שבוע בתחנה המרכזית: סיפור של עכברים ואנשים

בפוסט הקודם חקרתי אותנו ואת נבחרינו, על יחסינו לאפריקאים החדשים בארצנו והשוויתי בין השיח כלפיהם, לבין השיח כלפי היהודים, בגרמניה של שנות ה-20 וה-30. בעקבות הפוסט וויכוחים רבים בנושא, החלטתי לחקור גם את הצד השני ולהעביר שבוע שלם בשכונות דרום ת"א. בדרך כלל, עיתונאים שאומרים את זה, מתכוונים שהם יעבירו איזה לילה אחד, בגינת לוינסקי, מלווה בעוד מספר ימי תחקיר לאור יום. זה לא מה שרציתי לגלות (אם יש בכך בכלל גילוי כלשהו). לפניכם סקירה של 8 ימים, שבת עד שבת, בסמטאות שאיש לא נכנס אליהן, באפלות והגנים, באחורי התחנה המרכזית, ב-4 בבוקר או ב-2 בלילה, לבד (זולת מצלמה, מחברת ועט).

אז מה באמת קורה כשהשמש עוזבת את שכונת התקווה? היכן הפינות המסוכנות ביותר בתחנה המרכזית? המציאות, כרגיל, שונה במידה ניכרת מהדיווח עליה ושונה ללא הכר, מהדעות המובעות כלפיה. לצערי, אינני יכול לצמצם את התחקיר, מבלי להפוך אותו למאמר דעה (כמו מאות ואלפים שנכתבו ונכתבים, ללא ידיעה אמיתית של השטח ובטח שלא בשעות הלילה). לכן, אם אתם לא בראש של לקרוא 4000 מילה, אל תתחילו בכלל (אבל בבקשה, תפסיקו לדבר בצורה עובדתית על מקומות שלא דרכתם בהם מעולם).

הערה קטנה לפני כן: אינני יודע להבדיל בין סודנים, אריתראים, אתיופים ולאומים אחרים בעלי מראה אפריקאי, לפחות לא עד כדי ודאות (במיוחד לא בחשכת הלילה). על כן, אכליל אותם בפוסט כ"אפריקאים" או "שחורים".

יום שבת 2.6.2012:
השעה 21:00 כשאני נכנס לתחנה הישנה. הדבר הראשון שמכה בך, הוא האפרטהייד שבהסכמה כלכלית\חברתית, שגבולו עובר בדרך מנחם בגין (שוודאי היה מתקומם על כך) ויוצר תמונת מראה עם קונטרסט של שחור ולבן – בצד אחד הייתי מוקף לבנים ופה ושם נראה שחור אחד ומצד שני של הכביש, בדיוק להפך.
באותו הזמן במרכז תל אביב, כעשרת אלפים איש, הפגינו למען צדק חברתי. כנראה שלחבר'ה פה בדרום תל אביב, לא יהיה מושג על איזה אי-צדק הם צועקים. הריח לבד, בחלק מהמקומות שהם גרים בהם, מכניס לפרופורציות את הטענות שלנו, כנגד הכלכלה הישראלית ואת הצעקות שלנו על יוקר המחיה. בגינת לוינסקי מתחילים להתאסף אלה שאין להם בעיה עם גובה השכירות. מצד שני, הכי קרוב שהם מגיעים לבית, זה מתקן ילדים צבעוני עם פתח שמוביל למגלשה, שבתוכו, תחתיו וסביבו הם מתאספים בעשרות ובמאות, לעוד לילה של שינה. זוהי הפגנה שקטה יותר, רדומה יותר, מזאת שבמרכז, על עוולה גדולה יותר מבחינת השלכותיה, שברמה הגלובלית, מקורותיה אחד הם.
עשרות ומאות ישנים כל לילה בגינת לווינסקי

עשרות ולפעמים מאות ישנים כל לילה בגינת לווינסקי

אם כן הבעיה הראשונה שמכה בך, היא חסרי הבית. דרום תל אביב מלאה בשטחים פתוחים ונטושים, הנושקים לאיילון, עליהם בקלות ובזול, היה ניתן להרים מבנה עץ ופח, עם מקלחות, שירותים ודרגשים. נדמה שההפרש הראשון בדעות לגבי המציאות בה הם חיים, הוא התחושה הלא נכונה של הימין, שהחיים של האפריקאים פה הם "דבש" ומנגד, התחושה הלא נכונה של השמאל, שכל פתרון של עיר אוהלים (לא בסגנון הענישתי שהמדינה בונה), הוא פגיעה והדרדרות במצבם של האפריקאים החדשים בארצנו.

לבינתיים, הויכוח הזה משאיר אותם ברחובות ובדירות המטונפות והמזוויעות של אזור התחנה המרכזית. הם אינם מודעים לכך שיהיה להם גרוע יותר באוהל עם מזרן, או שכרגע הם מגשימים את החלום האמריקאי, בשינה ברחובות הגרועים ביותר באזור המרכז. האבסורד הגדול הוא, שהם מוקפים בבניינים נטושים.

ה"גינה הקהילתית" ברחוב סלומון

ה"גינה הקהילתית" ברחוב סלומון

המבנה בתמונה נושק לחניון נטוש, שציורים בחזיתו מודיעים שהוא "גינה קהילתית" (קהילת הנרקומנים והשיכורים, מודים לעירייה). המבנה עצמו, יכול היה להכיל את כל ההומלסים הישנים בגינת לווינסקי. תאורה פלורסנטית, שירותים, ברז ומקלחות, היו מספיקים, בכדי להשמיש אותו כמקלט לחסרי הבית. כמוהו ישנם לפחות עוד עשרה מבנים ענקיים ונטושים באזור ועוד המון שטחים ריקים, שבהם אפשר היה לארגן מקום לינה ומקלחת לחסרי הבית, בעצם ללא שום עלות. במקום זאת, מגדרים אותם ומשאירים אותם נטושים במשך שנים. לא רק שזה משאיר אנשים ללא קורת גג, אלא שזה גם יוצר חללים עצומים, בהם יש אווירה של הזנחה. בחללים הללו אין דיירים או אנשים שהולכים ברחוב, שמייצרים הגנה פאסיבית לפשע, סתם בעצם נוכחותם (עוד על כך בפוסט של לרמן, על תכנון ערים כשותף לרצח של גדי ויכמן ושותף לפשיעה באופן כללי).

לפני שתאבדו אותי בטיולי במסטאות ורחובות דרום העיר, אוסיף לפה מפה שתוכלו להעזר בה. הקווים השחורים מגדירים את עיקר האזור בו הסתובבתי, שגם מהווים את עיקר הבעיה. הוספתי גם מקרא מימין למעלה (לחצו על התמונה להגדלתה ועדיף לעשות זאת בחלון נוסף לשם נוחות והתמצאות במהלך הפוסט).

מפה של דרום תל אביב בשילוב עם בעיות הפשיעה והעוני שלה

מפה של דרום תל אביב בשילוב עם בעיות הפשיעה והעוני שלה

בחום הזה של הקיץ המהביל והלחותי של דרום תל אביב, האפריקאים בגינת לוינסקי, מתעטפים בשמיכות. זה לא הרגל אפריקאי מוזר וגם יתושים אין כאן כרגע, אלא עכברים וחולדות. המון עכברים וחולדות. אם אאלץ להעריך, אומר שעל כל אדם, לבן או שחור, שגר באזור התחנה המרכזית, ישנם לפחות 10 עכברים. אני עובר בשקט ליד האפריקאים הישנים ורואה איך כנופיות קטנות של עכברים מטפסות עליהם ועוברות דרך רכושם, בחיפוש אחר מזון ואולי אפילו פצע גלוי על רגל חשופה, ללעוס בו. באותו זמן, השמאל מתחיל להתפזר מההפגנה במרכז העיר, בה צועקים על העבדות שבכלכלה המודרנית, אך שוכחים מהעבדות של האבטלה; בה כועסים על מתקני שהייה, אבל בורים לעובדה, שאזור התחנה המרכזית, הוא מתקן שהייה לכל דבר ואחד מהמוזנחים שבהם. דוקא אלה שצועקים על כך שכלא יכול להיות כלכלי או חינוכי ולא מחייב סורגים פיזים, צריכים להבין שהתחנה המרכזית, היא כלא לכל דבר והגבולות, גם אם אינם רשמיים, ידועים לכולם וגם המחיר על חצייתם. אבל נחזור לכך בהמשך. העכברים שלנו מובילים אותנו לבעיה השניה באזור – הבעיה התברואתית. 

ערמות זבל מחוץ לנווה שאנן 11 (אבל נפוץ בכל האזור)

ערמות זבל מחוץ לנווה שאנן 11 (אבל נפוץ בכל האזור)

ערמות של זבל, כמו בתמונה, פרוסות בשלל מקומות. גם המקומות הנקיים, מטונפים. לעיתים, העכברים הנעים בתוך הערמות הללו, ממש מנפיחים בהן רוח חיים, עת שקיות זזות לכאן ולכאן, נקרעות ומכורסמות מבפנים, בריקוד מסריח וחייזרי שלבסוף פורצים מתוכו, בקריעה פתאומית, שלל מזיקים ומכרסמים. כל כך הרבה מהם ישנם, שאלה מהאפריקאים שיכולים פיזית, מטפסים על מצללות הברזל של גינת לווינסקי, המצלות מהשמש ביום ומצילות מהרפש בלילה, ומטילים צל אדם על הקרקע שתחתיהם, עליה ישנים שאר חבריהם, צללי האדם המערבי.

שינה על הסככות המתכתיות שמצלות על ספספלי גינת לווינסקי

"תיקרתו של אדם אחד, היא רצפתו של אחר" – שינה על הסככות המתכתיות של ספסלי גינת לווינסקי

את ההומלסים נוטים רבים לבלבל עם הבעיה השלישית – אלכוהוליסטים ונרקומנים. גם כאן המשטרה לא עושה דבר ולעומת ההומלסים, שמתכנסים במספר מקומות בודדים וככל המתאפשר להם, אינם מפריעים לסביבתם, השיכורים והנרקומנים, הם סכנה של ממש, הנעה בין מטרד של קבצנות, דרך התעלפות או חירבון בכניסה לעסק שלך ועד מעשי שוד ופריצות לבתים.

מימין לשמאל: נרקומן מחטט באשפה ברחוב נווה שאנן - שיכור אפריקאי משתמש במדרגה בחזית לעסק ככרית ברחוב סלומון - נרקומן מעולף בכניסה לחנות ברחוב ארלינג'ר - נרקומן כמעט מחוסר הכרה מנומנם בכניסה למכולת ברחוב סלמה

מימין לשמאל: נרקומן מחטט באשפה ברחוב נווה שאנן – שיכור אפריקאי משתמש במדרגה בחזית לעסק ככרית ברחוב סלומון – נרקומן מעולף בכניסה לחנות ברחוב ארלינג'ר – נרקומן מנומנם בכניסה למכולת ברחוב סלמה


22:00
בלילה: אני מתקדם לתוך הרחובות הפנימיים, לעבר רחוב נווה שאנן. התחנה הישנה שוקקת חיים בערב שבת, שהוא ערב הבילוי הראשי שם. מרבית האפריקאים לבושים בבגדים מחוייטים ומכופתרים למיניהם. חלק מהצעירים מנסים לדמות את הסטריאוטיפ האמריקאי לאיזה ראפרים מדומיינים. אחד חולף על פני בחליפה לבנה לחלוטין, כולל כובע לבן, כאילו הרגע פסע מתוך קליפ של לו בגה. באופן כללי האווירה טובה ואפילו קרניבלית ברחוב נווה שאנן. בסטיונרים אפריקאים משווקים כל דבר, שאנו הגדרנו כפסולת. כל כמה מטרים יש בר או מועדון, ממנו בוקעות מוזיקות שונות וריקודים שכמותם לא הכרתי (הרבה מהם, הם גברים צעירים מחוסרי עבודה, שמשתכרים כדי להעביר את הזמן – לא בשונה מאיתנו). הדבר היחיד שמסגיר בפני, בשלב הזה, שהאפריקאים יודעים שהקרנבל הזה הוא סוג של שקר, הוא דוכני התמונות שלהם, בהם ניתן להצטלם על רקע של מקום טוב יותר (בדרך כלל מראה טרופי עם ים ודקלים) ולקבל את התמונה במקום או באופן דיגיטלי. בראשי חשבתי, שאולי היה מספיק להציג תמונה של האזורים של ת"א, שטורחים לטפל בהם ("תראו אותי, אני ברמת אביב!") ובכלל, מה זה אומר עלינו, שפליטים מאפריקה מצטלמים על רקע נופים מומצאים, בגלויותיהם מ"ישראל".

ישראל היפה

ישראל היפה

22:15 בנווה שאנן פינת בני ברק, יש מעין מוסך מאולתר, בו מתקנים ומוכרים אופניים. אם כי אינני שוטר, ראיתי יותר מידי אפריקאים נוסעים על זוג אופניים אחד ומחזיקים ביד אחת זוג נוסף לצידם (תמונה שזכורה לי היטב מהילדות בבת-ים, בהם חברים מהשכונה היו נוסעים לתל-אביב, לגנוב אופניים ולמכור אותם ביפו). מבחינתי זוהי עברת רכוש קלה וחצי לגיטימית של אנשים במצוקה, אך צריך להכיר בכך שהיא אמיתית.

אם גנבו לכם אופניים לאחרונה או אתם מחפשים לרכוש זוג גנוב - נווה שאנן פינת בני ברק

אם גנבו לכם אופניים לאחרונה או שאתם מחפשים לרכוש זוג גנוב – נווה שאנן פינת בני ברק

 החל מ-22:00 הרוכלים מתחילים להתקפל ומרביתם אינם שם עד 22:30. המועדונים והברים ממשיכים לעבוד. אני פונה חזרה לתוך התחנה הישנה ונתקל באיום הראשון שלי, בסקירה של דרום העיר. בחור ישראלי מאט לידי עם רכבו ומסתכל לעברי במבט תוהה. לא גדלתי במקומות שחסו עלי מדברים שכאלה. אני מיד מבין אותו ומסמן לו עם האצבע "לא". אני לא זונה ממין זכר.

24:00 ירדתי מערבה והתחלתי ללכת על צל'נוב, שגם הוא מסמל גבול אפרטהייד בלתי רשמי. שלוש נערות אמריקאיות הולכות בלבוש מינימלי, אל עבר מרכז העיר, ערומות לחלוטין מהדעות המגובשות אצלנו בארץ לגבי השחורים.

24:30 ג'יפ של מג"ב נכנס דרך רחוב ראש פינה, אל נווה שאנן. שוטרת ושוטר צעירים יורדים ממנו, בזמן שנהג הג'יפ מתקדם באיטיות לצידם. יש להם משימה פשוטה – לסגור את כל העסקים האפריקאים. זה לא משהו שתקראו עליו וזה כמובן לא מגובה באיזה חוק ברור (לתל אביב אין שעת סגירה, בניגוד לדוגמה לגבעתיים, אלא נדרשים רישיונות לילה להפעלת עסק אחרי חצות. בכל מקרה, הטיפול בכך הוא בידיי הפקחים ולא מג"ב ואופן הטיפול הוא על ידי דו"חות ולא סגירה בצעקות עם אלות שלופות. מה עוד שזה מופעל רק כלפי העסקים האפריקאים ורק באזור מסויים). השוטר מצוייד בכפפות גומי והשוטרת מסתובבת עם אלה שלופה. "יאללה לסגור מהר!" הם צועקים, בעודם נכנסים בזה אחר זה, לברים ומועדונים ומגרשים את יושביהם ובעליהם ומבצעים הלכה למעשה, נוהל עוצר. תושב שכונה מספר לי, שזה בכדי למנוע שיכורים בשעות מאוחרות. בשכונה רוויית  העכברים הזאת, מכירים את המשחק ולאחר שהחתולים במדים ממשיכים, הרבה עסקים נפתחים שוב, רק עם דלת סגורה.

מי שלא מבין, עלול לחשוב שבעיות הפשיעה של השכונות הללו, דורשות אכיפה שכזאת. המציאות היא (וזו הבעיה הרביעית) שהמשטרה מטפלת רק בבעיות הקלות לטיפול ובעצם אין אכיפה. בסימטאות שאני נכנסתי אליהן, אף ניידת לא עוברת. במאורות הסמים שעברתי לצידן, הם לא דורכים. עם הזונות, שברור על פניהן וגופן כי הן מוכות ומסוממות, הם לא מדברים. בנרקומנים המתעלפים ומזריקים בכניסה לעסקים ובתים, איש לא נוגע. למען האמת, הסיבוב הזה של מג"ב, באזור 12 בלילה, יהיה הפטרול האחרון, שממש יכנס לעומק השכונה. כל השאר יחלפו במהירות על הצירים הראשיים בלבד.

02:35 אני עולה ברחוב הנגב, לכיוון רחוב השרון, מרחק של מטרים ספורים ממנחם בגין, אך החושך והעובדה שהאזור מת לחלוטין בלילה, הופך אותו למוקד זנות רחוב וסמים. זונה ישראלית-רוסיה, שואלת אותי, אם אני מעוניין. "לא תודה", אני עונה. "מה קרה? אני לא יפה בעינייך?" אני לא רואה ערך בלציין את העובדה, שאינני נמשך לפנים נגועות בדלקות וצלקות, בשילוב עם גוף שואתי, המותרס רק על ידי חזה בולט, ספק סיליקוני, ספק מורם עד גבול היכולת של העור להימתח, באיזה מענה מינימאלי לסטנדרטים הכי נמוכים של חברתנו להגדרת האישה. "לא הערב" אני עונה בנימוס ובראשי משלים "ולא כל עוד אני נושם". בעודי עובר אותה, אל עבר העלטה של הרחובות, שרק אנשים המחפשים תחת או מחט לתקוע הולכים בהם, היא צועקת לעברי: "תיזהר מהסודנים!". מפגן הסולידאריות הזה מעביר בי רעד: אפילו הן, שהולכות ברחובות האלה כל לילה ונדמה שכבר לא נותר להן מה להפסיד – אפילו הן פוחדות מהסודנים. האם קפצתי מעל הפופיק? אני מסתכל למטה על כפות רגליי ענודות הכפכפים וחושב על מה שאמרו לי נהגי המוניות בתחנה הישנה: "ככה אתה מסתובב? איך תברח ככה?!"

03:00 אני מאחורי התחנה המרכזית עכשיו. כבר שעות שלא ראיתי בן אדם לבן והמראה של בוריס, שומר בירידה לחניון התחנה, שם יש מועדון של טורקים ופיליפינים (עוד אחד מהשילובים הקלאסים של התחנה המרכזית), מרגיש לי כמעט כמו תגלית אנתרופולגית. אני יושב ומדבר איתו במשך שעה, מוריד את העברית שלי לרמה קלוקלת, שתתאים לשלו. אני מניח שזה מתבקש, לאור מינימום הפתיחות שלנו הישראלים, לשפתם שלהם (חוץ ממניין קללות השגורות ומוכנות לשיגור מפי כל נער ישראלי).

כנראה שהפרתי חוק שידוע לכל בתחנה המרכזית של הלילה, כי גם בוריס שואל בפליאה, מדוע אני מסתובב בכפכפים.  לקראת בוקר, אני חוזר לכיוון רחוב הרכבת ודוכן נטוש בכניסה לנווה שאנן, מציג זוג כפכפים שעדיין תלויים על ברזליו. בשכונה בה הכל מוצף בזבל מהביל ועדיין יש מי שיחטט בו בכדי לחפש מטמון, כדוגמת חולצה מוכתמת או פחית, ראיתי בזה סימן, שאיש לא לוקח את הכפכפים.

כפכפים: איך תברח איתם?!

כפכפים: איך תברח איתם?!

יום ראשון 3.6.2012:

היום התעכבתי והגעתי לשכונה רק בסביבות חצות (הפעם עם נעליים). התחלתי בשכונת התקווה, באזור השיפודיות והשווארמיות שעל רחוב האצ"ל. בהליכה לצד המסעדות והשוק, מהר מאוד אתה מבין שהאפריקאים ממש לא "מציפים את השכונה". שלא כמו בנווה שאנן, השכונה היא עדיין ישראלית, כמעט באופן אבסולוטי. בתחנה המרכזית, על כל עסק ישראלי, ישנם שלושה עסקים אפריקאים ועל כל אדם לבן, 200 שחורים. פה בתקווה, יש אולי עשרה עסקים אפריקאים (חלקם לא הרבה יותר מנישה עם שני מדפים) ועל כל אפריקאי שעובר ברחוב, ישנם עשרות ומאות לבנים. בכלל ניכר כי יש צביעות מסויימת בטענות כלפי האפריקאים בשכונת התקווה, היות ומרבית העסקים נעזרים בעובדים אפריקאים, בעיקר בשוק ובמסעדות.
אפריקאים במסעדות, בניקוי הפחים של השוק, בטיפול בציפורים בחנות חיות ואפילו בשיפוץ של רחוב התקווה עצמו

אפריקאים במסעדות, בניקוי הפחים של השוק, בטיפול בציפורים בחנות חיות ואפילו בשיפוץ של רחוב התקווה עצמו

בנוסף לאלו, ישנה גם העסקה על בסיס מזדמן, בקנה מידם עצום. מאוד בדומה לזונות, נאספים עשרות ומאות אפריקאים, בפינות ידועות לכל, ומחכים לגבר ישראלי שיבוא ויעמיס אותם. המוכר במאפיה מספר לי, שהם כבר למדו "הכושים האלה". בהתחלה היו משלמים להם 50-100 שקל ליום עבודה והיום הם כבר שוחטים אותם ב-150, אפילו 200 שקל (תחום הנע בין קצת, להרבה פחות, משכר המינימום וכמובן ללא מיסים וביטוח).

02:30  במסעדת בוסי, ברחוב האצ"ל 41, יש עדיין הרבה אנשים. העובדים והקליינטים במרביתם הם שחורים. גם במסעדת קיסר הסמוכה, לקוחות אפריקאים. גם בשוק וגם בכל החנויות והעסקים (במהלך היום), נהנים מהקלינטורה האפריקאית. וזה לא רק העסקים הקטנים…

אורנג' בשילוט באנגלית לכרטיסי חיוג על גבי חזית התחנה המרכזית

אורנג' בשילוט באנגלית לכרטיסי חיוג על גבי חזית התחנה המרכזית (הרבה מאוד אנשים נהנים מהעוגה הכושית, תוך כדי שהם קוראים לגרשה)

03:30 אני ממשיך הלאה על רחוב ההגנה, לעבר התחנה המרכזית ועוצר לצלם מספר כרזות לקורס ה"הגנה עצמית" הידוע לשמצה:

פוסטרים לקורס "הגנה עצמית" בחסות ברוך מזרל ובן ארי, לצד הבושה שבעירוב נשים וגברים והצדק החברתי של ארקדי גאידמק

פוסטרים לקורס "הגנה עצמית" בחסות ברוך מזרל ובן ארי, לצד הבושה שבעירוב נשים וגברים והצדק החברתי של ארקדי גאידמק

תוך שתי דקות נעצר לצידי, בחריקת גלגלים, ג'יפ פולקסווגן לבן וגדול ובתוכו שני רעולי פנים. "אמרו לנו שצילמת פה! מה אתה עושה פה?!" צועק עלי אחד מהם במבטא ערבי. "אני עיתונאי…" אני עונה, במידה מסויימת של הפרזה. "אתם מאבטחים את השכונה?" אני שואל כשנופל לי האסימון על מעשיהם. הם מאשרים ואחרי תחקיר קצר, אני משוחרר לדרכי והם ממשיכים לטוס לאורכה ורוחבה של השכונה, כל הלילה. בהמשך אני רואה גם בחור ערבי שאני מכיר מפארק דרום, מאזור הפחונים, שמרכז תל-אביבים לא דורכים בו לעולם (וחלקם אף לא מודעים לקיומו). הוא ואחרים מנהלים שם כנופיות במוסדות גמילה לנרקומנים, עם קשרים הדוקים לג'ואריש ולמשפחות אחרות מיפו. הוא מדבר עם בעלי בר אפריקאי, כפי שראיתי אותם מדברים רבות בעבר עם בעלי מועדוני קלפים ובתי זונות ישראלים. ודאי מסביר לו מדוע כדאי לו שיהיה לו גב טוב לצידו ושתאונות קורות כל הזמן. מצד אחד מקבלים (ככל הנראה) כסף להגן על שכונת התקווה (\לתקוף את האפריקאים) ומהצד השני סוחטים ועובדים עם הסודנים והאריתראים, שעם רובם הם גם חולקים שפה משותפת.

04:30 הר-ציון פינת סלמה. מצד אחד 4 זונות רוסיות עומדות בשורה ומצד שני, ממש מולי, עומד נרקומן, שכנראה חיסל את כל ורידיו ומזריק ישירות לתוך השוק שלו, שניות לפני שהוא צולל לריצפה. כאן, שלא כמו במרכזית, יש אור, יש בתי מגורים מעליהם ואפילו מאפיה וקיוסק מולם, שעובדים 24 שעות ביממה. כאן חולפות ניידות כל הזמן. חולפות – לא עוצרות.

05:00 חזרתי אחורה לתחנה ולרחוב הגליל. נהג מונית נוסע באיטיות לצידי. עשה ארבעה סיבובים סביב הבלוק, עד שהתייאש מהפוטנציאל לזיין אותי (ואני חשבתי שהעובדה שאני גבר תפגום באיכות התחקיר שלי, כי לא אחשף לסכנה של אונס והטרדה מינית. מצד שני, גם נאמר לי שהגבר שיעשה זאת יהיה שחור).

יום שני 4.6.2012:
יצאתי לסיור יום ברחובות שכונת התקווה – כל רחובות שכונת התקווה. אני מעריך כי משהו כמו 10% מתושביה הנוכחיים הם אפריקאים (ומתוכם חלק לא מבוטל בכלל אתיופים, ישראלים לכל דבר). שלא כמו במרכזית, אין פה בעיה תברואתית או הומלסים ונרקומנים. דיור מוזנח דוקא יש ואלו הבתים הגרועים ביותר, בהם משתכנים האפריקאים. גם כאן ברורה הצביעות, שהרי אלו הם בעלי הדירות של שכונת התקווה עצמם, שמשכירים להם את הנכסים הללו (וגם לא ממש ברור אם ישנם אחרים שיסכימו לגור בחלק מהדירות הללו). גם השלטים ברחוב ואפילו משרדי התיווך, כבר מפרסמים באנגלית. דוקא כאן, בשכונת התקווה שנותרה לבנה (לפחות בקונטקסט הישראלי-אפריקאי) וללא הומלסים ו"כנופיות" של אפריקאים בלילה, יש הרבה כתובות נאצה על הבתים (לעומת נווה שאנן, שם לא ראיתי אפילו אחת).
ימין- ששון פינת אצ"ל. שמאל למעלה - ששון פינת אצ"ל. שמאל למטה - התקוה 78. במרכז למטה - מול סמדר 44

ימין- ששון פינת אצ"ל. שמאל למעלה – ששון פינת אצ"ל. שמאל למטה – התקוה 78. במרכז למטה – מול סמדר 44

אולי יש כאן גם עדות לאי הבנה של השמאל את הגאוגרפיה והדמוגרפיה של הבעיה, כי הגרפיטי הנגדי, נמצא כולו באזור התחנה המרכזית. הימין והשמאל מרססים כל אחד, דוקא במקומות בהם לא ממש חולקים עליהם ושאינם מקור בעייתם (אפילו על פי הראייה הסובייקטיבית האישית שלהם). מאוד מזכיר לי את חווית הרשת, בה אנשים התמכרו ללדבר עם המסכימים איתם ולחשוב שזהו העולם.

גרפיטי הנמצא במקומות שונים באזור התחנה המרכזית החדשה

גרפיטי הנמצא במקומות שונים באזור התחנה המרכזית החדשה

יום רביעי 6.6.2012:

24:30
אני הולך במעלה סלמה לקראת סמטת עובד, כשאני רואה שלל דפים מודבקים על הבניינים שבסביבה:
מימין - סמטת עובד 32. משמאל - "בוכרים משכירים לסודנים מועדון - עסק לא חוקי. הדיירים מתנגדים."

מימין – סמטת עובד 32: מוזנח, באזור רע ועם אנטנה סלולארית על הגג. משמאל – "בוכרים משכירים לסודנים מועדון – עסק לא חוקי. הדיירים מתנגדים."

02:00 אחרי חמישה ימים בפטרולים בתחנה המרכזית (שלישי היה חסר אירועים לחלוטין ולכן לא מצויין), נחשפתי לאירוע אלימות פיזית בפעם הראשונה. אני מגיע בדיוק לסוף קטטה, בגינת לווינסקי. שני שיכורים אפריקאים, ניסו ללכת מכות מסיבה כזאת או אחרת, ולא נראה שזה כל כך הלך להם. השוטרים מהתחנה, שנמצאת ממש בתוך הגינה עצמה, ראו בעניין עילה מספקת למעצר\עיכוב ולקחו ארבעה אנשים לתוך התחנה, מתוכם בחור אחד (אסלן למיטב שמיעתי) באזיקים, למרות שהקטטה נגמרה עוד לפני שהגיעו והופרדה על ידי האפריקאים בגינה בעצמם.

מימין - השוטרים מבררים מי היה מעורב בקטטה. משמאל - אסלן באזיקים ושלושה אחרים נלקחים לתחנה

מימין – השוטרים מבררים מי היה מעורב בקטטה. משמאל – אסלן באזיקים ושלושה אחרים נלקחים לתחנה

יום שישי 8.6.2012:

חמישי חולף ללא ארועים ולכן אני מחליט להכפיל את היומיים הנותרים לי ולהגיע גם ביום וגם בלילה. אני מגיע באזור 13:00 לגינת לוינסקי, שם כבר החלו לחלק מזון, כמו בכל יום, אנשים פרטיים ולא המדינה. בצד השני של הגינה, ישראלים שמגיעים כל שישי, מנגנים ביחד עם האפריקאים. מאחור עומדת ספריה קטנה, בה מלמדים אפריקאים עברית ובעיקר מראים לתיירים ועיתונאים, שכאן מלמדים אפריקאים עברית.

מימין – תיירים בחלק ממסע בשכונות המצוקה ומשמאל – אפריקאים עומדים בטור לאוכל שהכינו להם ישראלים מתנדבים

14:00 אני ממשיך לנווה שאנן פינת לוינסקי. "גינת" חול קטנה, מוסתרת מאחורי גדרות ובניין, היא משכנן של זונה או שתיים, שמאיישות אותה בדרך כלל בלילה. אלו הזונות ה"גמורות" ביותר שראיתי, שבקושי עומדות על הרגליים וספק אם ממש מרגישות כשמזיינים\אונסים אותן, בעבור עשרות שקלים בודדים או לעיתים חופן אגרופים. אני קראתי למקום "גינת הקונדומים", על שם הפרחים הצבעוניים, הצומחים שם כל לילה, להזכיר לאנשי היום, או לפחות לנסות, שקיימים גם אנשי הלילה.

מימין - פריחת הבוקר לאור יום ובצללים ומשמאל - הגינה עצמה

מימין – פריחת הבוקר לאור יום ובצללים ומשמאל – ה"גינה" עצמה

לא שלבד תכנון יכול להסביר את כל התחלואות של האזור הזה, אבל הוא בהחלט גורם משמעותי. רובנו לא מבינים זאת, כי אנו לא עוברים באזורים האלה בלילה. אבל אנחנו לא עוברים שם בלילה, בגלל שהם לא מתוכננים טוב. כך גן ילדים תמים באור, הופך לסיוט ברחוב אלם בחושך.
גן ילדים בסוף רחוב גוש עציון. הפלאש הוסיף אור שאינו שם. הגינה תחומה על ידי חומות גבוהות והצמחיה מבטלת את שדה הראיה של הבניינים בסביבה.

גן משחקים בסוף רחוב גוש עציון. הפלאש הוסיף אור שאינו שם. הגינה תחומה על ידי חומות גבוהות והצמחיה מבטלת את שדה הראיה של הבניינים בסביבה.

זה מזמן ידוע שהשמש, היא כלי המניעה הטוב ביותר שיש לנו, לפחד ופשיעה. אלו כבר מוסכמות מקובלות בתכנון ערים, שאור מוריד פשיעה, מלבד כאשר האזור הוזנח לחלוטין. אזור התחנה הישנה הוא אזור שכזה. זהו אזור אליו השוטרים לא נכנסים וגם אם כן, לא אוכפים. זהו בעצם המקום שבו עיריית ת"א ומדינת ישראל,  עוד כשהחליטו לבנות את התחנות המרכזיות שם (וביחוד החדשה), הכריזו על הקמת מדינת עניים בארץ ישראל (שהיא מדינת הפליטים). במקום הזה, בו ההזנחה בכל עבר מכריזה בגלוי שלאיש לא אכפת ממה שקורה כאן, גם אור היום לא מהווה מחסום לתופעות העוני והפשע.

מימין לשמאל: תאי צפיה ברחוב פין - זונות ברחוב פין - נרקומנים מבשלים ומשתמשים לאור יום ברחוב פין פינת סלומון

מימין לשמאל: תאי צפיה ברחוב פין – זונות ברחוב פין – נרקומנים מבשלים ומשתמשים לאור יום ברחוב פין פינת סלומון

מבין הזונות, הנרקומנים, השיכורים, הסרסורים וסוחרי הסמים, שבשכונת נווה שאנן ודרומה משם, בודדים בלבד הם אפריקאים. הרוב הכמעט מוחלט הם ישראלים, שהמדינה ויתרה עליהם. דוקא האפריקאים, עם הברים והמועדונים, הופכים את האזור, לפחות בעיניי, בפעם הראשונה מזה שנים, ללגיטימי במידה מסויימת. ודוקא אחרי שמג"ב מסיימים את סיבוב הפגע וברח שלהם וסוגרים את הברים והמועדונים, נוצרת תחושה מסוכנת, כאשר אתה נותר יחסית לבד ברחוב.

יש גם מקום לטענות שהועלו לגבי ג'נטריפיקציה של דרום תל אביב. כבר עכשיו הרבה בניינים נבנים בסביבת התחנה המרכזית וכנראה, יחסית לתל אביב, במחירים זולים במיוחד. אני לא סבור שזה באמת יקרה, עד אשר יהרסו את התחנה המרכזית (או קצת לפני). אבל ניסיוני אומר שכשחברות ענק מתחילות לבנות בסביבה, הן בדרך כלל יודעות לאן נושבת הרוח – הרבה פעמים, הם אומרים לה לאן לנשוב – ולרוב, היא מעיפה איתה פליטים בהתחלה ותושבי שכונות מקוריים לאחר מכן.

פרוייקט הענק של גינדי ברחוב הרכבת 66. פרופורציה - למטה בבור מצד שמאל בפינה זה טרקטור גדול במיוחד

פרוייקט הענק של גינדי ברחוב הרכבת 66. אחד מעשרות מבנים שמורמים כעת באזור נווה שאנן.

האבסורד הוא, שאף אחד מהפרוייקטים האלה לא מעסיק את האפריקאים. לפחות בשני מבנים שראיתי, היו אלה פלסטינים שעסקו בבניה – שזה כבר אבסורד על אבסורד, כי זה היה סגירת השערים לעובדים הפלסטינים בישראל, בשנות ה-90, שהביאה לגל העובדים הזרים מכלתחילה. זה קרה אחרי גל פיגועים של מאות ואלפי הרוגים וגם שמאלני יפה-נפש וגם ימני מילטריסט, יהיו חייבים להודות, שהפלסטינים מהווים סכנה גדולה יותר, מאשר האפריקאים (לא שאני נגד העסקה של אילו מהם). אבל בארץ הבהלות, מחליפים סכנה בסכנה; שעיר לעזאזל בשעיר לעזאזל.

סוף דבר:
זה שאין תימוכין סטטיסטים להיקף הפשיעה שטוענים כלפי הזרים, זה כבר ידוע ואני לא טורח לצטט את דוח"ות המשטרה והכנסת בנושא. הבעיה היא שיש דיווח יתר בתקשורת, על הפשיעה שבכל זאת ישנה. אפריקאי שגונב למישהי פלאפון ונותן לה איזה מרפק או אגרוף בכדי לעשות זאת, מגיע לעיתונים. ישראלי שיעשה זאת, לא מגיע לשם. לא רק זאת, אלא שהוא מדווח שוב בהעמדה לדין ושוב בגזר דין. כך נוצרת תחושה של פשיעה לא נגמרת, בשילוב עם כותרות כמו "שוב תקיפה…" ביחד עם הקיטלוג של העבריין, כנתין זר או מסתנן (ועוד יותר גרוע כשיש מי שמרכז את כל הדיווחים הללו ואפילו סטטוסים מהפייסבוק ומציג אותם ללא הקבלה לכמות הפשיעה המקבילה בחברה הישראלית). אני מנסה לדמיין איך זה היה נראה, אם כל פעם שמזרחי או אשכנזי היה מבצע עבירה, היו מציינים את מוצאו בעיתון. מצד שני, האפריקאים עצמם, לא נוטים להגיש תלונות על התקפות כלפיהם, מתוקף מעמדם הרעוע בארץ והפחד מהמשטרה. בכל מקרה, בשבוע הזה ספציפית, לא דווחו אירועים פליליים של אפריקאים באזור דרום תל אביב, אבל כך נראה האזור בכל זאת:

2.6 תקיפה חמורה \ ניסיון רצח – סודני הותקף על ידי ישראלי בשדרות הר ציון ב-4 בבוקר. הועבר לבית החולים במצב קשה.
4.6 תאונת דרכים – רכב פגע בארבעה אנשים במנחם בגין 19. שלושה פצועים קל, אחת בינוני-קשה.
5.6 קטטה המונית – ויכוח בקיוסק בין אריתראי לישראלי, הופך לקטטה גדולה בין ישראלים לאפריקאים, ככל הנראה ביוזמת הישראלים (המשטרה בחרה לא לדווח על האירוע, מה שלא קורה באירועים בהם אשמים אפריקאים וגם כמות העצורים הישראלים מרמזת על היוזמה). אריתראי אחד נפצע קל עד בינוני.
7.6 ניסיון רצח – גבר בן 41 נורה על ידי שכנו ונפצע באורח בינוני עד קשה.
8.6 רצח – צעיר ירושלמי נדקר למוות במאפיה בה עבד, בדרך ההגנה, על ידי עובד אחד.

 

אין ספק שישנה בעיית פשיעה ואלימות בדרום תל אביב. אין ספק שהיא מלובה ומבוססת, על ידי אזור התחנה המרכזית. אבל האפריקאים הם מרכיב בתוך הפאזל הזה ואפילו קורבנות משותפים שלו, ולא מלכי העולם שם. מלבד קומץ תקיפות מיניות (שדווחו שוב ושוב ושוב), מרבית הפשיעה האפריקאית היא פנימית (בינם לבין עצמם), או נובעת ממצוקת עבודה שאנו כופים עליהם (גניבות אופניים ופלאפונים, מכירת סמים קלים וקומץ של נערים העוסקים בזנות). הרבה פעמים יש גורמים ישראלים שמעורבים בפשיעה הזאת, אם לא מנהלים אותה, ובכל מקרה זו פשיעה של כסף קטן (גם אם לעיתים יש פגיעה פיזית קשה שמתלווה לה), שכבר אמרו במשטרה בעצמם שהייתה נמנעת, אם היו נותנים להם לעבוד. עיקר הבעיה עם פשיעה של אפריקאים, היא כפי שציין בפני חבר, "אפקט הטרור". ממש כמו הפחד הלא רציונלי מקסאמים וכדומה (שסטטיסטית הם שוליים לחלוטין בתמונת המוות והפציעות בישראל – מקרים בודדים בשנה), כך גם ישנו פחד אמוציונלי, כלפי האדם השחור ופשיעתו. יש בזה אלמנט אפלייתי כמובן, אך צריך לזכור שזה אלמנט שטופח במשך שנים בסרטים, לובה על ידי המנהיגים שלנו וחשוב מכל, הוזנח על ידי מערכות החינוך שלנו.

בכל זאת, בניגוד לדעה השמאלנית הרווחת, כשאתה מסתובב בלילה, מאזור התחנה הישנה ועד סלמה, התחושה נעה בין פחד, לפחד מוות. אין ספק שכמות כזאת של אנשים שלא עובדים ואין להם בית, בשילוב עם נרקומנים, שיכורים, זונות, סוחרי סמים ופושעים אחרים, זה לא קוקטייל חיובי. אבל זה הקוקטייל של אזור התחנה כבר שנים. הייתי אומר שהאפריקאים רק הדגישו אותו ושהבעיה העיקרית איתם, נובעת מצפיפות אוכלוסין ובעיות תברואה שמתלוות לה.

התכנון העירוני באזור מעודד פשיעה. המשטרה שלא מתערבת בפשיעה השוטפת, אלא רק במקרים חריגים, משמרת את המצב. העירייה שלא דואגת לכמות מספקת של פחי זבל ושירותים ציבוריים, דואגת שכל האזור יסריח וישרוץ בעכברים. ובעיקר, לא בגלל שלהם יש הכי הרבה כוח, אלא כי להם יש הכי הרבה רצון לעזור – השמאל, שלא מבין פתרונות פרקטיים מהם; שלא מבין שאת התחושה של הפחד או כעס או שנאת זרים, אי אפשר לקטוף עם סטטיסטיקות וטיעונים שכלתניים. ההפגנות למען הפליטים, היו צריכות לקרות לפני כמה שנים. עיר מקלט לפליטים, היה צריך להיות דבר שהשמאל היה צריך לשווק ממזמן ובצורה הומאנית (כי זו אכן בעיה הקיימת ברוב העולם המערבי והיינו צריכים ללמוד מכישלונם של ארגונים הומאנים ושמאלנים במקומות אחרים). הפגנות נגד פוגרומים עכשיו, היו צריכות להיות הפגנות למען השכונות והחינוך של התושבים, כבר לפני עשר שנים אם לא עשרים.

כמו המחאה החברתית הכללית, השמאל (למעט מספר פעילי שטח קטן שתמיד פעיל) יוצא להפגין רק כאשר העוולות מגיעות לסף דלתו ותמיד חושב שזה לגיטימי, שהוא ידבר בשמם של אלה שכבר עשורים חיים במיץ של הזבל, שרק עכשיו הוא מתחיל להריח.לא. אין שום קשר בין המאבק שלכם ביוקר המחיה במרכז העיר או בעיות מעמד הביניים, לבין מה שקורה בשכונות הללו ותפסיקו להגיד את זה – אתם רק מציירים את עצמכם כמנותקים לחלוטין, אם לא סובלים מפיגור קל. חושבים שאני טועה? תכנסו לרחוב סלומון ב-9 בערב (לא, זו לא חוכמה להעביר לילה אחד בגינת לוינסקי המוארת ומיושבת על ידי הרגועים והחלשים שבזרים, בצמוד לתחנת משטרה, ולחשוב שאתה מבין את דרום העיר) ופשוט תעמדו שם עד הבוקר. אני בספק אם בכלל תחזיקו מעמד שעה ולא תברחו משם.

אז כן… הימין צודק – אין פה פליטים. אף אחד לא הולך ברחובות האלה בשעות שהלכתי בהם: לא ארגוני זכויות אדם, לא המשטרה, לא תושבי שכונת התקווה ובאופן כללי, משעה 12 בלילה הייתי האדם הלבן היחיד שם (מלבד נרקומנים וזונות). האנשים שמסתובבים פה אינם פליטים והם אינם נראים כפליטים. אלו אסירים. אין אדם שיעביר לילה בתחנה הישנה ויחשוב שמישהו, מרצונו החופשי, יגור שם ועוד ברחוב או בבניינים המוזנחים של האזור. הדיירים באזור הם אסירים. ההומלסים אסירים. הנרקומנים והזונות אסירים. האפריקאים אסירים. התחנה הישנה וסביבתה הם מתקן כליאה עצום, המכיל עשרות אלפי אנשים הכלואים על הפשע החמור ביותר שידוע בעולם המערבי: עוני.

שארית שארית הפליטה
שם, בין החדשה לישנה, שם ביתם.
בין העיר שלא ישנה והשכונות שלא יכולות להעיר אותה.
שם, על מיטות הדשא, כל ערב לפני השינה,
מקריאה להם חולדה-איש, סיפור של עכברים ואנשים.
שם ולא יכול היה להיות אחרת.

לשם נועדו, להתפלל בשבעת הקומות של בית המקדש האפור,
בפני האדם הלבן, למען הכסף הירוק ודמם האדום.
שם הם היו, עוד לפני שהגיעו, עוד לפני שיצאו,
עוד לפני שידעו את העוולה, אשר הניסה רגליהם.
אולי לא הם הם, אבל כמותם.

שם בין בתי הבושת שלאורך הפין,
שבקצהו המחטטים בבשרם במחטים.
דרך הגופות השרועות על מדרכות,
שאיש לא יבדוק להן דופק (ולמי אכפת אם ישנו).

ונדרים בנסיעה עם העגלון המחטט בפחים,
כי פיקדונינו לא נחשיב ככסף;
מחטט ולא אוסף מהצדדים,
כי את הפודה אותו, לא נחשיב כאדם.

ונעצור להסתכל על הבשר המוצג בצומת סלמה-הר זיון
ונמשיך ונעלה עד לאחורי החדשה,
(המצליחים, באורח פלא, להיות אף מכוערים מפרצופה)
עד גדר ההפרדה, של הדרך המעירה: עד פה!
ונסוב חזרה אל נווה שאנן –
פליטת תרפ"א סנילית, הקוראת לגרש פליטי תשע"ב.

שם, בגבולות הקו המצטייר בין תחנות העוני והמצוקה,
בבור הספיגה של נקיפות המצפון המערבי,
בפח השחור השומר את העיר לבנה,
מי יכול היה לבוא שם? מי אם לא הם?
אולי לא הם הם, אבל כמותם.

איור בהשראת הפוסט - גדעון רימר, סטודנט שנה ג' ב"בצלאל" אקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לתקשורת חזותית

איור בהשראת הפוסט – גדעון רימר, סטודנט שנה ג' ב"בצלאל" אקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לתקשורת חזותית

—————————————————————————————————————————–
הפוסט שקראתם עלה כ-400 ש"ח להכנה. על פני עשרה ימים של עבודה, הושקעו בו 75 שעות ברחובות דרום העיר ו-30 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם חשבתם שזו עיתונות ראויה או סתם נהנתם לקרוא, אנא שלמו כפי שאתם מעריכים את העבודה ועיזרו לי להמשיך לכתוב ולחקור, בצורה שלדעתי לפחות, לא מיוצגת בתקשורת. תודה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקולוגיה, גזענות, הדרת נשים, הומור, המחאה החברתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, חינוך, עיתונות, פוליטיקה, פמיניזם, צרכנות, שירה, שמאל תל אביבי, תל אביב, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

79 תגובות על שבוע בתחנה המרכזית: סיפור של עכברים ואנשים

  1. לרמן הגיב:

    ריספקט! כדאי לציין שהמדיניות החצי-רשמית היא כמו שראית שהרשויות לא נכנסות לנוה-שאנן. מפנים זבל פעמיים בשבוע ואין רישוי עסקים (מה שמאפשר חופש רב גם לתופעות חיוביות, כמו המסחר הלא-פורמלי, אבל גם להמון תופעות סופר-שליליות). זה מקביל להרבה שכונות סלאמס בעולם, אבל כמו כל מקום, המקרה של נווה-שאנן (והאופן בו התקשורת הישראלית מטפלת בו) מיוחד בדרכו שלו.

    אהבתי

  2. אלון הגיב:

    פוסט נהדר, באמת היה שווה קריאה!.
    כל הכבוד על ההשקעה שלך.

    אהבתי

  3. גד השדה הגיב:

    אין ספק שאתה מנפק רשומות מושקעות וכתובות לעילא. אני עובר בתחנה המרכזית וסביבתה ברגל בערך פעם בשבועיים, בדרך מתחנת דרך ההגנה אל אזור מגדל שלום וחזרה, כולל בשעות הערב, הרבה אחרי רדת החשכה. אני גם מגוון את המסלול, כי זה מעניין לי. זה כמו סיור בארץ אחרת. אבל אני לא מרגיש מאויים. אולי זה רק אני, אולי בגלל שאני גדול פיזית, אבל יש לי נסיון בעולם השלישי, כולל סלאמס באפריקה כמו זה של קיברה, בניירובי, ואני כבר יודע לחוש את האווירה ולדעת מתי יש בה איום. בדרום תל אביב, אני לא חש שיש איום. אין אלימות כבושה באוויר. פשוט אין.
    אני תוהה אם ניסית ואם הצלחת לנהל שיחות משמעותיות עם הפליטים. האם ישבת במועדונים על כוס בירה וניסית לשוחח עם האנשים? אם כן, הרשומה לא מספרת על זה. היא כן מספרת על שיחות עם בוריס, עם נהג מונית ועוד.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      היא בכוונה לא עוסקת בעדויות, בגלל האמון הקטן שיש לי בהן. עדויות הן סוביקטיביות ועל כל אדם שתוכל למצוא שיאמר א' אני אמצא לך אדם שיאמר בדיוק להפך. אין לי עניין בעיסוק הזה ולכן לא הבאתי בפוסט עדויות, מלבד כמה אימרות קצרות ותלושות מתוך מפגשים ליליים, אבל ממש לא בנופח של ראיות, אלא כחלק מהסיפור וההתרחשות הטבעית שקרתה לי. בוריס פנה אלי. את נהגי המוניות שאלתי לגבי כתובת ולא לדעתם. הזונה פנתה אלי. לא יזמתי ואין לי עניין בדעתם לא של הפליטים, לא של השמאל ולא של הימין. המציאות מדברת ברור מספיק בשבילי ורק כאשר היא חסרה ואין לי שום ברירה אחרת, אני נעזר בעדויות. אני חושב שהגענו לרמה חדשה בעולם של אגוצנטריות והומוצנטריות, שבעצם כמעט הכל הוא דעה ולא רק שלרוב איש לא חוקר את האמת בשטח, גם לאף אחד לא ממש אכפת.

      שלא ישתמע לא נכונה –
      יש לי הרבה זיקה לאנשים ואם הנושא הוא אדם ספציפי, ברור שראוי לשוחח איתו. אבל הנושא פה הוא סוציולוגי, דמוגרפי, הכללתי. מבחינתי מאמר שמצטט את דעתו של אדם, הוא עדיין מאמר דעה (ומאלה לא חסר, לכאן או לכאן). מה שרציתי להביא פה, ואולי בבלוג בכלל, זה את הקול הלא מרואיין של המציאות. מבחינתי, ראיינתי את הזונות והפליטים. את העכברים. את הרחובות. את התושבים. אני לא צריך שהם ממש יאכילו אותי בתשובות ואני לא צריך לשים במרכאות "נורא קשה לי בארץ" כדי ליצור רגש. העכברים מטפסים עליהם. אני באמת צריך לשאול אותם משהו?

      באופן כללי, ראיון זו סביבה מזוייפת ושקרית, שיש בה תבנית מכוונת מראש הידועה למראיין ולמרואיין ומטרה ברורה (אם כי לפעמים אלו שתי מטרות שונות לכל אחד מהצדדים). לפני התחקיר הזה, עיתונאי אחר הציע לי לעשות תחקיר מבוסס ראיונות וסירבתי. בהנתן שהדיון הוא על תופעה ולא יחיד ובהנתן שידוע שכמות האנשים המעורבים בתופעה מאפשרת את כל קשת הדעות, מה הערך של הצגתן? אני יכול בכנות לומר לך, שאין באמת חטא של ממש בפשוט להמציא את הדעות והדמויות ולחסוך את הראיונות. תמציא כמה פליטים ותרשום מה שבא לך. בשביל מישהו מהם, זה לא יהיה שקר.

      לכל היותר, אם הייתי מראיין אולי מאות של אנשים, היה בזה בכדי להציג משהו מציאותי. כל דבר שקטן מכך, הוא מאמר דעה בלתי מבוסס ולא יותר מכך. כשהשמאל עושה את זה, הוא פותח את הדלת לימין לעשות את זה. אם השמאל יכול להביא שלושה אפריקאים שיגידו X, אז זה לגיטימי שהימין יביא שלושה תושבים שיגידו Y ופתאום, המציאות בטלה ואין עובדות. יתרה מכך, השטח נגוע בדעות הפופולריות. לא טרחתי לצטט אותם, אבל פליטים ותושבים נשמעו לי לא כאילו אני הולך לצטט אותם, אלא כאילו הם מצטטים מישהו אחר שכבר דיבר על הנושא. אנשים ממש אמרו לי כותרות מהעיתונים. אנשים שאני לא חושב שיודעים מה היא בדיוק חצבת או שחפת, פתאום יודעים שיש להם אותה "מניסיונם האישי". בגדול, מרגע שנושא הפך למדובר מספיק בתקשורת, אתה יכול כבר לפסול את כל הדעות בנושא, כי הן לא יהיו נקיות. אני חושב שזה הכי ברור במערכת משפט מבוססת מושבעים, שם פוסלים מושבעים על חשיפה תקשורתית או מעבירים משפט למקום בו החשיפה אינה משמעותית. לתת לסובלים, מכאן ומכאן, להעיד, זה ניגוד אינטרסים ברור (שוב, רק אם אין אמת בשטח וחייבים להישען על עדויות).

      כשאני ארצה לדעת לגבי הצבע האהוב עליהם, אני אשאל אותם. כשאני רוצה לדעת איך הם חיים, אני אלך בצללים לבוש בסמרטוטים ואתן להם להתנהל באופן טבעי. כי אני לא רוצה את הדעה של הזונה, אני רוצה את הצעת הזנות שלה. ואני לא רוצה את הדעה של נהג המונית, אני רוצה את העיניים הבוהות בי כחתיכת בשר. ואני לא רוצה את הסיפור של האפריקאים מהפה שלהם, אלא מהגוף, הבגדים ומהעכברים. לדעתי, שם הסיפור האמיתי (וגם ככה, הסיפור העדותי, כבר מוצה עד תום).

      התחברתי לפוסט שלך. ניסיתי להסביר גם אני פה, כיצד אפילו בתור אדם נאור, הדברים הבלתי רציונלים האלה מחלחלים פנימה וקשה להתנער מהם. מאוד הזדהתי עם תחושת העיניים המסתכלות עלי כולן. עד עכשיו לא ברור לי אם כך היה, או שמא אלו היו עיניי שהסתכלו על כל עיניהם. זה לדוגמא נושא שבמאמרי הדעה של השמאל מוחמץ והפחד תמיד מומר לגזענות מלאה ובלתי ניתנת לגישור. חלק מהסיבה לכך, היא שמרבית הכותבים והקוראים, כמט ולא הלכו ברחובות האלה בלילה.

      נ.ב.
      אני קורא את התגובה. היא מרגישה לי טיפה מילטנטית אך אין לי כוח לתקן. אל תסיק מזה שום דבר התקפי או אישי… אני אחרי עשרה ימים ארוכים מאוד.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        אני גם אוסיף שיש אלמנט מפלה בראיונות. המרואינים הם אנשים המסכימים להתראיין. זה סוג מסויים של אנשים. בהקשר של תרבות פשיעה ואלימות, נרקומנים וזונות – אתה לא תקבל יותר מידי ראיונות. תרבות הראיונות, מפלה את המציאות לטובת המרואיינים וכנגד הרוב הדומם. דוקא כשאני משתיק את המרואיינים הרגילים, בוקע הקול הלא מרואיין ולא מסוקר שלרוב קרוב יותר למציאות.

        אהבתי

    • יפתח בריל הגיב:

      מסכים עם גד. בניגוד לרושם שעשוי לעלות מהפוסט (ובזה הוא מזכיר דווקא טקסטים של העיתונות הפופולרית) אין אווירה של איום בתחנה הישנה או בצ'לנוב. את שכונת התקווה אני מכיר פחות. גם התיאורים הציוריים של אזור התחנה הישנה כארץ גזירה ("אף אחד לא הולך ברחובות האלה בשעות שהלכתי בהם: לא ארגוני זכויות אדם, לא המשטרה, לא תושבי שכונת התקווה ובאופן כללי, משעה 12 בלילה הייתי האדם הלבן היחיד שם (מלבד נרקומנים וזונות)" – קצת מופרזים. נכון, היום זו שכונת מהגרים שישראלים ותיקים ממעטים להגיע אליה, אבל היא לא הפכה למתחם סגור ובהחלט אפשר למצוא שם אנשים לבנים, ואפילו סיורי משטרה. זה לא אומר שלא נגיע יום אחד לממדי ההפרדה שהתפתחו בערי הגירה אחרות ברחבי העולם, אבל אנחנו עדיין לא שם.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        לא יודע מאיפה אתה ומתי הסתובבת שם, אבל בשעות הלילה אין שם ישראלים ואין שם משטרה. הזונות והנרקומנים משתמשים ונאנסים ברחובות לעיני כל. באמת שאני יודע על מה אני מדבר ואין טעם להתווכח על כך כי זה מצב נתון ולא דעה שלי או שלך. אתה מוזמן לטייל שם ב-2 בלילה ולומר לי אם יש משטרה או אנשים לבנים באזור התחנה המרכזית הישנה והחדשה. אף בן אדם נורמטיבי לא מסתובב שם ובצדק.

        בכל מקרה, אין פה ויכוח. זו המציאות והמשפטים שכתבתי אינם מופרזים בשום צורה.

        אהבתי

        • יפתח בריל הגיב:

          אני מסתובב שם כל הזמן. עברתי לגור סמוך לצ'לנוב לפני כחודשיים. אחי מתגורר באזור המהגרים בשפירא כבר למעלה משנה, בת-דודתי – חצי שנה. ידיד ותיק שלנו – כשנה. הג'נטריפיקציה איננה שמועה; אנחנו ה"ג'נטרי", והפיקציה כבר בעיצומה. "אף בנאדם נורמטיבי לא מסתובב שם" – מלבד כל אלה שהזכרתי, בהנחה שאנחנו נחשבים לאנשים נורמטיביים. (ואולי כדאי לשאול מהו נורמטיבי בשכונת מהגרים כזאת. במובן ידוע צעירים אשכנזים בעלי מקצועות חופשיים הם מאוד "לא נורמטיביים" בשכונה כזאת).

          אשר לביקורת על ההפרזה בעובדות, אבהיר את מה שכתבתי. הפוסט ברובו טוב ומדויק, ואולי הייתי צריך לקדים ולכתוב זאת. ההסתייגות שלי היא רק מנימה מסוימת שמתגנבת לעתים לדברים. דוגמה מתגובתך האחרונה: אתה כותב שהזונות והנרקומנים משתמשים ונאנסים בשכונה לעיני כול. זונות ונרקומנים סובבים בלילות בשכונה לעיני כול, ונרקומנים משתמשים בסמים בחצרות ובקרנות רחוב. זונות נאנסות לעיני כל, לעומת זאת, לא ראיתי.

          אהבתי

          • Eishton הגיב:

            יפתח,
            צ'לנוב זה לא התחנה המרכזית, גם אם זה קרוב. גם גן החשמל קרוב וגם רוטשילד. זה עדיין עולם אחר.
            לא אמרתי שישראלים לא גרים שם, אלא שהם מיעוט קטן ושהם לא מסתובבים שם בלילה. כשאני אומר "שם" אני לא מתכוון לצ'לנוב או אלנבי או התקווה למרות שכל המקומות האלה יחסית קרובים. אני מתכוון ממש לתחנה הישנה ולתחנה החדשה ולסמטאות שבסביבה. אין שם אור בכלל ואתה לא גר שם – אף ישראלי לא גר שם. שם יש רק מכוני ליווי, נרקומנים, חנויות סקס וכולי.

            בקשר לזונות הנאנסות –
            אני לא משתייך לפמניזם מהסוג שרואה בכל עיסוק בזנות כאונס, אך גם לא למיתממים הרואים בזנות ברורבה כבחירה חופשית עם מקרי קיצון בלבד שאפשר לראות בהם אונס. בכל מקרה, בהקשר של הזונות מהסוג של התחנה המרכזית וסלמה – זה לא בחירה. אם תסתובב ברחוב פין או סלמה וסביבותיהם תראה זונות עומדות בפתחי דלתות על הכבישים. תמשיך להסתובב תראה אותן ספק נאנסות ספק "עובדות" ברכבים חונים, או במכוני ליווי שדלתותיהם פתוחות לרווחה, או אפילו סתם כנגד איזה חומה בחשכת חניון נטוש. זה בעיניי "לעיניי כל" גם אם העיניים שלנו לומדות להמשיך להסתכל קדימה ועל המדרכה בלבדף מבלי להתערב. אפילו במנחם בגין פינת צ'לנוב כמעט כל ערב אפשר לראות זונות חולות ושואתיות בחניון שם בפינה. ומעבר לכך, מרביתן נאנסות (במשמעות היותר מקובלת) במהלך התפקיד לא מעט, רק שלאף אחד לא אכפת מספיק בכדי לעשות את ההבדלה.

            אהבתי

          • יפתח בריל הגיב:

            אם אתה מגביל את דבריך ל"מרכז המסחרי" של רובע המהגרים, דהיינו הבלוקים המקיפים את נווה שאנן והגדוד העברי (שם מרוכזות רוב האותיות השחורות שבמפה ששרטטת), אין לי מחלוקת אתך. זה אזור מצומצם יחסית שאין בו כמעט עסקים דוברי עברית, ומטבע הדברים ישראלים כמעט שאינם מבקרים בו אלא כדי לעבור דרכו.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            בעיקר לאזור הזה התייחסתי וכמובן שבהיקפים שסביבו יש עדיין פחות תנועה ישראלית\"לבנה" עד נקודות אפרטהייד מסוימות. וזה לא היה ככה. התחנה הישנה והחדשה היה אזור עמוס ישראלים. עניים אולי אבל ישראלים. בכניסה לתחנה היו בסטות של מוזיקה מזרחית, מסעדות. נווה שאנן הייתה מלאה בדיירים ישראלים עד שנות ה-90 המתקדמות. לא שאכפת לי שיהיה גיוון (וזה אפילו עדיף), אבל העומס הנוכחי הוא בלתי אפשרי – במיוחד ללא תחזוקה ראויה.
            בכל מקרה אני חושב שהבנת לאיזה אזור התכוונתי. נווה שאנן היא לא צ'לנוב, כשם שצ'לנוב היא לא אלנבי. המרחקים קצרים וההפרשים דרמטים.

            אהבתי

  4. Riky Cohen הגיב:

    עוכר את הנפש והשלווה. פוסט חשוב שהלוואי שיקראו גם הימנים המוסתים.

    אהבתי

    • עדו הגיב:

      אם אני נשברתי באמצע, לא נראה לי שימני יקרא יותר מאשר את הכותרת.

      אהבתי

      • עופר הגיב:

        לא תאמין, אני ימני ואני מסוגל ממש לקרוא את כל הפוסט ואפילו ישאר לי כח לתגובות. אל תהיה ילד…המצב הזה חמור גם בעיניי, ואני אפילו מרחם מאוד מאוד על האנשים האלה. לא יאומן- ימני מרחם!. אישתון, אתה עושה עבודה עיתונאית מדהימה, כל הכבוד, על רצינות ומקצועיות בלי רצון לתהילה. תמשיך.

        אהבתי

      • מור הגיב:

        היי איזה קטע, אני גם ימנית וקראתי גם את הכותרת, גם את הכתבה ואפילו תראה מה זה גם את התגובות. לא נמאס לכם להיטפל לכל הסטיגמות והכללות האלה? אולי כדאי שתמשיכו לקרוא את הכתבה במקום להתעסק בשטויות

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      הפוסט מצויין ועוכר נפש ושלווה. התגובה שלך גם היא עוכרת נפש ושלווה.

      אהבתי

  5. Elizabeth הגיב:

    ואו. פוסט מדהים וחשוב. בדרך כלל מתעצלת להגיב, אבל הפעם הייתי חייבת. כל הכבוד.

    אהבתי

  6. יוסי כהן(ועד הפעולה נגד ההסתננות) הגיב:

    …שמח שהגעת למסקנה שאני בתור בלוגר שסוקר את תופעת המסתננים כבר כמעט שנתיים הגעתי אליה לפני המון המון זמן בעניין מחנה השהייה ואחריותו של השמאל הקיצוני(זה שמכתיב את המדיניות כאן במדינה) למחדל ההומניטרי השורר בדרום ת"א , בכל אופן אני מצרף לכאן את מה שכתבתי בתגובה לפוסט של הבלוגרית אסתי סגל לפני זמן מה :

    1. כל הנתונים בנושא הפשיעה מתקופת יולי 2010 ממש לא רלוונטים בכדי להמחיש את רמת הפשיעה כיום . עקב המשך הנהירה ההמונית לתל אביב , ידוע לך היטב שתל אביב כבר הגיעה למיצוי במס’ מקומות העבודה שניתן לספק לאותם המסתננים שממשיכים להגיע בהמוניהם לפחות כתחנה ראשונית בשהייתם בארץ . ההתגודדויות סביב הצמתים בתל אביב גם מהוות אינדיקציה למצב החמור בנושא תעסוקתם.
    עקב כך התסכול והרעב משפיעים לרעה ומובילים אותם לפשע .

    2. אם ארגוני הסיוע להסתננות היו דורשים אי שם כבר ב2009 שיוקם מחנה השהייה בנגב היינו נמנעים מכל המחזות בהם אנו רואים המוני אדם מתגוללים במדשאות תחת הגשם והשמש הקופחת בעודם נתונים לחסדיהם של אזרחים פרטיים להספקת רעבונם ללחם. בעוד והיו שוהים במחנה או אז היו זוכים גם לשיעורי אנגלית והכשרה חקלאית/מקצועית וכך למצוא את עצמם באחד הימים ראויים להיקלט למדינה שלישית שתסכים לקבל אותם . לרוב גדול מהמסתננים בהעדר הכשרה מקצועית, השכלה ואי שליטה בשפה האנגלית יש קושי רב למעסיק הישראלי להעסיק אותם גם אם היה רוצה מאד . כרגע לא רק שהמחנה לא הוקם, אתם כולכם מתנגדים נחרצות לפרוייקט ועוד מגיעים בטענות ומענות על "אזלת יד" הממשלה שמוכנה להקדיש 630 מיליון שקל לפרוייקט .

    3. החקלאי הישראלי טוען נחרצות שהתאילנדים מגלים מוטיבצית עבודה רבה יותר מהסודאני או האריתראי ועל ניסיונות לשלבם בעבר ללא הועיל היו פרסומים בשנים האחרונות(גוגל) . לא לחינם הצביע השר שלום שמחון , הדואג לשמר את אינטרס הלובי החקלאי , בעד חוק המסתננים המייעד להם שהייה במחנה בנגב . מי שלא מכיר מקרוב את המנטליות והאופי של הסודנים והאריתראים יתקשה להבין על מה הם מדברים .

    4. גם נוהל "חדרה -גדרה" עליו הפגנתם ועתרתם לבג"ץ נגדו היה יכול לעזור מאד ולמנוע את המצב הנוכחי בתל אביב .

    7. ברמת המאקרו ראוי לשאול – אם דואגים לקלוט כאן בישראל את שכבת האוכלוסיה החזקה של ארצות אפריקה שהצליחה להשיג מאות ולפעמים אלפי דולרים בכדי לעשות את המסע ממדינתם ולשלם גם עבור הברחת הגבול (כל זאת שלשיטתכם הם קרויים "פליטים הנסים על נפשם" ) הרי שהשכבה החלשה של ארצות אפריקה שהיא החלק הארי נשארת לבדה ונעדרת כל אפשרות תקומה בעתיד ללא "ההון האנושי" שנקלט כאן . מצילים את הקומץ והרוב הגדול נשאר לאנחות .
    יוסי כהן.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני לא באמת חושב שהגענו לאותן המסקנות.

      1. ציינתי שאכן יש פשיעה ושלא ניתן להתכחש לה, אבל ישנם נתונים עדכניים מ-2011 וגם 12 אם אני זוכר נכונה, שעדיין מצביעין שאחוז הפשיעה שלהם נמוך מאחוז הפשיעה באוכלוסיה הישראלית ובצורה משמעותית. על כך אוסיף שיש עיוות נוסף שלא מתייחסים אליו וזה דרגת העוני שלהם. להשוות אותם לישראלים זה סוג של בדיחה. למקבילה אמיתית צריך להשוות אותם למחוסרי בית ישראלים או מובטלים או במינימום לאחוז הפשיעה בסביבתם. אני מבטיח לך שתגלה שהם מאוד שוליים בהרכב הפשיעה של מדינת ישראל.

      2. "ארגוני הסיוע להסתננות" – פשוט מעיד על מרחק בלתי גשיר בינינו שלא אגע בו.
      כתבתי בפוסט שכשאני מדבר על עיר אוהלים או משהו בסגנון, אני ממש לא מתכוון למה שהמדינה או הימין מתכוון אליו. אבל מבחינתי מדינת ישראל יכלה להרוויח (וגם האפריקאים) על ידי בניה של עיר ארעית שכזאת, שבאדמות שבסביבה יעבדו האפריקאים בחקלאות (לא בכפיה) או יקבלו הסעות למשקים או מפעלים שיעסיקו אותם וחזרה (בתשלום כמובן). בצורה כזאת הם יכולים להחזיר את העלות של השהייה שלהם בארץ ואפילו לחסוך קצת כסף, עד אשר ימצא להם פיתרון במדינתם. כשאני אומר עיר אני מתכוון גם לבית ספר או שניים וגני ילדים ומרפאה וכולי. זה לא צריך להיות גן עדן, אבל אסור שזה יהיה גהנום או איזה גדר עם עבודות פרך כדי "שהם יקבלו את הרמז ויפסיקו לבוא".
      אני לא "אתם כולכם".
      והממשלה לא "מוכנה להשקיע", זה מחובתה להשקיע ואני לא מתלהב מהפעמים הנדירות שהיא עושה זאת נכונה. והממשלה לא משקיעה 630 מיליון שקל, אלא מבזבזת אותם בצורות לא נכונות שיכולות להכיל רק קומץ מהאנשים ובעלות אופי לא הומני, שהופך את האפריקאים לפושעים בעצם, למרות שלא עשו שום עברה (למרות הרמיזה הלא נכונה, בשימוש שלך ושל אחרים, במילה "מסתננים").

      3. האפריקאים פה וישארו פה למשך כמה שנים לפחות (אם במעצר ואם בחופשי). אולי אין להם ניסיון, אבל ברור שאין להם חוסר יכולת בסיסית וודאי שהם רוצים לעבוד וסביר שיעבדו קשה יותר (אם יינתן להם שכר ותנאים הוגנים). אז אם מלמדים אותם חודש או שלושה חודשים את העבודה, זה בסדר גמור. בכל מקרה, הם פליטים קודם (לפחות ברמה החוקית, עד אשר הממשלה תבדוק את פרטיהם) ומהגרי עבודה רק לאחר מכן. זה אינטרס הדדי שהם יעבדו.

      4. "הפגנתם ועתרתם" אינני מלך. דבר אלי ביחיד.
      חדרה-גדרה זו בדיחה על חשבון האזרחים שלא במרכז ולא פיתרון. אלו גזרות ולא מחשבות פרקטיות עם היתכנות.

      5. אפריקה היא ענקית ואנשים עם כמה אלפי דולרים ממש לא מייצגים את השכבה החזקה. אני אסכים שסביר שהפליטים הם אלה שיכלו פיזית וכלכלית לברוח את המדינה. אבל זה אופיים של פליטים תמיד. אתה כמעט ומתלונן על זה שהיה להם את היכולת לקפוץ מעל המשוכה.
      וזה שאתה חושב שאנחנו לוקחים להם את "המנוע הכלכלי" שלהם או משהו, פשוט גובל בפנטזיה מוזרה. ראשית המדינה שם בקרשים ושנית, מה שאתה מציע זה שהיו מחזירים פליטים יהודים לגרמניה, כדי שיעזרו לשקם אותה (או קונגו או דרפור וכולי). בוא נגיד שכשיגיע היום ותהיה אפשרות למהפך במדינה שלהם, אני בהחלט אהיה בעד להכשיר את הפליטים שכאן (ומעוניינים בכך), הכשרה קרבית על ידי צה"ל ולתת להם נשק (במימון האו"ם כמובן) ושיצאו לקחת את מדינתם חזרה. כרגע, זה לא המצב ואני לא דן בפנטזיות.

      אהבתי

      • יוסי כהן(ועד הפעולה נגד ההסתננות) הגיב:

        לשון רבים אשר השתמשתי בה זה מכיוון שעשיתי העתק הדבר מהפוסט שם . לגבי הנתונים הם לא רלוונטים לגבי דרום תל אביב ספציפית . כאשר אתה מבודד רק את דרום תל אביב כמחוז בפני עצמו – אתה מקבל את אחוז הפשיעה הנכון יותר (כן זה סוג של מדינה בפני עצמה).
        לגבי השקעות שהמדינה משקיעה . כן אני חושב שהיא משקיעה ואין לה כל חיוב לספק להם תנאי מחיה כי אני אוחז בדעה שאף אחד מהם אינו פליט שברח מסכנת חיים . קודם הוא שהה במצרים-שם מקומו. וכל הסיפורים על החזרתם ממצרים למדינתם זה מעשיות סרק ואם יש כאלה אז מתוך מאות אלפי הפליטים שהגיעו למצרים היו החזרות בודדות .מאז 2009 מצרים הפסיקה להחזיר אותם .אפשר לראות את זה גם באתר HRW .
        נוהל חדרה – גדרה – עכשיו כל ארגוני ומפלגות השמאל מתחננות שהוא יחזור לתוקף רק הם משתמשות במילים עדינות יותר . אם הם היו מפוזרים בכל הארץ – תאמין לי אף אחד לא היה ממש מתנגד להם חוץ מהימין הקיצוני . אחוז הפשיעה שלהם היה נותר נמוך ולא בולט והם לא היו מורגשים כאן בכלל .

        לגבי "אפריקה גדולה" ו"הפנטזיות"- קודם כל הם לא באים רק לישראל אלא בורחים לכל מדינות העולם ומספרם עולה למליונים . כאשר אתה בוחן כל מדינה בפני עצמה כגון דרום סודן וכגון אריתריאה זה לא מדינה עם אוכלוסייה ענקית וכל אדם שיכול לתרום לטובת המשק ובניית מדינתו הוא חשוב למדינתו ובלעדיו הצמיחה של הכלכלה שלהם היא איטית ובדיוק כך היה קורה אם ישראלים היו בורחים בהמוניהם מישראל בעשורים הראשונים להקמת המדינה .
        נכון אתה צודק , אני לא מציע להחזיר אנשים למדינות שיש בהם סכנת חיים אלא אני מתייחס לפליטים שברחו או לא רוצים לחזור למדינותם שיש בהם כלכלה כושלת ורמת מחייה ירודה כגון דרום סודן וחוף השנהב וכדו' . אם רוצים לעזור להם יש דרכים לעזור אבל לא על ידי אפשרות בריחה למדינות המערב ואז כל המליונים החלשים יותר באמת כבר לא יהיה להם סיכוי כלשהו לתקומה .

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          למדינה יש מחוייבות והיא חתומה על הסכם לתת הגנה לפליטים (כמו הרבה מדינות אחרות). ההגדרה של "פליטים" גם כן מתוקף ההסכם, איננה שלנו, אלא של האו"ם. לכן לא ניתן להחזיר את מרבית האפריקאים שכאן, כי הם מגיעים ממדינות שעל פי האו"ם מגדירות אותם אוטומטית כפליטים. אני יכול לעשות דיון מוסרי על הגנה על אדם באשר הוא אדם ואתה יכול להעלות טיעונים על להגן על מדינה מאיזה תסריט אימים כלשהו. כל זה לא רלוונטי. המדינה חתומה על ההסכם וכמו מדינות אחרות שמגיעים אליהן אפריקאים, גם ישראל לא יכולה להחזיר אותם. כל שאר הדיון מעבר לזה, הוא קישקוש. לצורך העניין, אם ישראל תחזיר פליטים למדינות אסורות, זו תהיה עבירה על החוק הבינלאומי. מבחינתי, זו תהיה לגיטמציה לעבור על החוק הלאומי – כי אם המדינה שלי לא מכבדת את החוק, אין שום סיבה שאני אכבד אותו. בנקודה הזאת, אם חס וחלילה תגיע, אתה תראה ממני פה פוסט שקורא לעצור גם באלימות וגם במחיר דמים שוטרים ופוליטיקאים שמעורבים בפלילים על רקע של פשעים נגד האנושות (דהיינו פועלים לגירוש בלתי חוקי של אנשים למדינות אסורות).

          חדרה-גדרה:
          אין לי מושג מי הם כל השמאל וכל מפלגות השמאל שאתה מדבר עליהם. אני קורא את כל העיתונים ובנוסף את מרבית הבלוגים הפוליטים וקרוב לכל הבלוגים השמאלנים. לא ראיתי קריאה לחוק שיאסור כניסת אפריקאים לתל אביב או העסקתם. פיזור טבעי זה דבר אחד ונכון. הוא צריך להישען על מקומות עבודה, מקומות מגורים וכדומה. האפריקאים לא הגיעו לתחנה המרכזית כי הם קיבלו כרטיס אוטובוס לשם. גם אם היית מוריד אותם בהרצליה, עדיין היה מספר דומה של אפריקאים כרגע בתחנה המרכזית. האפריקאים הגיעו להיכן שיש אוכל ועבודה ודירות מספיק גרועות ועלובות ובכמות כמעט מספקת, בכדי לאכלס אותם. לצורך העניין, אתה אפילו לא חייב לדבר על האפריקאים. אם היינו מפנים את ההומלסים הלא אפריקאים מנווה שאנן ואת מחוסרי הדיור במקומות אחרים בארץ ואוספים את כולם וזורקים אותם בקיסריה – אתה חושב שהם היו נשארים שם? הסיבה שהאפריקאים ושאר השכבות העניות מגיעות למקומות כמו התחנה המרכזית, היא אותה הסיבה שמים "בוחרים" לזרום למקום הנמוך ביותר.

          אין צמיחה כלכלית במדינות האלה!!! אין מנוע כלכלי! אין בורסה ואין מקומות עבודה לא מאויישים. אלא מדינות של 90% עוני 10% רעב וחלק עצום של מובטלים. אתה מדבר כאילו יש להם בעיה של מיתון או אינפלציה. זה לא מדינות שרלוונטיות בכלל (במצבן הנוכחי) לדיון הכלכלי המערבי. ואני שוב אומר, שבמילים אחרות (ובלהבות נמוכות יותר), אתה קורא להחזיר ניצולי שואה ב-1946~ לגרמניה, כדי לעזור לבנות מחדש את ברלין.

          דרום סודן וחוף השנהב מהוות פסיק קטן וחסר משמעות בכמות הפליטים בישראל. ההחזרה שלהם היא סתם לצורך האכלת התקשורת. גם אם יש או אין שם משבר, זה לא רלוונטי לבעיות הישראליות ומגלם בתוכו יצר נקמנות כללי שלא נותן לעובדות להפריע לו.

          אני ממליץ שנפסיק, כי אנחנו רחוקים מידי בדעותינו.

          אהבתי

          • יוסי כהן(ועד הפעולה נגד ההסתננות) הגיב:

            מצטער, אבל אני חייב "להציק" עוד קצת כי הדברים שאמרת כאן חמורים מאד ואפילו אני מפנה את השב"כ שיפקח עין עליך רק בכדי להיות בטוחים…
            אז ככה כתבת :
            למדינה יש מחוייבות והיא חתומה על הסכם לתת הגנה לפליטים (כמו הרבה מדינות אחרות). ההגדרה של "פליטים" גם כן מתוקף ההסכם, איננה שלנו, אלא של האו"ם. לכן לא ניתן להחזיר את מרבית האפריקאים שכאן, כי הם מגיעים ממדינות שעל פי האו"ם מגדירות אותם אוטומטית כפליטים. אני יכול לעשות דיון מוסרי על הגנה על אדם באשר הוא אדם ואתה יכול להעלות טיעונים על להגן על מדינה מאיזה תסריט אימים כלשהו. כל זה לא רלוונטי. המדינה חתומה על ההסכם וכמו מדינות אחרות שמגיעים אליהן אפריקאים, גם ישראל לא יכולה להחזיר אותם. כל שאר הדיון מעבר לזה, הוא קישקוש. לצורך העניין, אם ישראל תחזיר פליטים למדינות אסורות, זו תהיה עבירה על החוק הבינלאומי. מבחינתי, זו תהיה לגיטמציה לעבור על החוק הלאומי – כי אם המדינה שלי לא מכבדת את החוק, אין שום סיבה שאני אכבד אותו. בנקודה הזאת, אם חס וחלילה תגיע, אתה תראה ממני פה פוסט שקורא לעצור גם באלימות וגם במחיר דמים שוטרים ופוליטיקאים שמעורבים בפלילים על רקע של פשעים נגד האנושות (דהיינו פועלים לגירוש בלתי חוקי של אנשים למדינות אסורות).

            "
            המדינה חתומה על הסכם – נכון . ההסכם אינו חוק בין המדינה לאזרחים אלא אם אומות העולם . חובתך כאזרח לקיים את החוקים וחובותיך ומאידך המדינה חייבת לתת לך את הזכויות שלך וחובותיה **כלפיך** .
            הסכם עם מדינה אחרת או או"ם לא נוגע ליחסי הגומלין שלך עם המדינה.
            האו"ם המורכב ממדינות ערביות עויינות לישראל הוא לא גוף נייטרלי וטהור משיקולים זרים (עיין ערך הטבח בסוריה ועוד המון דוגמאות) ובפרט בכל הנוגע לישראל .
            חוות דעתו של האו"ם עפ"י נסיוננו בישראל לא בהכרח אמינה ולכן אין כאן "זה ראה וקדש".
            יש גרסאות אחרות שטוענות אחרת לגבי אריתריאה למשל , כגון גרסתו של ד"ר אפרים סנה :

            ברמה העקרונית מסכים איתך שלגבי חוקים שהם פשע נגד האנושות יש מקום לשקול פתיחה במאבק אלים אבל הפרה של סתם חוק בינלאומי אחר אתה טועה לגמרי בגישתך .
            מעבר לזה גם אם נניח שאכן המדינה תחליט לבצע פשעים נגד האנושות (וזה לפי ראות האזרח הפשוט) גם אז אינני סבור שמותר לנו לקחת את החוק לידיים ולעשות מעשים פיזית כי : אם אנחנו לא נהיה תלויים אחד בשני אנחנו נהיה תלויים אחד ליד השני….

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            יוסי… אמרתי לך שלא נסכים ושהדיון הוא חסר ערך. במקום לקבל את זה בצורה תרבותית, לקחת משפט שלי, על סיטואציה עתידית, תיאורתית, בה המדינה תפר חוק בינלאומי וצו מוסרי בסיסי, שאז מבחינתי אראה בכך קריאה להתייצבות לצד האנשים שהיא שולחת למותם (אם כך יהיה), להגן עליהם בכל מחיר. אתה כל כך אטום שהפכת את זה לאיום ולא הבנת שגם אם יזרקו אותך לאיזה צינוק, גם אז, אני אהיה שם. ואם יזרקו מתנחלים למכלאות והתעללויות, גם אז אהיה שם ואם לא תהיה לי ברירה, גם במחיר דמים.
            כל חוק, לאומי או בין לאומי, אם כתוב או לא כתוב, מסתמך תמיד על היותו מוסכמה מוסרית של האנשים הכפופים לו. כל חוק, מכיר במידה מסויימת את הזכות והחובה והאיסור של אדם לבצע פקודה בלתי חוקית בעליל, גם כאשר יש חוק מאחוריה. דהיינו, אם מחר יצא חוק שאומר שזה בסדר לירות בכושים, או לזרוק חרדים לרחובות או לא יודע מה, ואני אהיה מחוייב להשתתף, אם בפאסיביות או באקטיביות בתהליך הזה, תהיה סמוך ובטוח שאעשה כל שביכולתי לעצור את התהליך – גם אם מדובר באלימות פיזית, שאינני תומך בה, אך אינני פוסל אותה כאשר היא נדרשת.

            אתה צודק שהאו"ם איננו סמכות עליונה, אבל החוזה הוא מחייב. במילים אחרות, ישראל יכולה לסגת מהאמנה לפליטים ואז לעשות את מעשיה, אבל היא לא יכולה לפעול בניגוד לחוזה ולצפות ממני כאזרח לכבד את החוזים שלי עם המדינה שלא מכבדת את אזרחיה. במינימום המדינה צריכה לומר בגלוי שהיא עוזבת את האמנה ואז לפעול. גם אז, אני לא אהיה חלק מהציבור שיאמרו עליו "והעולם שתק". ואתה והשב"כ שאתה מאיים עלי איתו, יכולים לקפוץ לי והשיח האיומי שהעלית הוא ביזיוני.

            לא אמרתי שההפרה הטכנית של החוזה היא הגורם המקובל לאלימות, אלא ההפרה של הערכים שמאחוריו. אמרתי שההשבה של אנשים למקומות בהם יתעללו בהם או יהרגו אותם, מחייבת התנגדות ואם אין מענה להתנגדות סבירה, אז גם באלימות (אם יש בה ערך ואם לא אז בסודיות, כמו חסידי אומות עולם בתקופת השואה).

            בקיצור המסקנה שלך היא שבכל מקרה צריך לעשות מה שהמדינה אומרת. גם אם זה רצח עם של זרים. גם אם זה רצח עם של פלסטינים. גם אם זה רצח של אזרחים. בקיצור יוסי, אינך רצוי יותר בבלוג הזה. הבלוג הזה לא נועד בכדי לדבר עם האנשים שלא ניתן לגשר שיח איתם. אני בטוח שתמצא הרבה בלוגים של שמאל ואנשי פייסבוק של שמאל שנהנים לבזבז את הזמן שלהם בריב עם הימין. אני אינני כזה. אני מאמין ששינוי מצוי בשיח עם אלה שיש ערך בשיח איתם ולא בויכוח עם אלה אשר הויכוח עקר איתם. ואתה עקר עקר עקר וחסר גישור. חפש את ריביך הילדותיים במקום אחר ואת איומיך תממש, אל תטיח באוויר. אני מבטיח לך שזו לא תהיה החקירה הראשונה שלי ולא העשירית. זה גם לא תהיה הפעם הראשונה ששוטרים הרביצו לי. והחוק היחיד לדיון פה בבלוג (כפי שכתוב ב"אודות") הוא שאסור לתקוף את הדיין. והפרת את החוק הזה כשאיימת עלי עם השב"כ שלך. ואתה הרי יודע כמה זה מסוכן להפר חוקים, לא?!

            תגובותיך לא יתפרסמו יותר. לך תחפש מישהו אחר שישחק איתך.

            אהבתי

          • roy הגיב:

            שאלה קטנה. אתה כותב שהמשטרה לא עוצרת שם, אם לא עוצרת כנראה שמקרי פשיעה רבים בכלל לא מדווחים. אין מי שידווח על נתוני ה]שיעה. הרי אם השוטרים משקרים במקרים רבים או לא עונים לקריאות של אזרחי ישראל. לכן אני לא כלל כך מאמין לדיווחי המשטרה ודבר שני צריך כאמור ללמוד מאירופה ולהבין שאין קשר לעבודה. ואם ניתן להם עבדוה יגיעו עוד מסתננים ומבקשי עבודה . וכרגיל השמאל הקיצוני וההזוי יצעק שצריך לעזור להם ולספק עבושה. אבל חשוב להכיר את המושג זמן אפריקה. שם השועון לא משהו מומלץ. תכיר את המנטליות שלהם. בחלקאלות הם לא הכי יעלים. אני גר בישוב חקלאי.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            תת דיווח של פשיעה –
            אתה צודק שיש תת-דיווח רציני של פשיעה בנווה שאנן. אבל אתה טועה שאתה מקשר את זה לישראלים. נווה שאנן כמעט וריקה מדיירים ישראלים. ישראלים שנחשפים לפשיעה כלפיהם (לדוגמא גניבת תיק, פלאפון, פריצה לבית או תקיפה מינית), כמעט תמיד מגישים תלונה (אם מטעמי ביטוח ואם מרצון לצדק). לעומת זאת, תת הדיווח האמיתי ביותר, הוא של פשיעה כנגד האפריקאים (אם על ידי אפריקאים אחרים ואם על ידי ישראלים). בהיותם חסרי אזרחות (או אפילו מעמד של ממש) הפ מפחדים לפנות למשטרה. במקרים של פשיעה כלכלית (שוד, גניבה וכדומה), אין להם כל כך גם אינטרס, כי לעומתנו, אין להם ביטוח שידרוש מהם טופס תלונה כתנאי לקבלת פיצוי. לכן, תת-הדיווח המשטרתי גם הוא גדול יותר כלפי האפריקאים מאשר הישראלים.
            הערה: דיווח שונה מלכידה של הפושע או העמדה לדין. מדובר על נתונים של הגשת תלונות בלבד ולא המשכן.

            הגירת עבודה –
            ראשית אתה צריך להבין שמתחת לנקודה מסויימת, עבודה זו בעיה פיזית ומוסרית ממש כמו מלחמה. סתם לדוגמה, אצלנו בארץ יש שכר מינימום ותנאים סוציאלים מינימאלים (מקסימום שעות עבודה, ימי חופש, ימי מחלה וכדומה). הסיבה שיש לנו את זה, זה כי אנו מבינים שאנשים הם לא עבדים וגם עובד מגיע לו להתפרנס בכבוד. הסיבה ההיסטורית שיש לנו חוקים כאלה, היא שבעבר (ונראה שאולי גם בעתיד), העובדים היו עפר לרגלי בעלי הממון וקיומם נע בין עבדות לעוני. לכן, גם אם מדובר במהגרי עבודה, ראוי לשאול איזו סוג של עבודה? האם הם עזבו את ביתם כי הרוויחו 5000 שקל בחודש ומחפשים להשתדרג להיי-טק? או שאולי (כפי שהנתונים אומרים) הגיעו ממדינות עם 90% עוני (ולא העוני ה"אלגנטי" שאנחנו רגילים אליו) ו-10% רעב (גם כן לא ה"רעב" שמדברים עליו פה בארץ.

            מעבר לכך, אני ממליץ שתקרא על המדינות מהן הם הגיעו. אלו מדינות במצב של לחימה אלימה. ראוי גם לציין שישראל היא אחת מהמדינות המוכרת נשק לאפריקה ובעצם מחמשת את המלחמות הללו, שבסופן עומדים אנשים ומתדפקים על שערינו.

            לגבי יכולת העבודה שלהם ופיתרונות לאלה מהם שכאן –
            תראה… הם כאן כבר שנים והם כנראה יהיו כאן עוד כמה שנים. יש להם ידיים רגליים ושכל כמו כולנו. היה ניתן לבנות עיר ארעית בעלות נמוכה (לא מתקן שהיה בסגנון כלא) עם בית ספר וגני ילדים ומרפאה וכדומה. את המבוגרים היו מלמדים עבודות בסיסיות בחקלאות, ניקיון, בנייה וכדומה. אלה אנשים שעברו דרך ארוכה, אני בטוח שאם היה ניתן להם הם היו משקיעים הרבה אנרגיה ותוך חודש חודשיים אפשר היה להכשיר אותם לעבודה. המדינה יכלה להרים שדות חדשים על אדמות מדינה ולהפיח רוח במשפט החלול "להפריח את השממה". הם יכלו להשתכר בצורה מינימאלית והרווחים היו מכסים או מסבסדים משמעותית את עלות שהייתם.
            זה סתם פיתרון אפשרי אחד. יש עוד רבים כמוהו. העובדה שישראל מביאה עכשיו עובדים פלסטינים (ומשאר העולם), היא עדות לכך שיש בכל מקרה צורך בעובדים. במקום מתקני כליאה במאות מיליונים, יכלו להרים עיר ל-60 אלף האנשים שנמצאים כאן. עיר פשוטה ממבני עץ ופח ואוהלים גדולים. הם בכל זאת באו ממדינות במצב קטסטרופלי ולא מבתי מלון.

            עכשיו חוץ מכל זה, הדיון הזה הוא עקר, כי אני ואתה לא קובעים את מי לגרש, אלא האו"ם. המדינה חתומה על הסכם ולכן היא לא מגרשת אותם. בשביל לגרש אנשים המדינה צריכה לסגת מההסכם שלה עם האו"ם או להוכיח שהם אינם מגיעים מהמדינות שהאו"ם מגדיר כמדינות במשבר הומניטרי שיש סכנה בהן.אז אני ואתה יכולים לקשקש כמה שבא לנו וביבי ומנהיגים אחרים יכולים למרוח אותך כמה שבא להם, אבל האנשים האלה הולכים להיות פה עוד זמן רב. עכשיו אפשר לדבר על הפנטזיות שלנו – השמאל מחלום של שיוויון מושלם וקבלתם של האפריקאים כמעט כאזרחים והימין מחלום הגירוש האבסולוטי והמדינה היהודית בלבד – או להתבגר ולהיות פרקטיים. אני לא רוצה שהם ימותו או יסבלו. אתה לא רוצה שהם יפגעו בפרנסה או באוכלוסיה של ישראל. לא משנה מי מאיתנו צודק, שנינו תקועים פה. בו נדבר על מה שאפשר להסכים עליו ולא מה שרוצים שנריב עליו. אתה שמח שמבזבזים מיליארדים מהכסף שלך על מתקני כליאה ענקיים? לא היה עדיף לעשות עיר אוהלים? לתת להם חומרי בניה ועזרה ושיבנו בעצמם את בתיהם באזור הדרום או הצפון? המדינה הייתה צריכה רק לספק להם מים, אוכל והעבודה. במקום זה, אנחנו בונים מתקנים הרבה יותר יקרים. במקום שהם יעבדו ויפרנסו את עצמם באיזה 100 שקל ביום, אנחנו נכלא אותם וזה יעלה למדינה מאות שקלים ביום. מה ההיגיון?
            אלא אנשים חזקים. תן להם כלי עבודה, זרעים ושטח ואני מבטיח לך שאתה תחזור אחרי שבוע לשדה ואחרי כמה חודשים לפריחה.

            לא חייבים להסכים, אבל חייבים להסכים להפסיק לדבר על מה שאנחנו לחלוטין לא מסכימים עליו ולהמשיך הלאה לפיתרונות הלא-מושלמים לשנינו, אבל הכי טובים שאפשר.

            אהבתי

          • zeevm.co.il הגיב:

            אישתון, הוא כתב לך משהו שאני מסכים איתו. האפריקאים הללו לא מגיעים מסודן ישירות לישראל אלא מגיעים ממצרים. אין שום מניעה לעצור אותם שם במצרים ושלא יכנסו לישראל. הסיבה שהם בורחים לישראל ממצרים זה כדי לשפר את מצבם ולא כי הם בסכנה כלשהי

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            ברור שהם לא מגיעים ישירות מסודן. אני חושב שכל ילד ביסודי יכול להבין מזה שסודן היא לא מדינה שכנה שלנו, שהם לא מגיעים ישירות מסודן. אבל ההגדרה של האו"ם לא דורשת שהם יגיעו ישירות מהמדינה ממנה הם בורחים, במיוחד כאשר המדינה\ות בדרך מתעללות בהם, כפי שתועד בסיני. הרבה מאותם פליטים למעשה נדחפים לישראל על ידי חוטפים בסיני לאחר ששילמו כופר. אתה יכול לקרוא על זה פשוט תגגל משהו על "פליטים בסיני" ומקרי אונס והתעללות וכדומה.

            אהבתי

  7. פינגבאק: שאילתות על התחנה המרכזית ושילוט לא חוקי על בית אגד | שרון מלכי

  8. מעיין הגיב:

    פוסט מפוצץ ! מיתוסים ובכלל ! כל הכבוד ותודה רבה והלוואי כל אחד ואחד יקרא את זה עד הסוף וישכיל ויהיה פה שינוי יהיה פה בני אדם ולא סיסמאות זוועות ועדר שהולך אחרי מנהיגים קולניים ופרימיטיבים.

    אהבתי

  9. נרקיס הגיב:

    מדהים!

    אהבתי

  10. librowski הגיב:

    וואו.
    תודה רבה

    אהבתי

  11. גלעד הגיב:

    כתוב יפה ומאוד אינפורמטיבי. תודה רבה

    אהבתי

  12. אלכס הגיב:

    שלום,
    הפוסט מעולה!

    התכונות הטובות שהופכות אותו לכזה הינן היעדר דמגוגיה זולה, הבעת דעה אישית ומקורית, סלידה מהנהייה אחר ההמון, חוסר ביומרנות ועשייה עיתונאית אמיתית.
    במיוחד לא יכולתי לעצור את עצמי מלהנהן כשקראתי את תגובתך לעיל על נושא הראיונות.
    אם כן המשך לכתוב, ואני אמשיך לקבל את העידכונים אצלי בפיד.

    לגופו של עניין, הייתי רוצה לבקש ממך לכתוב פוסט נוסף שמסביר על הדמוגרפיה של הזרים בארץ.
    מי הם, מאין הגיעו ומה הרקע שלהם, מהו הסטטוס החוקי שלהם, באילו דרכים הם מגיעים לכאן, מדוע חופי ישראל בכלל קוסמים להם, ולמה אי אפשר פשוט לשלוח אותם הביתה?

    אהבתי

  13. רונן הגיב:

    עבודה מצויינת.

    אהבתי

  14. יוצא מן הכלל. הכתיבה הכי אמיתית שראיתי עד כה בנושא מבקשי המקלט ודרום תל אביב.

    אהבתי

  15. גיא הגיב:

    תודה רבה על הפוסט הזה. תענוג לקרוא. אשמח לעוד עיתונות אמיתית בארץ כדוגמת הפוסט הזה והפוסט בחלקים על חללי צה"ל.

    אהבתי

  16. עידו הגיב:

    כל הכבוד על המאמץ וההשקעה!

    אהבתי

  17. dervney הגיב:

    כתיבה וגישה כה נכונה להכיר את העולם.
    הזכירה לי את "הדרך לרציף ויגן" של אורוול.

    אהבתי

  18. מאמר יפה מאוד. אתה התרוממת לרמה של עידן לנדו וזה לא טריוויאלי בכלל.

    כשהייתי צעיר יותר הייתי הולך הרבה בלילות. היו לי אז תחביבים שהצריכו את התנועה האפלה הזו. באותו זמן הייתי רואה את העולם של הלילה. העולם הזה הוא באופן ברור עולם שונה מהעולם של היום – אפילו בשכונות של עשירים, הלילה הוא הזמן של הסקס והאלימות. ואז, כשגדלתי יותר, הייתי גם מסתובב בשעות היום באזורים לא סימפטיים. שם תמיד לילה. ראיתי בתים נטושים, ניכנסתי אליהם, טיילתי בהם, הערתי בטעות נרקומנים שישנו על הצואה והמזרקים המטונפים שלהם. כמה שנים מאוחר יותר עבדתי עם מכורים נקיים. אלו דברים שעיצבו מאוד את תפיסת העולם שלי. אני שמח שפתחת חלון לתוך היקום המקביל הזה. יש באמת גהינום בעולם הזה, ואף אחד לא יזכה לגן עדן כל הוא מתקיים.

    דרך אגב, אתה שוב ושוב חוזר על האדישות של המשטרה. המשטרה היא לא הכוח החיובי שצריך שם. המשטרה לא יכולה לעזור לנרקומנים. אלו עובדות סוציאליות שיכולות לעזור. עוסיות, ולפעמים גם ארגוני הצלה דתיים נוסח המיסיון או חב"ד. דרושים גזרים יותר ממקלות. צריך שיטור מסוים שם, אני מסכים חלקית, אבל אפשר גם להוסיף שיטור ולדרדר אזור כמו נווה שאנן לתופת לוהטת יותר. כדאי גם לזכור שיש הרבה שחיתות באזורים האלו, וד"ל.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אתה צודק כמובן שהמשטרה היא לא התשובה האבסולוטית שם (ואני גם מעלה גורמים אחראים אחרים, אם לא בעצם טוען שלכולנו יש אחריות מסויימת). כשם שיש שם קוקטייל של בעיות, יש צורך בקוקטייל של פתרונות בכדי לענות עליהן. את "מתקני השהייה" שמציעים היום, אני הצעתי לפני שנים, אבל לא לפליטים, אלא לנרקומנים, שיכורים וזונות. מקום עם טיפול פסיכולוגי ורפואי. מקום עם שקט ועבודת ידיים מנחמת. מקום לסיים בו בגרות או לצאת עם מקצוע ועבודה. אבל בישראל לא מאמינים בשיקום אלא רק בענישה, והמחקרים והניסיון לא מזיזים לאף אחד. רק דם.

      אהבתי

      • אני רוצה לחזק את המסקנה העגומה הזו, אליה גם אני הגעתי בהקשר לזנות. נוטים להזכיר את שוודיה בנוגע לקרימינליזציה של הזנות כמין מקרה הצלחה פנומנלי של רדיפה וענישה. עכשיו, כמה שנים טובות לאחר שנענשו רבים, והוחרמו מאות קונדומים על מנת שישמשו כראיות משפטיות, ישנם לא מעט חוקרים שמודים שמרבית תעשיית המין נכנסה אל בין דלתיים סגורות ולא באמת הצטמצמה. אולי הנתון השוואתי הכי עגום, שאותי הכי מזעזע: בשוודיה ישנם 150 מוסדות לטיפול בעובדות מין. כאן, יש את "סילעית" בליבה של ת'א. וזהו זה, פחות או יותר. אז הענישה היא תחליף להכל. וגם אם אין שום מערכת לטיפול וסיוע, הולכים בדרכה של הקרימינליזציה המגוברת. זוהי באמת תכונה מרכזית במנטליות הישראלית.
        ואולי סיבה מרכזית לניוון האקוטי של שירותי הרווחה.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          קראתי את מה שכבתבת (פה וגם שם)…
          כמובן, לא עסקתי בזנות פה באופן מעמיק. דעתי האישית בנושא היא שאפשר להפוך את הזנות לחוקית ושיש לכולם (זונות, מדינה וארגוני נשים) מה להרוויח מכך. העניין הוא, וזה הקטע שכל המדינות שעשו דה-קרמינליזציה מפשלות בו, שזה חייבללכת יד ביד עם אגף פיקוח חזק ואיכותי וענישה\שיקום משמעותי הרבה יותר, למפרים את החוק.

          בזמנו, חשבתי על מודל לדוגמה בו כל זונה מקבלת סוג של רישיון. הרשיון מותנה בבדיקות סמים (ללא יכולת הפללה שלהן, אלא רק ככלי לבדיקה של מצב של רצון חופשי), בדיקות פיזיולוגיות (מחלות וסימני אלימות על גופן), בדיקות נפשיות (שוב בכדי לקבוע כשירות נפשית ומתן הסכמה חופשית – אני יודע שהרבה פמניסטיות טוענות לאי-כשירות מלכתחילה לעל בסיס מצוקות מיניות מהבית וכדומה… אני נוטה להסכים, אך לא אפשרי שהמדינה תחוקק חוק, בו אדם הכשיר לתת הסכמתו, לא יוכל לעשות זאת. זה יותר מסוכן שלמדינה יהיה כוח כזה, מאשר מה שנרכש בהגנה הפוטנציאלית על אנשים "שלא יודעים מה טוב להם").

          הבדיקות האלה יכולות להתבצע פעם בשבועיים נגיד (או לפי הסטנדרט המקצועי של הפסיכולוגים והרופאים). כשקליינט יגיע לזונה, הוא יהיה חייב, על פי חוק, להתקשר למרכז טלפוני ולספק את מספר הרישיון של הזונה. הוא יקבל חזרה הודעה אוטומטית שמאשרת שהרישיון בתוקף בצירוף תמונת פנים של הזונה. התנאי לחוקיות הפעולה, תהיה הודעץ אישור וזיהוי ברור של הקליינט, שהזונה היא אכן זו הנראית בתמונה. קליינט שעובר על החוק הזה, יקבל ענישה סבירה של כמה שנים (עדיף עם שיקום, אם כבר אנחנו חולמים).

          היתרון בשיטה הזאת, הוא שאתה תוקף את הבעיה מהצד הצרכני שלה, שהוא הצד (יחסית) הכי נורמטיבי בשרשרת (סרסור, זונה, קליינט), ולכן הכי ניתן להרתעה (חוק, בניגוד להנחה המקובלת, אינו אפקטיבי יותר, ככל שמתגברת הענישה – אם לא להפך – אלא ככל שהציבור עליו הוא מופעל נרתע מלעבור עליו באופן בסיסי. אלו שלא נרתעים, אינם נוטים לשקלל ולחשוב בצורה מידתית ויחסית של עבירה מול ענישה). היתרון השני, הוא הקלות של הפיקוח – ארגוני נשים או המדינה, יוכלו פשוט לשתול זונות סמויות ללא רישיון, או רישיון שהתמונה לא מתאים ל"זונה" ואין צורך לחכות לאקט המיני (שזה מה שמסבך את התהליך בדרך כלל). עצם ההסכמה של הקליינט, היא העבירה בפני עצמה, וזה מאוד קל להוכחה.

          מרגע שמערכת כזאת תהיה קיימת, שמטפלת ושומרת על הזונות מצד אחד ומטילה את האחריות על הקליינט מצד שני, הזנות לא תעלם. אבל, החלק הרע יותר של הזנות – קטינים, טראפיקינג, עבדות מין, זנות כתוצאה מבעיות נפשיות קשות או התמכרות, סרסורים – סביר שיעלמו או כמעט ויעלמו.

          לדעתי יש להשלים חקיקה כזאת עם ענישה של מאסר עולם לסוחרים בבני אדם ולסרסורים (שזונות יפעלו באופן עצמאי או כקוקלקטיב של זונות המתארגנות בעצמן, דרך הארגון שבודק אותן ומנפיק להן רישיונות). ושוב, אם כבר אנחנו חולמים, אז גם שהענישה שלהם (ובכלל), תהיה נתונה לשיקול של פסיכולוגים מומחים, שיטפלו באדם ויעריכו, במידה וניתן, שיקומו ועל כן שיחרורו המוקדם (ענישה ללא שיקום, או ענישה מעבר לרף השיקום, ידועה כבר בכל האסכולות, ככלי המוליד דוקא עוד פשיעה).

          אבל… חלומות…

          אהבתי

          • הרעיון כולו מתבסס על ההנחה המוטעת (לדעתי הענווה, מניסיוני הדל) שעובדות המין ישתפו פעולה עם מערכת שכזו. גם אם חלקן יסכימו לבדיקה ולמישטור שלהם, אוטומטית יווצר שוק שחור במקביל לשוק הלבן. כך קרה בגרמניה. שם עובדות המין המאושרות ע"י המדינה מתעבות את עובדות המין ממזרח אירופה שאינן משלמות מיסים וגונבות להן את הלקוחות.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            ישראל לא משולה לגרמניה בהקשר הזה. לישראל אין גבולות פתוחים למדינות המאפשרים טראפיקינג.
            השוק השחור הישראלי (בהנחה שתקום כזאת מערכת) יכול להיות מורכב רק מאלה שנפסלו מלעסוק בזנות (לדוגמה קטינים, נרקומניות או בעלות הפרעות נפשיות או פסיכולוגיות קשות). ההבדל במקרה הזה, הוא שהענישה חלה גם על הקליינט ולכן השוק הזה יהיה מאוד קטן. במצב הזה, יהיה גם קל להעמיד לדין קליינטים, כי הסכמה, או "לא ידעתי שהיא קטינה" לא יעמוד להם כמגננה. עצם העובדה שהם שילמו על סקס, ללא רישיון לעיסוק בזנות, הוא בפני עצמו העבירה ואין צורך להוכיח ידיעה או כוונת זדון.

            בקיצור אירופה פתוחת הגבולות והסחר בנשים, אינה משולה לישראל המגודרת מכל כיוון. ואם אני זוכר נכון, אין שם ממש ענישה על הקליינט, אלא רק דרישה מהזונה וזה ממש לא אותה המערכת.

            אהבתי

  19. Veblen הגיב:

    קודם כל אני מעוניין להצטרף לכל התשבוחות הקודמות, עשית בפוסט הזה עבודה עיתונאית ראויה לציון, יישר כוח!

    הייתי רוצה להוסיף הערה קטנה לגבי העובדים הזרים הפלשתינאים ולמה בכלל מעסיקים אותם מכיוון שזה נושא שאני מעורב בו באופן אישי (בדרך לא דרך ). יש שלושה יתרונות מאוד משמעותיים של עובדים פלשתיניים שאין לעובדים זרים אחרים:
    א. בסוף יום העבודה הפלשתינאים חוזרים לבתים שלהם באיו"ש, ולא נשארים ללון במדינת ישראל. מה שמונע את כל החיכוכים שבהם הפוסט הזה עוסק.
    ב. עליה במצב הסוציואקונומי של הפלשתינים מקטינה את המוטיבציה לעסוק בטרור.
    ג. מדובר על עוד קלף מיקוח של ישראל מול הרשות הפלשתינית (סנקציה של מקל/גזר).

    לגבי מה שכתבת כי עובדים פלשתינים מהווים סכנה גדולה יותר מהאפריקאים אני חושב שזאת טענה לא נכונה בעליל. לא קרה מקרה פח"ע של עובד פלשתיני בעל רישיון תעסוקה, היו מקרים של פלילים אבל מדובר בשיעורים נמוכים יחסית סטטיסטית מכיוון שפלשתיני שנתפס עוסק בפלילים מנוע מלקבל רישיונות תעסוקה, כמעט כל העובדים הפלשתינים שמקבלים רישיונות תעסוקה לישראל הם נשואים עם ילדים (למעשה זהו אחד התנאים לקבלת רישיון תעסוקה למעט מספר מקרים חריגים) ומפרנסים משפחות – הם לא נוטים להסתכן בפלילים מכיוון שזה ימנע מהם מלהמשיך ולעבוד בישראל – כאשר המשכורת בישראל היא גבוהה בצורה משמעותית מהמשכות הממוצעת באיו"ש.

    בהקשר של עובדים זרים, עובדים פלשתינים הם הרע במיעוטו.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      א. בפוסט הזה ובקודמיו, אני מציין שבעיניי האופציה של בנית עיר ארעית לאפריקאים שאליה יחזרו כל ערב, עד אשר יהיה בטוח להחזירם לארצם (אבל מקום מסודר לא איזה בית כלא עם עבודות פרך), זו אפוציה לגיטימית. ככה שמהבחינה הזאת אין הבדל.
      ב. אני מסכים ואני מאמין גדול של שלום שעוקף את המשטר ובובותיו ופונה ישר לעם דרך הכלכלה. אנשים עם פרנסה ושמחת חיים לא יוצאים להתאבד או לרצוח (מבחינה סטטיסטית הכללתית – כמובן שיש לכך חריגים בדוגמת מקרי רצח וכדומה). אבל אין לכך קשר לאפריקאים והקשר היחיד שאפשר לעשות הוא שאם היו מתירים להם לעבוד הם לא היו עוסקים (או עוסקים משמעותית פחות) בגניבות ופשיעה קלה בסגנון.
      ג. זה לא צריך להיות קלף מיקוח. חוץ מזה, בטווח הארוך, זה אינטרס ישראלי שתהיה להם כלכלה ופרנסה טובה. צריך להיות מאוד תמים להאמין שהשכן שלך לא יתקוף אותך יום אחד אם אתה עשיר והוא עני ורעב.

      הרשה לי לומר לגבי כל ההמשך של התגובה שלך שהיא פשוט מנותקת מהמציאות. היו עובדים פלסטינים שהוציאו פיגועים או עזרו להוציא פיגועים. במיוחד בשנות ה-90. זה נכון שעכשיו זה די נדיר, אבל עכשיו גם לראות עובד פלסטיני זה די נדיר. בשנות ה-90 הם עבדו פה בכל מקום. אתה מדבר על הסטנדרטים של היום, בעוד שאני דיברתי על הסטנדרטים של פעם.
      בכל מקרה, אדם שמתכנן פיגוע, לא חושב על רישיון העבודה שלו. זה די ברור להם שאפשר לראות בפיגוע כסוג של התפטרות לכל הפחות.

      כשאני דיברתי על הסיכון הבטחוני, התכוונתי למי יש אינטרס לפגוע בנו. וזה ברור שלפלסטינים יש אינטרס לפגוע בנו בצורה אסטרונומית יותר משמעותית מלאפריקאים (ולא נכנס לדיון של האם בצד או לא). לגבי מידת הנזק האפשרית, האפריקאים איתנו כבר כמה שנים, אבל לא זכור לי (תקן אותי אם אני טועה) שהיה מקרה רצח של ישראלי על ידי אפריקאי. בכל מקרה, מבחינה סטטיסטית ברור שהפלסטינים מהווים יותר סיכון מהאפריקאים (שים את תחושות הבטן בצד ותחפור ברשת ובדוק מקרי מוות על רקע פלילי וחבלני ב-5 שנים האחרונות). אבל בכל מקרה, מאז הקמת החומה, גם הפלסטינים מאוד שוליים בסטטיסטיקת המוות בישראל (עד כדי גיחוך בעצם). אבל העליתי את הנקודה בגלל טענות של סכנה של טרור מידי האפריקאים שהיא טענה הזויה כאשר במקומם מעסיקים פלסטינים, שלא צריך להיות איש צבא או איש ימין בכדי להבין שיש יותר סיכוי של חבירה לארגוני טרור ולפעילות טרור, מפלסטינים מאשר אפריקאים.

      פלסטינים הם ממש לא הרע במיעוטו. לצורך הענייןף כמובן שפיליפינים וסינים ותאילנדים מהווים פחות סיכון מאשר פלסטינים. לא שלי אישית זה משנה. כאשר אני משקלל את הסיכון של להמשיך להשאיר את הפלסטינים רעבים ומחוסרי עבודה, אני חושב שהסיכון הזה משתלם. אבל במיידית, אין ספק שיש הרבה עובדים זרים שעדיפים מבחינה בטחונית לישראל וזה כולל את האפריקאים, שחוץ מזה שאמרו לנו לאחרונה שהם מסוכנים (ברמת טרור), מעולם לא ממש שמעת פה על אריתריאה ולא על סודן. אף אחד לא הזכיר פה איזה קריאות איום על ישראל מהאזורים האלה. פתאום כשלא רוצים שהם יהיו נרקמה איזה קונספירציה מוסלמית יש מאין (שאפילו לא מתאימה לדמוגרפיה שבכלל נמצאת כאן), עם אל קעידה ובדואים ואריתראים וסודנים ללא שום תימוכין או אפילו מקרה אחד, לא של טרור, אלא של ניסיון חבירה לטרור. כלום. גורנישט.

      אהבתי

      • Veblen הגיב:

        א. גם בעיר ארעית שכזאת ישראל תצטרך להיות מעורבת הרבה יותר (שירותי בריאות, חינוך – מה יקרה לילדיים שיוולדו לעובדים?) טיפול בפשיעה וכו' וכו', כשהפלשתינים מקבלים את כל השירותים האלה בעצם מהרשות. יש הבדל משמעותי לטובת הפלשתינים בתרחיש שכזה.
        ב. מסכים שזה לא קשור לאפריקאים, אני רק מסביר למה לדעתי עובדים פלשתינים הם כן עדיפים על פני עובדים אפריקאים.
        ג. אני מניח בהתייחס לקריאת שאר הבלוג שלך שהשקפותיי האידיאולוגיות שלי ושלך על הלאומיות הישראלית הן שונות, ולכן אני בהחלט יכול להבין למה אתה חושב שאין שום חשיבות לזה שמדובר בקלף מיקוח. בפרספקטיבה שלי ושל דומיי יש לכך חשיבות. אבל זאת לטעמי מחלוקת שהיא ברמה הערכית ולא ממש ליישב אותה.

        תראה, כתבת שהתגובה שלי מנותקת מהמציאות. אני קצת לא יודע להתייחס לזה… כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת אני די בקיא בנושא העסקת הפלשתינים בארץ. אני לא כותב מתוך "תחושת בטן", זה נושא שקשור לעיסוקי המקצועי בחיים – ולא ארחיב יותר מטעמים ברורים.

        מה שאני כן יכול להמליץ לך, זה לקרוא את הדו"ח שהוציאה ועדה של בנק ישראל בראשות פרופ' צביקה אקשטיין (הידוע גם בשם דו"ח אקשטיין) שמדבר בצורה מאוד קונקרטית על יתרונותיהם וחסרונותיהם של העובדים הפלשתינים [1]. (ואני יכול להגיד לך שלא רק קראתי את הדו"ח הזה אלא גם תרמתי לו קמעה)

        בישראל יש בערך כ-25 אלף עובדים פלשתינים (זה לשאלתך מתי ראיתי עובד פלשתיני לאחרונה…). מבדיקה שנעשתה ע"י הגורמים הבטחוניים לא היו אירועי פח"ע שהתבצעו ע"י פלשתינים בעלי היתר תעסוקה (למעט מקרה חריג אחד). מתוך הדו"ח

        "נתוני משרד הביטחון מראים כי להוציא אירוע בודד, עובדים
        פלסטינים בהיתר בישראל לא היו מעורבים בפעילות טרור כלל ".

        אגב אנקדוטה מעניינת, גם מתוך הדו"ח:
        "…שכן ישנם גם מחקרים בין-לאומיים כלליים (לא
        לגבי ישראל) שאינם מוצאים קשר סטטיסטי מובהק בין מצב כלכלי לבין פיגועים. ייתכן שדרושה
        בחינה נוספת של נושא זה, במיוחד בהקשר הישראלי. כך לדוגמה מוצא ברמן, במחקר על
        אפגניסטן ע, יראק והפיליפינים כי לא רק שאין קשר חיובי בין גובה האבטלה לבין היקף הטרור,
        אלא שיש קשר שלילי – כלומר שהקטנת היקף האבטלה מובילה לעלייה בהיקף הטרור בארצות
        הנבדקות.
        53
        לעומת ממצאים אלה נמצא במחקרים אחרים הקשר שמניח משרד הביטחון (דובה
        וורגס, 2008, בנמלך, 2010). להנחה זו הסבר סביר: ככל ששיעור האבטלה גבוה יותר כך ארגוני
        טרור מצליחים לגייס פעילים בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה יותר, הנחשבים בעלי יכולת ביצועית
        רבה יותר…"

        כאמור כמו שכתבת, הפיגועים זה לא ה-Issue מדובר על אירוע זניח סטטיסטית. הסכנה האמיתית לציבור היא נושא הפשיעה, ובהקשר הזה עדיף פלשתינים על פני אפריקאים. נושא הטרור ככלל הוא לא מעניין במיוחד – נושא הפשע מעניין מאוד.

        [1]
        http://www.gisha.org/userfiles/file/LegalDocuments/27605-01-11/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-6.7.2011.pdf

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          א. גם לעבודת פלסטינים כאן יש משמעות כלכלית. גם להם יש ביטוח רפואי כשהם כאן וגם בהם מטפלים כשהם כאן. גם אותם המשטרה בודקת וגם את פשיעתם המשטרה חוקרת. כל לשון הרבים פה היא כיבוס של המציאות. 60 אלף איש כרגע. אתה לא מצופה להוציא אותם עם בגרות מלאה או תואר. הם באים ממדינות הרוסות ובשלב כזה או אחר יחזרו למדינות הרוסות (מינוס סכנת המוות). אבל 2-3 בתי ספר פשוטים שמלמדים חשבון, אנגלית ומקצועות פרקטיים שרלוונטים יותר לעיסוק שלהם פה אצלנו ולעיסוק פוטנציאלים חזרה אצלהם, זה ממש לא "עול כלכלי" על המדינה. אנחנו בונים עכשיו מתקן כליאה בעלות של מיליארדים ועלות תחזוקה שנתית גם כן של מיליארדים. העלות של אפריקאי בעיר ארעית זולה יותר מהעלות שלו במתקן כליאה. לא רק זאת, אלא שבמיסוי תעסוקתם (בצורה אנושית כמובן) אפשר אפילו להחזיר את העלויות. אותם ארגונים שמחלקים מזון ומקומות לינה ולימודים כרגע, יעשו זאת גם בעיר ארעית. מרפאה אחת גדולה יכולה לטפל בכולם ורק מקרים קשים יותר יועברו לבתי החולים בארץ. לא מן הנמנע שאם ישראל הייתה נרתמת לכך בצורה הומאנית ומסודרת, היא יכלה להתנות את העשייה הזאת בתמיכה כלכלית של האו"ם וארגוני זכויות אדם אחרים, כשם שנעשה עם הפלסטינים ומשברים אחרים מסביב לעולם. במתקני כליאה לעומת זאת, לא מקבלים מימון.

          ב. לא מסכים.

          ג. 25 אלף זה כלום לעומת מה שהיה פה בשנות ה-90. אינני יודע לאיזו מסגרת זמן אתה מייחס את הציטוט הזה של מקרה אחד בלבד (וקטן זמני מלעסוק בכך כרגע). בכל מקרה, מקרה אחד על אוכלוסיה של 25 אלף, מקביל לשניים וחצי מקרים על האוכלוסיה האפריקאית של 60 אלף (בעיגול). שזה שניים וחצי מקרים יותר מאשר ידוע עליהם באוכלוסיה האפריקאית.

          הפשיעה האפריקאית שאתה מדבר עליה, לא מגובה בנתונים. היקף הפשיעה שלהם מבחינת המערכות המטפלות בכך (בתי המשפט, המשטרה והכנסת) נמוך בצורה משמעותית מזאת הישראלית. כתבתי פה כבר בעבר שגם זה סוג של שקר ואם רוצים לעשות השוואה של ממש אי אפשר להשוות אותם אל כולנו (אנשים מהתקווה ומקיסריה כמיקשה אחת). השוואה אמיתית תהיה של פשיעה של ישראלים מנווה שאנן לעומת אפריקאים מנווה שאנן. אזורים גאוגרפים דומים או שכבות סוציו אקונומיות דומות. ושם אני בטוח שתמצא הפרש הרבה יותר גדול.
          בכל מקרה,
          הפשיעה שלהם היא שולית גם כן, ממש כמו הטרור (בימינו). כמה עשרות עד מאות אירועים בשנה, שרובם המוחלט הוא עבירות רכוש קלות ואיזה קומץ של מעשי שוד ומקרי אונס או תקיפה מינית בודדים. אתה אמור לפחד מכל ישראלי שעובד ברחוב הרבה יותר מאשר האפריקאים.
          לגבי הפלסטינים מול האפריקאים בנושא הפשיעה –

          אינני יודע לומר בוודאות וגם אתה לא הצגת נתוני פשיעה. בכל מקרה, אם המאזניים נוטים לכאן או לכאן זה שולי, היות והמשקל המונח עליהן הוא כל כך קל. כאשר לא הייתה כאן חומת ההפרדה, פשיעת הפלסטינים נראתה ממש כמו זאת של האפריקאים רק בהיקף עצום. גנבות רכב היו עניין שגרתי לחלוטין. ככה גם חוליות שפרצו לבתים וגנבות אופניים ואופנועים. שוב אתה עושה כאן הקבלה שאיננה מתייחסת למציאות. לכל הפחות, אתה צריך לשאול: אם האפריקאים היו מוחזקים מאחורי חומה ענקית, עליה שומרים אלפי חיילים, ורק כ-מקבלים אישורים מיוחדים בשביל להיכנס לעבוד, מה היתה אז דרגת הפשיעה שלהם?
          25 אלף פלסטינים מהווים פחות מ-2% מהפלסטינים. על כן השאלה היא גם כן, לאחר שכלאת את האפריקאים מאחורי חומה, מה תהיה רמת הפשיעה כשתתיר ל-2% מהם לעבוד בארץ? או במילים אחרות, קצת פחות מ-1200 איש?

          זה גובל ברמאות ההשוואה שאתה עושה והיא צעד אחד לפני האימרה שאסירים בכלא, בזמן כליאתם, מעורבים בפחות מקרי אונס של נשים ישראליות מאשר אפריקאים.

          מבחינת הקצאת שטח וגידורו (לא במתכונת כלא או השטחים אך כן בצורה שניתן יהיה לעשות מעקב אחרי השוהים בו), אפשר לתת פיתרון המקביל לזה של הפלסטינים והעלות שלו תהיה נמוכה דרמטית מהעלויות של הפתרונות המוצעים כרגע. במידה מסויימת, אתה מתעלם מההשקעה שכבר נעשתם בפלסטינים. בעצם כבר נבנה להם מתקן שהייה עצום ומוקף חומות ושומרים. אתה פשוט פוסל את עשרות או מאות המיליארדים שעלו ועולים התחזוקה של המתקן הזה ומנתק את העובדים המגיעים ממנו, כאילו העסקתם כאן, לא קשורה לכליאתם שם. באותו אופן יכולת לומר שהעובדים הכי זולים הם אסירים המועסקים בעבודות שרות מהכלא או מחוצה לו, כי אתה לא מחשיב את העלות של בתי הכלא.

          בכל מקרה הדיון קצר ריק מתוכן ולא העליתי את הפלסטינים כהצעה לאיזה בעיה תעסוקתית (גם ככה אפשר לפתור אותה במיליון דרכים ומעשרות לאומים שונים). יש כאן בעיה של אנשים שאם אתה בעדם או נגדם, ישראל אינה יכולה לגרשם. מצד שני, לא משנה מדוע, יש בעיה של השתלבותם בחברה ישראלית, אם בגלל הישראלים ואם בגללם. לכן אני מציע פתרונות פרקטיים ולא חלומות באוויר על אופציות שמדברות על גירוש מלא שלהם, או הפיכתם לאזרחים לכל דבר.

          אהבתי

          • Veblen הגיב:

            אתה עונה על המון טיעונים שכלל לא כתבתי. לא אמרתי שהפלשתינים כאוכלוסיה פושעים פחות מהאפריקאים (ולכן הטיעון של המדגם היחסי לא רלוונטי). אתה מדבר על פתרונות פרקטיים לנושא הפליטים האפריקאים נושא שגם אליו כלל לא התייחסתי, פשיעת הפלשתינים לפני חומת ההפרדה לא רלוונטית כלל לנושא מכיוון שמדובר בשב"חים ולא באנשים בעלי היתרי תעסוקה.
            למעשה ניסיתי מאוד להבין ברוב התגובה שלך איך היא עונה לטיעונים שכתבתי ולא ממש הצלחתי, הייתה לי תחושה לרוב שהתייחסת לאיזשהו איש קש. אשמח אם תוכל לחדד זאת קצת יותר, אני בכל מקרה אבהיר מה הטיעון שלי:

            העסקת עובדים פלשתינים היא לא מסוכנת ולא פוגעת יותר באינטרסים של מדינת ישראל מהעסקת עובדים אפריקאים. (בניגוד למה שכתבת במקור בפוסט) זה הכל, לגבי כל השאר אין לי כל כך התייחסות כי אני לא בקיא מספיק בפרטים.

            אשמח אם תסביר לי מדוע אתה חושבת אחרת. (אודה גם לנתונים רלוונטיים שמדגימים את הסיכון של העסקת עובדים פלשתינים)

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            האפריקאים אינם שב"חים. האריתראים והסודנים נמצאים כאן עם היתר שהיה חוקי לכל דבר. היות והמדינה לא בודקת את מצבם כפליטים, אז הם נשארים רק עם ההיתר הזה ולא היתר פליט, אשר היה מאפשר להם גם העסקה לגיטימית.
            לשוהה בלתי חוקי אין ויזת שהייה משום סוג או שהויזה שלו כבר לא בתוקף. זה לא המקרה המדובר. אם התכוונת שמדובר על כך שהפלסטינים היו שב"חים, אז גם זה לא נכון. כשהיו פה מאות אלפי עובדים פלסטינים בשנות ה-90 (אני לא זוכר את המספרים המדוייקים אבל זה היה במכפלות מהמצב כרגע), הם עסקו גם בפלילים בארץ. למען האמת, תופעה מוכרת אחת הייתה לעבוד במהלך השבוע ואז לגנוב רכב או אופנוע ולחזור איתו לשטחים. לי אישית גנבו אופנוע אחד (שנמצא לאחר מכן) בצורה הזאת.

            אז בגדול הסברתי שעקרונית, כאשר משווים את התנאים (אופי האחזקה, כמות המורשים לעבוד וכולי), רמות הפשיעה באחוזים סביר שיהיו דומות ובכל מקרה, לא ניתן להראות עדיפות בעלת משמעות של ממש לכאן או לכאן, מלבד בהקשר של טרור, שבו ברור שיש סיכון גדול יותר בהעסקת פלסטינים מאשר אפריקאים.

            לגבי נתונים, אני לא הולך להיכנס לזה. אלו היו כמה עשרות מילים מתוך פוסט של 4500 מילה. אנקדוטה קטנה ולא קריטית. אם אתה מעוניין תכנס ללמ"ס ולאתר הכנסת וחפש דו"חות פשיעה מלפני הקמת החומה (כאשר הם בעצם יכלו ממש לבצע פשיעה) ולאחריה, לפח חתך דמוגרפי. אני לא יודע בן כמה אתה, אבל אם אתה לא זוכר את כמות גנבות הרכבים והאופניים, הסחר בסמים והנשק שהיה פה לפני החומה ועירב פלסטינים, אז זה חור גדול בעלילה. הייתה פשיעת רכוש עצומה אז, שכמובן, כמו עם האפריקאים, גלשה פה ושם לאלימות. כמובן שהיו גם מקרי אונס וכדומה.
            קח את הפיליפינים או התאילנדים שכולם פה אוהבים לומר כמה הם רגועים ונחמדים, תייצר אצלהם סכנת מוות במקרה של חזרה, בשילוב עם איסור תעסוקה שלהם פה בארץ וזרוק אותם במיץ של הביוב של הפשיעה הישראלית. אתה יודע מה, עזוב עובדים זרים. כך 20 אלף ישראלים, תאסור עליהם לעבוד וזרוק אותם ברחובות נווה שאנן. כולנו היינו הופכים לפושעים במצב כזה ובצדק.

            בכל מקרה, כמו שכבר אמרתי, הפשיעה היא שולית בהיקפה וסופר שולית בנזקיה המדידים (לעומת האפקט הפסיכולוגי שהיא מייצרת אצל הישראלים).

            אהבתי

  20. אודי הגיב:

    פוסט חשוב ויפה.
    יש הרבה מה לומר, אבל אסתפק בזה: אני חי בדרום תל אביב יותר מעשר שנים ועובר בתחנה המרכזית וגן לוינסקי לעתים קרובות, גם באמצע הלילה. לעתים מאוד רחוקות הרגשתי מאויים או הותקפתי, אבל כשזה קרה היו אלה ישראלים שנהגו כלפיי באלימות. אני לא אדם מרשים או מפחיד.

    אהבתי

  21. יהונתן הגיב:

    אין לך מושג כמה נהנתי לשלם 50 שקלים אחרי שקראתי את הפוסט הזה. אחת ה"רכישות" המוצלחות ביותר שעשיתי. תודה לך!

    אהבתי

  22. פינגבאק: מחאה לא-אלימה: יש דבר כזה? | אישתון

  23. פינגבאק: 240,000 פליטים צפויים להיכנס לישראל בשנה הקרובה | אישתון

  24. Avia Brosh הגיב:

    שלום אישתון,
    חברה בפייסבוק הפנתה אותי לפוסט שלך.
    מאוד מעניין. קשה. לא מבינה איך אפשר להפסיק באמצע- כשמקבלים את המציאות כפי שהיא.
    קראתי גם תגובות (חלקן) ונהניתי מאוד מתשובותיך לאיש ההוא שאיים לשלוח אליך את השב"כ.
    בשנים האחרונות אני עוברת שינוי תודעתי שממקם אותי, כנראה, בשמאל, אולי אפילו שמאל קיצוני.
    אני לא ממש מתחברת להגדרות האלה.
    לציטוט שבראש העמוד שלך מאוד התחברתי. "כל העוולות אחת הן והמחשבה שלא כך הדבר, היא מקור כל העוולות." זה מה שאני מרגישה. וכן, גם מה שכתבת לאותו "עקר" כפי שהגדרת אותו, שגם אם ינהגו כלפיו באופן לא אנושי, תהיה שם, אני מתחברת.
    בנוגע לכמה דברים שכתבת על אנשי השמאל שלא מוכנים לקבל את הפחד- אני לא מתחברת. אני מאוד מפחדת ללכת באיזור התחנה (ולצערי בגלל שאין לי רכב אני שם הרבה מאוד). אבל כפי שהמשכת, מפחיד שם בלי קשר לאפריקאיים. תמיד היה מפחיד. אני מפחדת מאותו דבר שציינת- אנשים שוויתרו עליהם. עניים מאוד, הומלסים, שיכורים, נרקומנים, זונות- איך לא יכעסו ויהפכו לאלימים כשהמציאות שלהם אכזרית ורוויית מזיקים. כשאין להם מה להפסיד. תושבי שכונות הדרום כמו גם הפליטים וה"מסתננים"- קורבנות של שלטון שלא סופר את החלשים, אלא נהנה לשסות אותם זה בזה.
    עניינו אותי נתוני הפשיעה שציינת. חשבתי אחרת.
    תודה לך וכל הכבוד על המאמץ שהשקעת בחיפושך אחר האמת. אם לא הייתי בחורה, הייתי שמחה לכתוב כתבת המשך, אבל באמת שאני פוחדת לבלות לילות שלמים לבד ברחוב ובייחוד בדרום תל אביב. ואני חושבת על כל האנשים שחייבים לעשות זאת, בעל כורחם ועל הפחד שזורם בהם בעוד אני יושבת בביתי, מוגנת ומתפלספת.

    אהבתי

  25. פינגבאק: מקבץ לינקים למוצ"ש | עוד בלוג תל-אביבי

  26. רועי הגיב:

    עיקוב => עיכוב. השוטרים עיכבו.
    ותודה על פוסט חשוב.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כמה פעמים אני יכול לעבור על טקסט ולא לראות דברים כאלה. אני יכול להשתגע מהדברים האלה. הפוסט הזה משלב כמה דברים של קוד ולוקח איזה חצי שעה לשנות בו כל דבר (וורדפרס האלה…) אבל אטפל בזה בהמשך.

      תודה.

      אהבתי

  27. rafi הגיב:

    יישר כוח! כל הכבוד לך! תודה

    אהבתי

  28. פינגבאק: פסיקוזה « דגש קל

  29. Dudi הגיב:

    תפנה לאיחוד האירופי ולקרן פורד – הם ישמחו מאד לממן אותך כמו שהם מימנו את עשרות הבג"צים שהגישו כנגד מדינת ישראל בניסיון למנוע כל פתרון לבעיה החמורה הזאת…

    אהבתי

  30. פינגבאק: אדם תבערה | אישתון

  31. יידוב הגיב:

    כל הכבוד לך!

    אהבתי

  32. נתנאל הגיב:

    לא יודע אם אתה מתעלם בכוונה או מסיבה אחרת, אבל ברור כמעט בוודאות שדוכני הרצפה במדרחוב נווה שאנן סוחרים ברכוש גנוב! פלאפונים יד־שניה לא מגיעים אליהם סתם כך, ואותו דבר לגבי מוצרי חשמל נוספים. על שוק האופניים בכלל אין מה לדבר.

    חרפה שמשטרת ישראל לא אוספת את כל הרכוש שאין הסבר מניח את הדעת כלפיו מאין הגיע, ותמוה מאוד שאתה מבליע את זה בין השורות. מדובר במנוף כלכלי משמעותי של הפליטים בדרום תל אביב, והוא מושג בדרכי פשע.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      מי מתעלם?
      כתבתי בפירוש שהאופניים גנובות. לגבי הפלאפונים – סביר להניח גם כן (אבל לא בדקתי את הנושא הזה). לגבי הדברים האחרים – לא. השאר זה ממש ג'אהק כזה מהסוג שרואים גם בשוק הפישפשים וכדומה. זה לא גנוב, אלא אם כן כוונתך שזה נגנב מהפחים של תושבי תל אביב.

      ולא מדובר ב"מנוף כלכלי משמעותי", אלא במינימום ההכרחי בשביל לשרוד. היה עדיף לו היו מעסיקים אותם במקום להביא לכאן עוד תאילנדים לחלקאות (בצורה הזאת הם גם לא היו מרוכזים במרכזי ערים בגטאות).

      אהבתי

  33. sutaftit הגיב:

    לאט ובטוח בסוף אני אקרא כאן הכל … אתה יודע אישתון פעם בעבר הלא רחוק שלי גם אני הייתי מאותם האנשים אלה בלי הפנים , גם אני הייתי פעם צל חולף עם בורות בעיניים וואקום בנשמה . האנשים האילה נרקומנים זונות רוחות רפאים של החברה לכולם היה פעם שם ואולי אפילו תקווה . לא ראיתי את האזור הזה כבר הרבה הרבה זמן עכשיו אני יושבת פה ובוכה .

    אהבתי

  34. פינגבאק: עיניים פקוחות 9.2.2013: המלחמה במלחמה בטרור | אישתון

  35. דודי בוסי כתב כתבה די דומה לפני מספר שנים, לצערי לא נדמה כי משהו השתנה.. אולי יותר לרעה..

    אהבתי

  36. גיא הגיב:

    פוסט חשוב ומרשים. כדאי גם להוסיף שמייקל ווצר (מחשובי הפילוסופים הפוליטיים בעולם ומחשובי הכותבים על ענייני מלחמה ומוסר) נוהג לשוב ולהזכיר כאשר עולות טענות על הקשר בין עוני לטרור, שאפריקה היא היבשת הענייה בעולם ובכל זאת איננו נתקלים בטרור אפריקאי דומה לטרור האיסלאמי.
    אני לא בטוח שאני מסכים עם כל המסקנות שלך (אני גם לא בטוח שהעובדות המתוארות בכתבה מספיקות כדי לתמוך במסקנות האלו), ואני בוודאי לא מסכים עם העמדות שהבעת בחלק מהתגובות לתגובות, אבל כל זה הרבה פחות חשוב מהעובדות שאתה מתאר ומהחשיפה של הקורא לעובדות האלו (ועל זה אני חושב שגם אתה מסכים). יישר כח.

    אהבתי

  37. דן הגיב:

    כישראלי שגר בנווה שאנן מזה עשר שנים, ותתפלא יש עוד הרבה כמוני שהחליטו להלחם על הבית ולא לנטוש, צר לי לספר לך שהמאמר שלך טועה ומטעה. שהות של כמה ימים בשכונה לא מספיקה בכדי להבין את הבעייתיות של הצפת עשרות אלפי האפריקאים את השכונה. העסקים הלא חוקיים שלהם הפועלים וממררים את חיינו, הכנסיות הפועלות במהלך השבת אשר הפכו את מנוחת השבת שלנו לבלתי קיימת. אבל הכי חשוב זו הפשיעה היומיומית איתה אנו מתמודדים. מרבית שכניי עברו תקיפה כלשהי על ידי אפריקאים, סלולרי שנחטף מהיד, תיק שנגנב, או שרשרת שנתלשה מהצוואר – והכל לווה באלימות קשה. פריצות לבתים או סתם גניבת בגדים מחבל תלייה זה משהו שהוא בשגרה.
    רובנו כבר לא מתלוננים במשטרה כי זה בזבוז זמן ולכן צר לי להרוס לך את התיזה – אבל הפשיעה שלהם היא בכמות הרבה יותר גדולה ממה שמדווחת. וזה עוד בלי להרחיב על ההטרדות המיניות שחוות פיליפיניות ותאילנדיות המתגוררות בשכונה באופן יומיומי.
    אני מהצד השמאלי של המפה, אבל אני כבר מזמן לא מקבל עליי באופן אוטומטי את העמדות השמאליות. כי כשבאים לידי חיכוך עם אוכלוסיית המסתננים פתאום אתה רואה את הדברים אחרת.

    יש משהו מתנשא בהשקפת העולם שלך כלפי האוכלוסיה הוותיקה שמתגוררת בשכונה. אתה מוזמן לקפוץ אליי לקפה כדי לדון בעניין באופן תרבותי ולא מתלהם ואולי אצליח להראות לך את הדברים בצורה אחרת, מי יודע אולי המאמר הבא שלך יהיה משקף יותר את המציאות.

    דן

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      דן – אני לא עוסק בעדויות. על כל אחת שלך אני יכול להביא פליט שיעיד על מעשים שנעשו לו פה בישראל. אם יש לך ראיות, אתה מוזמן לשתף. אם הטענה שלך היא שלא ניתן להביא ראיות ועל כן חוסרן היא ראיה, אז כמובן שלא אקבל זאת ומן הסתם שיכולתי לעלות טענה הפוכה (או כל אחד בעצם) ולומר "אני מהשכונה ואני אומר לך שהכל גן עדן פה ולא קורה פה כלום ואנשים סתם מתלוננים במשטרה".

      בכל מקרה, לא טענתי שאין פשיעה בנווה שאנן ולא טענתי שהפליטים הם מלאכים. למעשה אני לחלוטין אומר שלא היה צריך לזרוק אותם ככה בדרום ת"א. האזור יכל להכיל מספר אלפים בודדים של עובדים זרים נוספים לכל היותר (וגם זה לא מוצדק כלפי התושבים – לא ממקום גזעני או של פשיעה אלא רק מבחינת עידוד תרבות עוני והדברים שסביבה). קח 30-40 אלף איש, זרוק אותם באחד מהמקומות הקשים ביותר במרכז הארץ, שגם ככה מלא במאורות סמים, בתי זונות, חנויות סקס, עובדים זרים ועוד ועוד – תכניס אותם לדירות צפופות או אפילו תתן לחלקם לישון ברחובות או בגינות ולא תיתן להם לעבוד – אז כן… ברור שתהיה פשיעה. אני לא אומר שזה מקובל, אבל זה צפוי.

      בכל מקרה, הפשיעה נמוכה מזו הישראלית. אני יודע שתגיד שלא מדווחים, אבל זה תחושת בטן ולא מדד אמפירי. מעבר לכך, תמיד יש תת-דיווח של פשיעה. הפשיעה בפועל תמיד גבוהה מהפשיעה המדווחת, אבל זה נכון גם לפשיעה ישראלית רגילה. גם כשילדים ישראלים גונבים פלאפונים או גנבים ישראלים פורצים לבתים וכדומה, אם אין תועלת בהקשר של מניעה מיידית או החזר מהביטוח, אז הרבה פעמים אנשים לא יגישו תלונות. וזה קיים בשני הצדדים ועל כן זה לא חשוב שהרבה אנשים לא מגישים תלונות (מלבד כמדד לאיכות השיטור הנמוכה בישראל והנמוכה במיוחד באזור השכונה, אשר גורמת לאנשים לוותר מראש, עקב זמני תגובה ארוכים ולעיתים אף התעלמות מוחלטת).

      אהבתי

  38. פינגבאק: אז מה אתם רוצים, שנביא את כל אפריקה לפה?! | אישתון

  39. אנדריי הגיב:

    כתיבה ומחקר נהדרים! שאפו גדול

    אהבתי

  40. פינגבאק: בלוגרים מול עיתונאים חלק א | הבלוגריסטית

  41. אריק הגיב:

    "כל האופניים שנמצאים בנווה שאנן ללא יוצא מן הכלל גנובות" כך הסביר לי השוטר בתחנת המשטרה אך עם הבעלים לא מגיע עם קבלות ביד אנחנו לא יכולים להחרים
    https://m.facebook.com/StolenElectricBikes

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      בעוד שאין לי ויכוח לגבי כך שכנראה שמרביתן גנובות, הקביעה החד-משמעית ועוד על בסיס עדות שמיעה, היא בניגוד למדיניות התגובות של הבלוג (למעט אם יש לך לינק שמוכיח את זה). התגובה תוסר בהמשך (אבל בכל מקרה, כבר כתבתי בעצמי בפוסט שברור שלפחות חלק ניכר מהן גנובות, בדומה למצב בעסקים מסויימים ביפו ובמקומות אחרים בארץ).

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s