היום בערב, ה-22.6.2013, יתקיימו הבחירות הדמוקרטיות האחרונות בישראל

בחודשים האחרונים כולכם נחשפתם לויכוח לגבי ייצוא הגז שהתגלה מול חופי ישראל. למרות שאיש לא אומר זאת, השאלה האם לייצא את הגז כבר איננה רלוונטית מזה חודשים. השאלה עכשיו, היא האם מדינת ישראל היא בכלל דמוקרטיה?

גם אם אתם מסכימים עם החלטת הממשלה או אפילו לא מבינים אותה; גם אם הצבעתם ללפיד או נתניהו או שאתם קפיטליסטים או ליברלים או סתם תומכי יצוא וגם אם אתם לחלוטין צודקים ומכל אספקט אפשרי, יש לייצא את הגז בכמויות שהוחלטו (ואף יותר) -

גם אם זה המצב, הרי שאיש מאיתנו, כאשר הוא הלך להצביע רק לפני 5 חודשים, לרגע לא חשב שהנציגים שהוא בוחר, לא יוכלו להשתתף בהצבעה על נושא שגדול יותר מתקציב המדינה. אז בשביל מה שלחנו אותם לשם? האם יתכן שבזמן שאנו מתבקשים (או יותר נכון מצווים) להדק חגורות, עת מעלים לנו מיסים ומטילים עלינו גזירות, תוכל אותה הממשלה גם לקבל החלטה הגדולה יותר מכל הצמצומים והגזירות הללו, מבלי לאפשר לנציגים שלנו להצביע? האם מקובל עליכם שאת האחריות והעונשים יטילו עליכם, אך את ההטבות והזכויות יחלקו לבדם?

רק לפני כחודשיים, חתמו יותר ממחצית חברי הכנסת שלנו על מכתב, בו הם מבקשים מראש הממשלה להביא את ההחלטה על הגז, לדיון והצבעה בכנסת. אנחנו לא הבנו מה הם אמרו לנו במכתב ההוא והמשכנו להתנהל כאילו שום דבר לא קרה. בפועל, באותו היום, רוב חברי כנסת ישראל אמרו לנו שרוב בכנסת – הבסיס של הדמוקרטיה בישראל – כבר אינו יכול להשפיע על ההחלטה הגדולה ביותר שתתקבל בקדנציה הנוכחית. הם אמרו לנו ואנחנו לא שמענו: "אזרחי ישראל, אנחנו חסרי אונים".

דמיינו שבאותו היום, לפני חמישה חודשים בקלפי, רגעים לאחר ששילשלתם את הפתק שלכם, המגלם בתוכו את התקווה שלכם למדינה טובה יותר, אתם מסתובבים לאחור ורואים שמישהו מוציא את הפתק שלכם ועוד יותר ממחצית מהפתקים האחרים שבקלפי. האם לא הייתם מזדעזעים? לא הייתם מתקשרים למשטרה? בוודאי שכן.

בחודשים האחרונים, קומץ אנשים בממשלה מכניסים את ידם רטרו-אקטיבית לקלפיות של כולנו ומחליטים להתעלם מאיתנו. היום אולי ההחלטה לטעמכם, אבל מחר היא יכולה להיות שונה לחלוטין. קשה להאמין, אבל המאבק על הגז, שהוא מאבק על טריליוני שקלים, הפך להיות המאבק המשני כאן. השבוע למעשה בוטלה הדמוקרטיה בישראל וזה לא משנה אם יש איזה חוק משנות ה-50, שאפשר לעקם בכדי להכשיר את השד. הרבה מהדיקטטורות שנולדו מדמוקרטיות, עשו זאת על ידי שימוש בחקיקה.

זאת לא שאלה של ימין או שמאל או של קפיטליזם או סוציאליזם – זוהי שאלה של משטר. זוהי שאלה בסיסית והשבוע הממשלה, בכך שאינה שואלת את דעתכם לגבי החלטה כלכלית יותר גדולה מכל מה שתראו כאן בעשור הקרוב, היא בעצם שואלת אתכם שאלה אחרת:

האם אתם, הציבור, מתוקף הסברים כאלה ואחרים, מאשרים לנו, ממשלת ישראל הנוכחית, לעקוף את כל מוסדות הדמוקרטיה ולהעמיד פה משטר חדש, אשר בו הרצון שלכם ושל הנציגים שלכם אינו רלוונטי?

דגל-ישראל-קרוע-300x200זוהי השאלה האחרונה ששואל כל משטר דמוקרטי בקריסה, את הציבור שלו. זהו משאל העם האחרון שתיחשפו אליו ואת התשובה לא תוכלו לשלשל בשום קלפי או לשלוח בשום מכתב. התשובה תדרוש מכם לצאת מהבית ולרבים מכם לעמוד לצד אנשים שאתם לא מסכימים איתם. אבל למרות שאנו אולי לא מסכימים על מה היא ההחלטה הנכונה, כולנו מסכימים על איך היא צריכה להתקבל. במילותיו של וולטר:

"אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר"

וזאת זכותנו "לומר" "לדבר" "להשפיע", שעומדות על הפרק. ואם אתם לא תעמדו לצידנו; אם לא נעמוד עתה כולנו זה לצד זה ונגן על זכותנו להשמע וזכות נבחרינו להצביע – גם אם אנו לא מסכימים עם ההחלטה – הרי שנתנו לממשלה את התשובה למשאל העם שהיא הציגה בפנינו ואמרנו לה שאנו מוותרים על שלטון החוק והדמוקרטיה, מפאת עצלנות, אדישות או הסכמה מקרית עם ההחלטה הספציפית שעומדת לפנינו (אבל למעשה מאשרים לה לפעול באותו אופן לגבי כל החלטה עתידית).

דמוקרטיה איננה הליך אלא עיקרון ועקרונות אינם חוקי מדינה ואינם מוגנים על ידיהם, גם אם זו מטרתם. הדמוקרטיה איננה כלי לשימור דמוקרטיה ואל לנו להסתמך על ההליך הדמוקרטי או על תוצאותיו. כאשר הקול שלנו איננו נספר, אם על ידי התעלמות בקלפי או אם על ידי התעלמות בכנסת, זהו תפקידנו הדמוקרטי להתקומם ולעצור את אלו המחבלים בהליך הדמוקרטי.

זה לא הזמן להפגנות בת"א – המקום בו שום גורם לא נמצא – זהו הזמן למחאת ענק בכנסת; זהו הזמן למצור על הכנסת. להקיף אותה בעשרות אלפי אנשים ולומר לנבחרינו -

עד פה! אתם רוצים לקבל החלטה ענקית שגדולה יותר מתקציב המדינה? בסדר. נתנו לכם את הסמכות לעשות זאת ואנחנו נקבל את ההחלטה שלכם, גם אם היא בניגוד לדעתנו. אבל אנחנו לא נקבל את ההחלטה של איזה עשרה אנשים שישבו בחדר סגור והתעלמו מהנציגים ששלחנו לכנסת ומעצם כך, התעלמו מאיתנו או מאזרחים אחרים של המדינה הזאת.

וזהו… זה הרגע הזה שאתם צריכים להחליט אם לוותר על ימי עבודה או חופש. מה אני אלך לשבת עם כל המוזרים האלה מחוץ לכנסת? ומה אם ישלחו שוטרים? אני אדם שומר חוק הרי. זה לא הכל "מטורף מידי"?

אני יודע… זה נשמע מוגזם וקיצוני. יש חוקים ומשטרה. יש עבודה ולימודים. יש ילדים והורים. יש חלומות ותוכניות בטלוויזיה…

האח הגדול בעבודהזה בסדר. כשהמדינה שולחת צווי 8 והאזרחים לא נעתרים, הקרב פשוט מגיע לדלתם. זה לא שהקרב עוד לא החל, אלא שרק צד אחד נלחם בינתיים.

את הקרב הזה לא ינצחו אלף אנשים עם שלטים. עכשיו צריך עשרות אלפים (לפחות) שלא יזוזו. שימלאו את הזינזנות ויבואו אחרים במקומם. שירימו טלפונים ויביאו אנשים. בלי אלימות, אבל בלי תזוזה. בכל שער של הכנסת או משרד רה"מ, אנו צריכים לעמוד כמחסום אנושי ולהזכיר להם שמאחורי פתקי הקלפי, ישנם אנשים ושאם יתעלמו מהמעטפות, נבוא בעצמנו ונאמר: הנה אני – הנה הקול שלא ספרתם!

באשר מתעלמים מהדמוקרטיה הייצוגית, עלינו להפוך אותה לישירה. ועל כן, נבוך במידה מסוימת ומפוחד מעצם דברי, אני קורא לכם:

הגיע הזמן להשבית את הגוף היחיד שאף פעם לא שובת; הגיע הזמן לסגור את הכנסת ואת משרד רה"מ.

לפחות לכמה ימים, עד אשר יביאו את ההחלטה על יצוא הגז אל נבחרי הציבור שלנו וישיבו את הדמוקרטיה (אפילו אם לאחר מכן יחליטו באופן דמוקרטי, לעשות בדיוק את שנקבע כרגע).

אני לא יודע עד כמה אני אופטימי בהצהרה הזאת, אבל אני מניח שנגלה החל מהערב, כי האופטימיות שלי תלויה ברגליים שלכם. מה קורה הערב? תוכננה הפגנה שאני לא קשור אליה, אבל זאת נקודת פתיחה טובה (לחצו כאן לפרטים על ההפגנה).

מחר בבוקר (יום ראשון), הממשלה תנסה להעביר לבדה את ההחלטה על יצוא הגז, שהיא בעצם – מבלי שאומרים לנו – ההחלטה על ביטול ועקיפת הדמוקרטיה בישראל. ההחלטה תעבור (כי היא לא מערבת כמעט אף אחד). ביום שני יתחילו להגיש בג"צים כנגד ההחלטה. הבג"צים יכשלו, כי הם לא מערבים כמעט אף אחד.

אז מה? תשארו בתל אביב? במקום שרוצים שתהיו? בבאר שבע? בירוחם? בחיפה? בלוד? ביפו? באילת? באשקלון? כי זה רחוק? כי זה קשה? כי פיספסתי את העיר שלכם ברשימה? כי אתם ערבים-ישראלים ותמיד חירבנו עליכם? כי אתם ימנים ואתם תומכים בממשלה? כי יש משחק כדורגל או מסיבה? כי יש לכם את המיני-מאבק שלכם? כי פיספסתי את המגזר שלכם? כי אתם לא מאמינים בהפגנות? כי זה לא נוח להפגין בימי השבוע בחום? כי אין אישור להפגין (מלבד היכן שאין משמעות להפגנה)? כי לא ראיתם שלטים שכתוב בהם "הפגנת המיליון" עם הופעות שאתם אוהבים, שנוח לבוא אליהן ונוח להתעלם מהן?

לפני 5 חודשים היו בחירות בישראל. הן לא קבעו כלום ולא שינו הרבה. הערב נפתחת קלפי בירושלים. זו הקלפי היחידה שתספור אתכם. אני מבטיח לכם, אם לא תבואו להצביע בה בהמוניכם ולהצביע בה שוב למחרת ושוב בשני וכן הלאה, עד אשר הצבעתכם תיספר, זה אולי יראה כאילו הדברים ממשיכים כהרגלם, אבל זאת תהיה מערכת הבחירות האחרונה של ישראל. הערב זה מתחיל ואתם לא בוחרים מפלגה או ראש ממשלה. הערב אתם בוחרים אם יש לכם בכלל זכות בחירה. הערב אתם בוחרים, אם ישראל היא מדינה דמוקרטית.

אני אהיה שם (בהנחה שלא יעצרו אותי על הסתה לפני כן) ואני מקווה שגם אם לא הסכמתם איתי בעבר או לא התחברתם לטקסט, תבואו לשם גם כן, להזכיר לממשלה שלנו שאנחנו אזרחי מדינת ישראל ואנחנו אולי לא מסכימים אחד עם השני, אבל אנחנו נגן עד מוות, על הזכות של כולנו להשמע.

נ.ב.

אם עד יום ראשון בבוקר כל מה שיש שם זה איזה 1000 מפגינים, תוותרו ותחזרו לעניינכם (תהיה פה חרא של מדינה, אבל אין טעם לדמם, אם הדם לא יכול לשטוף את הרוע). אני לא מהאנשים שמסתובבים עם משרוקית ומרגישים מסופקים מכך שהם הפגינו או חסמו איזה כביש לרבע שעה. זה צריך להיות המוני אנשים, או שזה לא יקרה בכלל. ואם זה לא ילך? אז העברתם לילה בירושלים ואתם יודעים שלפחות ניסיתם.

אני שם בכדי לסגור את הכנסת ולעצור את ההשתלטות על המדינה שלי. ואתם רק צריכים להבין, שאם אתם גם שם, אין שום דבר שהם יכולים לעשות בנוגע לזה. זאת בדיוק הסצנה הזאת בסרטים, שכולם חושבים שזה אופטימי, אבל אם כולם עושים זאת למרות שהם בטוחים שזה לא יעבוד – זה עובד.

יש משהו יותר "אופטימי" מלהשאר בבית ולחשוב שדברים ישתפרו? תעשו החלטה. היום בערב, אין שום מקום אחר להיות בו וכל מקום אחר שתהיו בו, לא יכיל אפילו אזרח ישראלי אחד – כולל אתכם. בואו לקחת חזרה את המדינה שלכם.

(ותביאו איתכם את כל מי שאתם יכולים)

רשומה זו פורסמה בקטגוריה בחירות לכנסת, המחאה החברתית, פוליטיקה. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

134 תגובות על היום בערב, ה-22.6.2013, יתקיימו הבחירות הדמוקרטיות האחרונות בישראל

  1. אוריאל הגיב:

    אני לא בטוח מה דעתי בנידון. אני צריך קצת לחשוב על זה.
    רק רציתי להעיר שנבואות ה'בחירות האחרונות' וחזון 'סוף הדמוקרטיה' שלך מזכיר לי את ה'הזדמנות אחרונה לשלום עם הפלסטינים' שמשום מה תמיד אומרים בתחילת אמצע וסוף כל קדנציה של נשיא אמריקאי. זה מזכיר לי עוד כמה נבואות אפוקליפסה מוגזמות.
    בקיצור, יתכן בהחלט שאתה צודק ושצריך למחות בתוקף על הדבר, אבל לא, ישראל עברה הרבה דברים קשים והיו הרבה מעשים לא דמוקרטיים בתולדות המדינה – והנה, אנחנו עדיין כאן.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      א. לא אנחנו לא עדיין כאן. אנחנו במקום אחר לחלוטין מהמקום בו היינו לפני 20 שנה. למקום עדיין קוראים "ישראל" אבל זה לא אותו המקום.
      ב. כפי שכתבתי בפוסט, גם אם לא יבואו אנשים דברים ימשיכו להתנהל. המדינה לא תקרוס מחרתיים ואנשים עדיין ילכו לעבודה. אתה רוצה לחכות ליום שההחלטה תהיה ממש לעבור לדיקטטורה? או שאתה רוצה לזהות את הנקודה הקריטית, בה אפשר עוד לעצור את התהליך לפני שהוא דורש דם רב?
      ג. אני רוצה לעצור את הדברים לפני שהם יגיעו לנקודה בה השינוי ברור. אני רוצה לעצור אותם כשהם עדיין בדרך לשם והימים הקרובים הם צעד ענק לכיוון הבלתי-דמוקרטי. אתה לא יכול לתת הסבר טכני ויבש ולצפות שאנשים יבואו. אנשים צריכים להבין שהשבוע זה כמו הפריימריז. זה נכון שיהיו בחירות בהמשך, אבל בפריימריז כבר כמעט הכל נקבע וכל שנשאר לך זה לבחור מבין האופציות שכבר נבחרו בשבילך. זה הזמן. עכשיו. לא כי מחר תהיה פה דיקטטורה, אלא כי מחר כבר יהיה מאוד קשה לעצור את המהלכים שמדרדרים אותה לכיוונה (או לכיוון משטר דכאני אחר, יהיה הוא מבוסס כלכלה או צבא).

      אהבתי

      • דיקאפ הגיב:

        יש שיגידו שההחלטה להלאים את הגז זה הצעד הראשון לעבר דיקטטורה.
        בהתחלה מלאימים את ההישגים של הטייקונים,
        אחר כך מסתפקים בהישגים של העשירים,
        לבסוף לאף אחד אין זכות לרכוש וקניין, וכולנו גרים בקולחוזים.
        ככה זה עם מדרונות חלקלקים.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אף אחד לא דורש להלאים כלום. חוץ מזה, אוצרות הטבע כבר הולאמו עוד לפני שנמצאו. החוק מגדיר שכל אוצר טבע הנמצא בשטח המדינה, שייך לכל האזרחים גם אם אדם פרטי הוא זה שגילה אותו. דהיינו, כאשר יצאו המחפשים לחיפושיהם, הם אלה שידעו מראש שהם מחפשים נכס אשר אינו שלהם – לא להפך. והם החליטו לעשות זאת למרות שכך. וזה מבורך ולגיטימי. והם צריכים להרוויח על השקעתם ואיש לא חולק על כך. השאלה לדיון שאינו הדיון שלנו היא כמה הם צריכים להרוויח. אבל השאלה הזאת לא פתוחה לדיון כאן בפוסט הזה. השאלה היחידה בפוסט הזה, היא איך מקבלים החלטות גדולות יותר מתקציב המדינה במדינה דמוקרטית. זה כל תחום הדיון ואם אתה מעוניין להתווכח על האם לייצא וכמה, אתה מוזמן לעשות זאת בפוסטים אחרים ברחבי הרשת.

          אהבתי

    • ג הגיב:

      אני מסכים לגמרי.
      מצד אחד אני שלם עם הטענה שהמצב חרבנה, שבאמת הדיון על כמה גז נייצא הוא שולי לחלוטין נוכח הכאוס שמתנהל סביב קבלת ההחלטות הלאומיות שעיצומה של תחילת הפרטה מידי המדינה לידי בעלי הון. מצד שני, הרצון הזה כל הזמן לייצר תמונת מצב סופנית, וחזונות סוף העולם היא לא נאמנה למציאות ובעיקר לא משרתת את השאיפות שלנו. אם רוצים לשנות חייבים להבין שיש לאן להשתפר ויש מה לתקן אבל גם יש מה לאבד ויש מה להרוס, כי לא הכל אבוד. אגב מי שמאד אוהב את טקטיקת האימה וחזון סוף העולם הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה. חבל שאנחנו נגררים אחריו לתחזיות סוף העולם במקום למאבק באיך לתקן.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        לא נגררים לשום מקום. כתבתי בטקסט שהעולם ימשיך להסתובב. אני לא מאיין שמחר תהיה כאן דיקטטורה או שתיפול פה פצצת אטום, אלא שקווים נחצים ובשבועות הקרובים ישונו דברים אשר יהפכו כל מאבק עתידי לאלים. אלו הרגעים האחרונים להשיג שינוי ללא אלימות של ממש (מלבד סירוב לשוטרים). אני לא אומר שזה "הסוף" אלא שזה הסוף של המאבק הדמוקרטי. בהמשך, כלים דמוקרטים לא יאפשרו לנו את השינויים שנבקש.

        אהבתי

      • עיתונישה הגיב:

        לאוריאל ולג.
        בוודאי שאנחנו כאן, ובוודאי שאף פעולה פרט להתנגשות מטאור בכדור הארץ אינה סוף העולם. האם זה אומר שעלינו להיות אדישים למה שקורה סביבנו?
        הדרמה בדבריו של אישתון אינה אלא אמצעי מילולי להמחשת הרסנות הפעולה שבייצוא הגז על ידי הממשלה. ובכך אישתון צודק.
        חודשים רבים ביליתי ברחבי אסיה, במדינות בהן לאזרחים אין שום זכויות על אוצרות הטבע שלהם או אפילו על שדותיהם ורכושם הפרטי. עדיין, הים נשאר כחול (כשהוא לא נסגר בשביל הוצאת משאבים), השמש עדיין זרחה (כשהיא לא כוסתה בערפילי זיהום אוויר) ובנות העם נותרו יפות (כשלא כלאו אותן כי סירבו להתחתן). גם שם החיים ממשיכים וזה לא סוף העולם, וגם שם השלטון עושה פעולות "בשם האזרחים", רק ששם האזרחים נרמסים כי אין להם זכויות. אין להם כיצד להתאגד ואין להם כיצד להתבטא, ובהדרגה גם אין להם מהיכן לקבל מידע. ובדיוק זו תמצית המאבק על הגז: על זכותנו כציבור לדעת מה עושים במשאבי מדינתנו, על זכותנו להתאגד ולהביע עמדה בנושא משאבינו, ובמקרה הספציפי הזה על זכותנו לקבוע כי בכול הנגוע למשאב כול כך חשוב, יש לשהות את מחטף הייצוא עליו לפחות עד שכול נציגנו יאשרו זאת.
        אף אחד לא מדבר על סוף העולם חוץ מי שרוצה לנפח את סיטואציה, אבל גם שלא מדובר בסוף העולם זה לא מוריד מחשיבות הסיטואציה. בכול הנוגע לזכויות וחופשים, אנחנו אולי לא בלאוס או אפילו ברוסיה אבל אנחנו גם לא בסקנדינביה. בדיוק בגלל זה יש כאן מאבק, כדי שלא נגיע למצב החופש שיש ברוסיה, ונשאף להתקרב למידת הזכויות האופטימלית.
        זה מאבק של העם כולו על זכותנו לקחת חלק בעתיד משאבינו. מעולם לא היה כאן משטר זכויות מושלם, ובדיוק בשל כך חשוב שנצא להגן על הזכויות הקיימות.

        אהבתי

    • timefrom הגיב:

      מה כבר אפשר להוסיף רק אציין שביל קלינטון כן זה שעלות ההרצאה שלו היא חצי מיליון דולר, ורק אחרי שקק"ל גייסו את הכסף הופיע לשמוח על החגיגה הנוראית והמחליאה לפרס הוא גם לוביסט של נובל אנרג'י חברה אמריקאית שלה ישראל של לפיד וביבי נכנעו בעניין יצוא הגז – בהקשר זה צריך להזכיר כי לשותף תשובה עשו לפני מספר חודשים תיספורת של מילארד וחצי והוא פייבוריט של פרס שנתן לו הרבה מחמאות על גילוי הגז, וכל הסיפור על יום ההולדת שנחגג ברוב רהבתנות חזירית כנראה היה רק הרקע או ההסוואה למשהו הרבה יותר נכלולי ומסמרר.

      שום עיתון, למעט בלוגרית אחת לא עסקו בקשר ה"מיקרי" בין ההרצאה הזו של ביל קלינטון שלא יכלו לותר עליה בשום מחיר, לבין היותו לוביסט מוצהר של נובל אנרג'י שקיבלה מה שביקשה מממשלת ישראל, אין עיתוי מתאים יותר מיום הולדת תמים כביכול לאיש בן 90 (איש החזון), שככול שהוא מתבגר, הוא הופך לאדם חסר עכבות יותר ויותר.

      הדמוקרטיה שלנו לא הייתה שווה הרבה גם לפני כן, ארה"ב היא זו שקובעת, אנחנו רק משחקים כאילו במשחק דמוקרטי שבו אנו בוחרים נציגים שגם הם בערבון מוגבל.

      אהבתי

      • timefrom הגיב:

        אציין רק כי העיתוי לחגיגה היה חתימת החוזה ליצוא, הסיפור של היום הולדת כיסוי בלבד.

        לכן גם לא ניתן אפילו לחברי כנסת לערער, אין להם זכות לבוא בין ביל קלינטון, פרס, ביבי תשובה ולפיד.

        אהבתי

  2. יניב מויאל הגיב:

    כבר היה לנו את הויכוח האם המבנה הפוליטי בישראל הוא דמוקרטי ובמסגרת הקמפיין שלי להחרים את הבחירות היה לנו ויכוח בעניין. חבל שכל העבר הפוליטי שיש אנשים עדיין מסרבים להשלים שאין פה משטר דמוקרטי

    באשר לרוב חברי הכנסת והחתימה על הבאת נושא הגז לדיון בכנסת תרשה לי לגחך הכנסת היא גוף מחוקק. בידב להעניק סמכות ולשלול אותה. אם הכנסת רוצה תוך זמן קצר יחסית הכנסת יכולה להעביר הצעת חוק השוללת מהממשלה את סמכות ההחלטה בנושא יצוא הגז ולהעביר כל החלטה בעניין למליאה.

    ככלל החלטות מהסוג הזה הם בידי הרשות המבצעת שהעא הממשלה אבל הכנסת בהחחט יכולה לצמצם את סמכות הממשלה בחקיקה אבל אותם צבועים שחתמו על המסמך הלא מחייב להביא את הנושא בפני הכנסת לא יעיז להביא חקיקה בעניין.

    ההסכם הקואליציוני מסרס את הכנסת כגוף מחוקק. במבנה הפוליטי שלנו הכנסת נשלטת עי הממשלה אז לא הייתי מצפה שמשהו ישתנה פה בקרוב ותפרוץ עלינו דמוקרטיה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אין כזה דבר "משטר דמוקרטי". כמו שכתבתי בפוסט – דמוקרטיה היא עקרון. אם אתם לא פעיל אקטיבית למען הדמוקרטיה, אז אין דמוקרטיה. אם מספיק אנשים פעילים דמוקרטית, אז יכולה להיות דמוקרטיה גם בתוך משטר דיקטטורי.

      וברור לי שיש הפרש בין הדרישה לדיון דמוקרטי של חברי הכנסת, לבין הנכונות שלהם לסכן את התפקיד שלהם וממש לחוקק כנגד הקואליציה או להצביע אי אמון כנגדה. אבל אם אתה נותן להם אולטימטום מהרחוב, זה יקרה. ואם זה לא יקרה, שרפת יום. כל שאר הדיונים מיותרים.

      אהבתי

      • Shani Cohen הגיב:

        דמוקרטיה היא לא עיקרון. דמוקרטיה היא ערך, היא תרבות, היא דרך חיים.
        כשאומרים חברה דמוקרטית, תרבות דמוקרטית לזו בדיוק הכוונה. במדינת ישראל מקום המדינה מעולם לא הייתה פה תרבות דמוקרטית. בחירות הן הכרח ולא תרבות דמוקרטית, גם סטלין קיים בחירות.

        משהו אבד כשמדינת ישראל הוקמה. קיבלנו את העצמאות שלנו ובאותה נשימה גם איבדנו אותה.
        איבדנו אותה למועצה המכוננת שנבחרה לכונן חוקה ובסוף הכריזה על עצמה ככנסת הראשונה. איבדנו עוד חלקים מהחירות שלנו עם קבלת מכתב (מדגישה מכתב) הסכם הסטטוס קוו שחלקים ממנו נהיו חוקים.

        איבדנו את העצמאות שלנו כל יום בכל שנה כאשר הכנסת מאריכה את מצב החירום כל שנה. על כל חוק שכביכול נקבע על ידי רוב בצורה דמוקרטית אבל הוא לא דמוקרטי כי דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב בלבד. גם אם חוק נקבע בצורה דמוקרטית על התוכן שלו גם להיות דמוקרטי.

        ההחלטה האם להעביר את ההחלטה על ייצוא הגז לכנסת גם היא בעיניי משולה לבדיחה. איזה כנסת?
        הכנסת הפכה להיות חותמת הגומי של הממשלה. היא ריקה מתוכן.

        לכל מי שחושב שישראל דמוקרטית ממליצה לכם לצאת מהסרט שאתם חיים בו ושעה אחת קודם.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          כמו שכתבתי, דמוקרטיה היא עקרון. כאשר מספיק אנשים נאמנים לעקרון הזה, היא הופכת לתרבות ודרך חיים. אבל לא צריך רוב ודמוקרטיה מעולם לא היתה שלטון הרוב. דמוקרטיה היא שלטון הרוב האקטיבי. ופלויטיקה דמוקרטית היא שלטון הרוב שלוחץ במקומות הנכונים ובזמן הנכון. הערב אפשר להיות רוב, מבלי שרוב העם יהיה שם, בדיוק כפי שבכנסת יכול להיות רוב לחוק, למרות שבציבור אין רוב כזה. אם 20 לוביסטים יכולים להזיז הרים, אז גם אנחנו יכולים. בסופו של דבר, כסף תמיד נכנע לכוח (פשוט צריך מספיק ממנו).

          אהבתי

          • ani הגיב:

            דמוקרטיה היא לא עקרון ולא ערך. דמוקרטיה היא שיטת ממשל, וישראל היא לא דמוקרטיה.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            את רוצה להתווכח או לנסות לעבוד על זה?

            אהבתי

          • אישתון אני חושב שיש שתי מישורים של ויכוח האם דמוקרטיה היא ערך עיקרון או שיטה.
            דמוקרטיה היא מערכת כללים אשר פועלים בניגוד לטבע האדם ורצונו לצבור כוח ולשלוט באחרים.
            לחלק מהאוכלוסיה זה ערך לרוב האנשים דמוקרטיה היא מטרד. טובה על הניר מעצבנת במציאות.
            אחד מהעקרונות הדמוקרטים שלרבים קשה להסתגל – חופש הביטוי לדעות שהכי מחרפנות אותך. והאמן לי תביא מולי את הדמוקרט הכי מוסרי והכי ערכי, גם לו אני אגרום להגביל חופש זה.
            אנשים מטבעם צבועים- אומרים דבר אחד ועושים אחרת. אין עקרונות ואין ערכים יש רק אינטרסים. ושאתה הרוב לא ממש בא לך לשמור על זכוית המיעוט- למה להתאמץ.

            בשל כך יש מערכת משפט בדמוקרטיה. אם זה היה עניין ערכי או מוסרי דמוקרטיות לא היו צריכות חוקות והגבלת המחוקק והמבצע מלסטות מעקרונות דמוקרטיים.
            החוקים הנוקשים שלא ניתנים לשינוי על סמך גחמה הם אלו שנותנים חיים לדמוקרטיה לא טוב ליבם של נבחרי הציבור.

            5 חודשים אחרי בחירות כאשר מיליון וחצי בוחרים מרכיבים את הממשלה הנוכחית, כל הפגנה גם אם יהיו בה מאה אלף איש אין לה לגיטימציה או כוח לשנות החלטה שהתקבלה כדין.
            מי שהשתתף בבחירות קיבל על עצמו את התוצאה וכל מה שהיא מביאה בעקבותיה.

            מבין לליבך והייתי רוצה לצאת להפגין איתך- אבל בערב הבחירות שאני ביקשתי מהציבור בישראל לתמוך בי ובכמוני שמבינים מה קורה פה, בתחינה להחרים את הבחירות האנטי דמוקרטיות בעליל איש לא בא לעזרי.כולם אמו לי לך תתן לגיטימציה לאנשים שאתה לא מכיר שישלטו בך ויקחו את אשר שלך ויעשו בו כרצונם. אתה אישית ראית בפעולה כזו של החרמת הבחירות כבגידה בערכים דמוקרטיים. אמרת חייבים להצביע ואף ברע במיעותו.

            תמיכה של הציבור צריכה להיות הדדית הבעיה שכל אחד מוחה בדרך שניראית לו ורק על הנושאים שמעניינים אותו. הציבור אנוכי אינטרסנט שמגיע לו שיגנבו אותו…
            אני לעומת זאת, לא נלחם בגז או בדיור או בכל השטויות שצומחות כל יום.. לי דחוף שיתקנו את השיטה- שנציגי הציבור יבחרו ישירות על ידו (אתה בטח יודע שאנו "הדמוקרטיה" היחידה בעולם שהמחוקק לא נבחר ישירות ע"י הציבור אלא דרך מרכזי מפלגות או יושבי ראש דיקטטורים"). אז אתה תפגין ותצליח להוציא עוד 10 מיליארד שקל מהגז .. זה יתקן משהו במדינה הזאת? המערכות שלה מקולקלות לא הנושאים הפרטניים… הם רק סימטומים של בעיה אחת גדולה… אין פה דמוקרטיה- ועל זה אני מוכן לצעוד ברחובות!

            אהבתי

        • יעל הגיב:

          איך מגדירים משטר שבו הממשל נבחר באופן דמוקרטי אך פעולותיו שוללות את הדמוקרטיה?

          אהבתי

  3. Shani Cohen הגיב:

    לא וולטייר.
    אוולין ביאטריס הול אמרה זאת בספר שהיא כתבה על וולטייר והאימרה הזו מיוחסת לו בטעות כל השנים האלה.

    אהבתי

  4. עומר הגיב:

    אישתון היקר,
    אני מזדהה עם רבים מדבריך, אך עם זאת אבקש ממך לחדד נקודה מסוימת:
    הממשלה הינה הגוף המייצג את הרשות המבצעת בישראל. ככזו בידה ובסמכותה לקבל החלטות הנוגעות לאופן ניהול המדינה, גם אם החלטות אלו הן דרמטיות מאוד. כמו כן יש לזכור כי הממשלה אמנם אינה נבחרת באופן ישיר על ידי העם, אך היא תוצר ישיר (גם אם מעוות במידת מה) של תוצאות הבחירות.
    אם נסכים על כך, במה שונה ההחלטה על יצוא הגז מהחלטות דרמטיות מאוד אחרות? גם יציאה למלחמה היא החלטה דרמטית מאוד, והממשלה אינה פונה לכנסת כדי לאשר אותה.
    מעבר לזה, אני מסכים עם יניב מויאל כי המשטר בישראל הינו סוג עלוב מאוד של דמוקרטיה, אם בכלל. מי שמרגיש כי הכנסת וחבריה המכובדים הם מייצגיו ותולה בהם תקוות כלשהן, צר לי עליו. הרי גם אם ההחלטה כן תתקבל בכנסת, זו תהיה רק הצגה עלובה שמסתירה ללא הצלחה תהליך פגום, בו ההחלטה מתקבלת על ידי אנשים לא ראויים, חסרי ידע והבנה בסיסית בתחום זה או בכל תחום אחר, המושפעים מאינטרסים צרים ונלחצים על ידי בעלי הון.
    מכאן לא ברור לי למה אתה חושב כי דווקא עכשיו מתחוללת אותה "נקודה קריטית" בה עוד אפשר לעצור את ההתדרדרות.
    לדעתי הנקודה הזו חלפה מזמן.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הממשלה היא לא הקנצלר. היא מוגבלת על ידי חוקים ועקרונות. כפי שכתבתי בפוסט, הדמוקרטיה איננה חוק, אלא עיקרון. אז האם יש חוק משנות ה-50 כאשר אף אחד לא חשב שימצאו פה הרבה גז אי פעם, אשר מאפשר להם להחליט את ההחלטה שלהם? כן. יש כזה חוק. האם החלטה שלהם פלילית? לא, היא לא. האם היא דמוקרטית? לא, היא לא.

      הממשלה יכולה להחליט לצאת למלחמה מתוקף תקנות שעת חרום ובכפוף לחוקים מסוימים. אך היא לא יכולה להנציח מלחמה זאת. למלחמה יש אפקט של חרום. חייבים לקבל החלטה מיידית עקב אירוע דרמטי. לגיטימי. לייצוא הגז אין אפקט חרום ועל כן אין הסבר לדחיית הדמוקרטיה והחלטת הרוב בנוגע אליו.

      האם אפשר עוד לשנות?
      אני מאמין שכן, אבל זה מאוד קשה. לוגית – מה האופציות העודמות בפנינו?
      א. לנסות – ואולי להכשל כאשר המחיר של הניסיון שולי.
      ב. לא לנסות – ובטוח להכשל, כאשר לא שילמנו את המחיר השולי של המאמץ, אך לבטח נשלם את המחיר הדרמטי של השינוי לרעה.

      שרוף יום בחיים שלך ותראה אם אחרים עושים זאת גם ואם זה עובד. אין שום דבר מהדברים שנראים לך טריוויאלים היום – קיום העם היהודי, מדינת ישראל, יבוש הביצות ולא יודע מה עוד – שלא היה לונג שוט מטורף בזמנו. אבל איכשהו הדברים קרו, כי אנשים התעקשו עליהם

      אהבתי

      • אישתון, יש דמוקרטיה ישירה (שלנו אין) ויש דמוקרטיה רפובליקנית – ישראל היא רפובליקה שלפיה נציגי הציבור מקבלים החלטות בעבור הציבור. לצערי הדברים שאתה אומר אינם מדויקים.
        ההחלטות הללו במבנה החוקתי הקיים הם בהחלט בגבול סמכות הממשלה אחרת בגץ היה ממזמן מבטל החלטות כאלה.. אני מוכן להתערב איתך שבגץ לא יתערב.

        דמוקרטיה היא בהחלט מערכת חוקים. במדינה מה מקובע זה החוק ולא עקרונות שכתובים על קרח!

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אתה מתעלם לחלוטין ממה שכתבתי. כתבתי בפוסט שבג"צ לא יבטל את החלטת הממשלה וכתבתי שההחלטה חוקית. אבל "חוקי" לא אומר "דמוקרטי". גם בדיקטטורות יש חוקים ובחלקן אף יש בחירות. דמוקרטיה היא מערכת עקרונות פילוסופיים. לאחר מכן מנסים לקבוע חוקים המבטאים ומשמרים את אותה מערכת עקרונות. אך שום מערכת לא נגזרת מכך שבשורה הראשונה למעלה כתוב שמה, אלא מאופן התפעול שלה. אתה מוזמן לבדוק קבוצות מורדים באפריקה שרוצחות אנשים וקוראות לעצמן "האיחוד הדמוקרטי של X" או כל מיני שמות כאלה. זה לא הופך אותם לדמוקרטיה, עצם זה שהם קבעו שהם דמוקרטים וגם לא עצם זה שהם קבעו חוקים שהם טוענים שהם דמוקרטים.

          Tבל זה ויכוח טרמינולוגי שלא מעניין אותי. אתה רוצה לומר שהמצב הנוכחי שיש בישראל הוא כן דמוקרטיה בגלל שמישהו הגדיר אותו ככה? לבריאות. אם כן אני לא רוצה את הדמוקרטיה שלך. אני רוצה דמוקרטיה מקורית יותר שמשקפת רעיונות שלדעתי הם אלה שכולם חושבים עליהם כשהם חושבים על דמוקרטיה. אבל אם זה מפריע לך, קרא לזה אישתוןקרטיה או Xקרטיה או מה שבא לך. אנחנו לא בחרנו ביודעין במערכת בה אפשר לעקוף את נבחרי הציבור שלנו – לא משנה איך תקרא לה.

          אהבתי

  5. ליברטריאן הגיב:

    הנה משהו פוליטי/פנימי שאני יכול להסכים איתך, הבעיה שההפגנה הזו היא לא נגד הדמוקרטיה, אלא נגד ייצוא הגז. אתה באופן אישי יכול להוסיף לזה הקשר אחר שנראה לך, אבל אתה גם יכול להגיד שהיא נגד הכיבוש. זה עדיין לא משנה את מהות הארוע.

    "ממשלת ישראל מנסה להשלים את המהלך של מסירת הגז הטבעי של כולנו לידיהם של מספר מועט של בעליי הון ועניין – הם רוצים להעביר החלטה בממשלה ביום ראשון הקרוב. שוב הם לוקחים את העושר שלנו מאיתנו ומעבירים אותו אליהם. אנחנו מבינים/ות שמדובר במחטף, מבינים/ות שההבטחות שניתנו לנו לפני הבחירות הופרו ומבינים /ות שמוכרים את עתידנו בזול. "

    שום דבר על דמוקרטיה ושום דבר על "נתנו לכם את הסמכות לעשות זאת ואנחנו נקבל את ההחלטה שלכם, גם אם היא בניגוד לדעתנו". לא נראה שהקטע הזה בכלל מטריד מישהו.

    הדרישה להעביר את ההחלטה לכנסת, היא רק כי שם חושבים שהמהלך הזה ייעצר. לא בגלל שכולם מאמינים בכנסת ישראל פתאום.

    אני מתכוון להגיע לירושלים להפגנה, אבל אני לא מתכוון להצטרף לארוע הזה. אולי תראה אותי עם שלט בעד דמוקרטיה ישירה ונגד ייצוגיות מעוותת.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ואתה צודק לחלוטין. לכן כתבתי בפוסט שאנשים יצטרכו לצד אנשים שהם לא מסכימים איתם. אין בישראל הפגנות "טהורות". תמיד מערבבים מפלגות ודעות וכדומה. אני סך הכל לקחתי את ההפגנה הגדולה ביותר והתלבשתי עליה. מבחינתי תבוא עם שלט: "אני בעד יצוא של 100% מהגז – אבל בצורה דמוקרטית!" .
      לא חייבים להסכים עם כל מה שיאמר שם, אבל חייבים להגן על הזכות לומר זאת.

      אהבתי

  6. יעל הגיב:

    יפה אמרת. בעניין הדמוקרטיה. השאלה היא, מה יקרה לדעתך, אילו כל הכסף מהגז היה מגיע לקופת המדינה. האם היה מושקע בבריאות? ברווחה? בקשישים? בעניים? התשובה היא – חחח. הכסף ילך, כמו שכבר קורה כעת, להתנחלויות ולאחים של יאיר ביבי ובנט. קרוביו ומודעיו של שפן. צדקת – המלחמה היא על הדמוקרטיה. אבל הפסדנו בה כבר לפני 5 חודשים

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הפסדנו קרב לפני 5 חודשים. יש הרבה קרבות במלחמה. את הולכת לוותר בגלל שזה ייקח ממך בזבוז של יום אחד בחייך? או שתנסי?

      אהבתי

      • יעל הגיב:

        עדיין לא התאוששנו מהארוע המכונן, שבו ההחלטה על השלום עם הפלסטינים הוכרעה באמצעות רצח.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אין לי מושג למה את מכוונת

          אהבתי

          • יעל הגיב:

            נניח, מצב היפותטי, שהמדינה היתה מקבלת מיליארדי דולרים, ישר לקופת המדינה, בלי להתחלק עם אף טייקון – תמורת פינוי כמה התנחלויות. והכסף הזה היה יכול ללכת, נניח, לרווחה לתושביה. וגם היה שלום עם השכנים, וגם לא היה מתבזבז כסף על תקציב ביטחון מנופח. וההחלטה על כך היתה אמורה להתקבל, נניח, מחר, בממשלה ההיפותטית שהיתה אמורה לסגור את ההסכם. מה היה קורה? היתה מחאה. איזו מחאה? מחאה אלימה. לא צריך לחפור הרבה בהסטוריה – היתה כבר כזאת. ולמרבה הצער, היא הצליחה מעל ומעבר למשוער. כל כך הצליחה, עד שראש המוחים הוא היום ראש הממשלה. והוא נבחר בבחירות דמוקרטיות.

            אהבתי

    • יעל הגיב:

      מחשבת עיוועים נוספת: גם בהסכמי אוסלו היה קומץ בממשלה שתמך במהלך והרבה מפגינים בככר ציון ובהתנחלויות שהתנגדו. ההכרעה הושגה בסוף בחשיבה מחוץ לקופסה – בעזרת 3 יריות. מאז שרבין סולק, יש לנו, באופן דמוקרטי כמובן, הנהגה שמרחיבה את ההתנחלויות, יזמה עד כה 3 מלחמות ועוד אחת בדרך, ומפרה באופן עקבי זכויות אדם. ועל הדרך גם מעלה את מחירי הקוטג׳ים למאכל ולמגורים, חומסת את משאבי הטבע, מוכרת את המדינה לטייקונים ומשתינה על האזרחים. היצה הזדמנות להפיל אותה באופן דמוקרטי והנה זה פלא, לא רק שנבחרה שוב, עוד הביאה תגבור עם 19 מנדטים. האם מי שהצביע לביבי, יאיר ובנט מסכים עם החלטת הממשלה לייצא גז? אותם לא תראה בהפגנה. נסה לעומת זאת לייצא איזה ג׳בל בשומרון, אז יבואו כולם.

      אהבתי

      • בוריס. הגיב:

        יעל, את טועה ומתעה. הסכמי אוסלו התקבלו בכנסת למרות הפגנות המוניות נגדם על חודו של קול, שנקנה תמורת מיצובישי. רצח רבין לא עצר את ההסכמים ולא מנע את ישומם.

        אהבתי

        • יעל הגיב:

          לא באופן נקודתי. אבל כן בפרספקטיבה. המחאה היחידה שמפחידה את היושבים על הכס היא המחאה האלימה של האחים שלהם.

          אהבתי

  7. גזי הגיב:

    חייבים לצאת לרחובות, אבל לא בשביל חלומות על בצע. בכל העולם "מתגלים" משאבי גז חדשים (סתם לדוגמה – http://thediplomat.com/2013/06/18/indias-shale-gas-boom-dream-or-reality/ , ויש עוד המון), מדובר בשיטת הפקה חדשה וקטלנית במיוחד, עם השלכות אקולוגיות לא נודעות, שתביא מן הסתם, בנוסף לנזק שתגרום, גם לצניחת מחירי הגז בעולם ולשברון חלומות ההתעשרות הקלה שמסיחים את דעתנו.
    לא.
    חייבים לצאת לרחובות בגלל מה שקורה פה, לנו ומסביבנו, בגלל האפליה, הניצול, ההדרה ואיבוד זכויות האזרח (למי שדתו ולידתו מקנים בכלל זכויות אזרח), בגלל גניבת הדמוקרטיה בידי אנשי ההון, ובגלל איבוד צלם האנוש בשם הזיות משיחיות-טריטוריאליות.
    ולא בטוח בכלל שאפשר לגרום לשינוי ממשי בלי אלימות.

    אהבתי

  8. יואב הגיב:

    צריך לצאת להפגנה, אבל לא בשביל להחזיר את ההחלטה לכנסת. 120 איש שגם הם נתונים ללחצים ומחוייבים לבעלי אינטרסים שאינם הציבור.

    ההפגנה שצריך לצאת אליה זאת הפגנה שקוראת לדמוקרטיה ישירה. רק כאשר יבזרו את הכוח ויקראו לכל בעלי זכות ההצבעה להקליק את כפתור ולהביע עמדה, ולקבל החלטה שבאמת תהיה מחייבת – רק אז יהיה כאן שינוי אמיתי.

    כשהמחאה תעבור ממיני מאבקים למאבק על מעבר לדמוקרטיה ישירה ודינמית, אז הם באמת יהיו מאויימים.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      זה לא רלוונטי כרגע. מה שאתה מדבר עליו זו החלפת שלטון וזה לא הנושא כרגע. כרגע מנסים להשיג את מה שאפשר. אין שום רוב בציבור לדמוקרטיה ישירה, למעשה אני בספט שיש אפילו 10% שידעו להגדיר מהי.

      אהבתי

    • ניר סוכן הגיב:

      אין משמעות אמיתית לדמוקרטיה ישירה (שאני בעדה) כל עוד 99% מהאנשים שואבים את האינפורמציה שלהם מתקשורת שהיא ב 99% בידי בעלי אינטרסים פרטיים. יש מעט מאוד אנשים שאיכפת להם מספיק כדי למצוא את העובדות הרלוונטיות ויש עוד פחות אנשים שרוצים לחשוב עצמאית ברוב התחומים. דמוקרטיה ישירה להחלטות לאומיות צריכה להיות סופו של תהליך חינוכי ארוך שבו אנשים יתחילו להשתמש בדמוקרטיה ישירה בסביבתם הקרובה: בבתי הספר, בשכונה, בקהילה, ברשות המקומית וכו. זה צריך להיות גם תהליך שבו העיתונות משוחררת (לפחות חלקית) מכבלים עסקיים.

      אהבתי

  9. רון הגיב:

    כאחד שאינו מכיר במיוחד את ירושלים, האם תוכל לתת את הכתובות בהן ניתן יהיה להתאסף (חניון קרוב לבאים בתחבורה פרטית יועיל). גם שעה לא תזיק.

    נ"ב: צירפתי את הרשומה למעלה – ככתבה – לבלוג שלי. אם זה לא לטעמך, אסיר אותה (הכתובת היא http://falkland-islands.tumblr.com/post/53581729829/22-6-2013)

    אהבתי

  10. עומר הגיב:

    אני חושב שההבדל בדעותינו טמון כאן:
    אתה טוען שהעברת ההחלטה לכנסת הינה מהלך ראוי מבחינה דמוקרטית ועל כן יש להילחם למענה. אני טוען כי העברת ההחלטה לכנסת היא פשוט אותה הצגה, רק עם תפאורה אחרת. אתה טוען שהכנסת היא המייצגת אותנו, והממשלה לא (או פחות). אני טוען ששתיהן לא, באותה מידה.
    אני מסכים שראוי לחלוטין להיאבק למען דברים חשובים. הכנסת בעיני פשוט איננה מייצגת את מה שראוי להילחם עבורו. לא אצא ואזעק בעד שגוף מזויף אחד המתיימר לייצג אותי (הממשלה) יעביר את ההחלטה לגוף מזויף אחר המתיימר לייצג אותי (הכנסת). מבחינתי שתיהן אותו ח*א.
    ומעבר לכך כמו שכתב הליברטריאן מתחתי: ההפגנה הזאת היא של מתנגדי יצוא הגז. אתה מציע "להתלבש עליהם" עם מסר אחר. בעיני זה לא עובד ככה. אני מפגין יחד עם מי שאני מסכים איתו. לפי ההגיון הזה, אולי אלך גם להפגין בחברון עם איתמר בן גביר ואחזיק שלט "אני בעד חיזוק הישוב היהודי בחברון, אבל בצורה דמוקרטית!"

    אהבתי

    • עומר הגיב:

      התכוונתי "נגד חיזוק הישוב היהודי" כמובן…

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      א. אתה לא יוצא להלחם בכדי לקבל יצוג במקרה הספציפי הזה. אתה יוצא להלחם על כך שכשתצליח לתקן את המצב, תהיה לזה משמעות. אם אתה מוותר על כוחה של הכנסת, אז גם אם בבחירות הבאות נעלה אנשים חזקים וטובים, יתכן שאפילו רוב לטובתנו, לא יצליח להוציא לפועל החלטה לטובתנו. אם אתה חושב שאין טעם בכלל? מדוע להתווכח על זה בכלל ברשת? לשתף את הייאוש? אני לא פסיכולוג. אם אתה חושב שהדרך היחידה היא מהפכה אלימה עתידית אשר תרסק ותחליף את כל מוקדי הכוח הנוכחיים – אני לחלוטין מסכים שזו אפשרות. אני פשוט אומר שאלו הצעדים האחרונים לפני אותן אפשרויות אלימות. אפשר לנסות אותם ואולי להפסיד יום בחיים שלנו, או שאפשר לוותר.

      ב. אני מבטיח לך שכל האנשים שנמצאים בהפגנה הזאת, מתנגדים בנפרד ובפני עצמו לעצם עקיפת הכנסת, כשם שהם מתנגדים לייצוא. תבוא עם האג'נדה שלך – זה לגיטימי. כמו שכבר כתבתי, תבוא מבחינתי עם שלט "אני בעד ייצוא הגז – אבל רק בצורה דמוקרטית!". אתה לא חייב להסכים עם האנשים שבהפגנה, בכדי להסכים עם המשמעות שלה. מבחינתי לדוגמא – ואני בטוח שחלק מהמפגינים לא יסכימו איתי – גם אם ביבי יבהל ויחליט להשאיר את כל הגז בארץ, אך יעשה זאת לבדו, עדיין ההחלטה תהיה פסולה ואני אצעד לצידך גם כשהמצב יהיה הפוך. כי ראשית יש את העיקרון הדמוקרטי ורק לאחריו הויכוח הפיננסי.

      השוואה לבן גביר מגוחכת. בקיצור. תחליט מה שאתה רוצה. ראיתי כבר הפגנות עם תאים בתוכם (קבוצות עם גישה שונה או תת-נושאים בתוך הנושא הגדול). אתה יכול לצעוד עם אלו שיצעדו למען הדמוקרטיה (ויהיו רבים כאלה).

      אהבתי

  11. אלירן הגיב:

    אישתון יקר,
    אני מאוד אוהב את הטורים שלך ומסכים עם רובם הגדול.
    הבעיה היא שאתה עדיין מאמין שהדמוקרטיה, כעיקרון, רלוונטית במדינת ישראל.
    הרי גם אם ההחלטה על ייצוא הגז תעבור לנבחרי הציבור וההליך יהיה "דמוקרטי", הוא לא באמת יהיה דמוקרטי. מדוע לא? כיוון שקבוצות אינטרס ולוביסטים של חברות הגז יישבו על הווריד של כל חבר וחבר כנסת ולא ירפו עד שיקבלו את הרוב הדרוש להשגת כל מאוויהם.
    דמוקרטיה ייצוגית היא לא רק עצם הבחירה, אלא האמונה שנבחריך משרתים את האינטרס שלך כמי שהניח אותם בכסאם. לצערי, מרבית נבחרי הציבור שלנו עושים רק מה שטוב להם ועסוקים רק באינטרס הצר שלהם ולא מה שבאמת טוב לציבור, ומרבית האשמה לתופעה זו נופלת על השיטה הקלוקלת שמאפשרת לתאגידים פרטיים לשלוח סוכני מכירות מהוקצעים ומיומנים לשדל (ואף לשחד?) את נבחרי הציבור שלנו כך שיצביעו בעבור קבוצה מאוד צרה של אזרחים. דוגמה לכך היה ניתן למצוא בהצבעה האחרונה בוועדת הכספים של הכנסת (בה יושבים נבחרי הציבור שלנו) לגבי חוק הריכוזיות, ר' הפוסט של העיתונאי עמית סגל בנושא.

    כך שעל אף שאני מזדהה עם המטרה והרעיון, אני באמת חושב (כמו כמה מגיבים מעלי) כי נקודת המפנה חלה מזמן והקרב אבוד מראש.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ראה תגובתי כאן:

      http://eishton.wordpress.com/2013/06/22/22_06_2013_israel_last_election/#comment-4044

      או במקומות אחרים בהם נקודתך כבר הועלתה.

      אהבתי

      • אלירן הגיב:

        אני לא ממש מסכים עם תגובתך. אתה קורא להילחם בעבור משהו אשר לא רק שלא ישנה את התוצאה, אלא גם ידרוש תהליך שמסוכן יותר לדמוקרטיה. אין ספק שהמאבק להכרעת סוגיה שכזו בידי נבחרי הציבור הוא מודצק וצודק, אבל מה זה שווה אם אלו נבחרי הציבור שלך?
        יש לא מעט אנשים ראויים בכנסת, בניגוד למה שהמגיב מעלי טען. אבל גם הם, לדאבוני כי רב, מתקפלים מול כוחם של הלוביסטים ושל הדיקטטורים בזעיר-אנפין שמנהלים את המפלגות שלהם (ראה עפר שלח כדוגמה). באופן דומה למדי לטיעון המרכזי שלך, הבעיה היא השיטה ולא האנשים. אין טעם למחות כנגד משהו כאשר האלטרנטיבה גרועה יותר.

        אהבתי

  12. GR הגיב:

    (נחתך – לא רלוונטי לדיון)
    ישראל הפכה בערבות השנים למדינה בלתי משילה בשל הפרגמנטציה הבלתי נתפסת של הכנסת. יהיה זה טוב לפרגמנט "שלנו", ציבור שכותב המאמר נמנה בתוכו (אני מקווה…), של חילונים מתונים, שעשו צבא, פלורליסטים, מאמינים בשלום, ב-2 מדינות ל-2 עמים, במדינת רווחה עם שוק חופשי מרוסן (לא סוציאליזם ולא לניניזם) שההחלטות ימשיכו להתקבל בממשלה "מעל ראשה של הכנסת האנמית, המושחתת, הדלה באיי קיו שלנו.
    אם היה אפשר הייתי מעדיף שההחלטות בכלל יתקבלו במסדרונות המשרדים הממשלתיים בין הפקידים ללא מעורבות של שרים ופוליטיקאים כלל.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      סך הכל כתבת: בוא נוותר על הדמוקרטיה. לא פחות ולא יותר. האם יש שיטות טובות יותר? אולי. זה לא הדיון כרגע כי זה לא פרגמטי כרגע לדבר על שינוי טוטאלי של ישראל. אם אתה חושב שצריך שהממשלה תחליט לבדה, אני לא יודע איך תקרא לשלטון הזה, אבל הוא לא דמוקרטיה וזה בכלל לא ויכוח, אלא פשוט ההגדרה של המבנים.

      אהבתי

  13. amnon K הגיב:

    מספר ניסיונות להכנס לפוסט/תחקיר שפורסם על ארץחדשה (20.1) נכשלו באורח פלא. לתשומת ליבך

    נשלח מה-iPad שלי

    אהבתי

  14. ללל הגיב:

    מה עם בג"ץ? לא יכול לעזור פה?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ינסו, אבל מאוד לא סביר.

      אהבתי

    • Thandie הגיב:

      ביום ב' הח"כים יחימוביץ', ברוורמן, גפני וריבלין מגישים בג"צ: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=561644180555232&set=a.218202594899394.71130.212853068767680&type=1&theater

      לא ברור בדיוק מה עומד מאחורי דעתו של אישתון להגיד שזה "מאוד לא סביר" שבג"צ יכריע נגד עתירה זו. מדובר סה"כ בבקשה להעביר את הדיון לכנסת ולא שבג"צ יקח על עצמו את ההכרעה בנושא יצוא הגז. מדובר בדרישה לקבלת דיונים והחלטות דמוקרטיות.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        כי יש חוק שמתיר לממשלה לעשות את ההחלטה לבד (בתוך הוועדה המוגדרת). בג"צ לא יכול להתעלם מהחוק. הוא יכול לפסול חוק חדש אשר עומד בסתירה לחוק ישן. אך זה לא המקרה. למעשה המצב הוא הפוך: החוק בו משתמשים הוא עתיק (פשוט אף אחד לא התייחס אליו כי לא היה אנרגיה בישראל). זה מאוד לא סביר שבג"צ יתערב, אבל זה הרבה יותר סביר שיעשה זאת, אם יראו ברחובות שאנשים מתקוממים נגד זה. הרי הטיעון האמיתי היחיד שיש לעלות שם (היות והמעשה הוא חוקי), הוא שהמעשה אינו דמוקרטי. ובכדי ללחוץ על השופטים ולהדגים להם שהמעשה אינו דמוקרטי, אתה צריך להראות שהציבור אכן מתנגד למעשה.

        אם תחכה עד אשר הכל יוחלט ויעבור, אתה תשחק ברולטה רוסית מאוד מסוכנת שבה במקום שיהיה רק קליע אחד, רק קליע אחד חסר. לוביסטים מתחילים לעבוד אחרי החלטות או לפניהן? הגיע הזמן ללמוד מהאנשים ששינו את המדינה הזאת, איך לשנות אותה חזרה.

        אהבתי

        • Thandie הגיב:

          בחרת להקיש מתוך תמיהתי על דעתך בעניין סיכוי העתירה לבג"צ, על דעתי – כביכול – על ההפגנה שתתרחש היום. הפגנה בה אני תומכת לחלוטין וחושבת שהיא צעד חשוב במאבק.

          רצוי להתייחס לדעתו של המשנה ליועמ"ש לממשלה בעניין, שהתבטא בנושא ולא רק לחוק ארכאי.
          אמסטרדמסקי מרחיב מעט בנושא: http://amsterdamski.com/2126/

          אהבתי

  15. גל הגיב:

    האם זו המטרה המוצהרת של ההפגנה? הנושא המרכזי יהיה "תוחזר הריבונות לכנסת"?
    כי לא ככה היא מתוארת. זו הפגנה נגד יצוא הגז, בעד אחזקתו למען איזה דור עתידי שאולי כבר לא יזדקק לו, בעולם באנרגיה המשתמרת , שמכפיל את עצמו בקצב של טרנזיסטורים במעבדי אינטל.
    אפילו אם ההפגנה היתה בכותרת "הלאה הטיקונים, הלאה הלוביסטים", היא היתה ראויה. אבל לא זו הכותרת שלה!

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תעשי כותרת משלך. אין הפגנה אחידה. כל מי שנמצא בהפגנה הזאת מתנגד לאקט האנטי-דמוקרטי של עקיפת הכנסת. זה נכון שרוב מי שיהיה שם גם יהיה נגד יצוא הגז. זה בסדר. כתבתי בפוסט שתצטרכי לעמוד עם אנשים שאת לא מסכימה איתם, כי אני מבטיח לך שהם יעמדו איתך (או לפחות אני) כשהמצב יהיה הפוך. תבואי עם שלט: "אני בעד הייצוא של הגז אבל רק באופן דמוקרטי". יקבלו אותך בברכה ויש מאות כבר שהצטרפו בדיוק בראש שלך.

      אהבתי

  16. קוביקו הגיב:

    אישתון…
    אם יותר מחצי מחברי הכנסת חתמו על המכתב, למה אותם חברי כנסת לא מפילים את הממשלה?
    יש להם דרך להשפיע. קוראים לזה "הצעת אי אמון"

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      משמעת קואליציונית, שחיתות לא יודע… תזרוק סיבה ואולי תפגע. זה לא משנה. יש שתי אופציות:
      1. הם צריכים דחיפה מאיתנו ואז יעשו את הדבר הנכון
      2. הם סתם חתמו ובכל מקרה יאשרו את ההצעה.

      מה זה אומר בפועל?
      או שיש לנו נבחרי ציבור גרועים אשר צריכים שהעם יוביל אותם ולא להפך או שהם בסדר עם זה שהממשלה עוקפת אותם. בשני המקרים אנחנו צריכים להתקומם. אם זה המקרה הראשון – בשביל לנצח את הממשלה ולהזיז את הרכיכות – ואם זה המקרה השני, אז בשביל לנצח את כל חברי הכנסת. אני רוצה שלפחות תהיה הצבעה וגם אם נפסיד או ננצח (כל אחד לפי תפישת עולמו הכלכלית), לפחות נידע מי מנציגנו בעד מה ונדע שההליך היה דמוקרטי.

      אהבתי

  17. nurit44 הגיב:

    דחוף!!! כי הכנסת יוצאת לפגרת הקיץ עוד מעט ואנחנו מושבתים עד אחרי החגים.

    אהבתי

  18. רז בול הגיב:

    היי אישתון,

    אני לא מבין מה מפתיע. כוחה של הכנסת ככנסת, כלומר, כרשות מחוקקת הנפרדת מן הרשות המבצעת, אינו קיים זה שנים. כמו גם כוחה של האופוזיציה. אסביר:
    כל תפקידה של הכנסת הוא חקיקה. היא הרי "הרשות המחוקקת". אבל שום, ואני מדגיש, שום חקיקה לא תעבור כל עוד הממשלה מתנגדת לה. במצב האבסורדי הנוכחי, לחברינו היקרים כמו שלי יחימוביץ' ישנן שתי ברירות: להגיש הצעות חוק "פרווה", שיכולות לזכות לתמיכת הממשלה, ומכאן שאולי יביאו לשינויים נקודתיים(כסאות לקופאיות), אך לא מעבר לכך; או, לצעוק לתקשורת, שזה אכן מה שרוב חברי הכנסת מן האופוזיציה עושים.

    הדברים נקבעים באילנות הגבוהים מכולם. המדובר הוא בועדת השרים לענייני חקיקה, עליה דווקא שמענו לא מעט בשבועות האחרונים, ועדיין נדמה שרוב הציבור לא מודע כלל לקיומה או לתפקידה. שזה עצוב, כי בועדה העלובה הזו, שאין בה שום שקיפות, שאנחנו לא יודעים מי מצביע בה בעד ומי נגד ולמה, נופלות הצעות חוק עוד הרבה הרבה הרבה לפני שהן מגיעות לכנסת. אם ועדת השרים לענייני חקיקה תצביע נגד- כל הקואליציה תצביע נגד ותפיל בהכרח את ההצעה.

    לצערי מדובר בנתונים מן השטח. יש אינספור דוגמאות מ"כנסת פתוחה". אישית רפרפתי על מאות על גבי מאות הצעות חוק פעם, ומצאתי בסה"כ הצעת חוק אחת בה עמדת הועדה היתה נגד והיא למרות הכל עברה. העניין הוא שהיא עברה בסיוע חברי קואליציה, מה שגורם לי לחשוד שפשוט קרה משהו בדרך וההוראה הקואליציונית להתנגד בוטלה.

    הדוגמה האהובה עליי אישית, והמייצגת, היא זו:

    http://oknesset.org/bill/5491/

    הצעת החוק על שיעור מס הבלו. אפשר לשים לב לנתון מדהים: אם הולכים ל"יזום הצעת החוק" רואים שלא פחות מ23 חברי כנסת היו שותפים ליוזמת החוק הזה. 18 מתוכם מן הקואליציה, ו5 מן האופוזיציה.

    ואז יוצאת עמדת הממשלה(ע"פ הצבעת השרים בועדה לשרים בענייני חקיקה). והיא כדלהלן: "בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגברת הפיקוח על שיעור הבלו), התשע"א2011- של ח"כ מירי רגב ואחרים (פ2955/)."

    בשלב זה כל חברי הקואליציה מתייצבים דום. מתוך 18 יוזמי הצעת החוק הקואליציוניים- 9 מתנגדים, ו9 נעדרים.

    http://oknesset.org/vote/3562/

    משה גפני, מירי רגב, יריב לוין, אלקין ועוד שמות מוכרים ביניהם.

    אם כן, בהצעות חוק פרטיות הכל עובר תחת ידי הממשלה. יושבים שרים ב"ועדת השרים לענייני חקיקה", בראשה עומד דרך קבע שר המשפטים, ומצביעים. על סמך מה? אין לדעת. הם לא מפרסמים לא את ההצבעות, ולא את הנימוקים, ואפשר להניח כמובן שבמקרים משמעותיים ההצבעות מגיעות היישר מלמעלה: ביבי, ליברמן ועכשיו גם לפיד נוקטים עמדה, ובדיוק כמו שחברי הכנסת מהקואליציה עושים, גם השרים פשוט מיישרים קו. אולי במקרה של "הבית היהודי" זה לא לגמרי כך כי בינתיים בנט לא מוכיח שליטה מלאה במפלגתו.

    ובהצעות חוק ממשלתיות? זה עוד יותר מדהים. במדינת ישראל, הרשות המבצעת מחוקקתיותר מהרשות המחוקקת.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4292374,00.html

    הנתונים מפחידים- 306 הצעות חוק ממשלתיות, ו273 הצעות חוק פרטיות. משמע- יותר הצעות חוק שעברו אשר יצאו תחת ידיהם של 30 שרים מאשר הצעות חוק שעברו אשר יצאו תחת ידיהם של יתר 90 חברי הכנסת, אשר, להזכירכם, הם מתעסקים אך ורק בחקיקה בניגוד לשרים.
    אבל מה שעוד יותר מפחיד אלו האחוזים: הצעות חוק ממשלתיות עברו 306 מתוך 341, בעוד בגזרת הצעות החוק הפרטיות עברו 273 מתוך אלפים. זוהי רק סטטיסטיקה, אך משקפת היטב: הממשלה, או ליתר דיוק הפוליטיקאים רמי הדרגה, משמע, יושבי הראש בעיקר, אוחזים היטב בחוטי החקיקה. ביבי הוא לא רק ראש ממשלה: הוא יו"ר הכנסת האמיתי. והכנסת היא כבר מזמן לא רשות מחוקקת, רק רשות לניסיונות-חקיקה-שיעמדו-בתור-לפני-השרים. והאופוזיציה היא כבר מזמן לא גוף עם כח אמיתי, אלא רעשי רקע מעצבנים.

    אתה מוזמן לחקור את זה קצת יותר לעומק, למצוא סטטיסטיקות קצת יותר מדוייקות וכו'. למען האמת, העבודה שלי מול "כנסת פתוחה" היתה מאוד סיזיפית, כי אין שם חלוקה בין הצעות חוק פרטיות לממשלתיות וגם לא מספרים מדוייקים. אבל הנקודה ברורה למדי, ועגומה למדי. כבר מזמן מדינת ישראל לא דמוקרטיה, מאחר שכמה אנשים בודדים קובעים כמעט הכל; כולל איזו חקיקה תעבור ואיזו לא. ואנחנו, כבוחרי העבודה, מר"צ, או כל מפלגה אחרת שיושבת באופוזיציה- פשוט לא מתבטאים בשום הליך דמוקרטי במוסדות לחקיקה ולביצוע. וזוהי התמונה הגדולה.

    כל זה נובע בעיקר משיטת הממשל האבסורדית בישראל בה הרשות המבצעת נולדת מתוך הרשות המחוקקת, ועל כן כדי לשמור על כסא או להבטיח אופציה לכסא בעתיד, אתה, כשר או כח"כ בקואליציה חייב לשמור על המשמעת הקואליציונית כמו היתה מהות חייך. בארה"ב למשל המצב שונה בתכלית(דמוקרטים מכשילים את הנשיא שלהם כל שני וחמישי…), בשל ההפרדה הברורה והאמיתית בין שתי הרשויות.

    אהבתי

    • רז בול הגיב:

      ואגב, תהליך ההשתלטות של מספר אנשים בודדים על כל הרשויות נמשך, כמובן, בניסיונות להתערב עוד ועוד ברשות השופטת(הצעת החוק האחרונה להגדיל את כוחם של השרים בועדה למינוי שופטים). מדובר במגמה ברורה.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        נכון. ועל כן חייבים להלחם בו. אחרת בבחירות הבאות, המעט כוח שעוד יש לנו יעלם וכל שישאר הוא הכוח למאבק אלים בלבד.

        אהבתי

      • עיתונישה הגיב:

        איך אחרי כול התחקיר שעשית וכול העבודה אתה עדיין לא כועס מספיק לצאת לרחובות ולהביע את עמדתך? הלא עמדתך המנומקת תועיל לנו מאוד בהפגנה, ובדיוק כך נוכל לעצב את עמדותינו ולגבש את המחאה.
        זה לא בטוח שהמחאה היא נקודתית על הגז, ושרירותית היא מקבלת על עצמה מילים כמו "למען הדמוקרטיה". העובדות שאתה מציין מדאיגות, והעניין הוא בכך שזכותנו למחות עליהן ולקבל על כך תשובות. תבין שהזכויות הללו לא ניתנות לנו על פי חוק, הן שלנו מלידה כבני אדם שווים, והחוק רק צריך להגן על זכותנו הטבעית. כאשר המערכת לא עושה זאת, אז בין אם היא דמוקרטית או רק כאילו דמוקרטית או אפילו לא מתיימרת לדמוקרטית, זה הזמן שלנו לצאת ולהגן על זכויותינו בעצמנו.

        אהבתי

        • רז בול הגיב:

          הבעיה היא לא בעיצוב העמדות ובגיבוש המחאה, כאמור, אלא במשיכת האנשים אליה. אנחנו מסוגלים להכין את המצע הכי אינטיליגנטי בעולם, אנחנו מסוגלים לדקדק ולהתפלפל ולהקים תוכניות גרנדיוזיות- בסופו של דבר הן יילכו לפח, לצד תוכניותיה של שלי יחימוביץ'. כי גז לא ימשוך אנשים החוצה, ולא משנה כמה יפה ננסח את הטענות שלנו. כי סיסמאות כמו "למען הדמוקרטיה" לא מושכות אנשים החוצה, אולי רק רק אם הן נאמרות ע"י הפרצוף היפה מחדשות שישי שקורא מהפרומטר, וגם אז זה רק כדי לשלשל איזה פתק לתיבה שני מטר מהבית, בטח לא לצאת לרחוב בי-ם או בת"א.

          אני חושב שפספסת את הנקודה- אנחנו לא צריכים לשתוק, או לשבת בחיבוק ידיים. אבל אם רוצים טריגר שיוציא באמת אנשים מהרחובות, הגז לא עונה למטרה, הוא אפילו מחטיא אותה. עליית המע"מ היה יכול להיות אחלה טריגר, למשל. זה כואב להרבה יותר אנשים ישירות בכיס.

          אגב, זכותנו על הגז אינה בהכרח זכות טבעית. או שמא את מחשיבה אותה כזכות לקניין; אני אישית חושב שזה קצת יומרני.

          אהבתי

          • עיתונישה הגיב:

            האנשים יצאו כשהם יראו אותנו מאוחדים ונחושים. אם זה היה בעניין הגז, אז כולם גם היו יוצאים בעניין הגז. אתה יודע עם כמה אנשים דיברתי בנושא ורבים הביעו שאת נפש מהממשלה. לא כול סלידה מובעת באיזו הבנה מעמיקה של הדברים, אבל ברור שאנשים לא מרוצים. כול עוד אנחנו שמים אחד לשני מקלות ברגליים ואיננו עקביים, מן הסתם יראו אותנו כחסרי רעיון ולא רציניים.

            ובנוגע לזכות קניין, אין לי רקע משפטי אך לפי ההיגיון הבריא כל משאב טבע הוא בגדר קניין לאומי, שכן הוא נחצב בגבולות שטחה של המדינה לפי רשותה. למיטב הבנתי זו הסיבה לכוח הגדול של המדינה (שלנו) לנהל את מדיניות הגז מלכתחילה.

            אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הבקשה כאן היא שהממשלה תכפיף את עצמה לכנסת – דהיינו לשלטון הרוב. ברור לי שהחוק מאפשר להם שלא לעשות זאת דרך מיליון חוקים וועדות. אני לא טוען שמה שהם עושים הוא פלילי, אלא שהוא אינו דמוקרטי, גם אם הליך דמוקרטי הביא למצב בו הוא אפשרי.

      אהבתי

      • רז בול הגיב:

        כמובן. קצת כמו שאמר מרטין לותר קינג- יש חוקים אשר חופפים לצדק, וישנם כאלו שאינם. מבחינתי שיטת הממשל אינה חופפת לצדק במדינת ישראל, ועל כן גם אם היא לא פלילית, היא אינה מוסרית, וזה משמעותי יותר, כפי שאמרת. בדמוקרטיה שלנו האיזונים מזמן נעלמו והבלמים מזמן נשחקו והתבלו.

        אני מסכים איתך שחשוב לצאת ולהבהיר בנקודת הזמן הזו שקצנו ומאסנו בשיטה הזו, שנותנת כח רב מדי בידי הממשלה. אך אני גם מסכים עם אחרים שאמרו כאן שהדרדרות כבר הגיעה מזמן וכבר מזמן עברנו את הנקודה הקריטית: כשמערכת החוקים של מדינת ישראל נקבעת על ידי הממשלה, אין ספק שיש בידיה כח רב מדי. ומערכת החוקים השלמה הינה מערכת בסיסית וחשובה יותר אפילו מן ההחלטה המדוברת, אשר משפיעה יותר על המדינה הזו מאשר ההחלטה הספציפית הזו.

        התשתית הונחה מזמן, וההשפעה על חיי כולנו המנוקזת בידיהם של מעטים כבר מזמן קיימת, וזוהי הנקודה; כאן פשוט מדובר בהחלטה אחת גדולה שמדגישה את זה ושמה לנו את המראה מול הפרצוף. אבל את הנקודה הקריטית כבר חצינו. והדרך היחידה לחזור חזרה היא בשינוי שיטת הממשל; אבל כרגע השינויים היחידים שמדברים עליהם הם הגברת המשילות. אוי, האבסורד.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          ברור שאתה צודק. ותחשוב לעומת כל המחאה הבלתי ממוקדת שהייתה עד כה, כמה כוח אנשים ירגשיו בידיים אם הם יצליחו לשנות דבר אחד גדול. זה לא יתקן את כל המערכת, אבל יפול האסימון לאחד משני דברים:
          1. אם יתעלמו מאיתנו למשל או ירסקו את ההפגנות באלימות – שהממשלה אינה מייצגת את הציבור ואינה מתיימרת לעשות זאת (גם בעבור רבים שלא ראו זאת עד כה). זה אולי ידחוף אותנו למקומות אלימים יותר, אבל לפחות נדע שאכן אין ברירה.
          2. הממשלה תתכופף ונגלה שיש לנו עדיין כוח ושלא צריך 1000 הפגנות של 50 איש, אלא הפגנה אחת ארוכה שמשביתה את המערכת בכל פעם שמחרבנים עלינו בצורה מוגזמת.

          גם מהפסד וגם מהכישלון במקרה הזה, יש מה להרוויח. ההפסד האמיתי כאן, הוא רק אם לא ננסה.

          אהבתי

          • רז בול הגיב:

            אני מסכים, אבל אני עדיין חושב שטקטית ניסיונות הפגנה נגד ייצוא הגז לא יצליחו. זה לא ייגע במספיק אנשים.

            אנשים יוצאים לרחובות כשזה פוגע להם במקום הכי אישי והכי כואב. בדיוק בגלל זה אפילו לגביעי קוטג' יש יותר פוטנציאל מגז, כנראה; גם אם מדברים על זה פחות, גם אם זה דרמטי הרבה הרבה פחות. על מחירי דיור; על העלאת המע"מ; על שירותי הבריאות- אלו דברים שיש להם את הפוטנציאל להוציא אלפים. זה כבר קרה פעם אחת, וזה יכול לקרות שוב.

            בסופו של דבר גם המפגינים הם "המון". והמון הוא עדר, לא משנה אם כרגע הוא צועק בעד רעיונות שאתה ואני מסכימים איתם או דווקא שואג במצעד צה"ל. העדר ייצא משדות המרעה השקטים והשלווים רק כשמשהו יהיה שווה את תשומת ליבו; גז מתחת לים זה לא אחד הדברים האלו. והוא בוודאי לא מספיק אינטיליגנטי כדי להבחין בהבדל שאתה עושה בפוסט הזה. בדיוק בגלל זה אנשים לא יפגינו נגד קץ הדמוקרטיה הקרב ובדיוק בגלל זה מצביעי ימין לא יצטרפו להפגנות; שיפוט המציאות נעשה בהכללות גסות ולא בהבחנות דקות אך מהותיות.

            אני כרגע מכליל וזה כואב, אבל אין מה לעשות. אם רק ה"אינטיליגנטיים" ואנשי הרוח ימחו, ומחאות יתבצעו לא מתוך מקום אישי כואב אלא מתוך ראייה פוליטית-אוניברסלית, שום דבר לא יזוז לעולם. אנחנו זקוקים לכל אנשי מעמד הביניים באשר הם, לכל אלו שייצאו לרחוב רק סתם כי כואב להם, וסתם כי הם צועקים שהמדינה חרא ושהמצב בקאנטים. ועל גז אותם אנשים פשוט לא ייצאו.

            אהבתי

  19. חגי הגיב:

    מצטער, כל האמירות של "סוף העולם מגיע" לא משכנעות. האם הדמוקרטיה נגמרה? נו באמת, די כבר עם הסיסמאות האלו כל הזמן.
    אתם בחרדה קיומית רק בגלל שאתם לא קובעים מה יהיה. אתם בחרדה קיומית כי קשה לכם לקבל שרוב העם רואה בנציגים האלו בממשלה כלגיטימיים ובחר בהם בבחירות דמוקריות וסומך גם על זכותו להחליפם עוד 4 שנים (בניגוד לתקוות הגדולות שלכם שיחליפו אותם תוך שנה ועדיף פחות… ממש דמוקרטי מצדכם).
    ההבנה שלכם של "דמוקרטי" היא יותר הבנה של אגוצנטרי- אני ואני ואני ואני. הפכתם למטרד יותר מאשר לצד בדיון- כי כדי להתדיין צריך גם לקבל שיש צד שני, שיש לו דעה שונה משלכם ושהוא לא רואה את עצמו כמביא את "חורבן העולם", "חורבן ישראל" או את "חורבן הדמוקרטיה". הוא פשוט בעל דעה שונה משלכם ותפיסת חיים שונה משלכם ואולי אולי אולי גם… פשוט… צודק. אפשרות כזו שלא עלתה בדעתכם.
    אז אני מוכן לשמוע את הדעות שלכם, אבל נמאס כבר לשמוע את התלונות הגורפות ואת הכפשת כל מי שחושב אחרת מכם כאילו הוא הורס משהו או שסוף העולם יגיע רק בגללו. יש דרך לשיח אמיתי, לדיון עם נתונים ועם עובדות, לדיון שבו באת בנסיון לשכנע וגם להקשיב, באמת להקשיב, ולא רק להרצות ולהטיף.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      זה לא "סוף העולם מגיע" זה "מונחים פה היסודות אשר יאפשרו לסוף העולם להגיע". דהינו הכל מתנהל כרגיל, אבל אם מישהו ירצה לעשות משהו שאינו לגיטימי, כל הכלים הנדרשים יהיו שם בכדי לעקוף את כל מנגנוני הבטיחות של הדמוקרטיה.

      את מתבקשת לא לעשות הכללות של "אתם" בבלוג שלי, אחרת הודעותייך יחסמו בהתאם למדיניות התגובות של הבלוג. אסכים איתך שיש הרבה אנשים שפועלים גם מהקשר פוליטי ואולי איזו שנאה בלתי בריאה לימין (כשם שהמצב קים גם באופן הפוך). למרות שכך, המאבק פה – הספציפי שאני מדבר עליו בפוסט שקראת – הוא לא על הפלת הממשלה והוא לא על אי-קבלת העובדה שהשמאל בברור הפסיד את הבחירות. אנחנו מוכנים שהכנסת שנבחרה תחליט בהצבעות דמוקרטיות לגבי יצוא הגז וכדומה. אנחנו לא מוכנים שיעקפו את הכנסת שנבחרה. עד כמה רחוק מבחינתך הם יכולים ללכת? הליכוד היא מפלגת השלטון, האם היא יכולה להחליט דברים לבד? ביבי הוא ראש הממשלה, האם הוא יכול להחליט לבד? ברור שלא. זאת דמוקרטיה. שלחנו נציגים לכנסת ועל ההחלטה הכלכלית הגדולה ביותר של הקדנציה, אנחנו דורשים וזכאים שהנציגים שלנו יצביעו. "שלנו" = גם שלךף כי גם בליכוד וגם אצל לפיד ובכלל בימין יש רבים שמתנגדים להחלטה הזאת.

      אהבתי

      • יעל הגיב:

        שכנעת אותי. מה שצריך לעשות זה להביא את כל מצביעי הימין להפגין.

        אהבתי

        • רז בול הגיב:

          זה בטח נאמר בציניות, אבל אני לגמרי בעד. אם המחאה החברתית לא היתה מתוייגת כמחאת שמאל מובהקת, ייתכן והיא היתה גורפת הישגים רבים יותר.

          זה רלוונטי בעיקר במדינה כמו שלנו, בה הימין והשמאל נחצים ע"פ עמדה מדינית ולא ע"פ עמדה כלכלית, ובהתאם לכך, אני מכיר לא מעט ימניים אשר מבחינה כלכלית קרובים הרבה יותר ליחימוביץ' מאשר לביבי.

          אהבתי

          • יעל הגיב:

            דווקא לא בציניות. כמו שאישתון כתב, אם המחאה מערבת את שלמה ארצי ואייל גולן והססמאות שלה הם קוטג' ודיור (ליהודים), כולם באים וכולם אחים לרגע. אבל כשמגיע רגע האמת של הדמוקרטיה – ההזדמנות להחליף את השלטון הדורסני מבחינה כלכלית, חברתית, וכמובן מדינית, כולם נהיים שפנים שקופאים מול אורות המכונית באוטוסטרדה. אז, אותם "ימניים אשר מבחינה כלכלית קרובים הרבה יותר ליחימוביץ' מאשר לביבי" מצביעים שוב לביבי. או לכוכב עולה אחר שרוכב, בציניות, על גל המחאה התמימה.

            אהבתי

    • רז בול הגיב:

      אני לא מבין- אתה בכלל עושה את ההבדלה בין הויכוח על הגז(ויכוח עקרוני שאפשר לנהל) לבין ויכוח על הצורך להביא החלטות משמעותיות לידי הכנסת? להאשים באגוצנטריות זה קל, להוכיח קשה בהרבה. אז בוא תדבר לעניין.

      אהבתי

  20. goodfellow73 הגיב:

    תקציב המדינה לשנת 2013 הוא 397 מילארד שקלים
    תקציב המדינה לשנת 2014 הוא 406 מילארד שקלים
    אפשר בבקשה נתונים המאשרים את קביעתך
    "נושא שגדול יותר מתקציב המדינה"

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תיקח את סך הגז שכרגע מוערך שנמצא (תכנס לכתבות בנושא) ותכפיל במחיר (40% לפי המחיר לייצוא ו-60% לפי המקומי). זה כמובן לא באמת מה שיהיה בפועל, אבל סתם תוכל לראות שאפילו לפי חישובי המדינה זה הרבה מעבר לזה. סתם לסדרי גודל, על פי ביבי עצמו רק הרווחים ורק אלו של המדינה, יהיו בסדר גודל של 200 מיליארד שקל ב-20 שנים הקרובות. היות וההחלט נוגעת לפחות ל-30 שנים הקרובות, אז אתה כבר מדבר על 300 מיליארד. וזה רק הרווחים ורק של המדינה (לא כולל הברוטו, העלויות, הרווחים של חברות הגז – בקיצור כל מה שמרכיב את סך כל שווי הגז שנמצא מתחת לים).

      אהבתי

      • goodfellow73 הגיב:

        300 מילארד בשלושים שנה זה לא אותו דבר כמו 400 מילארד בשנה.
        אז הנושא הוא לא גדול יותר מתקציב המדינה.
        ההרגשה שלי היא שאם הממשלה היתה מחליטה לא ליצא, היו מוצאים סיבה אחרת להפגין, לדוגמא בוא נקרא לזה הפגנה נגד "חוסר היכולת של ביבי לראות את היתרונות הגדולים ביצוא הגז".
        יש מושג בספורט שנקרא להפסיד בכבוד. וחבל שהוא לא מיושם גם בפוליטיה -כי בעצם זו היא דמוקרטיה.
        הבחירות נערכו רק לפני כמה חודשים ולמרות שכמה גופי תקשורת ניסו ולמרות שכביכול העם רוצה שינוי – שלי לא נבחרה לראשות הממשלה ומרצ לא נהפכה למפלגה משמעותית וסביר להניח שרון חולדאי ינצח בבחירות לראשות העיר אבל עדיין אותו מיעוט שיוצא להפגין כל שבוע בטוח בצידקתו ובסופו של דבר צריך רק לשכנע את העם והנה עוד מעט כולם יבינו.
        זה מזכיר לי קצת את פרס שנכשל ונכשל בכל קמפיין פוליטי ורק לאחר שקיבל תפקיד יצוגי ללא השפעה הצליח באמת לקבל לגיטימציה.

        אהבתי

        • הסכום הגבוה יותר הוא של ייבוא דלקים במקום הגז שנייצא – סכום של כ 720 מיליארד ש"ח. זה לא ב-30 שנה אלא בתוך 10 שנים. גם אם תיקח סכום של 400 ותיקח ריבית של 3.5 אחוז לא תגיע ל 720 מיליארד ש"ח, ולכן זה כן יותר גדול.

          היות והמאבק קיים עוד מלפני הבחירות, והוגשו דוחות לוועדת צמח , הרגשתך לא מבוססת על עובדות.
          יאיר לפיד התחייב בבחירות להתנגד לייצוא גז. אז זה לגיטמי שהוא הופך את החלטתו? בלי שום שקיפות בנושא?

          אהבתי

        • Eishton הגיב:

          300 מיליארד זה רק הרווחים ורק של המדינה. סך כל ההחלטה נוגעת לטריליוני שקלים. ולא כתבתי שההחלטה גדולה יותר בכל שנה מכל התקציב, אלא שההחלטה גדולה יותר מהתקציב – ומה לעשות שהיא אכן גדולה יותר מהתקציב.
          אתה מתעקש להפוך את זה לנושא של שמאל וימין ומפסידים ומנצחים. דמוקרטיה היא לא העברת בעלות מוחלטת של האזרחים לשלטון. יש חוקים ויש התנהלות ויש בתי משפט והפרדת רשויות וכולי… באופן עקרוני בדמוקרטיה, כל החלטה גדולה אמורה להתקבל ע"י רוב של נציגי הציבור, למעט החלטות הדורשות תגובה מהירה (כמו תגובה למתקפה וכדומה). כל דבר אשר אין לו הסבר לעקיפת מנגנון בית הנבחרים, אסור שיעקוף את המנגנון הזה. מהי החלטה "גדולה"? אפשר להתווכח על זה ואין ספק שכל ציבור שנפגע מרגיש שההחלטה היתה גדולה. לכן, באופן כללי, רצוי שמרבית ההחלטות יעברו דרך הכנסת. כי דמוקרטיה היא לא בחירה במלך לתקופה מוגבלת, אלא בחירים של נציגים לתקופה מוגבלת. האופזיציה היא לא איזה טעות מקרית בתכנון של הדמוקרטיה, היא מהותית בדיוק באותה מידה כמו הקואליציה. אבל בכדי שתהיה אופוזיציה, צריך שהיא תוכל להצביע בכנסת. אם לא, אז היא לא אופוזיציה, אלא אופוזיציה טקסית בלבד

          אהבתי

  21. orikatz הגיב:

    בפעם האחרונה שבדקתי, לממשלה יש רוב בכנסת. זה אומר שאם הממשלה הייתה רוצה להעביר את ההחלטה בכנסת, היא הייתה מצליחה. אתה יכול לומר שאין כאן מספיק שקיפות, שהממשלה רצתה להימנע מעימותים פוליטיים פומביים, שהממשלה רצתה לקבל החלטה מהר מדי. אבל אין כאן פגיעה בדמוקרטיה.

    אהבתי

    • רז בול הגיב:

      חוסר דיוק משווע. לממשלה אין רוב בכנסת בפני עצמה, הממשלה היא בסה"כ 21 שרים, שלא כולם גם חייבים בכלל להיות חברי כנסת וחלקם יכולים להיות מקצועיים.

      מה שאתה רוצה להגיד זה שלקואליציה יש רוב והיא מושפעת ישירות מעמדת הממשלה במסגרת המשמעת הקואליציונית. השאלה היא כמובן האם הממשלה כופה את המשמעת במקרה הזה. אישתון צודק בכך שהוא אומר שעם לחץ ציבורי רחב אפשר לשבור את המשמעת הקואליציונית: חברי כנסת שיחושו את דעת הקהל בגבם עלולים להצביע נגד עמדת הממשלה ובכך לשבור את המשמעת הקואליציונית ולבצע סנסציה פוליטית. זה לא סביר, זה אפשרי עם מחאות סופר-רחבות ולחץ פרטני על חברי כנסת קואליציוניים מתנדנדים.

      בקיצור, אם החלטה עוברת לכנסת, עוד יש מוצא; גם יכול להווצר באזז תקשורתי סביב הדיון במליאה. כשההחלטה מבוצעת במחשכי הממשלה, אין פוטנציאל לבאזז תקשורתי, ללחץ ציבורי וגם לא לשבירת המשמעת הקואליציונית; אולי בסופו של דבר התוצאה אכן תהיה זהה, אבל כשזה מבוצע בתוך הממשלה אין ספק שהדרך לסמי(?) דיקטטורה חלקה ושקטה יותר.

      אהבתי

      • orikatz הגיב:

        "חוסר דיוק משווע" זו חתיכת הגזמה פראית, כאשר שורה לאחר מכן אתה מודה שלשבור את המשמעת הקואליציונית זה מאוד לא סביר. למעשה הסבירות היא אפס מוחלט, אם נזכור שההפגנות שאישתון תומך בהן היו ונשארו הפגנות שמאל. אפילו ההפגנות של המחאה החברתית בשיאן, שזה פחות או יותר המקסימום שאתם יכולים לצפות לו, היו בסך הכל הפגנות שמאל. אתה באמת חושב שח"כ מהליכוד או מיש עתיד ישבור את המשמעת הקואליציונית בגלל הפגנה של מצביעי מרצ וחד"ש?

        אהבתי

        • רז בול הגיב:

          חוסר הדיוק המשווע היה במושגים, לא במהות האמירה שהיא נכונה כאמור. סתם משגע בעיניים לראות בלבול בין הממשלה לקואליציה(או שזה רק אני? (: ).

          מלבד זאת, אתה צודק. אך בדיוק בגלל זה אישתון קורא גם לאנשי ימין לצאת מהמאורות ומהמחילות ולקחת חלק. אם חברי הכנסת גם חתמו על מסמכים שמביעים התנגדות לתוכנית הנוכחית, הרי שאפשר ללחוץ אותם באופן יחיד. בסופו של דבר זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי.

          בכל מקרה, אני מודע לקושי העצום: רק תסתכל על ההודעה שלי קצת למעלה מכאן ותבין כמה לדעתי המצב עגום.

          אהבתי

    • נכון, הממשלה היתה יכולה להעביר את הנושא בכנסת, אבל חברי כנסת מימין ומשמאל כבר העלו שאלות קשות. לדגומה למה לא מראים מה הכמות המינמילית הדרושה לייצוא כדי לפתח את לוויתן בצורה רווחית. בכנסת יותר קשה להתעלם משאלות כמו איפה הדו"ח של הכלכלן הראשי של האוצר ד"ר מיכאל שראל, ומה הן עלויות ייבוא הדלקים שנצטרך לייבא במקום הגז. מה הסיכון שהמדינה לוקחת כשהיא מייצאת (ממי נייבא גז בעוד 25 שנה?), ו
      מה הסבירות שגז יהיה חסר ערך עוד 25 שנה (לפי המדען הראשי של משרד האנרגיה – אפשרות אפסית).

      יש סיבה שהממשלה לא רוצה שזה יהיה בכנסת – היא ממהרת כדי לתת מענה לוודסייד, אבל היא גם לא רוצה לקבל עימות מול כמה שאלות קשות.

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      דמוקרטיה היא לא ההנחה שהצבעה תעבור, אלא לבצע את ההצבעה בפועל. שנוותר על הבחירות לכנסת כי "ברור" שיש רוב לימין? לשיטתך בכלל לא צריך אופוזיציה ולא צריך כנסת. מרגע שהורכבה קואליציה ויש לה רוב (מן הסתם), אז נניח מראש שכל הצעות החוק שלה יעברו ועל כן לא נצביע בכלל. יש לזה מספר שמות, אף אחד מהם הוא לא דמוקרטיה.

      אהבתי

  22. בלש פרטי הגיב:

    מאמר חשוב ורלוונטי. שיתפתי!

    אהבתי

  23. עיתונישה הגיב:

    קראתי כול אחת מהתגובות כאן, ואני רוצה להתייחס לביקורות המתייחסות למידת הדמוקרטיה בישראל. כדי לעשות סדר חילקתי את הביקורות שניים:

    (1) הביקורת שמובעת כאן מתייחסת מצד אחד להפגנה ובכלל לביקורת על מדיניות הממשלה בנושא הגז כחסרת פרופורציה. הביטוי "זה לא סוף העולם" חזר פה כמה פעמים מפי כותבים שרואים בישראל דמוקרטיה, ולא מבינים מדוע ייצוא הגז פוגע בה. מבחינת אלה היו בחירות, ויש לתת לנבחרים להחליט מי יחליט ולתת למחליט להחליט.
    ביקורת זו נובעת מנאמנות לשיטה הקיימת ולנציגים המייצגים אותה. זוהי ביקורת צודקת.

    (2) וישנה גם ביקורת הפוכה לחלוטין, שאף היא מתייחסת למילה דמוקרטיה. הביקורת הזו ספקנית בנוגע להתכנות של הדמוקרטיה, וטוענת שממילא בישראל כבר מזמן לא מתחשבים ברוב הדעות, ועל כן ישנו ספק מדוע דווקא הגז הוא הנקודה בה צריך לצאת לרחובות. ביקורת זו נובעת מייאוש השיטה הקיימת, ובעיקר מייאוש המייצגים אותה. גם זו ביקורת צודקת.

    שימו לב ששתי הביקורת כאן הפוכות לחלוטין, האחד טוען שאין כאן סכנה לדמוקרטיה והשני טוען שכבר מזמן פג תוקפה (מישהו פה שהתוקף פג עם הקמת המדינה, ומישהי טענה כי רצח רבין היה מכריע, ומישהו שלישי רמז שאוסלו הייתה החלטה לא דמוקרטית) ועם זאת שתי הביקורות צודקות. הכיצד?
    הדבר אפשרי רק בגלל שדמוקרטיה אינה אלא אידאל, ורק בתור אידאל היא גם קיימת (כמו בביקורת הראשונה) וגם לא קיימת (כמו בביקורת השנייה) בו זמנית. גם במדינה הנאורה ביותר ישנם כשלים דמוקרטיים, וגם במדינה הנכשלת ביותר ישנם עקרונות דמוקרטיים מיושמים. בדיוק כמו שקומוניזם נשמע אידאלי על הנייר, ושוק חופשי אמיתי אינו בנמצא, כך גם דמוקרטיה היא עיקרון שיש לשאוף אליו ללא הרף. שימו לב שגם בפינלנד, גם ברוסיה וגם בסין המשטרים טוענים לשלטון העם, ומשמעות הדבר שדמוקרטיה היא האידאל שבשמו כול המשטרים נוהגים.

    אז השאלה כאן היא בכלל לא על דמוקרטיה, היא על זכויות האזרח וחופשים. הדיון על דמוקרטיה הוא דיון שאי אפשר לנצח בו, או ששני הצדדים מנצחים ובכול מקרה שום דבר לא קורה. והלא זה מועיל רק לבעלי כוח ושררה, שכן גם מי שמרוצה מהמצב הקיים באופן מחלט מבין שגם מכונה שפועלת היטב יש לתחזק ולשמר, וגם מי שמרוצה מהמצב יודע שבשלטון העם זו אחריותינו לתחזק ולשמר. לאנשים כאלה יש לומר: ההפגנה הזו היא רק תירוץ בסדר גודל של עשרות או מאות מליארדים כדי לתחזק ולשמר ערכים דמוקרטיים קיימים.
    ולאלו המבקרים את היעדר הדמוקרטיה, לאלו המיואשים מהחתירה יש לומר שכולנו מתייאשים לפעמים מרדיפה אחר אוטופיה שלא תיתכן, אך אז יש לקום ולעשות מעשה. ההפגנה היום כלל לא עוסקת בדמוקרטיה אלא אם תרצו היא עוסקת בזכויות האזרח. בניגוד לדמוקרטיה, זכויות האזרח אינן אידאל אלא אפשרות מולדת עבור כול כול אדם בעולם מתוקף היותו חי.

    שני הצדדים צריכים להבין את חשיבות ההפגנות בכך שכדי שזכויות ישמרו יש להגן עליהן ללא הרף, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות ביטוי שלהן בפועל. זכויות אלה הן חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, חופש ההפגנה, חופש המידע, חופש המסחר ועוד חופשים שהן לא יסוד "דמוקרטי", אלא יסוד אנושי. במקומות רבים בעולם החופש מדוכא על ידי כוח ושררה, וגם אם אצלנו המצב מצוין או לא משהו, אנחנו צריכים לצאת ולהביע את עמדתנו. אפשר לצעוק מחאה על הדרך שבה התקבלו החלטות או על ההחלטות עצמן, ואפשר גם לצאת לצעוק רק כדי לשמר את זכותך לעשות זאת, בכול אופן ההפגנה היום היא סיבה מספיק טובה לצאת להפגין מול הכנסת, ולהפגין בכול יום עד שיעבירו את ההחלטה החשובה ל120 נבחרי הציבור.

    אהבתי

    • יעל הגיב:

      עיתונישה, הצד השני של אישתון. הצלחת לפוגג מעט את היאוש. התקווה בת שנות אלפיים, אולי נשארו לה עוד כמה שנים.

      אהבתי

    • moddyfire הגיב:

      מחיאות כפיים. נראה שהמילה "דמוקרטיה" מאבדת את המשמעות שלה מפני ריבוי הדעות לגבי המשמעות.

      אהבתי

    • רני הגיב:

      דומוקרטיה תורת המדינה פילוסופיה פוליטית לא לעניין. מי יודע ומוכן להסביר על מה בככל הדיון? כמה גז? מה ידוע? מה מנחשים? על מה מבסוסות תחזיות העתיד? מה הם החוזים של ארצות אחרות. במה החוזים של ישראל שונים או דומים מהם ולמה?

      אהבתי

  24. מאי הגיב:

    תודה רבה על כל מילה שכתובה כאן ואנחנו נאבקים עליה. תודה שהצטרפת. תודה שכתבת, תודה שאתה מגיב למגיבים. תודה. נתראה בירושלים

    אהבתי

  25. רני הגיב:

    רני
    שלום ושבוע טוב
    זו תגובה לנכתב כאן ע"י מיעוט. כדוגמת גל וחגי. כגיאולוג אומר שאין איש יודע כלל על מה מצביעים. ישראל כאן היא
    בעמדת עולם שלישי אם לא רביעי. בארצות המפרץ, ודאי באירן, גם בונצואלה, גם בנורווגיה. בין המטפלים
    במידע הנדון, פירושו ותחזיות לעתיד ישנם בני המקום מומחים בכל שלבי השגת המידע ופירושו. בישראל אין כאלו כלל. עד היום בתוך אלפי המילים ומאות הדפים של חירטוטים, שקרים, שטויות ואולי קצת עובדות לא שמעתם אפילו לא גיאולוג ישראלי אחד. יש גוף ממשלתי המכון הגאולוגי, מה דעתו? לכך נועד ונבנה? יש פוליטיקאי-גיאולוג בני בגין, מה דעתו? הנבואות על האנרגיה והעתיד של גל הנן מילים ריקות חסרות כל ערך מספרי, אין כמות, אין עלות, אין זמן. כל המידע הססמי והגיאולוגי תמונות וצילומים הם של זרים שמראים רק מה שנוח מתי שנוח למי שנוח כאשר ברמות הניהוליות והמדעיות הגבוהות אין בכלל ישראלים. וברמה הבינונית והתפעולית מספרם אפסי.
    מצביעי הממשלה דומים למי שמכרו את מנהטן תמורת חופן חרוזים ( בחרוזים נקשט היום וקרקע יש כאן בשפע). איש מכם לא היה קונה מכונית משומשת ללא בדיקת מומחה, בודאי לא דירה. איש לא היה עושה ניתוח בקצה בוהנו ללא צילומים והדמיות ושאלות מומחים. וכאן ובעיתונים טוחנים מספרים בלי סוף עשרים אחוזים יותר היום שלושים פחות מחר. בעולם יהיה עודף אנרגיה, הבל ורעות רוח. בשביל להוציא קלוריה אחת מהאדמה שילמנו פעם אחוז היום קרוב לחצי והעלות תעלה. השפע המדומה הנו בגלל מקורות שבעבר לא היה כדאי לנצל.
    כל המתחולל הנו בושה וחרפה התנוונות הידע מדעי טכני של ישראל, עולם שלישי של מנהיגים בורים וקנויים.

    אהבתי

  26. אורן הגיב:

    כתבה חשובה.
    חבל שהתגובות מתעסקות בפילוסופיה ומי צודק יותר – השאלה כאן היא מאוד פשוטה:
    "האם אתם בעד לאפשר לקומץ שרים להחליט החלטות מהותיות במדינה ולמנוע מחברי הכנסת להביע את דעתם?"
    - כן, זה המצב כיום,שמתאפשר באופן חוקי. השאלה היא האם כך אתם רוצים שהמדינה תמשיך להתנהל?

    אהבתי

  27. כרמית הגיב:

    כאילו חצבת את המילים הללו מתוך מחשבותי. תודה.

    אהבתי

  28. ofir הגיב:

    סתם רעיון שעלה לי אחרי קריאת המאמר (המוצלח יש לומר) שלך…
    הבעיה היא סוג הדמוקרטיה- דמוקרטיה לא ישירה. זו היא לא הפעם הראשונה בה אנו מבחינים שהנציגים שלנו, לא בדיוק מייצגים אותנו, או שהכוח הוא לא ממש בידיים שלהם. אוליגרכיה (שלטון קבוצה מצומצמת על מדינה) היא תהליך שמתרחש בכל הדמוקרטיות הלא ישירות כחלק מהתפתחות הארגון והבירוקרטיה, שלמעשה מרחיקה יותר ויותר את האזרח מחדרי הדיונים. הנציגים/ הקבוצה השולטת באמצעות קמפיינים פוליטיים באמצעי התקשורת (שבבעלותם לרוב..) מציגים תמונה מעוותת לאזרחים, ובכך משיגים את מבוקשם, כביכול בדרכים "דמוקרטיות".
    כמה אפשר לדרוש מאזרחים שעובדים, לומדים חיים לצאת לרחובות? אז היום, בסדר. עוד שבועיים יהיה משהו חדש ועוד שלושה יצוץ כבר משהו אחר… זה לא ראלי. זו טרחה רבה מדי לאזרחים ורובם פשוט לא יכולים להתמסר עד כדי כך לתהליך הדמוקרטי, אפילו אם הם חפצים בו, כי שמירה על הדמוקרטיה זה דבר שלעולם לא נגמר. על זה גם מסתמכת האליטה הפוליטת השולטת, על עצלנותם של האזרחים, על הקושי ואי הנוחות של לצאת לרחובות.
    ואז זה הכה בי, אנחנו רוצים דמוקרטיה ישירה? שבה האזרחים הם אלו שלוקחים את ההחלטות? ולא נדחקים החוצה ככל שהזמן עובר? הרי אנחנו חיים במאה ה-21! יש טכנולוגיה שיכולה לאפשר זאת! וניתן באמצעותה לממש את כוונתה האמיתית של הדמוקרטיה. דמוקרטיה ייצוגית הייתה פשרה לתקופה בה היו יותר מדי אזרחים מכדי להכניס את כולם לחדר דיונים.
    אבל היום קיים האינטרנט, וכל אחד יכול לקבל החלטות מהנוחות שבביתו. למה כשמדובר במערכת שלטון אנחנו עדיין משתמשים ביוני דואר במקום לעשות שיחת סקייפ?

    חומר למחשבה…

    http://www.deot.co.il/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94/Entry_42/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98.html

    אהבתי

  29. ido2267 הגיב:

    זה בדיוק מה שהימין אמר על הסכמי אוסלו ועל ההתנתקות. שהחלטה בסדר גודל כזה לא יכולה להתקבל בגלל רוב מקרי בכנסת או בניגוד לדעת מרכז הליכוד או מה שתרצה.

    אהבתי

    • רני הגיב:

      זה בכלל לא דומה. היו דיונים ודיבורים והבטחות ידעו כמה דונמים, כמה אנשים, כמה רכוש, כאן גם לא יודעים וגם לא מדברים.

      אהבתי

  30. ערן הגיב:

    1. לקואליציה יש רוב מוצק בכנסת. אם בהליך חקיקה מהיר יעברו 3 קריאות שמסדירות את יצוא 40% מהגז בחוק תהיה מבסוט מהחיים והאם אז נזכה לשמוע ולו מילה טובה אחת על נציגי הציבור שנבחרו על ידי רוב גדול מהעם רק לפני 5 חודשים?
    2. למה יש לי ולרבים מהמגיבים תחושה שאם החלטת הממשלה לא היתה היתה מאפשרת לייצא בכלל גז היית די מרוצה ולא היית מזדרז לזעוק על "תחילת כרסום יסודות הדמוקרטיה"?
    3. אולי אני סתם חשדן, אבל ברוב המקרים, כשאני שומע את המתנגדים לייצוא הגז משתמשים בטיעונים סביבתיים, חברתיים או כלכליים, נראה לי שפחות מעניין אותם כמה BCM בדיוק יאושרו לייצוא וכוונתם האמיתית היא לצעוק "די לכיבוש", "צריך לקלוט את הפליטים המסכנים", "ישראל מדינת אפרטהייד", "חיילי צה"ל קלגסים" וסיסמאות דומות. אבל שוב – אולי זה רק אני.

    אהבתי

    • אתה סתם חשדן. האם ראית ניתוח כלכלי שאומר שכדאי לייצא את הגז? כזה שמכיל גם את עלויות הייבוא? איפה ראית ניתוח כזה?

      https://sites.google.com/site/gasaskil/kmh-ksp-nqbl

      אהבתי

      • ערן הגיב:

        האזרח המודאג דרור, איפה קראת שהתייחסתי לכמויות יצוא הגז או לכך שאני בעד יצוא כלשהו? לא התייחסתי בכלל לשאלת היקף היצוא או לגובה התמלוגים והמסים שעל המדינה לגבות. בתגובתי רציתי רק להצביע על הצביעות בפוסט זה ושל חלק גדול מהמוחים נגד החלטת הממשלה שלדעתי נושא הגז כלל אינו בראש מעייניהם (היכן היו בשנים האחרונות מאז גילוי המאגרים?). האם ייתכן שהמחאה (שאינה מצליחה לשמחתי לעלות מעבר לכמה מאות בודדות) נובעת מהתבאסות כללית מתוצאות הבחירות ומאי יכולת לקבל כי רוב העם מחזיק בדעה שונה?

        אהבתי

        • עיתונישה הגיב:

          איזה יופי לך שאתה בא ומצביע על הצבועים כאן, לועג ל"אזרח מודאג" שם, ובעצם רק צועק "שמאלנים! שמאלנים!" בכול מקום, ובאותה נשימה עם הדיבורים על צביעות לא מביע אפילו את עמדתך המינורית בעניין הנידון. כול הכבוד לך ערני, אתה חמוד.

          אהבתי

          • ערן הגיב:

            עיתונישה היקרה, תגובתך בדיוק מוכיחה את טענתי. למה כל כך חשוב לך לדעת האם דעתי האישית תומכת ביצוא של 1% או של100% מהגז? גם הפוסט, לכאורה אינו עוסק באחוז המדוייק שיותר לייצוא ומלין על תהליך אישור ההחלטה בלבד.
            לעניין "שמאלנים" – אין לי בעיה עם דעות השונות מדעותי, ובלבד שהן מועלות ומוצגות באופן גלוי. הבעיה כאן (כמו בחלקים מהמחאה של 2011) היא שהכוונה האמיתית של המפגינים היא שנאת ראש הממשלה, שר האוצר וכמובן, "הכיבוש המשחית", אך במקום להציג זאת בגלוי הם מתכסים במסווה של דאגה לכאורה ליתרות הגז שיהיו או לא יהיו בעוד 30 שנה.

            אהבתי

          • ido2267 הגיב:

            מעניין כי אצלי זה להיפך, אני מרגיש שכל כתבה יוצאת נגד השלטון מיד נענית באופן אינסטנקטיבי על ידי עדר של טוקבקיסטים שמייללים " סמולנים, אוסלו, מי משלם לכם?" ולא משנה כמה הטענות צודקות.

            אהבתי

        • מריה הגיב:

          ערן, המאבק נגד מסקנות ועדת צמח הוא ותיק בהרבה מהבחירות האחרונות. למעשה, הוא מתנהל מאז הגשת מסקנות הביניים של הועדה באפריל הקודם. מאז אוגוסט כבר היו אנשים ברחובות שמחו על מסקנות הועדה (https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151022527567283.420284.155237077282&type=3), פשוט לא בכמויות שאנחנו עדים להם עכשיו. הסיבה שעכשיו יש הפגנות גדולות הן כי הממשלה הגיעה לשלב החלטה (זה לא קרא לפני הבחירות בגלל התנגדותו של שר התמ"ת שלום שמחון). אז לא, אין כאן מטרה להתנגח סתם בגורם שלטוני, והצלחת המחאה (יציאת מאות אנשים לרחובות בגלל נושא שלא פוגע להם בכיס בתווך המיידי ויותר מ-7000 תומכים בפייסבוק, שמספרם הכפיל את עצמו ב-4 שבועות האחרונים ) נובעת בדיוק מזה שהאנשים חושבים שיש כאן מה לבדוק, בלי קשר לעמדה הפוליטית שלהם. נושא ייצוא הגז אינו מוגבל למחנה כלשהוא, בייחוד ההיבט של מקום הכרעת שאלת היצוא – גם אנשי ימין מובהקים כמו רובי ריבלין וגילה גמליאל חושבים שראוי כי סוגיית הגז תיכרע בכנסת ואנשי קואליציה רבים מחזיקים בדעה דומה.

          אהבתי

    • רני הגיב:

      אתה חשדן סתם. אני רוצה דיון פתוח על הנושא. אני רוצה לשמוע את בני בגין אני רוצה לשמוע סמינר במכון הגאולוגי. כתבות של אנשי מקצוע בעיתונים. אולי הבאת חברות יעוץ מנורוגיה וונצואלה וכל אחד אחר שלא קשור לחברת נובל ושלוחותיה. מטריד אותי כגיאולוג שגם היו לו מגעים עם החלק הקפריסאי של אחת החברות הקודחות בים שמדינה שלמה רה"מ, שרים, עיתונאים וכ"ו מדברים וטוחנים ומניות עולות ויורדות וכמויות נזרקות והם לא יודעים על מה הם מדברים בכלל. זה בנושא שאני קרוב אליו מקצועית וגם אני לא יודע כלום.

      אהבתי

  31. אב"ר הגיב:

    בתור ירושלמי שהשתתף וארגן לא מעט הפגנות במקומות שונים בעיר אני תמיד מתפלא על לא-ירושלמים שמפנטזים על הפגנות שיצורו על הכנסת. מדובר, אני מנחש, בפנטזיה שלקוחות מקריאה בהיסטוריה של מהפכות בארצות אחרות. הבעיה היא שהכנסת בירושלים תקועה על גבעה (שייח' באדר) שאין סביבה כלום. כלום. כלום. זה עשרים-שלושים דקות הליכה מהתחנה המרכזית / נחלאות, וקו האוטובוס הבודד שעובר בסביבה מגיעה בתדירות של פעם בחצי שעה. שירותים יש בקושי, ברזיות יש בקושי, ומעט האזורים המוצלים מרוחקים במיוחד. שלא לדבר על מכולות שבהם אפשר להצטייד במשהו אם צריך. להפגין בכנסת זאת התאבדות לוגיסטית — ברגע שמפגינים שם רוב המאמצים של המארגנים מופנים בשביל לטפל בכל הקשיים האלה במקום להתעסק בהרחבת המאבק. וכל זה בשביל להביא אנשים לעמוד על גבעה שוממת.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ובדיוק מהסיבותש ציינת, שם צריך להפגין. כל הבעיות הלוגיסטיות שתיארת הן פתירות וכבר בעבר אירגנו שרותים ניידים, אוכל הצללה וכדומה… אם אתה מפגין היכן שנוח, אתה מפגין שהיכן שאין משמעות להפגנה. מעבר לכך, אני לא דיברתי על הפגנה אלא השבתה והשבתה תלויה בגוף אשר יש להשבית. אתה יכול לא להסכים עם הרעיון, אבל הדיון על המיקום מיותר. כשיעבירו את הכנסת לכיכר רבין, אשמח להקל על המפגינים.

      אהבתי

      • אב"ר הגיב:

        הפגנה מתרחשת כשאנשים ששותפים לדיעה מסויימת נפגשים ביחד. אם החסמים שעומדים בדרך גדולים מדי, הם לא יפגשו ולא תהיה הפגנה. לא כי הם לא רצו, לא כי הנושא לא חשוב, אלא כי תנאים אובייקטיבים עמדו בדרך. לכן צריך להתחשב בשעות עבודה של אנשים, בנגישות לתחבורה ציבורית, צל, מים, וכיו"ב. זה לא באמת מסובך: פשוט תחשוב על מה סבתא שלך היתה צריכה בשביל להיות מסוגלת לבוא להפגנה. כן, סבתא. כי בהפגנה עממית אמיתית משתתפות גם סבתות, לא רק גברים בני 20-40. ההתעקשות על הנוכחות הסימבולית סביב הכנסת היא כמו לצאת לריצה עם משקולות שקשורות לרגליים. לא שזה לא לחלוטין בלתי אפשרי, אבל לפני שזה יצליח צריך לאמן קצת את השרירים: לארגן הפגנות במקומות שבהם אנשים גרים ויכולים להגיע בקלות יחסית.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אתה מתעקש לדבר על הפגנה ואני לא מדבר על הפגנה כי אני לא מאמין בהפגנות ככלי לשינוי בפני עצמן (אולי כקטליזטור – אך לא מעבר). ולא קראתי להפגנה בכנסת אלא להשבתת הכנסת. חסימה פיזית. אני לא מסכים עם הטענות שלך אבל הן בכל מקרה לא רלוונטיות לפוסט.

          אהבתי

  32. אני לא מאמין באפשרות של שביתה כללית ושל מרד מיסים וכו', בטח לא במצב שבו נמצאים מעל 99% מהאכלוסיה – התמכרות לאמצעי תקשורת שמסלפים מידע ומסתירים מידע ומביאים חצאי אמיתות. מי שהיה במאבק הגז ראה את זה באופן יומיומי כמעט (אזכיר לדוגמה את סבר פלצוקר שטען שמאגר תמר לבדו יספיק ל 25 שנה או יותר, בעוד שלשם כך דרושה לפי וועדת צמח עצמה 450 BCM במאגר תמר יש 280 BCM).

    הדבר שאנחנו כן יכולים לעשות די בקלות הן בחירות מסוג אחר.

    "הספינים, הצנזורה העצמית, חצאי האמת, השקרים הגמורים, הגיעו לנו עד כאן. יש לנו את המפתחות לשינוי, אנחנו רק צריכים להיות מספיק "אמיצים" כדי להתניע את המנוע. זה לא דורש מרד מיסים ואפילו לא הפגנות. גם לא שביתה כללית במשק. לוקחים חזרה את הגישה אל המוח שלנו. "

    https://www.facebook.com/events/473689366057835/?context=create

    אהבתי

  33. יוחאי וולף הגיב:

    הי אשתון. בעקבות הפוסט הזה נסעתי לירושלים אתמול עם כמה חברים. לא יודע אם בסופו של דבר באמת היית שם, אבל אם היית, אני חושב שתסכים איתי שניתן לסכם את הארוע במילה מתוך עולם התוכן של "ארץ נהדרת": פאתט. בארוע הפייסבוק של ההפגנה כ-1200 איש אישרו הגעתם. אתמול היו שם 100 איש בלחץ שבלחץ. זה גרם לי להבין שאני פשוט חי בתת-בועה בתוך בועת הפייסבוק, שבתוך הבועה הזו יש שלושה בלוגרים וכמה עשרות אנשים שזה כנראה מעניין אותם, ועוד כשבע מיליון מינוס מאה ישראלים שכנראה זה לא מעניין אותם. אם אחרי כל הרעש והמהומה בעניין, אפשר לרתום רק כמה מאות אנשים במקרה הטוב, אז גמרנו. וכמו שביבי הצהיר היום, העניין סגור. ארבעה אנשים בלבד הולכים להחליט לנו כמה נרוויח וכמה נפסיד מהעניין, מה יהיו הוצאות האבטחה וכו'. ארבעה אנשים, כשאת שאר ה-116 ואת שאר השבע מיליון אפשר לזרוק לפח. אבל אתמול למדתי, שזה פשוט מגיע לעם הזה. מגיע לו שישדדו לו את תמלוגי הגז ואת אוצרות הטבע ואת הפנסיה ושידפקו אותו טוב טוב בסדיר ובמילואים ושהוא יהיה קבור במשכנתאות ובחובות לביטוח לאומי וכו'. מגיע לו שהפרצוף של הפוליטיקאים שלו זה לפידים וביבים וסילבנים (את פישר אני לא כולל כי לא בחרנו בו). אם מאה איש זה כל מה שאפשר לרתום ב-2013 למאבק ציבורי אז באמת אין טעם. ואין סיבה להיות אופטימי, סורי.

    אהבתי

    • עומר הגיב:

      היי יוחאי,
      אני מזדהה עם כאבך, אבל יש עוד אפשרות שלא ציינת: מתוך השבעה מיליון מינוס מאה ישראלים, ישנם הרבה שפשוט לא מסכימים אתכם. לא עם הדרישה לעצירת יצוא הגז, לא עם הססמאות הצעקניות, לא עם ההתפרעות וחסימת הכבישים. אני, למשל, חושב שמתנגדי היצוא חוטאים באותם חטאים של תומכי היצוא: דמגוגיה, עיוות של נתונים, חצאי אמיתות, שקרים מוחלטים, חוסר הבנה בסיסית בתחום עליו מדברים, ועוד ועוד. אז בלי קשר לעמדתי בנושא, לא תראה אותי מפגין איתם. אני לא מוכן להיות מזוהה איתם, לא רוצה חלק בדיון השטחי והפופוליסטי הזה.
      עם הקריאה של אישתון למען העברת הדיון לכנסת, בלי קשר להחלטה הסופית, אני יותר יכול להזדהות. אלא שהכנסת, כמו שכתבתי כאן כבר, היא לא מוסד שאני מאמין בו, והדיונים בו הם בסך הכל השתקפות של אותו דיון עלוב מהרחוב, רק עם חליפות, עניבות, בורקס ולוביסטים.
      בקיצור – לא כל מי שאינו איתך הוא אדיש או מטומטם. חלקם, מה לעשות, פשוט אינו איתך.
      ובלי קשר: כן, מגיע לעם פה כל מה שקורה לו, כי הוא מצביע כל פעם לאותם אנשים ואז מתיישב מול האח הגדול. מסכים איתך שאין הרבה סיבה לאופטימיות.

      אהבתי

      • הי עומר,
        שים לב שלא כתבתי מי איתי או נגדי, אלא- את מי זה מעניין בכלל. אני מסכים איתך לגבי הקושי לגבש דיעה על נושא כה סבוך- אבל על זה הייתה כל ההפגנה, לפחות מבחינתי: לפתוח לדיון נרחב יותר את הנושא, פחות בעד או נגד. אני לא מחזיק מעצמי גאון כלכלי, ובדיוק בגלל זה אני חושב שמגיע לי לקבל אינפורמציה, כדי שאדע יותר טוב מה טוב לי. לא לאפשר לארבעה אנשים, מתוכם אחד שהוכיח את עצמו כפשלונר כלכלי שחתום על גרעון מפלצתי, ושני הוא התגלמות המילה "פופוליזם", אותה מילה שביבי השתמש בה כ"כ הרבה פעמים כדי לנגח את מתנגדי הייצוא בנאומו היום. זה נקרא חופש מידע, וזה מוביל לחופש בחירה. לא כל אחד צריך להסכים איתי, ממש לא. אני גם לא צריך שיסכימו איתי כדי שאדבוק בדעתי. אבל אני לא מרגיש שום עניין בנושא, וזו הייתה ההתפכחות הכואבת שלי, הפער הזה בין נוכחות השיח הזה בסביבה הקרובה שלי לנוכחות שלו בכלל האוכלוסיה. אני בכנות חושב שהאנשים פה, שהפוליטיקאים שהם בוחרים הם השתקפות שלהם, פשוט לא בשלים לדיון רציני ועמוק על נושא חשוב, וכך בדיוק גם נבחרי הציבור שלהם לא בשלים לכך. המחאה שלפני שנתיים הייתה צעד ראשון בדרך לבשלות הזו, אבל זו עוד דרך ארוכה מאוד.ועד שהאנשים פה לא יבשילו הם ימשיכו לאכול את מה שמבשלים להם.

        אהבתי

    • עיתונישה הגיב:

      יוחאי אל ייאוש בבקשה. אתה יכול לכעוס, אתה יכול גם להפסיק להגיע למחאות אבל בלי פסימיות. חשוב מאוד שכול מי שלא מסכים עם מהלכי הממשלה ימשיך לא להסכים לכך בנחרצות ולא יוותר על זכותו לביקורת הממשל. בכדי להבהיר לך מדוע התקווה קיימת, אמשיל לך את הסברי:

      אתה זוכר כשהיינו ילדים, ועוד בבית הספר היסודי הייתה חבורה של "מקובלים"? איש לא זוכר כיצד דווקא קבוצה זו התאגדה, האם מקרב כוח הזרוע או אולי הכריזמה האישית, אבל בשלב מסוים קיבלו על עצמם את התואר "מקובלים". ילדים אלה ראו בתואר החדש שהעניקו לעצמם האצלת סמכות פיקודית, והתחילו בעשייה אקטיבית מתוקף כך. הם היו הראשונים לחלק ציונים לכול מי ש"לא בין המקובלים" וקיימו מסיבות פיז'מה סגורות.
      היתר מצידם הרי הפכו בעל כורכם ל"לא מקובלים", וחיו באדישות לצד קיומם של המקובלים. מטבע הדברים גם הם התחלקו לקבוצות, אבל קטנות יותר, על בסיסים משוללי תואר, כלומר בסיסיים עניינים. הם לא ראו עצמם מאוחדים כ"לא מקובלים" כי תואר הנגד לא מחייב לדבר, ועל כן לא התייחסו למעמדם החדש.
      אך ככל שחלף הזמן המקובלים נהיו יותר נודניקים, הבנות התלחששו בהפסקה והבנים התחילו להפריע בשיעורים, וכבר היה קשה להיות "לא בין המקובלים". כך התחילו להיווצר איים של איבה כלפי הקבוצה ההגמונית בין יחידים מקרב האחרים.
      לאחד הפריע כי הוא רצה להקשיב למורה, לאחת הפריע שפעם המקובלים עשו עליה חרם, לשלישית הפריע שיש קבוצה של סנובים שחושבים שהם יותר טובים מאחרים ולרביעי פשוט הפריע שהוא לא בין המקובלים.
      ארבעת אלה ביטאו אופוזיציה רעיונית לאותם "מקובלים", אך לא התגבשו פוליטית והיו אדישים זה לזה ואפילו מנוגדים בדעתם החברתית. בכול פעם שהמקובלים הציקו לאחד מהם, האחר ישב בצד והתעצבן ש"המקובלים האלה נודניקים", וכאשר הציקו לו התעצב שאיש לא עוזר לו במאבקו לצאת מהדיכוי.
      כך היה משך זמן, עד שאתה בוודאי זוכר, כי תמיד קורה שההגמוניה של המקובלים הופכת גדולה כול כך עד שמתחילים סכסוכי פנים. הרי קבוצה שצמחה מראש להיררכיה חברתית בין בני אדם שווים, מן הסתם לא תסתפק בכך ותשאף גם להכתיר את "מקובל המקובלים". אצלנו קראו לזה "מלך הכיתה".
      במאבק על התואר החדש המקובלים החלו לרכל זה על זה ולהפיץ שמועות בקרב כול הילדים. מסתבר שאחד מרביץ לאח שלו הקטן ואחת כבר התנשקה פעמיים על הפה! וקורבנות אלו, בניגוד ללא מקובלים, הותקפו מתוך הקלחת ולכן לא נשארים חייבים. עד מהרה שמם של כול רבים מהמקובלים הוכתם, ומתוך סכנה שמא כול המוסד הזה יתערער הם התחילו לנסות לגשר, כיבסו כביסה מבפנים וכלפי חוץ העמידו פנים. מסיבות הפיז'מה המשיכו כסדרן, וכמובן העצות, החרמות והציונים לאחרים.
      אך עתה לאלו שבעבר נפגעו מהמקובלים כבר היה זמן להתגבש, ובאופן ספורדי הם שיתפו פעולה זה עם זה, על מנת להפיל את המוסד שנוצר רק כדי להתנשא על אחרים ולבטלו או לייצר שיתופי יותר. ניסיונות אלו של גיבוש אלטרנטיבי החלו להתרחש, אך פורקו בשיטתיות על ידי המקובלים. לגלוג, חוצפה ו"הפרד ומשול" הן שיטותיהם של אלו הנקראים מקובלים.

      את המשל הזה אפשר להמשיך עוד הרבה אבל בכוונה בחרתי לעצור כאן, לכאורה בנקודה שלילית בעבור הלא מקובלים. אך לבסוף הרבה קבוצות של מקובלים מוצאות את עצמן מחליפות הרבה מחבריהן, הן הופכות מתונות יותר או אפילו חיוביות לכלל הילדים. ואמנם חלקן מצליחות לשמר הגמוניה שלילית ולהחזיק מעמד, ולהעבירה לחטיבת הביניים.
      במציאות שלנו אין חטיבת ביניים, אלא מאבק מתמשך ומתיש. הוא אולי נראה לך סזיפי אבל אסור לך להתייאש, כי סדקים כבר נראים בקבוצה השלטת.
      אני דיברתי על זה גם בתקופת המחאה החברתית: אנחנו, העם כולו, נמצא ממש עכשיו באופוזיציה רעיונית. כמו אצל הלא מקובלים, אין מדובר באופוזיציה פרלמנטרית ולכן זה לא מתבטא בכיסאות ותארים, אבל ברור לרוב העם שהמקובלים שלנו מושחתים, צבועים ומתנשאים מעלינו במטוסים במליוני שקלים שם מתקיימות מסיבות פיז'מות סגורות, נשיקות על הפה וסיגרים יקרים.
      בתור אופוזיציה רעיונית, רק צריך לשמור על הגחלת ולהמשיך למצוא מה ה-רעיון המשותף לכולנו. ניסינו במחאת האוהלים, אך אז מיוקר המחיה עברנו לרעיונות קטנים, ניסינו בבחירות אך לא עלה שום רעיון עקרוני, ניסינו עם התקציב וניסינו עכשיו עם הגז ואנחנו צריכים להמשיך לנסות. גז, אוהל, קוטג', תקציב: כולם יפים לאופוזיציה רעיונית. מתישהו, ואתה יכול לראות בזה הבטחה, נמצא שרבים מאתנו רואים עין בעין ועד אז חשוב להיות מעורבים. כול הגמוניה המושתתת על יצירת היררכיה חברתית מעמדית בסוף עומדת בפני סכסוך יורשים, ואז נוצר חלון הזדמנויות לאופוזיציה מאוחדת לקחת חלק משמעותי.

      אהבתי

    • בן ישראל הגיב:

      גם את פישר בחרנו וגם את פרנקל. הראש הממנה נבחר. לצערי, בני ישראל סובלים.זה מגיע לנו, ולא בגלל שאלפי אזרחים לא הגיעו להפגנה ולא בגלל שהעם מטומטם. המפגרים לא צריכים להתאגד, כדי שהבוס יהיה רחמן עם לב טוב. משלמים על חטאים. הדין הוא דין צדק, ובזכות הרחמים עדיין אפשר לנשום. לבני ישראל תהיה גאולה ודבר לא ייפול מדברי הנביאים. איננו יודעים מי זה ישראל,מי אלו ה'ערב רב',מי זה בן דוד ורב הנסתר על הגלוי. ישראל תהיה אור לעמים. כואב לרעוב וכואב לדאוג. עבדות איננה דבר קל. הכל תלוי ברצון[בלב] האדון. תאר לעצמך שיחה של שני ישראלים במצרים לאחר מאתיים שנים של עבדות.האחד אומר הגאולה פה ומייד נגאל. והאחר טוען שאבי אבי אביו כבר נולד לעבדות במצרים, וילדיו בעבדות ואיך אפשר לראות את הסוף ,כשנדמה שלעולם נשאר עבדים. האחד צדק ובכל אביב מאז אנו חוגגים את הגאולה ומספרים ביציאת מצרים. חזק ואמץ,אחי, בכאבך על בני ישראל ועל הגרים עמנו. אל ייאוש. בנינו ישתו מים נקיים ולא יתאכזרו לאחיהם ולא לשאר העמים. בדרך כלל אני מיואש ומזכיר לעצמי את יציאת מצרים. " יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן-הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם–
      בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה;
      הַלְלוּ-יָהּ". [תהילים קד פסוק לה]. אין בית בישראל.

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הייתי. היו שם כ-300 איש בהתחלה. לאחר המעצרים וההבנה כי זה לא יגדל למשהו רציני רבים עזבו. ואכן זה כישלון. גם אני חטפתי מכה רצינית מבחינת מורל בהפגנה הזאת. אבל לא חייבים להאמין בציבור, בכדי לפעול ולהצליח להביא לטובתו. פעילות המחאה היא צורת התנהלות אחת מיני רבות והפחות אפקטיבית ממרביתן. יותר ויותר אני נוטה מבחינת תוכנית פעולה רצינית לכיוון של מה שכתבתי עליו בפוסט של "הלאמה אזרחית" – להשתמש בחמדנות שיצרה המערכת, בכדי לפרק אותה. מודעות חברתית וסביבתית תוכל לייצר את גרעין הפעילות לכך, אך אין בציבור הישראלי ביקוש לה ברמה העקרונית והמוסרית ועל כן אין יכולת להמיר אותה ישירות לכוח פוליטי.

      אהבתי

  34. פינגבק: על ספקנות, ביקורתיות ומעורבות ציבורית בנושאים כלכליים | דעת מיעוט

  35. עמרי הגיב:

    היי אישתון, אני חייב לציין שאני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך, אני מרגיש שזה "גוזל" ממני זמן וקשב וגורם לי לתת תשומת לב ומחשבה לנושאים שאילולא נחשפתי אליהם כאן לא הייתי מתעמק בהם. עד כאן ליקוקים.
    בכל הקשור לנושא של יצוא הגז, נוצר אצלי הרושם שמרבית הציבור (והפרשנים) לא ממש מבינים על מה הם מדברים וההתנגדות הציבורית היא ברובה הקרנה (מוצדקת) למכירות חיסול בעבר של נכסים ציבוריים לגופים פרטיים בעסקאות שמריחות רע מאוד. על אף שאני מבין את הרפלקס להתנגד לא הצלחתי להבין מה הסדין האדום מאחורי העסקה הנוכחית. אין לי התנגדות עקרונית להפרטה, הטיעון שאומר שיצוא מיידי הוא חלק הכרחי הדרוש להבאת משקיעים לא נראה לי מופרך בכלל. הטיעון שעתודות אנרגיה של עשרות שנים יכולות להתברר כאיוולת עוד שלושים שנה גם נראות לי כאפשרות סבירה. שוב, אני בספק אם כל מי שמפגין מסוגל לתת תשובה חצי רצינית בנוגע לזה.
    אז בתור בלוגר שמשתדל לתת את כל התמונה ולא להיכנע לטיעונים רגשיים, למה הפעם אתה ישר לוחץ על כפתורי הפאתוס בלי להסביר את עמדתך? ואם הגז הוא לא הנושא אלא באמת האופן שבו מתקבלות החלטות, אני לא מזלזל בכך, אבל הייתי רוצה לדעת (באמת) איפה עובר הקו, מה קורה שבשאר העולם ואילו תקדימים אמורים לסמן עבורנו את המתווה לאיך החלטות כאלה אמורות להתקבל.

    תודה,
    עמרי

    אהבתי

  36. יעל הגיב:

    ציטוט מהתרגום החופשי של רונית צח לנאום ראש הממשלה על ה"כניעה ללחצים הציבוריים":

    Ronit Tzach
    מורה נבוכים – להלן מילון מונחים מנאומו של ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה אתמול, מתורגם מבדאית לעברית:

    "אנחנו קיימנו דיונים רציניים, מעמיקים, תרתי משמע, כי אנחנו הולכים לעומקם של דברים בתוך הים" = קיימנו כמה חירטוטים רציניים, "מעמיקים", תרתי משמע, כי אנחנו הולכים להשחיל לכם צינור גז לעומקם של דברים בתוך החלחולת.

    "הגז הזה יכול לתת מענה לשני צרכים יסודיים שלנו: האחד, להניע את המשק המקומי בתצרוכת אנרגיה זולה יותר, את אותו חלק שניתן להזין בגז. הדבר השני הוא למלא את קופת המדינה בעשרות מיליארדים של שקלים כתוצאה מייצוא הגז והמיסוי שאנחנו מטילים עליו" = הגז יכול מענה לשני צרכים יסודיים שלנו: האחד, להניע את המעיים כשאנחנו מחרבנים לכם על המאוורר. הדבר השני הוא להשתין עליכם מהמקפצה ולרוקן את קופת המדינה ממאות מליארדים שכוללים, בין היתר, את המסים ששכחנו להטיל על יצוא הגז.

    http://www.themarker.com/dynamo/1.2032330

    "לא נסחפנו בגלי הפופוליזם ששוטפים את המדינה" = לא נסחפנו עד כדי כך שיעניין לנו את בדל הסיגר מה הציבור רוצה. מצידנו הציבור במדינה יכול ללכת לשטוף באסלה את הבג"צים שהוא מגיש ואת הפגנות המחאה שהוא עורך.

    "אנחנו בוודאי מבינים שמשקיעים יכולים לאבד תקווה" = אנחנו בוודאי מבינים שפוטין וגזפרום, קלינטון ונובל אנרג'י, וודסייד האוסטרלית ושאר המרעין בישין – יכולים להשאיר שלולית של ריר דביק בשעה שהם משפשפים בתאווה את צינורות הגז שלהם ונדחקים בתור לחגוג עליכם.

    "הם יכולים לחשוב שאנחנו ניכנע ללחצי הפופוליזם או לבירוקרטיה אינסופית. אנחנו רוצים לזוז מהר" = הם עוד יכולים לחשוב שאיזשהו הליך חוקי מעניין לנו את התחת. מה לנו ולכל הביורוקרטיה הזו של שקיפות, חשיפת פרוטוקולים מוועדות ציבוריות, דיונים בכנסת, התנגדויות, הפגנות מחאה, בג"צים, שאלות שהציבור שואל לגבי קניינו ואוצרות הטבע שלו. אנחנו רוצים מחטף מהיר.

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3605743,00.html

    "את הטעות הזאת, הכניעה לפופוליזם, 'בוא נשמור על הגז אצלנו', עשו כמה וכמה מדינות והן שמרו את הגז אצלן. הוא קבור באדמה או במים, מתחת לשכבות של פופוליזם ובירוקרטיה" = את הצעד האחראי הזה, 'בואו נשמור על הגז אצלנו', עשו מדינות כמו נורווגיה, והעם שלהן חי ממנו ברווחה שנים רבות. לעומת זאת, את הצעד הטפשי של לייצא את הגז עשו כמה וכמה מדינות אחרות. הן קבורות עד היום מתחת לשכבות של דלקים מזהמים ויקרים פי חמישה שנאלצו לייבא במקום.

    "אני חושב שהיכולת לעמוד מול הגל הפופוליסטי, מול אנשים שלא מבינים איך לנהל כלכלות, שיכולים להרוס בקלות כלכלות, היכולת הזאת, נמצאת בממשלה הזאת" = אני חושב שהיכולת לעמוד מול אנשים שקלטו שאנחנו לא מבינים בשיט איך לנהל כלכלות, ויכולים להרוס בקלות כלכלות ביצירת גירעון מטורף ויוקר מחיה שערורייתי, היכולת הזו נמצאת בממשלה הזו".

    "מי שהצליח היו אלה מהסקטור הפרטי, יזמים שהלכו והסתכנו ויזמו ומצאו – וצריך להגיד את זה היום. בשיטפון הפופוליסטי ששוטף גם את מדינת ישראל צריך להגיד גם את הדבר הזה ולא צריך לנשל אותם, בוודאי שלא צריך גם לבטל את תרומתם, אבל גם צריך לקחת למדינה את אשר מגיע למדינה" = מי שהצליח היו כמה טייקונים שהלכו וסיכנו את כספי הפנסיות שלכם כדי לזכות בזכיונות על משאבי הטבע של תושבי ישראל. צריך לממן להם גם את השמירה על האסדות, את פרישת צינורות הגז לייצוא ואת ההנזלה היקרה שלו. אבל בוודאי שצריך גם לתרום להם מליארדים בהטבות מס, ולנשל את המדינה מהמיסים והגז אשר מגיעים למדינה.

    המסמך המקורי: http://www.energianews.com/article.php?id=17232

    אהבתי

    • יעל הגיב:

      ויאיר לפיד מיטיב לתאר את ההחלטה בסטטוס שהעלה: "ידעתי, כמובן, שיש אנשים המפגינים בחוץ בטענה שאסור לייצא גז (אני לא רוצה לפגום בהתלהבות הדמוקרטית שלהם, אבל הם צריכים לדעת שעוד לא נולד המגפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה), אבל זוהי טענה שאין מאחוריה בסיס עובדתי. אחרי שהשארנו לעצמנו מספיק גז לכל צרכי השוק המקומי אפילו לפי ההערכות הכי נדיבות, מדוע הם מעדיפים שנקבור מיליארדי קוב גז מתחת למים לעוד שלושים שנה, במקום למכור אותם ולהשתמש בכסף הזה כבר היום לחינוך, לבריאות, ובעיקר כדי להוריד את יוקר המחיה לכל אזרח ישראלי?
      למוחים פתרונים, אבל אני בכל מקרה שמח וגאה בהחלטה, וגם בדרך שבה הובלנו אותה".

      אהבתי

    • נועם א"ס הגיב:

      הטקסט הכי טוב שקראתי עד היום בנושא הגז. מפיץ.

      אהבתי

    • רינגו הגיב:

      היי יעל, אני מגיב קצת באיחור אבל בכל זאת…
      תראי. סוגיית יצוא הגז היא סוגיה מאוד סבוכה, וכוללת שיקולים כלכליים, מסחריים וגאו-פוליטיים רבים. בלי קשר לדעתי האישית האם יש לייצא וכמה, אני מסכים כי הדרך בה התקבלה ההחלטה אינה ראויה מבחינה ציבורית ומוסרית. אבל… אני חושב כי החטא הגדול של מקבלי ההחלטה הינו בדמגוגיה, בדיון רדוד, עיוות הנתונים ובהצגה חלקית ואף שקרית של המציאות.
      עלינו, בתור האזרחים המתנגדים לדרך הזאת, מוטלת החובה לא לחטוא באותם חטאים בדיוק… והטקסט הזה שצירפת, של רונית צח, חוטא בכך בגדול. יש בו דמגוגיה, זלזול ובוטות בשפע, אבל אף שמץ של נתון מדויק, אף זכר לדיון רציני וכנה, אף טיעון לוגי, מבוסס או משכנע. שלא לדבר על הטעות העובדתית המביכה עם נורבגיה, שדווקא לא שומרת את הגז לעצמה בכלל, אלא מייצאת את כולו ונהנית עקב כך מרווחה כלכלית אדירה… טקסטים כאלה, ואנשים כאלה, גורמים נזק למטרה של כולנו ליצור כאן תרבות דיון ושלטון אחרת, טובה יותר. כי הם מציגים את כולנו כתמונת מראה של ביבי, לפיד ודומיהם. כלומר- טיעון הפוך, אבל צורה זהה…

      אהבתי

  37. שג הגיב:

    איפה משאירים הצעות\בקשות\רעיונות\דברים שמישהו כבר חייב לברר לתחקירים?

    אהבתי

  38. עמית הגיב:

    כל ממשלות ישראל מאז קום המדינה ועד היום החליטו לשלוח את הצבא למלחמות שאמורות היו להשפיע על כל תושבי המדינה, וגם זאת בלי לשאול את נבחרי המדינה. אפשר כמובן לטעון כי דעתם של נבחרי הציבור באשר ליציאה למלחמה ידועה מראש והם יתמכו בכל מלחמה – אבל למרות זאת ועם כל הכבוד לסכומים, מלחמה חשובה יותר מגז. לכן היות והדבר הוא נורמה מושרשת ב"דמוקרטיה הישראלית", הרי שהפליאה והתאריך – אין להם ממש מקום.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      מלחמה היא דבר שיש בו אלמנט של חרום. כאשר אין אלמנט של חרום, הכנסת מאשרת. הגז הוא לא עניין של חרום ואין סיבה שתעשה החלטה חפוזה ומצומצמת לגביו. בכל מקרה, אם נשתמש בהיגיון שהצגת הרי שאין למעשה כמעט כלום שיותר חשוב ממלחמה והיות והתרנו לממשלה להחליט לבד לגביה (לעיתים), הרי שמתוקף כך אפשר להעביר לה את כל הסמוכיות כולן. תבחר איזה שם שאתה רוצה, דמוקרטיה זה לא.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s