כך סילפה מאי גולן נתוני מדינה נגד מבקשי המקלט והובילה לקריסת המתווה עם האו"ם

השנה היא 2012. עד לנקודת זמן זו, הטיעון הראשי של הפעילים נגד מבקשי המקלט, הוא הסכנה הדמוגרפית הנובעת מהכניסה הבלתי-נפסקת של אפריקאים, דרך גבול ישראל-מצרים. שניים מהכלים הראשיים שדרשו אותם פעילים במשך שנים – הקמת הגדר בגבול והחוק למניעת הסתננות – סופסוף מיושמים. התוצאה הנצפית בגרפים של רשות האוכלוסין, מדברת בעד עצמה: הכניסה לישראל דרך גבול מצרים נעצרה לחלוטין.

 

כמו אקטיביסטים בכל תחום, המתוק מלווה במר והצלחת המאבק משמעה פגיעה בתפקידם ומעמדם של הנאבקים. כך, לדוגמה, סיפרה שפי פז בשנה שעברה שתושבי השכונות אומרים לה שהם "מרגישים פה נורא בטוח", לאחר שמבקשי המקלט החלו לעבוד ומספר השוטרים בשכונה זינק (בעקבות לחץ מוצדק של פעילי הגירוש), מה שהביא לירידה דרמטית בפשיעה. אבל אצל פעילי הגירוש – שרצונם האמיתי הוא גירוש ולא טיפול בבעיות שהם טוענים שמצדיקות את הגירוש – שיפור משמעו הרעה: "לאנשים פה באמת קל יותר, אבל באותה נשימה יריתי לעצמי ברגל", אמרה שפי. "מבחינתנו מדובר בהישג, אבל הוא גם מחבל לי במטרה הסופית שהיא להוציא מפה את המסתננים. אז עכשיו, אחרי שתרמתי להרגעת השטח, אני מחפשת דרכים לחמם אותו".

באותו האופן שהצלחת המשטרה לקחה מהם את טיעון הפשיעה (למרות שהם ממשיכים לטעון לפשיעה אסטרונומית בקרב מבקשי המקלט ואעסוק בכך בטקסט נפרד בקרוב), עצירת הכניסה לישראל לקחה מפעילי הגירוש את הטיעון המרכזי שלהם: האיום הדמוגרפי. טיעון הגיבוי שלהם, כי האיום בכל זאת יתממש דרך ילודה, גם כן לא היה ריאלי, שכן מקרב כ-40 אלף מבקשי המקלט שנותרו בישראל, רק כמה אלפים הן נשים (וגם מקירבן יש רבות שאינן יכולות להכנס להריון). לא רק זאת, אלא שבו-בזמן שהכניסה נעצרה, אלפים ממבקשי המקלט עזבו או גורשו (לא נכנס כרגע לויכוח הזה) וממשיכים לעזוב גם היום את ישראל, בקצב ממוצע של כ-4,100 אנשים בשנה. כך, מחודש לחודש, משנה לשנה, מספר מבקשי המקלט בישראל רק הולך וקטן ועימו התרסק הקמפיין של תומכי הגירוש, על איבוד הרוב היהודי וכיבוש אפריקאי של מדינת ישראל.

כיצד התמודדו מאי גולן ופעילי הגירוש עם "הבעיה" הזו? לא תאמינו אם לא תקראו בעצמכם את המשך הכתבה באתר "הארץ", בלחיצה כאן.

פורסם בקטגוריה גזענות, פליטים בישראל, פלילים, שחיתות | עם התגים , , , , , , | 9 תגובות

אישתון עובר ל"הארץ"

לאחר כשש וחצי שנים כבלוג עצמאי, אישתון עובר לעיתון "הארץ". בשלב זה מדובר על תקופת ניסיון של כמה חודשים, בעיקר לצורך פרסום פרוייקט מבקשי המקלט בישראל, עליו אני עובד מעל לחצי שנה, ולאחריה יחליטו ב"הארץ" האם היתה זו טעות נוראית שיש להפסיקה לאלתר או טעות סבירה שאפשר לחיות עמה.

לפני שאכנס לפרטי המעבר, אני רוצה ראשית להזמין את כל מי שמתעניין בסוגיית האריתראים והסודנים בישראל (ברמת הנתונים ולא הדעות), לעקוב אחרי פרסומי בחודשים הקרובים (ניתן להרשם לעדכונים במייל – כאן בבלוג מצד שמאל למעלה – או בפייסבוק, טוויטר, וגם ב"הארץ" כמובן).

אני יודע ש-14 שנים לאחר הגעת ראשוני האריתראים והסודנים לישראל, מרבית הישראלים, מימין ומשמאל, כבר די משוכנעים שהם מיודעים בסוגיה. כולכם קראתם כתבות בנושא או עוקבים אחרי הפעילים הבולטים ברשתות החברתיות, וחלקכם אפילו קרא דו"חות של ארגוני זכויות אדם משמאל או של "המרכז למדיניות הגירה ישראלית" מימין. למרות שכך, לאחר כמה שנים של עיסוק בסוגיה וכעת כמעט שנה של מחקר אינטנסיבי, אני יכול לומר כיום שישנם חורים ענקיים של ידע בנושא הזה, לצד טעויות ואפילו שקרים.

היות ומדובר בגורלם של עשרות אלפי בני אדם (תושבי השכונות הרלוונטיות לצד האריתראים והסודנים), אני מבקש שתעשו עימי עוד סיבוב אחד ותשתפו ותזמינו אחרים לעשות זאת גם כן. חלק ניכר מהמידע שאציג הוא חדש לחלוטין (כן, גם אם אתם מיודעים ומעורבים לרמת יהונתן יעקובוביץ או ענת בן דור, שפי פז או יגאל שתיים) או לכל הפחות מסודר ומרוכז בצורה אחרת משנעשה עד כה.

אם אינכם גזענים שפשוט לא רוצים שכף רגל לא-יהודית תדרוך בישראל או אוטופיסטים מנותקים מהמציאות שחושבים שיש לְאַזְרֵחַ כל כף רגל שדורכת בישראל, המידע שאציג בהכרח ישפיע על עמדותיכם, שכן הוא סותר הרבה מהנתונים בסוגיה – ממש בנושאי הליבה שלה.

דרושים מתנדבים

כחלק מפרוייקט מבקשי המקלט, אני זקוק למספר רב יחסית (כמה עשרות) של מתנדבים, לניתוח כמות גדולה של מידע. אין צורך בהכשרה מיוחדת או ידע מוקדם. פשוט לקרוא ולשלוף מידע, בהתאם להנחיות שתקבלו.

דרישות:

  • יכולת בסיסית לעבוד עם מחשב (שום דבר מרגש: גלישה, גוגל דוקס, צילומי מסך וכדומה) וכמובן מחשב (שולחני או לפטופ. לא ניתן לבצע את העבודה על טאבלטים וכדומה) וגישה לאינטרנט.
  • יכולת להתמודד עם עבודה סיזיפית יחסית (הרבה קריאה משעממת, בדרך למציאת ה"אוצרות הקבורים" שנדרשים למחקר).
  • פנאי לפגישת אורינטציה ראשונית של כמה שעות בת"א (ייתכן שבסוף נסתדר בלעדיה).
  • יכולת להתחייב למינימום של 30 שעות התנדבות מהבית, על פני החודש שלאחר הפגישה הראשונית.
  • תדרשו לאשר (בכתב או תיעוד אחר) שלא לשתף או לחשוף את המידע שתעסקו בו ואת הפרוייקט, בשום צורה ואופן, עד אשר זה יפורסם.
  • תאריך התחלת ההתנדבות עוד לא נעול, אבל מתישהו בחודש הקרוב.
  • רוצים לעזור? כיתבו לי (eishton@gmail.com) עם הכותרת "התנדבות לפרוייקט מבקשי המקלט".

אז מדוע אני עוזב את הבלוג?

שתי סיבות הובילו אותי למהלך הזה. ראשית, כידוע לכל קוראי הבלוג, הפרסומים מאז ומעולם לא היו עקביים: לא עמדתי בלוחות זמנים, טרחתי זמן רב על טקסטים "מושלמים" שעד שסיימתי אותם הפכו ללא רלוונטים וכדומה. אני מקווה שכניסה למערכת מסודרת, עם עורכים, דד-ליינים ותמיכה הקפית, יתקנו זאת.

באשר לסיבה השניה: אינני רודף אחרי כסף, אך חוסרו רודף אחרי ואפשר לומר שההחלטה לעבור לעולם השכירים, היתה החלטה קבוצתית, שהתקבלה לאחר התייעצות עם מיטב חבריי בבנקים ובחברות האשראי, שהאמינו בי והיו לצידי עוד מהמינוס הראשון.

נ.ב.

אינני באמת "עוזב את הבלוג". כאמור, מדובר כרגע בתקופת ניסיון, שגם במהלכה פסקה ראשונה ולינק לכתבה המלאה ב"הארץ" ימשיכו להתפרסם פה ואם יהיו תכנים שהם לא ירצו או חלקים מהם שיפלו בעריכה, גם אלו יגיעו לכאן.

כמו כן, אני מנצל את המעבר להאצת קצב הכתיבה. מעתה אני מקווה שלצד התחקירים, אעמיד גם טורי דעה וטורים קצרים נוספים, שבעבר פרסמתי כסטטוסים בפייסבוק בלבד או שלא פרסמתי כלל (כי שמרתי את הבלוג לתכנים "גדולים"). זה עדיין החלק הפחות חשוב של עבודתי, אבל זה יאפשר לי להשאר ברצף כתיבה ורלוונטיות. בינתיים התפרסמו בשבועיים האחרונים שני טורי דעה שלי ב"הארץ" שאתם מוזמנים לקרוא כאן (על המצגת/סטנדאפ של נתניהו על איראן) וכאן (על עיוות המציאות בטיעון של עמית סגל לתמיכה בפסקת ההתגברות).

מדוע "הארץ"?

ראשית שקלתי לעשות קמפיין גיוס המונים. אלא שעשיתי אחד כזה בעבר וכאמור, אינני מרגיש שעמדתי בציפיות. לאחר מכן בדקתי אפשרות של מימון מקרנות ועמותות. כמה קרנות, כמו "הקרן החדשה לישראל", אכן הסכימו לתמוך בבלוג (או לפחות בפרוייקט של מבקשי המקלט) ואפילו בסכומים מצטברים שיקח לי זמן רב להרוויח כשכיר (תודה על כך).

אלא שקרנות ועמותות אלו, שלא בצדק וללא בסיס עובדתי, הפכו בעשור האחרון בישראל למושא של קמפיין דה-לגיטמציה, המציג אותן כמי שמנסות להשמיד את מדינת ישראל (כמדינת היהודים או בכלל) – במיוחד בנושא האריתראים והסודנים. הגם שאין בכך אמת ולמרות שהבלוג הזה מקפיד ללוות טענותיו בלינקים והוכחות אשר מבטלים את הצורך להתבסס על אמינות הדובר וחשיבות מימונו, הדבר היה פוגע ביכולתי לתקשר עם חלק מהאנשים במחנה השני ומעולם לא ראיתי טעם בעיתונות אוננותית המענגת את עצמה ומשכנעת את המשוכנעים מראש (זו אינה ביקורת חד-כיוונית וגם בשמאל רבים פוסלים מידע, רק בגלל שהוא הגיע ממקור ימני).

היות שכך, החלטתי לבדוק אופציות כשכיר בגוף תקשורת קיים. עשיתי סבב, קיבלתי כמה הצעות, ובחרתי במוסד שהוא מבחינתי פסגת העיתונות הממוסדת בישראל. נכון שאינני מסכים עם כל שנכתב בדפיו, עם חומת התשלום שלו, עם הקהל המוגבל (למרות שעדיין משמעותית רחב יותר מזה שיש לי, כאן בבלוג) ושאני דוקא כן חושב שהוא פעמים רבות חוטא בחטא האוננות-המחנאית, אבל כל מי שעיניו בראשו ומזיז לרגע את טורי הדעות ועוסק במהות החשובה ביותר, לדעתי, של עבודה עיתונאית – חשיפת מידע חדש ובעל חשיבות לציבור (במיוחד כזה שהאליטות, לסוגיהן, מעוניינות לקבור) – יהיה חייב להודות במה שגם ניתן לדעתי להוכיח במחקר, והוא ש"הארץ" מפרסם יותר תוכן ייחודי וחדשני, יותר תחקירים וחשיפות, מאשר כל גוף תקשורת אחר במדינת ישראל. "הארץ" גם היה העיתון היחיד שבכל זאת פרסם חלק קטן מהתכנים שלי או לפחות קישר אליהם. ברוח זו, קיבלתי יד חופשית למדי (לפחות לזמן זה), לעסוק במה שאני רוצה ואיך שאני רוצה. אני מקווה שאעמוד בציפיות.

האם אישתון ישאר אנונימי?

כנראה שלא. כפי שכתבתי כבר בעבר, הבחירה באנונימיות נבעה משיקולי ביטול-אגו ולא עקב היותי מקושר לאיזה ארגון או רתיעתי מחשיפה לציבור (כבר רואיינתי בחיי מספר פעמים בפנים גלויות – בטלויזיה ובעיתונים). כעת אני מעוניין לפנות לקהל רחב יותר, במיוחד בסוגיה הרת הגורל של מבקשי המקלט, ובכדי לעשות זאת אנסה לשלב גרסאות וידאו של התכנים (דהיינו אני מול מצלמה) ולאחר מכן גם אתראיין עליהם בגופים אחרים. החשיפה גם תאפשר לי לקחת חלק אקטיביסטי יותר בנושאים הקרובים לליבי ולא רק לסקרם מאחורי המקלדת. נוסף לכך, החברים מהבנקים אינם מסופקים גם מהשכר ב"הארץ", כך שאפשר ובעתיד אשלים הכנסה בדרכים שונות, אשר אינן מתאפשרות כל עוד אני אנונימי.

לבסוף ואם להיות כן, אז לאחר 6 וחצי שנים של ניתוק, קצת מיציתי את הבדידות של האנונימיות ואפילו מיזנתרופ כמוני מוצא עצמו כעת במחסור באינטראקציה (שאני בטוח שיעלם מהר למדי עם הגעתה).

תודה

זו רק תקופת ניסיון בשלב הזה, אז אינני רוצה לומר מילים סופניות יתר על המידה. ובכל זאת: תודה רבה לכל התומכים בבלוג לאורך השנים. גם העבודה שתפורסם כעת על דפי "הארץ" היא תולדה של תמיכתכם ומכל הדרכים בהן הרווחתי כסף בחיי, שום דבר לא משתווה לתחושה המוזרה-נפלאה הזאת, כשאתה מקבל הודעה שמישהו שקרא את התוכן שכתבת ולמעשה כבר קיבל את מלוא המוצר בחינם, משלם מבחירתו החופשית בעבורו.

תודה לכל מי שהתנדב, לכל מי שנידב מידע, למי שהדליף, שיתף, תמך, קרא והגיב.

החודשים הקרובים יהיו עמוסים בתכנים, אז אל תלכו לשום מקום.

פורסם בקטגוריה ענייני אישתון | עם התגים , , , | 25 תגובות

גיבורים נולדים במותם 2017 – הסרט: יכיר עם ישראל את בניו ובנותיו

תמונה לסרט1

הסרט/מצגת לפניכם נועד להוקיר את החללים, אך בו זמנית למצוא בעיות במערכת, להשמיע את קולן של המשפחות שכנראה שלא יתנו להן להדליק משואה, ולמנוע את החלל הבא. התחקיר הטקסטואלי המלא, עם מידע נרחב יותר על החללים, סטטיסטיקות וחשיפות נוספות, יפורסם בשבוע הקרוב.

מומלץ להעביר את הסרט ל-HD בכדי לצפות באיכות טובה ושהטקסט והתמונות יהיו ברורים. כמו כן, מומלץ לצפות במסך מלא בכדי לקרוא בנוחות ולהפעיל רמקולים/אוזניות.

 

תיקונים/תוספות לאחר פרסום:

  • אם אינכם רואים את הסרט, ייתכן שיש לכם תוסף החוסם את פייסבוק. כבו אותו או שתוכלו לצפות ישירות בלחיצה כאן.
  • אריה רוזנפלד – שבסרט מדווח שאיבד רגלו בלבנון, על פי עדות בעקבות הסרט, נטען שאיבד רגלו בשירות קבע, בתאונת מלגזה במחסן תחמושת.
  • ממשפחתו של אליהו גבאי נמסר, כי אליהו טבע כי לא היה מציל בעקבות שביתת המצילים.
  • אורן אהרן לוי – שהתאבד ב-28.12.2016 אך מפאת שמו הנפוץ לא הצלחתי למצוע מידע נוסף עליו: בעקבות הפרסום זוהה אורן ע"י צופה. להלן תמונתו:אורן אהרו לוי


אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בסרט בו צפיתם ובתחקיר שמאחוריו הושקעו כ-350 שעות תחקיר, כתיבה, גרפיקה ועריכה. אם מצאתם שהתוכן מצדיק זאת, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם – בלחיצה כאן.



פורסם בקטגוריה הסכסוך הישראלי-פלסטיני, פוליטיקה, צבא | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 36 תגובות

הדלתא-∆ 28.3.2017



התקשורת – הבולשיט = ∆



מקרא

הערה: מסתבר שהייתי יומרני מידי והפינה לוקחת לי הרבה יותר זמן להרכבה משחשבתי. בנוסף, התוצאה פחות מקצועית מהסטנדרט שאני בנוח לגביו (אבל אני חייב להמשיך הלאה לדברים אחרים). כך שייתכן מאוד שזו תהיה פינה חד-פעמית בלבד, שכן לא אוכל לבצע תחקירים במקביל. הפינה מתחילה ב'לאקונה' (נושא שאני מרגיש שסובל מתת-דיווח בארץ ומשלים משלל פרסומים) וסקירת התקשורת לאחריה.

לאקונה ∆ תקשורתית: תת-הדיווח על הקורבנות של ארה"ב

"המלחמה בטרור של טראמפ הפכה במהירות לברברית ואכזרית כפי שהבטיח" – מדווח ה'אינטרספט' בכתבה על מלחמת 16 השנים של ארה"ב בטרור והאצתה אל הבלתי-מוסרי (או לכל הפחות בלתי-מקצועי) תחת טראמפ. ב-4 פעולות בחודשיים הראשונים של טראמפ, נהרגו כבר צפונה מ-300 אזרחים סורים ותימנים. בחודש האחרון נהרגו כ-1300 אנשים בכ-100 תקיפות של ארה"ב והקואליציה, שלא ממש סוקרו בתקשורת – בוודאי לא בצורה המתקרבת לסיקור של כל הרוג בודד באירופה, ארה"ב או ישראל.

aristrikes-1490534771

ארה"ב (לצד מדינות מערביות נוספות) אחראית גם למקרי מוות נוספים, אשר לא מבוצעים ישירות על ידה אלא, בתימן למשל, בעיקר ע"י ערב הסעודית (אבל החימוש, ההכשרה, האישור והמודיעין, הם לרוב אמריקאים). מתוך כ-40 אלף ההרוגים בתימן, 13 אלף נהרגו ב-90 אלף ההפצצות של ערב הסעודית, ששליש מתוכן פגעו במטרות אזרחיות.

'האינטרספט' מכניס את הזינוק בהרוגים לקונטקסט עם הבטחת הבחירות של טראמפ "להפציץ לדאע"ש ת'צורה", ואז לשלוח את חברת הנפט אקסון לקחת "להם" את הנפט (למרות שהוא גנוב מתושבי המקום מלכתחילה, אבל הגונב מגנב פטור כנראה). לבינתיים נראה שהוא אכן הולך בכיוון, לאחר שבפברואר טראמפ מינה את מנכ"ל אקסון לתפקיד מזכיר המדינה, האחראי על מדיניות החוץ.

המדיניות האגרסיבית אך כושלת הזאת, לא צפויה להיפסק כשממשל טראמפ מצוייד ביותר ויותר "מומחי טרור" כמו  היועץ לביטחון לאומי הפרו-נאצי, סבסטיאן-v-גורקה:

זאת למרות שבניגוד לפרופגנדה, ארה"ב בכלל לא נסוגה צבאית מהעולם תחת אובמה (כפי שאוהבים לומר בימין כאן ומעבר לים). בעוד שרובנו חושבים על פעילות צבאית במושגים של מלחמה כוללת, 'הכוחות המיוחדים' (SOF) של ארה"ב הם שמבצעים את מרבית התקיפות וההדרכות/הפעלות של כוחות מקומיים, עוד מתקופת בוש (למעט במלחמה כוללת כמו הפלישה לעיראק). ב-2016 55% מהם נשלחו לאזור המזרח התיכון – ירידה של 35% מאז 2006, שלכאורה תומכת בפרופגנדת הנסיגה הצבאית של אובמה (למרות שמדובר בעיקר בצמצום הכוחות בעיראק ואפגניסטן). אלא שבאפריקה בזמן הזה, הקף הפעילות זינק ב-1600%. בסה"כ מספר המדינות בהן פעלו הכוחות המיוחדים עלה ב-130% תחת אובמה וב-2016 הכוחות נפרסו ב-138 מדינות – 70% ממדינות העולם (שאובמה כביכול "נסוג ממנו").

20170202_Special_Forces

~~~

בינתיים, הוכרז לאחרונה כי מדענים ירססו חומרים באטמוספרה בניסוי הגדול ביותר עד היום לתיקון התחממות כדור הארץ. בממשל טראמפ – שלפחות בגילגולו הנוכחי מכחיש את קיומה של תופעת שינוי האקלים מעשה אדם ("תרמית של הסינים") – ישנה התלהבות מרעיון הנדסת האקלים הלא מבוסס הזה, שכן הוא מאפשר להמשיך ולזהם, תוך קיצוץ תקציבים המיועדים לפיקוח ומניעת הזיהום. בכך מצאו פיתרון למה שהם טוענים שכלל איננה בעיה.

ואכן, התקציב של טראמפ משלב בין האגרסיביות הצבאית – זינוק בתקציב הביטחוני – ובין קיצוץ עמוק בכל השירותים לאזרח, לרבות ביטול הפיקוח והמחקר הסביבתי. כפי שאמרו הנשיא ודוברו בנוגע לתופעת שינוי האקלים: "אנחנו לא מוציאים על זה יותר כסף. אנחנו מחשיבים את זה לביזבוז כספי המיסים שלכם".

לסיכום, סביר להניח שבשני הנושאים הבוערים ביותר כיום – הלוחמה הנצחית (כולל טרור ופליטים) והסביבה (שינוי אקלים וזיהום) – העולם הולך לכיוון שלילי ואולי אסוני בארבע שנים הקרובות (מחנה ה"להכנס בהם" ו"לנשום פחם זה בריא", כמובן יחשוב אחרת).

השחיתות בתע"א: עדויות במשטרה וממכתב שנשלח למבקר המדינה על קיומו של מנגנון התפקדות בכפייה לליכוד תחת איומים לפגיעה בשכר וקידום העובדים, המופעל ע"י הוועד ובכירים בתע"א הקשורים לשר הרווחה כץ ופעלו לפי דרישותיו || השחיתות במעצ: טיוח דו"ח ביקורת ותפירת ג'וב למקורבת|| החל מראשון: משני מנכ"ל למשרדי ממשלה ימונו ללא מכרז ע"י השרים. נתניהו כבר קיבל את אותה החלטה לפני 20 שנה והתקפל רגע לפני שבג"ץ הספיק להתערב || הצעת חוק של הבית היהודי למנוע מבג"ץ לפסול חקיקה|| נפסלה החלטת עיריית פ"ת לנתק חשמל ומים מבניין של מבקשי מקלט || מפעל הפיס הורה לבטל אירוע של שוברים שתיקה: פעילות אסורה∆|| המוסד גייס אנשי ביון צרפתים כסוכנים כפולים|| החברה המטפלת בקופי חוות מזור: המדינה לא העבירה כסף, מחר נאלץ לנטוש. ככל הנראה הגיעו להבנות עם המהג"ס למימון ל-3 חודשים הקרובים || 'הארץ' בהפשטה מסודרת וחביבה למי שאיבד את עצמו בנוגע למשבר התאגיד ורוצה להבין מה קורה או לחילופין הסרטון הקצר של וואלה || דו"ח OECD: תמיכה נמוכה בישראל לסיעודיים|| דו"ח הביטוח הלאומי: קיצוץ הקצבאות מ-2003 דרדר נכים לעוני|| חקירה במשטרה על תמיכה בחרם היא בלתי חוקית|| עוד 57 מיליון להתנחלויות ||

פל∆טינה

blood

הנער שנהרג ע"י חיילים בחמישי וצה"ל טען שזרק בקבוקי תבערה ∆ – הפלסטינים טוענים שהוא וחבריו (שנפצעו קשה) בכלל לא יצאו מהרכב ושהמרחק מהכביש להתנחלות בכלל לא מאפשר זריקת בקת"ב. ההוכחות, לטענתם, הן תמונות (משמאל) של הרכב המחורר והדם שבתוכו (מה שלא מוכיח שלא זרקו ואז ברחו לרכב, אבל כן מוכיח שכנראה המשיכו לירות עליהם גם כשכבר ישבו בתוכו) ∆ || חמאס סגר את המעבר מעזה לישראל עקב ההתנקשות בבכיר הארגון∆ לאחר מכן פתח אותו חלקית (גברים בני 15-45 מנועים מלעבור) לצד סגירת המרחב הימי, שדרכו חושדים שהגיעו המתנקשים או יברחו משת"פים של ישראל || עדויות מחקירת המח"ט, ישראל שומר, שירה והרג נער פלסטיני, ובחקירתו שיקר וטען שהיה בסכנת חיים כי זרק עליו אבן (לעומת זאת: ילדים יהודים זרקו אבנים על אוטובוסים בעפולה בשביל הכיף, נעצרו בצורה מסודרת, שוחררו עם ערבות של ההורים ואפס כדורים בראשם) || הסרטון של החיילים הגוררים ילד פלסטיני בן 8 מבית לבית בניסיון להכריח אותו לחשוף זורקי אבנים || צה"ל: 14 חשודים בטרור נעצרו ביהודה ושומרון || תחקיר טוען (אבל לא ממש מוכיח) שישראל או המוסד אחראים לתקיפות על אתרי אינטרנט של ה-BDS || צה"ל: ניסיון דקירה ליד בה"ד 3 (נעצר ללא נפגעים)∆ || אחרי 17 שנים של התעללות, העליון חייב את הצבא לפצות על הריסה של משתלות וחממות של פלסטינים || אל ג'זירה על מפעלים ישראלים בשטחים, המזהמים את שטחי החקלאות של הפלסטינים ומעסיקים אותם בתנאים עלובים:

סטטיטיקה

פועל בניין נהרג – 10 || הרוגים בתאונות דרכים – 79 ||

אקטרה

שקד מעכבת את מינוי נשיאת העליון כדי לבחון מחדש את שיטת הסיניוריטידורית ביניש מגיבה∆|| פעילה ערביה לזכויות נשים נורתה בלוד ע"י מתנקש רעול פנים עם משתיק קול ומצבה אנוש ∆ || ריבלין דחה את בקשת החנינה של אולמרט∆|| כרגיל, המטה ללוחמה בטרור הוציא אזהרות מסע שהופכות לכותרות בומבסטיות ללא הצדקה∆||  רגב Vs. תאטרון אל-מידאן∆|| שת"פ חשאי בין עירית חיפה לארגונים הסביבתיים הביא לפשרה מוקדמת מדי|| אביגדור קלנר, ממורשעי פרשת הולילנד, זכה בשחרור מוקדם מן הכלא|| המדינה כלאה מבקש מקלט דרפורי בניגוד לחוק ע"י המנעות מכוונת מלאפשר לו להוכיח שהוא דרפורי|| ביטן אמסלם וזוהר מהליכוד מנעו רפורמה לביטול המונופליות על שידורי הספורט, ערוץ 5 נשאר הבלעדי, המחיר זינק פי 5 ומגולגל לצרכנים || הורים לאוטיסטים ללא מסגרת חינוכית תובעים את המדינה על הפקרתם|| הקומנדו של המשרד לנושאים אסטרטגיים: כך פועלת ישראל נגד פעילי החרם || חיפה כימיקלים שיקרה\"טעתה" כשטענה כי לא ניתן לרוקן את מכל האמוניה מתחת ל-600 טון|| מנהל בבז"ן הורשע בעסקת טיעון – שלח עובדים למותם ברשלנות וקיבל חצי שנת עבודות שירות|| דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על התמכרות לתרופות מרשם בישראל|| נעצרו 22 חשודים בעבירות מין שהוסתרו בחברה החרדית|| עמותת 'מתנת חיים', העוסקת בתרומת איברים, מפלה ערבים ומאפשרת 'תרומה ליהודים בלבד' (מרבית האיברים אכן מגיעים ליהודים בלבד) || שחיתות במועצה האזורית גלבוע: תפירת מכרזים, נפוטיזם, ניגוד עניינים, עבודות פיקטיביות. הקוקטייל הישראלי הרגיל:

מ∆ביב לעול∆

300 נעצרו בהפגנות נגד נשיא בלארוס והגבלות הוטלו על האינטרנט∆ || אלפי מפגינים ברוסיה נגד השחיתות || המחאה וההפגנות בברזיל על שחיתות הענק בפרשת "שטיפת המכוניות" נמשכות|| אנשי מיליציה בקונגו ערפו את ראשיהם של כ-40 שוטרים || 6 עובדי סיוע נרצחו בדרום סודאן – סה"כ 12 השנה ו-79 מ-2013|| יום הזיכרון לשואה הבנגלדשית של 1971, בה נרצחו בין 300 אלף ל-3 מיליון בני אדם ונאנסו כ-300 אלף נשים, ע"י הכוחות הפקיסטנים.

הרצאות ∆ ודוקו

מושב באונ' ת"א על "חידושים בתיאוריה פמיניסטית מזרחית": 'זהות מזרחית נשית במשפט' – פרופ' יפעת ביטון, 'עדה מעמד ולאום– שוליות מרובה בתוך ההגמוניה' – ד"ר יאלי השש || התמודדות עם שינויי האקלים בארץ ובאזור, ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי (ישראל התחממה כבר במעלה וחצי) || "המועדון בו הנשים כלואות": זנות, סרסורים ופליטים סורים בלבנון, בה החוק קובע כי לזונות אסור לצאת לרחוב מ-5 בבוקר ועד 1 בצהריים "לביטחונן האישי".

דעות

גשם של רופאים ערבים, חרף נתניהו|| כחלון רק צריך לשרוף קצת זמן||

פּקה פּקה

סגן נשיא ארה"ב מייק פנס: טראמפ שוקל ברצינות את העברת השגרירות לירושלים || לפיד מעלים את פתרון שתי המדינות ומקצין: דוגל בתהליך היפרדות שיימשך 20-15 שנה || ראשי המפלגות החרדיות לנתניהו: מתנגדים להקדמת הבחירות על רקע משבר התאגיד || בנט ולבני נפגשו בוושינגטון עם השליח האמריקאי לתהליך השלום || גפני: אנחנו לא מאמינים שנכון ללכת לבחירות, אבל לא חוששים מכך || לפיד: "אם אבחר לראשות הממשלה, הטלפונים הראשונים שלי יהיו לליכוד ולעבודה". "מפלגה שבתוכה יושבת בל"ד עם חנין זועבי, באסל גטאס ושונאי ישראל ממש לא יכולה לשבת בממשלה" || ח"כ מרגלית ליועמ"ש: נתניהו מפר את הסדר ניגוד העניינים שלו בתחום התקשורת ||



אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. אם מצאתם שהתוכן מצדיק זאת, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם – בלחיצה כאן.



פורסם בקטגוריה הדלתא-∆ | 7 תגובות

פינה חדשה בבלוג: הדלתא-∆

החל ממחר, סקירת תקשורת יומית בבלוג – הדלתא-∆ – השואפת להיות מעין עורך קולקטיבי לכ-250 מקורות המידע שאני קורא באופן קבוע, ולגבשם לכדי עיתון יומי (או לפחות "לינקתון", שכן מדובר בהפניה לתכנים ולא פרסומם כאן)  – בלי הג'אנק והאינטרסים, דחוס ואינפורמטיבי. בפשטות:



התקשורת – הבולשיט = ∆



בימים/שבועות הראשונים אפעיל את ה-∆ במצב "הרצה" ואתם מוזמנים להשאיר ביקורת/הערות. לפי הפידבק והתשלומים מבחירה שלכם, לצד היכולת שלי לייצר את הפינה בלא יותר משעה ביום (לא כולל הקריאה של התכנים – שעה/תיים – שאני מבצע מזה שנים ללא קשר ל-∆), אשקול בעוד כחודש אם להמשיך או להפסיק עם הסקירה.

מה הרעיון של ה-∆?

בעולם התקשורת של היום, רוב התוכן אינו מכיל מידע חדש. כל עובדה הנלמדת לראשונה, מתורגמת לאלפי טורי דעה, לצד פרסומות, כפילויות תוכן, ג'אנק, עיסוק אובססיבי באותם נושאים או אירועים ללא כל חידוש וכן הלאה. תכנים נטולי כל חידוש אלו, מהווים 99% ממה שקרוי "החדשות". ה-∆ היא סריקה של התקשורת ושליפה של ההפרש (או 'הדלתא') שבין הידע שהיה קיים לפני התוכן המדובר, והידע החדש שנוסף לעולם בזכותו – בניכוי כל הברברת המיותרת.

בנוסף לכך, ה-∆ תהיה ערוכה כפי שאני מאמין שהחדשות צריכות להיות ערוכות. היררכיית המידע תהיה לפי סדר חשיבותו, כאשר בניגוד לתקשורת אינני מייחס חשיבות לנדירות האירוע או ל"סקסיות" שלו, אלא דוקא לכמה שהוא נפוץ ביחס להשלכות האמפיריות שלו על העולם שלנו (פיגוע בעיראק עם 100 הרוגים ימוקם לפני פיגוע בלונדון עם שני הרוגים, זיהום סביבתי לפני תינוק שנשכח באוטו וכן הלאה). טורי דעה, ראיונות וכדומה, יקחו את המושב האחורי (אם יכנסו בכלל לרכב), ותחקירים ומידע חשוב על המציאות, ייקחו את ההגה.

למה אני חושב שנדרשת סקירה שכזו בישראל?

ראשית, בגלל הואקום. הסקירות היומיות הרציניות שהיו בישראל (ולווט אנדרגראונד והעין השביעית) אינן איתנו יותר. סקירות אלו ביצעו סיקור רחב יותר מזה שתראו ב-∆ (אני פחות אכתוב ויותר אלנקק), של מספר כלי תקשורת קטן בהרבה (העיתונים הראשיים של ישראל בלבד, לעומת ~250 מקורות מידע שונים שאני אסקור), מתוך פרספקטיבה הרבה יותר "הומוטקסטואלית" (עיתונאים שמדברים על עיתונאים ותקשורת שעוסקת בתקשורת). עיסוק זה חשוב וראוי, אבל אני אתמקד יותר בתוכן עצמו. אם נאמר ש'העין' חושפים את העיוות, ההטיה והבעיות בתקשורת – עבודה קריטית וחשובה במיוחד בישראל – ה-∆ שואפת פשוט לעקוף אותן ולהציג את התמונה הנכונה.

שנית, אין אף גוף תקשורת, או מקבץ של מספר חד-ספרתי של גופי תקשורת, שקריאת התוכן שלהם משקפת את המציאות בצורה נכונה ויחסית מלאה (לפחות בסטנדרטים שלי). הפתגם הישן קובע שאם אתה לא קורא עיתונים, אתה לא מיודע אבל אם אתה קורא אותם, ידיעתך מעוותת.

הפיתרון לבעיה זו היא כמובן לקרוא המון עיתונים, בלוגים, מחקרים, גופי תקשורת אלטרנטיבים ועוד, עד אשר העיוות שמייצר כל יצרן תוכן ספציפי – מטעמי אידאולוגיה, רשלנות, אינטרסים כלכליים, אינטרסים פוליטיים ועוד – מתבטל אל מול העיוותים הנגדיים, ומתקבלת תמונת מצב תקינה (יחסית). מן הסתם לרוב האנשים אין זמן לעשות זאת כל יום ולכן אני מקווה שה-∆ תוכל לעשות זאת בשבילכם (למרות שאני מודע לחלוטין שמרבית האנשים גם לא מעוניינים בשירות הזה ולא מקרה הוא שגופי תקשורת מסדרים את התוכן בריבועים עם תמונות גדולות, ולא שורות מידע מהודקות).

מה עם העבודה הרגילה של הבלוג?

כאמור, סקירת התקשורת (ללא התיעוד של ה-∆) היא משהו שאני עושה כבר שנים. התוספת היא רק כתיבת תמציתית לגבי זה, שאני מקווה שאוכל לבצע בשעה לכל היותר. אמשיך לפרסם תחקירים, טורי דעה וביקורת תקשורת כרגיל.

הערה: אני מחפש מתנדבים להפעלה מחדש של יומן האירועים של הבלוג, שריכז הפגנות, הרצאות ואירועים פוליטים, לצד הופעות, טיולים ומסיבות חינמיים. אם אתם מעוניינים להשקיע 10 עד 120 דקות ביום (תלוי כמה יומני ארועים תקחו על עצמכם וכמה מהירים אתם), בסריקת אירועים והכנסתם ליומן הבלוג וליצור יומן ארועים חברתי שיעזור לשלל המאבקים החברתיים בישראל, הפצת השכלה ותרבות חינמיים ובילויים ברי-קיימא, צרו עימי קשר (eishton@gmail.com).

 

פורסם בקטגוריה הדלתא-∆ | 16 תגובות

פייק ניוז: 'כאן' ו'מידה' מוכיחים שהתקשורת משקרת על האנטישמיות תחת טראמפ בעזרת שקרים על האנטישמיות תחת אובמה

ביקורת תקשורת

בתאגיד 'כאן בהקמה' פרסמו (23.2) סרטון המוכיח לכאורה, שהטענות בתקשורת על עלייה באנטישמיות בארה"ב תחת טראמפ הן למעשה "פייק ניוז", והאשם האמיתי הוא אובמה. להלן הסרטון:

הכתב מאחורי הסרטון, עומר דוסטרי מ'כאן', מאשים את התקשורת בהתעלמות מהמידע מסיבות אידאולוגיות, אך למעשה זה דוסטרי שמציג שנתיים מתוך 8 שנות ממשל אובמה, המציגות עליה באנטישמיות תחת אובמה וכך מזכות לכאורה את טראמפ.

סיבוב קצר בפייסבוק של דוסטרי, הוביל אותי למה שאפשר והיה המקור של כל הטעויות וההטעיות שבכתבה שלו, אשר חופפות במידה רבה את הטעויות וההטעיות בכתבה של גלעד צוויק באתר 'מידה' ("איפה היה מואב ורדי כאשר האנטישמיות גאתה תחת אובמה?"), שזכתה לחשיפה רחבה יחסית. כך שטקסט זה הוא ביקורת ותיקון לכתבה ולסרטון יחדיו.

נאמר רק שבעיית יסוד בשתיהן, הוא שהם מערבבים את הנתונים של הליגה נגד השמצה הנוגעים לביקורת על מדיניות ישראל מול הפלסטינים (מה שהליגה מכנה "פעילות אנטי-ישראלית"), עם שנאת יהודים באשר הם (אנטישמיות).

בהחלט ייתכן שהם, כמו מרבית הישראלים-היהודים כיום, מאמינים שהשניים אחד הם (למרות שהדבר אומר שישנם מיליוני "יהודים אנטישמים" בישראל ובעולם) ושזו רק "אנטישמיות מוסווית", אבל עדיין חלה עליהם חובה להסביר זאת לצופה\קורא (מה שצוויק עשה חלקית ודוסטרי לא עשה כלל). גם אני חושב שיש הרבה דברים שישראלים אומרים שהם למעשה גזענות מוסווית כלפי ערבים, אבל לא אציג הפגנה בעד סיפוח או החרמה של גופים שמאלנים, כהפגנה שבה צעקו 'מוות לערבים'.

הבה נרוץ בזריזות על הטענות ונראה כיצד הן שגויות או מסלפות את האמת.

"בשנים 2014-15 חל זינוק של 30% באירועים אנטישמיים בקמפוסים"

בפועל, ב-2015 היו 90 אירועים אנטישמיים בקמפוסים וב-2014 47. זה כמעט כפול ולא "זינוק של 30%".

[תוספת לאחר פרסום: ב'מידה' התכוונו לשנים אקדמאיות ופשוט לא ציינו זאת, וקיבלתי את טענתו של צוויק שזו השמטה לא מכוונת. אלא שאם טעות אינה מכוונת, אנו מצפים שתתוקן, מה שהם מסיבה לא מובנת מסרבים לעשות].

חשוב מכך, הוא שהנתון נוגע בעיקר לאירועים אנטי-ישראליים ולא אנטישמים (התנגדות למבצעים, מלחמות, הכיבוש וכדומה, ללא קריאות ותקריות אנטי-יהודיות). מה שב'מידה', כאמור, ציינו במרכאות (אירועים "אנטי ישראליים") אך מיד טענו שבכל זאת מדובר באנטישמיות, וב'כאן' לא הוסבר כלל.

ללא קשר לכך שהם שגו בנתון (בשנים לעומת שנים אקדמאיות) ושגו ('כאן') או הטעו חלקית ('מידה') גם בנוגע למה שהוא עוסק בו ("אנטי-ישראליות" ולא אנטישמיות), הוא בכל מקרה שקרי, במובן שהינו "צ'רי פיקינג" (ברירת נתונים מצומצמת מתוך כלל הנתונים, בכדי להוכיח טענה שאינה עולה מהמידע המלא). מדוע סרטון על כלל האנטישמיות תחת אובמה, מודגם ע"י העלייה הספציפית בקמפוסים?

ממש מרחק כמה שורות באותו דו"ח, ניתנת התשובה: התקריות בקמפוסים מהוות רק 10% מכלל התקריות בארה"ב. ככל שנתון עוסק במספר תקריות נמוך יותר, כך התנודתיות שלו גדלה ואינה משקפת שום דבר (למעט אם בודקים אותה על תקופה ארוכה מספיק, מה שאינו אפשרי במקרה זה, שכן מדידת תת-הקבוצה של הקמפוסים היא חדשה יחסית).

"בשנת 2015 אירעו 941 תקריות אנטישמיות בארה"ב, לעומת 912 ב-2014"

הנתונים האלה נכונים, אבל שימו לב לרמאות שנעשתה פה: את נתון הקמפוסים, בחרו להציג כחישוב אחוזי העליה (30%), אבל את הנתון של כלל התקריות, בחרו להציג ללא החישוב, אשר היה חושף עליה זניחה של 3% בלבד. באותה מידה היה אפשר לבחור גם קבוצת קמפוסים ספציפיים מתוך כלל ארועי האנטישמיות, ולהגיע לעליה של מאות ואלפי אחוזים.

"האנטישמיות בארה"ב התגברה דווקא תחת ממשל אובמה"

למרות הביטוי "ממשל אובמה" – אשר נמשך 8 שנים – ב'כאן' וב'מידה', כאמור, מוצג רק היחס שבין 2014 ל-2015. אז שלפתי את הנתונים מ-98 ועד 2015:

%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%91-1998-2015

עיניכם הרואות, תחת אובמה האנטישמיות דוקא ירדה. נעשתה בחירה סלקטיבית של העלייה הקטנה ב-2014-15, שהתרחשה, בין השאר, במקביל למבצע צוק איתן, בו ישראל הרגה 2,200 פלסטינים, בלחימה שנמשכה כחודשיים (מה שמייצר הרבה הפגנות ואירועים "אנטי-ישראלים", אשר מעורבבים עם האירועים האנטישמים).

ממוצע 6 השנים של ממשל אובמה (לגביהן יש נתונים) הוא 1,020 תקריות בשנה, לעומת ממוצע 8 השנים של בוש – 1,562 תקריות בשנה. לא רק שהנתונים לא מראים ש"האנטישמיות התגברה דוקא תחת אובמה", כפי שדיווחו ב'כאן' או ש"תחת אובמה: זינוק במספר התקיפות על רקע אנטישמי", כפי שתיארו ב'מידה', אלא שהאנטישמיות צנחה ב-35%, בתקופתו של אובמה.

"מספר התקיפות נגד יהודים כמעט הוכפל ב-2015"

שוב נכון (מ-36 תקיפות פיזיות ב-2014, ל-56 ב-2015) ושוב בחירה בררנית.

תקיפות פיזיות.jpg

לצערי, דו"חות הליגה מלפני 2008 אינם מבדילים בין תקיפות פיזיות, להטרדות ואיומים, כך שאני לא יכול להציג השוואה רצינית לבוש. אבל בגדול, הממוצע ל-6 השנים של אובמה הוא 35 תקיפות פיזיות בשנה. בשנה היחידה שיש לנו משלטון בוש (2008), היו 37 תקיפות. כך שהנתון הזה לא מראה על שום תופעה מיוחדת תחת אובמה באופן כללי, אלא רק על קפיצה נקודתית ב-2015.

"היהודים בארה"ב סופגים 60% מפשעי השנאה"

לסיום ועל הדרך, נתקן טענה הנמצאת בכתבה באתר 'מידה' בלבד:



"נתוני ה-FBI מלמדים כי באופן עקבי, האוכלוסייה המותקפת ביותר על רקע דתי בארה"ב הם היהודים, המהווים רק 1.8 אחוז מכללי אזרחי המדינה אך סופגים 60 אחוז מפשעי השנאה המתרחשים בה."



לכל הפחות, הניסוח הזה מטעה. יהודים לא סופגים 60% מפשעי השנאה בארה"ב, אלא 60% מפשעי השנאה על רקע דתי (לעומת גזעי, מגדרי, אתני וכולי). אם נלך לנתוני ה-FBI, נראה שיהודים היו מושא התקיפה ב-59.2% מפשעי השנאה על רקע דתי. כל פשעי השנאה על רקע דתי, היוו 17.4% מכלל פשעי השנאה, מה שאומר שחלקם של היהודים מכלל קורבנות פשעי שנאה בארה"ב, הוא 10.3% ולא 60%. זה עדיין פי 4-5 מחלקם באוכלוסיה ובהחלט ראוי לציון, אבל לא פי 30.

"אבל לתקשורת נוח יותר להטפל לטראמפ"

הטענה שסוגרת את הסרטון של 'כאן', חושפת את הצביעות: מאשימים את התקשורת בעיוות נתונים לרעת טראמפ, על בסיס עיוות הנתונים לרעת אובמה. ב'מידה' גם כן בחרו לסיים עם האשמה אירונית של התקשורת ב"הפצת בורות", לצד ה"ההוכחה" כי טראמפ אינו גזעני: העובדה שבתו התגיירה.

התקשורת הישראלית מפיצה בורות - מידה.jpg

מתוך כתבתו של צוויק ב'מידה'

אותם האנשים שאומרים לנו שביקורת על מעשי ישראל בשטחים היא אנטישמיות, גם כשהיא מובעת או נתמכת ע"י יהודים (כי יש "תופעה" בלתי-מתועדת של "אוטו-אנטישמיות"), לפתע מסבירים לנו שבלתי אפשרי שאדם יהיה אנטישמי, אם הבת שלו התחתנה עם יהודי.

כשמתנגדי מדיניות ישראל (גם יהודים) אומרים שיחס הממשל האמריקאי לישראל נשלט ע"י הלובי היהודי בארה"ב, הם אנטישמים הרומזים לכך שהיהודים שולטים בעולם. כשטראמפ אומר לאותו לובי יהודי שהם לא יצביעו לו כי הם רוצים "בובה שהם יכולים לשלוט" בה והוא לא צריך את הכסף שלהם, אז הוא מנהיג אמיץ .

האיש שאישתו הראשונה טוענת שהחזיק עותק של "מיין קמפף", ושחברו נתן לו כמתנה ב-1990 את "הסדר החדש שלי" (ספר הנאומים של היטלר), כי הוא חשב שטראמפ "ימצא אותו מעניין" (טראמפ אכן שמר אותו, אך כשעובדה זו התפרסמה טען שלא קרא בו), איננו אנטישמי כי הבת שלו התגיירה. אבל יהודי שמאמין שלאחר 50 שנה בשטחים, יש להחרים תוצרת מההתנחלויות בכדי לקדם פיתרון של שתי מדינות, הוא נאצי קלאסי. במילים פשוטות: יהדותו של שמאלני אינה מוכיחה שאינו אנטישמי, בעוד שהתגיירותה של בתו של ימני, פוסלת את כל ההוכחות שהוא כן.

למרות שכך, חשוב לציין שהתקשורת הכללית אכן קופצת למסקנות בקביעתה שיש "גל אנטישמיות" בארה"ב. ישנה עלייה לכאורה במספר המקרים, אבל זו תקופה קצרה מידי מכדי לתת לה חשיבות סטטיסטית, והארועים עוד טרם אומתו ונחקרו כהלכה. את התגובות של משטר טראמפ לאירועים הללו ניתן לשפוט בנפרד מהאירועים עצמם, היות וגם ככה לא טראמפ הוא שמרסס בעצמו את צלבי הקרס (ואיזה משטר מתאים יותר להגיב על אירועים ללא קשר לאם באמת התרחשו, מהמשטר הזה שמדמיין פיגועים פעם בשבוע לערך).

quote-if-you-don-t-read-the-newspaper-you-re-uninformed-if-you-read-the-newspaper-you-re-mis-mark-twain-34-63-58

להוסיף על האירוניה, האימרה הזאת, המיוחסת למארק טוויין, ככל הנראה אינה קשורה אליו.

משפט מוכר בקרב אנשי התקשורת הוא "אחת, שתיים, תופעה!", המתאר את האהבה של עורכים להפוך כל שני ארועים דומים וסמוכים, לחלק ממשהו גדול יותר, ללא כל תימוכין. במידה מסויימת, התקשורת אכן עושה זאת לגבי מה שקרוי "גל האנטישמיות" מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד.

דוסטרי וצוויק מדגימים לנו את הגישה ההפוכה: "תופעה? אחת, שתיים!" – לעשות צ'רי פיקינג מתוך תופעה (ירידה באנטישמיות תחת אובמה), בכדי לבטלה או אפילו להציג תופעה הפוכה לחלוטין ("עובדות אלטרנטיביות").

i cant seperate.jpg

לסיכום,

לעיתים פשוט צריך להתאזר בסבלנות ולחכות קצת להתגבשות העובדות. תנו למידע על מקרי האנטישמיות להצטבר ואני מבטיח לכם שעוד לפני שיסיימו לחקור מה בדיוק היה חלקו של יעקב אבו-אלקיעאן בטבח הנוראי בבואלינג גרין, יהיו נתונים סטטיסטיים אמינים, שכל צד יוכל לעוות לטובתו בצורה מקצועית ומכובדת.



אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם – בלחיצה כאן.



תכנים חדשים בפייסבוק של הבלוג:

פורסם בקטגוריה גזענות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, עיתונות, פוליטיקה | עם התגים , , , , , , | 20 תגובות

איך מכניסים את כל הגז של ישראל לבקבוק שמפניה אחד?

טור דעה

לפי מרבית הדיווחים, תיק 1000 העוסק במתנות שקיבלו נתניהו ומשפחתו, הוא הקרוב ביותר לסיום חקירה. פרשנים רבים טוענים כי החוק היבש מחייב שזו תהפוך לכתב אישום, ומנגד ניתן למצוא חיות פוליטיות כעמית סגל, שמנתח ומרכז היטב את הסיבות ה"רטובות" יותר, שבגללן החקירה תתנדף ותעלם, בעוד שנה-שנתיים.

אך לא בסטנדרט המשפטי ברצוני לעסוק. כפי שכל ימני יודע, כשכותב שמאלני אומר ש"לא בסטנדרט המשפטי אני רוצה לעסוק", ניתן לספור את השניות שיחלפו עד שיטיח בחברו הימני ש"הרף הפלילי אינו סטנדרט ראוי לנבחר ציבור" (למרות שבישראל של השנים האחרונות נראה שמעורבות כלשהי בפלילים, היא אולי תנאי קבלה).

אך גם בהטפת מוסר אינני רוצה לעסוק כאן. שלא כרבים מחברי בשמאל, אינני מזועזע מפרשות השחיתות הקלות (באופן יחסי) של נתניהו – פקדונות הבקבוקים, גלידת הפיסטוק, הסיגרים, השמפניה וכולי. כמובן שאינני מזלזל בהן כפי שעשה נתניהו בסרטון הבחירות שלו (בהצלחה רבה). כמובן שגם אינני חושב שזו "רדיפה" לדרוש מנבחרי ציבור שקיפות ולהוות דוגמה המשדרת שמטרת החוק היא ללמדנו מה אינו מוסרי, ולא תחמנות משפטנית, שבה החוק רק מסמן את העוולות והגזל אשר ניתן לבצע מבלי להענש.

וכמובן שזה מבזה לראות ראש ממשלה צועק בכנסת שמותר לקבל מתנות במאות אלפי שקלים, כמשדר לאזרחי המדינה את האידיאל העלוב: "אם זה לא פלילי, זה מוסרי", או בגרסת האליטות של ניקסון: "כשהנשיא עושה זאת, זה אומר שזה חוקי" (או בגרסת היועמ"שים: כשרה"מ עושה זאת, זה לא אומר שזה חוקי, אבל זה אומר שיש לחקור זאת בצורה שונה מהנעשה עם שאר בני התמותה הנחותים, וכתוצאה מאותה איפה ואיפה והגדרת "ספק סביר VIP", רה"מ לא יועמד לדין עם ראיות אשר היו שולחות אזרח מן השורה לכלא. או בנטרול הפרוצדורה והתמקדות בתוצאה: כשרה"מ עושה זאת, זה אומר שזה חוקי).

ובכל זאת ישנה לדעתי צביעות רבה בקרב השמאל, בקביעתו שהשחיתויות הקטנות (יחסית) הן דבר בל יעבור ושמצביעי הימין אשר לא חושבים כך, הם טיפשים או מושחתים.

הדרישה הצבועה של השמאל:

נדמיין לרגע מצב הפוך ואולי אף מתחום המדע הבידיוני, בו רה"מ שמאלני והוא לקראת הסדר עם הפלסטינים או ביטול מתווה הגז והלאמתו. האם כאיש שמאל מצפוני, ידיעתי כי אותו סייבורג (בהנחה סבירה שהשמאל יחזור לשלטון כאשר מרביתנו נהיה רובוטי-אדם) הוא קמצן ונהנתן, אשר מקבל "מתנות"\טובות-הנאה ממיליארדרים, היתה מובילה אותי למסקנה שעלי לתעדף את ניקויו מהמערכת מאשר טובתם של מיליוני ישראלים ופלסטינים? בוודאי שלא.

 

פוליטיקה היא הפשרה שבין אידאולוגיה לפרקטיקה. בבואנו להחליט עבור מי להצביע, ראוי והכרחי שנבנה היררכיה של שיקולים ואין כלל הכרח שתכונותיו ופשעיו האישיים של אדם, יתועדפו בחשיבותם מעל שיקולים גיאו-אסטרטגים או מאקרו-פיננסים. הרי בהאשמתו של נתניהו, טמונה גם חפותם של מצביעיו: הוא שם את תשוקותיו ופחדיו האישיים מעל המדינה, והם אולי נגעלים מכך, אך שמים את הגועל האישי הזה מתחת לטובת המדינה (כפי שהם רואים אותה). ההתנחלויות פורחות, התקציבים חזרו לישיבות, ישראל מנהלת מדיניות אגרסיבית (באופן יחסי) כלפי המקיפים אותה, ומתרחבת ביהדותה ובשטחה. אלו בוודאי אינם אידאלים של השמאל, אבל גם במבט שמאלני ברור לחלוטין שהם (ודוגמאות רבות אחרות שלא מניתי) חשובים יותר מהיות נתניהו אדם דוחה ברמה האישית, שגוזר מיליונים לכיסו האישי בדרכים ספק-חוקיות ובוודאות לא נאותות.

 

מעבר לכך, רבים בימין מתעבים את נתניהו עוד לפני וללא קשר לכל הפרשיות הללו. כמו בשמאל, הם רואים בנתניהו חיה פוליטית נטולת אידאולוגיה של ממש, גם בלי שאיזה שמאלני מבריק יגלה להם את התבונה הנשגבת הזו. אבל הם יודעים לקרוא סקרים ומבינים שבפשרה שבין אידאולוגיה לפרקטיקה, בנט לא יהיה ראש ממשלה בקרוב, ועדיף חוק הסדרת-הגזל ביד, מאשר סיפוח מלא על העץ (או מדינת הלכה, ניתוב תקציבים וכולי, בהתאם לפלג הימני הספציפי אליו הם משתייכים).

 

ולמרות שכך:

 

מתנות קטנות (יחסית) יכולות בכל זאת לטמון בחובן השלכות כבדות. מה שחשוב בקמצנותם וחמדנותם של הנתניהו'ז, איננו הדבר אשר התקבל, אלא אשר עלול להינתן בתמורה. ברמה הבסיסית ביותר, לפני כל כוונה פלילית של אילו מהצדדים, כמו מרבית בני האדם, אנו חשים צורך להוקיר תודה למי שמעניק לנו מתנות.

 

quote-gratitude-is-a-debt-which-usually-goes-on-accumulating-like-blackmail-the-more-you-pay-mark-twain-55-83-37.jpg

"הכרת תודה היא חוב אשר לרוב הולך ונצבר כסחיטה; ככל שתשלם, כך תידרש לשלם יותר".

בצורה זו, גם ללא סחיטה גלויה, נוצרים קשרים של סחיטה רגשית, אשר סוללים כבישים עוקפים לחברים ומקושרים (הבנה עתיקה ביהדות, שממנה נולד "שונא מתנות יחיה"). מספיק "חברים" כאלה – וברוך השם, מיום ליום אנחנו מגלים שנתניהו הוא חברמן רציני – וכל העבודה הציבורית מוטה לטובת האינטרסים של קומץ מקורבים.

 

friends.jpg

מקור ותימוכין: "זו לא טעות – זו מדיניות"

מעבר להכרת תודה:

 

אבל לא בסחיטה רגשית "תמימה" מתמצה הנושא. ברור לחלוטין שאם תדרש תמורה לאותן "מתנות", אז לא המולטי-מיליונרים שסופרים את הכסף מפיקדונות הבקבוקים ודורשים החזר הוצאות על המזון של קאיה, יהיו אלו שישלמו אותה. טבעם של קמצנים נהנתנים הוא שהם רואים את כספם האישי וכספי המדינה, כמו חלפן מטבעות: אין השקל שלהם, שווה ערך לשקל שבאחריותם. הסחר ביניהם אינו מוגבל עקרונית או מוסרית, אלא רק כפוף לשער חליפין, המשתנה בהתאם ליציבותם הפוליטית ואמצעי הסחיטה של הבא בשערי הצ'יינג'.

 

למרות דברי נתניהו, ברור כי מעשיו הם לכל הפחות רולטה-משפטית והפסד ודאי בזירה התקשורתית. היות שכך, החרדה איננה מכך שהקמצן קיבל סיגרים, אלא שמי שהביא לו את הסיגרים (או צד ג' שיודע על כך) מחזיק מאותו רגע באמצעי סחיטה על הקמצן. כמה הקלטות עדיין מונחות בצד, מחכות ליום גשום, בכדי להזכיר לרה"מ שיש לו מה להפסיד אם לא ידאג לבעליהן? כמה "נותני מתנות" נוספים קורצים כעת לנתניהו, שגם הם עלולים ללכת למסור עדות במשטרה, דוקא בעת הרגישה הזו, אם לא תאושר התאזרחותם או תשונה תקנה בנוגע לעסקיהם? וזה לא איזה בלוגר שמאלני שאומר שחקירות ואיום בחקירות יכולות להשפיע על ר"מ בנושאים דרמטיים:

 

לפי הגרסאות המודלפות מלשכת נתניהו, מוזס ניסה לסחוט את רה"מ. לא שאני מאמין לגרסה הכבושה הזו, אבל אם אתם ממחנה נתניהו, הרי שאפילו הוא עצמו טוען שסוחטים אותו. זו גם לא הפעם הראשונה: שרה נתניהו טענה (גם כן בגרסה כבושה) שמני נפתלי איים שיפרסם סיפורים מביכים, אם לא ישלמו לו ויבטיחו לו משרה לכל החיים.

 

זה בדיוק מדגים כיצד טובת הנאה שולית יחסית, הנמצאת בתחום האפור ושאין לדעת אם בכלל תהפוך להרשעה, מהווה רולטה-פלילית שמספיקה בכדי להוות אמצעי סחיטה. אני בספק שאפילו בשמאל תמצאו מישהו שמאמין שנתניהו יסכים, למשל, להסתכן ולנסות לדאוג להתאזרחות של גוי עשיר, תמורת שרשרת זהב לאהובתו. אבל אפילו בימין יודו רבים, שאולי יעשה זאת תמורת אי-חשיפת השרשרת שכבר קיבל.

 

love-is-a-wonderful-thing-my-dear-but-it-leaves-you-wide-open-for-blackmail-quote-1

"אהבה היא דבר נפלא, יקירתי, אך היא מותירה אותך חשוף לרווחה לסחיטה".

ומרגע שעשה את אותו מעשה (אזרוח או מה שלא נתבקש), אז עכשיו אינו סחיט רק על קבלת התכשיט, אלא גם על התמורה שנתן בעבורו (קבלת שוחד). הדיספרופורציה בין דמי השתיקה ובין המידע לגביו נסחט עובד הציבור, נובע אם כן משתי סיבות:

  • הוא נסחט עבור אינטרס אישי, אך משלם מהכיס הציבורי. לא רק שהוא עצמו לא היה מסכים לשלם דמי שתיקה יקרים כל כך אילו נבעו מכיסו, אלא שברוב המקרים, זה בכלל לא היה באפשרותו.
  • אופיה של הסחיטה הוא שהנסחט נותר נשלט בידי הסוחט גם כשהוא משלם. בעוד שנסחט רגיל היה מתרושש מתישהו, נסחט החולש על כספי ציבור יכול לשלם כל עוד הוא בתפקיד, או לחילופין לספק תמורה אשר ממשיכה להניב (כמו שינוי תקנה או חקיקה, אשר משמעותה מיליונים רבים לעסק כלשהו – בכל שנה ושנה).

לכן, גם אנו נדרשים להסתכל באותה דיספרופורציה על טובות ההנאה, וככל שעובד מדינה חולש ואחראי על תקציבים והחלטות גדולות יותר, יש להסתכל על קבלת 1000$ כאילו קיבל מיליון דולר (ויותר). התמורה שיקבל אדם בעבור שוחד\סחיטה של פקיד במשרד הרישוי ועבור שוחד\סחיטה זהים בערכם של פקיד בכיר במשרד האוצר, יהיה לחלוטין שונה. מה שניתן להשיג מסמכותו של פקח עירייה, שונה מהותית משניתן להשגה משופט. וכשאנו מדברים על ראשי ערים וממשלות, סיגר יכול להפוך לפרויקט בניה גדול, שבתורו יכול לבלום או לעכב רפורמת ענק. כך, תאורטית, אפשר להכניס את כל הגז שלחופי ישראל, לתוך בקבוק שמפניה אחד.

זו הסיבה שהמדינה עצמה שולחת כל כמה זמן רענון לכל עובדיה ונבחרי הציבור, על האיסור לקבל מתנות, כמו זה שלפניכם (ניתן לדלג):

 

 

לסחוט כמו מקצוען:

אינני מחדש כאן דבר, כמובן. כל חוקר צעיר במשטרה ילמד אתכם את התרגיל הזה: תופסים עבריין על עבירה שולית וסוחטים אותו עליה בכדי להתקדם בשרשרת הפשיעה. מרגע שהסכים למשהו קטן, הוא כבר סחיט על עצם זה שהלשין למשטרה (מול ארגון הפשיעה), והעבירה המקורית הופכת שולית. ככל שישלם, כך יהפוך סחיט יותר. לדוגמה:

 

קלייטון לונטרי היה חייל במשמר של שגרירות ארה"ב ברוסיה. הרוסים אירגנו לו ולחבריו הצעירים מהמשמר, מסיבת סקס מבוימת עם זונות, סמים וכמובן, מצלמות נסתרות שתיעדו שלל דברים מביכים. ה-KGB, כיאה לסוחטים מנוסים, ראשית ביקשו מהם דברים חסרי ערך (לצלם את רשימת המבקרים בשגרירות למשל, כשברור שגם ככה הם מתועדים ע"י הרוסים מבחוץ). המעשה הראשוני לא נועד להשיג מידע, אלא להכניס את הרגל בדלת, עם פשע זניח וקל לביצוע, שהנסחט ירגיש בנוח לבצעו. למרות שוליות המידע שהועבר, המעשה עדיין מוגדר כבגידה. מאותו רגע הפכו קלייטון וחבריו לשפוטים של ה-KGB, ונסחטו הלאה לחשוף סוכני CIA ולמסור מידע מקיף על המתרחש בשגרירות.

 

לכן, ראוי לדעתי שתומכי נתניהו ישאלו עצמם, האם זו רק שמפניה ופקדון הבקבוקים? אם כן, אז לגיטימי שיתעדפו נושאי מאקרו על המיני-מיקרו הזה, ולא הם הצבועים, אלא השמאלנים הטוענים שלא היו עושים בדיוק אותו הדבר בעבור מנהיג שלהם. אך לאור כך שאין מכחיש (אפילו לא רה"מ) שלא מדובר בארוע נקודתי, אלא "מתנות" מכל עשירי תבל, לו ולמשפחתו, במשך עשרות שנים – האם באמת ניתן להתמם ולומר כי "זו רק שמפניה" וש"על סיגרים לא מפילים ממשלה"? האם אותן "זוטות" התקבלו מסבתות נחמדות שהיו בביקור גלוי בכנסת, או מעסקנים בעלי אינטרסים ברורים ועצומים בישראל, שנתנו את שנתנו במחשכים ותחת שמות קוד (דוגמת "ורודים" ו"עלים")? האם יש לחשוב על כל אותן "זוטות" כארועים הרמטיים, או כנקודת פתיחה אפשרית, כמו מסיבת הסקס של קלייטון, אשר בידי סוחט מיומן עלולה להביא עלינו תוצאות הרסניות?

 

כאשר נוסיף את החקירות החדשות, שכבר עוסקות במיליארדים ופגיעה אפשרית בביטחון המדינה, האם עדיין אפשר לומר שזו שחיתות אשר מקומה מתחת למאקרו הכלכלי-ביטחוני של ישראל? גם לו יחמוק מהרשעה תחת טענת המושחתים של "לא ידעתי", האם יש אדם בישראל עם גרם של יושר עצמי, שמאמין שרה"מ באמת לא ידע שהעו"ד האישי שלו מייצג את המספנות בגרמניה ויקבל עשרות מיליונים מהעסקה? שסתם כך ביטל מכרז ודאג שאותן מספנות הן שיבנו את הספינות והצוללות? האם יש מישהו שבהגינות יוכל בכלל להסביר למה חברת ספנות תשלם עשרות מיליונים לעו"ד שאינו מבין דבר בספנות, למעט העובדה שהוא גם מייצג את רה"מ וקרוב משפחה שלו? והאם סתם במקרה אופן הפעולה של אותן מספנות הוא לשחד אנשי ממשל מסביב לעולם, בכדי שיקנו ציוד שמדינתם לא צריכה או יכלה להשיג במחיר זול יותר? והאם סתם מקריות היא שלקראת כל אותן עסקאות בוטל החוק המגביל את העמלה של מתווכי עסקאות נשק (הגבלה שמראש הוכנסה בכדי למנוע מצב שהעמלה תשמש כשוחד)?

 

והנה שוב, גם בחקירות אלו, אנו רואים את החשיפה לסחיטה: מיקי גנור, דוד שמרון, נציגי המספנה ואולי עוד כמה שחקנים קרובים – כל אלו בוודאות יכולים להעיד ואולי אף להציג ראיות (הקלטות או העברות כספים), שנתניהו ידע גם ידע. חישבו כמה כוח סחיטה יש לאדם כזה כעת על רה"מ.

 

האם נתניהו התחזק כשחמק מהרשעה באותן פרשיות עבר (ביביטורס, עמדי וכולי)? או שבכל אותן פעמים, האנשים שיכלו להוכיח כי נתניהו ידע אבל שתקו, קיבלו עוד קלף סחיטה, אשר הביא אותנו לפרשיות הענק של ימינו? אם יחמוק נתניהו מהרשעה על הספינות והצוללות, האם זה ניצחון עבור הימין, או לידתו של ר"מ בובתי הנשלט לחלוטין ע"י כל אותם "חברים" שיכולים להוכיח אחרת?

 

וכל שנותר לנתניהו (ולנו), הוא להאמין בטוב ליבם של אותם "חברי ילדות" (ילדותה של החקירה הרלוונטית, כמובן).

 

the-bonds-of-friendship-dwindle-with-age-oliver-but-a-little-blackmail-lasts-forever_600x315_58241.jpg

"קשרי הידידות קמלים בחלוף הימים, אוליבר. אך מעט סחיטה מחזיקה לנצח".

בין המילטון לנתניהו:

 

ב-1791, אלכסנדר המילטון, מהאבות המייסדים של ארה"ב, החל לנהל רומן עם אישה נשואה. בעלה גילה את הרומן וסחט את המילטון במשך שנים, עד אשר נעצר על פשע אחר. הבעל דרש מהמילטון שיחלצו מהתיק בכך שיודה בעבירה במקומו, אחרת יחשוף את הרומן. המילטון, דחוק בין אישום בשחיתות (אם יודה בפשע שלא ביצע) ובין שערוריית סקס, החליט שהספיק לו והתוודה על הרומן בכדי לעצור את הסחיטה (תוך שהוא יודע שאפשר שוידויו יגיע לציבור, כפי שלבסוף קרה).

 

הלקח הראשון והידוע, הוא שסחיטה איננה מעשה חד-פעמי ושיש לה טבע הדרדרותי, אשר יכול להפוך עבירה ראשונית שולית, לעבירה סופית חמורה. הלקח השני הוא שרק מנהיגים חזקים מסוגלים להתוודות על מחדליהם הקטנים והאישיים (וידוי שיכול לחסל את הקריירה שלהם), בכדי למנוע מחדלים גדולים וציבוריים (ואפילו המילטון צלח זאת רק כשנדחק לפינה).

 

hamilton-vs-bibi-framed

סחיטים. נתניהו והמילטון

הקרחת המכוסה בשיער הצבוע והמוחלק, בן הדוד והעסקאות בניגודי עניינים עם מדינות אויב, החשבון הסודי במקלט המס בג'רזי, הבת המוסתרת, כל השלדונים ושאר "החברים" (חלק ניכר מהם נחשדו או הורשעו בפלילים), האיומים על עובדי בית רה"מ, הניירות בפונט עצום בכדי להסתיר את המשקפיים, הדרישה מעיתונאים לגנוז כתבות על שרה, הסכמים אסורים ומוקלטים עם בעלי אמצעי תקשורת תמורת סיקור אוהד, עשרות ומאות אלפי דולרים במזומן מבן דודו מיליקובסקי (בכדי ששרה לא תצעק עליו), "מתנות" בהיקפים עצומים, מימון כפול של טיסות, רהיטי הגן, עמדי, החשמלאי, המטפלת…

 

16664985_1853790341570398_3304022525226115286_o.jpg

מקור ותימוכין: "זו לא טעות – זו מדיניות"

יותר מידי אנשים, יודעים יותר מידי דברים ומחזיקים ביותר מידי ראיות והקלטות, על משפחה ואדם שאובססיביים וחרדים לגבי פרסומים העוסקים בהם ותדמיתם הציבורית. לכן, זה כבר לא משנה אם זה היה חוקי או פלילי, שמפניה או צוללת. כמו עבריין שהפך לסוכן משטרה, כמו שולה זקן לאולמרט, על צווארו של רה"מ מונחות סכינים רבות, אשר בינן ובין העבירה המקורית שבעקבותה נשלפה הסכין, כבר אין כל קשר או פרופורציה. זה מה שהופך את השחיתות לכל כך מסוכנת, אפילו כשהיא נסובה סביב זוטות: כמטריושקה פרדוקסיאלית, כל עבירת שחיתות מגיעה עם מחוייבות לעבירת השחיתות הגדולה יותר שבתוכה.

 

לכן, אני חושב שמעבר לרף המשפטי (האם המעשים פליליים?) והרף הממלכתי (האם המעשים ראויים?), יש להוסיף רף חדש וקריטי לדיונים הללו: הרף העברייני (האם המעשים סחיטים?).

 

הרי גם אנשי ימין רבים ותומכים של המשנה הכלכלית של נתניהו (שוק חופשי, שבירת מונופלים, צמצום מעורבות המדינה וכדומה), מתקשים בשנים האחרונות להסביר את מעשיו בפועל – במיוחד בכל הנוגע למתווה הגז (יצירת מונופול במחיר גבוה) ובנושאים שסביבו (ביטול מכרז לרכישת צוללות וספינות – הליך תחרותי להשגת המחיר הזול ביותר – והעדפת יצרן בבעלות מדינת אויב).

 

מי יסחט ראש ממשלה?

 

לרבים האפשרות שמישהו יהיה אמיץ מספיק בכדי לסחוט ראש ממשלה, נראית תלושה ולא ראויה להתייחסות. אז ראשית, הנתניהו'ז, כאמור, טוענים בעצמם שכבר נסחטו (ע"י נוני ונפתלי). האם רה"מ יעביר סודות גרעין לאיראנים בכדי שלא יגלו שקיבל טובות הנאה או שוחד? כנראה שלא. אבל האם מישהו שמיודע לכך שרה"מ קיבל טובות הנאה או שוחד, יכול "לבקש" טובה ולהזכיר לו את מה שהוא יודע ושומר לעצמו, מבלי לאיים בצורה ישירה (דאג לי כמו שאני דואג לך)?

 

תוסיפו לזה אלמנט של תמורה בשילוב עם האיום המרומז (דאג לי כמו שאני דואג לך, וככה שנינו נרוויח), בכדי לפנות גם לחרדות וגם לחמדנות, והנה מתכון קלאסי לסחיטה "מעודנת" משולבת שוחד, של ראש ממשלה בישראל (גם הרוסים המשיכו לספק לקלייטון לונטרי זונות, סמים וכסף, בו בזמן שסחטו אותו; ממקסמים את הסיכוי להצלחה בשיטת המקל והגזר).

 

למעשה, היות וכבר שנים רבות ידוע לכל שנתניהו פשוט לא מסוגל לסרב לטובות הנאה, סוחט מתוחכם יכול לתת מתנה, מתוך כוונה מראש להפכה לסחיטה בהמשך (כפי שעשו הרוסים לקלייטון). מתחילים במימון כפול לטיסה – משהו קטן בכדי להכניס את הרגל בדלת. לאחר מכן איזה בקבוק יקר או תכשיט. בהדרגה מעלים את ערך המתנות מבלי לדרוש דבר, כך שהנהנתן מרגיש בנוח עם קבלת טובות הנאה גדולות ופליליות יותר. והנה לכם אדם בעמדת סחיטה על רה"מ, מבלי שהצליח להשיג מידע סודי או לצלם אותו במיטה עם אישה אחרת. עכשיו בוא תעזור לי עם הרפורמה\המתווה\המכרז, לפני שדרוקר מקבל מעטפת "ביביטורס 2", שהפעם תסתיים בהרשעה.

 

נתניהו חושף השחיתות (אבל לא לגמרי):

 

ואכן, רק לפני כמה שנים, דיווח רה"מ ליאח"ה כי איש עסקים הציע לו שוחד, אך סירב לגלות את שמו. האם זו התנהגות של ר"מ או של עבריין? איזה עובד ציבור מסתיר מן המשטרה את שמו של העבריין שניסה לשחד אותו? ברור שאין זה המקרה של האזרח המפחד מנקמתו של ארגון הפשיעה, שכן האזרח במקרה שלנו הוא האדם המאובטח ביותר במדינה. אז ממה בכל זאת פחד נתניהו? אולי זו בעצם ההתנהגות שהיינו מצפים מעבריין שהיה שותף או יוזם הפשע, לאחר שהצעתו נדחתה או ששותפו איים להסגירו? עבריין מנוסה שמיד לאחר האיום נועץ בעורך-דינו, שאמר לו לרוץ מהר ולהגיש תלונה?

 

כל מי שאי פעם הותקף ע"י שוטר מכיר את התרגיל הזה: הם מרביצים לך, ומיד עוצרים אותך על תקיפת שוטר, בכדי לקעקע את הגרסה שלך. העבריין המנוסה תמיד רץ לדווח למשטרה על הפשע (בגרסתו שלו), לפני שהקורבן או שותפו לפשע יספיק לעשות זאת. ומה נוח יותר מלדווח שהיה פשע, מבלי לדווח את שמו של הפושע? אתה מכין אליבי למקרה שאותו איש עסקים יפנה לרשויות, מבלי להכריח אותו לעשות זאת ומבלי להודות בחלקך בפשע. זה נראה כאילו נתניהו פשוט יצר לעצמו את הפתרון האידיאלי ל"דילמת האסיר".

 

prisoners_dilemma

 

סחיטה נעימה:

 

ברוב המקרים, אם מטעמי חרדת הסוחט מהקלטתו ואם מכיוון שהדבר מקל פסיכולוגית על הסוחט והנסחט, מעשה הסחיטה מוצג כהצעה המיטיבה עם שני הצדדים, ולא כאיום גס. כולנו שמענו את ההקלטות הללו גם מעבריינים מהסוג הנמוך ביותר, שנכנסים לעסק ומסבירים לו שבאזור יש הרבה גנבות והצתות וכדאי לו לרכוש את "שירותי האבטחה" שלהם. כך שברור שכאשר הסוחטים יהיו עו"ד מהשורה הראשונה, עסקנים פוליטיים ומיליארדים, האזנה לסחיטה תשמע כאילו הם בכלל התומכים הגדולים ביותר של הנסחט.

 

עד כדי כך קיצוני הדבר, שמזה שנים רבות מתקיים ויכוח אקדמי על האם מדובר בפשע בכלל, לאור מה שקרוי "פרדוקס הסחיטה": בניגוד לפשעים אחרים, סחיטה יכולה להיות מורכבת משני מעשים חוקיים ומוסריים (מותר לבקש תשלום ומותר לחשוף פשע, אך אסור לבקש תשלום תחת האיום לחשוף פשע). פרדוקס נוסף הוא שברוב מקרי הסחיטה, הקורבן מעדיף להיות קורבן הפשע (הסחיטה), מאשר קורבן ההליך התקני (דהיינו חשיפת המידע לגביו הוא נסחט). היות שכך, גם היום קשה פעמים רבות להבדיל בין סחיטה (אשר איננה בוטה או מאיימת במעשה פלילי), להצעה עסקית:

 

האם עיתונאי שמציע לוותר על תחקיר חושפני ומביך, תמורת קבלת מידע רציף מאותו פוליטיקאי מעתה ועד קץ תפקידו, סוחט אותו או מנהל משא ומתן? מה אם הוא מבקש כסף תמורת העלמת התחקיר? האם בעלים של עיתון המציע סיקור מרוכך תמורת צמצום ההפצה של עיתון מתחרה, מאיים או סוחר? האם עובד\ת בבית רה"מ המאיים בתביעה שעלולה להביך את הנתניהו'ז, ומציע "הסדר" עם סעיף סודיות שיסתיר את המבוכה, מבצע סחיטה, או שמא כאשר הסחיטה נעטפת כאיום חוקי, היא מתבטלת? האם תביעות השתקה הן סחיטה? האם עו"ד המייצג מספנה גרמנית ומבקש מר"מ עליו הוא יודע אינספור דברים מפלילים, ש"יראה אם הוא יכול לעזור לו" כך שהרכישה תתבצע דרכם – האם הוא מבצע סחיטה או רק שואל שאלה תמימה?

 

אין זה מקרה שמנופי הלחץ והסחיטה המודרנים והמתוחכמים, אכן מתבצעים לרוב ע"י דמויות שכאלה (לוביסטים, אנשי תקשורת, עו"ד וכדומה), דוקא מפני שתחת חסות תפקידם, קשה להגדיר ברמה הפלילית אם המעשה הוא הצעה עסקית, איום משפטי או סחיטה.

 

quote-if-you-demand-money-from-someone-in-exchange-for-your-silence-it-s-called-blackmail-arthur-baer-139-43-07

"אם אתה דורש כסף בתמורה לשתיקתך, זה נקרא סחיטה. אם העו"ד שלך דורש כסף בתמורה לשתיקתך, זה נקרא הסדר. אם אתה עושה דברים [\פשעים] גדולים, הם מצלמים את פרצופך, ואם אתה עושים דברים קטנים, הם מצלמים את בהונותיך [\טביעות אצבע]".

ואכן, גישה רווחת בניתוח עבירת הסחיטה (שלא עוסקת באנשים פרטיים), היא שהקורבן האמיתי של מרבית הסחיטות אינם הצדדים המעורבים, אלא הצדדים אשר אינם מיודעים לסחיטה – לדוגמה הציבור אשר התקשורת תסתיר ממנו מידע, או שישלם ממיסיו עבור ספינות וצוללות.

 

האם נוכל למצוא קורבן רצח או אונס, שמעוניינים בביצוע הפשע? כמובן שלא. והנה בסחיטה, הקורבן גם מרוויח מהשתקת המידע לגביו נסחט ואלי אף גוזר קופון מהתמורה שנסחט לספק. בדיוק בגלל זה ההגדרות המתקדמות יותר לסחיטה שעולות באקדמיה (בהקשר של משרתי ציבור), קובעות כי סוחט הוא אדם אשר סוחר בהשתקת\העלמת סחורה אשר אינה שלו, תמורת סחורה שאינה של הנסחט (כמו בעליו של עיתון ור"מ המנהלים מו"מ על חופש המידע והתקשורת השייכים לציבור). סחיטה של נציג ציבור, אם כך, יכולה להזיז מיליארדים, מבלי להותיר כל סימן ברור למעשה פלילי.

 

ולכן:

 

ראש הממשלה מאיים על מדינת ישראל – לא בתוכן סודותיו, אלא בעצם קיומם; לא בנזק הישיר והשולי של הגניבות\המתנות הקטנות, אלא בכך שהן חושפות אותו לסחיטה כנגדם, בהיקפים עצומים. ניקח את התכשיטים של שרה כדוגמה:

 

אם הנתניהו'ז משקרים, אז התכשיט שמילצ'ן קנה לשרה עלה 9,000 דולר, וזה כמובן אסור (בוודאי כשלא דיווחו על כך). בסיטואציה זו אנו מדברים על מעשה פלילי, וכל מי שמיודע לקיומו (לכל הפחות מילצ'ן ועובדיו), רכש כוח סחיטה. מנגד, אם הם דוברים אמת והתכשיטים עלו 200-300 דולר, אזי שמילצ'ן משקר. אלא שקבלת המתנה בסתר מאפשרת לו את השקר הזה, ושוב נותנת לו כוח סחיטה. כך ששתי האפשרויות מעבירות כוח מידיו של נבחר הציבור, לסוחט המיודע.

 

לכן, אי-פליליות או ממלכתיות, אינן רף מספק לנבחר ציבור בכיר ובוודאי שלא ר"מ – גם כשמדובר במתנות קטנות (יחסית). ראו לדוגמה כיצד פוטר היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, מייקל פלין, לא כי הוכח שנסחט ע"י הרוסים, אלא כי "עלול להיות חשוף לסחיטה". וזאת על בסיס מה? על בסיס שבן דודו קיבל עשרות מיליונים על עסקת נשק שהוא דאג שתעבור, בין ארה"ב ליריבתה ההיסטורית? לא. על כך שהעביר מידע חלקי לגבי שיחת טלפון עם השגריר הרוסי. לא הרשעה, לא חשד לעסקת ענק – רק שקר או השמטת מידע, כאשר מדובר במדינת אויב, הספיק בכדי שישימו את בטחון המדינה מעל הקריירה של עובד ציבור אחד. "הרוסים ידעו מה הוא אמר בשיחה. לכן, אם הם רצו לגרום לפלין לעשות משהו, הם יכלו לאיים עליו לחשוף את השקר אם הוא יסרב". בדיוק כפי שעשו בעבר, בדיוק כפי שניתן לעשות לנבחרי ציבור בישראל: לוקחים מעשה יחסית שולי בחשיבותו וסוחטים ממנו נזקים אסטרונומים.

 

פה בישראל, משום מה, חלקים נרחבים בציבור מתקשים לומר את הברור מאליו: אם המתנות וההטבות חוקיות, היה צריך לדווח עליהן, וכך למנוע גם את החקירה וגם אפשרויות סחיטה (במיוחד כשזה לא המקרה הראשון או העשירי של הנתניהו'ז, בדיוק בדברים שכאלה). אם הן לא, אסור היה לקבלן. איך שלא תסובבו זאת, הנתניהו'ז, מבחירתם החופשית, מסכנים שוב ושוב את עצמם, הליכוד, הממשלה והמדינה, תמורת טובות הנאה (לרוב שוליות למדי).

 

לו השכלנו לפעול כך מראש, לא היינו מגיעים למצב בו ראש ממשלת ישראל דחף לרכישת ציוד צבאי מסווג, מחברה בבעלות מדינה עוינת, כשמקורביו גוזרים קופון של עשרות מיליונים. האם זה פלילי? ממלכתי? זה בכלל לא רלוונטי! מעל רף סיכון מסוים, זה בכלל לא משנה אם הוא סחיט, מושחת או רשלן. רעידותיהם של חולי פרקינסון אינן נובעות מאי-ממלכתיות או שוחד, אבל אנו עדיין פוסלים אותם מלעבוד ככירורגים. ליבו הטוב של המנתח, אינו מתיר את ידו הרועדת עם האיזמל.

 

והעובדה שרה"מ מספר לנו על כל אותן "סחיטות" (נוני ונפתלי), "מתנות", "חברויות" ופגישות "לגיטימיות" – כל אותם דברים סחיטים או סחיטות בפועל – רק לאחר שחקירה עיתונאית או משטרתית חושפת אותן, ושהוא חושף הצעות שוחד מבלי לחשוף את המשחד (איש העסקים האלמוני), מעידה בבירור: נתניהו הוא לא המילטון וישראל מונהגת ע"י חולה פרקינסון-פוליטי, או גרוע מכך – אינה מונהגת על ידו כלל וכלל.

 

מנגד, ההתנהגות שלנו, הישראלים, כל כך מבישה בנושא זה, שאולי כלל לא נדרשה סחיטה (למרות שכאמור, גם אם לא נסחט לעשות את פשעיו, הוא בכל זאת סחיט על שעשה אותם). כשאנו שוב ושוב אומרים לנבחר ציבור – בפיותינו וקלפיותינו – שזה בסדר שהוא לקח\גנב\קיבל אלפים, ואז עשרות אלפים, ואז מאות אלפים, צפוי שיבין לבד שהגיע הזמן להתקדם למיליונים ועשרות מיליונים. המתיר את המים הגנובים אשר ימתקו, מתיר את השמפניות הגנובות, אשר ימתקו אף יותר. כי מספיק שהפירצה קוראת לגנב, אך על אחת כמה וכמה, אם הנפרצים קוראים לו גם כן.

 



אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בטקסט שקראתם הושקעו כ-35 שעות תחקיר, כתיבה,גרפיקה ועריכה. אם מצאתם שהתוכן מצדיק זאת, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם – בלחיצה כאן.


תכנים חדשים בפייסבוק של הבלוג:

פורסם בקטגוריה פוליטיקה, פלילים, שחיתות | עם התגים , , , | 17 תגובות