השורש של תורת הגזע: מחשבות על רקע מדינה בוערת

גזענות היא המצאה של גזענים. גזענות היא הסבר פסאדו מדעי הקושר בין דעותיו הקלוקלות של המפלה, עם גופו של המופלה. המילה גזענות הפכה בימינו למושג כולל לתיאור אפליות, לרוב גם כשהן אינן קשורות לגזע. זה אומנם טעות אטימולוגית, אבל זה דוקא נכון מבחינה ערכית. הגזענות לא באמת מתארת אפליה על בסיס גזעי, כי אין דבר כזה "אפליה על בסיס גזע". למען האמת, אין דבר כזה "אפליה על בסיס".

כשאנחנו משתמשים במונחים האלה, אנחנו מקיימים את הרציונל המעוות שמובנה בהם, כי הרי לאפליה אין בכלל "בסיס". כשאני מסביר טענה מוכחת, אני יכול לדבר על ה"בסיס" שלה, על המחקר שמאחוריה, או הלוגיקה המחייבת אותה. אבל הבסיס של האפליה אינו טמון בהסבר שניתן לה על ידי יוצריה – זו טעות שנופלים בה כמעט כל המתנגדים לאפליות. הבסיס של כל האפליות, הוא זיהוי של שוני בין המפלה למופלה והלבשת תכונות על השוני הזה, שאינן שם. אפליה היא לא טיעון, אלא ביטוי של רגש.

גזענות - למקרה ש...

גזענות – למקרה ש…

כשאנחנו משתמשים בשמות שניתנו לאפליות – גזענות, סקסיזם, שובניזם, ספישיזם, וואייטיזם, איג'יזם, סקטריאניזם, הטרוסקסיזם וכדומה – אנחנו מבדילים בין תופעות, שאין ביניהן הבדלה. אפליה היא הבדלה בין קבוצות, אשר מדרגת אותן, ללא הצדקה עניינית. מדוע אם כן אנו משתמשים באותה הבדלה חסרת ביסוס, שהמציאו אותה אלו שאיננו מסכימים איתם?

בעצם ההבדלה בין האפליות וההענקה של שמות, אנו מקנים להן הצדקה נסתרת; אנחנו רומזים על אפשרות להיררכיה, שהיא הבסיס לכל האפליות. המאבק נגד אפליות חייב להתחיל בבית – להפסיק להפלות בין אפליות. אנחנו אולי לא נגיד את זה, אבל בראש שלנו, לכולנו יש פירמידה של אפליות. אני מניח שאצל מרביתנו, היהודים, אנטישמיות תהיה בראש הרשימה, אחריה גזענות ואחרי זה, כנראה שסביר יותר  ששובניזם אם את אישה, וואייטיזם אם אתם שמנים, או אייג'יזם אם הרגע איבדת את העבודה שלך, כי השיער שלך לבן. אבל היררכיה של שלילה, מעידה ומחייבת היררכיה של חיוב: לומר שגזענות היא באופן עקרוני יותר גרועה משובניזם, זה לומר שגזע חשוב יותר ממגדר. ואם הוא חשוב יותר, אז הוא חשוב. ואם הוא חשוב, אזי שהאפליה היא לגיטימית.

אני לא גזען אני נגד פשיעה!

ההפרטה של האפליות עושה יותר מכך, היא מאפשרת לכבס אותן. כשאנו מגדירים את האפליה באותה צורה שהגדירו אותה יוצריה, אנחנו מאפשרים למפלים, פשוט לסגת מהאלמנטים המופרטים של האפליה, אבל להמשיך עם האפליה עצמה. דוגמה ברורה לכך, היא התגובה בארץ לזרים שהגיעו אלינו בשנים האחרונות. לא תשמעו אף אחד מתאר את עצמו כגזען או מסביר שמבחינה גנטית אנחנו עליונים עליהם, כי כולם יודעים היום שזה כבר אסור. אז מוצאים תירוץ אחר, לאותה צורת מחשבה בסיסית: הם פושעים, הם אנסים, הם חולים. אז מה עכשיו תעשו? תמציאו שמות לאפליה על בסיס אניסה? אנסיזם? ברור שלא. אנחנו לא אמורים להשתמש בהיגיון של חולי המוסר המפלים, אבל משום מה אנחנו עדיין מקנים חשיבות לאיזו "תורה" מעוותת שמדדה את האורך של האף של אדם, בשביל לקבוע את ערכו או זכותו לחיות, על ידי השימוש במונח "גזענות".

כתבתי פה בעבר, על איך אנו מלמדים בארץ את השואה היהודית בלבד ועל ידי כך מייצרים בילדינו את תחושת הקורבן והייחודיות, שהיא הבסיס לאפליות קולקטיביות. השואה עצמה, היא דוגמת מצויינת לכך שאין דבר כזה "גזענות". בעקבות שיטת החינוך הזאת, מרבית האנשים לא ממש יודעים, או שפשוט לא מעמיקים בזה, אבל בשואה, מתו יותר מיהודים :
2.5 מיליון שבויים רוסים, 2 מיליון פולנים, מיליון רומנים(צוענים), רבע מיליון נכים, כ-15 אלף הומוסקסואלים. למען האמת, הנאצים שרפו כל מי ש"לא היה טהור", כולל חרשים, מתנגדים פוליטים, שחורים, עיוורים, חולי נפש, מפגרים, סוציאליסטים ועדי יהווה. אלו לא אנשים שמתו במלחמה, אלא חלקו איתנו את להבות התנורים. ככה שבעצם, כשמפסיקים לחשוב רק מנקודת המבט האישית שלנו, מבינים שהנאצים לא היו אנטישמים בכלל, כשם שהם לא היו אנטיסלבים או אנטינכים. ההפרטה של האפליות מפריעה לנו לראות את החוט המקשר בין הקורבנות ולהבין מדוע בכלל אנשים מפלים. אנחנו היינו סך הכל התרוץ הראשון והקרוב ביותר. אם במקום יהודים, באותה תקופה של שפל כלכלי, היו בגרמניה מיליונים של מוסלמים או אריתראים, אז היום היינו מדברים על השואה שלהם. אם החורף הרוסי לא היה בולם אותם, הנאצים היו ממשיכים לתוך רוסיה לעוד כמה שנים ומוציאים לפועל את התוכנית שלהם, כחלק ממבצע ברברוסה, להשמיד 20-30 מיליון סלאבים והיום "השואה", היה מונח המתאר את הרצח השיטתי של הרוסים.

כשמלאימים חזרה את האפליות, מתברר החוט המקשר ביניהן והוא האמונה של המפלים, שהם טובים יותר ושבכל מקרה, הם עצמם, הקורבנות האמיתיים. גם אם תחילה יבחרו ויתמקדו בקורבן ראשון, הם תמיד ימשיכו לקורבנות נוספים, כי לא הקורבן הוא שחשוב בעיניהם, אלא המקרבן. והיות ותחושת העליונות של המפלים נגזרת מעצם כך שיש מופלים, הם תמיד ימשיכו הלאה לקורבן הבא ושום הסבר התולה עצמו על סוג הקורבנות הנכונים לאותו רגע, לא יוכל להסביר את החשיבה הזאת. בדיוק בגלל זה, תושבי דרום תל אביב ואילת ומירי רקב, דני קלון ומיכאל בן-הגזע-ה-ארי וברחבי הארץ, המקללים ותוקפים (ובסבירות גבוהה שבקרוב גם תוקפים או רוצחים) אפריקאים, על סוגיהם השונים, הם אינם גזענים. גזע הוא פשוט אחד מהסממנים החיצוניים הקלים לזיהוי ונוחים לתיוג, אבל כשלדוגמה בהפגנות האחרונות של הימין, זיהו עצמם שמאלנים על דעותיהם הפוליטיות, הם נחשפו לאותה המתקפה ושנאה. האם בין רגע הומרה הגזענות באפליה פוליטית? לא. לא נעשתה שום המרה. היכן שיש "גזענות", כולנו כושים – אלה שנולדו כאלה ואלה שיוגדרו ככאלה ברגע שיפצו את פיהם. ממש בסוף, כשהלהבות בשיא גובהן, מספיק שלא תרצה להרוג כושים, בשביל שתתוייג כאחד (את המילה "כושים" במשפטים האחרונים אתם מוזמנים להחליף עם המיעוט הנרדף המתאים לזמנכם ואזור מגורכם).

השיטה המדעית

אל מול גלי הטענות הגזעניות, אנו מתגוננים ומביאים מחקרים, שמראים סטטיסטית, כי הטענות של פשיעה או אונס, בקרב האפריקאים השונים, הן לא נכונות. כשאנחנו עושים זאת, אנחנו שוב משחקים לתוך הידיים של המפלים. אתם זוכרים מתי ראיתם מחקר שהם הראו שמציג עובדות אחרות? ברור שלא. כי אין. אבל כאשר אנחנו מתחילים להציג מחקרים, אנחנו דוקא נותנים נופך מדעי לטענה אמוציונלית. הם יאמרו מאה אלף, אנחנו נאמר עשר אלף ולפתע הדיון איננו עקרוני ומוסרי, אלא מסחרה של אנשים, שמרמזת שאילו היה זה בן אדם אחד בודד או מיליון, יש בכך הבדל. אפשר לומר שויכוח המספרים הוא בבסיסו אפליה מאוד נפוצה, אך לא מתועדת – אפליה כמותית (ידוע גם כ"הבעיה הדמוגרפית"): כי כולם יודעים שקצת כושים זה בסדר, אבל הרבה כושים זה מפחיד.

זה נכון שהמחקר עצמו לרוב פוסל את העמדה האמוצינלית, אבל לא את האמוציה עצמה. מפלים, באופן כללי, אינם קוראים את המחקרים האלה. המפלים האינטילגנטים שכן קוראים אותם, אלה שבדרך כלל מכוונים את ההמון שמאחוריהם, מגיעים עם אותה דעה קדומה שאיתה הם שפטו את האנשים, בכדי לשפוט את הניירות העוסקים בהם. הם ימצאו דרך לסלף את משמעותם, או להתעלל בספק שכל מחקר איכותי מגלה שקיים בתוך עצמו – כי רק מאמרי דעה מדברים במונחים אבסולוטים. בעצם, הסיבה האמיתית שאנחנו מפרסמים ומשתפים מחקרים פוסלי דעות קדומות, זה כי זה עושה לנו, הלא מפלים, נעים בבטן.

להוכיח בפני המפלים שטענותיהם (דוגמת אונס ושוד) אינן נכונות, זה פשוט לא להקשיב בעצמנו למה שהוכחנו: הם לא מפלים אותם בגלל הטענות הללו! הם מפלים אותם כי הם מפלים אותם. אם נשפוך להם מים על מוקד השריפה של הפשיעה, הם יתלו אותם על חבל האונס. אם נגזור להם את חבל האונס, הם ישלחו אותם לכיסא החשמלי על גזילת מקומות העבודה. אם נפיל להם את השאלטר על מקומות העבודה, הם יעשו בהם לינץ' על עלילת דמים מומצאת או חריגה. יש ערך דמוקרטי למחקרים הסותרים דעות גזעניות, היות ורבים בציבור ילכו לקלפי תוך מחשבה שמדובר בעובדות, אך כאן מדובר על אנשים שחשיפתם אינה ישירה אלא מתווכת; לא גזענים, אלא נפגעי שקרי הגזענות. שם ורק שם, יש מקום להלחם על העובדות – למען הקולות הצפים.

המכנה המשותף

גזענות, סקסיזם, איג'יזם… אלו לא התופעות, אלא התרוצים לאותה התת-תופעה. מה ציפיתם, שאנשים יגידו שהם מפלים?! כמובן שהם ימציאו איזה סיפור מקושקש וינסו להאחז באיזה הסבר חסר תימוכין, כי זה מה שאנחנו עושים בתור בני אדם – אנחנו מרצינלים את המעשים שלנו. וכשאתה ממש רוצה הסבר לתחושה שכבר ביססת, כמעט כל דבר עובד. נכנסים לרכב אי-המוסריות, מכניסים ל-GPS "אפליה" ועוקבים אחרי ההוראות. שמאלנים הרסו את צומת "כושים אנסים"? ניסע דרך מחלף "אפריקאים גנבים". יפי נפש חסמו את המחלף? נירד לשביל "שחורים מפחידים". אנחנו לא מפריעים להם להגיע, כי בעצם, הם כבר שם. אפילו לפני שיצאו מהבית. הם תמיד היו שם ואנחנו ידענו את זה. לאורך כל ההיסטוריה, הם תמיד היו המחיר שחברה שאננית משלמת על אדישותה.

כל השנים האלה – בשכר נמוך, במערכת חינוך גרועה, תחת תקשורת מנפחת – הן רק מחכות לשעיר לעזאזל לתלות עליו את האשמה. ומשנתלתה האשמה, כל השנים – של הכעס והמירמור, של הרעל שאוכל אותנו מבפנים, של החלומות שלא השגנו, של הפחדים שהוחדרו בנו – רק מחכים לאיזה יופמיזם; לאיזה הסבר שילבין את השנאה המחרחרת בנו; לאיזה תירוץ שיבדיל אותנו מהחלאות האחרות, שיראה שאנחנו לא נאצים או גזענים או סקסיסטים. כי בכל זאת, החינוך המגמתי עדיין עשה את המינימום והם יודעים מה המילים האסורות. הם מחכים למילה חדשה, כמו שינוי קטן שעושה איזה כימאי באמסטרדם במבנה הכימי של איזה סם, המבדיל אותו ולו בפסיק, מהסם שממנו פותח, ומאפשר אותו למכירה עד אשר יוסיפו אותו לפקודת הסמים, או במקרה שלנו, פקודת האפליות.

אתם חושבים שזה באמת שינה משהו כשהאמריקאים הפסיקו לומר "שחורים" או "ניגרס"? הניקוי של השפה, לא מנקה את הכוונה שהולידה אותה וכשמישהו אומר שאפרו-אמריקאים הם עצלנים ופושעים, הוא סך הכל מספק את היצר שלכם לא לשמוע, את מה שהוא בכל מקרה אומר. התהליך הזה הביא לעולם שפה חדשה לחלוטין – "פוליטילי קורקט". זו השפה הראשונה בעולם שלחלוטין מבוססת על אפליות והיא עשתה להן, מה שמשתיקי קול עשו לרציחות.

במקום בו יש שני אנשים – ישנה אפליה

אולי בעצם הסיבה שאנחנו מאפשרים את ההגדרות המזוייפות האלה לאפליות, זה כי כל עוד לא מאחדים את כל האפליות ביחד, אנחנו יכולים להמנע מהאפליות שאנו חלק מהן. כל עוד יש לאפליות שמות נפרדים, כל אחד יכול לבחור את הסוגים שמבחינתו הן לגיטימיות ואלו שלא. אולי אפילו לדרג אותן ולעשות איזה רציונל מעוות בראש שלו שיצליח להסביר למה חשוב שיהיה שיוויון, מלבד לגבי… (השלימו את המשפט על ידי הקפת האפליות שלכם בעיגול):

ערבים\שחורים\פלסטינים\דתיים\דתיים רפורמים\כיפות סרוגות\חילונים\רוסים\מרוקאים\אשכנזים\ספרדים\שמאלנים\ימנים\נכים\שיער בלונדיני\שיער ג'ינג'י\אנשים שלא שירתו בצבא\אנשים שכן שירתו בצבא\שוטרים\מתנחלים\תל אביבים\הומואים\לסביות\אתיופים\מסתננים\פליטים\עובדים זרים\יהודים\מוסלמים\נוצרים\שמנים\מכוערים\נשים\גברים\פושעים\אנסים\רוצחים\מחבלים\בעלי חיים\בעלי חיים למטרת אכילה\בעלי חיים למטרות ניסויים לקידום המדע\כדור הארץ(הסביבה)\ההווה\העתיד

כמעט ומובטח שהקפתם מספר עיגולים. הקטגוריות שאתם לא בטוחים לגביהן, הן כנראה קטגוריות בהן אתם מתבטאים בצורה מפלה באופן גלוי (אם כי סביר שבצורה מעודנת ומנומקת). בקטגוריות שבכלל לא הבנתם את הקשר שלהן לאפליה, אתם כנראה ה"נאצים" של מרכיבי אותה הקטגוריה ובקיומכם טמונה שואתם.

לאפליות יש גם טווח של עוצמה – מרחק ביחס להכרה: ככל שמושא האפליה רחוק יותר מכם, כך ברורה לכם יותר האפליה, או במילים אחרות, בגבולות הבית, האפליה שקופה למפלה. כך לדוגמא, כנראה שמהמשפחות שלכם, הן אנדוגמיות; כך כנראה שאופי חלוקת הנטל הביתי עם בן\בת הזוג שלכם, עדיין נוטה לכיוון השובניסטי; כך כנראה שאם אתם רזים יש לכם פחות חברים שמנים (ולהפך); כך כמובן הצלחת שלכם לא אומרת לכם שוב דבר על ספישיזם.

אולי נדרשת לנו הגדרה כוללנית יותר לקיום שלנו, כזאת שתקשה על ההבדלות בינינו. זאת דוגמה לאחת כזאת (הסרט הוא באורך של 90 דקות. החלק הרלוונטי הוא הדקות הראשונות. מ-9:20, החלק של חיות המחמד, אני אמור להזהיר אתכם שיתחילו להיות "תמונות קשות". הפוסט הזה הוא אזהרה בפני מה קורה לחברה שבה לא צופים ב"תמונות קשות"):

לכל מפלה יש הסבר לנכונות האפליה. אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו מבינים את זה, אבל באמת להבין את זה, אומר לקבל את העובדה שיכול להיות שאנו עצמנו מפלים ואיננו מודעים לכך. להבין את האפליה – באמת להבין אותה – זה מעשה של פקפוק ולא של ביטחון. המוסרי לעולם לא בטוח במוסריותו ורק המפלים בטוחים שהם אינם.

ההכללות והשנאה שמאפיינות אפליות הן נחלתן של השמאל, באותה המידה שהן של הימין. בשמאל אוהבים לומר, שלפחות לעומת הימין, הכעס וההכללות האלה, לא באים לידי ביטוי פיזי של אלימות. וכאן, במשפט הזה, טמון העיוורון לאפליה של השמאל. הימין מבטא את אפליתו באלימות, כי השמאל מבטא את אפליתו כלפי הימין בהזנחה – בדיוק כפי שהעם מבטא את עצמו במחאה (שגם היא בחלקה אלימה), כי השלטון מבטא את אפליתו בכלכלה. אם לא מתעלמים מהקשר הזה, שחוזר על עצמו לאורך ההיסטוריה שוב ושוב, אזי שהיד המכה עתה את האריתראים בשכונת התקווה, היא יד השמאל. בגטאות של אקדמיה ופרנסה טובה שייצרנו לעצמנו, הבטחנו את הסלאמס של השוליים, עם הבורות והעוני. היד שמכה ותכה אותנו בהפגנות שצפויות בימים הבאים עלינו לרעה, היא היד המזוכיסטית שלנו אנו.

לצערי, האינרציה של המכונית שדירדרנו במשך עשרות שנים, חזקה על הבלמים שאנו מנסים וננסה להפעיל עליה. עוד במחאה החברתית של שנה שעברה כתבתי פה, ש"המלוכה קוראת רק ספרים שנכתבים בדם איכריה". כשכתבתי את זה, המלוכה הייתה השולטים בכלכלה ובובותיהם והאיכרים היו אזרחי המדינה. היום אני יודע שלתושבי שכונת התקווה ושאר – אולי מרבית – האזורים המוזנחים של מדינת ישראל, אנחנו, מעמד הביניים המלומד והשבע, הוא המלוכה האמיתית, ואיכרינו, אלה שמאפריקה ואלה שמשכונת ה-האם-זו-בדיחה-או-שבאמת-שלחנו-אותם-לגור-במקום-שנקרא-התקווה, ידממו עכשיו בכדי שנבין את מצוקתם. והיות ולא נבין, ולא הבנו מעולם, בדמנו יכתבו הספרים החדשים. וזה תפקידנו עתה: לדמם על המחדל שהוא קלות החיים והדעת שהרשנו לעצמנו. לעמוד בין המפלים, לבין המופלים, לא כחוצץ; לא כמגן על זכויות האנוש של האפריקאים; אלא ככתובת הראויה לאלימות הזאת, אפילו אם אלו שיזרקו את האגרופים, לא ידעו מדוע. ההאשמות שלהם יהיו לא מבוססות; הם יהיו בורים לעקרונות דמוקרטים תקינים; הם לא יוכלו לעקוב אחרי מפת ההון-שלטון שנצייר להם. אי הבנתם את מצבם, היא היא העדות לאשמתנו (הערה).

במכונית המתדרדרת שהיא ישראל, כהומניטר, אני חושב שראוי שהשמאל יגן על האפריקאים עכשיו בגופו ובעיקר על ידי מימון וזירוז של החזרתם למדינות מוצאם אם ניתן (מבחינת מצב הלחימה והסכנה לחוזרים) או למדינות אחרות, תוך הבטחה ליחס טוב מזה שהם מקבלים אצלנו ומזה שאני חושש שיקבלו מאיתנו בעתיד. כי לא על בשרם אנו צריכים לתקן את מדינתנו ותרבותנו השבורה וכי בחודשים האחרונים, התבטל מבחינתי הדיון לגבי כמה מהם פליטים וכמה מהם מחפשי עבודה. אל החלק מהם שהגיע כפליטי אפריקה (שמספרם לא ידוע כי המדינה לא בודקת בקשות מקלט), אנו מצרפים עתה את פליטי ישראל העתידיים, שיברחו למדינות חדשות, בהן יראו את הגב המצולק שהותרנו בהם.

(הערה: אני בשום צורה לא בעד גירוש כוחני של אנשים, אבל מבחינה חוקית למרביתם אין מעמד, כך שעתידם כמגורשים, בסופו של דבר, הוא גם ככה ודאי. ארועים כמו אלו שבסרט הבא הם קצה הקרחון וכשאני אומר שדוקא השמאל צריך לקחת על עצמו את הפינוי, זה לא כי אני מתיימן, אלא כי אני מבין איך הימין עובד. בקרוב מאוד יבנה כאן מתקן כליאה עצום, שכבר אמרו חלק מהפועלים להקמתו, שמטרתם להחזיק שם אנשים לתקופות ארוכות ככל הניתן, בכדי ליצור הרתעה בארצות מקורותיהם. תשלבו את זה, עם האלימות מאתמול והאלימות שתתרחש בקרוב, ותבינו שאנו לא יכולים להניח את עקרוניתנו הדמוקרטים מעל גופם ונפשם של האפריקאים. גם אם כל האלימות תיפסק – והיא לא – עדיין יזרקו אותם להירקב בכלא ואני לא רואה שום סיבה שזה יהיה באג'נדה של השמאל. יש מקום להשוואות לגרמניה הנאצית בשנות השלושים ואני מקווה שלא נתקדם לגרמניה של שנות הארבעים. אבל בגלל שיש מקום להשוואה הזאת, יש גם מקום להציע לאפריקאים, את שלא הוצע למרבית היהודים בזמנו: מפלט. ואם השמאל לא יעמיד תוכנית יציאה – לפחות כתוכנית מגירה שניתן לממשה במהירות במקרה הצורך, הרי שהימין יעמיד תוכנית גירוש ובה אף אחד לא יתעניין בגורל המגורשים מעבר לגבולות ישראל).


לגבי הטענות המועלות בסרטון לגבי פשיעת מבקשי המקלט, ראו הפרכתי בנושא כאן.

_______________________________________________________________________
הפוסט שקראתם נחקר, נכתב ונערך על פני כ-15 שעות והוא חלק מסדרה של פוסטים העוסקים באריתראים והסודנים המתארחים בארצנו. אם נהנתם מהטקסט אנא, ליחצו על הכפתור. שלמו כפי שאתם מעריכים את איכות העבודה (החל מעשרה שקלים) ועיזרו לי להמשיך לכתוב ולחקור, ללא צנזורה או פרסומות. תודה, אישתון.

_______________________________________________________________________

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקולוגיה, בין אנשים לשאר בעלי החיים, בין חרדים לחילונים, גזענות, הדרת נשים, הומור, המחאה החברתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חינוך, פוליטיקה, פמיניזם, שמאל תל אביבי, תל אביב, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על השורש של תורת הגזע: מחשבות על רקע מדינה בוערת

  1. קמ הגיב:

    וואו. בעיטה בבטן. אני מתרחק מחדשות ועיתונים כמו מאש, אז לא עקבתי עד כאן אחרי כל הסיפור הזה. קשה מאוד לבלוע את הטירוף הזה. אז זאת "שרשרת המזון" שלכם? בואו נגונן בהתלהבות על אלא שהכלכלה המקומית שלנו רומסת אותם ובשמם נגרש את אלא שהכלכלה הגלובלית שלנו רומסת אותם? כי מי שלא צלח מזלו להוולד לתוך אימפריית הסמארטפון הוא כנראה השטן. בטח אם הוא מגיע מהדרום.

    עם המשפט "נטפל בבעיות של המסתננים" אני דופק את הראש בשולחן.
    נטפל בבעיות שלהם ע"י זה שנסנן אותם החוצה מכאן וחזרה למקום שבו הבעיה מספיק גדולה שעדיף להסתנן מלהיות שם??!?
    אז מה בעצם אתם רוצים למכור לי? שלסנן אותם חזרה יטפל בבעיות שלי?
    מדהים אותי שבכל הפירמידה המפוברקת הזו של מי יותר סובל ממי, אין אפילו גרם אחד בודד של רצון לעזור לאף אחד. אפילו לא טיפה אחת של רצון בטוב.
    רק איזה קשקוש שהולך ככה: כשאלה שחיים בכלכלה המקומית שה"רע במיעוטו" שלה הוא מספיק במיעוטו כדי שהם יאכלו את החרא בשקט מתחילים לסבול מאלה שאפילו כדי לאכול חרא הם צריכים לפלוש ולגנוב אותו. אז זה ישפר משהו אם נסנן את ה"סרטן" החוצה!

    אולי אפשר להסיק שעוני ומצוקה הם סרטן, כי עובדה שהם מתפשטים דרך פשיעה ואלימות ועוד מעוררים שנאה ועוד אלימות חזרה. אבל אפילו זה קצת מפגר.
    כשעני גונב ומדוכא תוקף זה סיבה ותוצאה ידועים וצפויים לכל אורך קיום החיים.
    כשעשיר חומד וגונב זה סרטן, גידול ממאיר בבלוטת החמדנות.

    אז בשם האלים שלכם, חפשו לעזור למישהו או משהו אם אתם כבר משקיעים אנרגיה
    ולא תמכרו לי שאתם עוזרים לי בזה שאתם מגרשים את הצרה למרחק שבה היא תשפיע עלי פחות
    זה לא לעזור לכלום. זה רק להוציא את הכדור שפגע ולדחוף אותו חזרה לקנה האקדח לירי מאוחר יותר.

    קרא להם סרטן, גרש אותם, עשה את זה מקובל והגיוני לשחוט ולאכול סודנים, אבל לא בשמי. תודה.

    אהבתי

  2. עומרי הגיב:

    מאוד מעניין, כרגיל. תודה.

    בקשר לפתרון שלך, אני לא מסכים עם הנחת הבסיס. דווקא רובם של מבקשי המקלט ("המסתתנים") מסודאן ואריתריאה כנראה יוכלו לקבל מעמד של פליטים לפי אמנת הפליטים מ-54 שעליה ישראל חתומה. אומנם אין מידע קונקרטי, אבל היות וההחלטה על המעמד היא של ישראל (הייתה של UNHCR עד 2007 ומאז של רשות האוכלוסין וההגירה) אם רובם היו ברי גירוש (זאת אומרת, לא פליטים) המדינה הייתה עושה את זה ומגרשת אותם.

    חוץ מזה, לשלוח אותם למדינת המקור גם אם אינם פליטים היא כניעה לתפיסה המפלה שתיארת. הרי אם צריך לשלוח אותם הביתה, זאת אומרת שהקבוצה הזו של "מסתננים" לא מסוגלת להתאקלם בחברה הישראלית, וזו הפליה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תראה… אני כרגיל במקום כלשהו באמצע. לא קונה את המספרים של הימין ולא את של השמאל. אם אני מבין נכון את תמונת המצב נראה כי בערך 10 אלף איש יצטרכו להישאר פה. אני יודע שההגדרה של האום היא רחבה יותר, אבל 1. הממשלה לא סופרת את האו"ם ועובדה שהיא לא מכירה בהם כפליטים וגם אם המדינה לא יכולה לגרש אותם, היא יכולה לזרוק אותם לבתי כלא למשך שנים 2. יש פתרונות שאינם בהכרח גירוש לארצות המקור אלא ארצות שכנות. אני כמובן לא חושב שזה נכון או מוסרי, אבל המחשבה הזאת היא בוואקום. בתוך הקונטקסט הישראלי שקיים, אני מבין שהולכים לעשות להם חיים קשים מאוד פה בעתיד הקרוב, אם במכלאות בדרום הארץ ואם באספסופים אלימים ברחוב.

      לכן, אני לא חושב שאנו עושים עימם חסד כאשר אנו מונעים מהם להיות קורבנות בארצם, על ידי כך שאנו מתעקשים להפוך אותם לקורבנות בארצנו. לפעמים להיות בוגר זה לדעת לוותר על העקרונות שלך לטובת עקרונות גדולים יותר. אני לא צופה שום דבר טוב בעתידם של האפריקאים כאן ואני לא אהיה שמאלן אטום שלמען הקדושה התאורטית, אדרוש את חייהם האמיתיים. אין כוח כרגע לשמאל. אין כוח לתנועה המגנה על הפליטים. להיות בוגר זה להכיר במגבלות של הכוח שלך ולא לצאת למלחמות שאתה לא יכול לנצח – במיוחד כשהן על חשבון אחרים. השמאל צריך לעכל – האפריקאים יגורשו מהמדינה הזאת. עכשיו אפשר לתת להם להירקב בבתי הכלא שיבנה להם הימין, או לוותר קצת על האידיאולוגיה לטובת האנשים שלשמם יצרנו אותה ולפעול לפניהם, לפינוי הומאני ומסודר.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        אני רק אסייג שאת המספרים שאני מדבר עליהם אני לחלוטין מבסס על הערכות אישיות שלי. אני מודע למספרים הרשמיים הנעים סביב 60 אלף והטוענים כי 40 אלף מאלו לא ניתנים להחזרקה לארצות מקורותיהם. אני לא באמת יודע לומר מה המספרים הנכונים ונוטה לפקפק, במיוחד במצב הנוכחי, ביכולת הערכה של שני הצדדים בנושא.

        אהבתי

  3. פינגבאק: הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

  4. עדו הגיב:

    לא מסכים. יש ועוד איך , היררכיה של רוע יש שנאה בזויה יותר ושנאה מובנת יותר. הגיוני שאם ערבים עשו פוגרום בחברון אני אפחד מערבים ואשנא אותם גם אם בפועל לא כל לובש כאפייה הוא איש רע. לא הגיוני שאם נלחמתי בחזית הרוסית לצד יהודים אני אאמין פתאום שהם אויבי גרמניה. כמו כן, כל מדינה מפלה בהגדרה בין אזרחיה לאלו שאינם אזרחיה וברוב העולם האזרחים הללו הם בעלי מאפיינים גנטיים תרבותיים מובהקים (אין הרבה קנייתים בלונדיניים וכחולי עיניים) . ובסוף כל האוטופיה שאתה מציג אתה רוצה לגרש את רוב הפליטים מכאן? באמת שזה כבר מתוחכם מדי בשבילי.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אתה מערבב אפליה עם כל מיני דברים אחרים. אפליה היא הענקת תכונות (לרוב שליליות אך לא חובה) לקבוצה, ללא בסיס. אם יש בסיס, אזי שזה לא אפליה. לדוגמא לומר שכל הערבים שונאים יהודים או רוצחים, זו אפליה. לומר שבישראל יותר סביר להיפגע מפיגוע על ידי ערבי מאשר פיגוע על ידי יהודי\אמריקאי\סודני – זו לא אפליה. לפחד מערבים עקב כך, זה תחושת בטן. לבוא ולאמר עקב התחושת בטן הזו שאתה שונא ערבים או שהם פחות בני אדם ממך, זו אפליה.
      אזרחות היא נושא גבולי ואי אפשר להגדיר אותו לגמרי כאפליה, כי לא לחלוטין ברור מי המופלים. אנשים שאינם אזרחים, אינם שוהים בתוך המדינה והמדינה לא יכולה להפלות אותם. תיירים ועובדים זרים אינם מופלים כמובן, אלא נהנים מהזכויות הראויות להם. לומר שאסור להם להצביע זו לא אפליה. יש את האלמנט הגלובלי יותר, בו אפשר להסתכל על נושא העושר המערבי מול העוני בעולם השלישי או בסין ולדבר על השימוש בילודה כקובע גורלות. זה בהחלט סוג של אפליה, אבל אני אצטרך לחשוב בכדי להגדיר אותה במדוייק ונדמה כי מרבית האפליה הזאת הוא תוצר של צורת הכלכלה שלנו ולא האזרחות עצמה. אם היינו מתנהגים כמדינות נפרדות באמת בהן לכל אדם אזרחות במדינה שלו ולא היינו עושקים מדינות אחרות ומזהמים אותן, אני לא חושב שהיה אלמנט של אפליה.

      לא אמרתי שאני רוצה לגרש את הפליטים. אמרתי לגרש\לפנות בצורה הומנית את אלה שניתן, לפני שיצאו לפועל התוכניות של הממשלה בנושא, שיהפכו אותם לאסירים למשך כמה שנים ורק אז יגרשו אותם. "אלה שניתן" = אנשים שלא יחזרו למדינתם וירצחו או יפגעו. מבחינתי גם מדינה צד ג', בה מובטח להם היכולת לעבוד ומעמד פליט, היא אפשרות ריאלית. הסברתי כבר, אני לא בעד גירוש ברמה העקרונית. אבל אין לאנשים האלה אזרחות. מי שמתעלם מהעובדה הזאת קובר את הראש בחו"ל ומסרב להבין שבסופו של דבר, הם בכל מקרה יגורשו. כל מה שאמרתי זה שאני לא אשים את העקרונות שלי (שהם כמובן להפוך את המדינה הזאת לסובלנית, דמוקרטית ואנושית יותר) מעל בני אדם אמיתיים (במידה ואין צורך). מבחינתי, כפי שכבר כתבתי, צורת הדיבור והאלימות שקרתה פה משולה לגרמניה של תחילת שנות ה-30. וההתנהלות של שמאל מקבילה לאנשים שאמרו "נילחם כדי שהיהודים ישארו פה". עכשיו יכול להיות שתוך כמה חודשים הכל יתמסמס ולא נגיע לאלימות קשה יותר (אם כי כבר מאותו ערב ראיתי אנשים זורקים ביצים על סודנים, עוד אדם נדקר בראשו ועוד אחד נורה), אבל אני לא יודע את זה בוודאות. לכן אמרתי שלשמאל חייבת להיות תוכנית פינוי מוכנה. וגם אם תיפסק האלימות, הם עדיין מתכננים לבנות מתקן כליאה ולסגור אותם שם למשך 3 שנים לפני שהם מגרשים אותם. אז אני יכול להתעלם מהעובדות ולומר שאיכשהו השמאל עם השניים וחצי חכ"ים שלו בכנסת שלא מצליח לעצור או להעביר חוק במדינה הזאת כבר שנים, איכשהו ימנע את ההקמה של המתקן ואת המעצר של האפריקאים – או שאני יכול להתבאס, להתבייש במדינה שלי ומתוך מקום פרקטי לבוא ולומר שעדיף להם לצאת מפה כל עוד הם יכולים. אני לא חושב שאם תשאל פליטים או מהגרי עבוד אפריקאים "אתה מעונייך להמשיך לעבוד או להיות פה עוד כמה חודשים ואז להיכלא (אם בדרך לא תדקר או משהו), או שנעבוד על תוכנית להעביר אותך למדינה יותר סלחנית משלנו"? אני חושב שהתשובה ברורה.

      אחרי שמרביתם יפונו, הנותרים לא יהוו טריגר לאלימות ורבלית ופיזית וגם יהיה קל יותר להשיג להם מעמד ועבודה. ואז, כשלאנשים שבשמם אנו נלחמים יהיה ביטחון פיזי וחופש מכליאה, אפשר יהיה להאבק על הביטחון החוקי של אלו שיגיעו לכאן בפעם הבאה. מבחינתי כרגע זה כמו להסתכל על שני אנשים רבים מכות ושולפים סכינים ולהתעקש שהם ימשיכו בכך עד אשר נגדיר חוקים שיטפלו במצב. ישראל לא יודעת או רוצה כרגע לטפל בפליטים. אני לא רואה איך אנו עוזרים להם להפסיק להיות פליטים בארצם על ידי הפיכתם לפליטים בארצנו.

      אהבתי

  5. יניב מתל אביב הגיב:

    אתה יכול להסביר את הכותרת מהעיתון עם התמונות של רבין ונתניהו כנאצים?

    אהבתי

  6. פינגבאק: אסור לא להשוות | אישתון

  7. מתעניין הגיב:

    המאמר כולו מציג תמונה מעניינת ונקודה שראויה להתייחסות, אבל הניתוח שעשית לשואת העם היהודי אינו מדוייק בלשון המעטה וזה מעט פוגם מאמינות ומנכונות התמונה הכללית ששיקפת פה.
    גישת הנאצים כלפי היהודים הייתה שונה בתכלית מגישתם כלפי שאר הקהילות שהצגת, והתעסקות במה היה קורה אילו היו מוסלמים בתקופת השפל הכלכלי בגרמניה איננה רלוונטית.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      זאת דעתך. המעשים שלהם בפועל מעידים על רצח שיטתי של מגוון גדול של גזעים וסוגי אנשים שלדעתם היו "חלשים" או "מסוכנים". אנחנו היינו המיעוט המיידי, אבל בהחלט לא חובה שלו היה מיעוט באותו סדר גודל, אם אותם סממנים מבחינת סוגי התעסוקה בהם עסקו היהודים וכדומה, שהם לא היו בוחרים בכל שעיר לעזאזל אחר. העובדה שהם המשיכו להרוג אחרים ותכננו להרוג עשרות מיליוני סלבים ופולנים, היא עדות לכך. אין שום יחוד ברצח שלנו ואם היה יחוד הרי שזה אך ורק מנקודת המבט המעוותת של הרוצחים. ואסור לנו ללמד את חשיבותנו מתוך נקודת המבט המעוותת של רוצחינו. בהקשר הזה, השואה איננה שונה משואות אחרות בעולם. כל הקורבנות נבחרו בצורה מעוותת וכולם לא באמת נבחרו אלא היו קורבנות של קירבה לאיזה רוב רצחני שאיבד את הצפון. אם כל היהודים שהיו בגרמניה, היו נמצאים בארה"ב בתקופת השואה, הגרמנים לא היו מנסים לכבוש את ארה"ב בשביל להרוג יהודים, אלא מוצאים קורבן אחר.

      אהבתי

  8. אריק הגיב:

    לגבי הטענה שאין טעם להביא מחקרים למי שנאבקים לגירוש המסתננים כי הם לא מתעניינים בזה והראיה שהם לא הביאו מחקרים אחרים.

    אנשים שרואים מעשה פשע ושומעים על מעשה פשע של מסתננים יכולים בקלות להשתכנע שהם אכן פושעים יותר גם בלי להזדקק לסטטיסטיקה מסודרת. אם הם צודקים או לא זאת שאלה אחרת אבל בודאי שאנשים פועלים ככה וזה לא רק תירוצים כדי להפלות מישהו.

    אהבתי

  9. MouthHole הגיב:

    אני לא כל-כך הבנתי את ההקדמה (ואם כן הבנתי אז ישנה בעיה):
    "בסיס של כל האפליות, הוא זיהוי של שוני בין המפלה למופלה והלבשת תכונות על השוני הזה, שאינן שם"

    נאמר שאני מעדיף להעסיק רק אנשים ירוקים כי הם יותר יפים בעני (או כי האנשים ההכחולים מאוד מכוערים בעניי) אז אני לא מפלה? כמובן שאני מפלה..

    כמובן שישנם הפליות שפחות חשובות לי מאחרות: למשל, אני אעדיף את בני משפחתי על פני אחרים.. אני אדאג להם קודם וכן אנסה לעזור להם לפני כל אחד אחר. זה עושה אותי מפלה. האמת שאפילו גיזען…

    אני גם אעדיף תמיד להציל חיי אדם לפני חיי חיה. שגם אז אני מפלה.

    כמובן שאני נותן כאן שני טעונים מאוד קיצוניים, אך זו רק בשביל ההבנה שישנם הפליות שעדיפות על אחרות (זאת בהנחה שאתה כמובן מסכים שבני-משפחתך עדיפים על השאר ושני גזעך עדיפים על השאר).

    סורי על הפילפול האוף-טופיק מעט. אך בשעות כאלה בלילה מתפלק לי רצון אינטלקטואלי לחפור על דברים שמפרעים לי למרות שהם לא הדברים הכי חשובים בעולם. עם הגיל הרצון הזה הולך ונעלם, אך בשעות האלה, חוזרת לי רוח הנעורים :)

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      "אני מעדיף להעסיק רק אנשים ירוקים כי הם יותר יפים בעני (או כי האנשים ההכחולים מאוד מכוערים בעניי) אז אני לא מפלה? כמובן שאני מפלה.."

      הניסוח מסתיר את החלק של התכונה המולבשת על ההבדל הבסיסי. אין עוררין שההבדל הבסיסי במקרה הנ"ל הוא צבע האנשים. אין עוררין שהאדם חושב שאנשים ירוקים יפים יותר. עד כה זו אינה אפליה אלא טעם אישי. אבל הניסוח המלא של נושא העסקה הוא: אנשים ירוקים יפים יותר [השוני הבסיסי] ולכן ראויים יותר להעסקה [התכונה המולבשת שלא קשורה לשוני]. מה הקשר בין העובדה שהם יפים יותר להעסקתם? זו השאלה. התשובה היא – בהתעלם מדוגמניות ומשרות בהן ליופי החיצוני יש פונקציונליות אמיתית – שאין קשר.

      "אעדיף תמיד להציל חיי אדם לפני חיי חיה"
      זו לא חייבת להיות אפליה וזה תלוי בהסבר שאדם נותן לפעולה זאת. בהנתן המצב שבו האחד מן השניים בהכרח ימות, הרי שאפשר להצדיק שיקולים של דילמה שאין יציאה ממנה, כמו אינטילגנציה, משמעות מותו של היצור וכדומה. כמובן שמשפט זה מפלה, היות וישנה התעלמות מהנסיבות ("אעדיף תמיד…"). למשל, בהנתן סיטואציה בה הבחירה היא בין אדם שהולך לבצע רצח וחיה שמטבעה אינה יכולה לבצע רצח, יש מקום להעדיף חוסר תבונה, על תבונה מרושעת. מבחינתי לפחות, קמה גם הגנה עצמית שהיא רלוונטית. למשל הבחירה בין להציל אדם או חיה, כאשר ההצלה היא מידי אותו האדם (דהינו אדם מתעלל בחיות – לצורך העניין נילך לדוגמה ברורה ולא שאלות של אכילה מן החי. נגיד שהוא מחזיק במרתף בעלי חיים ומתעלל בהם קשות ללא שום משמעות אחרת מלבד סיפוק סדיסטי. בהתעלם מנושא החוק הפלילי – שכן אנו בדיון מוסרי – האם אתה, כאשר אתה נעמד מול אותו אדם והוא מחזיק גפרור כאשר שפך דלק על שלל חיות למשל, ואין בידך לעצור אותו מלבד ע"H הריגתו — האם אתה הורג אותו (\מציל את החיות) או הורג את החיה (\לא מתערב)?). מערכת מוסר תקינה, לא שואלת האם היצור הוא אדם, חתול או קנגרו. היא מעלה חוקים אוניברסליים, אשר מבלי לציין את סוג היצור, בהנתן דילמה, תעני פיתרון שתוצאתו תהיה מוסרית. על כן, במצב של חוסר ברירה, בהנתן שחייב אדם להציל אחד מן השניים, קריטריונים של מוסריות השניים, אינטילגנציה, יכולת לחוש כאב ועוד, יכולים לתת תשובה, מבלי להדרש לציין שמדובר בחיה לעומת אדם.

      "זאת בהנחה שאתה כמובן מסכים שבני-משפחתך עדיפים על השאר ושני גזעך עדיפים על השאר"
      אני לא.

      אהבתי

      • MouthHole הגיב:

        מודה לך על התגובה, נראה שרק אני מרוויח מהדיון הזה, לפי סיגנון דברך זה נשמע כאילו עשיתה אותו כבר מליון פעם, ואין באמת סיכוי שאלמד אותך משהו חדש/ אשנה את דעתך.

        אני הבנתי מה שרשמתה בתגובה אלי וגם מקבל אותה (רוצה לומר 'השתכנעתי'). אך השורה האחרונה קצת מפתיעה.

        מעטים האנשים שיחשבו כמוך. כל האנשים שאני מכיר, יתנו זכויות יתר לבני האדם שקרובים אלהם מאשר לרחוקים יותר. כך גם אני.
        אני גם די בטוח שלך לקח זמן ללמד את עצמך שקרוביך לא עדיפים על שאר בני האדם. האמת היא שזה מדעי לחלוטין שזהו המצב…
        מכיר את משוואת פרייס (אם לא, לדעתי אתה חייב להבין אותה ואז גם תוכל לאמר שהדיון הזה תרם לך http://youtu.be/ZaHI4ThsXYY)?
        היא טוענת שככל שהקירבה הגנתית שלך רחוקה יותר כך קטן הסיכוי שתגלה לאטרואיזם לאותו אורגניזם.

        אני חושב שזוהי הסיבה שיש לנו רצון מסויים לעזור לבני אדם אחרים וכן חיות אחרות. אנו רוצים לעזור לגנים האחרים שלנו. וזה גם יכול להסביר מדוע אנשים מעדיפים את משפחתם.

        לדעתי, ברגע שמבינים מאיפה מגיע הצרוך שלנו לעזור לאחר, כך מבינים שכולם גזענים באיזה שהיא צורה (אולי חוץ ממך) ואין באמת סיכוי לשנות זאת.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s