כוס פיפי חם

אתמול חלמתי על העתיד של תל אביב. יותר נכון, ראיתי את הזמן טס בקצב מסחרר, ממבט מעוף הציפור על תל אביב ואלפי שנים חלפו בשניות. תחילה ראיתי מכוניות. אז הופיעו עוד ועוד מכוניות, צפופות יותר ויותר, עד שהיה נדמה שהן עסוקות באקט מיני כלשהו ואכן ניכר שכך היה הדבר, כי לצידן החלו מופיעות דמויות קטנות יותר, ככל הנראה הצאצאים של האקט המשגלי-פגושי הזה. הדמויות האנושיות במקצת נעמדו לצד המכוניות באופן קבוע. הן התרבו והתהלכו בין המכוניות והיו מאושרות ומסופקות רק מלהביט עליהן ולהניח להן פיסות נייר על החלון. לפתע נראה שהמכוניות לא אוהבות את המכתבים שהשאירו להן הדמויות והן החלו להעלם ותוך מספר שניות הוחלפו בקורקינטים ממונעים. הדמויות הביטו קצת על הקורקינטים וניסו לתת גם להם פתקים אבל ניכר שלא צלחו בזה והן החלו נעלמות. ככל הנראה הלכו לאן שהלכו המכוניות.

תוך כדי, ראיתי שלטי AM-PN מופיעים. בתחילה היו עשרות בלבד, לא יותר מפי שתיים מהכמות שנחשבת רצויה. לאחר מכן, השלטים החלו מופיעים כמעט בכל מקום ואז הם השתנו במקצת. בשלט אחד נכתב:
"am-pn לראשות העיר – בכל מקום בכל שעה". קצת אחרי זה הופיע שלט גדול של AM-PN על בניין העירייה. הוא היה מחובר לאלפי גנראטורים וכבלים והוא כיסה את כל העיר באור פלורוסנטי חזק, עד כי אנשים היו מביטים ישירות בשמש בכדי להרגיע במעט את עיניהם. ארגון אונסקו הכריז על תל אביב "העיר הממש ממש לבנה ובהירה" והמון תיירים פלשו את העיר, בציפייה להביט על בניינים מרובעים ומשעממים.

ואז הבניינים גבהו. חלקם ממש נעלמו לתוך העננים וגרו בהם אנשים מעושרים וחסרי תוכן אבל האנשים האחרים נהנו להסתכל עליהם ואמרו לעצמם "אני יודע שזה רדוד וזה שאני מבין את זה אומר שאני לא רדוד בעצמי". אז הם צפו בתוכנית שבה אנשים אוכלים קקי וג'וקים. אחרי זה הציעו להם בעצמם לנסות לרוץ אחרי מיליון שקל (לפני מס). היה מספיק לתת לקומץ אנשים להשתתף במרוץ, אך להציג אותו להמונים, בכדי בעצם להכניס את כולם לאותו המרוץ, איש איש בדרכו. אבל זה היה בסדר, כי כולם ידעו שזה רדוד. אחרי זה הופיעה תוכנית, בה אנשים עשירים משתינים על אנשים עניים ומי שבולע הכי הרבה פיפי זוכה במיליון שקל. אבל לא הראו את הבולבול שלהם, כי יש קווים אדומים!

באבן גבירול הופיע אדם בחליפה והכריז ששנה הבאה, במקום זה, תעבור הרכבת הקלה של תל אביב. שנה לאחר מכן, בדיוק באותו התאריך, הורכב במקום שלט עם תמונת אילוסטרציה של הבטחתו המקורית. שנה לאחר מכן, הוחלפה התמונה, בתמונה של רכבת מדגם חדיש יותר. לבסוף, יצאה לדרכה, בפעם הראשונה, הרכבת הקלה ונהייתה ללהיט אדיר, שמשך תיירים מכל העולם, שרצו לחוות את התחושה של נסיעה ברכבת והגעה ממקום למקום באמצעות נסיעה ולא באמצעות מכוניות מרחפות המונעות על ידי מחשבות חיוביות , כפי שהיה נהוג מזה מאתיים שנה.

חוץ מתיירים, הרכבת הובילה גם מים של תאגיד מי אביבים, שבדיוק עקף את שווי השוק של חברת אפל. אחרי שנרקבו כל צינורות המים בעיר, החליטו במי אביבים, להעביר את המים ברכבת הקלה ולמלא באופן קבוע את המזרקה בכיכר רבין. התושבים עמדו בתורים ארוכים ורכשו מים דרך עשרת אלפים מכשירי עמי4 שישבו על מעקה המזרקה. בסך הכל, אנשים השלימו עם הסידור, עד שהעומס על הרכבת הוריד אותה מהפסים יום אחד והמים נשפכו לכל עבר. חברת מי אביבים התנצלה על התקלה והבטיחה שיפור משמעותי בתשתית המים ואכן, חודש לאחר מכן, הגיעו חשבונות מים עם לוגו חדש וצבעים יפים יותר. כמו כן, צורף הסבר על איך לחסוך במים בבית ובו תמונה של איש עשיר משתין לאיש עני בפה – אבל בלי הבולבול. בשלב זה החלה תופשת בקרב הציבור האמונה כי לאנשים עשירים אין בולבול.

פתאום,  החל בניין העירייה לגבוה, אבל לא כמו בניין, אלא בצורה טבעית יותר. העירייה בדיוק העלתה שוב את הארנונה, דבר שהיה הכרחי כדי לשפר את תחזוקת העיר. חודש לאחר מכן, אכן הגיעו חשבונות ארנונה צבעוניים ומרשימים יותר מתמיד. עקב עליית המחירים, נהרו התושבים להתלונן בעירייה ולדרוש הנחות. העירייה החליטה על מבצע ייעול והקלת העומס על נציגיה, שהוצפו במתלוננים בנושא הארנונה, על ידי הקמת הר תחת הבניין – הר נונה. המבצע הוכרז כהצלחה מסחררת ואכן התושבים היו מרוצים הרבה יותר, כפי שניתן היה לראות בירידה המאסיבית בתלונות שהוגשו. חלק מהתושבים טענו, שהנתונים אינם משקפים את המציאות ושהעירייה לא מאפשרת להם להביע את דעתם. אבל אלו היו שמאלנים, עוכרי ישראל, שאמא שלהם מזדיינת עם ערבים ג'ינג'ים או לפחות כך נכתב בעיתון "ישראל מחר", ששמו תוקן, לאחר שבית המשפט חייב אותו בשם שמעיד על מטרתו האמיתית.

לא רחוק מהעירייה צמח יער יפהפה, יער איכילוב, הקרוי על שמו של בית החולים שמרקבונו ורקבון רופאיו צמח היער. הכל החל בשביתת הרופאים הגדולה שבה שבתו רעב כל הרופאים, עד אשר ישופר שכרם לרמתו של מובטל ממוצע. בית המשפט קבע שדרישותיהם אינן סבירות ושהם מחוייבים לחוזה עם המדינה שנחתם 370 שנה לפני כן ויפוג כשהמשיח יגיע, כפי שנוסח בחוזה. הרופאים מצידם, טענו שהחוזה הוא דרקוני והזוי והם אינם מכירים את הרופא שחתם בשמם על המסמך, ד"ר אלי קופטר. השופט אמר בתגובה, שהמסמך נראה לו כשר לחלוטין והוכיח זאת על ידי חותמת הכשר בתחתית הדף מהרבנות הראשית, שהרחיבה את פעילותה להכשרת מסמכים, חשמל ופיפי של עשירים. הרופאים לבסוף מתו באיכילוב, כמו שלפני כן עשו החולים, נרקבו והשביחו את האדמה, שהחלה מצמחת עצים. באביב החלו העצים מלבלבים ובסתיו נשרו עליהם וכשפגעו בקרקע, גילו האנשים שעל כל עלה יש מרשם לתרופה, שהתאימה לאדם שהרים אותו. מדענים שניסו להסביר את התופעה, גילו שהכוח החזק ביקום איננו, כפי שחשבו תחילה, כוחו של החומר האפל שבחלל. מסמך חוקי שהונח במאיץ החלקיקים הגדול בעולם והופגז במשך שנים, לא נפגע במאום עד אשר פג תוקפו, לפי הכתוב בו. הדבר אישש את ההנחה, שהחוזה הוא הכוח החזק ביותר ביקום, והוסק שעצי הרופאים מחוייבים עדיין לחוזה עליו חתם ד"ר אלי קופטר ופועלים בהתאם.

אז לפתע, הבזק אור העלים את כל העיר. טיל גרעיני איראני פגע בלב תל אביב ומחק אותה לחלוטין. דממה כיסתה את העיר והלהבות נדמו. לאט לאט, החלו אנשים יוצאים מההריסות ומחפשים מושיע. אדם אחד התחייב להם שיוכל לשקם את העיר. הוא נולד בספרד, שם ניהל בית ספר תיכון, בטרם עשה עליה לישראל ופתח חברת חניונים ענקית. הבחור הספרדי הבטיח להחזיר את העיר לגדולתה ולדאוג לרווחת התושבים – קראו לו, דון חולדאי. הוא היה בחור חבל על הזמן ודאג לחבר צינורות ישירות מהזין של העשירים אל הפה של כל תושבי העיר וכולם היו מרוצים והריצו דאחקות וקטעים. חברת הפיפי, כך קראו לחברה שטיפלה בחיבור בין העשירים לתושבים, נחשבה הצלחה ענקית והוחלט על פריסה ארצית של תשתיותיה. לשם החברה התווסף, כאות הוקרה, שם המנכ"ל, שלקח אותה לגבהים חדשים וחיבר את פיות כל הישראלים היישר אל העשירים, ושמה נהיה: פיפי נתניהו.

התעוררתי מהחלום וחשבתי: "אם לנו רק היה איזה דון חולדאי כזה שיסדר הכל עם איזה חברת פיפי נתניהו…"
אבל ידעתי שבמציאות זה לא יעבוד. אנשים יתנגדו להפרטות ולעליות מחירים. יסרבו לאפשר לבנקים לעלות תעריפים ולא יתנו לרפואה להפוך לפרטית וכושלת. אנשים לא ירצו לראות תוכניות ריאליטי כל הזמן ויסרבו לקנות ברשתות, שמעבידות אנשים בשכר עבדים וגובות מאיתנו מחירי מלכים, גם אם זה אומר, שהם צריכים ללכת עוד 30 מטר. אנשים לא יסכימו לנסוע במכוניות, כי זה מזהם וזה אמצעי התחבורה האיטי ביותר בעיר. אנשים יתאגדו ביחד ויעצרו את הקידמה. אין מה לעשות, ככה זה אנשים, לא מבינים שמנסים לעשות בשבילם.
בינתיים פתחתי את חשבון המים החודשי שלי, הוא היה מדהים, סגול וזהב עם משיכות עדינות של תכלת. ראיתי את הסכום לחיוב ונזכרתי בשורה מהשיר ההוא, שכולם מצטטים לא נכון: "הציבור מטומטם ולכן אני משלם…"
תהיתי לעצמי, איך זה שאני כל כך אוהב את ישראל אבל כל כך כועס על הישראלים? לא, זה לא בגלל מה שהם עושים, זה בגלל מה שהם לא. זה בזמנים כאלה, כשאני עצבני וממורמר, שאני מודה לחבר'ה שם למעלה, שאני יכול לנקות את הראש עם איזה כוס פיפי חם. אממממ טעים. זה של שרי אריקסון, אני מרגיש בטעם – להיות ראשון זה באמת מחייב. תודה שרי ותודה לכולכם.

תפטפו קצת עלי מהעושר שלכם. אממממ כן…. תפטפו עלי…
פוסט זה פורסם בקטגוריה הומור, המחאה החברתית, פוליטיקה, תל אביב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על כוס פיפי חם

  1. פינגבאק: מקבץ לינקים לשבת | עוד בלוג תל-אביבי

  2. גלעד הגיב:

    פעם אחת צחקתי- פיפי נתניהו.
    פעם אחת דאגתי- אוכלים קקי וגוקים.
    פעם אחת הזדהתי- אוהב את ישראל אבל כועס על הישראלים.
    הסתובבתי בירושלים וראיתי את הפוסטר שממנו אני חושב לקחת את התמונה ואולי זה להפך. זה לא משנה כי האנונימיות פה היא עיקר. היכולת להיות נוכח אבל בלי פרצוף. להביע זהות אבל לא מכורך תלות או נסמך.
    אני שולח שיר שכתבתי מזמן:
    שיחות שלום.

    ברצוני להזדהות
    אני התליין הייצוגי
    ובאתי לדון את גורלכם.
    השיחה היא רק דימוי,
    לכם אין קול ויש עונה,
    אני הוא העונה האכזר.
    רבים כבר נידונו
    אז עכשיו גם אתם.
    בלי דמעות ,עם דמעות
    את עינכם אני בכל מקרה לא רואה.
    את ראשכם דהיינו חכמתכם אשמור
    ואת אדמתכם ולבכם אשרוף.
    מי שלא שומע צעקות ברקע
    צודק באוזניו וחירש בנפשו.
    יש לאן לברוח ,על תהססו פן תתפסו
    ואם אתם מאמינים לי אז אבוי לכם
    אשאיר אתכם פה לזמן מה
    לצפות בשיחות השלום שצעקתי
    היא הקול היחיד שנשמע.
     

    שאלה אחת לי אליך:
    מי אני?

    אהבתי

  3. פינגבאק: דעה: יש ערבים רעים ויש ערבים שטוב ליבם יוליד רוע | אישתון

  4. sutafti הגיב:

    מכינה לך כוס תה עם נענע .

    אהבתי

  5. sutafti הגיב:

    (דרך אגב יצאת עדין החלום הזה קושקוש אל מול המציאות )

    אהבתי

  6. פינגבאק: מקבץ לינקים לשבת | עוד בלוג תל אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s