הפוסט האחרון באישתון?

אחוזים

הנתונים מתעדכנים כל בוקר. הפרויקט נסגר ב-29 למאי בשעה 23:59. כספים שמתקבלים בתקופה זאת כתשלום חד פעמי (ולא כמנוי), מחושבים לפי חלקם ממנוי שנתי בסיסי (25 ש"ח כפול 12 חודשים) ומתווספים לגרף המנויים (כל 300 שקלים = מנוי). אם המימון לא מגיע ליעד, כל הכספים מוחזרים.

ב-10.12.2011 התפרסם הפוסט הראשון בבלוג. אפשר לומר שהבלוג בן שנה וחצי, אך למעשה לקחו כמה חודשים עד שהבלוג קיבל כיוון ברור והחלטה אקטיבית להקדיש לו את מירב זמני. נקודת השינוי – המקום בו אישתון "נולד מחדש" – היא לפני כשנה, כשהחלטתי לחקור את נסיבות מותם של 126 חללי המדינה, של אותה השנה. מאותה נקודה הבלוג הפך לבלוג תחקירים, ביקורת והנגשה של מידע שחסר או מסולף בתקשורת – לפחות זו נקודת המבט שלי, כשאני כותב פה – ועם הפוסט האחרון, הסוקר את החללים שדווחו ביום הזיכרון שזה עתה חלף, הבלוג סוגר את שנתו הראשונה.

ביחד עם השינוי באופיו של הבלוג, חל שינוי בכמות הזמן שהשקעתי בו. תוך זמן קצר, הבלוג הפך לעבודה במשרה מלאה ולא הרבה זמן לאחר מכן, הוא כבר הפך למשרה וחצי. אני לא מתלונן כמובן. אני אוהב לכתוב ואני מרגיש שכאן, בבלוג, אני עושה משהו שיש לו ערך.

מי שקורא את הבלוג מספיק זמן, יודע שאני לא מדבר על עצמי; שאני לא אוהב את ההכנסה האגרסיבית של הכותבים (והאגו שלהם) לכתיבה העיתונאית. אבל עם הגברת העבודה על הבלוג, המעטתי את ההתפרנסות הרגילה שלי, עד כדי ביטול. ועכשיו, עם התרוששותי, לא נותרה לי ברירה מלבד לפנות אליכם ולדבר (קצת) על עצמי.

תמונת פרופיל

תמונת פרופיל הפייסבוק של הבלוג, שהפכה לפנים של אישתון

טוב אני לא באמת 'מרושש'. 'מרושש' זה יעד מבחינתי. עשיתי חישוב ואם אני אעבוד כמו שצריך, אז תוך 7 או אולי אפילו רק 6 שנים, אני אוכל שוב, להיות 'מרושש'. העניין הוא שהריביות וההחזרים מחייבים אותי להתחיל להכניס כסף באופן מיידי. אז אני יכול לעזוב את הבלוג וללכת לעשות לבנקי, או שהקוראים של הבלוג יחליטו שהוא מביא תוכן שהם מוכנים לשלם בעבורו.

זוהי לא בקשה לצדקה או עזרה. הבלוג הזה הוא תוצר של עבודתי ועל כן, למרות שטכנית הגדרת התשלום היא "תרומה", אני מגדיר אותם כ"תשלומים מבחירה". אין פה חומת תשלום ואתם לא משלמים בכדי להיות חלק ממועדון סגור. להפך – אתם משלמים בכדי שהמועדון יהיה פתוח לכולם (בהנחה שאתם רואים בכך עניין).

התלבטתי רבות אם לפנות אליכם, היות וקצב הגידול של הבלוג מראה שתוך חצי שנה או שנה, כבר הייתי מגיע באופן טבעי, לשכר הבסיסי הנדרש לי. אך כרטיסי האשראי מוצו וההלוואות כבר מזמן הפכו להלוואות לצורך כיסוי החזרי הלוואות קודמות. ברשותכם ומימונכם, אני אשמח להמשיך ולכתוב כאן ואולי בעוד כמה שנים, אפילו לגעת בחלום האמריקאי (האמיתי): להיות נטול חובות. יש לי עוד המון רעיונות, תחקירים ופרויקטים שאני רוצה לקדם ואני רק צריך משהו שיקיים אותי בזמן שאני עושה את זה – לא מעבר.

המשך הטקסט יעסוק במה שעבר על הבלוג בשנה הראשונה לפעילותו, ההתחייבויות שלי כלפיכם לגבי העתיד של הבלוג והאופציות לתשלום. אבל לפני כן, כל האתרים והמדריכים המסבירים איך לבנות פרויקט מימון המונים, קובעים חד משמעית שצריך סרטון מצחיק שנוגע לאנשים בלב של הארנק שלהם. אז חיברתי את חוסר הידע שלי בעריכת וידאו, ביחד עם מחשב שמופעל על ידי מנואלה וערמה של סרטונים שאין ביניהם קשר. אם בכוונתכם לשלם לבלוג המדכא, הכבד והרציני, שאתם רגילים אליו, אנא חזרו לקטסטרופה הויזואלית הזאת לאחר שתעשו זאת:

כמה הכניס הבלוג עד כה?

בפוסט הרווחי ביותר של הבלוג (התחקיר על מפלגת ארץחדשה), הגעתי ל-50 שקלים לשעת עבודה (ברוטו). בשאר הטקסטים אני נע בין חצי שקל ל-15 שקל לשעת עבודה (בהתעלם מעלויות, הפסקות, שעות נוספות, ימי חופשה, מחלה וכדומה). גם הסכומים הללו, מתעלמים מהשעות והימים שאתה מעביר בתחקיר, שלא מוביל לכלום או שאין מספיק ראיות בכדי לפרסמו (כי אתה לא יודע מראש לאן יוביל אותך התחקיר) וכמובן שהם מתעלמים מחודש בו אתה נמצא בחקירות של מצ"ח ולא ממש מתפקד. כך שבפועל בשנה האחרונה, על כל שעת עבודה (כולל את אלו שלא הולידו טקסטים), הבלוג הכניס 9.5~ ש"ח ברוטו.
שיהיה ברור – אני לא מחפש לעשות כאן כסף של ממש. פי 2 מהמצב הנוכחי יספיק לי.

מה היה לנו: הפוסטים הבולטים של השנה שחלפה

טוב נו, אבל זה כבר היסטוריה

מטרת הפרויקט היא לא לגייס סכום גבוה של תרומות חד פעמיות, אלא סכום סביר ממנויים שיתמידו עם הבלוג ויאפשרו משהו יציב יותר. עם שכר סביר, אוכל להקדיש יותר זמן ותשומת לב לבלוג, כך שאתם משלמים לא רק על מה שכבר קיים אלא מה שעתיד להיות:

  • קצב הכתיבה יוגבר – יותר תחקירים, יותר טורי דעה, יותר סקירות של "עיניים פקוחות" (הפינה שמביאה לכם את שהוחמץ או סולף בתקשורת המיינסטרים).
  • גרסא אנגלית לבלוג – האתר כבר מוכן, זה פשוט עניין של זמן וכסף.
  • 4 תחקירים בשנה לבחירתכם – פעם ב-3 חודשים, המנויים בתשלום יציעו נושאים שהם מעוניינים שאחקור או אתן עליהם את דעתי. אני אצמצם זאת לדברים ריאלים וחשובים, שאני מסוגל להתמודד עימם ואז אגיש זאת חזרה להצבעה דמוקרטית של המנויים. הרעיון עם מרבית הקולות, יהיה הפוסט שאתחקר ואכתוב באותו הרבעון (מנוי אחד = קול אחד. אין התחשבות במחיר המנוי).

בכדי לרכוש מנוי מבחירה לבלוג או להעביר תשלום חד-פעמי מבחירה, לחצו על הכפתור ועיברו לעמוד התשלומים של הבלוג:

פרויקט "גיבורים נולדים במותם: כל חללי ישראל"

תוספת לאחר פרסום (12.5.2013): המימון לפרויקט "גיבורים נולדים במותם" לא ממש התקדם ולכן האופציה הוסרה. אני אמשיך לחקור את חללי צה"ל ברקע, אם אקבל מספיק מימון לפעילות הבלוג. ניתן לדלג מפה עד ל"סוף דבר".

האפשרות הנוספת להשקעה היא בפרויקט "גיבורים נולדים במותם: כל חללי ישראל". כפי שעשיתי בפוסטים הקודמים של "גיבורים נולדים במותם", בכוונתי לחקור ולגלות מי הם כל חללי ישראל וכיצד נהרגו – מהראשון ועד האחרון. העובדה שלמרביתנו נדמה שהמידע הזה זמין לציבור, היא בדיוק הסיבה שצריך אותו. הפרויקט ראשית יביא לציבור את ההפרש שבין המספר המדווח למציאות (כמה חללים חסרים או לא קיימים?), לאחר מכן הוא יחשוף את נסיבות המוות של החללים, בכדי לספק תמונה אמיתית לא רק של חללינו, אלא של המציאות שסביבנו וההפרש המהותי בין המקום בו אנו חיים למקום שאומרים לנו שאנו חיים בו.

הואשמתי כבר באובססיביות לגבי הרצון שלי לגלות מי הם חללי ישראל וכיצד נהרגו, אבל בעיניי זו אחת משאלות היסוד בכל הדיונים הנוגעים לעתיד המדינה הזאת. על כן, הפרויקט מורכב מ:

  • תחקיר של כ-5 שנים על כ-26 אלף חללי ישראל ונסיבות מותם
  • 3-6 חודשים לתוך הפרויקט – הקמת אתר אינטרנט להנצחה אזרחית של חללי ישראל, שלא באה על חשבון האמת של נסיבות מותם. האתר יאפשר לכל אדם לעשות פילוחים ולחפש דברים שכיום נסתרים מהציבור – כמה נהרגו במלחמת לבנון מירי דו צדדי? כמה התאבדו ב-2009? האם חלו שינויים במעמד הסוציו-אקונומי של חללי ישראל מאז הקמתה? האם יש יחידות מסויימות שהמשרתים בהן מתים ממחלה כלשהי באופן חריג מהאוכלוסיה הכללית? האם יש מפקד שתחתיו נהרגים חיילים רבים בנסיבות מעורפלות? כל אלו ועוד יתאפשרו מרגע שיהיה מאגר נתונים פתוח לציבור, שכמובן יאפשר גם לציבור להזין מידע בעצמו.
  • לאחר שאשיג את מירב המידע שאוכל על חללי ישראל (בעוד כ-4-5 שנים), המידע יאסף ויערך לכדי שני ספרים: ספר אחד בו אנתח את המידע ואראה מגמות, הפרשי דיווחים, אעבור על החללים לפי מלחמות ומבצעים וכדומה. הספר השני יכיל את כל שמות חללי ישראל וסיבות מותם (לפי המדינה ולפי התחקיר).

לשלם 5 שנים מראש?!

אני מבין שזו בקשה מוזרה למדי – להשקיע כסף במשהו שיסתיים רק בעוד כ-5 שנים, אבל המחיר (הקולקטיבי) הוא זול למדי. היעד המינימלי לפרויקט הוא מאה אלף שקלים, שזה בערך עלות הדפסת הספרים והמשלוח אל המזמינים (דיו, נייר והפצה בלבד). אם אגיע ליעד הזה, אבצע את הפרויקט ללא שכר ותוך השלמה של כ-100 אלף שקלים מכיסי הפרטי (תוכנית חיסכון תיפתח עכשיו, בכדי שהכסף יהיה שם בגמר הפרויקט).

כבר השלב הזה כשלעצמו הוא קצת אופטימי (שאצליח לגייס 100,000 שקל), אבל כל שקל מעבר לשם ישפר את התוצאות בפועל – איכות אתר האינטרנט, איכות התחקיר, איכות הספרים ועוד. רק באזור ה-200-250 אלף ש"ח, אפשר בכלל להתחיל לדבר על שכר שמגיע אלי ורק באזור ה-400 אלף אני מגיע לסוג של שכר מינימום. כך שלמרות שהסכומים משמעותיים, אל מול היקף העבודה מדובר למעשה בהתנדבות. אדגיש רק שאם אחד מהמימונים יצליח, אז בעצם שניהם מצליחים. אם הבלוג ממשיך לעבוד, אז אני אמשיך לחקור את החללים ברקע. אם הפרויקט מצליח אבל הבלוג יכשל במימון, אני אהפוך את החקירה לעיקר והבלוג לרקע.

בחרתי שלא להשתמש באתר למימון המונים (הסבר למטה בחלק של השאלות), אבל אני לא מעוניין לאסוף כרטיסי אשראי (כפי שנהוג בפרויקטים שכאלה). על כן, מי שמעוניין לשלם, פשוט בוחר את האופציה שמתאימה לו מהטבלה הבאה:

לאחר שבחרתם, אתם רק ממלאים את הפרטים בטופס הבא ואם (ורק אם) הפרויקט ישיג את היעד שלו, אתם תקבלו מייל עם לינק לאתר פייפל (האתר הסולק את הכרטיסים) לצורך חיוב:

תוספת לאחר פירסום: המימון לפרויקט "גיבורים נולדים במותם" לא מתקדם ועל כן הופסק. למעט מימון מלא של הפרויקט (מאה אלף וצפונה), לא ניתן להשקיע בו. אני אמשיך לחקור את חללי ישראל ברקע של פעילות הבלוג (בהנחה שהבלוג עצמו כן ישיג את יעד המימון שלו).

סוף דבר

עדיין יש לכם שאלות? בידקו את חלק ה"שאלות נפוצות" שמתחת ותראו אם יש שם מענה. אבל פה בעצם אנו מסיימים. היות ואני לא יודע אם המימון יצליח, אני גם לא יודע אם לכתוב סיומת טרגית או אופטימית. להודות לכם על גיוס פי 15 מהיעד? או לקלל אתכם על שריסקתם לי את החלום ולהבטיח נקמה?

הסיומת של הטקסטים היא חלק שתמיד דורש ממני הרבה, אבל לא נראה לי שהפעם אני באמת יודע מה לומר. אני מניח שאני יכול לסיים את זה בטריק הקיטשי של "השורה האחרונה היא שלכם" ולנסות להטיל עליכם תחושת אחריות שאולי תסחוט עוד כמה תשלומים, כמו איזה סוכן מכירות מטונף. מתחת לזה לשים את הגרף של מצב המימון מתחילת הפוסט ולסיים בשלוש נקודות…

אחוזים

הנתונים מתעדכנים כל בוקר. הפרויקט נסגר ב-29 למאי בשעה 23:59. כספים שמתקבלים בתקופה זאת כתשלום חד פעמי (ולא כמנוי), מחושבים לפי חלקם ממנוי שנתי בסיסי (25 ש"ח כפול 12 חודשים) ומתווספים לגרף המנויים (כל 300 שקלים = מנוי). אם המימון לא מגיע ליעד, כל הכספים מוחזרים.

——————————————————————————————————————————-

שאלות נפוצות

פורסם בקטגוריה הומור, עיתונות | 84 תגובות

גיבורים נולדים במותם 2013: מדינה שלא סופרת חלליה

שנה חלפה מאז שכתבתי את תחקיר חללי ישראל של 2012 – "גיבורים נולדים במותם". 35 חללים היו חסרים. רבים אחרים היו בלתי ידועים וחלק ניכר מהם התאבדו. הייתי רוצה לומר שהתחקיר שינה משהו, אבל בסופו של דבר, הרגשתי כאילו כל הפקסים והמיילים ששלחתי לעיתונים, מבקר המדינה וכדומה – כולם ראו אור למשך הזמן הקצר הנדרש, בכדי להעביר דף מן הפקס אל המגרסה.

גם השנה, כמו בשנה שעברה, אני מקבל (ואקבל) ביקורת על התיזמון של התחקיר, על חשיפת החללים, על פגיעה במשפחות. אני יכול להבין את הביקורת ברובד הרגשי, אבל בבסיס של כל הטענות הללו, אני מוצא שתמיד יש איזו הקטנה של גודל ההפרש בין מה שאנו חושבים שאנו יודעים על החללים שלנו, למידע שבאמת קיים. כמו בשנה שעברה, בתחתית הפוסט תוכלו לעבור על הרשימה של כל חללי השנה, עם כל סיבות המוות שהצלחתי למצוא, אבל השנה…

נתחיל מהסוף

סיבות מוות לחללי 2012-2013 על פי רישומי אתר יזכור

סיבות מוות לחללי 2012-2013 על פי רישומי אתר יזכור (נכון ל-14.4.2013)

אם אתם לא בכירים במשהב"ט ולא הכרתם באופן אישי חלק מן הנופלים, הטבלה שלמעלה, המבוססת על אתר ההנצחה של המדינה, מציגה את מירב המידע שיכול להיות לכם על חללי מדינת ישראל של השנה שחלפה.

בהמשך הפוסט אני אראה שאפילו המספרים הללו אינם אמינים, אבל כבר בשלב הזה, שימו לב שמתוך 92 החללים שמשרד הביטחון הצהיר עליהם, 38 הם ללא הסבר לגבי מותם ו-24 בכלל לא מופיעים ברישומים (בהנחה שהם קיימים). כך שסביר שאתם לא מכירים מעל ל-90% מהם ובטוח שאתם לא יודעים כיצד מתו 62 מתוך ה-92 שהוצהר עליהם, שזה 67.4% מהחללים. ואם אנחנו לא יודעים מי הם יותר משני שליש מהחללים שלנו או כיצד נפלו, אז את מי אנחנו מנציחים ולמה? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בין חרדים לחילונים, גזענות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, עיתונות, פוליטיקה, פלילים, צבא, שירה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 129 תגובות

הנצחה על חשבון המונצחים: הסיפור על ניצול השואה שניצח את הנאצים, אך לא הצליח לנצח את יד ושם

השנה היא 1941. הנאצים בדיוק סיימו להסב את מבצר טרזין והעיירה שסביבו – טרזיינשטט – לגטו שכ-90% מהיהודים שיאכלסו אותו, לא ישרדו עד תום מלחמת העולם השניה. טרזין שימש כבית כלא לפני כן ובתוכו שתי המלחמות הנוראות של אותה המאה נושקות לרגע. עד 1918 הוחזק בכלא טרזין גברילו פרינציפ, שהתנקש ביורש העצר האוסטרו-הונגרי, פרנץ פרדיננד ב-1914. התנקשות שתוביל להכרזת מלחמה של אוסטרו-הונגריה על סרביה ותחל את מלחמת העולם הראשונה.

17 מיליון ההרוגים של מלחמת העולם הראשונה לא הספיקו לאנושות והחלטנו לשבור את ההישג הקודם שלנו במלחמה חדשה. האנושות המשמידה היא אותה האנושות הדומעת ועל כן היא יודעת ולמודה מניסיון העבר, כי הרצח עדיף שיוסתר. כמובן שלא באמת ניתן להסתיר אותו (לפחות לא בהיקפים שכאלה), אך הסיבה שהאנושות גם דומעת וגם משמידה, היא בעיקר בגלל שהאנושות גם אדישה וצבועה. על כן, האנושות לא צריכה הצגה מוצלחת במיוחד בכדי לבחור שלא לראות ולא להתערב בעוולות הנעשות על ידי חלק מחבריה. גטו טרזין היה אותה הצגה כושלת שבה אמנים יהודים ניגנו ציירו וכתבו; גטו חריג שנועד להיות חלון הצצה לעולם הרוצה להשתיק את נקיפות מצפונו; עולם שצריך מצגת שווא כלשהי, בכדי לצאת ידי חובה. אפילו הצלב האדום ביקר בגטו, לאחר ששמועות החלו להשמע בעולם, לגבי משהו מוזר – "מחנות השמדה". אבל אילו מחנות? הנה לפניכם: הכל פה שמח. אנשים בבתי קפה, נגנים בכל מקום. אולי תרצו לראות קצת תאטרון? או שהתאטרון שלפניכם מספק אתכם? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גזענות, חדשות, פלילים, שואה | עם התגים , , , , , , , , , | 62 תגובות

עיניים פקוחות 7.4.2013: לסטרלנד הכריזה מלחמה על עיראק

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, בין אנשים לשאר בעלי החיים, גזענות, הומור, המחאה החברתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, חינוך, עיתונות, פוליטיקה, צבא | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , | 104 תגובות

טור דעה: אובמה בוא לכיכר

(הפוסט הבא פורסם כסטטוס בפייסבוק וערוך בהתאם)

דברים שאתם צריכים לדעת כשאתם מבקשים ממנהיג ארה"ב ללחוץ על מנהיג ישראל, לקדם הסכם שלום עם הפלסטינים: להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 47 תגובות

עיניים פקוחות 19.3.2013: המקום בו אנשים נפגשים והאנושיות איננה

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקולוגיה, בין אנשים לשאר בעלי החיים, גזענות, הדרת נשים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, עיתונות, פוליטיקה, פמיניזם, צבא | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 64 תגובות

בועת התשלום של "הארץ": מי צריך צנזורה כשעיתונים חוסמים את עצמם?

הערה: לא הצלחתי להשיג מדליפים מהארץ או מידע פנימי נרחב. על כן יתכן ויש אי דיוקים בפוסט הבא (טווח סטיה של 10-20% לכל היותר) לגבי מידע פנימי שהסקתי בדרכים כאלה ואחרות. מידע מוכח ואיכותי יותר יתקבל בברכה ויתוקן בהתאם.

***

עוד מסמר ננעץ אתמול בארון התקשורת החופשית של ישראל. כמו הרבה מסמרים לפניו, הוא נראה בדיוק הפוך ממה שהוא. האם העיתון היומי שמחולק חינם הוא לא מיקסום של תקשורת חופשית? האם הערוץ שהמדינה הצילה לא משרת את ריבוי אמצעי התקשורת? האם לא ניצל מעריב מסגירה ע"י המכירה למקור ראשון?

התשובה היא כמובן (ועל כולן) – לא. החינמון מעוות את המציאות וחונק את יכולת הקיום של שאר אמצעי התקשורת (שאינם מסתמכים על כיסוי הפסדי ענק ע"י מיליארדר מארה"ב), הערוץ שניצל איבד מכוחו ועיכב תחקירים עד להארכת הזיכיון (בעצם לאחר הבחירות) ומעריב הוא עכשיו עוד מוצר מאותה חברה (גם אם היא עדיפה על הבעלים הקודמים), הנותן אשליה של מגוון, כמו לקנות פנטה או מותג אחר מ-500 המותגים ואלפי המוצרים השונים, שהם כולם בסופו של דבר קוקה-קולה.

כמו הגסיסות הקודמות של אמצעי התקשורת, כך גם במקרה של "הארץ" נדמה לנו כי הישרדותו הטכנית של אמצעי התקשורת, גוברת על האופי והצורה שבה ימשיך להתקיים. אך עד כמה אפשר לרוקן את התקשורת מתפקידה המקורי, לפני שהיא הופכת לצל של עצמה, נישאת ומתקיימת רק על גבם של אלו שמוכנים למחוק את המקצוע, בכדי להשאיר את העבודה? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, עיתונות, פוליטיקה, צרכנות, שמאל תל אביבי | עם התגים , , , , , , | 110 תגובות