עיניים פקוחות 2.3.2013: מי שולט בעולם?

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט שבועי המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

הנושאים במכוון לא מסודרים, בכדי להמנע מהקטגוריזציה הטבעית שבה אנו פוסלים מידע, בגלל שהוא נופל במשבצת כזאת או אחרת (אבל מומלץ לסבול עד הסוף ולחפור גם ב"ממסטרים" בתחתית). אני משתדל להביא את הדברים שעברו דרכי במהלך השבוע, אבל סביר וברור שלא אמצא ואציג את הכל. קראתם משהו מעניין שלדעתכם סובל מתת-דיווח או עיוות? חשבתם שפיספסתי משהו חשוב? שלחו לי לינק בפייסבוק של הבלוג או באימייל (בנושא רישמו "עיניים פקוחות") ל: Eishton@gmail.com.

2.3.2013:

מי שולט בעולם? – ההרצאה הבאה היא ניסיון להסיר את מרכיב האמונה מהכלכלה ולהחזיר אותה לרמת העובדות. כמו שכתבתי פה בעבר, אני לא איש של קונספירציות. התער של אוקאם דורש מאיתנו לראות בקונספירציות כהסבר מסובך יותר, הדורש יותר שיתופי פעולה, מאשר ההבנה שחוקי המערכת עצמם, הם אשר גורמים לה להתנהל בצורה בה היא מתנהלת. על כן כתבתי פה בעבר, שהקפיטליזם היא הדיקטטורה המבוזרת הראשונה בהיסטוריה ושהמטרה הכל כך בסיסית של המערכת – להרוויח – לא דורשת מהמשתתפים בה לסנכרן פעולות, בכדי שהתוצר יראה כאילו נרקם בתוכנית שטנית. בנינו מערכת שמנתבת ומרכזת כוח למוקדים מעטים מאוד, אשר אינם ממשלתיים לרוב, אך יש להם חיבור עז לממשלות העולם (שלא ברור לחלוטין ידו של מי עליונה בחיבור הזה). על כן בהרצאה הזאת אתם מתבקשים לא להסתכל על הפרטים שבמערכת – ההרגל שלנו לחפש אשמים בצורה ממוקדת (חרדים, טייקונים, ממשלה, מונופולים וכדומה) – אלא האינטראקציות שביניהם בלבד. המערכת איננה הפרטים המרכיבים אותה, אלא החוקים המחייבים את הפרטים שבתוך המערכת.

אז שימו בצד לכמה דקות את האמונות שלכם לגבי הכלכלה ונסו לראות מה העובדות מגלות לנו. בסופו של דבר, העובדות הללו לא שונות מהותית מהעובדות הנגזרות משאר תחומי המדעים המדויקים שאנו מסתמכים עליהם בכל ההקשרים הטכנולוגים האחרים של חיינו. ותשכחו מה"אנחנו ה-99%", זה כבר לא מעודכן. מעכשיו זה 99.9%.

***

אש הקודש: כרוניקה של אלימות – פעם בהרבה שנים, אסטרואיד מתפוצץ בשמי רוסיה. בערך באותה תכיפות, בחדשות 2 מביאים כתבה טובה ומעמיקה על נושא שאיננו דבילי. אז לאלו מכם שפיספסו, אלו היחסים בין ההתנחלות הבלתי חוקית "אש קודש" לכפר קוסרא, לאור האירועים האחרונים וההיסטוריה הארוכה. זה מדהים כמה זה נכון ומחליא בו זמנית, הדאגה של ישראל להציל פלסטינים שנורו, בכדי לא להדליק איזו אינתיפאדה שלישית. אם רק היה אפשר לעשות משהו לגבי זה מראש. אבל לצערנו זה סך הכל התנחלות בלתי חוקית, על שטח פרטי של אדם אחר שמחייבת חיילים להסתכן, בשמירה על רכוש גנוב וטרוף שנרכש ביושר. זה לא שזה רכב שחונה ללא תו חניה, או איזו משפחה שמתקשה עם המשכנתה – אז וודאי היינו יודעים כיצד לפנות את מקור הבעיה. אולי צריך לשלוח את הבנקים והפקחים לשם ולא את הצבא ובתי המשפט.

***

והאוסקר הולך ל… – אני לא צופה בטקסי אוסקר בדרך כלל, אבל סת' מקפרלן הגיש את הנוכחי וחשבתי שזה יהיה משעשע לראות אותו טובח באושיות הקדושות של העולם המערבי. אז פשוט צפיתי בדילוגים אינטנסיבים שהפכו את הטקס למופע סטנדאפ בינוני של איזה 20 דקות, המופרע לשברירי שניות ע"י אנשים שעולים על במה ועושים קולות של התנשפות וזיופי דמעות (שנדמה שכולם מאמינים להם, למרות שהם נמצאים על הבמה, כי הם הוכיחו שהם מהאנשים הטובים ביותר בעולם בלזייף רגשות). בכל מקרה, הקטע הכי מוצלח מכל האוסקר המשעמם הזה, הגיע לאחר שהטקס נגמר. התשובות שסיפקה ג'ניפר לורנס לעיתונות (אחרי שזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר ונפלה במדרגות בדרך לקחת את הפרס המדובר) יותר מצחיקות מכל הקטעים של סת' ויותר אמיתיות – בקטע שלומיאלי – מכל הדמעות שהיו בטקס בכלל (או שאולי היא פשוט עד כדי כך טובה?):

***

"שיוויון בנטל", אפליה בפועל כתבתי בעבר על שקר השיוויון בנטל מנקודת מבט פילוסופית יותר, אך "הכלכלה האמיתית" ריכזו 10 עובדות פיננסיות על השקר המדובר, בכדי להראות שלא רק כשאיפה חברתית הוא פסול, אלא גם מבחינה פיננסית אין לו התכנות. סופו של הספין הזה, כמו רבים שבאו לפניו, הוא להפיל יותר נטל, על אלו שחושבים שיוטל עליהם פחות ממנו.

***

והאוסקר לשחקן הדי טוב הולך ל… – דניאל קרייג (הג'ימס בונד האחרון). לפחות לפי "האוניון", שמדווח על הזכייה של קרייג בפרס היוקרתי ביותר שיש להוליווד להציע עבור משחק סביר למדי בסרט. קרייג לא שכח להודות לבמאי שלו שהצליח להוציא ממנו הופעה סבירה. "אני מקווה שבעתיד נוכל לעשות ביחד עוד סרט שאינו מדהים אבל גם לא כל כך רע".

***

הסכמי שלום פרסונלים – נחתמים כל הזמן. הם אינם מערבים פוליטיקאים או מדינות ועל כן קטנים יותר בהיקפם. אך למרות שכך, הם גם חזקים יותר, עקב טבעיותם. עמותת "בדרך להחלמה" מסיעה חולים פלסטינים ממחסומי ישראל לבתי החולים וחזרה וכל נסיעה כזאת היא אוסלו לוקאלי וכביש עוקף ממשלות. אני יודע שלתלות את הפיתרון המדיני על פעולות כירורגיות שכאלה, נשמע דמיוני. לצערי, לתלות את הפיתרון המדיני, על פיתרון מדיני, נשמע דמיוני אף יותר. נתחיל עם מה שיש, נמשיך עם מה שנשיג.

***

תהיתם פעם איך הופכים חתולים רגילים לסלבריטאי רשת מפורסמים?

***

משתיק קול: משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי – בשבוע שעבר סקרתי את השלבים שמידע צריך לעבור, בכדי לשרוד את הצנזורה הישראלית. אחד מאותם השלבים זו הצנזורה העצמית והיא צנזורה של חישובי עלות-תועלת, בו האדם או הארגון שואל את עצמו, אם בכלל כדאי לו להכנס לכל הצרה הזאת, ללא קשר לכך שברור לו כי באופן עקרוני הוא צודק.

"צנזורה עצמית" היא בעצם אינרציה של צנזורות קודמות. בתהליך הזה, שנובע מעוצמתה של המערכת מול חולשתו של היחיד, האדם מוותר על חופש המידע והדיבור, מחוסר כוח נפשי, כלכלי או פיזי, הנדרש בכדי להפוך את הפרטי לציבורי.

לפני כשבועיים פירסמה האגודה לזכויות האזרח בישראל, דו"ח המטפל בסוג אחד של צנזורה עצמית – תביעות דיבה:

"בשנים האחרונות הולכת וגוברת בישראל תופעה שמוכרת זה מכבר במדינות אחרות: תביעה או איום בתביעת לשון הרע שמגיבות לביטוי או לפעולה בנושא ציבורי ושתוצאתן המסתברת, לעתים גם כוונתן, הטלת אפקט מצנן על יכולתו של הנתבע או של הציבור הרחב להשתתף בוויכוח מסוים או בשיג ושיח ציבורי באופן כללי.
תביעות אלו מוגשות בדרך כלל על ידי אנשים או גופים בעלי כוח ויכולת כלכלית, סיכוייהן קטנים והן נסמכות על עילה חלשה או גבולית, ובחלק מהמקרים מופרכת ממש. האפקט העיקרי שלהן אינו משפטי אלא ציבורי: השתקה של ביקורת הנמתחת על התובע ופגיעה במי שמפריעים לו לקדם את ענייניו. מעבר לפגיעה במבקר הספציפי, יש בהן כדי להרתיע גם אחרים מלהשתתף בשיג ושיח פומבי וחופשי בעניינים בעלי חשיבות ציבורית."

הדו"ח עצמו מקצועי ביותר ומכיל אינספור דוגמאות מעולם התקשורת, המאבקים החברתיים, הבלוגוספירה, התארגנויות עובדים ועוד. תביעות הדיבה המחורטטות הללו, לא נועדו לשרוד בית משפט. על כן מוצאת האגודה בדו"ח כי במרביתן סכום הפיצוי המבוקש נע בין "לא סביר" ל"מגוחך לחלוטין". הסכום לא נועד לשקף נזק שנגרם לתובע, אלא למנוע נזק שעלול להיגרם לו, ע"י הפחדת האזרח או הקבוצה מכניסה לזירה המשפטית, גם במחיר של זניחת הדרישות הלגיטימיות או פרסום של מידע שיש לציבור זכות וצורך לדעת.

בפוסט הקודם קראתי לכולנו, הישראלים, אסירי X חלקיים. היות ומידת הצנזורה וגודל התא הם שהבדילו בין זיגייר לאסיר אחר, הרי שמדובר פה על סקאלה ולא מונח אבסולוטי. בידוד, מאסר, מעצר, מעצר בית, צו עיכוב יציאה – יש למערכת שרשראות באורכים שונים ומסוגים שונים. זיגייר הוא דוגמה קיצונית ביותר, אך האמת היא שבחברה דמוקרטית (למחצה), הרבה יותר מוסתר והרבה יותר מושג, בתליית אזרחים רבים מגובה הניירת המשפטית, מאשר בודדים מגובה הסדין הרטוב והסורג.

***

האומנות של לבקש – אמנדה פאלמר בהרצאה מצוינת על עבודה המבוססת על תשלום מבחירה של הנהנים מהתוצר. בעולם המוזר שלנו, זה יותר "לא נעים" לבקש שישלמו בעבור העבודה שאתה נותן בחינם, מאשר לחייב אנשים לשלם מחיר מומצא כלשהו.

***

תמונה לבלוג – אז הגיע הזמן להחליף את התמונה הנוכחית (הטקסט על החקירה שלי). כמה אנשים טובים התנדבו להכין באנרים חדשים לבלוג (לאחר שבאומנות רבה ביקשתי – תודה לכם) ואשמח לדעתכם. ליחצו על אחת התמונות לכניסה לגלריה. בסקר שמתחת לגלריה תוכלו לבחור עד 3 תמונות (סדר התמונות והתשובות הוא רנדומלי).

***

לשחזר את שנשאר – ב-24.3.1976 ארגנטינה עברה הפיכה צבאית-ימנית ונכנסה לתקופה דיקטטורית של "ארגון מחדש". העם כמובן התקומם והחלה תקופה ארוכה של לחימה בין המשטר הצבאי למתנגדיו. המלחמה מוכרת בתור "המלחמה המלוכלכת", על הטבח הנוראי שעשה המשטר באזרחיו שלו ובעיקר אנשי שמאל, איגודי עובדים, סופרים, אנשי רוח ועוד. בתוך כל המלחמה הזאת, כ-30 אלף בני אדם "נעלמו" ולא חזרו לעולם. כל זה פסק רק לאחר החלפת המשטר ב-1983.

30 שנה לאחר מכן, גוסטבו ג'רמנו, שגם אחיו היה אחד מאותם "נעלמים", החליט לצלם מחדש תמונות של משפחות משנות ה-70 בארגנטינה. כמובן שכולנו כבר ראינו עשרות אם לא מאות תמונות כאלו באינטרנט שאנשים מתלבשים בדיוק כפי שהתלבשו בתמונה מלפני 20 שנה ומנסים לשחזר את אותה פוזה וכדומה, אך העוצמה בתמונות של גוסטבו היא לא בהצגה המדויקת של מה שהיה ונותר, אלא בחלל שלצידו; באנשים החסרים שהם חלק מתמונת חיינו, גם כאשר אינם.

***

הזבל שלהם הוא הלחם והמים שלנו – החיים שלנו טובים וקלים למדי. יש לנו אנרגיה זולה (יחסית), מזון בשפע וכסא לבן ונקי שלוקח את התוצרי הגוף שלנו רחוק מהעין ורחוק מהלב. אך תוצרי הלוואי הרעילים של כל הקלות הזאת, יקרים למדי לסילוק וטיפול. אז לקחו את הביוב שלנו, עירבבו אותו עם השאריות הרעילות\רדיו-אקטיביות של שריפת הפחם בתחנות הכוח ונתנו את זה בחינם לחקלאי ישראל, כזיבול לגיטימי לאדמה שלהם. כמה חודשים לאחר מכן, זה אצלכם בצלחת בתוספת סיכון לתחלואה בסרטן. אנחנו גם זוכרים כש"חברה לישראל", עשתה תרגי דומה והכניסה לנו מתכות ורעלים למי השתיה שלנו במחדל ההפלרה.

ההתנהלות הזאת היא חלק מתרבות כלכלית וחברתית שלא תשתנה בקרוב, כך שלא נותר לנו אלא לעקוב בעצמנו (משרדי הממשלה כמעט ולא עושים דבר בנידון והמעט הזה הוא רק כאשר הם לא נמצאים באותו מיטה עם המפעלים המזהמים), כפי שעושים ב"עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל". הדו"חות שלהם באתר מראים את מצב היחסים שבין התעשיה לסביבה בצפון הארץ ושההרגלים הללו – בהם הטבע שלנו משמש כמקלט מיסוי הסופח את החמדנות הפיננסית, בצורת נזקים סביבתיים – אינם חריגים, אלא הנורמה.

***

לילות בנמיביה – מתועדים דרך מצלמה בשיטת TIME LAPSE (כל זמן מוגדר מצולמת תמונה אחת), תוך כדי שהיא נישאת על "דולי" שמזיזה אותה באיטיות לאורך הלילה – כך לאורך ערבים רבים, במשך שנתיים. כל שניה בסרטון מורכבת מ-30 תמונות סטילס והסרטון כולו הוא רק חלק מתוך 16 אלף התמונות שצולמו במהלך הפרויקט.

***

שטויות – מה הקטע עם ההארלם שייק הזה¿ מודה… אני לא מבין או מתחבר לתופעה הזאת. רק שניים מהקטעים היו מצחיקים בעיניי – לונדון וקירשנבאום (בעיקר כי באמת האמנתי להם) ובשביל השני צריך לחפש ביוטיוב "do the Harlem shake" ולחכות כמה שניות. לפעמים יש קטעים שXני משוכנע שכל העולם התחרפן או חי באיזו בועה ψמונעת ממנו לראות את ההרÖ והחורבן שסביבנו. אני יודע כי רבים יאמרו שזו סתם ωטות חולפת ושאין בזה נזק של מΩש, אבל כל מי שמΦיט את תשומת ליבנו מהנושאיΔ הבוערים של קיומינו, הΙא לא פח1ת גרוע מהיuלר. πלקכ0 ודאי ח¦שב שאני מλזים, אבל זi ד♣תי כי יψ להכניס ל<לא כל מי שמשתת¶ בדבר הזה, ששואב כIחו מהקונ♠פט ה"מהפכני" שרλע אחד רק אלמנט בודד הוא חריג ואז לפתע הכל הוaך לדו דה הXרל● ωייק T♥ § 0 <>Π π« ¿ Å ♠ ♣Ö Φ  ●Ωל0 <>Π πח ω λ Δ ¶שדæΙ þ ‡ ♠ Æ ² ° ¬ ¦ ¤ א ö0 <>Π π Xע ð ♠ ♣Ψ ψ0 <>Π πΦ  ●Ω ωΙ þ ‡ ♠Ι þ ‡ ♠ש λΞ ø æ Æ ² ° ¬ ¦ ¤≡ ♥ § 0 <>Π π« ¿ Å ♠ ♣Ö Φ  ●Ωל0 <>Π πח ω λ Δ ¶שדæΙ þ ‡ ♠ Æ ² ° ¬ ¦ ¤א ö0 <>Π π Xע ð ♠ ♣Ψ ψ0 <>Π πΦ  ●Ω ωΙ þ ‡ ♠Ι þ ‡ ♠ש λΞ ø æ Æ ² ° ¬ ¦ ¤≡ ♥ § 0 <>Π π« ¿ Å ♠ ♣Ö Φ  ●Ωל0 <>Π πח ω λ Δ ¶שדæΙ þ ‡ ♠ Æ ² ° ¬ ¦ ¤

(XיωתΙן ψ«ק)

***

קריאה מוגברת:

הערבים לא שונאים אותנו בגלל הכיבוש ב-67 – יריב מוהר מנסה לשפוך רציונל על הטענה כי השנאה הפלסטינית כלפינו היא גנטית או תרבותית.

בוס בהסוואה ומכונת היחצ הנצלנית – אלון ניסר מדבר על תוכנית בטלויזיה שאני לא רואה או מכיר ומסביר למה זה טוב שזה המצב שלי ולמה זה צריך להיות גם המצב שלכם.

כל מתקני הפיתוח והשיגור של הנשק להשמדה המונית של ישראל – האתר החדש "ארמגדון" חושף בפני הקורא הישראלי את כל מתקני הנשק להשמדה המונית של ישראל "על פי מקורות זרים". זה לא מידע חדש, אבל הוא מרוכז ומוצג היטב ובעברית. תתפלאו כמה אנשים גרים קרוב למדי לאיזו בטונדה שברגע הנכון תיפתח ותיילד טיל גרעיני מקירבה.

הומאופתיה – גלעד דיאמנט מרכז קצת נתונים וטיעונים ומסביר מדוע הומאופתיה לא באמת עובדת.

היומן של אישתון:

פיספסתי משהו? שלחו לי ארועים בפייסבוק או ישירות ליומן בגוגל.

***

המוזיקה שברקע – צלילים להקליד עימם.

***

הממסטרים (לחצו על אחת התמונות לכניסה ואפשר לגלול מתחת לתמונות לקריאה נוספת):

אם תמונה שצילמתם או ערכתם נמצאת בגלריה, לחצו כאן.

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-20 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקולוגיה, בין חרדים לחילונים, גזענות, הומור, המחאה החברתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, חינוך, עיתונות, פוליטיקה, פלילים, צבא, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

64 תגובות על עיניים פקוחות 2.3.2013: מי שולט בעולם?

  1. עוז הגיב:

    אפשר לינק לעבודות של גוסטבו ג'רמנו בבקשה? או לפחות את השם שלו בלועזית. תודה!

    אהבתי

  2. עדו הגיב:

    התרגום בסרטון הראשון לא מסונכרן עם מה שמופיע על המסך

    אהבתי

  3. נמרוד הגיב:

    באתר שציינת 'ארמגדון' מופיעים כסעיפים הכותרות 'תרחיש של תאונה גרעינית' ו 'הסכנה האקולוגית' – אך בניגוד לרוב הכותרות האחרות שם אין קישורים פעילים בכותרות האלה. זה מפריע לי כי זה מיתוס די מפורסם (אבל לא רבים יודעים שמדובר במיתוס) ששימוש באנרגיה גרעינית הוא מסוכן וגורם משמעותי לזיהום. בקיצור – הצגת המידע שם קצת מטעה.
    אני יודע שאני לא אמור לבוא אלייך (אישתון) בטענות על זה, אבל זה קצת מטריד אותי, חשבתי להוסיף תגובה על זה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תפנה אליהם. עקרונית, מבחינה הסתברותית, הסכנה של תאונה או תקלה גרעינית, גדול הרבה יותר מהפגזה גרעינית. אבל שני המקרים הם בכל מקרה (בהנחה שהכל נבנה, מתוחזק ומפוקח כמו שצריך), הם נדירים מאוד. אני מסכים שבהינתן תקן מחמיר ביותר, אין סיבה לראות באלמנט המזהם של כור גרעיני או בסכנה לתקלה, כדבר שחמור יותר מהזיהום מתחנות כוח רגילות. גם אם תשקלל את מספר התאונות ואפילו התפוצצות של כורים, מספר ההרוגים מזיהום רגיל הוא בטח בכפולות של מאות אלפים משם.

      אהבתי

  4. שולי הגיב:

    אהבתי שהוכיחו שחרדים טובים לכלכלה. כל חרדי משתמט – עולה פחות למדינה. כל חרדי שלא זוכה להשכלה גבוהה – עולה פחות למדינה. (וכל זה עוד לפני שנאמרה מילה על החרדיות).
    ת'כלס.. שיכנעו אותי שכולנו צריכים להיות חרדים!

    ההארלם שייק – רעיון מקורי שלך?
    גאוני!

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הכוונה היא להוכיח שהחרדים או יותר נכון שההתנהלות של החרדים היא "טובה" לכלכלה. הכוונה היא רק לומר שהפיתרונות שמציעים, יותר גרועים מהבעיה המקורית. צריך לייצר את מקומות העבודה וההשכלה במקביל לניסיון לשילוב האוכלוסיה. לנסות לעשות זאת ברמת חקיקה מיידית, זה סתם מתכון לאסון. בהקשר של צה"ל, מעבר לבעיה הכלכלית, פשוט אין בכלל צורך מבחינה כוח אדם באנשים נוספים.

      ההארלם שייק הטקסטואלי…אמממ כן (עד כמה שאני יודע).

      אהבתי

      • שולי הגיב:

        ( שכחתי מקודם.. הכי אהבתי את הסעיף שמסביר שאם החרדים יצאו לעבוד האבטלה תגדל).

        מה זה "פתרונות" ומי זה "מציעים"?
        אה.. בטח הכוונה ללפיד.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אם החרדים יצאו לעבוד, אכן האבטלה תגדל. זה נכון שזה קצת מצחיק, כי זה סוג של אבטלה סמויה מול אבטלה גלויה ועל כן היא לא באמת תגדל. אבל מה שכן יקרה באמת, זה שישלמו להם דמי אבטלה, שהם יקרים יותר מאשר מה שהם מקבלים כרגע. כמו כן, אחרי זמן קצר האבטלה תיפסק, אבל עבודה לא תהיה להם, פשוט כי אין את העבודות הללו במשק הישראלי (כבר עכשיו חסרים מקומות עבודה). ואז תבוא קריסה כלכלית. אז זה נכון שזה לא מצב רצוי שאוכלוסיה גדולה תהיה תלויה במדינה בצורה שכזאת ללא צורך אמיתי, אבל ראשית יש לייצר מקומות עבודה במשק ורק אז "לייצר" מובטלים.

          וכן… סטייל לפיד.

          אהבתי

          • שולי הגיב:

            האבטלה לא תגדל. העיוות הסטטיסטי שמשתמשים בו כדי לייצג את האבטלה האמיתית בישראל יתבטל והייצוג המספרי של האבטלה יהפוך למדוייק יותר.
            ואני לא יודעת מתי לאחרונה דרשת דמי אבטלה, אבל כדי לקבל אותם, צריך לעבוד קודם. נראה לי הוגן.
            שאר הקצבאות – ילדים, השלמת הכנסה, אבטחת הכנסה ושאר קצבאות שלעולם לא אקבל בעצמי לא ישתנו.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            כתבתי כבר שהאבטלה בעצם תוצג בצורה יותר נכונה. אבל התצוגה הזאת היא יקרה. זה לא שאם נחתוך קצבאות הם פשוט יעלמו. אלו הרגלים של עשרות שנים. יש ילדים קטנים ומשפחות שזה לא שהם חיים בעושר, כך שהם לחלוטין תלויים בקצבאות הללו.

            אז שוב, הרעיון הוא לא לומר שהקצבאות נכונות – הן לא. אבל באותה מידה גם חיתוך שלהן במכה הוא בלתי אפשרי. על כן צריך תוכנית פרגמטית להכשרה הדרגתית והורדה הדרגתית של הקיצבאות. זה לא משהו שיכול לקרות (לדעתי) ב-5 שנים. אולי ב-10 ויותר סביר ש-20.

            אהבתי

          • שולי הגיב:

            מוכנה להתפשר איתך על 7 שנים. (20 זה מוגזם.. נו ביחיאת.. ילד חרדי שנולד היום יעשה איזה ילד-ילד וחצי בעוד 20 שנה).

            עכשיו רק צריך למצוא מי שיקשיב לנו.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            הם בכל מקרה לא חלק משמעותי מתקציב המדינה. זה לא אומר שזה לא דורש טיפול, אלא טיפול פרופורציונלי.

            אהבתי

          • שולי הגיב:

            זה דורש טיפול דחוף בגלל הדמוגרפיה. אני יודעת שבימינו אסור לומר "מגזר" בקרב חוגים שמאלניים, אבל זה מה שזה.
            אם לא נטפל בזה היום, בעוד 20 שנה כבר לא יהיה טעם לטפל בזה.
            וכמובן שטיפול בסוגייה הזאת לא אומר שלא צריך לטפל בכל שאר העיוותים במדינה הזאת.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            הכל דורש טיפול והכל דורש טיפול מיידי. אני לא אומר לחכות 20 שנה, אלא להתחיל היום משהו, שעוד 20 שנה יגיע להצלחה של קרוב למאה אחוז.

            אהבתי

    • ערן הילדסהיים הגיב:

      כשחרדים יכנסו לשוק העבודה זה לא רק עניין סטטיסטי של אחוזי אבטלה, זו עלולה להיות צרה אמיתית במצב כזה בשבילי ,בשביל שולי ,לאשתון וגם לחרדים,יהיה הרבה יותר קשה למצא עבודה כי על כל משרה יהיו עוד מועמדים. היום למעשה המדינה לא מאפשרת לחרדי לעבוד כי היא מכריחה אותו ללמוד בישיבה על מנת שיקבל את הזכויות שהיא מעניקה לתלמידי ישיבה . מה יקרה אם היא תפסיק לשלם לו? תהיה יציאה המונית לעבודה ובגלל שבמצב היום כשכמות החובות של משקי הבית בשיא היסטורי ועבודה זה כבר מזמן לא בונוס אלא השרדות של ממש בשביל רבים וגם בשביל חרדים – תהיה פה מלחמה על מקומות עבודה שהתמונות מנשיונל גאוגרפיק של תנים המתנפלים על פגר עלולים להראות ככבדיחה על ידם.
      הניסיון להזרים עוד כוח עבודה לשוק לא מתפקד שקול לנסיון להזרים עוד דם ללב שלא עובד תקין במקום לטפל בבעית לב קודם לכן. ברור הרי מה יקרה ללב במצב כזה אבל גם ברור שלבוא לחולה ולהגיד לו שצריך ניתוח לב פתוח זה הרבה פחות פופולרי מלהגיד לו שנזרים לו עוד דם ו"יהיה בסדר".

      אהבתי

      • שולי הגיב:

        אני מנסה לדמיין תגובה עוד יותר דרמטית.

        קודם כל אני והחרדים לא מתחרים על אותם משרות (אולי בעוד 7 שנים כשהם ישלימו בגרויות, יסיימו תואר ראשון ושני אפשר יהיה להתחיל לחשוש).
        דבר שני, אנשים עובדים, מרוויחים יותר, צורכים יותר ולכן למעשה מייצרים יותר מקומות עבודה.
        דבר שלישי, מאיפה הקביעה שלך ששוק העבודה הישראלי לא מתפקד? אשמח לראות קצת ביסוס לעניין מעבר לתיאורים הציוריים המקסימים שלך על תנים ופגרים.

        (וסתם מחשבה שלי עם עצמי.. זה באמת כל כך מזעזע לדמיין שכל אותם נחילי אדם שיפרצו לשוק העבודה יאיישו את אותן משרות של עובדים זרים? סיעוד בנייה וחקלאות מחכים לעובדים.
        ומחשבה שנייה.. למה אף אחד לא משלם לי כדי שאני לא אעבוד? למה אף אחד לא מנסה להגן על שוק העבודה משולי הקטנה וקורות החיים האכזריים שלה?)

        אהבתי

        • נועם א"ס הגיב:

          "קודם כל אני והחרדים לא מתחרים על אותם משרות" – את רצינית? יש לך איזשהו מושג על מלחמת ההישרדות הרצחנית שמתרחשת שני סדרי גודל כלכליים ומטה מתחת לחיי "מעמד הביניים" היהיר-לפידי השבע ול"נטל" האיום הרובץ על כתפיו? דברייך משקפים חוסר הבנה מזעזע, ועם זאת יודע ומוכר עד כאב, את כל מה שמתרחש סנטימטר מתחת לעסקאות של פרזנטורים של בנק הפועלים. – "זה באמת כל כך מזעזע לדמיין שכל אותם נחילי אדם שיפרצו לשוק העבודה יאיישו את אותן משרות של עובדים זרים? סיעוד בנייה וחקלאות מחכים לעובדים." כמו כל קפיטליסט, את פשוט רוצה עבדים.

          "בזמן שהממשלה מתכוננת לגרש את העובדים הזרים ואת ילדיהם, היא מאשרת את יבואם של עוד 6000 עובדים מתאילנד לעבודות בחקלאות. "הדלת המסתובבת" פועלת במלא המרץ, מיבאים ומגרשים באותו הקצב.
          נשים ערביות המנסות לצאת מהאבטלה הכרונית ממנה הן סובלות לא מוצאות עבודה.פעילים של עמותת מען מסתובבים בגליל ובאזור השרון, בשיא עונת קטיף הפירות, בתקוה שחקלאי אחד יענה לאתגר ויקבל קבוצה של פועלות לעבודה אך לשוא. תשובת החקלאים היא אחידה וחוזרת על עצמה – "יש לי מספיק "תאילנדים" אין לי צורך בעובדים."
          http://etgar.info/he/article__399/

          אהבתי

          • שולי הגיב:

            מודה מודה מודה, אני קפיטליסטית (למרות שעבדתי לא מעט בעבודות דוחק, תתפלא. לא נולדתי למשפחה אמידה). ובהחלט יהיר לפידית (למרות שאני אישית לא רוצה לראות חרדים בצבא, אני יותר רוצה לראות אותם עובדים)
            ובאמת שלא הבנתי את טיעון העבדים… לא הבנתי. סתומה אני.
            מה אתה אומר? שאנשים לא צריכים לעבוד בחקלאות ובסיעוד? בכלל? או שרק קבוצות של נשים ערביות מובטלות אמורות לעבוד בתחום הזה?
            אם אתה רוצה למתן את מלחמת ההישרדות של המע' הנמוך, תדאג לרגולציה שתאפשר להם להתפרנס בכבוד! לשלם לחרדים ללמוד במקום לעבוד זה סתם תירוץ.
            אם אתה רוצה לומר שלדעתך המשרות שנמצאות בתחתית שרשרת המזון צריכות להיות מתוגמלות באופן הוגן יותר, אני מסכימה איתך בהחלט. אם אתה חושב שצריך להפסיק להביא עובדים זרים לארץ כדי לספק משרות לכל אותם מגזרים מובטלים כרונית, בשכר הוגן, מסכימה איתך שוב.
            אבל לא אמרת את זה. רק אמרת שאני עלובה (רק השתמשת בביטויים ליריים יותר). חבל. למה ככה?

            אהבתי

          • נועם א"ס הגיב:

            אשמח להסביר את טיעון העבדים: הוא נקרא "שכר מינימום". זה, בפשטות רבה, מה שפועלות החקלאות הערביות דורשות (פר שעה), וזה, בפשטות עוד יותר רבה, בדיוק מה שלא מוכנים לתת, ומכאן: תאילנדים. כה לחי ליד הנעלמה של השוק החופשי. וזה בדיוק מה שמחכה לחרדים – וליתר חברי המעמד והמעמדות השכנים – כשעומס הנטל שלהם ישווה לזה של מיסטר מה-הכי-ישראלי-בעיניך.

            – "תדאג לרגולציה שתאפשר להם להתפרנס בכבוד [סימן קריאה!]"
            – "המשרות שנמצאות בתחתית שרשרת המזון צריכות להיות מתוגמלות באופן הוגן יותר"
            – "צריך להפסיק להביא עובדים זרים לארץ כדי לספק משרות לכל אותם מגזרים מובטלים כרונית, בשכר הוגן"
            — "אבל לא אמרת את זה".

            לא, לא אמרתי את זה – אישתון אמר את זה. בפוסט, ובתגובה ישירה אלייך, כמה פיקסלים למעלה. ציטוט:
            "אחרי זמן קצר האבטלה תיפסק, אבל עבודה לא תהיה להם, פשוט כי אין את העבודות הללו במשק הישראלי (כבר עכשיו חסרים מקומות עבודה). ואז תבוא קריסה כלכלית. אז זה נכון שזה לא מצב רצוי שאוכלוסיה גדולה תהיה תלויה במדינה בצורה שכזאת ללא צורך אמיתי, אבל ראשית יש לייצר מקומות עבודה במשק ורק אז "לייצר" מובטלים."

            ו- "הרעיון הוא לא לומר שהקצבאות נכונות – הן לא. אבל באותה מידה גם חיתוך שלהן במכה הוא בלתי אפשרי. על כן צריך תוכנית פרגמטית להכשרה הדרגתית והורדה הדרגתית של הקיצבאות. זה לא משהו שיכול לקרות (לדעתי) ב-5 שנים. אולי ב-10 ויותר סביר ש-20."

            אהבתי

          • שולי הגיב:

            אני נורא מנסה להבין אותך ולא מצליחה.
            חוץ מזה שאתה ממש מתעב את לפיד, לא הצלחתי להבין מה אתה רוצה.

            יום טוב.

            אהבתי

          • נועם א"ס הגיב:

            שלי, כפרות. אני פשוט אצטט מההפניה פה בפוסט למאמר של "כלכלה אמיתית" – אותה הפנייה שלגביה הגבת. אני אוסיף בגוף הציטוט סימני הדגשה *בלבד*. אני אעשה את זה שלוש פעמים אחת אחרי השנייה. זה לא בשביל חו"ח להתנשא מעליך – אלא בשביל לאפשר לך את התנאים הטובים ביותר האפשריים *לראות את הקשר בין כל הדברים האלה* — סיבה — ותוצאה —- אם רק מנסים לשניה להסתכל על הקיום שלי ושלך, מה שנקרה "כלכלה", לא דרך טבלת שערי הבורסה. אנחנו מתחילים, בבקשה:

            "סופו של **הספין** הזה, כמו רבים שבאו לפניו, הוא להפיל **יותר נטל**, על אלו ש**חושבים** שיוטל עליהם פחות ממנו."

            פעם שנייה: "סופו של **הספין** הזה, כמו רבים שבאו לפניו, הוא להפיל **יותר נטל**, על אלו ש**חושבים** שיוטל עליהם פחות ממנו."

            פעם שלישית ואחרונה: "סופו של **הספין** הזה, כמו רבים שבאו לפניו, הוא להפיל **יותר נטל**, על אלו ש**חושבים** שיוטל עליהם פחות ממנו."

            בהצלחה!

            אהבתי

          • שולי הגיב:

            קוראים לי שולי, וזה שאתה מצטט משהו 3 פעמים רצוף (לא מתוך התנשאות, חלילה) לא הופך את זה לנכון.

            אהבתי

          • נועם א"ס הגיב:

            אם את לא רואה את הקשר בין מצב שוק העבודה למצב האבטלה (של חרדים, של פועלות חקלאות, של מי-שלא-יהיה), ואת הקטסטרופה הטמונה בהוזלה נוספת של מחיר העבודה כתוצאה מהרחבתו הכפוייה של היצע העבודה דרך השליחה הכפוייה של החרדים לשוק העבודה ללא שום היצע של עבודה נוספת בפועל – אם כך אני קד בהכנעה ויוצא. התנצלות מקרב לב על האיות השגוי של שמך.

            אהבתי

          • נועם א"ס הגיב:

            השמטה מביכה, נוסח נכון: מהרחבתו הכפוייה של היצע **כוח** העבודה דרך השליחה הכפוייה של החרדים לשוק העבודה ללא שום היצע של עבודה נוספת בפועל

            אהבתי

          • בועז הגיב:

            שולי אני מסכים איתך לחלוטין,ונראה לי שגם ירון זליכה,ובטח כל אדם נורמלי…צריך למצוא פתרון,זה ברור לכולם וכולן- אבל גם כדאי שיהיה מציאותי- וגם להגיד שחרדים וערבים לא עובדים,זה הכללה קצת בעייתית, כי הרבה מהם דווקא כן עובדים רק בשחור,מה שחבל עוד יותר…כי אנחנו נדפקים פעמיים ,ואגב עוד ציטוטים מעניינים מההרצאה של הגאון זליכה- הוא מדבר על גיבוי להקמת עסקים קטנים- להלן מעמד הביניים,להלן חלק לא קטן מהפתרון לבעיה הערבו-חרדית(ואולי בעצם הפתרון לאנשים חסרי חינוך אך בעלי כישורים ומעט כסף…) – כמנוע לצמיחה כלכלית במדינה,מה שנקרא לא חתיכות יותר קטנות עוגה יותר גדולה…

            אהבתי

        • ערן הילדסהיים הגיב:

          את אמנם לא מתחרה מול החרדי היום אבל את זה לא כל שוק העבודה -את אפילו לא מייצגת את הרוב. לא כל מי שעובד היום השלים תעודת בגרות וסיים תואר ראשון ושני. אכן את תהיי בבעיה בעוד 7 שנים אבל כרגע זו תהיה הבעיה של האחרים והרי חשבתי שאנחנו מדברים פה על שיוויון בנטל …
          לא אני קבעתי ששוק העבודה לא מתפקד.. תשמעי את ההרצאה של זליכה למטה.
          התיאורים שלי אמנם נשמעים דרמטית אבל תפתחי כל אתר ועיתון אפילו ברמה יומית (ועזבי את הפרשנויות המוטות ..תסתכלי על העובדות) ותגלי עולם אחר ממה שאת מכירה או שתכירי בקרוב. הנה דוגמא למשל מכתבה מהיום:
          http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3596803,00.html

          איוש של עבודת עובדים זרים זו עוד ססמא – הם בסה"כ מהווים מיעוט קטן מכמות העבודה שנצטרך לספק לחרדים ואגב גם לערבים. ולגבי טענתך – אני לא מכיר אותך אבל אני מניח שאם היית צריכה להתחלף עם תנאי החיים של החרדי גם מבלי שתצטרכי לעבוד ואפילו מבלי ללמוד תורה -כנראה שלא היית ממהרת לעשות את זה.. או יותר נכון כן היית ממהרת לחזור לשוק העבודה כדי לא לחיות בתנאים האלה.
          אם לא שמת לב אנחנו והחרדים שוקעים ביחד תחת כלכלה שהולכת לקרוס-אנחנו עסוקים בריב שכנים של בית שהולך להתמוטט לנו על הראש במקום להתאחד נגד שיטה שהולכת להטביע את כולנו בלי הבדל דת ומין .

          אהבתי

          • שולי הגיב:

            אני באמת לא מצליחה להבין את ההגיון שאומר שלשלם קצבאות למגזר מסוים כדי ש-לא- יעבוד זה דבר חיובי. סה"כ יוצא שאתה משחד מגזר שלם כדי לעודד אותו להישאר עני. לא משנה אם אתה מסתכל על זה מהזוית של מעמד הביניים או מהזוית של המגזר החרדי, זה דפוק לגמרי!

            וכללית, אני מוכנה להתחרות בכל אדם מוכשר (יותר או פחות) שרוצה להצליח, גם אם זה אומר שסיכויי ההצלחה שלי יפחתו.

            בפסקה הלפני אחרונה אתה בהחלט צודק! יצא לי לחיות ברמת חיים מקבילה לרמת החיים של החרדי, ולא אהבתי את זה. בגלל זה התעקשתי לעבוד מבוקר עד ערב בשכר לא רחוק משכר מינימום, וחיכיתי עם הילדים שלי בערך עשור ביחס לחרדי המצוי.

            אהבתי

          • ערן הילדסהיים הגיב:

            שולי, אני גם לא מבין את ההגיון אבל במערכת הכלכלית שלנו שווה לנו כמו שזליכה אמר להגיד תודה לחרדים שהם נמצאים במצב שלהם בלי לדרוש עבודה ולהתלונן. בשביל לשנות את זה צריכים לשנות את כל המערכת מבסיסה. במקום ליצור מערכת שיוצרת מחסור בכסף ושמיצרת כסף רק מחוב לעבור לשיטה אחרת של שפע ואז כמעט כל מי שירצה יוכל לעבוד. כי היום יש הרבה אנשים שרוצים לעבוד אבל אין כסף לשלם להם. הבעיה שהפוליטיקאים שלנו ממומנים על ידי אלה שנהנים מהמערכת הזו. כל עוד הלופ הזה ימשך הם ימשיכו להטיח מגזר אחד בשני ויתנו לנו הרגשה כאילו תמיד הפתרון נמצא "בצד השני".
            במקום לבוא בטענות למה החרדים לא עובדים צריך לבוא בטענות איך הגענו למצב שעדיף שחרדים לא יעבדו.

            אהבתי

  5. sutafti הגיב:

    בחיים לא הייתי מעלה על דעתי שאתה תשב ותראה את האוסקר בכל אופן כל השאר סבבה ( כנראה שאני תלמידה ממש טובה כי משבוע לשבועיים אני ממש מכירה כבר את כל הנושאים שאתה מעלה ) יותר מידי שד בחזקת שתיים בהארלם שייק אבל אני לגמרי יכולה לראות אותך בזה ,
    בקשר אלי אני בסדר גם עם 5000 מילה ואנלא מאמינה שאני אומרת את זה שיפגע בי הברק אבל זאת האמת ..

    אהבתי

  6. נועם א"ס הגיב:

    "הקפיטליזם היא הדיקטטורה המבוזרת הראשונה בהיסטוריה ושהמטרה הכל כך בסיסית של המערכת – להרוויח – לא דורשת מהמשתתפים בה לסנכרן פעולות, בכדי שהתוצר יראה כאילו נרקם בתוכנית שטנית. בנינו מערכת שמנתבת ומרכזת כוח למוקדים מעטים מאוד, אשר אינם ממשלתיים לרוב, אך יש להם חיבור עז לממשלות העולם (שלא ברור לחלוטין ידו של מי עליונה בחיבור הזה). […] אתם מתבקשים לא להסתכל על הפרטים שבמערכת – ההרגל שלנו לחפש אשמים בצורה ממוקדת (חרדים, טייקונים, ממשלה, מונופולים וכדומה) – אלא האינטראקציות שביניהם בלבד. המערכת איננה הפרטים המרכיבים אותה, אלא החוקים המחייבים את הפרטים שבתוך המערכת."

    מעולה. מעולה.

    אהבתי

  7. ניר הגיב:

    בהקשר של החרדים נראה לי נכון להזכיר את ההרצאה המוכרת של זליכה שבה הוא התייחס לנושא

    אני חייב לציין שזה לא הפתיע אותי לראות שדווקא לפיד הוא זה שרץ על הסלוגן של שוויון בנטל. זה הרי הדבר הכי ישראלי שיש. למה אני כן והוא לא? למה שאני אסבול והחרדי לא? במקום לעסוק בהורדה של נטל מגב האזרחים, עוסקים בלוודא שלכולם יכאב הגב. וכאילו זה לא מספיק הוא גב חבר לבנט, כלומר למה הילד שלי צריך למות בהגנה על גבעה שלא צריכה להיות בידיים שלנו מלכתחילה, והילד של ההוא לא?

    בנוגע לאתר ארמגדון, אין לי מה לומר על האתר, אבל ראוי לציין בהקשר הזה את הכנס שהיה אמור להיות בדצמבר בנוגע לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני שעד כמה שידוע לי לא זכה להתייחסות בישראל. הכנס כמובן לא התקיים מסיבות ברורות: http://uspeacecouncil.org/?p=2218

    ואם קצת לעסוק באוסקר ונושאים קצת פחות חשובים, המים: "הרגע הזה שאתה מסיים סדרה או משחק ואתה לא יודע מה לעשות עם שארית חייך" כל כך רלבנטי אלי עכשיו אחרי שראיתי את כל Arrested Development. היה לי אותו הדבר עם Fallout 3, ויש לי הרגשה שיהיה גם אחרי Skyrim.

    בכל מקרה, אחלה פוסט, אבל לא בטוח שיותר טוב מהפוסט האבוד.

    אהבתי

    • ניר הגיב:

      כנראה שהembed פה מונע קישור לזמן מסוים בסרטון. הקטע הרלבנטי מתחיל ב22:46.

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ההרצאה של זליכה מוזכרת בפוסט של הכלכלה האמיתית (וגם אצלי בבלוג אבל בעבר).

      arrested dev הוךכים לחזור קראתי. NETFLIX הולכים לממן עונה נוספת. את המשחקים השארתי בעבר בימים שהיה לי זמן.

      אהבתי

      • ניר הגיב:

        כן, בד"כ אני פותח את הלינקים שאתה מקשר אליהם ואחרי הקריאה של הפוסט עובר עליהם. כלכלה אמיתית עשו עבודה טובה בלהראות שאין הרבה היגיון בתוכנית של יש עתיד.

        כתוב שArrested Development חוזרים במאי ואף יצלמו סרט לאחר סוף העונה, כך שיש למה לחכות.

        חשבון הSteam שלי מעלה אבק יותר ויותר בשנים האחרונות, אך מידי פעם כדאי להוריד את קורי העכביש ולראות מה חדש. Skyrim היה הפתעה עבורי, באמת יוצא דופן. והמוסיקה, אח המוסיקה.

        אהבתי

  8. lifeaccordingtonir הגיב:

    נחמד לראות שיש לך גם חוש הומור ובזכות הוידאו המצוין על ההרצאה ב TED תרמתי לך כדי שתמשיך לכתוב.

    אהבתי

  9. אלון הגיב:

    בעיני המשמעות העולה מתאוריות קונספירציה, ללא ההקשר של רשע ונוול, היא החוקים הלא כתובים שהשליטה הכל כך בלעדית מחוקקת. אולי 150 האיש החזקים כל כך מתוך הכמעט 700 השליטים הבלעדיים של המערכת הכלכלית – לא צריכים או יכולים לנהל את העולם על כל פרטיו ולדאוג שמידע כמו לדוגמא זה שחושף את השליטה שלהם לא יפורסם בכל פעם שמישהו ירצה לפרסם אותו ברבים (בערוץ טלוויזיה למשל), אבל החוק הלא כתוב שאומר שאסור לפרסם את השיטה או את עוולותיה מוחל לעומקן של רשתות התקשורת בכל העולם ודי מצנזר את מה שעלול לפגוע בהם.
    כשאיסלנד הפכה את השליטה בתוכה בצורה כל כך מעוררת השראה – כמעט ולא דווחו על כך בשום מקום, והפוסט הזה שלך, אישתון, מנסה לכסות את הנושאים המצונזרים שהצנזורה שלהם מיושמת ע"י הבנה שקטה ואם צריך, ע"י כח המופעל מלמעלה.
    כל מה שחסר כדי לעורר את השאלה "האם קיימת קנוניה של שליטה בעולם" הוא לבדוק איזה קשר ישיר קיים בין האנשים החזקים ביותר בעולם, ואנחנו כבר יודעים שיש קשר של פגישות, חלקן בסתר, בין אותם אנשים לבין עצמם ובינם לבין אלה העומדים בעמדות הכח הארעיות – הפוליטיקאים (בלי להכנס להאם ואיך הם אלה שמריצים אותם מלכתחילה). אז כל הסכמה בין אותם אנשים על דרך פעולה או שיתוף פעולה למען מטרה משותפת בהחלט תהיה הוכחה לקוסנפירציה ולא תיאוריה. הבעיה עם תיאוריות קוספירציה היא שהן מייחסות לאותם אנשים כח מוחלט שמתכנן וצופה את כל מה שיקרה, וזה כמובן לא המצב.

    לכן נדמה לי שחשוב לומר שבנוסף לעיקרון הרווחיות שמצמצם את הכוון ניצול השליטה בעולם למחשבה מצומצמת ביותר – היד הנעלמה, הדרך בה השליטה מתממשת בעולם היא היד המסתתרת. צריך רק להסתכל על מדיניות הבנק העולמי ועל הכח שהוא מפעיל.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      צנזורה איננה קונספירציה. גם צנזורה, כמו מערכות אחרות, יכולה לפעול באופן אינטרסנטי, ללא צורך באיזו ישיבה בה נפגשים כולם ומתכננים את האסטרטגיה. זה מושך מימון משם, פה עיתונאי מפוטר, שם תביעת דיבה – אין צורך לדבר גלויות. למעשה, אם היה מדובר בקונספירציה, סביר שלא היית רואה את התביעות הללו והמלחמות מול העיתונאים. מדובר בהשתקה מבוזרת על בסיס אינטרסים ולא השתקה שיש לה מוקד קונספירטיבי כלשהו.

      גם פגישות מ-G8 ובילדר וכולי, אינן הוכחות לקונספירציה. החיפוש אחר קונספירציות הוא די מיותר והוא מפריע לקידום ההליך. כשמוותרים על התורות הנסתרות ופשוט מראים שהמערכת מייצרת אינטרסים וחוקי פעולה, שאופי העבודה תחתם גורם לריכוז כוחות והתנהלות מונופולית, אז אין צורך להוכיח או לדבר על פגישות סודיות, שגם ככה ההוכחות לגבי קיומן רופף ואלו שהוכחו, אין כמעט שום מידע לגבי תוכנן. זה רק מחליש את הטיעון.

      אהבתי

      • אלון הגיב:

        ומה לגבי האו"ם, נאטו, הבנק העולמי? אני מבין את טענתך לגבי החלשת הטיעון, וכבר הפסקתי עם השאלות האלה במיוחד כשאני רוצה לדבר על הצרה שכולנו חיים בה עם מי שנראה שלא שם לב, אבל לשם הדיון?

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אלו לא אירגונים קונספירטיבים, כי "הקונספירציה" שבהם היא מובנית. האו"ם והבנק העולמי וכולי הם מקומות הנשלטים ע"י המדינות באופן גלוי ומוצהר במטרה לכוון את העולם. זה מה שנקרא "NEW WORLD ORDER". קונספירציה מצריכה סודיות או ניסיות לסודיות. אם תוכיח שהאו"ם הוא שקר הנשלט ע"י 50 תאגידים, זו תהיה קונספירציה. עצם זה שיש או"ם זו לא קונספירציה כשם שקואליציה בכנסת ישראל היא לא קונספירציה.

          אהבתי

          • זיו הגיב:

            אישתון, שאלה – האם יצא לך לראות סרטים תיעודיים על הפלת התאומים? מה דעתך על הקונספירציה שאירועי ה-11 בספטמבר היו מבויימים?

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            קישקוש דבילי. יש סימנים לכך שאולי היו מעורבים גורמים נוספים מתוך ארה"ב. יש ראיות מאוד בולטות שלאחר הארוע נעשו פעולות משמעותיות מצד הממשל לטובת משפחת בן לאדן וכדומה. אבל באשר ל"בכלל לא קרה", "מטוסים לא פגעו" "המטוסים פגעו, אבל היה חומר נפץ שהפיל" – כל זה קישקוש (או לפחות נטול בסיס). וכן… ראיתי את כל הסרטים הרלוונטים – מ-loose change, פרנהייט ועד הלגמרי מטורללים ביוטיוב.

            אהבתי

  10. Alon bd הגיב:

    לגבי ה"שיוויון בנטל" והכתבה של "הכלכלה האמיתית". אני לא טוען שיש או אין כדאיות כלכלית בגיוס החרדים, אבל נראה לי שהמקורות ש"הכלכלה האמיתית" מתבססת עליהם אינם אמינים, ועל פי כן גם הנתונים שהם מראים אינם אמינים.
    הדבר הצועק ביותר זה ההסתמכות על תחקיר של "המבשר" שהוא עיתון של אגודת ישראל (פחות או יותר), ומקריאה שלו נראה שיש פה סילוף נוראי של עובדות (למשל מדוע כל סעיפי ההוצאות של הממשלה על סטודנטים, מכל סעיפי התקציב נלקחים בחשבון, אבל רק סעיף אחד מהצד השני. או מדוע כל סעיף ה"השכלה" הגבוהה נחשב כאחד, האם מחקר נחשב גם הוא כהשקעה בסטודנטים?). ישנם מחקרים (עיתונאיים) אשר טוענים אחרת, ויותר אמינים מהעיתון הזה.

    באופן דומה "עובדה" 7, נורא מוטה. אומרים ש85% ממעיין החינוך התורני לומדים ליבה. אבל זה לא מביע כלום בלי לבדוק את הנתונים האחרים (ומעבר לכך 85% מתבסס על הנתון השעתי- כלומר כמה שעות בתי הספר מדווחים שהם לומדים, בעוד שלא פעם אנו שומעים טענות על כך שבתי הספר פשוט משקרים). נתונים אחרים מהכתבה שמקושרת לסעיף זה מראה, למשל, ש 25% מהתלמידים החרדים לומדים ב "מוסדות יחודיים אשר אינם לומדים לימודי ליבה כלל". כמו כן נכתב:
    "חשוב לציין, עם זאת, שההפרש בהיקף לימודי הליבה בין המוסדות הפטורים לבין המוסדות המוכרים שאינם רשמיים ואף לאלו המחויבים ב-100% ליבה, נובע לעיתים מתוספת שעות לימוד אך ורק במקצועות ליבה הקשורים לעולם התוכן התורני כמו תנ"ך, תושב"ע ועברית. משמע, ייתכן שבית ספר שמחוייב בלימודים של 75% אחוז ליבה, יחליט שמקצועות האנגלית והמדעים יהוו את 25% שלא מחוייבים ללימודים בבית הספר. בנוסף, מכיוון שתוכנית הליבה היא "תוכנית-על" המושתתת על אשכולות ולא מכתיבה מערכת שעות של ממש, ייתכן שוני מסויים בין הנלמד בבתי ספר שונים, גם אם הם לומדים לימודי ליבה באותו ההיקף."
    יש עוד מלא דוגמאות כאלה בלינק עצמו.

    טענה 8 גם היא די מוטה. ברור שאם X אברכים יחפשו עבודה, אז חלק מהם לא יצליחו למצוא. אבל מן הסתם חלקם כן. ככל שיותר יעבדו, ככה ליותר יהיה כסף לקנות, ויותר מקומות עבודה יימצאו (הטענה הספציפית הזאת גם נמצאת בתוך הווידאו המדהים של זליכה). כמות המשרות והעובדים במשק בוודאות יגדל, ואחוז האבטלה יקטן (מן הסתם אם האברכים לא עובדים, אז אנחנו כבר ככה באחוז אבטלה דו ספרתי). גם הטענה ש"נתוני האבטלה מראים שהמשק קרוב מאוד לרמה של תעסוקה מלאה" טעונה לערעור אם היא לא מתייחסת לאבטלה של עשרות אלפי חרדים (וליכולת הקנייה שלהם אם ההכנסה שלהם תגדל).

    גם הטענה ש"כל הכספים המוקצים לחרדים בשנה מהווים פחות מאחוז וחצי מכל תקציב המדינה." מבוססת על הטיית נתונים (למרות שלא ברור עד כמה)- למשל כמות הילדים במשפחה (אם הילדים בני 10 ומעלה במיוחד, אבל גם כל הילדים אחרי הראשון מקבלים יותר מהראשון) משנה, ואחוז הילדים החרדים מהאוכלוסייה לא שווה ערך לחלק שלהם מקצבאות הילדים.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      זאת תגובה שצריכה להופיע אצלם.

      אהבתי

      • Alon bd הגיב:

        נכון, אבל אני לא קורא אותם (למרות שאולי אני יתחיל).
        מצד שני, אתה מקשר אליהם (באופן יזום, ועם מחשבה רבה לפני, אני מניח), ועקב כך אני יכול רק להניח שאתה מסכים אם הטענות (ואולי הנתונים), ועל כן יש לך איזהשוהיא אחריות על טעויות והטיות (במיוחד בהתחשב שהבלוג שלך דוגל בהצגת נתונים שאחרים מסתירים או מטים לטובתם).

        המטרה שלי פה היא, בסופו של דבר, להבין האם יש אמת בטענות שנראות לי לא נכונות או מוטות, אבל שמצד שני יש לי אינטרס אישי לראות אותם כשקריות (שכן אני לא אוהב את התנועה/קהילה/דרך-חיים החרדית).
        אני מבקש תגובה שלך לטענות מכיוון שאני מעריך את היכולות והדעות שלך, והייתי רוצה לדעת מה ההערכה שלך לגבי הנתונים והטענות שהועלו בכתבה ובתגובה שלי.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אני קורא תוכן באתרים אחרים שבדרך כלל נוטים לבדוק את עצמם. למרות שכך, התסביך שלי עם לינקים ובדיקה מיקרוסקופית, הוא לא נפוץ ועל כן יתכן שמקומות שאני מקשר אליהם, אינם מדייקים לחלוטין.
          הטענה באופן כללי היא נכונה (שחיתוך מיידי של הקצבאות והכנסה מיידית של כל החרדים תרסק את השוק). האם כל סעיף שם נכון ברמת המספרים שמוצגים? לא בדקתי. חלק מהנתונים אני מכיר מלפני כן (דרך זליכה וכדומה). תעתיק להם את התגובה ותראה מה הם אומרים.

          אהבתי

        • ערן הילדסהיים הגיב:

          אלון זה אני כתבתי את המאמר והנה תגובתי:
          1. זה שהמבשר עיתון חרדי שכותב על חילוניים לא עושה אותו יותר מוטה מעיתון חילוני שכותב על חרדים ואם זה יקל עליך אז אותו המחקר פורסם גם בגלובס. אז בוא נתמקד בעובדות: התחקיר הרבה יותר מקיף ומפורט מאיך שהצגת אותו וכולל גם ראיות ומסמכים. אם משהו שם לא נכון אתה מוזמן להפריך את הכתוב. אם יש בידך מחקרים עיתונאים אחר טובים יותר לטענתך הצג אותם כאן . זה יתרום לדיון.
          2. עובדה 7: שים לב שלא התיחסתי לכל החרדים אלא ל"85% מתלמידי מערכת החינוך של מוסדות ש"ס" -בכל הציטוטים שהבאת התעלמת מהמסקנה העיקרית של המחקר:
          "לסיכום, טענתו של לפיד לגבי מערכת החינוך של ש"ס ש"לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי" אינה מדוייקת. לפי הנתונים והמחקרים שהצגנו כאן, רובם המכריע של מוסדות החינוך של "מעיין החינוך התורני" מחוייבים בלימודי ליבה ומיישמים כמעט לגמריי את החובה הזו.
          למרות זאת, הן בגלל ההקשר הכולל המקיף את כלל החינוך החרדי, והן בגלל שעדיין ישנם 21.6% ב"מעיין החינוך התורני" שאינם לומדים ליבה באופן מלא (אלא 85%), ניתן למצוא איזושהי מידה של צדק באמירתו של לפיד."
          3. טענה 8 : הנחת פה הנחה מוטעת -כסף להזכירך לא מיוצר מעבודה אלא מחוב- חרדים שעובדים לא יכולים לייצר שקל נוסף, הם רק יכולים לקחת לעצמם נתח גדול יותר מהחובות שהבנקים יצרו בעבר, או לחלופין הם יגרמו לבנקים לייצר יותר כסף דהיינו חובות גדולים יותר לכן לא ברור לי מאין יהיה לחרדים יותר כסף לקנות אלא אם יעשו זאת על חשבון עתיד ילדיהם. וגם לא ברור לי מדוע עד שיש גוף אחד במדינה שחי על פי יכולתו לגרור אותו לתרבות הצריכה שהביאה את כלל אזרחי ישראל לרמת חובות שגדולה כבר מכל תקציב המדינה והנה כתבה מצוינת להראות לך מה מביאים כל ה"קניות" האלה עלינו:
          http://www.buat-nadlan.com/2013/03/blog-post_3.html

          לגבי "נתוני האבטלה מראים שהמשק קרוב מאוד לרמה של תעסוקה מלאה" – אמר את זה הנגיד בהתיחסו למשק ללא צירוף החרדים לעבודה. אם כך תוספת של חרדים לשוק רווי לא תפחית מהבעיה.
          4.גם פה יש לך טעות -ראה כאן את החלוקה של קצבת הילדים:http://www.btl.gov.il/benefits/children/pages/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%94.aspx%D7%99%20%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%94.aspx
          ואתה יודע מה אזרום איתך- גם אם זה לא 0.3% אלא 0.5% מתקציב המדינה אז עדיין זה יפתור את כל בעיותנו? לא כדאי להשקיע את האנרגיה בשינוי השיטה כך שיהיה לכולם במקום שכולנו נריב על המעט שהבנקים מלווים לנו?

          ועל מנת להבין את השיטה הנה מאמר שכתבתי בדיוק בשביל זה בהקשר של החרדים:
          http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/02/blog-post_14.html

          ערן

          אהבתי

          • Alon bd הגיב:

            1. אני מצטער, ראיתי כתבה אחרת באינטרנט מאופי דומה, אבל אני לא מצליח למצוא אותה עכשיו (בכלכליסט) :/ אין לי עוד כתבות שיטענו אחרת. זה היה טעות לכתוב שיש מחקרים אחרים.

            ברור שגם עיתונים אחרים צריך לקחת אם קמצוץ של מלח, וזה גם די תלוי בכתב עצמו – אבל יש הבדל תהומי בין עיתונים כמו הארץ וכלכליסט (וכדומה) לבין עיתון כמו המבשר (או ישראל היום). המבשר הוא עיתון נישה עם אג'נדה מאוד ברורה.
            זה לא אומר שהתחקיר שלו לא נכון, אבל יהיה לי הרבה יותר קשה להאמין לו מעיתון אחר.
            וכן התחקיר מאוד מקיף, ונותן הרבה מאוד נתונים, ברמות ירידה לפרטים שעיתונים גדולים לא מרשים לעצמם (לא חושב שאפילו עיתונים כלכליים היו מציגים כל כך הרבה מידע נא), אבל זה לא אומר שהם לא מטים את הנתונים כדי שיתאימו את המטרות שלהם.

            אני (די) בטוח שהמידע שהם מציגים הוא נכון, אני פשוט לא בטוח אם הוא שלם, ואין לי את הכלים לבדוק את זה מעבר לחיפוש אינטרנטי. אבל ישנם כמה שאלות שאני מעלה לגבי המידע:
            א. למה מוצג רק סעיף תקציב אחד לאברכים, אבל לסטודנטים לוקחים נתונים מארבעה מקומות.
            ב. כל התקציב של השכלה גבוהה מחושב כמקשה אחת, האם באמת כל התקציב מיועד להוראה/לימוד? מה לגבי מחקר?
            ג.המאמר מגדיר 100,000 אברכים ו"בחורים" כאשר הוא מחלק את התקציב, אבל בכל מקום אחר אני רואה רק התייחסות ל 60-70 אלף אברכים, מהם ה30 אלף הנותרים?
            ד.החישוב פר אברך לא מתיישב. אם אברך מקבל 800 שקל קצבה בחודש, אז ההשקעה פר אברך היא לפחות 9600 שקל בשנה, ממה נובע הפער הזה?

            2. המסקנה ש"יאיר לפיד אינו צודק" ושהאמירה "לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי" אינה נכונה היא די פשטנית. זה נורא תלוי איך אתה מפרש את הנתונים, באופן הטריוויאלי ביותר כל בית ספר חרדי מלמד לימודי ליבה, בגלל שלימודי תנ"ך נמצאים בלימודי הליבה.
            הציטוט שלך גם מראה את אי הנכונות שמובעת בטענה בכתבה ב"כלכלה אמיתית" -אין שום אזכור של 85% כמדד לאחוז המוסדות המלמדות לימודי ליבה, אלא המספר מתייחס לכך שחלק מהמוסדות לומדים רק 85% מלימודי הליבה. באופן עקרוני הכתבה אומרת ש100% מהמוסדות מלמדות לימודי ליבה באיזהשוהי מתכונת.

            אבל הטענה שלי במקרה הזה היא כלפי הרוח מאחורי סעיף 7 ולא בדקויות. סעיף 7 טוען, בגדול, שהאמירה שהבעיות בתוכן הלימוד של המוסדות החרדיים אינה בעיה כל כך גדולה כמו שהתקשורת (ויש עתיד) מציגים אותה. ואני לא חושב שזה נכון, אם מסתכלים על האיכות ולא על דקויות (שגם הם כנראה שקריות ומעווטות) אז אחוזים רבים מהמוסדות התורניים אינם מלמדים רמה מספקת של מקצועות הליב"ה.
            מעבר לכך, ההתמקדות ב"מעיין החינוך התורני" היא בעצמה עיווט (הנוטה לדמגוגיה), שכן הם הרבה יותר מוצלחים ממוסדות אחרים (וממוסדות ליטאים בפרט). זה שקול להגיד ש"אין בארץ מספיק לימודים מקצועיים בתיכון" ואז להביא את רשת תיכוני אורט כדוגמא נגדית.
            במינימום ישנם 25% מהילדים החרדים שאינם לומדים ליבה כמעט בכלל. ונאמר בלינק שרק 40%! מהתיכונים מלמדים מתמטיקה.

            אם אי פעם יצא לך להכיר מישהו שחזר בשאלה מהחינוך התורני אתה כנראה מכיר את העובדה שהוא היה צריך להשלים שנים של בורות כדי להגיע למינימום הדרישות לעובד במשק.

            3. כאן אתה נכנס לשני אזורים נפרדים. למרות שאני מסכים איתך שהכלכלה שלנו בנויה על בסיס רעוע ויש להחליפו, אין זה אומר שבדרך שבה הכלכלה עובדת כיום לא ניתן להכניס את החרדים למשק.
            ברור שהם יצטרכו לקחת חוב (כנראה שקודם כל בדמות של אשראי), ומן הסתם הם יצטרכו להיכנס לתרבות הצריכה. המנוע הכלכלי כיום בנוי על תרבות הצריכה ועל חוב, וכאשר אנחנו אומרים שעל החרדים להשתתף במשק, זה מה שאומר להשתתף בכלכלה הזו.
            זה גם לטובתם, מה יקרה להם אם הם יהיו תלויים רק בתקציבים מהמדינה כאשר תבוא מכת האינפלציה (שתמיד מגיעה במשק שבנוי על כוחות מעגליים) .

            4.דווקא כן הסתכלי על הלינק כאשר כתבתי את התגובה. כפי שאמרתי ילדים מעל גיל 10 (כלומר שנולדו לפני 2003) מקבלים פי 2 ויותר מהילד ה2,3 ומעלה. רק עוד 8 שנים אנחנו נקצור את הפירות של המהלך של מפלגת שינוי ב2003.
            0.5% מתקציב המדינה זה 1.7 מיליארד שקל (ב2010). ברור שזה לא יפתור את כל הבעיות, אבל בסופו של דבר כל התקציבים האלו נערמים לכמות כסף שכן תפטור חלק מהבעיות של המדינה.

            לגבי שינוי השיטה- את האמת, כרגע, לא שווה להשקיע את האנרגיה בשינוי השיטה. זה אינו הזמן, הזמן הנכון יהיה שהבנקים יקרסו, האינפלציה תהיה היפר-אינפלציה והרבה אנשים ששבויים באשליות ה"צמיחה" התעשתו. עד אז כדאי להשקיע את הזמן במה שאפשר לעשות עכשיו שכן כאשר יגיע הזמן לטפל בשינוי השיטה לא יהיה לך את הפריבילגיה לטפל בבעיות השיוויון.
            (בכלל אני לא חושב שהפתרון לשיטה יבוא מהפוליטיקה, אז לפחות בפוליטיקה אפשר לטפל בבעיות אחרות)

            אהבתי

  11. הבחורה באוסקר עשתה ראש (עישון קנאביס) ולכן היא מצחיקה. ממליץ לך לנסות.
    אבל מה שמעניין יותר הוא המחקר שעשה הבחור על הקשרים העסקיים.
    הוא מגיע ל-787 שמות
    איפה הרשימה?

    אהבתי

  12. תודה רבה על הפייה לסרטון של ג'יימס ב' גלאטפלדר, נראה מחקר מעניין וחשוב. עם זאת התרגום מלא טעויות. זה לא "ארגונים רב לאומיים, אלא "תאגידים רב לאומיים". זה לא "נסיקה" אלא "הגחה", ויש עוד כמה טעיות מספריות (וגם לא ברור איך הוא טוען מצד אחד שיש 1300 קודקודים בליבה, אבל שהיא מכילה 36% מהתאגידים הרב לאומיים כשהוא מתחיל מ 43 אלף תאגידים,זו לא בעיה בתרגום, אלא איזשהי טעות שלו).

    מי שמעוניין סיכמתי קצת את הטנות של גלאטפלדר בערך "תאגיד רב לאומי"
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99
    עם עוד קצת נתונים על תעשיית הרכב העולמית (פחות דרמטי אבל מראה מגמה דומה של הגדלת הריכוזית).
    כמו כן יש שם מעט רקע על מה זה מערכות מורכבות ואיזה מחקרים ביצעו עם זה (זרימה ברשתות זה לא הגישה היחידה למחקר ובשנות ה-70 השתמשו בגישה דומה לספר "גבולות לצמיחה").
    מי שרוצה קישור למחקר שהוא מזכיר בכתבה סרטון – זה מופיע בסוף המאמר או שתחפשו בגוגל
    The Network of Global Corporate Control

    אהבתי

  13. בארשבעי הגיב:

    לגמרי בשולי הדברים ובאמתלה של תגובה לעניין אתר "ארמגדון" (שאגב, זכורה לי גרסא שלו מלפני חמש שנים ויותר…), רציתי לספר על אסימון אחד שנפל לי לאחרונה.

    זוכרים את הדיון מסביב לתקיפה באיראן בשנה שעברה? וזוכרים את התופעה המוזרה של בכירים במערכות ה"ביטחון" (אם כי, אולי במקרה הזה אפשר להשמיט את המירכאות הכפולות לשם שינוי) של ישראל שיוצאים לתקשורת ומתחננים לא לתקוף? תחשבו על זה. מצב שבו ראשי הצבא והמשטרה החשאית יוצאים למצעד ראיונות והתבטאויות תקשורתיות כדי לרסן את הממשלה זה משהו שקשה לחשוב על תקדימים לו בישראל, או בכל מדינה אחרת, בעצם. איך אפשר להסביר את התופעה הזאת?

    ובכן, לפני כמה ימים יצא לי להיפגש עם אדם שהשתתף לאחרונה בשיחות עם ראשי הצבא של אחת ממדינות אירופה, ובשיחה בינינו עלה פרט מידע אחד מעניין שאותם אנשי צבא אירופאיים העלו בשיחות, ושסיפק הסבר פשוט וברור לתופעה. הפרט המדובר הוא פשוט מאוד: המתקנים הגרעיניים של איראן נמצאים בבונקרים ממוגנים היטב, ולדברי אותם בכירי צבא, רק סוג אחד של נשק מסוגל לחדור את עובי הבטון: נשק גרעיני טקטי.

    במילים אחרות, בכל הדיון התקשורתי הארכני והמשמים על תקיפה באיראן, ובכל ההתייחסויות הנרגשות בתקשורת למה אמר דיסקין ומה הוסיפו דגן ואשכנזי, השמיטו מאתנו את הפרט החשוב ביותר, הפרט שמסביר למה כל אותם בכירי מערכות נזעקו לדבר עם התקשורת, הפרט שמסביר מה רמת הטירוף שעמדה (ואולי עדיין עומדת) על הפרק: התקיפה המתוכננת הייתה, לראשונה מאז הירושימה ונגסאקי, תקיפה בנשק גרעיני.

    אז אולי זה רק אני כזה טיפש שלא הבין את כל הרמזים עד היום, אבל לי לפחות המידע הזה פקח את העיניים.

    אהבתי

    • נועם א"ס הגיב:

      תודה על המידע המועיל והמאוד-הגיוני כשחושבים על זה.

      כל נושא תקיפת איראן היה (ועדיין) ספין אחד גדול. האינדקטורים הברורים היו (1) שכמו שאמרת, אין אפשרות מעשית אמיתית לעצור את הגרעין האיראני (למעט, מסתבר, נשק גרעיני); (2) שההשפעות של תקיפה כזאת על שוק הנפט והאנרגיה היו צפויות להיות קטסטרופליות, והיה די ברור שהן ממשלת ארה"ב הנאבקת לצאת מהמשבר הכלכלי והן לובי תעשיית האנרגיה העולמית מאוד מתנגדים לתקיפה, לפחות לפי שעה.

      השאלה האמיתית היתה, *וזו עדיין השאלה*, אם הספין ישאר ברמת האיומים בלבד או למעשה יוביל לתקיפה ובעקבותיה למלחמה שגם היא *רק ספין* (שבו ימותו הרבה א/נשים). האינדיקטור (הלא-מוחלט) פה הוא שהאיראנים מציעים תוכנית לפירוז המזה"ת מנשק גרעיני, משתתפים בועידות הרלוונטיות וכו', ואילו ממשלת ישראל מסרבת א-פריורי לכל מהלך כזה.

      ראה כאן:
      http://www.haokets.org/2012/08/13/%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8/

      אהבתי

  14. איליה הגיב:

    הצצתי עכשיו בהרצאה מ-TED.
    תיאוריית המורכבות היא תחום אינטרדיסציפלינרי שחוקר מערכות מורכבות – ביולוגיות, סוציאולוגיות, פיזיקליות וכו'. זהו בהחלט תחום מרתק ויצא לי להיחשף אליו במסגרת קורס לתואר שני.
    פרופ' יובל פורטוגלי מאת"א הוא אחד המומחים הבולטים בתחום זה בארץ ואני ממליץ לך לקורא את הספר שלו Complexity, Cognition and the City שמדבר על תהליכים אורבניים דרך תפיסת המורכבות. ספר אחר שלו -"יחסים מוכלים" נכתב בתקופת האינתיפאדה הראשונה ובדק את ההתקוממות הפלסטינית כהתארגנות עצמית של מערכת מורכבת. שני הספרים מומלצים מאוד להבנת התחום.

    באשר לקפיטליזם כדיקטטורה מבוזרת – המערכת היא דינמית, נטולת שיווי משקל ונמצאת במגמה מתמדת של הצטמצמות, כך שהביזור, לכאורה, הולך ופוחת. הנטיה הקפיטליסטית הטבעית היא לכיוון המונופול, כך שמספר בעלי השליטה והשחקנים מצטמצם באופן עקבי.
    למיטב ידיעתי, קארל מרקס חזה שתכונה אינהרנטית זו תחסל בסופו של דבר את הקפיטליזם, כאשר הדיקטטורה המבוזרת תפסיק להיות כזו.
    כיום, אחת הדרכים של תאגידי העל להתמודד עם המגמה, היא לשמר מגוון גדול של מותגים, אם כי המודעות הציבורית לכך מתפתחת גם היא.

    אהבתי

  15. צפריר כהן הגיב:

    עוד על ההרעלה (או שלא) שלנו על ידי ההפלרה:
    https://aaconspiracies.wordpress.com/category/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%94/

    ואם כבר מדברים על הטענה השכנה: מה רע בשימוש בביוב לדישון שדות? שמעת פעם על זבל אורגני? על דישון שדות בצואת פרות? הטענה בכתבה אינה כנגד זה אלא כנגד שימוש בפסולת פחמית שיש בה כמויות גבוהות במקצת של יסודות רדיואקטיביים. הכתבה שאליה קישרת ב"הארץ" היא דוגמה לעיתונות סנסציונית. נסה לקרוא אותה ולהגיד לי מה בדיוק לא בסדר עם השימוש בפחם.

    ועוד קצת פרופורציה לגבי רמות קרינה: https://xkcd.com/radiation

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לגבי ההפלרה –

      השאלה הבסיסית מבחינתי היא "למה להכניס לי חומרים למים?". כל השאר שולי. מתכות וחומרים רעילים בכדי לדאוג לשיניים שלי? יש לך מושג כמה מגוחך זה נשמע וכמה זו פלישה בלתי לגיטימית של השלטון לחייו של הפרט?
      אז מבלי להכנס לשאלת הרעילות (כי אני מתעצל), במקרה הנ"ל אני פשוט לא מוצא הצדקה.

      "מה רע בשימוש בביוב לדישון שדות?"

      אף אחד לא משתמש בביוב לדישון שדות ואם היו משתמשים, אז מזמן היו פה שלל תחלואות שלא לדבר על ביצות, יתושים, מלריה ודיזנטריה. מה שכן עושים זה משתמשים במים אפורים או ביוב מטופל וזה לגיטימי. גם המים הנקיים שלנו הם סך הכל "ביוב מטופל" דרך מערכת הסינון של כדור הארץ. אם הסינון והטיפול הוא נכון, אפשר להשקות צמחים למאכל עם ביוב מטופל.

      במקרה שבצפון הארץ מדובר על סינון לוקה בחסר ועל כן לא ראוי להשקיה. אבל הבעיה הרצינית שם היא שהחומרים מחלחלים למי התהום.

      לגבי הוספת שאריות הפחם –
      הבעיה היא שאין מספיק הוכחות חותכות שהדבר אינו מזיק. אנו מייצרים מיליוני טונות של ביוב ושל צואה ושל צואת חיות ועוד… אין שום סיבה לזבל את האדמה שלנו עם חומרים כל כך מסוכנים. הסיבה היחידה שעושים זאת, זה כי צד א' צריך להיפטר מהפסולת וצד ב' מעדיף לקבל זיבול בחינם. באופן כללי, כאשר צד אחד תקוע עם משהו והצד השני מוכן לקחת אותו כי הוא חינם, אתה לא רוצה לאכול את התוצר של ההליך הזה. על כן, כמו בנושא ההפלרה, אינני רואה סיבה רציונלית להכניס את הדברים הללו לשימוש לצורך יצור מזון, כאשר הדבר היחיד שבאמת מושג פה, זה חיסכון פיננסי לא משמעותי לצרכן (אם כי גדול מאוד למפעלים או יצרנים). כשיגמר כל הזיבול הטבעי, שאנו כבר יודעים במיליון אחוז שאינו מזיק, אני אהיה מוכן לשמוע הסברים על שימוש בחומרים רדיואקטיבים בשביל לגדל עגבניות.

      אהבתי

      • צפריר כהן הגיב:

        1. אם אתה שותה את מי המוביל הארצי: מוסיפים להם כלור בשביל לשמור על נקיונם. לפחות לפי הערך "מאגר אשכול" בוויקיפדיה. לפני זה הם עוברים טיהור גם על ידי מסננים שונים.

        2. במי השתיה יש חומרים שונים בכמויות גדולות יותר.

        3. אתה מוזמן לבדוק את שאלת הרעילות.

        4. ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בשימוש במי ביוב ("מים מושבים") להשקיה. לכן האמירה "אף אחד לא משתמש במי ביוב להשקיה" אינה מדוייקת. צריכים לעשות משהו עם הבוצה שמצטברת מהביוב. אם תקבור אותה באדמה היא בסופו של דבר תזהם את מי התהום. שים לב שבכתבה לא נמתחת ביקורת על השימוש בתוצרי הביוב האמורים לדיושן השדות. אולי זה בגלל שמשתמשים בהם בתבונה ובזהירות איפה שהם מועילים ולא גורמים נזק?

        5. האמירה ש"אין מספיק הוכחות" היא זו ששנויה במחלוקת כאן. שים לב שהאחראים על הנושא אומרים שזה בטוח ושהכתבה לא מספקת נתונים שסותרים את זה (אבל משתמשת בלא מעט דמגוגיה כדי לכסות על כך). לכן מבחינתי הכתבה היא סתם כתבה מפחידנית.

        6. ובינתיים, עד שלא יהיו לך מספיק הוכחות שזה לא מזיק, אני ממליץ להימנע מכימיקלים מסוכנים כגון DHMO:
        http://www.dhmo.org/

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          1. יש הבדל בין חומרים שהם נדרשים בכדי למנוע זיהומים ובקטריות וסכנות של ממש, לבין תוספת לצורך מניעת עששת, שיכול כל אדם למנוע אותה ע"י צחצוח שיניים.

          2. אין לי מושג מה אתה רוצה לומר בזה.

          3. קראתי מספיק בנושא, בכדי להסיק שיש סיכוי שהחומרים הללו מסרטנים ברמת ה-1 לכמה אלפים. זה לא נורא ואיום, אבל שוב, היות ומדובר על עששת, אני לא מעוניין להשתתף בניסוי ואני לא רואה את הטעם והחשיבות.

          4. האמירה לא מדויקת רק אם אתה מתעלם (כפי שעשית) מכל ההמשך שמסביר שאכן יש שימוש לגיטימי במים מטופלים.

          5. אתה מוזמן לקרוא על הפלרה מסביב לעולם. אני לא אכנס לזה כאן, אבל בכל מקרה, כמו שאמרתי, היתרונות (מניעת עששת) לעומת הסיכונים (סרטן), מייתרים לחלוטין את הצורך בהפלרה, במיוחד כשיש דרכים נורמטיביות לדאוג לשיניים שלך (עם משחת שיניים עם פלואוריד).

          6. אין קשר בין התרמית הזאת לנושא ההפלרה. ההיגיון הפשוט אומר שעלינו להוסיף למים חומרים רק כאשר אין ברירה או יש צורך מהותי בכך. ההחדרה של חומרים בכדי למנוע עששת, לא עונה לקטגוריה הזאת. באותה מידה אני לא חושב שצריך להכניס ויטמינים למים או לדלל אותם עם תרופות שמונעות התקפי לב. אם מישהו מעוניין לצרוך את הדברים הללו, הוא יכול לעשות זאת באופן עצמאי. מים הם לא כלי לתיעול חומרים או תרופות לציבור ואני לא צריך להוכיח שיש בחומרים הללו נזק בכדי לדרוש להסיר אותם. להפך – המדינה צריכה להוכיח שאין ברירה או שיש צורך אדיר להכניס את החומרים הללו, בכדי להשתמש בהם.

          אהבתי

  16. פינגבאק: עיניים פקוחות 19.3.2013: המקום בו אנשים נפגשים והאנושיות איננה | אישתון

  17. פינגבאק: telavivtimes: התמונה המלאה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s