עיניים פקוחות 19.3.2013: המקום בו אנשים נפגשים והאנושיות איננה

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

הנושאים לא מסודרים במכוון, בכדי להמנע מהקטגוריזציה הטבעית שבה אנו פוסלים מידע, רק בגלל שהוא נופל במשבצת כזאת או אחרת (אבל מומלץ לסבול עד הסוף ולחפור גם ב"ממסטרים" בתחתית). אני משתדל להביא את הדברים שעברו דרכי במהלך השבוע, אבל סביר וברור שלא אמצא ואציג את הכל. קראתם משהו מעניין שלדעתכם סובל מתת-דיווח או עיוות? חשבתם שפיספסתי משהו חשוב? שלחו לי לינק בפייסבוק של הבלוג או באימייל (בנושא רישמו "עיניים פקוחות") ל: Eishton@gmail.com.

3.3.2013 – 17.3.2013:

יום הזיכרון ויום השואה 2013 – בפוסט הקודם הבאתי בפניכם את צילומיו של גוסטבו ג'רמנו, שמשחזר תמונות של משפחות משנות ה-70 בארנגטינה, כאשר בתמונות בולט העדרם של חברי המשפחה שנרצחו על ידי המשטר הצבאי במלחמה המלוכלכת:

GustavoGermano

Gustavo Germano

לקראת יום השואה (8.4) ויום הזיכרון (15.4) הקרובים, אני מזמין את הקוראים לשחזר באותו האופן צילומים ממשפחתם או חבריהם, אשר נפלו במהלך שירותם או נספו בשואה.

הצילומים ירוכזו בפוסט מיוחד בחודש הבא. אם יהיו מספיק צילומים, ייתכן ואצור קשר עם גלריה שתדפיס את התמונות ותציגן לקראת הימים המדוברים.

השיחזור לא חייב להיות כירורגי, אבל חשוב לנסות לשמור על רקע ופוזיציה של המצולמים באופן שנאמן ככל הניתן למקור. במקרים הטרגים בהם נהרגו כל המצולמים, יש לצלם רק את אותו הרקע כפי שהוא היום.

את התמונות יש לשלוח למייל של הבלוג, בצירוף שמות המצולמים, שם הצלם המשחזר, הסבר על הנופל\נספה (מי היה, מתי נהרג, באיזה גיל וכל הפרטים שתרצו להוסיף) ופרטים על התמונה המקורית (היכן צולמה, מתי, נסיבות אם ידוע).

***

תמונת הבלוג – עם 123 קולות (23% מהמצביעים), הזוכה הוא אחיה שחרור, עם הבאנר שאתם רואים עתה בראש הבלוג (בכדי לכבד את השולחים האחרים, יתכן ובהמשך תהיה רוטציה). בכל מקרה, אחיה זוכה במאה שקלים בעבור עבודתו (לצערי אני לא יכול לשלם לכל השולחים), שהועברו לבקשתו לעמותה או ארגון "העוזרים לאזרחים להתמודד עם בירוקרטיה מול המדינה". אתם הצעתם אפשרויות בפייסבוק והארגון שנבחר הוא "פעמונים" – "המסייע למשפחות המצויות בבעיות כלכליות באמצעות הדרכה וליווי מקצועי בתחום הפיננסי וההתנהגותי".

תודה רבה לאחיה שחרור ולכל מי שהשתתף.

***

פירומנים ופרומנים – יגאל סרנה שוזר בהרמוניה נפלאה אירועים גזעניים מהתקופה האחרונה, שפורמים באנדרלמוסיה מאורגנת, את המרקם החברתי בישראל. כהרגלו, זה מרגיש יותר סיפור ממציאות (אולי זו בכלל הרגלה של המציאות הישראלית?).

ואם כבר באפליות עסקינן, אז ראוי להזכיר את סיימון וולדו מאריתריאה, שעבר עינויים במצריים ואז נכלא בישראל כשחצה את הגבול. סיימון יגורש בסופו של דבר, כי ישראל היא מדינת 'השואה' ולא מדינת 'כל שואה' או לפחות מדינת 'מה הגודל של השואה שלך?'. אבל לעת עתה, עד לגירושו, נתבקש בית המשפט, מפאת הראיות השזורות על עורו, להתיר לו שלא להמתין לגירוש הזה 3 שנים בכלא.

גבו המצולק של ארתראי שעבר עינויים בסיני

גבו המצולק של ארתראי שעבר עינויים בסיני (לא בטוח אם התמונה היא של סיימון עצמו, אבל אתם מבינים על מה מדובר)

השופט אליהו ביתן מצא שהעינויים שעבר סיימון היו בו זמנית קשים וקלים מידי, מכדי להצדיק את שיחרורו: כל כך קשים, כי יש להחזיק את סיימון בכלא, בכדי שאחרים לא "יענו" את עצמם כשיבינו שזה "כרטיס יציאה מהכלא" – וכל כך קלים, שכולם יקפצו על המציאה של צילוק עצמי בסכין או במוט לוהט. מדהים איך יכולה המערכת להכיל את האמונה כי אנשים מספיק נואשים בכדי לפגוע בגופם בצורה ברוטאלית שכזו ובו זמנית להאמין כי הם לא באמת "פליטים".

וכך נמנעה מסיימון החלטה לגבי המקרה שלו, כאילו נפל כדור עץ הישר מ- Minority Report, אל חיקו של השופט ביתן, שחרץ את דין ההווה על פשעי העתיד האפשריים. נועם ר. בדק תיקים אחרים של השופט ביתן ומביא את מה שנראה על פניו כמדריך הפסיקה לשופט המפלה או הגזען. לכל הפחות לוקח על עצמו ביתן תפקיד של קובע מדיניות ולא שופט המתעסק במקרה ספציפי המונח לפניו.

העור הכהה של סיימון נקרע לגזרים בהירים במקומות בהם אנשים נפגשים אך האנושיות איננה. כמו מפה של גלקסיה רחוקה שכולה סבל, מצטיירים על עורו פצעים וצלקות לבנות; כוכבים ואסטרואידים חולפים. אולי אם היו קולפים מעליו את עורו לחלוטין, היה זוכה בקצת חסד; אולי אם אחת מאותן סכינים היתה מסירה גם את עורלתו, היה זוכה לצדק של ממש.

***

המרכז הקהילתי לנשים אריתראיות – זקוק לעזרה שלכם. הסרטון מסביר בעצמו את הנושא ואם יש לכם בעיה להעביר כספים, אתם מוזמנים להשתמש בשירות הפייפל של אישתון ולהעביר את התשלום אלי (נא לרשום שזה מיועד למרכז) ואני כבר אצור קשר עם המרכז ואעביר להם את הכספים (קחו בחשבון שפייפל לוקחים כמה אחוזים בודדים בעבור השירות שלהם).

***

תרבות הפוכה (מחשבות רנדומליות לאור הצטברות נתונים) – העניים שלנו שמנים. זה נתון שתמיד מדהים אותי בכמה שהוא הופכי בפיזיולוגיה שלו למה שהיית מצפה ולכל מה שקורה במקומות אחרים בטבע. העניים שלנו שמנים. נשים משכילות יותר מגברים וככל שאתה עולה בשרשרת התעסוקה, כך פחות סביר שתמצא שם אישה. הבורסות שלנו, שנועדו לתת אשראי ומימון לחברות פרטיות, עוסקות עכשיו בעיקר בהימורים על חברות קיימות ומבוססות והמימון הגדול ביותר בעולם, הוא בכלל לממשלות עצמן. מדד הדאו ג'ונס הוא בפסגתו מזה עשורים, בעוד שהכלכלה האמריקאית (והאירופאית) צוללת ואיש לא רואה יציאה בקרוב. הכסף שלנו מודפס על ידי בנקים, באישור המדינה (שזה אומר באישורנו) ואז אנחנו מלווים אותו מהבנקים ועוד משלמים להם על זה ריבית. ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם ומהמדינות העשירות ביותר בעולם – היא גם מקום 2 בעולם בילדים החיים בעוני (ב-OECD). כחצי מהאוכל בעולם המערבי נזרק לפחכמיליארד אנשים סובלים מרעב בעולם20-25 אלף איש מתים מרעב (באופן ישיר או עקיף) מידי יום – לפחות 8 מיליון בשנה. בעולם בו מיליארד אנשים סובלים מרעב, עדיין יש לנו מיליארד וחצי אנשים הסובלים מהשמנת יתר. החל מ-2011 יותר אנשים בעולם מתים מהשמנת יתר, מאשר מרעב. בארה"ב העיר המובילה בתת-תזונה (מיסיסיפי), היא גם העיר עם הכי הרבה סובלים מהשמנת יתר חולנית. מסביב לעולם אנשים מתים כי אין להם גישה לאנטיביוטיקה – 80% מהאנטיביוטיקה בארה"ב (וישראל בוודאי לא רחוקה מאחור) ניתנת לבעלי חיים בתעשיית המזון. סיבת המוות היסודית (Underlying Cause) המובילה בארה"ב (ובעולם המערבי בכלל), היא תזונה לא בריאה \ רעילה – הטיפול המקובל לבעיות הנוצרות כתוצאה מבעיות התזונה (סוכרת, בעיות לב וורידים וכולי) הוא תרופות מרשם – סיבת המוות השישית בארה"ב, עם יותר מ-100,000 הרוגים בשנה, היא תרופות מרשם (בשימוש נכון). למרות כל ההתקדמות במנועים ובטכנולוגיה שמסביב, המהירות הממוצעת לרכב בעיר רק יורדת בכל שנה במאה שנים האחרונות. כל מדינות המערב עסוקות במלחמה בטרור מתוך פחד ואמונה כי מנסים לרצוח בהן – ההרוגים בטרור בכל העולם המערבי ביחד מסתכמים לכמה מאות בכל שנה (לקנה מידה: יותר אנשים מתים מנפילה מהמיטה, מחנק עצמי ארוטי או מהיפופוטמים) – בתקציב של המלחמה בטרור היה אפשר להאכיל את כל הרעבים בעולם כמה וכמה פעמים – יותר אנשים נהרגים במלחמה בטרור, מאשר בטרור (הרבה, הרבה יותר) – אף אחד מהטרוריסטים של ארועי ה-9.11 לא הגיע מאף אחת מהמדינות שפלשו אליהן בעקבות אותם אירועים. 3000 איש נהרגו בארועי 9.11 –  מיליון בני אדם נהרגו עד כה בפלישות של ארה"ב למדינות שלא תקפו אותה. המערב זועק כי הטרור פוגע באזרחים ללא משפט או הוכחת אשמה – 4 אנשים\מוסלמים נהרגים כל יום בתקיפות ממטוסים ללא טייס, אף אחד מהם לא מועמד לדין או מוסבר לציבור ולפחות רבע מהם אזרחים. ב-15 השנים האחרונות 80% מחברי הקונגרס האמריקאי היוצאים הפכו ללוביסטים. 7 מתוך 9 המפקחים על הבנקים שהיו לישראל, הפכו למנהלים בכירים בבנקים עם פרישתם. ג'ון קיריאקו, סוכן ה-CIA שהדליף כי ארה"ב מתעללת בעצירים, נשפט לפני חודשיים לשנתיים וחצי בכלא – בנק HSBC ומנהליו, שנמצאו אשמים לפני מספר חודשים בהלבנת כספים לקרטלי סמים, ארגוני טרור ושיתוף פעולה פיננסי עם איראן, לוב, סודאן, חמאס, אל-קעידה ועוד בהיקף של 60 טריליון דולר, קיבלו קנס (שמקביל לרווחים שהבנק עושה תוך מספר שבועות). מנהלי הבנק הודו כי הם הלבינו כסף לארגוני סמים בשווי 881 מיליון דולר ולא קיבלו עונש – גזר הדין הממוצע בארה"ב ובישראל על עבירות סמים הוא כשנה וחצי – מרבית המואשמים החזיקו גרמים בודדים של החומר המדובר – 881 מיליון דולר יקנו לכם בישראל קצת מעל 8 טון של קוקאין, ללא הנחת כמות.

מה הפואנטה? כשם הפינה הזאת – עיניים פקוחות. דברים אינם כפי שהם נראים. העובדות בשטח אינן מסתדרות עם הטענות המושמעות בפנינו. רק מבט על התנועות הפיננסיות והשררתיות, יכול להסביר את ההתנהלות שסביבנו. זה לא קונספירטיבי, זה אינטרסנטי.

***

10 שנים לכיבוש בעיראקה-BBC מביא עדויות חדשות המוכיחות (שוב) כי אנגליה וארה"ב ידעו מראש שלעיראק אין שום נשק להשמדה המונית (או נב"ק – נשק בלתי קונבציונאלי). עדים בכירים ומסמכים מראים כי ה-CIA וה-MI6 הבריטי ידעו ודיווחו כי העדויות שניתנו בנוגע לקיום של נב"ק, היו חלשות ובשום אופן לא היוו ראיות חותכות. אבל המשטר לא חיפש ראיות חותכות. מסמכים מאיטליה, שטענו שסדאם חוסיין מנסה לרכוש אורניום דרך ניז'ר, שימשו כפרופגנדה והוכחה לציבור להצדקה לפלישה, זאת למרות שחודשים לפני כן כבר התריעו בתוך המערכות כי הם אינם אמינים וכמה ימים לפני הפלישה קבעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כי הם מזויפים לחלוטין. למעשה עוד לפני הפלישה, נשלחו לניז'ר גנרל אמריקאי, שגריר ארה"ב לניז'ר ונציג מטעם ה-CIA – כולם מצאו ודיווחו שאין שום סיבה לחשוב שניז'ר מוכרת אורניום לעיראק. המשטר התעלם ורק החוקר מטעם ה-CIA (ג'וזף וילסון) בחר לעקוף אותו וללכת לעיתונות עם המידע. כנקמה שרף המשטר את זהות אישתו, ואלרי פליים, כסוכנת CIA והרג את הקריירה שלה.

את "הראיות" הללו צירפו לעדות של אזרח עיראקי שטען שעבד במעבדה ליצור נשק כימי\ביולוגי. זו היתה עדות מגוחכת של אדם שניסה להשיג אזרחות אמריקאית ולמזלו האמריקאים היו נואשים באותו הזמן לעדויות, מגוחכות ככל שיהיו. ה-BBC מראה כי עוד "עדויות" שכאלה, של אנשים שהאינטרס שלהם לשקר מובהק, הובאו בפני סוכנויות הריגול והממשל. אמנם אלו היו אפילו פחות אמינות מהמקורית, אך הן מעידות על מצב שאינו חקירת האמת, אלא חיפוש אחר עדויות התואמות לגרסא המצדיקה תוכנית שהוכנה מראש.

אך לא כל העדויות שהובאו בפני הסוכנויות היו שקריות. שתי עדויות הגיעו ממקורות מאוד אמינים ולעומת העדים הקודמים, הם לא היו סתם אזרחים, אלא מקורבים לסדאם. סוכן ה-CIA לשעבר, ביל מאריי, מספר ל-BBC על הקשר שיצר עם שר החוץ של עיראק, נאג'י סאברי, דרך עיתונאי עיראקי שתיווך בינם. חצי שנה לפני הפלישה לעיראק, סאברי נאם באו"ם בעודו לובש חליפה שנתפרה במיוחד בשבילו כאיתות. מאריי קיבל אישור סופי שהעיתונאי אכן בקשר עם סאברי ושסאברי אכן משתף פעולה. סאברי המשיך להעביר עדויות למאריי, על כך שלעיראק אין נב"ק, אך השלטון האמריקאי והבריטי התעלמו.

עוד עולה מתחקיר ה-BBC, כי חודשיים לפני הפלישה נפגש סוכן MI6 עם ראש המודיעין העיראקי, נסיך היהלום בחבילת הקלפים האמריקאית (יהיה מוכר למי שראה וזוכר את Green Zone). גם הוא מסר כי אין לעיראק נב"ק.

כל זה קרה חודשים לפני המלחמה. למרות שכך, באופן סלקטיבי נבחרו עדויות ודו"חות מאנשים מפוקפקים ללא קשרים שיאפשרו להם מודיעין איכותי, על פני אנשים שבוודאות היו מיודעים ודו"חות שעובדות ביסודותיהם.

חשוב לזכור ולהזכיר את הנושא הזה. המיודעים שבינינו לא מבינים עד כמה בלתי מיודעים האחרים. זו הוכחה עקרונית (אחת מרבות), שממשלות וסוכנויות ביון, מוכנות לשקר לציבור בקנה מידה עצום, בכדי לקדם את האינטרסים שלהן. חשוב לזכור ולהזכיר את זה בדיונים על סוריה, איראן, פלסטין ולמעשה כל מאבק בכלל, לא בכדי להוכיח כי תמיד משקרים לנו, אלא שתמיד יכולים לשקר לנו.

הסיפור של עיראק צריך להזכיר לנו שהעובדה שמנהיג מדינה, ראש ה-CIA, ראש המוסד או כל אדם אחר, טוען בשידור חי שהוא בטוח בכך וכך ושאנו מחויבים לפעול כי כך וכך, אין זה אומר שזה באמת המצב. במיוחד  במדינה כמו ישראל.

עיתונאים, פוליטיקאים, ראשי מדינות וארגוני ביון, כולם שיקרו או שתקו בזמן שידעו שאחרים משקרים, ואיפשרו לנו לצאת למלחמות נוראיות ומיותרות. בין 150,000 למיליון בני אדם נהרגו במלחמה בעיראק עד כה. אף אחד מהמחבלים של אירועי 9.11 לא הגיע מעיראק או קשור לעיראק ושום נשק להשמדה המונית לא נמצא שם.

***

הטבח בנהר קוויק – כמעט חודשיים חלפו מאז התמונות מהטבח באלפו (חאלב) שבסוריה, כאשר ראינו את 110 הגופות לצד נהר קוויק, המהווה גבול פיזי בין המורדים וצבא סוריה. כל המתים נורו בראשם ונזרקו לנהר, כאשר ידיהם עדיין עם אזיקוני הפלסטיק עליהן. הגרדיאן הבריטי לוקח אותנו לסיפור שמאחורי הטבח ולמקום בו מניחים גדרות בנהר, בכדי לדוג אנשים שנעלמו כשעברו בנקודות ביקורת של הצבא הסורי; מקום בו קוברים אנשים בגני ילדים (תמונות קשות).

(התחקיר ממשיך בחלק השני, השלישי והרביעי)

***

מבט מעגלי – הוא סרט קצר שאני בטוח שלא מעט יתחברו אליו ולא מעט יגידו שהוא דמגוגי (מבחינת עריכה ומשחק הוא לא מוצלח במיוחד ונשען לחלוטין על הרעיון).

דמגוגי? לא? לא אכנס לויכוח הזה יותר מידי, אך אציין כי היה שלב בהיסטוריה שלנו שחשבנו שהשוואת שחורים לאנשים היא דמגוגית; שהשוואה של יהודים או נשים לאנשים היא דמגוגית. בכל השלבים הללו, למרות שהיו התקדמויות מוסריות לפניהם והיה ברור שהכיוון של המוסר הוא לספח יותר ויותר תחת הגנותיו ודרישותיו, העדיפו אנשים להאמין כי האנושות הגיעה לפסגתה האפשרית; כי נגענו בפני האלוהות או לפחות האלוהות האתאיסטית – אלוהות כשלמות קיימת תחת הנסיבות ולא כאידאה חיצונית.

כאשר ארה"ב הוקמה, בחרו מייסדיה בניסוח הבא: "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים".

במבט לאחור כל אותן נקודות נראות לנו מגוחכות היום, מכדי להחשיבן כפסגה אנושית של מוסר ותרבות. אף אחד מאיתנו שיחזור לימים בהם נשים, יהודים, שחורים, ילדים או נכים, נחשבו נחותים רק על עצם השתייכותם לקבוצה הזאת, לא יוכל להתחבר לנקודת המבט הזאת. ולמרות שאז וגם היום, היו טיעונים מדעיים בעד ונגד ההפרדה וההיררכיה שנקבעה, בסופו של דבר, לא היתה זו מדידת מוחו של האדם השחור או אפו של היהודי ששמה קץ לאפליה, אלא רק ההתקדמות המוסרית והחברתית. למעשה, החוקים שלנו אשר מחייבים שוויון זכויות, לא נותנים שום הסבר מדעי לכך, כי אין הסבר מדעי לשוויון, כשם שאין הסבר מדעי לאפליה. ברגע שהמדע יוכל להוכיח שוויון, לא יהיה צורך לאכוף אותו; ברגע שהמדע יוכל להוכיח אפליה (כמוצדקת), לא יהיה צורך למנוע אותה.

אמיתות המוכחות מעצמן… המייסדים האמריקאים בעצם הגדירו אקסיומה מוסרית, אשר אינה שואבת את כוחה ממדעים ואשר המדעים אין בכוחם להפריכה. המדע מעולם לא היה ולעולם לא יהיה הבסיס של המוסר או החברה האנושית. לנצח נועדנו להיוולד לתוך הזמנים בהם נאמין כי נגענו באלוהות ולנצח נועדנו לגלות כי טעינו. אם מתוך אמונה בישות מושלמת או אמונה כי השלמות בכלל איננה, עלינו להסיק כי לא בידינו הצדק המוחלט. כל שיש לנו הן האמיתות המוכחות מעצמן, האקסיומות המוסריות שמגדירות אותנו. כל ההצלחות האנושיות נשתלו באדמת הכישלון; כל תגלית מקורה בטעייה; כל התקדמות לוותה בדם ויזע.

ואם מתוך חשיבה מדעית או דתית; מתוך הסק מהניסוי הגדול של האנושות, או מתוך אמונה כי לא ניתנה לנו היכולת לדעת – אנו חייבים להגיע למסקנה כי יתכן ואנו טועים. ההיתכנות הזאת מחייבת אותנו, בהקשר של סבל, כאב ומוות, לבחור במסלול המוסרי הבטוח ביותר. אם לא מהלב הנכמר מול כאבו של האחר, אז לפחות מהאפשרות הסבירה כי האחר הוא השחור או היהודי או האישה או הסודני או האינדיאני או כל האחרים שבאו לפנינו ויבואו אחרינו ונחשבו לפחותים. כל עוד הם אינם פוגעים בנו וקיומינו לא מחייב פגיעה בהם, אין שום הצדקה לכך שנטיל עליהם סבל ומוות.

לא העור של האדם השחור ולא האף של היהודי; לא הדגדגן של האישה ולא הפרווה של החיה; לא מוחו של הסובל מפיגור שכלי ולא רגליו של הנכה הן הצדקה לאפליה. ובאשר אנו מצדיקים אחת, אנו מצדיקים את כולן. כל העוולות אחת הן והמחשבה כי לא כך הדבר, היא מקור כל העוולות.

***

על בריונות, התבגרות ואהבת העצמי – שיין קויקזן בגרסא המלאה והחיה לסרטון האנימציה שנהיה מאוד פופולרי (אני מעדיף אותו בגרסא החיה שמרגישה יותר אמיתית), מספר על הילדות שלו בתור ילד דחוי שסבל מהטרדות מחבריו לכיתה. זה קצת קיטש אמריקאי ובהחלט צרות של עשירים, אבל במצבים כאלה, כשאני חרד מהפריבילגיה של לסבול כאשר יש סבל כל כך הרבה יותר גדול ונורא בעולם, אני נזכר בשורה של דאמיין רייס שמדבר על אביו אשר "נסע לארצות אחרות. הוא מצא מישהו שמבין את התקתוק והצורך של האדם המערבי לבכות."

***

במדינת פלסטין (האירועים הבולטים בלבד)

  • מת מפצעיו מוחמד עספור, 23, שבועיים לאחר שנורה בראשו (שלא לצורך) ע"י חיילי צה"ל עם כדור גומי מצופה מתכת, בהפגנה למען שובתי הרעב הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים.
  • בירי בלתי נדרש (לפלג הגוף העליון) נהרג מחמוד אל-טיטי מכדור לראש מחיילי צה"ל במחנה הפליטים אל-פוואר ובנוסף נפצעו עוד 4  (תמונה קשה)
  • שבוע שעבר הגיש ארגון בצלם ערעור על ההחלטה לסגור תיק נגד חייל שירה כדור מצופה גומי במפגין (ערן כהן) שלא היוה איום ומטווח של 5 מטרים. כמו כן החיילים הפקירו את המפגין הירוי בשטח והוא פונה על-ידי חבריו לבית החולים אסף הרופא, שם נותח להוצאת ליבת הכדור המתכתית שחדרה לירכו. התיק נסגר כי לצערנו כל מה שיש זה הסרטון הבא שבו רק רואים את החייל, המפגין, הירי והאקדח המעשן. נקווה שפעם הבאה ימצאו בבצלם ראיות אמיתיות…

  • צעיר פלסטיני, חמזה חאלוב, נורה בחזה ע"י צה"ל בטולכרם. ככל הנראה במהלך הפגנה אלימה (אבנים ומולוטובים), אבל לא כזאת שסיכנה את החיילים או חייבה ירי לפלג הגוף העליון.

קריאה מוגברת:

נזקי ההפרטה: 12 מיליארד שקל בשנה.

נועם ר. מצביע על מספר בעיות קטנות בדו"ח ועדת סופר, כמו זה שהוא כולו בדיחה אחת גדולה, שחסרונה היחיד הוא שהיא אינה מצחיקה.

מתי גילוי נאות אינו מספיק – ד"ר נעמה כרמי בהסבר קצר על מה שאמור להיות ברור מאליו: הודאה בדבר ניגוד עניינים, אינה מבטלת את הניגוד (בהקשר של אבן וסער ובכלל).

סבר פלוצקר בכלל לא חושב שמגיע לכם גילוי נאות כשהוא טס לסקר כתבה בחסות בנק לאומי (ועוד שלל דברים מעניינים למתעניינים בתקשורת הישראלית).

להאזין לסיפורים מאחורי התמונות המפורסמות מהמלחמה של האמריקאים בעיראק (אנגלית בלבד)

אסתי סגל כותבת על רשות הטבע והגנים, שהוזנתה לטובת אינטרסים פוליטים ופיסקה בכוח את רגלי הטבע הישראלי לכל קבלן שרוצה לתקוע את זיקפת הבטון החמדנית שלו. כששוב ושוב אלו עמותות והתארגנויות אזרחיות שעותרות ונאבקות, ומולן נעמדות המדינה ורשות הטבע והגנים, נהיה ברור מי משרת אילו אינטרסים, לא משנה איזה שם הוא נושא. גם אם נקרא לחברה קדישא, "משרד הבריאות", זה לא אומר שתפקידם יפסיק להיות לקבור אותנו.

כלכליסט מעדכנים על מצב ההפלרה בישראל – מכל הויכוחים והטיעונים ששמעתי בנושא, מבלי להכנס לעניין  הסרטן שאנחנו כנראה מקבלים במי השתיה שלנו, עוד לא הצלחתי להבין איך נראה לאנשים הגיוני להוסיף חומצה או מתכות למי השתיה, בשביל עניין דבילי לחלוטין כמו מניעת עששת. אני מוכן לקבל את זה שאנשים יכניסו גם חומרים רדיו-אקטיבים לגוף שלהם כשהם מנסים להיפטר ממחלה מסוכנת, אבל לשתות חומרים רעילים בכדי למנוע חורים בשיניים, שנמנעים גם ככה אם אתה מצחצח?!

היומן של אישתון:

פיספסתי משהו? שלחו לי ארועים בפייסבוק או ישירות ליומן בגוגל.

***

המוזיקה שברקע – צלילים להקליד עימם.

***

הממסטרים (לחצו על אחת התמונות לכניסה ואפשר לגלול מתחת לתמונות לקריאה נוספת):

אם תמונה שצילמתם או ערכתם נמצאת בגלריה, לחצו כאן.

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-20 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקולוגיה, בין אנשים לשאר בעלי החיים, גזענות, הדרת נשים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, עיתונות, פוליטיקה, פמיניזם, צבא, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

64 תגובות על עיניים פקוחות 19.3.2013: המקום בו אנשים נפגשים והאנושיות איננה

  1. Avi הגיב:

    בפתיחת הקישור הנוגע להפרטה (12 מיליארד ש"ח) עודכנתי על ידי תוכנת האנטי-וירוס שלי (AVG) כי נמנע ניסיון לחדור למחשבי (על ידי וירוס/סוס טרויאני המוטמע בדף המקושר).

    חבל, כי התוכן בהחלט מעניין.

    אהבתי

  2. perkepon הגיב:

    אישתון, לגבי התרבות ההפוכה – והסרטון שהבאת על אי-שוויון:
    מה אכפת לי כמה העשירים מרוויחים?
    רייגן פעם שאל את שר האוצר השוודי בנוגע למדיניות שלהם "האם אתם מנסים למגר עושר?".
    השר ענה "לא, אנחנו מנסים למגר עוני".
    אני מסכים עם הגישה. למגר את העוני במונחים אובייקטיביים – זה מה שצריך להנחות את המדיניות שלנו, לא הגדלת השוויון (ולא, זה לא בהכרח בא ביחד).

    לגבי המרכז הקהילתי לתמיכה בנשים אריתריאיות – יש דרך לתרום להם ישירות? אפילו ללכת ברגל ולתרום להן ישירות? אם כן אני ממש אשמח אם תפיץ אותה.

    בהמשך אגיב על כל השאר.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לא אכפת לי כמה העשירים המרוויחים באופן עקרוני. אבל במציאות העושר שלהם נגזר מהעוני של אחרים (לא כי הם בהכרח גונבים אותו ישירות בעצמם, אלא בגלל הדרך בה עובדת המערכת). אבל לא נראה לי שנסכים.

      יש מייל בסוף הסרטון של המרכז הקהילתי. תוכל לפנות אליהם בעצמך.

      אהבתי

    • איליה הגיב:

      לא אכפת לי כמה הם מרוויחים. אכפת לי שבכסף שהם מרוויחים הם קונים את המדינה שלי.

      אהבתי

      • perkepon הגיב:

        לי לא אכפת ממה שאנשים מנסים לקנות – אכפת לי ממה שאמורים לייצג אותי מוכרים (את המשאבים של כולם – לעשירים ביותר ובפרוטות). קשרי הון-שלטון על כל סוגיהם חייבים להיפסק. אחת הדרכים היעילות ביותר להפסיק את קשרי ההון שלטון היא להחליש את השלטון.

        אישתון, אם אנחנו מסכימים שהמטרה של ניסוח מדיניות היא למגר עוני במונחים חומריים אבסולוטיים – רק נותר לשאול – איזו מדיניות משיגה את התוצאה הכי טוב. למרות שהדיון עדיין יכול לערוך שנים מנקודה זו – מהרגע שעלינו על המסלול הזה תאורטית הדיון יכול להסתיים בהוכחה של אחד הצדדים.

        אהבתי

    • דותן הגיב:

      כמה דברים:
      1. זה לא שהם "עשירים", האנשים האלה צוברים כמויות כסף הזויות. אם מישהו מה1% האלה מת ומשאיר הכל לצדקה זה יכול לשקם עשרת אלפים משפחות. זה הזוי לגמרי.
      2. רוב הכסף של הטייקונים מגיע מהעובדה הפשוטה שהם (הבנקים) קיבלו את המנדט הבלעדי לייצר כסף, ועל כל שקל שהם מייצרים ונותנים למישהו הם גובים ריבית שהולכת לכיס שלהם. מה שזה אומר זה שבכל רגע נתון החוב המצטבר לבנקים גדול יותר מכמות הכסף שקיימת, מה שיוצר המון בעיות במידה ואנשים מפסיקים לקחת הלוואות ובעצם לא מאפשרים לבנקים לייצר עוד כסף.
      3. המערכת שתיארתי בנויה על מחסור. אם לאנשים לא חסר הם לא לוקחים הלוואות, ולכן בנק ישראל מעוניין שתהיה אינפלציה (ירידת ערך הכסף) מתונה כדי שלאנשים יהיה חסר כסף.
      4. לאף אחד בתוך המערכת הזאת אין אינטרס לראות בה פגמים ובטח שלא לתקן אותה או לבחון אותה לעומק. הם נהנים מאוד מהמצב כמו שהוא, תודה.
      5. מחזק את איליה. הבנקים יכולים להחליט לאיזה מפלגות לתת הלוואות ולאיזה לא. הם יכולים להחליט למי למחוק חוב של מיליונים ולמי לא. הם יכולים לקנות לוביסטים. הם יכולים לקנות פוליטיקאים וכמובן את התקשורת. צריך ציבור עצום שמודע לבעיות האלה בשביל שיהיה איזשהו סיכוי לשנות את המערכת, ויפה שעה אחת קודם (קרי לפני שהמערכת קורסת)
      6. סך הכל כסף זה מערכת שאמורה לייעל סחר חליפין. זה אמור להיות קל וטוב. בעבר כשהיה אפשר לחיות בלי כסף היו הרבה פחות אנשים רעבים, ועכשיו כשכל סוגי הייצור מתייעלים באלפי אחוזים לא לכל האנשים יש אפשרות להשיג כסף. אז במקום שהכל יהיה הרבה יותר זול, בגלל שהרבה יותר קל לייצר כל דבר, הבנקים דואגים שהכל יהיה יקר, כדי שהמערכת שלהם תמשיך לעבוד.

      לסיכום מערכת כספית זה משהו הכרחי, אבל הבנקים חטפו אותה. האפשרויות הן או לחטוף אותה בחזרה או לבנות מערכת אחרת (מה שמנסים לעשות בהרבה מקומות בהצלחה רבה למורת רוחם של הממשלות והבנקים)

      אהבתי

    • drevney הגיב:

      זה בא ביחד כי כוח חברתי אינו ניתן לחלוקה.

      ואסביר: הרעיון שאפשר למגר עוני בלי למגר את העושר המופרז הוא מופרך לא בגלל שאין אפשרות טכנית לעשות זאת, אלא בגלל שאין אפשרות פוליטית לעשות זאת. בחברה אנושית תיאורטית שבה יש הפרדה בין הכח החברתי הכלכלי לבין הכוח החברתי הפוליטי ניתן היה למגר את העוני על ידי צעדים סבירים ופשוטים שיעשה השלטון. אולם בחברה האנושית בה בעלי הכח הפוליטי הם בלתי נפרדים מבעלי הכח הכלכלי, ולכן אין להם מניע למגר את העוני. מצד שני בחברה כזו לא הייתה יכולת לעשירים לצבור עושר דמיוני כמו שהם צוברים. צבירת עושר רב בהכרח משולבת עם צבירת כח פוליטי רב.

      ומכאן הבעייתיות של העושר. הנושא הוא לא קנאה במי שהצליח אלא שהעושר הוא הצטברות של כוח בידי מעטים. ולא משנה כמה מניעיהם טובים (והם לא בדר"כ) הכח משחית. כאשר הכח החברתי מחולק באופן לא מאוזן הפעילויות החברתיות לא משרתות את כלל הציבור אלא את המעטים שבידיהם הכח. ובפרט היא משרתת את בעלי הכח בשאיפתם להגדיל את כוחם על חשבון כוחם של האחרים, בעלי הון אחרים והציבור בכללותו.

      לכן יש קורלציה בין כח חברתי רב של בודדים לבין עוני ופגיעה בחלשים. ואמרתי כח חברתי רב ולא בהכרח עושר, דיקטטורות קומוניסטיות לא התאפיינו במעמד שליט עשיר, אלא במעמד שליט בעל ריכוז כח רב מדי על החברה.

      אהבתי

    • כשאי השווין עולה מתרחשים כל מיני דברים מוזרים. לדוגמה העשירים מעלים את הביקוש לדירות. מחיר הקרקע עולה – מחירי הדיור של העניים עולה. זו דוגמה אחת מדוע אי שווין יכול להשפיע גם אם ההכנסה במונחי כסף נשארה אותו דבר. גם אם ההנכסה ה"ראלית" (הכנסה במונחים של סל מוצרים ***ממוצע***) לא ירדה.

      אמפירית, במדינות מערביות , גידול בצמיחה הכלכלית לא מוביל לשיפור ברווחה. לא על פני זמן ולא בהשוואה בין מדינות שונות. לעומת זאת שינויים באי השוויון דווקא כן מובילים לשינויים ברווחה – גם ברווחה מדווחת וגם בהרבה היבטים אחרים – תוחלת חיים, כניסת נערות להריון, השכלה, כליאה ועוד.

      הדברים האלה מתועדים בין היתר בספר The Spirit Level של זוג רופאים בריטים (שבודק בין היתר את ההשפעות הבריאותיות של אי שווין ) יש הבדלים משמעותיים :

      לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 – מ 15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות ל-מיליון איש בשנה.

      http://ecowiki.org.il/wiki/The_Spirit_Level

      אהבתי

  3. אסתי הגיב:

    כמה טוב שבאת "לאזן" ולספר לנו על כול אותם פשעים נוראים שמדווחים אבל כנראה לא מספיק ב"פלסטין", למה שלא תשלם מס מקלדת קטן ליומרות האובייקטיויות שלך ותכתוב גם על בקבוקי תבערה ואבנים נגד יהודים?

    http://www.glz.co.il/1087-14241-HE/Galatz.aspx

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      איזון אומר לכתוב על שלא נכתב או לא נכתב בהיקף נרחב מספיק. לא רק שהסיקור על אלימות פלסטינית כלפי ישראלית מקבל סיקור של בערך פי מאה מהאלימות ההפוכה, אלא שגם ככה לא הייתי מציין ארוע שולי כמו זריקת בקבוק תבערה (שלא נפגעו בו אנשים) כשם שלא הייתי מציין ירי שלא נפגעו בו פלסטינים וכדומה.

      אני מבטיח שכשהתקשורת הישראלית תתחיל להשמיט הרוגים ישראלים ומקרים קשים של אלימות כלפי ישראלים מדיווח, אני אתחיל לדווח על זה.

      אהבתי

      • yotama9 הגיב:

        ראית איזה התייחסות לאוטובוס הילדים בסחנין? רק שמעתי על זה אבל לא מצאתי כתבה בשום מקום פרט ללאטמה

        אהבתי

        • דן הגיב:

          מסכים לחלוטין עם אסתי ו- yotama9, גם אני שמעתי על האוטובוס מהמיזם החינוכי הנהדר בדרך לא דרך וחבל שלא סיקרו את המקרה, אני בטוח שזה היה גורם לבתי ספר אחרים המשתתפים במיזם חינוכי זה להתאמץ יותר בהרגעת ילדים מבתים קיצוניים ובכך חוסכים צער מיותר.

          שלא אתפרש לא נכון, אני מעריך מאד את הבלוג, ומסכים עם רוב הדברים המוזכרים, אבל אני חושב שחבל שמבחינה מדינית-בטחונית די ברור שהבלוג מוטה, זה מוריד מהאמינות של הדברים. לא פעם ולא פעמיים קראתי ידיעות חדשותיות על אלימות ופצועים לצד הישראלי רק במבזקים צדדיים ורק בחלק מאתרי החדשות, לפעמים אפילו לא באף אחד מהם אלא דרך הודעות אינטרנטיות של גולשים. אין טעם לטעון שהתקשורת מוטה לטובת הצד הישראלי, כי אם בכלל היא מוטה בעד הצד הפלסטיני על מנת לאזן את הגזענות ההולכת וגוברת לחרפתנו.

          אישתון, כדאי לקחת את הדברים כביקורת חיובית ובונה במקום ישר להתגונן/לצנזר/לתקוף חזרה, אני ממש נהנה מתכני הבלוג באופן כללי וחבל שיש דברים שהורסים את החוויה.

          אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אני קורא כל יום כמה עשרות מאמרים וכתבות. אני קורא לפחות 10 עיתונים באופן קבוע. קראתי לפחות 5 מאמרים שעשו השוואות על סיקור של פגיעות בפלסטינים לעומת ישראלים. זו לא תחושת בטן או התגוננות – הסיקור מוטה לטובת הצד הישראלי. אבל זה נורא פשוט לבדוק את זה: קחו לכם (אלו שמפקפקים) את הידיעות שאני מפרסם בחלק של 'במדינת פלסטין' במשך נאמר 2-3 טורי עיניים פקוחות וחפשו את התוכן הזה בתקשורת הישראלית (זה דרך אגב מה שאני עושה לפני שאני מפרסם אותם, כי אני מעדיף לתת לקורא לינקים בעברית, לעומת הליקנים באנגלית שאני מספק מבלוגים בינלאומיים או פלסטינים).

            אהבתי

  4. sutafti הגיב:

    בשם כל הפרות והקדושים אני חייבת להפסיק לאכול בשר ! עכשיו כבר אחת עשרה ועשרה התחלתי בתשע ומשהו יצאתי לשלוש הפסקות סיגריה אחת הדלקתי הפוכה , בדרך לאחת מהן נכנסתי בקיר ובחוץ הייתי בטוחה ששמעתי פרה בוכה . עכשיו אני סתם יושבת בוהה מחר אני בטח אחזור לקריאה שניה .
    היה תענוג , תודה .

    אהבתי

    • perkepon הגיב:

      אם המטרה היא להעלות מודעות – הפוסטים של אישתון הם הצלחה מסחררת.
      יש המון תחליפים לבשר ולחלב. אני אישית אוהב גבינה טבעונית עם נקניק סייטן.
      בתיאבון וברוכה הבאה.

      אהבתי

      • sutafti הגיב:

        לא .. אל תברך אותי כ"כ מהר משום מה יצא שהיום אכלתי יותר בשר מאשר אני אוכלת בשנה שלמה בטח יש לזה איזה הגדרה בפסיכולוגיה – חזירות או משהו ..

        אהבתי

  5. טל הגיב:

    לגבי תרבות הפוכה
    תוכל לפרסם בבקשה את המקורות לכל הנתונים שציינת?
    תודה,
    טל

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      זה המון לינקים. אתה מוזמן לעשות חיפושים (באנגלית בדרך כלל) ותוכל להגיע לתוכן. אם יש משהו ספציפי…

      אהבתי

      • טל הגיב:

        אני אחפש. אבל אם אתה מציין עובדות (וכל הקטע הוא עובדות) , כדאי גם לפרסם את המקור שלהם, אפרופו עיניים פקוחות ולא לקחת דברים כמובן מאליו. Just saying.

        אהבתי

  6. ido2267 הגיב:

    אחרי שקראתי על מעללי רשות הטבע והגנים בסילואן הבנתי שפשוט צריך לנקד "גנים" עם ג בסגול ואז הכל נהיה ברור.

    אהבתי

  7. מ' הגיב:

    תודה על הפוסט. הערה: "העיר אלפו בסוריה" – או חאלב בעברית..

    אהבתי

  8. סמי הגיב:

    לטובת הקוראים דוברי העברית והערבית: אלפו שבסוריה היא חאלב

    אהבתי

  9. נמרוד הגיב:

    1. שים לב ש 'מתכות' במי השתייה שלנו זה לאו דווקא דבר רע. נניח, מי השתייה שלנו מכילים בין השאר בריכוז לא מבוטל מתכת אלקלית עם סימון כימי K אשר במים הופכת ליון חיובי K+ והיא כל כך מסוכנת שבריכוזים גבוהים יותר משתמשים בה בהוצאה להורג בארה"ב בזריקה קטלנית.
    רק ש… מדובר באשלגן ואנחנו אוכלים את זה בבננות ובדי הרבה דברים מהים ובכלל מלח דל נתרן מכיל משהו כמו 25% אשלגן. המים שלנו לא מכילים רק מים ולעולם לא יכילו רק מים (וטוב שכך, שכן שתייה של מים מזוקקים לגמרי היא גם רעילה במידה כלשהי) ועל כל רכיב כזה (מבין אינספור המתכות והאל-מתכות שיש שם) אפשר למצוא ריכוזים ותנאים בהם הם רעילים ואפשר למצוא ריכוזים ותנאים בהם הם בריאים וטובים לנו.
    אני לא יודע ספציפית על פלואורידים משהו מיוחד, אני כן יודע שהרבה פעמים יש פרשנות מוטעית של מחקרים וצריך להתייחס לדברים האלה בזהירות.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Potassium_chloride

    2. הפוסט הראשון מבלבל במיוחד. לא חשבתי שיש לך זיקה חזקה לשואה. תוכל לפרט?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. אני לא טענתי שאין להוסיף חומרים למים. מוסיפים חומרים כמעט לכל מוצרי הצריכה שלנו וחלקם לגיטימיים. אם יש צורך למנוע זיהומים מסכני חיים על ידי הוספת כימיקל למים – זה ראוי. אני רק אומר שלמנוע עששת, זו לא סיבה לגיטימית לתוספת פלואוריד למים של כלל האוכלוסיה. מה הלאה? יוסיפו סבון למים בשביל אנשים שלא שוטפים את הידיים עם סבון?

      2. מה יש להסביר? הזמנתי אנשים לשלוח לי תמונות שלהם עם אנשים שמתו בשואה או בשירות הביטחון. תמונה אחת היא המקורית והתמונה השניה היא שחזור של אותה התמונה, רק ללא החללים.

      אהבתי

      • ido2267 הגיב:

        ואתה מצפה ממני לנסוע לאסטוניה ולצלם שם נופים?

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          לא יודע היכן התמונות צולמו. אני לא מצפה ממך לכלום. למי שיש יכולת לשחזר, מוזמן לעשות זאת. חלק מהתמונות שגוסטבו משחזר, גם כן לא משוחזרות באותו המקום. לעיתים מבנים נהרסו או שכבר אין גישה לאותם המקומות. אז הוא מחפש מקום דומה פחות או יותר. זה הסימבוליות שחשובה יותר המכל.

          אהבתי

  10. ג'ונס הגיב:

    לגבי ההפלרה והמתכות,
    מומלץ לקרוא בבלוג "א א קונספירציות" על ההפלרה (http://goo.gl/D3Vv8).
    – לא נמצא קשר בין סרטן (או מוות מסרטן) והפלרה. לא סרטן בכלליות ולא סרטן העצמות.
    – רמת האלקליניות הגבוהה של המים בישראל (המשמשת כבופר) סותרת את החומצה. לא יוצאת לך חומצה מהברז, אם כבר, המים בישראל בסיסיים מעט.
    – למים מופלרים לא מוסיפים את החומצה, אלא סודיום פלואוריד.
    – אין תוצאות בדיקת מעבדה שמראות חריגה מהתקן של מתכות כבדות. סביר להניח שהדוד שלך פולט יותר מתכות.

    אני לא אומר שחייבים להפליר מים, ואולי כדאי לבטל את חובת ההפלרה בחוק, כפי שהמליצה ועדת עדין, אבל כל הטענות שהועלו ע"י המתנגדים (כמו בכתבה מכלכליסט) לא מחזיקות מים.

    כעת, כשיעל גרמן היא שרת הבריאות, יש סיכוי גבוה שיבטלו.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כשאני אתחיל לשתות מים מהדוד שלי או אעביר חוק שאומר שכל אזרחי ישראל צריכים לשתות מים מהדוד שלי, אני אתייחס לכל שאר הטיעונים שלך. עד אז, חורים בשיניים לאנשים שלא מצחצחים שיניים הם לא הצדקה להוספת חומרים למים.

      אהבתי

      • אורי הגיב:

        אמממ.. הם דווקא כן. זה נקרא מדיניות בריאות ציבורית. זה בדיוק המקום בו המדינה צריכה להתערב לטובת הפרט, המקום בו האנשים המוכשרים שבחרנו לנהל אותנו דווקא *כן* יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו כציבור- לא לך באופן פרטי, אישתון.

        אתה חייב להסתכל על התמונה הגדולה, ולראות כמה מקרים של עששת אתה מונע ככה (המון), כמה יותר קל (ויותר סוציאלי) לעשות זאת מאשר לחנך לצחצוח שיניים עם פלואוריד, כמה עוגמת נפש אתה תגרום אם לא תהיה הפלרה (במיוחד לחלשים שבחברה), ובמיוחד כמה כסף אתה יכול לחסוך לכל משלמי המיסים על טיפולים בעששת (המוןןןן), כסף שאפשר וצריך להוציא על מטרות חשובות יותר.

        בדיוק מאותה סיבה שצריך ביטוח לאומי. בדיוק מאותה סיבה שצריך להוסיף מגנזיום למים מותפלים.

        אני מתפלא עליך אישתון.

        פעם אחת מבחינה סוציאלית, ופעם שניה כי בתור עיתונאי רציני ועמוק אתה מלנקק לכתבות כ"כ שטחיות ומרוצפות סילופים.

        חשוב לציין, שפלואוריד נמצא באופן טבעי במים בכל רחבי העולם. יש מדינות שיש להן יותר פלואוריד (באופן טבעי) במים, כמו למשל באפריקה. אנשים שותים מים עם פלואוריד משחר האנושות. מה שההפלרה עושה היא להעלות את ריכוז הפלואוריד לרמה שקיימת באופן טבעי במדינות כמו אלה.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אין שום מדינה או מאגר מים שבו באופן טבעי ריכוזי הפלאורויד הם כפי שהם לאחר ההפלרה.

          מעבר לזה – נסכים שלא להסכים.

          אהבתי

          • נמרוד הגיב:

            טבעי לא מקביל לבריא. אנחנו עושים הרבה דברים 'לא טבעיים' שמגדילים לנו את איכות החיים ואורך החיים. זה פשוט לא טיעון טוב נגד הפלרה.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אני טענתי שטבעי זה בהכרח בריא? אני רק אמרתי (בתגובה לזה שמעלי) שהריכוזים הללו לא נמצאים באופן טבעי במים (כפי שהוא טען). אולי במקרים מאוד נדירים.

            והטיעון שלי נגד ההפלרה הוא לא שזה לא טבעי, אלא שזה לא מספיק חשוב, בכדי לחייב את כולם להשתתף בניסוי הזה. מי שרוצה שיצחצח שיניים ומי שלא, יהיו לו חורים. מה גם שלמשרד הבריאות יש בעיה ובגלל המגבלה על כמות הפלואוריד, הם מזהירים ישראלים ששותים מהברז לא לצחצח עם פלואוריד. רק שאף אחד לא באמת מודע לזה ואנשים עושים גם וגם.

            בקיצור, חורים בשיניים זה לא סיבה מספיק טובה להכריח אנשים לשתות פלואוריד. מי שרוצה שיוסיף בעצמו (כפי שנהוג דרך תוספים למלח באירופה).

            אהבתי

          • אורי הגיב:

            בישראל יש 1 מ"ג פלואוריד לכל ליטר מים (לישובים המקבלים מים מופלרים).
            והנה ההימצאות בטבע:

            http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93#.D7.94.D7.99.D7.9E.D7.A6.D7.90.D7.95.D7.AA_.D7.91.D7.98.D7.91.D7.A2

            חבל.
            אני באמת חושב שאתה מפתח תסמונת יאיר לפיד.
            זה נראה כאילו לא הקדשת מחשבה ומחקר עמוקים בעניין.
            הטיעונים שלך מצטצמים ל- עששת לא מחלה קטלנית, לכן להכניס לי פלואוריד למים כדי למנוע עששת של מישהו זה רע. ה"להסכים שלא להסכים שלך" מזכיר את "טוב ביי" בסיטואציה הזאת.

            זה לא נורא לומר לפעמים שאתה צריך קצת לחשוב על הנושא, שלצד השני יש טיעונים טובים שאתה צריך לחשוב עליהם, לשים סייג בדבריך כשאתה לא בטוח.

            אתה מפר את ההסכם הלא כתוב איתי, הקורא שלך- אתה לא רק תיראה רציני ועמוק, אלא גם תהיה רציני ועמוק. אני כקורא רוצה להאמין לך. אני לא רוצה וגם לא יכול לעשות פולואפ לכל תחקיר שלך, ללחוץ על כל לינק ולהגיע לכל המקורות על מנת לבדוק שהעובדות שאתה מביא הן נכונות ושהמסקנות שאתה מהן מסיק הגיוניות.

            פשוט תתמקד במה שאתה טוב בו.
            ה"עיניים פקוחות" באופן קונסיסטנטי מורידות את האיכות והמוניטין שלך בעיניי כעיתונאי.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אני אפשט –

            א. אם הכמות שמוסיפים זהה לכמות שיש בטבע, לא היו מוסיפים.
            ב. אני לא סומך על מערכות גדולות בדברים שכאלה אשר נוגעים לגוף שלי. אז בדברים מסויימים אין ברירה – זה לא המקרה.
            ג. אם הכל נכון והפלואוריד עוזר למנוע עששת ולא גורם לתופעות לוואי והכל נפלא – אני עדיין נגד הקונספט של החדרה כפויה של כימיקלים לגופם של האזרחים, מלבד כאשר אין ברירה. זה לא המקרה.

            אהבתי

          • ג'ונס הגיב:

            יש מקומות רבים בעולם שבהם יש ריכוזי פלואוריד גבוהים באופן טבעי –
            http://www.who.int/water_sanitation_health/naturalhazards/en/index2.html

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            הכוונה היא למקומות ששותים מהם. הדוגמאות המובאות בלינק שנתת מראות שאנשים מתו או חלו בעקבות השתיה מאותן בארות (ומדובר על מקרים נדירים). הלינק לאמת אחרת הוסר. האתר אינו מקובל בבלוג הזה כמקור למידע בעקבות חזרות נשנות על מידע לקוי או מטעה.

            אהבתי

      • אורי הגיב:

        מאחר וצינזרת אותי, אנסה לנסח תגובה שתמצא פחות פוגענית.

        א. הטענה שלי מלכתחילה הייתה שריכוז הפלואור בארץ לאחר ההפלרה, זהה לזה שקיים באופן טבעי *במדינות אחרות*.

        ב. "אני לא סומך על מערכות גדולות" זו אמירה ריקה מתוכן ולא ברורה. אתה סומך על מערכות גדולות כל יום בעשרות הקשרים שונים. אתה בהחלט סומך על מערכות גדולות כשאתה שותה מים (כולל מינרלים או מפולטרים). על מה אתה לא סומך בדיוק? שיבדקו את המים? שלא יכניסו לך ציאניד במקום פלואוריד? אם אתה לא סומך על מערכות גדולות, אל תחייה תחת שלטון של שום מדינה, כרה את המחצבים שלך בעצמך, הנדס וייצר בעצמך את מוצרי הצריכה שלך. כרה תהום, אסוף מי גשם, לקט מים מן הלחות באוויר- פלטר אותם דרך פילטר מעשה ידיך, העבר אותם בצינורות שאתה בנית, חטא אותם בכל דרך שתרצה, בצע להם בדיקות איכות במעבדה שלך, ואל תשכח להוסיף מינרלים שחסרים לך שם, למען בריאותך. וזה רק בשביל מים. אם כבד לך כל העסק, תוכל למסור את בטחונך ל"מערכות הגדולות"- שכניך בני האדם, המוכשרים לעבודתם ושחפצים במים טובים ובריאות הציבור. אם אתה טוען שלא כך הדבר במקרה של ההפלרה, נטל ההוכחה הוא עליך, לא על "המערכות הגדולות הרעות".

        לגבי ה"רק כשאין ברירה". זאת טענה ילדותית (לא תוקף אותך, תוקף את הטענה- ישנן טענות ילדותיות בעולם, אף אחד לא מת מזה). תמיד יש ברירה. השאלה היא מה המחיר. אין דבר כזה באמת אי התערבות, או אי עשיה. משהו תמיד קורה בעולם. לאי התערבות יש השלכות (שאת חלקן ניתן לחזות מראש) כמו שלהתערבות יש השלכות, לכן שוב, נטל ההוכחה הוא עליך להוכיח שאי התערבות, או התערבות בצורה אחרת, תביא לתוצאה המיטבית לכלל האוכלוסיה.

        ג. אז אתה נגד החדרה כפויה של כימיקלים. שוב אמירה סתומה (סתומה לא כמו קללה, אלא כמו שאומרים על פסוק בתנ"ך- משמע, שמשמעותה אינה ברורה, שמעלה יותר שאלות מתשובות). האם אתה נגד h2o במים? האם אתה נגד מגנזיום במים? האם אתה נגד פלואוריד הנמצא באופן טבעי במים? ומה לגבי ההחדרה הכפויה של אמא טבע- האם על המדינה בכלל להתפיל את כל המים כך שיהיו נקיים ממינרלים?

        ככה זה היום- אין כבוד למדע והכל נהיה עיסה רלטוויסטית של אמת שלי/אמת שלך. כימיקלים רע. טבע טוב. אמא טבע נתנה לנו את התנאים האידאליים וכל נסיון מעשה ידי אדם לשפר אותם רק מרע אותם. הרפואה המודרנית כשלה.

        התוצאה של כ"כ הרבה מיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה שמסתובבות ברשת היא חזרה של מחלות שנעלמו לפני עשורים ע"י הורים שלא מחסנים את ילדיהם ומקרי עששת של ילדים שהוריהם נתנו להם משחת שיניים נטולת פלואור, כי פלואור זה רע (מכיר לפחות מקרה אחד כזה).

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          א. נעזוב את הדיון הזה כי הוא משני לטענות האחרות (וכי שנינו לא הצגנו נתונים)

          ב. אתה מבלבל "לסמוך על" לבין "להשתמש". אני לא סומך על חברת המים, אבל אני משתמש במים שלהם. יש מעט מאוד דברים שאני סומך עליהו ומעט מאוד אנשים. בהתאם למידת הביטחון כך מידת הסיכון שאתה לוקח. אין לי ברירה אלא להשתמש במים שמוזרמים לי בברז. אז זה סיכון מסויים ואני מוכן לו. אבל אני לא מעוניין שיוסיפו לי דברים למים, אשר אין בהם צורך מובהק ומיוחד. אני מודע לצורך של אנשים בסבון, בויטמינים, בחלבונים ובעוד מיליון דברים אחרים. אני עדיין לא מעוניין שחברת המים תהיה זו שתיתן לי את זה. מחברת המים אני מצפה למים בלבד ולמינימום הרכיבים הנדרשים בכדי לספק לי מים בטוחים. מניעת עששת זה לא התפקיד של המים.

          אני לא צריך להוכיח שאי התערבות טובה לאוכלוסיה. זכויות הפרט ואופי המשטר שבנינו בעולם המערבי, אומר שהתערבות בזכויות הפרט שלי (כמו החדרת חומרים למי השתיה שלי), דורשת מהצד השני הוכחה לא לכך שזה "טוב לו", אלא שאני ממש חייב את זה. כי מה ש"טוב לי", אני יכול לרכוש בעצמי. אני יכול למשל, להראות לך מחקרים על כך שזה לא טוב לך לאכול שוקולד או בשר (לפחות לא יותר מפעם בשבוע). המחקרים בנמצא. אבל אני לא יכול לומר לך לא לעשות זאת. למסות התנהגות מסויימת? אפשר. לתת סובסידיה לאחרת? אפשר. להכניס לך בכוח פירות וירקות לפה? לא.

          ג. H2O זה מים. לא יודע מה השאלה הזאת רוצה בכלל רוצה לומר. אני נגד תוספים אשר אינם הכרחיים לטובת השימוש הישיר של המים. כאשר רוצים מים להשקיה, אני מצפה שהמים יהיו בדיוק מה שנדרש בכדי לגדל צמחים מבלי לסכן את האוכלים מהם או את הסביבה. כשמספקים מים לשתיה, אני מצפה שהם יהיו ראויים לשתיה. אני לא מצפה שהמים שלי ולא מעוניין שיוסיפו למים שלי תרופות משום סוג שהוא לשום מטרה. אם יש במים זיהום או משהו ויש צורך להוסיף חומר מנטרל, זה לגיטימי. אבל לא להוסיף למים תכונות אשר אין בהן צורך. מי שרוצה לשמור על שיניו שיצחצח שיניים. מי שרוצה פלואוריד על שיניו, שיצחצח עם פלואוריד. זה הכל.

          אני לא אמרתי שפלואור זה רע (זה עניין כמותי) או שחיסונים זה רע (זה עניין הסתברותי) ולא טענתי לשום קונספירציה. המדינה צריכה להתערב במישור הרחב והנדרש של הציבור. לא בחורים בשיניים דרך המים שלו. לא מקובל עלי ברמה המידית ובטח שלא כתקדים.

          אהבתי

  11. ניב הגיב:

    לגבי המוסר החסר בנוגע לפגיעה בחיות – אני מסכים עם כל מלה. אבל כדאי לזכור שכל כדור נגד כאב ראש וזריקת הרדמה אצל רופא שיניים נוסו ופותחו תוך כדי פגיעה במספר רב של חיות. האם ניתן להצדיק מוסרית פגיעה למען הצלת\שיפור החיים?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ראשית, ניסוי על בעלי חיים זו לא תופעה כל כך נפוצה לפני העידן הבירוקרטי. בכל מקרה, אני אישית לא חושב שזה מצדיק את השימוש בבעלי חיים לצורך הצלת בני אדם, אבל בלי קשר לדעתי האישית, אין קשר בין השימוש בבעלי חיים למטרת תרופות לבין שימושם בקונטקסטים אחרים. באותו האופן, אפשר לשאול האם נכון להרוג אדם אחד בכדי להציל עשרה. אפשר להתווכח על זה, אבל אי אפשר להשתמש בטיעון הזה בכדי להצדיק הריגה של אנשים באופן כללי.

      אהבתי

      • ניב הגיב:

        "כל עוד הם אינם פוגעים בנו וקיומינו לא מחייב פגיעה בהם, אין שום הצדקה לכך שנטיל עליהם סבל ומוות."
        אני לא מנסה להצדיק. להפך, אני טוען שלא ניתן להצדיק את אורח החיים שלנו מבחינה מוסרית כיוון שעל מנת לשפר (לא רק לקיים) אותו אנו מטילים סבל רב.

        שאלה מעניינת אחרת נוגעת לכמה רחוק (אבולוציונית) נמצאים היצורים החיים אליהם אנו מייחסים פגיעה. קומץ אנשים אינם אוכלים דבש שיוצר תוך כדי ניצול של דבורים. פחות אנשים יחוסו על חיי יתוש או מדוזה. כנראה שלאף אחד לא מזיז לחסל שמרים באפיית לחם או, להבדיל, להכחיד וירוס.

        אהבתי

  12. אסתי סגל הגיב:

    אני רוצה לציין שהגיעה תגובת דוברת הרט"ג על הפוסט שלי שלינקקת כאן "ואיפה רשות הטבע והגנים". טרם הספקתי לעבור על כל הסעיפים בתגובה המפורטת, אבל אני מצרפת כאן כדי שתהיה גם התגובה אל מול עיני הקוראים:
    http://2nd-ops.com/esty/?p=78805

    אהבתי

  13. אורי הגיב:

    ארה"ב היא לא מקום 2 בעולם בילדים החיים בעוני, אלא מקום שני מתוך מדינות OECD.

    אהבתי

  14. אותג הגיב:

    אישתון, בטורים המרתקים שלך הרשעים מוצגים תמיד כ"הם" או כמו שאמר זאפה, Them or Us. אבל במציאות האמיתית, בכל אחד מ"אנחנו" קיים "הם", ובכל אחד מ"הם" קיים "אנחנו". דהיינו בכל אדם קיים הפוטנציאל להיות חזיר רשע או קדוש תמים. אם תלך לאורך רחוב ממוצע בעיר ממוצעת, תגלה שחלק גדול מבעלי החנויות תאבי בצע, ובסיטואציות אחרות הם נדיבים. כנ"ל נכון לגבי חיילי המג"ב והסיירת הירוקה המככבים בטורים שלך וכו'. צריך איכשהו לעדכן את הגישה הזאת…

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אז אתה לא מכיר מספיק את הבלוג. לפחות כמה עשרות פעמים בפוסטים שונים, אני מצביע על הקשר והאחריות שיש לכולנו במצבים אותם אנו אוהבים ליחס לאחרים.

      אהבתי

  15. נמרוד הגיב:

    ושוב אני לא מבין – למה אתה קובע חד משמעית שהוספת חומר כלשהו למי השתייה לא יכול להיות מוצדק כדי למנוע עששת? אין לי נתונים מולי, אבל אם אין לזה נזק בריאותי (ושוב – זה עשוי להיות המצב) ואם זה חוסך 20% מהוצאות הציבור על רפואת שיניים (נתון מומצא לגמרי, אבל כמו שאמרתי אין מולי נתונים וזה יכול להיות המצב) למה אתה קובע שלא להוסיף פלואורידים למים ?

    אהבתי

  16. פינגבאק: כל העוולות כולן | הינשוּף

  17. קונילמל הגיב:

    "לא העור של האדם השחור ולא האף של היהודי; לא הדגדגן של האישה ולא הפרווה של החיה; לא מוחו של הסובל מפיגור שכלי ולא רגליו של הנכה הן הצדקה לאפליה.." ואל לנו לשכוח את העלים של החסה! אפליה, אליבא דויקיפדיה, משמעה "הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך". סבורני שבעוד עליה של החסה, וכן פרוותה של החיה, אינם מהווים הצדקה עניינית לתת להן יחס מוסרי שונה מזה שזוכים לו בני אדם, הרי שחוסר יכולתן להפעיל שיקול מוסרי בעצמן עשויה להוות הצדקה כזאת. אפשר כמובן לטעון שכל עצם זכאי ליחס מוסרי זהה בלי קשר למסוגלותו המוסרית (או חסרונה), אלא שאז אין האדם המוסרי רשאי לאכול דבר, וגם לא לעשות הרבה. השאלה הרצינית שביסוד השיקול המוסרי לצמחונות היא: מה הן התכונות המקנות לדבר מה מעמד מוסרי? תשובה אפשרית, שעדיין דוגלת בצמחונות, היא זו של פיטר סינגר: יכולתו לחוש סבל. אבל כימות הסבל הוא עניין מורכב, ויש שיאמרו בלתי אפשרי, ואפשר לתהות מדוע סבלו של הקרפיון, נאמר, חשוב יותר מסבלם של כל הנברנים המודברים בגידול חיטה ואורז, שמעטים הצמחונים המתנזרים מהם. לטעמי האישי, משק החי המתועש פסול מיסודו, אך מסיבות שונות מזכאות החיות ליחס מוסרי זהה ליחס אליו זכאים אנשים. בראש ובראשונה, מבחינת האפקט הסביבתי השלילי העצום שלו, ומבחינת הבזבוז של שטחי גידול דגנים וקטניות על הזנת בעלי חיים בעת שלרבע מהאנושות אין מספיק מזון. הטיעון, אם אפשר לקרוא לו כך, המוצג בסרטון המדובר, שהריגת ילדים והריגת עגלים היינו הך, גורר לאבסורד אם לוקחים אותו ברצינות, כך שיש בו טעם בתור פרופגנדה צמחונית (שכאמור, איני מתכחש לערך התועלתי שבה) אך לא כסיבה רציונלית למשהו. אם זה לא נהיר, הקושי שלי הוא עם צדקנות, לא עם צמחונות.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      המוסר מושלם, העולם איננו. זה לא מעידה במוסר שאנו מייחסים את אותה חשיבות לאבן כמו לחסה כמו לחיה כמו לאדם – זו בדיוק מהות המוסר. התפקיד שלנו, היא ליישם מוסר מושלם, בעולם שלא יכול להכיל את השלמות הזאת. בעצם זה שאתה חי, אתה מצווה מוות למשהו. כך שכשעוברים למונחים אבסולוטים בלבד, אין פתרון.

      זאת שאלה חשובה בפני עצמה וקיומית ומהותית. אבל כל עוד אין פיתרון – לא לקרניבורים, אומניבורים, צמחונים, טבעונים וכולי – יש את הפיתרון היחסי. ברור שלהרוג 3 יצורים חיים זה יותר גרוע מלהרוג 1, לפחות מבחינה כמותית. על כן, לא חייבים לפתור את כל המשוואה של הקיום המוסרי, בכדי לענות על שאלות, המתקיימות בתוך משוואה בלתי פתורה.

      השאלות הללו, מאפשרות לנו לומר בוודאות מוסרית, שהרג של חיה כמוה כהרג של אדם. זה לא אומר, שהרג של כל חיה, שקול להרג של כל אדם. למרות שההשוואה העגלים לילדים נראית לך מזעזעת, אני בטוח שתוכל למצוא בדימיונך אדם שהוא פחות בערכו לאותם עגלים, כשם שעושה החברה שלנו. לא יודע אם תצטרך ללכת עד היטלר, או שיש לך איזה פדופיל מוכן מראש או אולי איזה סדיסט שאוהב להתעלל ביצורים חיים. אין לי מושג. אבל ברור שכחברה ואפילו כאנשים, הזכות לחיים איננה נגזרת סתם כך מהיותך משוייך למין האנושי. אנו מוכנים ולמעשה רואים צורך בלקיחת הזכות הזאת מאנשים מסויימים במקרים מסויימים.

      כך שיש שיוויון מוחלט ברמה העקרונית: כל אפליה היא פסולה.
      Tך מרגע שלא ניתן אלא להפלות, יש לשקלל את ההשלכות במקרה המסוים. על כן, שחיטה של חיות, כמוה כשחיטה של ילדים, כי לא מעורב בה אלמנט מחייב. לעומת זאת, אם נסוג לקלישאת השאלות, נניח שילד תלוי מצד אחד של הצוק ומהצד השני תלויה עז (בהנחה שילד הוא לא השטן או משהו), אז ברור שיש עדיפות לילד.

      האם אני יודע לענות על כל השאלות? האם אלף עזים עדיין פחות חשובות מילד? האם מיליון? האם הכחדה של מין שלם?

      לא יודע. אבל זה לא עקרוני. העובדה שאנחנו עדיין לא יודעים בוודאות את כל הפיזיקה של היקום, לא אומרת שאנו לא יכולים להשתמש בפיזיקה שיש לנו. העובדה שאנחנו עדיין לא יודעים בוודאות את כל המוסר של היקום, לא אומרת שאנחנו לא יכולים להשתמש במוסר שיש לנו. אנחנו יודעים להבדיל בין חסה, לחתול, לקוף ולאדם.

      כמו שאומרת ההגדרה מויקפדיה, אפליה היא חיסרון או יתרון הניתן לקבוצה מסויימת מבלי שניתנת לכך הצדקה. בעוד שאולי אפשר להתווכח מבחינת המדעף לגבי מערכות עצבים מרכזיות, מוח, היכולת לחוש כאב וכולי, אלו רק שאלות מדעיות. המוסר אינו שואב את כוחו משם. השאלה היא האם אין הצדקה "לאכילת חסה"?

      א. יש לכך תשובות מדעיות אם אתה רוצה להבדיל בין צמחים לבעלי חיים.
      ב. יש כמובן, שוב, את התשובה הכמותית כפי שציינת – אכילה מן החי, דורשת האכלה של אותו החי מן הצומח, כך שלמעשה, אם פגיעה בצומח מדאיגה אותך, הרי שאכילה מן החי, היא הרסנית פי כמה וכמה, מאכילה ישירה מן הצומח.
      ג. אבל חשוב מכך, התשובה הבסיסית ביותר היא – מה אתה או אנחנו צריכים לאכול בשביל לשרוד, תוך כדי פגיעה מינימלית בעולם שסביבנו?
      בוא נאמר שזה כבר די קונצנזוס שתזונה צמחונית בהחלט יכולה לקיים אותך אם לא פשוט עדיפה. על כן, מבלי לפתור את השאלה באופן טוטאלי, אנחנו יכולים לומר שאכילה מפחות קבוצות, עדיפה על אכילה מיותר קבוצות (תחת ההבנה כי באופן הפילוסופי לחלוטין, לא ניתן לפתור באופן מלא את שאלת המותרות הבסיסית של פגיעה באחר לצורך הישרדות).

      לסיכום, אין בעיה לפתור את השאלה המוסרית של אכילה מן החי מכל מיני אספקטים שונים. ברמה הלוגית הבסיסית ביותר, ניתן להראות שהדבר פסול, גם אם אין תשובות לכל התסריטים המועלים (שעלי לציין שמרביתם גם ככה מגוחכים בדרך כלל). המקום היחיד שיש לאכילה מן החי סוג של שוויון מוסרי, זה האנשים שאומרים שהם חושבים שזה לגיטימי גם לאכול בני אדם ובעצם כל דבר. במקום הזה, אכן יש רציונל, כי לא ניתן תיעדוף לשום קבוצה. העניין הוא שהמקום הזה הוא למעשה ביטול המוסר.

      אהבתי

      • קונילמל הגיב:

        אם המוסר מושלם, אף אחד לא יכול לנהוג באופן מוסרי, אלא כולם,תמיד, חוטאים (למוסר, כמובן). העיסוק במוסר, להבנתי, הוא ניסיון להתוות דרך עקבית שכל אחד מסוגל לצעוד בה,לא רק קדושים מעונים המקריבים את עצמם על מזבח עקרונותיהם (זו טענה כללית, אני לא אומר שאי-אכילת בשר היא הקרבה גדולה במיוחד).
        אני מסכים שפרקטית, לא ניתן כנראה להימנע לגמרי מגרימת עוולות, ועם זאת, אין הדבר פותר איש מלנסות, ובכל אופן, כדי שתורת מוסר תהיה מעשית, יש לשים לה גבולות, והגבולות האלה צריכים לחפוף את התשובה לשאלה מי ראוי ליחס מוסרי, ומי אינו ראוי ליחס כזה. העליתי את סוגיית החסה לא על מנת לקנטר, אלא כדי להמחיש שהתשובה הצמחונית על השאלה הנ"ל היא שכל היצורים החיים, ורק הם, ראויים ליחס מוסרי. זאת טענה שאינה מובנת מאליה, בייחוד אם משמעותה גם שכל היצורים החיים ראויים ליחס מוסרי זהה. הדוגמאות שאתה מוקיע כמגוחכות (אני לא מכיר אותן, אבל מתאר לעצמי שאתה צודק) עם העיזים, התהומות וכו' הן בסך הכל ניסיון להבהיר למי שאינו מיומן בחשיבה מופשטת את העמדה שחיי אדם הם בעלי ערך רב יותר מחיי בהמה, גם אם מקבלים שחיי בהמה אינם חסרי ערך.
        אני בכלל לא בטוח שהרג הוא חמור יותר מסוגי ניצול אחרים. אם הייתי צריך לבחור בין חיי בקר לבשר החי בתנאי מרעה וכמעט לא פוגש בני אדם עד השחיטה, לבין היום-יום המאוס והצפוף עם שלוש חליבות ביום של פרת החלב הממוצעת במשק התעשייתי הייתי בוחר בראשון בלי לחשוב פעמיים. מעמדה הגבוה של הזכות לחיים לעומת זכויות אחרות נראה לי בלתי מבוסס
        אינני טוען שהתשובות המוחלטות שלך אין נמצאות אצלי, או אצל מישהו בכלל. אין לי כל עניין להניא מישהו מצמחונותו – אני סבור שהשפעתה של הצמחונות על הסביבה היא מיטיבה מאד, באופן כללי. בכל זאת, יש לי ביקורת על מה שנראה לי כמו הסיבות הנפוצות לצמחונות,שהן שגויות בעיני. אני חושב (ומבסס את זה בעיקר על פרשנות שלי לניסיון חיי, שנבצר ממני לחבר לו לינק), שחיות ראויות ליחס מוסרי כלשהו, אך לא באותו סדר גודל של זה שאדם ראוי לו, וזאת בעיקר בגלל ש(מרבית מיני) בעלי החיים אינם מסוגלים, אפילו פוטנציאלית, להתנהג בצורה מוסרית בעצמם, וזה נראה לי כמו קו הגבול הסביר ביותר של המוסר. חבורת הצוררים והפדופילים שהזכרת, גם אם היא ראויה להיענש (וגם על זה – כלומר ענישה כנקמה ולא כמניעה – אפשר להתווכח) הרי שהיא ראויה להיענש משום שעברה על כללי המוסר באופן חמור, ולא מפני שהיא מחוץ לתחום חלות המוסר.
        בעולם אידיאלי כל משק החי היה מבוסס על מרעה מבוקר ולא על מזון מוגש, וכך במקום שחיות המשק יחיו על חשבון רעבי העולם הן היו מייצרות מזון משטחים מדבריים למחצה או הרריים שאינם ניתנים לעיבוד חקלאי. בעולם כזה המוצרים מן החי היו נדירים יותר, עונתיים, ויקרים – אבל קיימים, ולא הייתי רואה כל צורך להחרימם. בעולם הרחוק ממושלם (שלא לומר מחורבן) בו אנו חיים, נראה לי נכון להימנע מכל תוצר של משק החי המתועש (ולמען האמת, וככל האפשר, גם של החקלאות התעשייתית בכללה), מה שאומר בשביל שוכני הישובים העירוניים – צמחונות או טבעונות, וכנ"ל לגבי תושבי הישובים הכפריים, מלבד בני המזל שיש בידם את הרצון, הפנאי והשטח להחזיק בחצר כמה תרנגולות ועז – ולא הייתי נלחם באלה על זכותם לטעום מרק עוף מפעם לפעם.
        ואציין שהשוואת העגלים לילדים אינה מזעזעת אותי, אלא רק נראית לי מטעה ומוטעית (אולי זו הדמגוגיה מפניה הזהרת).

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          המוסר מושלם ואכן כולנו חוטאים לאותה שלמות. המוסר הוא לא ניסיון לכלום. מצפון הוא דבר המובנה באדם באשר הוא. אפשר לדבר על מה שנקרא "מצפון חברתי", שהוא איזה ממוצע של מצפונים אישיים. אפשר לדבר על יכולת השליטה והדיכוי של המצפון האישי של האדם על ידי החברה בה הוא חי. אבל כל אלה חיצוניים למוסר עצמו. למוסר אין "מטרה". בהקשר המוסרי, הדבר הנכון הוא הדבר הנכון. אלו הם חוקים הנובעים מעצמם.

          באשר לטענה הצמחונית –

          כבר עניתי. אתה מנסה להלביש עלי מוסר של אחרים. אני לא מבדיל בתפישתי המוסרית בין אבן, לחתול, לקוף, לעץ, לאדם, לאוקיינוס, לכל היקום כולו ולאטום אחד בודד. כולם ראויים לאותו היחס המוסרי. אם עוד לא מצאת דרך לקיים את כולם תחת אותם חוקים, זה פשוט אומר שלא מצאת את המשוואה הנכונה עדיין. באותו האופן, ברור לכולנו שלמרות שיש לנו בעיות בפיזיקה, המערכת כשלעצמה היא מערכת שלמה (המציאות). הדברים כבר עובדים ביחד. כשפיזקאים מחפשים את "תורת ההכל", הם לא מתכוונים שעד אז הכל לא שלם, אלא שעד אז, לא מצאנו דרך לבטא ולהסביר את אותה שלמות פיזיקלית. באותו אופן, גם אם אנחנו עוד לא יכולים להסביר מדוע אבן היא באופן מהותי שווה לאדם, זה לא אומר שהיא איננה.

          על כן, לי ברור, כמו בפיזיקה ולמעשה בכל תחום מחקר, שבכדי לתאר מערכת, המשוואה צריכה לחול על כל הרכיבים שבתוכה. ולכן המוסר חל על כולם והוא חסר גבולות, למעט אלו של המציאות הכוללת (אם אפשר לקרוא לאלה גבולות).

          באשר להיררכיה שאתה מתאר –

          כפי שכתבתי, כל מערכת שלמה, צריכה לחול על כל הרכיבים שבתוכה. על כן המוסר חל גם על החיות ועל הדומם והצומח. זו מערכת החוקים שצריכה להתאים עצמה למציאות, לא המציאות למערכת החוקים. זה יהיה כמו לומר שיש כוח משיכה רק על כדור הארץ כי כדור הארץ מיוחד. שזה כמובן לא נכון והיה צריך לגלות מערכת גדולה יותר שתסביר מהו הדבר הזה שאנו קוראים לו "כוח משיכה", כך שהוא לא נגזרת של כדור הארץ, אלא משהו כולל.

          עכשיו כל זה לא אומר שאין במקום מסויים "כוח משיכה" חזק יותר במקום אחר. דהיינו אותה מערכת חוקים כוללנית, מסוגלת לקבל אי שוויון באלמנטים מסויימים של הרכיבים שבתוכה. אבל היא לא מסוגלת לחול על רכיבים שמוגדרים כמחוצה לה. אז המוסר הוא מושלם. הוא חל על כל הרכיבים של המציאות. זאת לא אומר שכל הרכיבים הללו מקבלים בפועל אותו מימוש של אותו המוסר.

          אבל ההיררכיה שאתה ומרבית האנשים מנסים להציג, לא קיימת. היא נשברת בקלות רבה למעשה. ניקח לדוגמא אדם שהוא רוצח סדרתי והוא עם סכין על צווארו של תינוק. מנגד יש ציפור כלשהי סתם בכלוב. אם אתה מחוייב לבחור להרוג אחד מהשניים – הציפור או הרוצח הסדרתי – במי אתה בוחר? כמובן שבציפור. באותו רגע, לציפור יש עליונות מוסרית על אדם מסויים. זאת מכיוון שהמוסר נמצא בכל דבר, אבל ההקשבה לאותו המוסר, ההבנה הנכונה שלו והיכולת לחיות על פיו – אלו כבר תלויות באותו אדם או חיה או מה שזה לא יהיה. על כן, כאשר אתה מעלה את דרגתו של האדם מעל החיה או החסה, אתה לא באמת מדבר על "אדם", אלא האדם האידיאלי שאתה מדמיין. אתה לא מדבר על ההיטלרים ועל מיליוני אנסים ורוצחים ופדופילים ואנשים שקושרים חתול לענף ומכניסים לו מסמרים בעיניים ועורכי דין שגונבים כסף מניצולי שואה ואנשים שמזהמים את העולם ביודעין מחוסר אכפתיות וכולי וכולי וכולי. אתה מדבר על איזה אדם, שהוא די חריג. אדם שיחסית אינו פוגעני כלפי העולם שלו ואינו שותף של שתיקה לפגיעות שכאלה ואלו נדירים למדי.

          לא אכנס לדוגמאות של דולפינים שמצילים אנשים מטביעה לעומת אנשים שמטביעים אנשים לשם עונג, אבל ברור שהמערכת המוסרית שאתה מציג, אינה עובדת לוגית ועל כן אתה צריך לחזור ללוח השרטוט ולבנות מערכת חוקים שתחול על כל הרכיבים במערכת וכל הסיטואציות האפשריות. אחרת, בהגדרה, החוקים שהגדרת אינם תואמים את המציאות.

          לגבי העולם האידיאלי שלך –

          הוא כמובן ממש לא אידיאלי מבחינתי. גודל הסבל או כמותו, היא חסרת משמעות מבחינה מוסרית. רוצח במובן המלא של המילה – דהיינו עם כוונת זדון – של אדם אחד, כמוהו כרוצח של מיליון בני אדם. ההבדל בין השניים יכול להיות בהזדמנות, ביכולת או במזל, אבל ברמה המוסרית אין שום הבדלה ביניהם. באותו האופן, פגיעה בחיה אחת או במיליון, בכוונת זדון (ולאכול חיה כי זה טעים, זו כוונת זדון, באותו האופן שלאכול אדם כי זה טעים זו כוונת זדון), לא משנה כלום ברמה המוסרית של האוכלים מן החי. אבל אני מסכים, שכשאיפה בעולם בלתי מושלם, ברור שהכיוון שהמוסר המושלם מנחה אליו הוא צמצום של פגיעה. נכון שהשלמות היא המנעות מוחלטת מפגיעה, אבל זו בלתי ניתנת להשגה. על כן השלמות המוסרית לא שווה למוסר עצמו. השלמות המוסרית של האדם מתבטאת במקסום היכולת שלו להתאים עצמו למוסר המושלם. מי שמגדיר מערכת שהיא בדיוק בגודל ובצורה של המציאות כפי שהוא רואה אותה וחי אותה כעת, לא הגדיר מוסר, אלא שם מראה מול מה שכבר קיים – מראה שמאפשרת לו להמשיך בתנהלותו, כי הוא כתב מעל אותה מראה "מוסר". מוסר, בהגדרה, חייב להיות שאיפה וככל שתתקדם בו, כך תגלה כשלים ומקומות גבוהים יותר להגיע אליהם. אין צדיקים גמורים, יש רק צדיקים יחסיים ואם היית שואל את אותם "צדיקים גמורים" לדעתם, הם היו טוענים שהם חוטאים. למעשה, ככל שאדם מוסרי יותר, כך הוא אמור יותר לחשוב על עצמו כחוטא. החוטאים הגמורים, בטוחים שהם צדיקים.

          אהבתי

          • קונילמל הגיב:

            הבה נדייק: לא טענתי שהמוסר הוא ניסיון למשהו, אלא שהעיסוק בו הוא כזה, ואינני רואה מה הטעם בויכוח עם טענה כזו. מעבר לכך, יתכן שאיננו מתכוונים לאותו הדבר כשאנו אומרים 'מוסר', ואם כך מן הראוי שאבהיר את כוונתי. אינני מתכוון למצפון – חברתי או אחר. המצפון הוא אישי, ואיננו בהכרח (ואולי אף פעם אינו) עקבי, בעוד עקביות (במובן קוהרנטיות) היא הכרחית לתורת מוסר. המוסר אליו אני מתייחס הוא מערכת חוקים עקבית המורה מה ראוי לעשותו ומה מגונה, ויתכנו תורות מוסר שונות בהתאם לטענות אמפיריות שונות שיוצבו במערכת האמורה. אינני מכיר, ואינני מצליח לדמיין, תורת מוסר שאין לה הקדמות אמפיריות, ואם כזו אינה בנמצא, הרי שאני ואתה יכולים לפעול על פי אותו ההגיון ולהגיע למסקנות שונות, כי אנו יוצאים מנקודות מוצא שונות, ועל ההבדלים בין נקודות המוצא האלה אנו מנסים לעמוד כשאנו עורכים דיון מוסרי, ואני סבור שיש בזה ערך, גם אם לא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו כתוצאה מכך. "חוקים הנובעים מעצמם" הם דבר משונה מאד בעיני – גם חוקי הלוגיקה היסודיים ביותר, דוגמת חוק הסתירה, הם המצאה אנושית, לפחות במסגרת הבלתי דתית שנראה לי שבתוכה אנחנו מדברים.
            גם אם נעלים עין מהגזירה השווה הלא מוכחת שאתה גוזר בין מדעי הטבע ומדעי הרוח, שהדעות לגבי זכאותם של האחרונים להקרא בכלל מדעים חלוקות, הרי גם אם קיים, באופן תיאורטי כלשהו מוסר מושלם, כל עוד הוא איננו בידינו אין לנו את האמצעים לקבוע איזה מתורות המוסר הבלתי מושלמות האפשריות הן בכלל בכיוון. כשאתה אומר שיתכן שאבן שווה מהותית לאדם לא נותר לי הרבה מלבד לגרד את הפדחת. מה זאת אומרת? אני מסיק, ותקן אותי אם אני טועה, שאתה מתייחס לאפשרות שההבדלים בין אבן לאדם הם כמותיים בלבד ולא איכותיים? בכל אופן, גם הטענה שהיא שווה לאדם וגם הטענה שאיננה מצריכות הסבר, ולי יותר קל לספק את השניה. בפיסיקה יש משמעות אובייקטיבית לאמירה שהדברים עובדים. הכבידה פעלה אצל ניוטון, ופעלה בצורה מדויקת יותר אצל איינשטיין, ומן הסתם תמשיך לפעול בעוד ההסברים אודותיה הולכים ומשתכללים. במוסר, לעומת זאת, אמת המידה היחידה שיש לך לשאלה אם הדברים עובדים או לא היא האינטואיציה, ודא עקא שכמספר האנשים כך מספר האינטואיציות.
            המוסר איננו מדע מדויק אלא מערכת מוסכמות תבונית שאינה מתגלה בניסוי וטעיה, אלא מומצאת ונבנית משילוב של מחשבה רציונלית וטענות אמפיריות שככל שהן אוניברסליות יותר כך המוסר שנובע מהן אוניברסלי יותר בהתאם, והטענות החשובות ביותר למוסר הן מה נחשב טוב ומה נחשב רע. תורת מוסר שגורסת שהדבר הרע ביותר הוא הרג תגיע למסקנות שונות מתורת מוסר שגורסת שהדבר הרע ביותר הוא סבל. אם המוסר הוא מערכת חוקים, מה המשמעות של הטענה שהוא חל על הדומם והצומח? לא מדובר במערכת דסקריפטיבית אלא פרספרקטיבית, ואינך מצפה הרי מעצמים צומחים ודוממים שינהגו לפי חוקים שאתה מכתיב להם. חוקי המוסר מתייחסים לפעילותם של יצורים תבוניים.
            בנוגע לדוגמה (המגוחכת, כפי שכבר ציינת) של הציפור והרוצח – אני מניח שהתכוונת לכתוב שבוחרים להרוג את הרוצח, ולא את הציפור, או שאני ממש לא עוקב. בכל אופן – אם אני מציל את הרוצח, הרגתי את התינוק, וזו הסיבה שאני מציל את הציפור, ולא עליונותה המוסרית (ואגב, אחרי שתראה פעם איך תרנגולת אוכלת את המעיים של אפרוח חי רק בגלל שהוא לא בקע מהביצה בזמן שהיא דגרה אלא אחרי שהיא קמה, בוא נדבר שוב על עליונותן המוסרית של ציפורים). אם ערכם המוסרי של חיות שווה לזה של בני אדם, מן הראוי להרוג כל אדם (אפילו צמחוני, שתורם להריגת הרוב המכריע של הזכרים במשק הביצים והחלב, אפילו טבעוני, שתורם להדברת המזיקים בשדות הסויה שלו) כי אחרת יגרום למותן של חיות רבות. האם אתה הרוצח הסדרתי עם הסכין על צוואר התינוק?
            אז אין היררכיה בחשיבותן של חיות שונות? תנשמת הורגת אלפי נברנים בשנה. האם מוטב שנהרוג כמה שיותר תנשמות?
            אני חושב שאדם הוא חיה חשובה יותר מעכבר. נכון, שלא הייתי חושב זאת לולא הייתי אדם, אבל כנראה לא הייתי חושב כמעט בכלל לולא הייתי אדם, זה בדיוק העניין (ובוא נשים רגע בצד את הקופים והדולפינים. גם אני לא חושב שזה מוצדק להרוג אותם – הם נראים מספיק חושבים כדי שנניח להם להנות מהספק). נכון שהרבה אנשים, אולי מרבית האנשים, מתנהגים בניבלות איומה – זה לא משנה את יכולתם הפוטנציאלית להתנהג בצורה מוסרית. הסיבה שמנצלים והורגים חיות אינה התנהגותן הקלוקלת אלא הטובין שניתן להפיק מהן. המוסר מורה איך ראוי להתנהג, הוא אינו קובע עונשים למי שמפר את כללי המוסר – זה תפקידה של מערכת החוק.
            אני מדלג מעל הטענה שלך שלכמות וגודל הסבל אין משמעות מוסרית, כי קשה לי להאמין שאתה מתכוון לזה (אני סובל במידה מסויימת מחיסון נגד טטנוס. אני סובל במידה מסוימת ממחלת הטטנוס. למה לחסן? הכל אותו הדבר). לגבי כוונת הזדון – אני לא בטוח שקיים דבר כזה, ונראה לי עדיף שהמוסר יעסוק במעשים ולא בכוונות, אחרת לא נצא מזה.
            יש סיבות טובות להימנע מגרימת סבל לחיות. יש סיבות טובות להימנע מהרג. זה לא אומר שחיות הן שוות ערך לבני אדם. כמובן, גם בני האדם אינם שווי ערך זה לזה, אך מן הראוי שהיחס של המוסר אליהם יהיה שווה בכל זאת. אם אתה סבור שניתן לקיים מערכת בה כל החי (ואני מוותר, בלי סיבה ממשית, על הצומח והדומם) נהנה מאותו יחס מוסרי תוך שמירה על עקביות, אני מסיר בפניך את הכובע, והייתי שמח להיוודע איך. חוץ מזה, הלוואי שיום אחד חילוקי הדעות בינינו ייעשו רלוונטיים. כרגע להבדל בין פסילת ייצור המזון מן החי לבין פסילת ייצור המזון המתועש מן החי אין כמעט שום משמעות מעשית.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            מצפון הוא התגובה של אדם מוסרי לעולם בלתי מוסרי. מצפון הוא ה-GPS המוסרי.

            לכל אדם יש מערכת מוסרית משלו. זה לא אומר שאין מוסר אבסולוטי – אבל זה לא בתחום השיחה. בכל מקרה, גם המוסר האישי שלך, לא אמור להיות כפוף לטענות אמפיריות. המוסר הוא מה שנכון לעשותו – בכל מצב! אם בנית מערכת מוסרית נכונה, היא תעבוד גם במציאות האמפירית ובכל מצב שיעלה בתוכה.

            "חוקים הנובעים מעצמם" – הכוונה היא לא איזה חוק שאדם הלך ברחוב ומצא אותו על הריצפה. ברור שאנשים הוגים את החוקים הללו. אבל הרעיון הוא שאין דרך להוכיח את נכונותם. אפילו האנשים המאמינים בהם, אפילו האנשים ההוגים אותם, לא יכולים להסביר אמפירית מדוע הם נכונים. על כן, הם "נובעים מעצמם". האם אפשר להסביר מדוע הם שימושיים? לפעמים. יעילים? לפעמים. אבל לא מדוע הם "נכונים".

            אבן ואדם –

            מה זה אומר שכל בני האדם שווים? האם הם באמת שווים זה לזה? האם אחד לא שונה מהשני? בוודאי שכן. ובכל זאת, אנו אומרים שכל בני האדם שווים. האמירה הזאת איננה פיזיקלית, כשם שהאמירה שכל הדברים שווים – כולל האבן לאדם – איננה פיזיקלית. זו אמירה מוסרית. אם אינך יודע להשוות מוסרית אבן לאדם, מערכת המוסר שלך אינה שלמה עדיין. באותו האופן שאדם אינו אבן מבחינה פיזית, אבל אם הפיזיקה לא יודעת להסביר מדוע הוא כן אבן מבחינה פיזיקלית, היא איננה שלמה. אז צריך לפרק עוד חלקיק ועוד חלקיק, עד אשר אתה מבין את המבנים והיסודות, בהם אדם הוא אבן בתצורה או כמות אחרת, אך הוא איננו שונה ממנה במובן הבסיסי. הוא לא נבדל ממנה. אותם חוקים פיזיקלים שחלים על האבן, חלים עליו. כך צריכה לעבוד גם מערכת מוסרית תקינה ושלמה. זה לא אומר שהאבן יכולה לקום וללכת, כשם שהקנית ערך מוסרי לאבן לא אומר שהיא תחוס עליך כשהיא עפה לעברך או שאסור לך לבנות עימה בית. המוסר לא הופך דברים לזהים – הוא מאפשר לראות את הזהות הבסיסית שבהם ומפעיל עליהם את אותם חוקים. זה הכל.

            אתה מבלבל מוסר קולקטיבי עם מוסר.
            אפשר לומר שספר החוקים של מדינה הוא סוג של מוסר קולקטיבי. מעין ממוצע שכזה. זה בשום אופן לא הופך אותו למוסר. האם יכול להיות לאדם מוסר אשר סותר מוסר של אדם אחר? כמובן. זה עדיין לא פוסל את שניהם מלהיות מוסריים בפני עצמם. גם אם תציג מוסר מעוות – ומרבית האנושות עושה זאת במידה כזאת או אחרת – אני עדיין אדרוש שהוא יענה על החוקים הבסיסים של מערכת חוקים. המוסר צריך להיות ישים לכל סיטואציה, לא משנה מי או מה מעורב בה.

            "חוקי המוסר מתייחסים לפעילותם של יצורים תבוניים."
            חוקי המוסר שלך אולי. כפי שכבר אמרתי, המוסר הוא פרסונלי (מה שלא מפריע לו להיות אבסולוטי). בכל מקרה, אפילו חוקי המוסר שלך לא באמת חלים רק על יצורים תבוניים. היות ואתה כתבת אותם, אז הם נהגו על ידי יצור תבוני, אבל אלו לא גבולותיהם. יש לך דעות לגבי המתת חסד כנראה – היכולת להרוג יצור אשר טכנית עדיין חי, אך הפסיק להיות "תבוני". יש לך דעות לגבי הפלה – עוד דבר חי, אשר איננו תבוני עדיין. יש לך דעות לגבי התעללות בחיות שהן פחות תבוניות מאיתנו.

            זה גם לא חשוב אם הדעות הן לחיוב או לשלילה. ברגע שיש לך דעה מוסרית לגבי משהו, הפעלת לגביו את חוקי המוסר. זה לא משנה אם הדבר מודע לכך או לא, כשם שזה לא משנה שאדם שמוחו מת אינו מודע לכך שאנו מחליטים האם להשאירו או לנתקו ממכונות ההנשמה. ההחלטה היא מוסרית, גם אם ההשפעה שלה היא לא על יצור תבוני. האם יש מוסר בעולם בו אין אף יצור תבוני? זו כבר שאלה פילוסופית תאורטית שלא רלוונטית אלינו. אצלנו, גם אם לא נוכיח ערך מוסרי פנימי של דבר בפני עצמו, הרי שיש לו ערך מוסרי מתוקף כך שישנו לפחות יצור תבוני אחד בעולם.

            הרוצח והציפור –

            אין רלוונטיות למעשי התרנגולת שלך. כל דבר נמדד לפי היכולת שלו לעקוב אחרי חוקי המוסר. באותו האופן, החוק בפרוש אומר שאסור לגנוב. אבל הוא בו-זמנית פוטר ילדים (מתחת לגיל האחריות הפלילית) מעונש על מעשה שכזה. כלב עלול לתפוס משהו שלך ולברוח איתו, אבל לא יעמידו אותו לדין על גניבה או שוד. הפעולה לא מגדירה את הפשע – הכוונה מגדירה את הפשע. אני לא יודע בוודאות מה מידת האחריות המוסרית של תרנגולת היות ואינני תרנגולת. למעשה אני לא יודע מה מידת האחריות המוסרית של שום דבר מלבדי – את כל האחריויות האחרות, אני משער. לגבי תרנגולת – אני משער אחריות מאוד נמוכה אם בכלל. אני משער שאין במעשיה כוונת זדון ועל כן אין אחריות מוסרית או פשע מוסרי. זה לא אומר שלי – יצור שאני כן מודע ליכולתיו – אין אחריות מוסרית כאשר אני פושע כלפי התרנגולת.

            האם תרנגולת שווה לאדם? שוב, כמו שכבר הסברתי, במובן של שוויון עקרוני ובסיסי – כן. האם עדיף להרוג אדם או תרנגולת (כאשר אין ברירה כמובן)? תלוי באדם ובתכונות המוסריות שלו. לפעמים יצור שהוא "אפס מוסרי" – אינו תבוני ולא יכול לפעול לטובה או לרעה – עדיף על יצור שהמוסר שלו מעוות. אסכים שאדם צריך להיות מעוות למדי בכדי שאתעדף תרנגולת לפניו, אבל זה בהחלט אפשרי ולא חסרים אנשים שכאלה.

            חשיבות האדם –

            אינה קיימת. חשוב למה? כיצד אדם חשוב יותר מציפור? לציפור הוא לא חשוב יותר. לעץ הוא לא חשוב יותר. לקוף הוא לא חשוב יותר. לכדור הארץ הוא לא חשוב יותר. אז למי האדם חשוב יותר מהחיה? לאדם בלבד. על כן זוהי לא חשיבות האדם, אלא חשיבות הדבר לעצמו. כל דבר מייחס חשיבות לעצמו וכל מרבית הדברים האחרים, כמעט כולם עד האחרון שבהם, אינם מייחסים לו חשיבות.

            בכדי באמת לדבר על חשיבות, צריך ראשית להגדיר תכלית ומשמעות. השאלה הקוסמית: מה מטרת החיים? מבלי שהגדרת סיבה לקיום, אינך יכול לומר שיש לך חשיבות. לכן, היות ואני עוד לא פיענחתי את שאלת הקיום ועד כה אינני יודע מדוע כל זה קיים, אני לא מתיימר לומר שאני חשוב יותר מדבר אחר, אשר לא אותו ולא אותי, אני יודע להסביר.

            הפוטנציאל להיות מוסרי –
            כן. גם לאדם שחטא יש יכולת "לחזור בתשובה" ועל כן, אני מסכים, שאדם צריך להיות מעוות למדי בכדי שאתעדף חיי תרנגולת לפניו. אבל זה לא אומר שהחוק איננו נכון. למעשה, אפילו אם אין אדם אחד שלגביו התוצאה של החוק הזה תהיה הריגתו ולא הריגת התרנגולת, זה עדיין לא אומר שהחוק לא נכון. המוסר מודד אותם ויכול שימצא שתמיד האדם עדיף על תרנגולת. אבל המוסר הנכון, לטעמי, לעולם לא יוותר על ההשוואה לפני שהוא מקבל את ההחלטה. במרבית המקרים בית המשפט דוחה טענות של אי שפיות של הנאשם, אבל גם אם זה היה במאה אחוז מהמקרים, הבדיקה של יכולתו של אדם לעמוד לדין ולהבחין בין טוב לבין רע, היא עדיין מבחן מוסרי נכון. התוצר של התהליך המוסרי, לא משנה כלום מחשיבותו של החוק שיצר אותו.

            "אני מדלג מעל הטענה שלך שלכמות וגודל הסבל אין משמעות מוסרית, כי קשה לי להאמין שאתה מתכוון לזה (אני סובל במידה מסויימת מחיסון נגד טטנוס. אני סובל במידה מסוימת ממחלת הטטנוס. למה לחסן? הכל אותו הדבר). לגבי כוונת הזדון – אני לא בטוח שקיים דבר כזה, ונראה לי עדיף שהמוסר יעסוק במעשים ולא בכוונות, אחרת לא נצא מזה."

            א. לכאב שלך אין משמעות מוסרית בכלל. איפה האלמנט המוסרי של זריקת טטנוס או הכאבים מהטטנוס עצמו?
            אבל אם אניח שהתכוונת לדירוגי כאב שנגרם על ידי מישהו אחר, אז אפשר לדבר על גרימת כאב ליצור אחד לצורך הפחתת הכאב של עשרה יצורים.
            עכשיו כמובן שזה לא פשוט וצריך לתהות על מידת הכאב שכל אחד מרגיש, משך הזמן ועוד מיליון דברים. כשכתבתי "גודל הסבל או כמותו, היא חסרת משמעות מבחינה מוסרית." המשמעות היא לגבי גורם הסבל, לא לגבי הסובל. הסובל, מן הסתם, לא אשם ועל כן אין לו אחריות מוסרית. אבל בין אדם שגורם קצת סבל בזדון ובין אדם שגורם הרבה סבל בזון, אין הבדל מוסרי. המוסר לא מבדיל על פי כמות. למעשה, בדיוק להפך ממה שאתה אומר, המוסר עוסק בבלעדיות בכוונות ולא במעשים. המוסר לא יודע מה זה "מעשה טוב". אם ניסיתי לרצוח אדם חף מפשע ובתהליך הצלתי מיליון אנשים, המוסר לא יגיד אותי כאדם טוב. האם המעשה "טוב"? זו שאלה נפרדת. אפשר לומר שהתוצאות של המעשה היו טובות. אבל זה לא הופך אותי לאדם טוב מבחינה מוסרית.
            אם נחזור לכאב ונדבר על מוסר הרואה בגרימת כאב כדבר רע, אז ברור שפחות גרימה של כאב, עדיפה על יותר. אבל זה לא אומר שיש הבדל מוסרי לגבי האדם המכאיב. אם אני מכאיב בכוונת זדון, זה לא משנה כמה סבל גרמתי. לכן, מבחינה מוסרית, אין הבדל בין ניסיון רצח לרצח. הכוונה זהה ועל כן ההשלכות המוסריות זהות. אתה לא מקבל הנחה מוסרית, על כך שכשלת בלבצע את אותה כוונת זדון שאחר הצליח לממש.

            זה שהמוסר מתעסק רק בכוונות, לא אומר שאין לו השלכות על מעשים כמובן. דרך אגב, גם החוק הפלילי, ראשית מתעסק בכוונות. ההגדרה הבסיסית במשפט פלילי, דורשת שהנאשם ידע טוב מרע בעת שביצע את העבירה. כוונת זדון היא מושג יסוג במשפט הפלילי. אם אדם היה נטול כוונת זדון בעת שפגע באחר, המשפט הפלילי לא מעניש אותו ולמעשה פוטר אותו מהתהליך הפלילי בכלל.
            המוסר ראשית מגדיר באופן שמנותק מענייני כמות ואיכות, מה מותר ומה אסור. לאחר שיש את אותה ההגדרה, אתה יכול לבדוקמקרים ספציפים ובהינתן מצב בו יש שוויון מוסרי וכל שנותר הוא הכמות, בוודאי שיש לבחור פגיעה קטנה יותר על פגיעה גדולה יותר. אבל זו לא שאלה מוסרית, אלא פונקציונלית. המוסר לא מבדיל בכמויות.

            "אם אתה סבור שניתן לקיים מערכת בה כל החי (ואני מוותר, בלי סיבה ממשית, על הצומח והדומם) נהנה מאותו יחס מוסרי תוך שמירה על עקביות, אני מסיר בפניך את הכובע, והייתי שמח להיוודע איך."

            בדיוק כפי שהסברתי. למעשה, רק כאשר אתה מכניס את כולם תחת אותה מערכת, אתה יכול לשמור על עקביות. אחרת, העקביות שלך נובעת רק מכך שהחרגת את המקומות בהם אתה לא עקבי. זה כמו לומר כל בני האדם שווים – חוץ משחורים. אז ברור שהמערכת שלך נראית עקבית, כי הגדרת את גבולה, בדיוק במקומות בהם היא כושלת. עקביות דורשת מערכת כוללת – לא מחריגה.

            אהבתי

          • קונילמל הגיב:

            1. אינני מצליח להגיב במקום הנכון בשרשור – כנראה תוצאת ההזחה המתמדת שמאלה. האם זה רומז שהדיון מוצה?
            2. לגופו של עניין (ובאיחור מסוים – אני מתנצל) –
            אינני יכול להפריך את טענתך שהמוסר הוא מה שנכון לעשות על פי חוקים נתונים מראש, שהם חשובים יותר מתוצאות המעשים שנעשים על פיהם. העניין הוא שאינני חושב שאתה, או כל אחד אחר לצורך העניין, יכול להפריך את הטענה הנגדית, דהיינו שמערכת מוסר טובה היא כזו שמביאה תוצאות, ללא קשר לטוהר כוונות המבצעים: מדובר, ואני מניח שאינני מחדש לך בזה, בפולמוס פילוסופי בלתי פתור בן ועתיק למדי שעניינו המאבק בין המוסר התועלתני למוסר הדאונטולוגי. סבורני שכל עוד לא הוכרע הויכוח הזה, ישנה בעייתיות בהתייחסות שלך למוסר כאל דאונטולוגי בהכרח בלי להביא לכך סימוכין פילוסופיים מניחים את הדעת (כלומר: מהפכניים ומקוריים ביותר).
            כאשר אתה אומר שההתנהגות המוסרית הנכונה נובעת מחוקים שלא ניתן להסבירם, אתה מפקיע את המוסר מתחום הדיון הרציונלי, וחבל, משום שאינני מכיר דרך אחרת להעביר רעיונות מוסריים בין שווים. נשאלת בכל אופן השאלה – אם לא ניתן להסבירם, מה תוקפם? אינטואיציה? התגלות אלוהית? סמכותו של מישהו כריזמטי במיוחד? איך אפשר להבין טענה על מוסר שהוא גם אבסולוטי וגם פרסונלי מלבד כטענה "יש מוסר אחד נכון והוא המוסר שלי"?

            מכך שאותם חוקים פיזיקליים חלים על אדם ועל אבן, לא נגזר בהכרח שאותם חוקים אתיים חלים על שניהם, ואינני מבין מה כוונתך בכך. נכון שעצמים דוממים נמצאים בתוך תחום השפעת המוסר, אבל זאת רק בעקיפין: המוסר מורה ליצורים מוסריים כיצד לנהוג, והתנהגותם משפיעה על שאר העצמים, מוסריים ולא מוסריים כאחד. אמרת "המוסר לא הופך דברים לזהים – הוא מאפשר לראות את הזהות הבסיסית שבהם" – אינני יורד לסוף דעתך. כמו כן, הייתי שמח לדעת לפי מה אתה מסיק שאני "מבלבל מוסר קולקטיבי עם מוסר".
            אני מסכים עם דבריך בדבר מחויבות מוסרית מסוימת שיש לנו כלפי יצורים בלתי תבוניים כמו עוברים מחד וחולים סופניים בתרדמת מאידך, ואני אכן נוטה לחשוב שזו מחויבות מוסרית דומה בטיבה לזו שיש לנו כלפי חיות, כלומר: קיימת, אך שונה מהותית מזו שיש לנו כלפי יצורים תבוניים בכלל, ומוסריים בפרט. אני מודה בכך שחולשה ניכרת של תורת מוסר כזו שאני מציע, שמכוונת את ההטבות המוסריות כלפי היצורים המוסריים תחילה, היא במדרון החלקלק שהיא מותירה לגבי ההתייחסות ליצורים חשים אך לא מוסריים – אין בה בלמים מובנים שימנעו את המעבר מגידול תרנגולת בחצר לפיטום מתועש בכורח של רבבות אווזים – זאת בעיה שבשלב זה אינני יודע לפתור, מלבד על ידי עקיפתה: גידול בעה"ח התעשייתי מזיק, בטווח הארוך (בזמן) והרחוק (במרחב) לבני אדם.
            כשאני מדבר על חשיבותו הרבה יותר של האדם ביחס ליצורים אחרים אני מתייחס, כפי שציינתי, כמובן לחשיבותו בעיני אדם,כיוון שאני אדם ואני בעל הדעה. כל המטרות שביחס אליהן דברים מוגדרים כחשובים יותר או פחות נקבעות בבסיסו של דבר מתוך משוא-פנים. ברור שבפרספקטיבה רחבה מספיק אין משמעות לשום דבר בכל אופן וכל דבר חשוב בדיוק כמו כל דבר אחר, ובכל זאת, היות החיים על פני הארץ, ואף כדור הארץ עצמו והיקום דברים זמניים, לא הופך את הדיון בעולות שנעשים לפליטים אפריקניים בישראל, לדוגמה, ללא-רלוונטי, בתוך מסגרתו.
            עניין כוונת הזדון כהצדקה לעונש נראה לי בעייתי. מהי כוונת זדון? הרוב המכריע (שלא לומר כל) של המעשים המזיקים לא נעשים לשמם, אלא מבורות או טפשות – ואני כולל בכך מקרים מובהקים של סאדיזם. לצערנו, לא כל האנשים ניחנו באמפתיה מספקת כדי להזדהות עם סבלו של האחר, ובכל זאת, כשהם גורמים לו סבל הם אינם עושים זאת כדי להגדיל את סבלו אלא כדי להגביר את הנאתם (ואתה טענת שהכוונה היא שקובעת). ברור שעל החברה לשאוף להוקיע מתוכה סאדיסטים פסיכופתיים כדי להגן על עצמה, אך הצדקת הענשתו של מי שכבר אינו מהווה סכנה אינה מובנת מאליה.
            בענייני משפט ופלילים אינני מבין הרבה לצערי, אולם – ותקן אותי אם אני טועה או מבלבל מושגים – נראה לי שבשונה מדבריך, ישנם עונשים קבועים בחוק על מיני רשלנות והזנחה, כלומר עבירות ללא כוונת זדון.
            אני רואה הבדל מהותי בין המשפט "כל בני האדם שווים – חוץ משחורים" לבין "כל העצמים זכאים ליחס מוסרי – מלבד אלה שאינם מתייחסים לדבר בצורה מוסרית". הראשון הוא אפליה, מכיוון שהסיפא שלו אינה רלוונטית לרישא, ואילו השני אינו כזה, משום שיש קשר ברור ולא שרירותי בין חלקי המשפט. זה לא אומר בהכרח שהוא נכון, אבל זה כן אומר שהוא אינו מפלה, כי האפליה, כפי שהסכמנו, מחייבת שרירותיות.
            ואם לחזור לרגע לתחילת הדיון הזה, אני חושב שכדי לתמוך בצמחונות מסיבות שאינן אקולוגיות, יש צורך להסביר מדוע הריגה היא שונה וחמורה יותר מסוגי ניצול אחרים. אם יש מוסר אחד לאדם ולבהמה, אסור לרכב על אף אחד מהם, לחסן אותם בכפייה, לכלוא אותם וכו'… אני עדיין מתקשה להאמין בקיומה של מערכת מוסרית עקבית (מעשית!) שיכולה לקיים את כל הסייגים האלה.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            1. לא. יש עומק לשירשורים ומעבר אליהם זה מפסיק (כי קשה לקרוא). אתה יכול להגיב קצת גבוה יותר בשרשור וזה יוסיף אותך מלמטה. זה מה יש.

            2.
            זה לא משנה לי אם תבחר בגישה דאונטולוגית או תועלתנית. אם תבחר בראשונה, אומר לך שזה בסדר שתתעלם מהתוצאות של המעשים, אם בנית מערכת שבה הדבר אפשרי (שזה אומר שאם אתן לך מקרה קיצון, מבלי לשנות את החוקים ומבלי להתייחס לתוצאות של המעשים, התוצאה בפועל עדיין תהיה אופטימלית בהתאם לתפישת המוסר שלך).
            אם תבחר בגישה תועלתנית – נוכל להתווכח על התועלת של כל דבר והתועלת שיש בגישה דאונטולוגית. המחיר של הסתכלות על התוצר המיידי והמקומי של פעילות אחת ספציפית יכול להיראות כמוטה לטובה גישה תועלתנית, אך בקלות אוכל להעמיד טיעון לזכות הגישה ההפוכה, בה אם כולנו נפעל באותה הצורה, יהיו אמנם מקרים חריגים של "הפסד" במבחן התוצאה, אך ככלל העולם יהיה טוב יותר.

            אלו גישות מיותרות מבחינתי. ההבדלות לא מעניינות אותי. מי שיש לו זמן או לומד פילוסופיה – שיבושם לו. בפועל, ההבדלות הללו אינן הסיבות שאנשים עושים או לא עושים דברים בחייהם. זה דיון אקדמי בלבד.

            "איך אפשר להבין טענה על מוסר שהוא גם אבסולוטי וגם פרסונלי מלבד כטענה "יש מוסר אחד נכון והוא המוסר שלי"?"

            אי אפשר. המוסר הנכון הוא המוסר של היחיד מנקודת מבטו (או לפחות המוסר שהוא חושב שהוא הנכון – במקרה והוא מקבל את זה שלו עצמו אין את המוסר הזה). ובכל זאתף יש לנו ערוצי תקשורת. אנו יכולים להשפיע זה על זה. אבל לשיטתי, כאשר אתה משנה את דעתו של אדם, אתה לא מכניס את ידך ומזיז משהו במוחו, אלא שינוי אמיתי הוא כזה בו אדם נחשף למשהו שאתה אומר ומזיז מעצמו משהו במוחו. על כן, גם באינטראקציות בינינו, המוסר הנכון הוא המוסר על פי תפישת היחיד, גם כאשר הוא "רכש" אותו דרכך או דרך תרבות מסויימת. הוא אבסולוטי, גם אם הוא ישתנה או אפילו יתהפך – למשך הזמן שהיחיד מאמין בו, הוא אבסולוטי.

            וכן… מוסר נגזר מתוקף דברים הנובעים מהאדם עצמו ואינם ניתנים להוכחה, מפני שבאופן יסודי "טוב" ו"רע" אינם ניתנים להוכחה. הפונקציונליות של דבר, אינה קשורה להיותו נכון או לא. זה שאתה אומר: "אם לא ניתן להסבירם, מה תוקפם? אינטואיציה? התגלות אלוהית? סמכותו של מישהו כריזמטי במיוחד? איך אפשר להבין טענה על מוסר שהוא גם אבסולוטי וגם פרסונלי מלבד כטענה "יש מוסר אחד נכון והוא המוסר שלי"?"
            — זו כבר טענה של פונקציונליות. דבר יכול להיות מאוד רע וזה לא יהפוך אותו ל"לא נכון" ודבר יכול להיות מאוד שימושי וזה לא יהפוך אותו לנכון.

            אבל שוב… כאן נכנס הקטע של תקשורת. אנחנו יודעים שהדברים הללו נובעים באופן דומה אצל מרבית האנשים (לפחות ברמה בסיסית מסויימת). ועל כן, למרות שכל אדם ניגש עם המוסר שלו לדיון, הוא יכול לצאת עם מוסר אחר – וגם המוסר החדש, הוא המוסר שלו ואבסולוטי.

            "מכך שאותם חוקים פיזיקליים חלים על אדם ועל אבן, לא נגזר בהכרח שאותם חוקים אתיים חלים על שניהם"

            זה לא מה שכתבתי. כתבתי שמערכת חוקים חייבת לעבוד על כל מה שבטווח ההגדרה שלה. אזי שיש שתי אופציות למערכת מוסרית לעשות אינטראקציה עם אבן: האחת – להחצין אותה מתחום ההגדרה והשניה – לבנות חוקים שיכולים לעבוד בהתעלמות מכך שבמקרה הספציפי הזה מדובר באבן או אדם.

            זה לא אומר שהחוקים יתעלמו מעליונות של אדם על אבן במקרים מסוימים ושל אבן על אדם במקרים אחרים, זה רק אומר שהחוקים ידעו להתמודד מראש עם ההבדלים הללו, כאשר הם רלוונטים. אם ניקח דוגמא מחוקי מדינה: אנחנו לא בונים מערכת חוקים לנשים ומערכת חוקים לגברים, למרות שברור לנו שישנם הבדלים. אבל מערכת חוקים נכונה, היא מערכת חוקים כוללת. היא כזאת בה החוק ימצא הגדרה שללא התייחסות לגבר או אישה, יגן על ההפרשים שבין גבר ואישה. איך עושים זאת? לדוגמא קובעים שלא יופלה אדם בשכרו אם אין לכך הצדקה. אתה לא צריך לכתוב שלא תופלה אישה בשכרה, מפני שהעובדה שהיא אישה, איננה הצדקה. באותו האופן, אם אתה כותב מערכת חוקים מוסרית נכונה, אתה לא צריך לציין את האבן או האדם, אלא לכתוב חוק שכאשר תפעיל אותו גם על אבן וגם על אדם, הוא יפיק את התוצאה המוסרית הרצויה.

            הבעיה עם גישת המוסר המתעדף מוסריים שהצגת זה לא המדרון החלקלק (או לפחות לא רק) –

            הבעיה היא שהתיעדוף שלךף אינו מוצדק כי הוא כוללני. שוב, זה כמו לומר שבאופן עקרוני, מגיע לגבוהים יותר שכר מנמוכים. תחשוב בעצמך וכשתוכל להסביר לי מה העליונות של דבר מוסרי על דבר לא מוסרי (במובן של "חסר-מוסר" וכמובן לא במובן של "רע"), אשמח לשמוע. אם וכאשר ישנה סיטואציה, בה המוסר בפני עצמו הוא שיקול – באותו אופן שלעיתים הגובה הוא צורך פונקציונלי – אז ורק אז, אפשר לשקלל את היכולת המוסרית של דבר, כפקטור בתיעדוף שלו על דבר חסר מוסר.
            לתמצות – תיעדוף פונקציונלי שיש לו הסבר נקודתי הוא לגיטימי.
            תיעדוף שנגזר מהכללה, מבלי שזו תהיה רלוונטית לסיטואציה הוא אפליה.
            כנראה (למיטב ידיעתנו) שלאבן אין מוסר. כנראה (למיטב הבנתנו) שלאנשים יש. אבל רק כאשר היכולת המוסרית של האבן והאדם רלוונטיות, יש לשקלל אותה. על כן, אפשר לחשוב האם ראוי להציל אדם לפני שמצילים חיה, לפני שמצילים זברה (בהנחה שהאדם איננו מפלצת וכדומה) – העליונות השכלית, המוסרית היכולת לחוש כאב רגשי עמוק יותר של האנשים שמכירים אותו וכולי, כל אלה יהוו גורמים מתעדפים. אבל מה הקשר בין זה שלזברה אולי אין מוסר, לבין אכילתה? או הריגתה או ניצולה? מה הקשר בין גובה לשכר?

            "עניין כוונת הזדון כהצדקה לעונש נראה לי בעייתי."

            זה מפני שאתה מגדיר לא נכון עונש. האמת שמערכת מוסר תקינה אינה מכילה עונשים. עונש הוא דבר בלתי מוסרי בפני עצמו, הנובע מרצון לנקם. מערכת מוסר תקינה תבדוק כוונת זדון. באשר אדם ביצע מעשה עם כוונת זדון (כאשר זה לא משנה אם סיבת המשנה היא טיפשות או בורות וכדומה, אלא שהוא ידע שמה שהוא עושה יזיק לאחר), המערכת לא אמורה "להעניש" אותו, אלא לשקם אותו. אפשר להתווכח האם יש שיקום בכליאה, אבל זה כבר מחוץ לנושא. בעולם מוסרי, ברגע בו אדם שוקם, ברגע בו אדם מקבל שמה שעשה היה פסול ולא ישוב לעשותו, הוא צריך להיות משוחרר מהשיקום – לא משנה אם היה שם דקה או 30 שנה.
            במקרה שאין כוונת זדון, צריך לבדוק את היכולת של הפועל להפסיק מפעלו השלילי. אם לא היתה כוונת זדון והוא מבין עתה שמה שעשה אינו ראוי ולא יעשה אותו בשנית, צריך מיד לשחרר אותו. אבל אם נאמר אדם סובל מהפרעה נפשית, שאמנם מבטלת את כוונת הזדון שלו, אך בו זמנית גם את היכולת שלו להפסיק את הפעולה המזיקה, הרי ששיקום אינו אפשרי ולכן כליאה מחוייבת.

            באשר לאכילה מן החי –
            אם הם עושים זאת כי זה טעים, זאת לא השאלה. האם הם יודעים כי יצור אחר מת וסבל בתהליך, זה הדבר היחיד שרלוונטי למקרה הראשון שהסברתי. ואם הם לא מסוגלים להפסיק, גם אם אין כוונת זדון, הרי שהם נופלים במקרה השני.

            "ישנם עונשים קבועים בחוק על מיני רשלנות והזנחה, כלומר עבירות ללא כוונת זדון."
            נכון. אבל אתה צריך לזכור שבתי המשפט לא יכולים לקרוא את מוחו של אדם. על כןף הדברים שאני אומר כאן הם מנקודת כל רואה, בעוד שמערכת המשפט מוגבלת לראיות המוצגות והטענות המוחצנות – ליבו של אדם נותר נסתר. במקום הזה, אנו קובעים חוקים של בטיחות, מתוך הבנה שאנחנו לא יודעים. ברמה העקרונית, אם אדם בנה בניין ושכח לעשות משהו ונהרגו 1000 אנשים, הוא לא צריך לקבל שום עונש פלילי (המישור המקצועי וכדומה זה כבר עניין אחר). במציאות, אי אפשר לדעת אם הוא שכח או ניסה לחסוך, אם הוא ידע בוודאות שזה התוצר של מעשיו או לא. אז בתי המשפט אינם מושלמים (מן הסתם). בגלל זה השופטים מגדירים דברים כמו "שהאדם הסביר היה צריך לצפות את תוצאותיו" וכדומה. אין לנו גישה לכוונות של האנשים.

            ""כל העצמים זכאים ליחס מוסרי – מלבד אלה שאינם מתייחסים לדבר בצורה מוסרית""

            בוודאי שזה שרירותי. אם זה לא שרירותי, הסבר בבקשה מה ההצדקה למנוע יחס מוסרי מדבר אשר אין לו מוסר? המוסר חייב להיות פקטור פונקציונלי (כפי שכבר הסברתי) בכדי להיות מותר לשימוש בשיקלול. כאשר אתה מציין זאת ללא דוגמה פרטנית, הרי שאתה לא עושה זאת בכדי לפתור בעיה אחת, אלא בכדי להעמיד עליונות עקרונית. ואם כך והיות ולמוסר אין ערך סגולי או יחידות מידה מוגדרות, מצא את ההבדל בין המשפט המצוטט לזה:

            כל בני האדם זכאים לטיפול רפואי – מלבד אלו אשר אינם יודעים לתת טיפול רפואי\ לא יודעים מהו טיפול רפואי
            לכל בני האדם מותר ללכת לקונצרט – מלבד לחרשים
            לכל בני האדם מותר לצייר – מלבד עיוורים
            וכן הלאה…
            היכולת של דבר להבין או לפעול בהתאם לחוקים של מערכת, אינה רלוונטית להיכללותו במערכת. החוק חל על כולם – גם על מי שאינו מבין או יכול להבין אותו. כאשר תוכל לתת הצדקה מדוע אסור לעיוורים לצייר או לחרשים "להאזין" למוזיקה, נוכל לדבר על מדוע אלו שהם "עיוורים" למוסר, אינם זכאים ליחס מוסרי.

            "יש צורך להסביר מדוע הריגה היא שונה וחמורה יותר מסוגי ניצול אחרים."
            אין צורך. כוונת הזדון היא שמגדירה את חומרת הפעולה ולא התוצאה. אם יריתי באדם בכוונה להורגו וכשלתי, העבירה המוסרית שלי זהה למצב בו צלחתי. אפ שר לומר שמוו הוא סופני יותר מהתעללות, אבל אלו כבר ויכוחים שאי אפשר לצאת מהם. האם התעללות במשך כל החיים פחות גרועה ממות? ובכל זאת, כולנו נסכים להתעללות של חצי דקה, במקום מוות.
            אין פה עניין של תיעדוף עקרוני, אלא פונקציונליות וסוביקטיביות שאין מקום להגדיר חוקים לגביהם. ההתעללות אסורה וההריגה אסורה. בהבנת המילה "אסור", מתייתר הצורך בדירוג.

            "אם יש מוסר אחד לאדם ולבהמה, אסור לרכב על אף אחד מהם, לחסן אותם בכפייה, לכלוא אותם וכו'… אני עדיין מתקשה להאמין בקיומה של מערכת מוסרית עקבית (מעשית!) שיכולה לקיים את כל הסייגים האלה."

            אתה משתמש לא נכון במילה "סייגים", שכמובן פירושה גבולות. הדברים שאתה מתאר אינם גבולות, אלא תוצר של הרחבת הגבולות של המוסר.
            בכל מקרה, באשר דבר אינו יודע את טובתו שלו ואינו יכול לדעת זאת, אין זו עבירה מוסרית לפעול בשמו (כשם שאנו מגנים על תינוק בניגוד לרצונו, אנו יכולים לחסן חיה בניגוד לרצונה). זה מקרה קל וברור – לפועל אין כוונת זדון, לנפעל אין יכולת להבין את הכוונה והתוצר איננו שלילי.
            כליאה, רכיבה וכדומה, זה כבר לא אותו הדבר. כמובן שזה לא בפני עצמו. אולי יש שריפה וצריך להכניס את הסוסים למכלאה מוגנת וכדומה. אם נתעלם מפעולות ספציפיות ונדבר על הגדרות מוסריות, אז ניצול הוא פסול וכך גם התעללות. אם יש בין האדם לחיה יחסי הדדיות והחיה אמנם משמשת את האדם, אך הוא מגן עליה ומוכן, אם וכאשר, גם לאפשר לה ללכת, אז אין בדבר פסול. זה כמובן לא רלוונטי ל-99.9999999999999999999999999999999% מהחיות בעולם. לכל אלה, מדובר בעבירה מוסרית.

            אהבתי

  18. פינגבאק: telavivtimes: התמונה המלאה

  19. Humble Luke הגיב:

    ישראל לבדה לא תוכל להתמודד עם כל האריתראים והסודנים. אם מדינות אירופה ושאר האומות לא מתכוונות לתת יד בתחקורים ושיקומים, לא נותר לנו אלא להחזיר אותם למדינות המוצא, עם כל הצער שבדבר.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אף אחד לא אמר שתתמודד עם כולם. בינתיים היא לא מנסה להתמודד אפילו עם בודדים, אלא פשוט לא נותנת אשרות לאף אחד. וכן… ישראל יכולה להתמודד עם 50 אלף פליטים (זה כבר בערך המצב) ויכולה להתסדר גם עם הרבה יותר. הרי יש לנו פה בכל רגע נתון כ-200 אלף עובדים זרים גם ככה. ישראל יכולה יכולה להתמודד עם הפליטים, אבל לאזרחי ישראל קשה (בצדק) להתמודד עם פליטים, שהמדינה לא עושה כמעט שום סידורים בשבילם. זורקים אותם בערי ישראל, בלי כסף, בלי עבודה, בלי בית ובצפיפות גבוהה. אז מן הסתם שיש קצת בעיות. במחיר שבנו עכשיו בתי כלא וגדרות, יכלו לבנות (לדוגמה), מספר ערי אוהלים ומבנים קלים יחסית, חיצוניים לערי ישראל. למעשה הפליטים היו בונים אותן בעצמם. משם היו נותנים להם אשרות עבודה. הינו מפחיתים את כמות הפועלים הזרים ממדינות בהן המצב לא קשה כמו אצלהם, בכדי לפנות להם יותר מקומות תעסוקה ואז הם היו יוצאים לעבוד בחקלאות, מסעדנות, מלונאות, ניקיון וכולי… וחוזרים בסוף היום לביתם.

      בקיצור – אפשר לסדר את הדברים האלה. אבל בכל מקרה, הנושא פה הוא לא איזרוח של כל הפליטים או אפילו קליטה של פליט אחד בודד. העניין פה הוא אדם אחד שעבר עינויים ויוחזר למדינה שלו בשלב כזה או אחר – אבל עד שזה יקרה, שלא ישימו אותו בכלא כאשר הוא לא ביצע שום פשע.

      נ.ב.

      כל מדינה במלחמת העולם השניה אמרה את מה שאמרת על הסודנים והאריתראים, על היהודים. בסופו של דבר הרבה מדינות כן מסתדרות עם פליטים יהודים, פולנים, צוענים, סודנים, רוסים, אריתראים ועוד ועוד… גם עכשיו, כשאתה אומר "אם מדינות אירופה ושאר האומות לא מתכוונות לתת יד", אתה פשוט מדבר על משהו שלא קיים. המספרים לא לגמרי ברורים אבל בין מיליון למיליון וחצי פליטים מהאזור המדובר, מסתובבים בעולם.מרביתם הגיעו לארצות השכנות, אבל חלקם מגיעים רחוק יותר (מצרים ישראל) וחלקם גם לאירופה. אפילו ארה"ב הרחוקה, איזרחה (לא רק קיבלה כפליטים – איזרחה) כמה עשרות אלפי פליטים מסודן משנות ה-80 ועד היום.

      אז כן… אפשר להסתדר עם 50 או 100 אלף פליטים וכנראה שגם יותר. מרבית מדינות העולם מתמודדות עם הבעיות הללו ואם במקום בתי כלא ושכונות מצוקה היו מפנים את המימון לפתרונות הגיוניים, אז גם הבעיות הקטנות (יחסית) של פשיעה (שהיא נמוכה מהישראלית) ומחלות, היו נפתרות. למעשה, לא רק שהם לא מכבידים על ישראל, הם מקלים עליה מבחינה פיננסית. הבעיות הן רק של דיור וריכוז באזורי עוני וכדומה. וכאמור, את כל זה היה אפשר לפתור.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s