עיניים פקוחות 2.2.2013: צחנת היקום

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט שבועי המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

הנושאים במכוון לא מסודרים, בכדי להמנע מהקטגוריזציה הטבעית שבה אנו פוסלים מידע, בגלל שהוא נופל במשבצת כזאת או אחרת (אבל מומלץ לסבול עד הסוף ולחפור גם ב"ממסטרים" בתחתית). אני משתדל להביא את הדברים שעברו דרכי במהלך השבוע, אבל סביר וברור שלא אמצא ואציג את הכל. קראתם משהו מעניין שלדעתכם סובל מתת-דיווח או עיוות? חשבתם שפיספסתי משהו חשוב? שלחו לי לינק בפייסבוק של הבלוג או באימייל (בנושא רישמו "עיניים פקוחות") ל: Eishton@gmail.com.

25.1.2013 – 2.2.2013:

מסריח מענישה קולקטיבית לאלו מכם שלא מכירים, אחד מהאמצעים לפיזור הפגנות שצה"ל פיתח נקרא "הבואש" וזו בעצם משאית, שבאחוריה מכלית המלאה בנוזל מסריח במיוחד ובראשה תותח-מים היורה סילון מג'וייף על המפגינים. מגעיל ככל שזה יהיה, אין ספק שפתרונות שכאלה, עדיפים על ירי כדורי גומי ובטח שעל ירי חי. הבעיה היא שככל שהנשק נעשה פחות פוגעני, כך גם קלה יותר האצבע שעל ההדק. במקום שיכוון רק להפגנות אלימות הדורשות פיזור, הבואש מיישם נוהל שבנשק הרגיל של צה"ל הוא אסור ועובר למצב של "ירי על אוטומט":

כפי שניתן לראות, מה שקורה בפועל זה שצה"ל פשוט מרסס בתים של פלסטינים ושוטף אותם בביוב. למרות שאין הצדקה לכך גם אם בבתים הללו גרים אנשים שהיו מעורבים בהפגנה לפני כן ולמרות שאין לכך היתר חוקי, עדיין תהיתי האם הבתים "מסומנים"? האם יש היגיון כלשהו מאחורי הפעולות של צה"ל?

לשם כך נעזרתי בשרית מיכאלי מארגון בצלם, שמספרת כי ראתה בעצמה כיצד הבואש "מוכנס לסיבוב בנאבי סאלח" ומרסס בתים באופן רנדומלי – גם כאלה של מפגינים וגם כאלה שאינם של מפגינים. ניסיתי בכל זאת לראות אם יש "יסוד לגיטימי ראשוני" לפעילות של הבואש. אפשר לראות דבר שכזה בסרטון הבא:

אפשר לראות על הגבעה מצד שמאל, נערים פלסטינים משליכים אבנים לעבר הבואש. נשים בצד לרגע את העובדה כי הם בכפר שלהם וזה הצבא שנכנס לשטחם. נשים בצד לרגע גם את העובדה כי הבואש לחלוטין לא מושפע מהאבנים הללו, גם אם ימשיכו לרגום אותו עד מחר. נניח שהכניסה לכפר היא לגיטימית וידויי האבנים הוא "יסוד לגיטימי ראשוני" סביר, להתזה על המפגינים. אבל אז שימו לב שהבואש מתקדם ומתיז על בתים שאינם מעורבים בארוע – אפילו בתים שבצד השני של הרחוב בכלל. שימו לב כיצד הבית מכוון באופן כירורגי והחלונות מנופצים, כך שהבית מוצף בצואה-נוזלית, על הבגדים שבו, הספות, השטיחים וכולי.

בישראל של היום, אני מניח שמרבית האנשים יאמרו כי זה המחיר הסביר של קירבה פיזית לפורעי חוק. אבל חשוב להבין שדווקא משליכי האבנים, הם לא אלו שנפגעים מהעניין. הם הרי מצפים לפגיעה הזאת ובכל זאת נחשפים אליה ועומדים על מקומם. לעומת זאת, האנשים בבית, שאינם מעורבים בפעילות הזאת ובטח שהבתים האחרים שראיתם בסרטון הראשון, שבכלל אין הפגנה סביבם – הם האנשים שנפגעים באמת. במקום הזה, בו חיים גם ככה בעוני ובדוחק, ההשפלה המסריחה הזאת, היא התשתית שעליה נוצרת השנאה והכעס שעלולים לייצר את המפגע הבא.

קשה לאמוד מה במכלול ההשפלות הקטנות היה "הקש ששבר את גב הפלסטיני", אך ברור שיש לכך אפקט מצטבר. אמצו את זיכרונכם וחישבו על כל הישראלים שרצחו את שכניהם על ויכוחים של חניה או רעש. עכשיו דמיינו שכן עם "בואש". אותו אדם שאפילו לא הפגין, אך מצא את ביתו מוצף ביוב – הוא המפגין מול הגדר ביום שלמחרת. ואם יעצר ביום שלמחרת ויזרק לכלא לחצי שנה ללא משפט, אולי ביום שלאחר שיחרורו, כבר ירים אבן. ואם יפגע מכדור גומי שישבור לו צלע או יקרע גוש מבשרו, אולי לאחר מכן כבר נראה אותו עם חגורת נפץ לגופו.

לאחר מכן יבואו חוקרי הצבא והמשטרה ובתקשורת יספרו לנו כיצד הגיע המחבל לזירה ואילו מסלולים עבר ממקום יציאתו עד לנקודת התקרית. אך באותה נקודה, אולי שווה כי ננסה לנשום דרך האף ולראות אם יש איזה סירחון חזק באוויר, משהו שנדבק לבגדיו ועורו של האדם. יתכן ונגלה כי ישנם מסלולים אחרים, אשר אינם מותירים עקבות בחול, בהם הוצעד אותו אדם עד שהגיע למעמד הלהבות הסופי. ייתכן ונגלה כי לפני שידיים פלסטיניות גזרו גדר המפרידה בין מדינות, ידיים ישראליות עקרו גדרות פסיכולוגיות המפרידות בין אדם לתת-אדם, כאשר נאמר לו כי ביתו הוא ג'ורה והוא עצמו אינו יותר מאשר החומר המצטבר בתחתית האסלה.

***

חופש העיתונות  דו"ח "עיתונאים ללא גבולות" החדש, מוריד את ישראל 20 מקומות בדירוגה משנה שעברה אל מקום 112 מתוך 179. זאת עקב ההפגזות של צה"ל על גופי התקשורת בעזה במהלך עמוד ענן – צעד שהיה חסר משמעות טקטית לצד הפלסטיני ונוראי מבחינת תגובת העולם כלפי ישראל. לא חייבים להסכים עם העולם, בכדי להבין שזה פשוט היה מיותר.

בכל מקרה, מקום 112 מתוך 179 מדינות. סתם בשביל הטוענים לתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", אז אפילו לבנון מעלינו. וסתם בשביל הטוענים כי "הם לא פליטים, הכל בסדר אצלם ושיחזרו למדינה שלהם", אז דרום סודן נמצאת במקום 124 וסודן ב-170. ובמקום האחרון בעולם – בכל העולם – כולל איראן עם הנשק הגרעיני ( מקום 174), סוריה עם 50 אלף הרוגים (מקום 176), צפון קוריאה עם מיליוני הרוגים (מקום 178) – במקום האחרון אחרי כל אלה, במקום 179, זה המקום הנעים והנחמד שאין בעיה לחזור אליו: אריתריאה. כנראה שפשוט הממשל לא רוצה שהעיתונים ידווחו על כמה טוב שם, כדי שלא ינסו להסתנן למדינה שלהם.

***

הכוחות הנסתרים שמניעים את עולם התקשורת הישראלי – ואולי פיספסתם את הכתבה המצויינת הזאת כשיצאה, אז חשוב שתראו אותה בכדי שתבינו מדוע חוץ מלפוצץ גופי תקשורת פלסטינים, גם פה בארץ הציון שלנו נמוך:

במעמד זה אזכיר לכם על התחקיר של "המקור" על בנק פועלים המממן פוליטיקאים – התחקיר שהוסר מהאתר של נענע10. בכיר מערוץ 10 אמר לי כי נענע (שמארחים את התוכן של ערוץ 10 באתרם) לא מוכנים להסתכן בתביעות משפטיות ולכן מסננים לעיתים חומרים מהאתר. או במילים אחרות: תקשורת חופשית, בתוך גבולות ההרתעה הפיננסית.

***

ביליון נשים מתעוררות – "אחת מכל שלוש נשים תוכה או תאנס במהלך חייה ואחת מכל שבע ילדות עוברות גילוי עריות", כך טוענים האנשים מאחורי פרוייקט "ביליון נשים מתעוררות". ב-14 לחודש (עוד פחות משבועיים), הם מתכננים להוציא לרחובות מיליארד נשים שירקדו לפי כוראוגרפיה מתואמת, בכדי להפיץ את הבשורה (תוכן לא קל):

לא חושב שיש יותר מידי משמעות לפרוייקט הזה מלבד ההד הציבורי שלו, אבל כמו ארץחדשה, גם הוא מאוד ויראלי ברשת ויש סביבו באזז לא מבוטל. החרדה שלי מפרוייקטים שכאלה היא לא בחוסר האפקטיביות שלהם בפני עצמם – כאשר הם חלק ממכלול של פעילויות, הם דווקא יכולים להיות מאוד אפקטיבים – אלא שנראה לי כי בעולם המערבי האינטרנטי, ההתנגדות וההתקוממות עברה סובלימציה, ריכוך ואפילו וירטואליזציה, שלא יוצאים מהם תוצאות אמפיריות בשטח. נראה לי שיש תחושת השגיות מוגזמת מהתוצר האומנותי או הוירטואלי, עד כי לבסוף נשכחת המטרה המקורית. השיא של העיוורון הזה מבחינתי, מבוטא בכך שאנשים באמת ובתמים חושבים שהאביב הערבי נולד מהפייסבוק ושהם חושבים שהיות וגם להם יש פייסבוק, גם הם עושים "אביב ערבי". זה לא המדיום, זו המתודה.
אבל יכול להיות שפשוט נמאס לי לראות מחאות שנראות כמו פרסומות של אורנג'. נקווה שבכל מקרה ימנפו את האירועים למשהו יותר אמיתי ואם לא, אז לפחות יצא מזה היפ-הופ גרמני חביב… גם זה משהו:

הפעילות בארץ תתרכז ברחבת הסינמטק בת"א משעה 18:00. למקומות אחרים בארץ ופרטים נוספים לחצו כאן.

***

מערב גינאה החדשה – אל ג'זירה מעלה כתבת תחקיר מעמיקה, לאחד מהאזורים הנשכחים והמדוכאים של כדור הארץ – פפואה המערבית. לכל אלה שלא מבינים מדוע אני לא מקבל כמובן מאליו את טענות ישראל והאמריקאים בנוגע לסכנות הנשק הכימי בסוריה, או הפעולות של המערב במדינות הללו, אז אינדונזיה (כמו מדינות רבות אחרות) היא דוגמה לכיצד אינטרסים חיצוניים וגדולים, עלולים להראות לאזרח הפשוט כמו מאבק מקומי. בפועל, ב-1961 ארה"ב דחפה את אנשי פפואה המערבית לשליטה דכאנית תחת האינדונזים (החלטה שקיבלה חותמת גומי ב-1969), כי האמינה שבכך תמנע את תמיכתם בסובייטים.
וכך, ממש כמו היום בסוריה, מעצמות העולם משחקות שח והמדינות הקטנות הן הפיונים. בינתיים 100,000 פיונים מתו תחת שלטון האינדונזים. במשך כ-60 שנה עד כה, אלו מהם שלא נהרגים, חיים תחת חוקים דכאניים וללא זכות הצבעה כמובן. האזור כולו סגור לחלוטין לתקשורת, כך שהכתבים צריכים להגיע במסווה של צלמי טבע בכלל. ואלו 25 דקות שמתמצתות את החיים בשמורת הטבע שצילמו – פפואה המערבית:

***

אפשר עוד לחדש במוזיקה – טוב לא בדיוק לחדש, אלא לישן. בק הוציא אלבום חדש לא מזמן, אבל החליט ללכת על מדיום שהוא די רטרו. יותר רטרו מטייפ ויותר רטרו מאוסף התקליטים שלכם. בק הולך על "תקליט" בספר תווים בלבד ואת הביצוע והפרשנות הוא הותיר לעולם לעשות. אז כמובן שזה גימיק שרק אמנים בקנה מידה של בק יכולים להרשות לעצמם ולא… אם תפיצו תווים של האלבום שלכם "משה גלעדי – האהבה שנשארה מאחור", כנראה שאף אחד לא יקליט לכם אותו. למרות שכך – זה עדיין מבריק. אני לא יודע אם בק התעצל, או שהוא גאון או שהוא שניהם, אבל התוצאה מצויינת (כמובן יש גירסאות שונות ברשת שאתם יכולים לבדוק):

ולאלה מכם שרוצים לשמוע איזו מוזיקה מונעת ממני מלאבד שפיות בזמן שאני זורק מילים לחלל הוירטואלי, אז הוספתי (ללא שום סיבה ברורה) פינה בבלוג שמרכזת כל שבוע את המוזיקה שעברה דרכי ואהבתי – ממש כאן.

***

אין עניין בפועלי בניין – גל גבאי מחברת בין המתים האנונימים שבונים את המדינה, לדיירים המתגוררים במצבות שלהם, שאנו קוראים להן "בניינים". מהכפרים ועד למרכז ת"א – המוות איננו רנדומלי. אין צורך בקונספירציות כאשר האינטרסים הם כל כך פשוטים – רווח.

עוד דוגמא לחוסר-המקריות שמאחורי הקורבנות של החמדנות האנושית, ניתן לראות בדו"ח שהשתחרר אתמול, על תחלואה באזור מפעלי הזיקוק של האחים העופר. בכלכלה מעוותת, ניתן לחקור דוחות רווח ולמצוא בתוכם קורלציה לתחלואה ומוות מסביבם (מתוך הכתבה בהארץ):

19025_10151413288932520_372192097_n

ודוגמא אחרונה הוא הסרט הדוקומנטרי "אש בדם" (אחרונה לפוסט – ממש לא אחרונה במציאות), המתאר כיצד מיליונים מוצאים להורג מידי שנה, בגלל שחברות התרופות הגדולות מסרבות להסיר פטנטים על תרופות מצילות חיים (או למכור אותן קרוב למחיר עלות), בזמן שאנשים בעולם השלישי (אך לא רק שם) מתים כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותן. מנגד עומד הלובי הקפיטליסטי וטוען כי "עלות הפיתוח" ו"עלות המחקר"… כל זאת בהתעלמות מכך שחברות ענק – כמו "טבע" שלנו – רק ממשיכות להרוויח מיליארדים על מיליארדים, מעבר לעלות המחקר, הפיתוח והייצור. לא רק זאת, אלא שהם באופן אקטיבי מפעילים חוקרים ומפעילים את המשטרה לעצור אנשים שמבריחים או מעתיקים את תרופותיהם, למען הצלת בני אדם, שידם אינה משגת.

כשם שאיידס מעולם לא הרג איש, אלא פשוט השמיד את המערכת החיסונית של מיליונים והותיר אותם חסרי הגנה, כך שכל מחלה רנדומלית תהרוג אותם – באותו אופן הגיע הזמן שנבין, שגם איידס וסרטן ופועלי בניין שצוללים למותם, הם פשוט תוצר של תרבות כלכלית שמחסלת את המערכת החיסונית של החברה שלנו. סיבת המוות הטכנית של פועל הבניין שנפל למותו או תושב חיפה שמת במהלך טיפול כימותרפי – תהיה רק הגורם הסופי שנכנס היכן שהתאפשר לו. אבל המערכת החיסונית שהייתה אמורה למנוע זאת, המעקה שלא אובטח או לא נבנה מלכתחילה, הפילטר שלא הותקן בארובה והבחירה בסוג פחם אחד על האחר – כל אלה לא יהיו רשומים בתעודת הפטירה, אך הם הם סיבות המוות האמיתיות. כשמבינים את ההתנהלות הפיננסית של העולם שלנו באמת, אין דרך להחמיץ כי סיבת המוות מספר אחת בעולם, היא חמדנות.

***

העולם בבקבוק – הסבא החביב בתמונה, הכניס צמח לתוך בקבוק גדול עם קצת מים ואז סגר את הפקק. למה זה מעניין? כי הצמח הזה בפנים, ללא השקיה או חמצן מבחוץ, כבר 40 שנה.

386aa1ca2cbc2046ee72995f_David_Latimer_1

דויד לטימר – הטבע טוב לעצלנים

הצמח הזה יצר מערכת אקולוגית פנימית משלו, המדגימה בדיוק איך עובד הבקבוק שאנו קוראים לו "כדור הארץ". אור חודר דרך הזכוכית והצמח, דרך פוטוסינתזה, מקבל את האנרגיה הנדרשת לו בכדי לגדול. במקביל, תוצר הלוואי של הפוטוסינתזה הוא חמצן וכך נמנע הצמח "מלהחנק". הפוטוסינתזה ביחד עם החמצן, יוצרים לחות על דפנות הבקבוק הפנימיות ואלו נופלות כגשם חזרה על הצמח. העלים שלו, נושרים עם הזמן לקרקעית ונרקבים. בתהליך הריקבון הם מייצרים פחמן דו-חמצני הדרוש בשביל הפוטוסינתזה. כמו כן, העלים הרקובים משמשים את הצמח כמזון, כך שבעצם – כמו רבים מאיתנו – הוא אוכל את עצמו.

בכדי להמחיש את בעיית זיהום האוויר (מלבד חולי הסרטן בחיפה), אתם מוזמנים להכניס בביתכם צמח לבקבוק, כפי שעשה הסבא החביב, ופשוט להוסיף צינורית שתכניס את הכמות הפרופורציונלית של גזי חממה ופיח, שאנו פולטים לאטמוספרה שלנו ולצפות בזמן שהוא קמל וגוסס לאיטו. אנחנו אמנם יותר תבוניים מצמחים, אך עוד לא מצאנו דרך להחליף את הבקבוק.

***

בטן מלאה אשם – הרבה מהבעיות האקולוגיות שאנחנו מייצרים בתור בני אדם, מצטיירות בעיניי רבים כדבר בעל השלכות עתידיות שיהיה צורך להתמודד איתן, אך לא בהכרח מיידית. פלסטיק זו אחת מהבעיות הללו שאנו חושבים עליהן כ"יקח לזה 400 שנה להתפרק בטבע" והאדם הממוצע לא מסוגל להכיל את המספרים הללו ולהבין את הנזק האקולוגי לטווח הארוך.

ב-1988 חזו מדענים, כי הפלסטיק שלנו יסחף ויתרכז במספר נקודות באוקיינוס. ב-1997 התחזיות הללו אוששו וגילו שאכן הזרמים מרכזים את הפסולת מהספינות, הנהרות והחיריות של כדו"א, לכדי "יבשות" של זבל באוקיינוס. הסרט מידווי (ישוחרר רק בסוף השנה) לוקח אותנו מעבר לשם, אל מקום הרבה יותר צנוע ופחות קשה להבנה מאשר "העולם בעוד 400 שנה" או התהליכים הנדרשים לפירוק הפלסטיק. אם לא מצאתם את עצמכם בהסברים המדעים והדאגות הגרנדיוזיות, אולי תמצאו חיבור טוב יותר בטריילר הזה, המנסה להיות זרם נגדי ולהחזיר לביתכם את הבקבוקים והקופסאות, שהזרמים של האוקיינוס האטלנטי בשילוב עם ההדחקה האנושית, הצליחו להרחיק:

***

קריאה מוגברת:

* בדיקה של אפל מצאה ש-106 ילדים הועסקו במפעלים בכדי לבנות את האייפונים והאייפדים שלכם (וזה חוץ מהמתאבדים שלהם).
* נועם ר. על השימוש של ישראל בילדים פלסטינים כאמצעי לחץ על בני משפחותיהם הנדרשים לחקירה (אזהרת שמאלניות).

*התמונות הקשות (מאוד!) של הגופות שנמשו מהנהר בסוריה לאחר שככל הנראה הוצאו להורג על ידי אנשי אסד:

* 70% מהממשלות לא בודקות או מאבטחות את גופי הביטחון שלהם כנגד שחיתות (כולל ישראל).

היומן של אישתון:

פיספסתי משהו? שלחו לי ארועים בפייסבוק או ישירות ליומן בגוגל.

***

הממסטרים (לחצו על אחת התמונות לכניסה ואפשר לגלול מתחת לתמונות לקריאה נוספת):

אם תמונה שצילמתם או ערכתם נמצאת בגלריה, לחצו כאן.

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-25 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקולוגיה, בין אנשים לשאר בעלי החיים, בין חרדים לחילונים, גזענות, הדרת נשים, הומור, המחאה החברתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, עיתונות, פוליטיקה, פלילים, פמיניזם, צבא, צרכנות, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

84 תגובות על עיניים פקוחות 2.2.2013: צחנת היקום

  1. דני אורבך הגיב:

    סקירה מעניינת מאד – אבל יש עוד משהו שחשוב להביא בחשבון. אם התרופות ימכרו אך ורק במחיר עלות, מהיכן נביא את התמריץ לייצר ולפתח תרופות חדשות בעלות מחקר גדולה כל כך? כלומר, חייב להיות כאן רווח, ורווח גדול – כדי שיהיה תמריץ לפתח תרופות להבא.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      זה כבר נענה בפוסט עצמו. הרווח הוא אסטרונומי וחברות התרופות מרוויחות מיליארדים על מילארדים, ללא קשר לעלות המקורית, אלא רק לתלות של הקליינטים במוצר שלהם. בנוגע לתמריץ המקורי – אז כבר אלף מחקרים הוכיחו שאנשים אינם מתומרצים על ידי כסף, מעבר לנקודה בה הם יכולים לחיות את חייהם ללא דאגה פיננסית. אנשים מתומרצים על ידי עניין אישית ואחריות אישית. המדענים שמפתחים את התרופות, ימשיכו לפתח תרופות בכל מקרה. הסיבה שתרופות הן כל כך יקרות, זה בגלל בעלי מניות ומנהלים פיננסים שרואים בתרופות לאיידס כרכב יוקרתי אשר אין לציבור ברירה מלבד לשלם עליו.

      בכל מקרה, גם אם נניח שכל מה שאתה אומר היה נכון, אז זה לא רלוונטי לאפריקה. הם כבר החזירו הוצאות והרוויחו פי 500 מזה פה במערב ושם הם יכולים לתת אותן במחיר עלות.

      אהבתי

      • oferyo הגיב:

        לא מתווכח לגבי החזירות של חברות התרופות אבל לפי מה שהבנתי החברות האלו בבעיה כי קצב גילוי התרופות החדשות הוא איטי מאוד מה שיכול ליצור בעיה קשה בעתיד הלא מאוד רחוק.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          הוא איטי כי המבנה התגמולי הנוכחי לא מעודד חדשנות. במקםו לחדש, נלחמים על הפטנטים שמטרתם היא בעלות על מה שכבר התגלה. עכשיו כמובן שראוי שאדם יקבל תגמול הולם ובטח שכיסוי הוצאות, אבל מעבר לאותה נקודה, כל רווח משמש למטרה הפוכה. כל שקל שחברה מרוויחה מתרופה שכבר קיימת, זה תמריץ לא לייצר ולמנוע מאחרים לייצר תחליפים זולים יותר או טובים יותר (אשר מסתמכים על הפטנטים שלהן).
          קצב הגילוי גם כמובן מושפע מכך שהמחלות נהיות קשות יותר, אבל שלא תהיה טעות – לא יושב איזה דען שעבר שנים של השכלה ואומר: "אני לא אחפש תרופות אם לא ישלמו לי מיליונים!". זאת תשוקה של האנשים האלה לחפש תרופות. תן להם את התנאים והם יעשו את זה עד מותם בעבור שכר צנוע. החמדנות היא לא בפיתוח התרופות, אלא בבעלי המניות והמנהלים שלמעלה – הם אלה שמעקבים את התרופוץ (או מזרזים אותן כאשר יש להם אינטרס – ראה מקרה VIOX שהרגה עשרות אלפים בארה"ב).

          אהבתי

          • susu הגיב:

            מה שאתה מתאר פשוט לא נכון. תחום שמייצר רווחים מעל הממוצע מיד גורר אחריו השקעות מבחוץ ויוזמות חדשות. רק בישראל יש מאות סטארטאפים שמייצרים תרופות חדשות. גם אם היזמים שלהם אידאליסטים גמורים (ומהכרות הם לא – הם גם רוצים הצלחה כספית משמעותית), הם צריכים איכשהו לשלם לכל אנשי המחקר והפיתוח.
            רב החברות האלה הולכות להכשל, וההפסדים האלה מתאזנים עם הרווחים העצומים של מי שכן מצליח לרפא.
            אם תעשיית התרופות *ככלל* הייתה יותר רווחית מתעשייה אחרת, המשקיעים מייד היו מאזנים את זה, יותר סיכונים היו נלקחים, משכורות היו עולות, אנשים היו עוברים לפתח תרופות במקום משהו אחר וכו'.
            ככה שוק חופשי עובד. זה לא מושלם אבל זו המערכת שאחראית כמעט לכל דבר טוב שקרה לאנושות.
            אתה מחפש את הבעיה במקום הקל (דחליל של חברות גדולות עם אנשים תאבי בצע), במקום במקום האמיתי והקשה: זה שמערכות הרווחה נגמרות בגבולות הלא-רלבנטים שבין מדינות. אם המסים של כל המדינות היו מממנים את רווחת כל תושבי הכדור, לכולם היו תרופות, מים נקיים, תזונה מאוזנת וכו.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            דעתך נרשמה. היא גם נבדקה על ידי מחקרים מפה ועד הודעה חדשה. כסף לא דוחף אנשים ליצירתיות (הישרדות כן – יצירתיות לא). בכל מקרה, הותשתי מלהתווכח עם קפיטליסטים וראייתנו את העולם שונה באופן מהותי מידי. שיהיה בהצלחה עם כלכלה הצומחת באופן נצחי בעולם שגודלו ומשאביו מוגבלים.

            אהבתי

          • susu הגיב:

            אתה מבלבל במחקרים. אכן תגמולים כספיים ישירים לא משפיעים באופן ישיר וצפוי על התנהגות אנושית, אבל אין אף כלכלן שטוען שרווחים גבוהים לא גוררים אחריהם השקעות.
            ואני לא קפיטליסט. העולם יותר מורכב מהמימד הבודד של קפיטליזם-סוציאליזם.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אבל אין צורך בהשקעות… נאמר שהיה צורך ראשוני בכדי להתחיל מחקר ראשון לתרופה הראשונה. בסדר. עכשיו שהתרופה פותחה והחברה הרוויחה את המיליארדים הראשונים, יש שתי אופציות – א. להוציא את הכסף מהמעגל (בצורת בונוסים, משרדים מפוארים, משכורות מנופחות וכדומה – שכולם לא מייצרים יותר תרופות) או ב. להשאיר את הכסף לצורך המשך פיתוח.

            היות והמודל הקפיטליסטי המודרני מעודד לקיחת סיכון על כספי אחרים, אז הרווחים מוצאים מהמעגל וכל השקעה חדשה, מתבססת שוב על מקורות טריים (משקיעים, מניות חוב וכדומה). בקיצור… אתה מוזמן לקרוא דו"חות רבעוניים של חברות תרופות בכל העולם. אין שום קשר בין עלויות הפיתוח והמחקר, לעלות המוצר בסוף. נסכים שלא להסכים.

            אהבתי

          • avivitmishmari הגיב:

            אישתון, בחברת תרופות סטנדרטית כ-30% מהרווחים הולכים למו"פ של תרופות חדשות. והוצאות המו"פ עצמן הולכות ועולות ככל שהתרופות משתכללות (פעם סתם בדקו חומרים על נסיינים, אח"כ בדקו מולקולות במחשב ענק, אח"כ בודדו תאים ביולוגיים ועשו בהם מניפולציות וכו' וכו'). זה לא שהם עשו תרופה ב-5 דולר ועכשיו יושבים וצוחקים על חשבוננו (הטייקונים הישראלים מוציאים שם רע לטייקונים העולמיים, נראה לי. לא כולם תשובה-עופר-דנקנר). בנוסף, מי ש"מעכב את התרופות" הוא הרגולטור האמריקאי (FDA) ולא היצרנים עצמם. הרגולציה רק הולכת ומחמירה ובתעשייה די משקשקים ממנה, הם ממש לא כל יכולים.
            בעיניי השיתוף בתרופות לעולם השלישי לא יבוא דרך קיצוץ במשרדים של הבכירים שם, אלא דרך בנייה של קוד כלל-תעשייתי שיאפשר להן לתרום ולהרגיש טוב עם זה, כמו שיצרניות מחשבים תורמות ציוד או שעות חינוך לשכונות עוני או לעולם השלישי, ולא דרך ויתור על זכויות היוצרים (נושא שהוא תיבת פנדורה מוחלטת). וצריך גם לזכור שהצד השני של תרומת תרופות "מיותרות" הוא חלוקת תרופות מיושנות, שבמערב כבר לא מותרות בשימוש, ועם תופעות לוואי בעייתיות, לאנשי העולם השלישי.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            ה-FDA לא "מעכב" תרופות, הוא אמור לבדוק אותן. והוא לא באמת בודק אותן. ה-FDA מטיל את הבדיקות על חברות התרופות עצמן במרבית המקרים והוא רק בודק את הבדיקות – שזה סוג של בדיחה. את מוזמנת לצפות ב"סיקו" או מיליון דוקומנטרים אחרים, שמסבירים כיצד התעשיה הזאת עובדת. אם ה-FDA היה באמת מפקח על משהו, סיבת המוות ה-6 בעולם מערבי לא הייתה שימוש נכון בתרופות ולא היה לך מקרים כמו ויוקס עם 50 אלף הרוגים בארה"ב.

            לגבי נתוני המו"פ שלך – חברות התרופות הן חברות פרטיות. נתוני המו"פ המפורסמים הם נתוני המו"פ המפורסמים. אבל גם אם נניח שזה נכון, זה לא משנה. החישוב הוא נורא קל – מה הרווח נטו של החברות הללו?

            כשמדובר בתרופה מצילת חיים, אם אדם הרוויח את עלות הפיתוח והמחקר, הרוויח את המשכורות שלו, הרוויח את מה שנדרש להמשך עבודת החברה והוא עדיין מקצה החוצה מיליארדים על מיליארדים, אז אותם מיליארדים אינם קשורים לעלות התרופה או לרווח הסביר ממנה.גם אז… נגיד שאנחנו בעולם מערבי קפיטליסטי וככה זה עובד. בסדר. אבל יש מדינות שאין להן את הכסף. אפשר היה לחוקק חוק (היות ומוסר מינימלי חסר כאן), שפשוט מחייב שמרגע שתרופה כיסתה את עלותה (כולל הכל), אז למדינות עולם שלישי ולחסרי יכולת, התרופה תיתנן קרוב למחיר עלות. זה אפילו לא דורש את "הקיצוץ" שדיברת עליו.

            לגבי זכויות יוצרים,

            כל הרעיון של זכויות יוצרים זה לאפשר מנגנון השתכרות הוגן ליוצר. הרף הזה נחצה מזמן. אני לא אומר לבטל את הקונספט של זכויות יוצרים, אך הוא דורש עדכון רציני. ממקום של להגן על הבודד ויצירתו, החוקים היום בעיקר מתפקדים בהגנה על תאגידים, שבלעו לתוכם את כל היצירות של הבודדים. יש ריכוזיות של זכויות היוצרים ובליעה של כל הפטנטים לתוך קומץ של מקומות. נעשתה מונופוליזציה של הקידמה האנושית.

            לא דיברתי על תרופות ישנות. שימשיכו להריץ את המעפל וימכרו במחיר עלות. מדובר על אגורות לכדור מבחינת עלות הייצור בלבד.

            אהבתי

          • avivitmishmari הגיב:

            אני יודעת איך התעשייה הזו עובדת, סיקרתי אותה במשך שנים. תפקידו של ה-FDA הוא לבדוק איך בדקו את התרופה (למה זו בדיחה? זה פיקוח חיצוני), לא לערוך ניסויים קליניים, ובתור שכזה הוא עושה עבודה מצוינת. אם תקרא על ראשיתו של המוסד המפקח הזה, תראה שהוא התחיל בפיקוח מינימלי ובהדרגה הרחיב את סמכויותיו ואת מה שהוא רשאי לבדוק, ויש לו אוטוריטה של ממש.
            באותה מידה יכולת לטעון שיצרניות המוזיקה והבידור מרוויחות מיליארדים, אז למה הן לא מקיימות הופעות והקרנות בחינם לעולם השלישי. התשובה היא (חוץ מהתשובות הרגילות על הקפיטליזם), שצריך להסכים על היגיון וסדר עדיפויות כלשהו כדי לעשות את זה, אחרת כולם היו מעבירים את כל זמנם בהופעות חיות באפריקה.
            לכאורה תרופות, בגלל שהן מצילות חיים, יש לתרום אותן לנצרכים ומי שמתווכח על כך יוצא "לא הומני". אבל בפועל, מה הקשר בין תרופה ביולוגית מתקדמת לסרטן כלשהו שלוקים בו בני 60 ומעלה שנחשפים לקרינה "מערבית", לבין טבלית הסטריליזציה למים הפשוטה שרוב האפריקאים צריכים? או החינוך הנדרש כדי לעשות סקס מוגן? אם אתה מחפש לפרק את השיטה של חברות מסחריות שמייצרות תרופות, זה עניין אחד. ואם אתה מחפש לתרום לעולם השלישי, זה לא פועל אחד-לאחד.
            בכל מקרה אני ודאי מסכימה לעיקרון של הצורך בהעברת משאבים מהחלק העשיר של הכדור לחלק האומלל שלו. רק שאם תחכה שיבטלו את חוקי זכויות היוצרים, יהיה לך המון זמן לחכות (כי ההשלכות הן על המון סקטורים אחרים). יעד מעשי יותר הוא לצפות לכך שהלובי של חברות התרופות יכניס את זה לאג'נדה שלו ולא רק כמס שפתיים.

            (ולגבי "הן חברות פרטיות" – לא, הן חברות ציבוריות שכל דו"ח שלהן מתפרסם בפיקוח רו"ח. כמובן, יכול להיות שכל האנשים האלה משקרים).

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            מוזיקה – עם כל הכבוד – זה לא תרופה לאיידס או למלריה. אין שום מקום להשוואה בין השתיים.

            אני מחפש שיטה נכונה והוגנת. תרופות לאיידס ולמלריה ומיליון דברים אחרים, אפשר וצריך לתת כבר עכשיו. ההחזר על ההשקעה בהן כבר מיצה עצמו במערב. אז ימשיכו להרוויח במערב, אבל במקומות בהם איש לא יכול לשלם, יחולקו התרופות במחיר עלות או מחיר סימלי. לא אכפת לי גם אם יש שם בעיה של חינוך ועדיין יהיו שם בעיות של אונס וכדומה. אין בטיעון הזה כלום. ההתחייבות לשירותי רפואיים ההתחייבות שרופאים נשבעים , היא לטפל. עומדים ראשי המדינות האפריקאיות ומתחננים לתרופות. עומדים ראשי אירגונים ומתחננים לתרופות. זה אומר שיש להם למי לתת אותן. מילא אם היינו ממצים את גבול היכולת הזאת והיינו מגיעים למצב בו יכולנו לומר שמכאן והלאה, קשה להנגיש את התרופות או שאין בזה פונקציונליות מסיבות כאלה ואחרות. אבל אנחנו לא שם.

            וזה לא "תרומה". תרומה זה כשאתה נותן ללא עלות. פה אני מבקש שיעבירו במחיר עלות. מעבר לכך, זה לא תרומה כשאתה מעביר מוצרים בסיסיים, למדינות שהחזקת אותן בתור עבדים מעל ל-200 שנה ושתית ואתה עדיין שותה את כוח העבודה ואת המשאבים שלהם.

            כבר אמרתי לך שאין לי בעיה עם חוקי זכויות יוצרים. צריכים להיות כאלה. פשוט צריך לשנות אותם. בן אדם לא מוותר על זכויות היוצרים שלו, כאשר הוא נותן מהיצירה. אנשים מחלקים דיסקים ותמונות וכולי. זה לא אומר שאני יכול לשכפל אותן ולמכור.

            חלקן פרטיות וחלקן נסחרות. הדו"חות נעשים באופן פנימי והביקורת רופפת כל עוד אין בעיות מהותיות. לנפח הוצאות זה לא דבר חריג בתעשיות הללו – זה הבסיס. את יכולה להיות בטוחה שבתוך "מו"פ" יש חלק ניכר שלא קשור בשום צורה למחקר או פיתוח. אבל זה ויכוח ריק כי אין מולנו דוחות.

            אהבתי

        • עכבר הגיב:

          עד כמה שאני יודע: אם האנשים עניים, אבל עדין מסוגלים לשלם יותר כסף על תרופה מעלות הייצור וההפצה שלה (לא כולל מחקר ופיתוח), אז חברות התרופות פשוט יעשו את זה.
          למה? כי הכסף כבר הושקע. את המחיר תמיד אפשר לעלות, ואת התוקף וחיי המדף של התרופה תמיד אפשר לקצר. האלטרנטיבה שעומדת בפני החברת תרופות, להרוויח קצת כסף שהמון עניים יקנו את התרופה, או לא להרוויח בכלל, ולתת לגנבי הפטנטים להרוויח על הצורך של העניים בתרופה.

          הבעיה, שלעיתים הם לא רואים את המשוואה ככה. הם רואים שעשירים ממקומות שבהם אנשים יכולים לקנות את התרופה רק במחיר יקר יותר, יקנו אותה במדינות העניות בזול. (לא חייב ישירות, אפשר גם באמצעות מתווכים).

          אהבתי

      • אריק הגיב:

        כמו שאפשר לראות כאן
        http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%AA
        תרופה מאבדת את הפטנט אחרי 20 שנה לכל היותר(ובפועל הרבה פחות מזמן השיווק) כך שבטווח הארוך העניים שיכולים לשלם על עלות הייצור, ההובלה והאבחון כן מרוויחים מהשיטה(מה שלא גורע מנכונות מה שאמרת שיש מקום לחייב את החברות למכור במדינות עניות במחיר מוזל).

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          הפטנט הוא לא סוף הסיפור. יש זכויות יוצרים. במערב הפטנט הוא מיגבלה סופית. אם חברה מפתחת תרופה, אי אפשר לייצר שכפול שלה עד אשר תקופת הפטנט פג. אבל מעבר לתקופת הפטנט יש זכויות יוצרים על פיתוח של תרופה – גפ תרופה גנרית ותרופה אשר אין עליה פטנט, עדיין יש עליה זכויות יוצרים. מדוע זה חשוב? כי יש תרופות אשר אין עליהם פטנט יותר, אך באפריקה אין את האמצעים לייצר אותם. ואז גם תרופה שאין עליה פטנט, איננה נגישה מבחינת זכויות יוצר של תרופה גנרית. גם המחיר של פיתוח תרופה גנרית הוא יקר מידי באפריקה. ולכן צריך לבנות נוסחה ולקשור את הרווחים במערב, עם מחיר עלות בעולם השלישי.

          ראוי לציין גם שהרבה מחלות, מפתחות זנים שונים יותר מהר מקצב הפטנטים הקיים. זה אומר שבפועל, פטנטים מוסרים, אבל רק לאחר שנגיפים כבר התפתחו מעבר אליהם. מה שאומר שבפועל, הפטנטים מסירים – במקרים מסויימים – את היכולת להשתמש בתרופות למי שאין לו את היכולת הפיננסית לכך.

          אהבתי

          • אריק הגיב:

            לא הבנתי.
            מה הכוונה שיש זכויות יוצרים אבל אין פטנט?
            אם אתה מתכוון לכך שהידע ויכולת הייצור מוחזקת אצל החברות והן לא חולקות אותו(כלומר הבעיה היא פרקטית לא חוקית) אז הכתובת לשינוי היא לא החוק של זכויות יוצרים.
            אם כן מדובר בהגנה אז לא הבנתי על מה יש הגנה אם מותר להשתמש באותה נוסחה כימית על בסיס אותם מחקרים?

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אני מתכוון לכך שגם אם אין פטנט על מוצר, הוא עדיין בבעלותו של היוצר. זה אומר שאני יכול לפתח תרופה גנרית, אבל את התרופה שלי, אתה לא יכול לזייף ולמכור. זה אומר שאתה צריך לקנות אותה ממישהו שיודע לייצר אותה, או לייצר אותה בעצמך מאפס.

            הפטנט הוא לא על התרופה, אלא רכיב בתוך התרופה. כשהפטנט פג, עדיין יש זכויות יוצרים על שם התרופה ועל התרופה אשר יוצאת מהמפעל (אתה יכול לפתח תרופה גנרית דומה או זהה מאפס, אבל אתה צריך לעבור את הבדיקות הנדרשות כמובן והאישורים וכולי). היות ובאפריקה אין ממש יכולת לייצר תרופות (גם לא גנריות), אז זה אמנם עדיף להם שתרופה מאבדת את הפטנט שלה, אבל גם אז הם עדיין צריכים לרכוש אותה מהמערב. במובן הזה, ההפרש בינם לבין המערב הוא כל כך דרמטי, שזה לא משנה. ההפרש במחירים בין תרופות גנריות למקוריות, זה כמו לשאול אותם אם הם מעדיפים למבורגיני או מרצדס. מנקודת מבטם, הפטנט לא מוסר במובן האמיתי שלו. הפטנט האמיתי, הדבר אשר מגביל את יכולת השימוש במוצר, זה המחיר שלו. ובמובן הזה, יש פטנטים כלל מערביים על מוצרים ביחס לעולם השלישי, שאינם נגמרים גם לאחר עשור או עשרים שנה.

            אהבתי

          • אריק הגיב:

            אולי ככה אני אבין.
            נניח שמחר קובעים בחוק שגם זכויות היוצרים בטלות לאחר 15 שנה.
            חוץ מעניין השימוש בשם המקורי במה זה יתבטא? כלומר איך עכשיו ייצרו בזול את התרופה למקומות עניים(בהנחה שהחברה לא מעוניינת לשתף פעולה בכך)

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            יש עוד מיגבלות בדרך. למיטב הבנתי, השליטה בחומרים הבסיסיים מהם מייצרים את התרופות הנדרשות, נמצאת בידי מונופולי חברות התרופות עצמן. כך שלא רק הפטנט מגביל ולא רק זכויות היוצרים ולא רק המחירים, אלא גם היצור והחומרים עצמם בידיים מעטות.

            תאורטית, במצב רגיל בו ניתן להשיג את החומרים ואיש לא פועל משפטית בכדי למנוע יצור עצמי של התרופות, אז היה ניתן להקים מפעל אפריקאי לחלוטין ולתת לאפריקאים לייצר בעצמם את התרופות שלהם. העלות של מפעל שכזה היא אפסית לעומת העלות של קניה בלתי נגמרת של תרופות מהמערב (ועל כן איש לא רוצה שיבנו אותו).

            יש הרבה דרכים להכריח צרכן לקנות מיצרן מסויים.סתם לדוגמה: אתה קונה פלאפון עם מטען מסויים. מטענים זו טכנולוגיה בסיסית למדי שקיימת כבר הרבה שנים. שנה לאחר מכן אם תחליף לגרסא חדשה יותר של אותו הפלאפון מאותה החברה, יתכן מאוד שהם יחליפו את השקע שלו. לפעמים אפילו דרישות החשמל לא משתנות. הם פשוט מחליפים את הכניסה, בכדי שיקנו עוד מטענים. מה שאני מנסה לומר, זה שיש הרבה דרכים למנוע מהתרופות להגיע לאפריקה ולכולן יש הסברים כפי שגם לחברות מחשבים ופלאפונים יש הסברים לגבי מדוע הם מחליפים קונקטורים, גם כאשר הטכנולוגיה לא השתנתה.

            אהבתי

  2. יריב מוהר הגיב:

    פוסט סקירה מופתי

    אהבתי

  3. י. לפת הגיב:

    היי, יש לי שתי הצעות יעול טכניות בשבילך –
    1. למה שלא תקדיש דף נפרד להקדמה של הטור הזה? ככה תוכל בתחילת כל טור להפנות לדף הזה במקום שהקוראים הותיקים יאלצו לגלול למטה כל פעם מחדש.
    2. אני לא יודע אם המערכת של וורדפרס מאפשרת את זה, אבל אם יש דרך ליצור לינק פנימי לכל אחד מהאייטמים שאתה מציג זה יאפשר לנו כקוראים להפנות או לקשר לדברים ספציפיים בתוך הפוסט (בדומה לערכים בויקיפדיה למשל).

    מעבר לזה, תודה רבה על העבודה שאתה מקדיש, תמיד מרתק לקרוא אותך.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. כי אנשים לא לוחצים על לינקים. מצטער… תצטרך לגלול.

      2. כנראה שאתה לא באמת זוכר את ההקדמה :). אני יכול ליצור לינקים פנימיים ואני גם יכול לסדר את הנושאים בצורה יותר "רציונלית". אני לא עושה זאת בכוונה. ההסבר בהקדמה.

      אהבתי

  4. דמגוגיה-אלרט: "נשים בצד לרגע את העובדה כי הם בכפר שלהם וזה הצבא שנכנס לשטחם." – אז מה? האם זה נותן לי זכות לרגום אותך אם אתה נכנס לביתי?
    "נשים בצד לרגע גם את העובדה כי הבואש לחלוטין לא מושפע מהאבנים הללו, גם אם ימשיכו לרגום אותו עד מחר." – וכיצד זה משנה את העובדה שהם מפעילים כוח אלים?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני אומר "נשים בצד" ואתה לוקח לחזית. שים את זה בצד ותמשיך הלאה. אני לא אכנס לויכוח על זה (למרות שאני לא מסכים איתך), כי מראש םעלתי להמנע ממנו. הדיון כאן הוא לא על הויכוח הישן של זריקת אבנים וכולי… אני אומר "נניח ואתה צודק לגבי כל זה…" – והויכוח שלי, למטרת הפוסט הזה, הוא רק מהנקודה בה אנו מניחים שאתה צודק ויש לראות בדבר כ"יסוד לגיטימי ראשוני" לפעולה של צה"ל.

      אהבתי

    • נועם א"ס הגיב:

      נאבי סלאח מתפתח לגרניקה פלסטינית זוחלת.
      ליברלים ציונים קנאי-זכויות קניין מוזמנים להבין על מה כל הסיפור שם כאן, וחוקי הקניין שלהם לעולם לא ייראו אותו דבר:
      http://idanlandau.com/2011/04/13/nabi-salih/ – פורסם 8 חודשים לפני הרצח של מוסטפא תמימי.

      מתוך: יונתן פולק, "מותו של משליך האבנים":
      http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1589949
      "מוסטפא תמימי זרק אבנים. ללא התנצלות ולפעמים גם ללא מורא. לא רק ביום ההוא, אלא כמעט מדי יום שישי. הוא גם הסתיר את פניו. לא מאימת תא המעצר, שאותו הכיר כבר מבפנים, אלא כדי לשמור על חירותו, כדי שיוכל להמשיך ולזרוק אבנים ולהתנגד לגזל אדמתו. הוא עשה זאת עד לרגע מותו. […]

      "היורה הוא חייל. זהותו נותרה עלומה וייתכן שכך תישאר לעולם. אולי שטוב שכך. חשיפת זהותו וענישתו רק ישרתו את הלבנת פשעיה של המערכת כולה, כאילו תפוחים רקובים נופלים רחוק מהעץ. כאילו לאזרח הישראלי האדיש, לסמל, למפקד הפלוגה, למפקד הגדוד, למפקד החטיבה, לאוגדונר, לאלוף, לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה, כאילו לכל אלה אין חלק בירי.

      "צודק הדובר. תמימי מת מאחר שזרק אבנים; הוא מת מאחר שהעז לומר אמת, בעזרת ידיו, במקום שבו האמת אסורה. כל דיון על אופן הירי, על חוקיותו, על הוראות הפתיחה באש – מקבל מראש את ההנחה שלבעל הבית אסור לגרש את הפולש. אדרבא, לפולש מותר לירות בבעל הבית."

      מורה דרך לנאבקת האמיצה בפורעים הליברלים-הציוניים:
      אם את רואה אדם עם נשק ביד, זכרי לשם מה נחוץ לאדם זה נשק: בשביל לכפות בכוח את רצונו על בני אדם אחרים. אם לא היה מבקש לכפות בכוח את רצונו על בני אדם אחרים – לא היה לו צורך בנשק. זכרי כי מחובתך כאדם חופשי ובעל זכות בחירה להתנגד לזכותו של אדם זה לכפות את רצונו על בני אדם אחרים רק מתוקף כוחו העודף שמעניק לו הנשק.

      זכרי כי אין זה משנה מי בפועל מחזיק את הנשק – היום זו את ומחר זה הוא. הנשק הוא תמיד זה שמגדיר את מי שאוחז בו, ולעולם לא להיפך. האדם האוחז בנשק הוא קודם נשק ורק אחר כך אדם. מי שצריך נשק בשביל להיות הוא-עצמו, ללא נשק הוא אינו כלום.

      זכרי כי במאבק בין שני כוחות – אחד חלש ואחד חזק, החלש הוא תמיד המדוכא, והחזק הוא תמיד המדכא, נצר לכל כוחות הדיכוי המוכרים מההיסטוריה האנושית, ובראשם הדיכוי הצבאי האלים, אך גם, כמובן, דיכוי כלכלי, דיכוי מיני וכו'. זכרי כי אם הכוח החזק במאבק מבקש שלא להיות המדכא, חובה עליו להשתמש בכל כוחו העודף על מנת *להמנע* ממאבק עד כמה שרק ניתן. כל עוד לא ניצל כך את כוחו העודף על מנת להימנע ממאבק ככל האפשר, משמעות פעולתו אחת בלבד: דיכוי. דיכוי שמולו חובתך האנושית להיאבק.

      זכרי כי מי שנכון לפגוע ולהשמיד את חיי חברו, בפקודתו של אדם אחר, אינו אלא עבד של הכוח הפוקד עליו, בין עם עבד זה מחזיק נשק או מטאטא רצפה. זכרי כי החופשיה והצודקת לעולם אינה נזקקת לנשק: צדקתה היא הנשק שלה, חזקה יותר מכל נשק.

      זכרי שכאשר את נתקלת בצמד המילים "חייל גאה" – על מה גאוותו של החייל. על אלו פעולות, ועל אלו תוצאות ישירות של פעולות אלו, נישאת הגאווה. זכרי באיזה הקשר יחידי צמד המילים "חייל גאה" אינו ביטוי מתועב: במלחמת שיחרור, בה כוח מדוכא חלש נלחם בכוח החזק המדכא.

      זכרי כי מורה-דרך זה אינו ביטוי של עמדה פוליטית מתחייבת, אלא רק של השכל הישר בעולם הגלובלי של המאה ה-21 – ברחוב, בעבודה, בבית, ובשדה הקרב. זכרי כי ההתנגדות לדיכוי על כל צורותיו, רק ההתנגדות, היא מה שמעניק לך את הזכות להיקרא אדם חופשי – זו שאינה עבד לנשק שהיא עצמה נושאת.

      אהבתי

      • avshalombz הגיב:

        פספסתי את ההגיון המוסרי של "מורה הדרך" הזה, לפיו "זכרי כי במאבק בין שני כוחות – אחד חלש ואחד חזק, החלש הוא תמיד המדוכא, והחזק הוא תמיד המדכא".
        לעניות דעתי, המדד של חזק וחלש קשור לצורת ארגון פנים-חברתית, אבל כל טענה למתאם בין חוזק להיות מדכא או בין חולשה להיות מדוכא דורשת הוכחה. זה שצד אחד הוא חלש, עדיין לא הופך אותו להיות הצד המדוכא או הצודק של המשוואה. סיווג אוטומטי כזה מוליך בהכרח לסילוף מוסרי.

        אהבתי

  5. מירי הגיב:

    אגב, הידעת? יש חברת תרופות (לפחות אחת שאני יודעת עליה) שמוכרת תרופה לכימו במין "שניים במחיר אחד" מעוות. החולה משלם עבור שתי מנות מראש ומקבל כל פעם אחת, כך שאם, במקרה, החולה מפסיק את הטיפול מכל סיבה שהיא (החלפת סוג הטיפול או מוות) לפני שהשתמש בשתי המנות, הוא אינו מקבל את התרופה, כי היא מסופקת לביה"ח כנגד מרשם על שם החולה, ואינו מקבל זיכוי משום סוג שהוא. הוא גם אינו רשאי להעביר את המנה, עליה שילם, לנזקקים (ניסינו ונתקלנו בסירוב נחרץ). חמדנות, כבר אמרת?

    אהבתי

  6. Dina Amdurski הגיב:

    תודה רבה אישתון, תמיד מחכה לפוסטים שלך ומעולם לא התאכזבתי, כל פעם למדתי עוד משהו חשוב.
    אני תוהה איך זה קרה שהאנושות בגדול פועלת נגד הישרדותה שלה, נגד טובתה שלה עצמה. מה, אנחנו זן מטומטם עד כדי כך? לעניין תרופות למשל, מדוע האו"מ לא מקים איזה גוף מחקר תרופות שימומן ע"י כל המדינות החברות ויפתח תרופות לא משיקולי עלות/תועלת אלא משיקולי טובת האנושות? הרי זה יכול להיות גם יותר זול וגם יותר אפקטיבי… איכשהו טובת הכלל אינה מעניינת את הנבחרים שנבחרו ע"י כלל הציבור.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      מה שאת מתארת זה בדיוק ההבדל שבין סוציאליזם לקפיטליזם. מעך הכוחות הנוכחי לא מאפשר פעילות שכזו ואינו מעוניין בפעילות שכזו.

      אהבתי

    • ניר הגיב:

      האמירה של דינה על האנושות שפועלת נגד ההישרדות שלה הזכירה לי את הקטע הזה מתוך הסרט המבוסס על הספר Manufacturing Consent:

      פשוט מסכם את כל מה שאישתון אמר על חמדנות, היחס לסביבה, התקשורת והנזק שכל אלה יוצרים יחד,

      אהבתי

    • אריק הגיב:

      שמעת על דילמת האסיר? זה המקרה

      אהבתי

  7. susu הגיב:

    שתי הערות:
    – הצמח לא יכול לגדול בכלי אטום. הוא צריך אספקה של CO2 כדי לייצר ענפים ועלים. סביר להניח שהפקק אטום למים אבל לא לאוויר.
    – על סמך מה "ככל הנראה הוצאו להורג ע"י אנשי אסד"? יש איזו הוכחה שאלו לא תומכי אסד שנטבחו?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. תקרא שוב את הפוסט. גם CO2 נוצר באופן טבעי.
      2. "ככל הנראה", כי אין עדים לארוע. פשוט הוציאו אותם מהנהר. מתבקש שזה אנשי אסד, אבל אין לכך ראיות ישירות.

      אהבתי

      • susu הגיב:

        1. תקרא שוב את התגובה. כדי לייצר עלים וענפים חדשים צריך CO2. משיקולי שימור חומר לא ייתכן שהעלים הרקובים יספקו מספיק CO2.
        2. איך זה מתבקש בדיוק? אני מקווה שאתה לא מסתמך על סיפורי "אסד הטובח בעמו" של התקשורת המערבית אותה אתה מנסה לאזן.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          1. וודאי שכן. העלים המרקיבים מייצרים חלק וצמחים עצמם פולטים CO2 בעצמם.
          2. זה מתבקש כי יש בערך כמה אלפי סרטים כבר ברשת של מעשי טבח המבוצעים על ידי חיילי אסד. אני מסתמך על חומר מקור וצילומים מהשטח.

          אהבתי

          • susu הגיב:

            1. בא נעשה את זה פשוט. האיש טוען שהצמח גדל לאורך השנים. כלומר שמסתו גדלה. מאיפה הגיעה המסה הנוספת אם הבקבוק אטום?
            2. אתה עברת על הסרטונים האלה בעצמך או שרק רושם כללי ממה שמוצג בתקשורת המערבית? אני שואל כי אני כן עברתי ויש כמה תבניות ברורות: א. המורדים מזייפים סרטונים בלי סוף, ב. מעשי טבח ישירים נעשים בעיקר ע"י המורדים, ג. הרג ע"י הממשלה הוא בעיקרו היקפי (הפצצות על יעדים צבאיים תוך התחשבות נמוכה באזרחים בסביבה).

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            1.אור חודר דרך הזכוכית ומומר לאנרגיה. הצמח לבסוף הגיע למיקסום בתוך המערכת שהוא כלוא בה ומאותה נקודה הוא פחות או יותר נשאר באותו המצב.אם אני זוכר נכונה, אז בשנה שנתיים הראשונות הוא השקה אותו איזה פעמיים ושם לו איזה דשן.
            גם כדור הארץ לא מקבל חמצן או פחמן דו חמצני ממקורות חיצוניים. "התבלין" היחיד שמתווסף זה אור השמש.
            2. א. בכל מלחמה יש זיופים. גם דובר צה"ל משקר, גפ הפלסטינים. זה לא אומר שאין אמת אמפירית שניתנת לבירור.
            ב. לא יודע על מה אתה מסתמך. אני ראיתי הוצאות להורג בשני הצדדים.
            ג. הצבא הורג בהפצצות במקומות מסויימים ובנקודות החיכוך הרגליים זה עובר לנשק קל.

            לא מדובר פה על מקרה בודד. יש מאות דיווחים והקלטות שונות שנבדקו. אתה מוזמן לבדוק בעצמך (ואם לא, אז נסיים פה גם את הדיון הזה).

            אהבתי

          • susu הגיב:

            1. וואי אתה קשה אתה. יכולת פשוט לכתוב "אה ואללה צודק. המסה גדלה, אז ברור שהפקק לא אטום", במקום להתפתל. אבל מכיוון שנראה שאתה צריך את ההסבר מהתחלה עד הסוף אז: http://en.allexperts.com/q/Biology-664/Plant-Survive-Air-Tight.htm
            2. אוקי עכשיו אתה מסכים שהוצאות להורג יש בשני הצדדים. אני טוען שהמורדים הרבה יותר אכזריים מהצבא, אבל נסתפק בזה בינתיים. מה שמחזיר אותי לשאלה המקורית: למה הנחת שהגופות שהראית נטבחו ע"י תומכי אסד?

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            1. אתה מוזמן לקרוא את מדיניות התגובות של הבלוג. בפעם הבאה תחסם.
            לגופו של עניין – הצמח באופן הדרגתי במערכת טהורה לחלוטין, על פני זמן רב – כנראה שהיה מת. אבל המערכת איננה טהורה לחלוטין. יש שם מים וחיידקים ובקטריות ושאר יצורים שצורכים חמצן – חלקם בפוטוסינתזה וחלקם בצריכה ישירה. זה לא משנה כמה מהם יש, כל עוד יש את הדרגה מינימלית שהצמח צריך בשביל לשרוד ולאזן את הצריכה בבקבוק. היות והמערכת סגורה, יהיו גלים של גדילה מוגזמת ואז גסיסה חלקית, אך הממוצע ישמר פחות או יותר.
            האם זה המצב בבקבוק הספציפי של הבחור הזה? אין לי מושג. לפי מה שהוא אומר כן. האם עקרונית זה אפשרי? כן. בצמחים קטנים זה אפשרי ליצור סביבה שכזאת. האם הצמח באמת יחזיק לנצח ככה? כנראה שלא, אבל הרבה מאוד זמן. סתם בבקבוקים קטנים ופשוטים אנשים עושים את זה וזה מחזיק להם חודשים ולעיתים שנים. כל עוד האיזון במערכת נשמר, הצמח יחיה.

            אהבתי

          • susu הגיב:

            1. רק כדי לוודא שהבנתי: אתה מסכים שהצמח לא יכול לגדול במיכל סגור, אבל טוען שהוא יכול לשמור על גודלו ולשרוד?
            2. שכחת לענות על סוריה או שמיצינו?
            3. הורדת לי תגובה בנושא התרופות? רק כדי שאדע אם להעלות שוב.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            1. הוא יכול לגדול, עד לגודל מסויים בו האיזון מופר. המשקל של המערכת (הבקבוק) יגדל במידה מסויימת, לכדי המקסימום שתהליך הפוטוסינתזה מסוגל לייצר בתוך הבקבוק. זה אומר שתהיה גדילה, אך בתוך תחום אנרגטי וכימי ידוע מראש (בהנחה שהצמח לא מנפץ את הכלי בו הוא מוחזק).

            2. לא שכחתי. אמרתי כמה פעמים שמיצינו.
            3. כן. גם שם אמרתי כמה פעמים שמיצינו.

            אהבתי

      • איתן הגיב:

        המגיב צודק. אם הכלי סגור הרמטית, אז חוק שימור המסה אינו מאפשר שום (אבל שום) עליה במסת המערכת (כולל האדמה, האוויר, הצמח והבקבוק). האור מספק אנרגיה לפוטוסינתזה ומאפשר לצמח לגדול על חשבון הפחמן הדו-חמצני והמים הזמינים עד למקסימום – בשלבים האלה מסת הצמח עולה, ומסת הפחמן הדו-חמצני והמים יורדת (בדיוק באותה מידה). כשהצמח מגיע לשיווי משקל אז הוא לא יכול לעלות נטו במשקל. כמובן שתנודות של התנוונות וגדילה ייתכנו – אבל המשקל יישאר קבוע. האנרגיה מבחוץ לא יכולה לשנות את המסה, בשום אופן.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          והסכמתי איתו. מלבד לשינויים קלים שהאור מייצר (שהם למעשה בלתי מדידים ללא כלים מתקדמים ביותר), אין שינוי במשקל. אבל הוא טוען שהצמח עצמו לא יכול לגדול. ושם היינו חלוקים, כי אמרתי שאין סיבה שהוא לא יגדל בתוך התחום המובל של החומרים המצויים בתוך הבקבוק. בכל מקרה הגענו לבסוף לזה שהוא טוען שפרק הזמן נראה לו בלתי אפשרי לקיום וכשלא הצלחתי להבהיר את ההפרש שבין חישובים באוויר ללינקים מתומכים, הפסקתי את הדיון.

          אהבתי

  8. entropy.monkey הגיב:

    תודה על הסקירה החשובה.
    הכתבה על הכוחות הנסתרים שמניעים את עולם התקשורת הישראלי מחזקת כמובן את הצורך הקיומי בבלוגים חוקרים כמו שלך. ובהקשר הזה מעניינת גם הכניסה המתעצמת של עיתונאים לפוליטיקה (כדי לשנות אותה מבפנים, או בגלל התחזקות הקשרים ביניהם לכוחות השלטון?).

    אהבתי

  9. susu הגיב:

    1. מה שאתה כותב הוא בוודאות לא נכון כי זו הפרה של חוק שימור החומר. מסה לא יכולה לגדול במערכת סגורה (למעט תהליכים גרעיניים שלא רלבנטים פה).
    2,3. סבבה, אבל הדרך למצות דיון היא לכתוב "מיצינו", לא "הנה טענה נגדית שאתה לא רשאי להגיב עליה. מיצינו".

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אור זה לא "כלום" והוא משפיע על המשקל של הבקבוק ובהמרה שלו מתאפשרת גדילה מסויימת בתוכו. בכלי אטום לחלוטין – גם לאור וקרינה וכדומה – אז תאורטית זה היה נכון. וגם שם פיזקאים יוכלו להסביר לך על זוגות חלקיקים וירטואלים ושדות כאלה ואחרים. לא אכנס לזה.
      בכל מקרה, גדילה מסויימת במשקל היא אפשרית בתוך המגבלות הביולוגיות וה]יזקליות של הבקבוק והצמח (מדובר על משהו מאוד מאוד שולי).
      הגדילה של הצמח עצמו, לא משקפת בהכרח גדילה משמעותית במשקל הכולל של הבקבוק. בעוד שבתחילת הדרך היה בבקבוק X ליטר מים שהוכנס לתוכו, אלו (והרכיבים שבתוכם) "הומרו" ושומשו לגדילת הצמח, כך שהצמח גדל אבל המשקל של המערכת נותר קרוב למשקל המקורי (מינוס השפעת האור). הצורה הכי קלה לראות זאת, תהיה לקחת איזה סוג של זרע שגדל מהר יחסית במים, להניח אותו על איזה בסיס שיהווה "קרקע", בתוך בקבוק ואז לאטום את הבקבוק. אמנם אלו לא צמחים שמתאימים למצב הזה והצמח כנראה ימות, אבל לפני כן, הוא בהחלט יגדל מתוקף תהליכי פוטוסינתזה, פירוק של מים חמצן פחמן דו חמצני ורכיבים נוספים הנמצאים במים עצמם.

      אהבתי

      • susu הגיב:

        (אוקי נעשה את זה בדרך הקשה)
        1. לאור אין מסה. הוא יכול להפעיל כח ("לחץ קרינה" המתואר בסרטון). אבל הוא לא יכול להוסיף מסה. אם הצמח גדל בבקבוק זה לא בגלל אור.
        2. זה גם לא בגלל מים. במים יש רק חמצן ומימן, וכדי לבנות ענפים ועלים הצמח צריך גם פחמן שאותו הוא משיג מהאוויר כCO2. אם הצמח גדל בבקבוק אז הייתה זרימה משמעותית של CO2 פנימה.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          1. לאור אין מסה נייחת זה נכון. אבל בהמרה של אנרגיה, ניתן ליצור מסה. אני לא בטוח לגבי המשמעות של כך בהקשר של פוטוסינתזה (לא מצאתי מחקרים בנושא), אבל עקרונית ההמרה אפשרית. בכל מקרה, מדובר על משהו מאוד שולי (שאני מצטער שבכלל הזכרתי אותו). אבל זה קשור לגדילה במשקל – זה לא קשור לגדילה של הצמח. נרד מזה כי אני לא מוצא שום מאמר בפיזיקה שלא לוקח אותי לחורים שחורים בכדי להסביר לי על המרה של אור לחומר או למסה. אם אתה מעוניין פשוט תניח שאני טועה – אני בכל מקרה לא יכול לומר בוודאות.

          2. במים יש בערך עוד איזה מיליון דברים חות מחמצן ומימן. אתה מדבר על דברים כאילו מישהו זרק את האותיות מטבלת היסודות וערבב אותם. אלו מים. סתם מים. עם בקטריות וחיידקים וברזל וברום ופלוארויד וכל הדברים שיש במים (שאינם תאורטים או מפולטרים). במקרה הספציפי של הצמח הזה, הבחור שם לו גם קצת מזון בתחילת הדרך. בתוך המים הללו והמזון הראשוני – בעצם נקבעו גבולות הגדילה הפוטנציאלית של הצמח (מתוקף מיקסום האנרגיה והחומר). אבל הגדילה עד למקסימום הפוטנציאלי המתאפשר מתוקף החומרים הנמצאים בבקבוק אכן תמשיך. וכל עוד יש רכיבים בבקבוק המאפשרים סרקולציה, אז עד אשר רכיב נדרש לסרקולציה לא יעלם (או יגיע לרמות נמוכות מהנדרש לתהליכים הכימים), הסרקולציה לא תיפסק. גם אז, הצמח יכול להגיע למיקסום מבחינת סרקולטיבית, אך לא למוות טוטאלי. הוא פשוט לא יהיה מסוגל לגדול מעבר לנקודה מסויימת.

          פשוט דמיין שהכניסו ילד בן 6 למשל לחדר עם מספיק חמצן, מים ואוכל, בכדי לחיות עוד 5 שנים. זה לא משנה שהמערכת סגורה – הילד ימשיך לגדול. היות ובמקרה של הילד אין פוטוסינתזה והוא לא יכול לייצר מזון או חמצן וכדומה, אז התיקרה שווה בדיוק ל-5 שנים + הזמן שייקח לו למות מחנק.

          במקרה של הצמח הוא יגדל לפי המקסימום שיש בכלי, עד אשר המערכת הסרקולטיבית תמצה את עצמה מסיבה כזאת או אחרת.

          אהבתי

          • susu הגיב:

            1. המרת מסה ואנרגיה הם תהליכים גרעיניים שלא מתרחשים במקרה זה.
            2. הדוגמה עם הילד מצויינת. חדר שיחזיק ילד 5 שנים הוא עצום בגודלו (עשרות אלפי קוב). בבקבוק הנ"ל אין מספיק חומרים כדי לקיים גדילה של צמח. אם הוא גדל אז הבקבוק לא אטום.
            3. גם אם יש מספיק פחמן בבקבוק (ואין), צמחים לא התפתחו אבולוציונית לצרוך את הפחמן הזה. כל מה שהם יודעים לעשות זה לקחת CO2 מהאויר, ולייצר ממנו סוכרים לצורך פעילות וגדילה.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            1. יכול להיות. אני אצטרך איזה לינק למשהו בכדי לקרוא על זה.
            2.אם הויכוח שלך הוא לגבי הכמויות ספציפית ביחס לפרק הזמן המדובר (40 שנה), אז ראשית תקבל שגדילה כלשהי אפשרית. גם אם אתה טוען שהמערכת תוכל לקיים אותו רק לשבוע, בשבוע הזה הוא יגדל.
            עכשיו אם אתה רוצה לטעון שפרק הזמן הוא לא הגיוני, אז אתה מוזמן לעשות את הדברים הבאים:
            א. לחקור את כל הרכיבים הנדרשים לחייו של הצמח הספציפי הזה
            ב. למצוא את כל הרכיבים שנמצאים במים רגילים, אוויר רגיל, הזרע המקורי של הצמח מהסוג המדובר והדשן שהוכנס בהתחלה.
            ג. לבדוק את קצב ייצור הרכיבים וצריכת הרכיבים הנמצאים במערכת
            ד. קביעת הרכיב שצפוי להגמר ראשון
            ה. חישוב קצב הדעיכה של אותו רכיב ולפי זה חישוב הזמן שיקח למערכת לקרוס.
            אני אקבל גם מחקרים שנותנים מספרים "בגדול". אבל עד אז, אני לא מעוניין לשמוע על ההערכות שלך (או של כל אחד אחר) לגבי משך הזמן שמערכת כזאת יכולה להתקיים.

            3. זהה לשאלת הכמויות. הצמח משתמש בפחמן הדו חמצני שיש בכלי + זה שהוא מייצר + זה שהבקטריות והחיידקים מייצרים בתהליך הריקבון של העלים. האם זה מספיק? ראה סעיף 2.

            אהבתי

  10. יפעת הגיב:

    זה לגמרי בסדר שנולדת למיגדר שלא חושב שיש כאן בעיה מיוחדת, כי זו לא הבעיה שלך אלא של המיגדר האחר. וזה לגמרי לגיטימי להציף את הבעיה אל פני השטח, במיוחד אם נאנסת בילדותך ואתה ממשיך לכעוס על כך שחצי מהאנושות נאנס, מוכה, מושפל, מוטרד מינית…בגלל אלה שמטאטאים את הבעיה בחביבות מתנשאת הצידה. ואם מיליארד נשים יתחילו להפעיל את כוחן האמיתי, אני מקווה שתבין שזה קשור איכשהו גם אליך. בכל אופן יהיה לי סיפוק לראות כיצד ההתנשאות נעלמת.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      איזו התנשאות? את קראת מה שרצית לקרוא. העברתי ביקורת על דרך הפעולה ולא המטרה עצמה. גם אם היה מדובר בקבוצה של גברים שרוצה לרקוד ברחוב בכדי להפסיק את הכיבוש הייתי אומר אותו הדבר.

      אני מציע שתקראי שוב את הטקסט ותתני לי קצת יותר קרדיט.

      אהבתי

  11. sutafti הגיב:

    היי אישתון ,
    איזה יופי הפלייליסט ( קרפדה מזדקנת אתה לא .. ) וגם אם אנלא טועה שינית את הפתיחה או שסתם התעכבתי עליה היום איזה שעה ..
    חוצמזה יקירי אתה יודע שאני סאקרית שלך אבל לא כ"כ הבנתי המדיום והמתודה בימינו זה לא אותו דבר ?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לא. מדיום זה האמצעי והמתודה זה הדרך בה נעשה שימוש באמצעי. מתודה נכונה היא מכוונת מטרה, היות שכך היא לא מגדירה "הישג" באופן הנקשר למדיום. משמע אם עשיתי הפגנה למען X זה לא משנה כמה אנשים הגיעו להפגנה, אלא מה ההשפעה של ההפגנה על X; אם עשיתי קמפיין אינטרט על Y זה לא משנה כמה אנשים צפו או עשו לייק, אלא האם Y הושפע כתוצאה מכך.

      היום יש נטיה לשכוח את ההשג המתודי ולמדוד ניצחון בתוך התחום של המדיום. הפגנת ה-400 אלף! מיליון אנשים צפו! 100 אלף איש חתמו! וכדומה. אבל דברים לרוב, לא באמת משתנים כתוצאה מהעניין. זה נהיה כל כך גרוע, שהיום הרבה מאבקים, אמנם נושאים דגל שהוא מתויד או מחוץ למדיום, אבל בפועל מצהירים על מטרות הקשורות למדיום. לדוגמא עצומות מודרניות המגיעות עם מטרת יעד והפגנות שעוד לפני שהן מתקיימות יש להן יעד מספרי.

      אהבתי

      • sutafti הגיב:

        דברים אולי לא משתנים אבל אנשים כן , זה הכל תלוי איך אתה מודד הצלחה . הצלחה יכולה להיות גם הגברת המודעות .. ז"א – עשיתי לייק – שום דבר לא השתנה אבל בפעם הבאה שינסו לדחוף לי ישראל היום ליד אני אשאג ממש לא ,ותודה רבה אפילו לא בתור חומר לבערה (וגם אם נורא משעמם לי ברכבת !) אז מה השתנה כלום מלבד משהו קטן אצלי בתודעה . ההשפעה על X לא תמיד גדולה אבל עלי היא עצומה ..

        אהבתי

  12. Mikey הגיב:

    תגובה לSUSU (לא יודע איך להגיב למישהו, אז אני פשוט אוסיף את זה פה)
    אחי, אין קשר לחוק שימור החומר. המסה בתוך הבקבוק, כמו בכדור הארץ נשמרת קבועה. אתה טועה ב100%. בגדול הצמח מסוגל, כל עוד יש לו כמו התחלתית מסויימת של פחמן אנאורגני (פחמן דו חמצני), ואספקה של החנקות שהוא אינו מסוגל לייצר בעצמו (שמיוצרות ע"י מיקוראורגניזמים באדמה שמפרקים את העלים שהוא משיר) להמשיך לגדול לנצח, או עד שהוא ימות "מזקנה" או ממחלה או משהו כזה. לא כל צמח, לא בכל תנאי, אבל בתנאים הנכונים, צמח יכול לחיות ככה בצורה כמעט אינסופית. וחוק שימור החומר לא משחק כאן תפקיד, זה ביולוגיה, לא פיזיקה

    אהבתי

  13. תוס הגיב:

    בלת"ק- לא ברור לי איך שירבבת את "טבע" לסיפור הזה. טבע היא בראש ובראשונה חברת תרופות גנריות. היא הראשונה להרוויח מזה שחברות המקור יוותרו על הפטנטים שלהן יותר מוקדם. ולמעשה זה אפילו טיעון שלה, שהיא תורמת לחברה בכך שהיא מנגישה לציבור תרופות זולות.

    אהבתי

      • תוס הגיב:

        למה שמת לי קישור לויקיפדיה? : o

        וכן, אם הטענה שלך היא שהמשטר של קניין רוחני הוא זה שגורם נזקים לאנשי העולם השלישי, בגלל שחברות המקור מגלות חזירות בענין הפטנטים שלהם, אז ומר שחברה גנרית-שהאינטרס שלה הפוך, כי היא הרי מתחילה להרוויח כשהפטנט פג- זה מוזר ולא מתיישב עם הטענה שלך.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אז לא קראת את הלינק בויקיפדיה על החלק של טבע בתרופות מקור.

          אהבתי

          • תוס הגיב:

            אני לא צריכה לקרוא. מכירה, יש להם תרופה לטרשת נפוצה. גאווה ישראלית וזה.
            אבל באופן עקבי הם דווקא מתמרמרים על הלחץ שמפעילות חברות המקור בעניין חוקי הפטנטים בעולם ובארץ (ואף הייתה חקיקה מיוחדת עבורם. בכל זאת, המניה של המדינה וכל זה).

            השאלה היא מה הטיעון ומה עושים. בעולם אידיאלי היו תקציבי מחקר של מיליארדים במעבדות לטובת האנושות, מטעם האו"ם או משהו. אבל יש מצב טוב שזה דווקא היה מעכב את ההתקדמות הרפואית

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            תרופות הן יקרות לייצור, אבל לא יקרות כפי שרוצים לספר לנו בחברות התרופות. אני בכלל לא מבין מדוע שמישהו יקשיב למספרים כפי שהם מוצגים ע"י בעל העסק שמוכר לנו אותם.
            המצב כרגע, הוא שגם אם יגיע איזה ילד מהאוניברסיטה לטבע ויגיד שבמקרה ובזמנו החופשי גילה תרופה לאיידס ושהוא רוצה עליה 10 מיליון שקל, אז טבע ירכשו אותה וימכרו אותה במיליארדים וטריליונים. זה לא שכאשר הם רק מעתיקים תרופות או משהו, אז לפתע אנחנו מקבלים תרופות במחירים זולים. אין תרופות זולות כרגע. פשוט היקרות כל כך יקרות, ששכחנו שמרבית התרופות הללו, עלו פעם וצריכים לעלות שוב, שקלים בודדים.

            את מוזמנת לראות את "סיקו" או דוקומנטרים אחרים, שמראים כי הסכומים חורגים באופן גרוטסקי ואסטרונומי מעלויות הפיתוח. לא רק שהשיטה הנוכחית לא מקדמת חדשנות, אלא שהיא מעקבת אותה. חברה שמוכרת תרופה במחיר יקר ללא קשר לעלות הפיתוח, תעדיף פשוט להמשיך ולמכור אותה לנצח. כמות הלוביסטים שמשפיעה על החוקים הנחקקים בנושא, כבר רמסה את כל ההיגיון.

            http://vimeo.com/23600147

            אהבתי

  14. גבי הגיב:

    ללא קשר ל(אין) מדיניות ההגירה ולטיפול הלקוי והלא הומני שישראל עושה במסתננים, תעשה הפרדה בין דרום סודן (מקום 126 ולא רחוק מישראל) לצפון סודן (מקום 170).

    אהבתי

  15. כ. בראון הגיב:

    הערה מנהלתית: התמונה של צילום מתוך YNET על המשטרה שלא עומדת בעומס היא (כנראה) מפוברקת, או שלא הצלחתי למצוא לינק לכתבה הזו.

    אהבתי

  16. diklaomri הגיב:

    האם שמת לב שבטריילר לסרט מידווי, לכל גווית הציפורים החתוכות אין טיפה של דם?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כי אלו גופות רקובות.

      אהבתי

      • diklaomri הגיב:

        נכון לגבי חלקים מהטריילר, אך בדקה 2:20 הגוויה טרייה יותר מאחרות ועדיין אין דם
        חשד נוסף הוא אופן התייבשות הגוויות שמתאים יותר לאזורים יבשים ולא לקו החוף (חשוב איך נראה כלב דרוס על כביש הערבה)
        נראה לי שאפשר לסגור את חקירת ה CSI הזאת, אלא אם מדובר בשחיטה כשרה אזי זה ממש קטע הורס

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          לא יודע מה את מחפשת פה… יש פלסטיק בקיבותיהם של בעלי חיים. מוצאים את זה שוב ושוב. אני חושב שנעשתה דרמטיזציה בה הוא הציג סרטים של יצורים שגססו מסיבות כאלה ואחרות, לצד גופות של כאלה שכבר מתו ונמצא בקיבתם פלסטיק. בכל מקרה, באזורים האלה ובקור הזה, הדם והגופה הופכים לצמיגיים מהר מאוד, כאשר אין לב עובד. ככה שלא אמור להיות הרבה דם וייתכן – היות וזו לא סרט "קשה" – שפשוט נחסכו ממך ארועים בהם כן היה דם (או שייתכן שבסרט המלא יהיו סצנות כאלה ובטריילר בחרו להביא את "הנקיות" יותר).

          אהבתי

          • diklaomri הגיב:

            על שום מה התוקפנות שלך?
            יוצר הסרט לא יהיה הראשון או האחרון שמפעיל מניפולציות כשמדובר בסרטי טבע, בין שהמסר שלהם "חוגג" את פאר הטבע ובין שהמסר מציג את הצדדים העגומים בטבע. זכור שקל יותר להעביר מסר דרך פחד ואימה מאשר הצמדות לעובדות.
            כך או אחרת, אני לא מחפש דם נוזלי אסתפק גם בדם קרוש על הגוויה או המספריים, שסימניו ברורים כצבע הדם (אכן הרציונל האבולוציוני נותן יתרון לדם צמיגי יותר בבית גידול של אקלים ממוזג-קר, אך זה עדיין לא מסביר את היעלמות הדם שכן דם לא מתאדה או ממריא)
            בהערת שולים, הנרטיב האקולוגי תמיד נסוב סביב אורגניזמים אטרקטיבים. כך למשל הידעת שמרבית הפוטוסינטזה מתרחשת באוקינוסים על ידי אצות, אבל הנרטיב האקולוגי יבחר בהכחדת יערות הגשם ובבעלי הכנף והדגה בסבלם בעת דליפת נפט, אך אף נפש לא תציג כמה אצות חדלו לחיות…

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            לא תקפתי ואני מתנצל אם הורגש שכך.

            כמו שכבר כתבתי… אין לי מושג – נבחרו סצנות מסויימות? גופות מסויימות לצורך הטריילר? לא יודע. כשיצא הסרט נדע.

            לגבי הפוטוסינתזה,

            זה עובדה ידועה. העיסוק ביערות הקרקעיים ולעומת יערות האצות של הים, נובע מכך שזה מה שאנשים רואים. מעבר לכך יש גם נזק לאצות שבים ומעבר לכך לכריתת יערות יש נזק נוסף על יצירת החמצן – כמו סחיפת קרקע, הרס בתי גידול ויכולת טיהור לוקאלית של האוויר. בכל מקרה, גם האצות וגם היערות במגמת צימצום דרמטית משנה לשנה.

            אהבתי

          • קונילמל הגיב:

            על אף הספק שלי בתועלת בהמשך דיון חסר תועלת כל כך, לא הצלחתי להתאפק ואני מוסיף את המידע הבא שהקנה לי ניסיוני הבלתי מבוטל בבעלי חיים לפני ואחרי מותם: באיזה אקלים שלא יהיה, תוך פחות משעה ממות החיה – ולפעמים הרבה יותר מהר – נקרש כל הדם שבגוף, ומאבד לחלוטין את נוזליותו. כל ההבדל בין מראהו הפנימי של פגר שדמו נוקז לבין כזה שדמו נקרש בתוכו הוא הבדל קל בצבע האיברים. בעקבות דם קרוש שחור דווקא ניתן להבחין על להבי המספריים המדוברים. לא שאני מבין מה זה משנה בדיוק, ולמה דווקא דם אמור להבהיל את קהל הצופים יותר משאר האיברים הפנימיים, כמו המעיים המשתלשלים בתחתית החתך האמור. כך או כך, יש מידה רבה של צביעות בזעזוע העמוק ממראות גסיסתם של כמה עופות שאכלו פלסטיק בהתחשב בסבל הרב יותר בהרבה של המוני התרנגולות ותרנגולי ההודו בלולי הפטם התעשייתיים, שנגרם על ידי מעשה יום יומי ולא על ידי מחדל, ונתמך באופן פעיל על ידי כל מי שקונה מוצרי בשר כאלה (ואני טוען זאת בלי להתיישר בהכרח עם האג'נדה הצמחונית שמקדם אישתון, שנראית לי באופן אישי לא כל כך מדויקת, אם כי עלי להסכים שבאימוצה הכללי יש יותר תועלת מנזק). הסיבה שנושא הסרט הוא חשוב ומטריד, אינה ספציפית גורלם העגום של כמה אלפי עופות באוקיינוס השקט, אלא היות המקרה הזה דוגמה מאלפת לאינספור הדרכים הלא מתוכננות והבלתי צפויות בהן הצרכנות והקידמה מערערות את המערכת האקולוגית הגלובלית ומדהירות את כולנו לקראת אסון.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            תודה על ההרחבה בנושא הדם הנקרש – הנחתי שזה משהו כזה, זה פשוט לא התחום שלי (צריך כנראה לראות יותר דקסטר).

            לגבי העופות האלו ביחס לעופות אחרים שאנו פוגעים בהם יותר,

            זה נכון, אבל זאת לא מטרת הסרט וזה לא הצורה בה הגשתי את הנושא לקהל, אלא ממקום אקולוגי לחלוטין. יש פה שימוש רגשי בסבל החיה, בכדי ליצור חיבור לנזק אקולוגי. האם זה נכון שאותו חיבור אמור היה להוביל אדם לצמחונות אם לא טבעונות? כן. אבל זה לא רלוונטי לקונטקסט הנוכחי ובפרקטיקה, האמוציה של אנשים והזיקה לאחר, לא עובדת פול-טיים. הם ירגישו ויקשרו כאשר זה יונגש באופן חזותי מולם ולא ממש יתעסקו בזה כאשר זה לא, או כאשר זה ידרוש מהם יותר מידי.

            אהבתי

  17. מיצבשת הגיב:

    לגבי תחקיר המקור "מימון מפלגות" כמי שממש הכיר את איציק חדד ואת רשת הפעילים שלו בקדימה, אני לא מאמין לאף מילה שלו. התלונה שהוגשה למשטרה נגדו ונגד חבריו היתה רק קצה הקרחון…
    בכל מקרה חבר הכנסת הממוצע ממודר מקנאות מעיניני הכספים של המפלגה (כדי שלא ינסה לקחת את המימון שלו מהמפלגה) דווקא נושא המימון למפלגה כנגד תקציב מימון המפלגות הוא נושא "נקי", כפי שהראו בכתבה ההלואה כנגד מימון מפלגות נסגרת ברמת הדרגים המקצועיים של המפלגה (ולכן צריכים אנשי הבנקים להפגש איתם) .
    ההקלות שנותנים חברי הכנסת המכהנים לבנקים באות משתי סיבות: א. סיבה אידאולוגית העמלות המופקעות מוצגות כ"מס יציבות" שנדרש לצורך יציבות הבנקים בארץ קטנה מוקפת אויבים… ב. רוב חברי הכנסת במקצועם הם עורכי דין/רואי חשבון ובסוף הקריירה הפוליטית שלהם הם יפגשו עם הבנקים/חברות ביטוח שעמם הם הטיבו היום.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כל המסביב שולי מבחינתי. התחקיר לא מרעיד את עולמי בשום צורה. הקשרים הם פסולים מראשיתם – לא משנה באיזה דרג ולאיזה צורך. למעשה עוקפים הבנקים את חוק מימון מפלגות וחוקי הבחירות לתרומות. אמנם יש הגבלה לסכומים נמוכים אבל פה נכנס הבנק ולא נותן "תרומה" אלא הלוואה ענקית, שהוא לא יילחם בכדי לגבותה.
      גם אם בן דוד של שופט, יילך ולבקש הלוואה בשמו מארגון פשע המלווה באפור – זה יהיה לא כשר גם אם יש צורך לגיטימי בהלוואה, היא נעשתה ע"פ חוק והכל רשום. זה לא משנה – רקימת הקשרים והתלויות היא שמסוכנת.

      אהבתי

  18. שחם הגיב:

    שתי הערות לגבי הצמח בבקבוק

    1- הוספת גזי חממה לא בהכרח תפגע בצמח
    3 גזי החממה המשפיעים ביותר על האטמוספירה הם (בסדר יורד): אדי מים, פחמן דו חמצני. מתאן.
    נראה לי מיותר לציין למה מים ופחמן דו חמצני לא יזיקו לצמח. המתאן אינו חומר רעיל. אומנם הוא עלול להתלקח מטמפ' 537 מעלות צלסיוס, אך טמפרטורה כזו תהרוג את הצמח הרבה לפני ההצתה. ובכל מקרה תוך מספר שבועות/חודשים הוא מתפרק למים ופחמן דו חמצני.

    2- לא אמור להיות שינוי משמעותי במסת הבקבוק בעקבות אור השמש.
    אומנם נכנסת אנרגיה למערכת אבל גם נפלטת אנרגיה בצורת חום. בסופו של דבר יווצר איזון בין האנרגיה הנכנסת לבין האנרגיה היוצאת. יהיו תנודות קטנות במסה כלכך קטנות שלא ניתן יהיה למדוד אותן.

    עוד הערה קטנה
    ההמרה בין אנרגיה למסה היא לפי המשוואה המפורסמת של איינשטיין E=MC^2
    זה אומר שכל ג'אוול של אנרגיה שווה בקירוב ל 1/9,000,000,000 גרם

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. אדי מים ופחמן יהרגו את הצמח גם כן בריכוז גבוה מזה שהוא יכול להתמודד איתו. כמו כן הם ייצרו אפקט חממה פנימי בבקבוק שיעלה את הטמפרטורה והצמח גם כן ימות. גם מתאן יעשה את כל האפקטים הללו.

      2. כן… כבר אמרתי זאת והצטערתי שהזכרתי את הדבר הזניח הזה.

      אהבתי

  19. ilanko הגיב:

    מדוע לא רואים חלק מהוידאו המשולב בכתבה ? כל הסרטים מיוטיוב נראים כמו חור לבן

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s