עיניים פקוחות 7.4.2013: לסטרלנד הכריזה מלחמה על עיראק

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

הנושאים לא מסודרים במכוון, בכדי להמנע מהקטגוריזציה הטבעית שבה אנו פוסלים מידע, רק בגלל שהוא נופל במשבצת כזאת או אחרת (אבל מומלץ לסבול עד הסוף ולחפור גם ב"ממסטרים" בתחתית). אני משתדל להביא את הדברים שעברו דרכי במהלך השבוע, אבל סביר וברור שלא אמצא ואציג את הכל. קראתם משהו מעניין שלדעתכם סובל מתת-דיווח או עיוות? חשבתם שפיספסתי משהו חשוב? שלחו לי לינק בפייסבוק של הבלוג או באימייל (בנושא רישמו "עיניים פקוחות") ל: Eishton@gmail.com.

7.4.2013:

לסטרלנד – היא מדינה דמיונית, הזהה בגודלה ואוכלוסייתה לארה"ב, שבה ל-0.5% מהאוכלוסייה קוראים לסטר. בלסטרלנד, כמו בארה"ב ובישראל, יש בחירות דמוקרטיות. אבל לפני אותן בחירות דמוקרטיות, יש בחירות מקדימות – כמו הפריימריז שלנו – בהן רק ללסטרים מותר להצביע. לא מזמן הבאתי בפניכם את הרצאה המראה כיצד מרבית  הכסף והכוח בעולם מרוכזים אצל 0.1% מהאוכלוסיה. ההרצאה הבאה ממשיכה את הקו הזה ומראה שהלסטרים, אותם בעלי הון וכוח, הם בעצם אלו שקובעים את הבחירות המקדימות. מי שמצביע, אכן משפיע, אבל רק בתחום ההשפעה שהוגדר לו מראש (תצטרכו להתמודד עם הרגשנות שבסוף ההרצאה. זה התחיל להיות טקס קבוע בהרצאות של טד):

***

המלחמה בעיראק היתה מלחמה על נפט – בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בעדויות חדשות המראות כי הבריטים והאמריקאים ידעו כי המודיעין בנוגע לנשק להשמדה המונית בעיראק היה חלש ביותר, אם לא פשוט מפוברק. הראיות מרמזות כי או שהממשלים הללו נוהלו (ומנוהלים) ע"י אידיוטים גמורים שלא יודעים לקרוא דו"ח מודיעיני (מה שאינו סביר למעט הבובה בקצה הידועה כג'ורג' בוש ג'וניור), או שהם מצאו (אם לא כתבו בעצמם) את הדו"ח שהם היו צריכים, בשביל סיבות אחרות לחלוטין. 10 שנים לאחר מכן, האמריקאים כביכול נסוגים מעיראק ומעמידים משטר עצמאי. אך מי בכל זאת נשאר?

חלקכם אולי לא צפה או לא זוכר את הסצנה הבאה מפרנהייט 9.11, המציגה בכירים מתאגידים אמריקאים, במפגש מיוחד עם הממשל האמריקאי, המציג בפניהן את ההזדמנויות הגדולות להרוויח כסף לאחר הפלישה… אמממ… סליחה. לאחר השחרור של עיראק (הסופתי תרגום לעברית – ניתן להפעיל בכפתור השמאלי ביותר בצד ימין):

אז כבר הסברתי בעבר כיצד נעשה התרגיל המודיעיני והשלטוני, אשר גרם לציבור להאמין שיש צורך במלחמה בעיראק, אך השאלה ששואלת כתבת ה-CNN היא כיצד הגיע אותו כוח לשלטון מלכתחילה?

הליברטון, החברה המצטיירת בסרטון כמנסה לעזור לחיילים, היא חברת ענק בתחום הציוד ההיקפי לכוחות צבא. אבל זה עסק שולי לחלוטין אל מול המוצר הראשי שלה – נפט. הליברטון וחברות הנפט האחרות, החלו מזרימות בסוף שנות ה-90 סכומי עתק לקמפיין של בוש – יותר כסף מאשר הן אי פעם "תרמו" (יותר נכון שילמו), בכדי להשיג את המועמד שהן רוצות. והן מצליחות. למה בוש? בוש ומשפחתו הם אנשי נפט. למעשה כל מה שבוש עשה עד שהוא נהיה נשיא, זה לנהל חברות נפט (בצורת כושלת). מי נהיה סגן הנשיא של בוש? דיק צ'ייני, שעד אותה נקודה, ניהל את הליברטון.

מנכ"ל של חברת נפט בתפקיד נשיא ארה"ב ובתפקיד סגן נשיא ארה"ב, מנכ"ל חברת הנפט שמימן אותו.

עוד אחת מה"תורמות" הגדולות היתה ענקית הנפט שברון, שמנכ"לה אומר ב-1998: "עיראק מחזיקה מאגרים עצומים של נפט וגז, שהייתי שמח ששברון תוכל להשיג גישה אליהם". בזמן שהוא אמר זאת ועד המלחמה, הנפט בעיראק היה בבעלות המדינה וסגור לחברות מערביות. היום הוא מופרט לחלוטין ושברון היא אחת מאותן חברות ששותות את הנפט העיראקי. הכתבה ממשיכה ומתארת צעד אחר צעד, כיצד עוד לפני הפלישה (לפחות שנתיים לפני במסמכים הרשמיים), תוכננה בשיתוף אם לא ביוזמת חברות הנפט, הדרך בה תתבצע ההשתלטות על הנפט העיראקי, הפרטתו ומכירתו (בדומה מאוד למה שעשו האמריקאים והבריטים  באיראן לפני כמאה שנה ובמשך עשרות שנים מאז).

תפוקת הנפט של עיראק גדלה ב-40% ב-5 השנים האחרונות, ל-5 מיליון חביות נפט ביום. 80% מהנפט הזה מיוצא מחוץ מעיראק. זה 380 מיליון דולר כל יום או 139 מיליארד דולר הכנסות בשנה! לסדר גודל: תקציב כל מדינת ישראל ב-2009 היה 91 מיליארד דולר.

תוספת: בהקשר הזה מומלץ לצפות גם בכתבה נוספת של CNN, בה העיתונאים מדברים בינם לבין עצמם ומספרים איך הם כשלו ופשעו בעבודתם לפני ובזמן המלחמה. המעט מהם שכן דיווחו שהמציאות אינה כפי שטוענים בשלטון, נקברו באחורי העיתונים. העיתונאים הבכירים בעולם מספרים לנו, שהם לא הצליחו לשבור את הפרופוגנדה הממשלתית (או בכלל לא ניסו). עיראק לימדה אותנו כמה קל לשכנע את כולנו שיש לנו אויב, למרות שמעולם לא פגשנו אותו ולא הראו לנו שום הוכחה שהוא תקף אותנו. כשמדווחים לכם בעיתונים על סוריה, איראן, מצרים וכולי, שימו לב ש-99.99% מהכתבות שתקראו עליהן (ונושאים בטחוניים בכלל),  לא יציגו בפניכם גרם אחד של הוכחות. לעיתונאים אין לוויני ריגול – כמעט בכל המקרים, הם סך הכל אומרים לכם, מה שאמרו להם. ומי שאומר להם, נמצא בניגוד עניינים מוחלט עם האמת שהוא כביכול מדווח עליה. הממשל לבדו לא יוצא למלחמות. הוא עושה זאת בשותפות עם תקשורת רשלנית ועל כנפי חוסר הספקנות של ציבור שמתייחס לסוגיות מדיניות, כאילו היו נושאי דת.

לסיכום אני רוצה להביא קצת מהשלכות הפחות מוכרות של הפעילות של המערב בעיראק (חוץ ממאות אלפי ההרוגים הישירים). הכתבה הבאה, המסקרת את ההשלכות של שימוש באורניום מדולל על אוכלוסיית עיראק, מאז מלחמת המפרץ ב-1991. באותה שנה סרטן בעיראק היה נפוץ ביחס של 40 מקרים לכל 100 אלף איש. 4 שנים לאחר מכן הוא הגיע ל-800. ב-2005 זה כבר הגיע ל-1600. ב-2004 עיראק היתה מקום ראשון בעולם בתמותה מלוקימיה. פלשנו למדינה תחת הטענה כי יש להם נשק בלתי קונבציונאלי, שאסור לשימוש – לא מצאנו נשק כזה – ואז זרקנו עליהם נשק בלתי קונבציונאלי.

מלבד סרטן באנשים מבוגרים, החומרים האלה – האורניום המדולל והזרחן הלבן (בו גם ישראל משתמשת – הפעם האחרונה הידועה היתה ב-2009 בהפגזות מהאוויר על פלסטינים) – גורמים למומים קשים בעוברים ובסופו של דבר ללידות מזעזעות, של תינוקות שקשה אפילו להסתכל עליהם (אבל ראוי שנביט בפנים המעוותות של יצירותינו הצבאיות). לפי ההשוואות המוצגות בסרטון, המספרים גרועים יותר מאלו שלאחר הירושימה (בהקשר של סרטן ופגיעה בעוברים):

***

עמירה הס משליכה אבנים טקסטואליות – וכל עולם העיתונות רועש. לכולם יש דעה וכל מקלדת הופכת את בעליה לגנרל המזיז כוחות ומשטרות; גנרלים שבטוחים שהמציאות של מיליוני אנשים, סרה להיגיון ברור כלשהו.

הס כתבה טקסט רשלני מבחינת החורים שהוא משאיר להסקה שגויה של כוונתו. אבל חשוב מכך, היא כתבה טקסט שאין לו שום השלכות, מלבד הדים של טורי דעה, אשר גם להם אין שום השלכות על המציאות. ויכוח עקר על האם יש או אין לאנשים שכבר עשרות שנים זורקים אבנים, זכות לזרוק את אותן האבנים. האם נגמרו הדברים בהם אפשר להביא מידע חשוב לציבור הישראלי בנושא הסכסוך ובכלל, שצריך להקדיש עשרות ומאות עמודים על ויכוח פילוסופי שסתם משמש כנקודת ביקוע בציבור הישראלי?

הס, כמו פוליטיקאי-שוליים בתקופת בחירות, מביאה בפני הקוראים טקסט הקטבה: קרא אותי ואשלח אותך לצדדים כל כך מנוגדים, עד אשר ימות הרציונל שדרכו יהיה אפשר להפסיק את הסכסוך שעל עוולתו אני כותבת. אל לנו להיות צודקים, מעבר לנקודה בה התנהלותנו משרתת את הצדק. השמאל והימין לא צריכים טורי דעה של שמאל וימין; שמאל וימין הם מלכתחילה דעות. אבל… צריך למלא את העיתונים וצריך גם למכור אותם. אז נעשה כתבות טוקבקיאדה – ממתק למסכימים מראש וממתק של שנאה למתנגדים. דעות ששונו? ידיעה שנוספה? גורנישט.

רק הערה בנוגע ל"ידויי אבן זה ניסיון לרצח". החוק כבר מגדיר מהו ניסיון לרצח ופעולה ספציפית או כלי נשק ספציפי אינם חלק מאותה ההגדרה. כוונת זדון, צפי סביר לגרימת מוות ועוד – הם כן. במציאות, הרוב המוחלט של ידויי האבנים וההפגנות, כמו גם הירי של חיילי צה"ל ופיזור ההפגנות, הם בכלל לא כפי שהם מצטלמים. למעשה, הצורה בה הם מצטלמים, הם בדיוק הסיבה שהם נראים ככה.

גזרתי קטע מלונדון את קירשנבאום של חמישי האחרון, בה לונדון ויחזקאלי מדברים על ההפגנות בחברון. זה אזור חיכוך קבוע ויוצאות משם אין סוף תמונות של מיידי אבנים, בקבוקי תבערה וכדומה. על פניו, כל יום עשרות מקרים של "ניסיון לרצח". ובכל זאת, תקשיבו מה שואל ירון שמכיר את המבנה של חברון ומה עונה לו יחזקאלי, לגבי מהות ההפגנות וחוסר הסכנה שבהן:

מתחיל בשעה קבועה. קובעים עם עיתונאים. "זו ממש הצגה, אבל אין מה לעשות – שני הצדדים צריכים אותה".

***

אדם וסטיב – אם אף פעם לא הבנתם את ההסברים של המתנגדים לנישואים אזרחיים\חד-מיניים והטענות שלהם לגבי הסכנות לנישואים "רגילים" כתוצאה מכך, אז הסרטון הבא יעזור לכם להבין מה עלול לקרות:

סתם כהערה – אני נגד נישואים חד-מיניים כשם שאני נגד נישואים "נורמטיבים". מסיבות שאינני מבין, הקהילה ההומו-לסבית עסוקה במאבק עצום להכלל בטקסים, שמקורם בדת שגם ככה החריגה אותם בעבר ומוסד דתי שמחריג אותם בהווה. הקהילה שהכי אמורה לצעוק להפרדת דת ממדינה, קוראת להגדלת נפח הדת במדינה והמדינה במיטה שלנו.

תדרשו שוויון באימוץ או במיסים, בעבודה או בשלל המקומות שבהם גייז מופלים. אבל ההחרגה ממוסד הנישואים זו לא אפליה – מוסד הנישואים הוא האפליה עצמה. זו אפליה כנגד אנשים שלא מוצאים בן זוג או כאלה שלא מעוניינים באחד, זו אפליה כנגד אנשים שלא מעוניינים בטקס או אינם עומדים בתנאים שלו. או כמו שסטנהופ שואל: אם נישואים לא היו קיימים, הייתם ממציאים אותם?

***

אם כבר אנחנו מוציאים את המדינה מהמיטה שלנו – אז כדי שנוציא אותה גם מהמים שלנו (כשאין צורך). מי שפספס, זו כתבת ערוץ 1 על ההפלרה. כפי שכתבתי בעבר, מבחינתי השורה התחתונה היא שלא מכריחים אוכלוסיה שלמה לבלוע חומר, בגלל יתרונות כל כך לא רציניים שמי שמעוניין בהם יכול לקבל אותם במיליון דרכים אחרות.

***

אחוזי היירוט של כיפת ברזל – לפני כארבעה חודשים כתבתי פוסט על כך שמערכת כיפת ברזל כשלה בלהוריד את מספר ההרוגים כתוצאה מירי תלול מסלול אל ישראל, זאת בזמן שכל התקשורת ולמעשה גם הציבור שיבחו את המערכת ואת הגנתה על ישראל. מתוך אותו הטקסט:

"זו כמובן גם עדות לעצלנות הבלתי נסבלת של עיתונאים בישראל שמקבלים מספרים מהמדינה ופשוט משחררים אותם לציבור, ללא ניסיון להעמיק בהם: "240 יירוטים מוצלחים!" "למי יש להודות על כיפת ברזל" "כיפת ברזל – הברקה כלכלית" ועוד ועוד… האם אף עיתונאי לא חשב לשאול בשם קוראיו "האם המערכת הורידה את מספר ההרוגים?" – זאת שאלה מורכבת מידי? אם היינו מפתחים מערכת לניקוי תאים סרטנים מגוף האדם, היינו מסתפקים בנתונים לגבי התאים שחוסלו, למרות שכמות החולים שמתו לבסוף לא השתנתה?

אל תבינו אותי לא נכון. ייתכן שבעתיד המערכת אכן תתחיל להראות שיפור בסטטיסטיקה של הרוגים כתוצאה מירי תלול מסלול בישראל. יכול להיות שהנתונים של השנתיים האחרונות הם חריגים ובעוד 5 שנים הסטטיסטיקה אכן תראה שהמערכת מצילה חיים. יכול להיות שפקטורים נוספים השתנו מלפני תקופת כיפת ברזל. הכל יכול להיות – זה פשוט לא המצב כרגע. כל הכתבות שקראתם בנושא, הן פשוט שקר או רשלנות עיתונאית. אפשר להעלות סיבות מדוע נראה לנו שהמערכת מצילה חיים, אבל לא לטעון שאנחנו יודעים שהיא עושה זאת כרגע (כי למעשה, עד עתה, היא לא)."

טענתי גם שהיירוט הממוצע של כיפת ברזל הוא יקר יותר מהנזק הממוצע הנגרם כאשר אין יירוט. קיבלתי הרבה ביקורת על כך וזאת אפילו כשהשתמשתי, בלית ברירה, במספרים של צה"ל, שדיברו על 80-90% יירוט. אבל עכשיו חוקרים מ-MIT העריכו את היירוט האמיתי ב-5-10% – הפרש עצום לכל הדעות. וכאן שוב, עלינו לזכור שהלקוח הראשי של מערכות פיתוח הנשק בישראל, הוא לא אזרחי ישראל, אלא מדינות זרות. ולכן, חשוב להציג בפני הקליינטים מספרים מרשימים.

ב"קשב" לקחו את טענות המחקר ונכנסו להן לקרביים. לאחר בדיקה של כל הדיווחים בתקשורת הם מצאו כי היו בערך פי שניים נפילות בשטחים בנויים (שאנו יודעים עליהן), מאשר אלו אשר דובר צה"ל דיווח עליהן. הם בדקו גם את תביעות הנזקין שהגישו אזרחים ומצאו ש- "לו נתוני צה"ל על 58 נפילות היו נכונים, אזי פגיעה ממוצעת של רקטת קסאם בעיר ישראלית הייתה גורמת לנזק ישיר, לפי נתוני מס רכוש, ל-36 דירות ול-18 מכוניות בממוצע".

בסך הכל מצאו בקשב, שצה"ל גילח לעצמו חצי מהפספוסים לפחות. מרבית האנשים לא יודעים (גם קשב לא מתייחסים לנקודה הזאת), שהמערכת לעיתים יורה 2 ואפילו דובר על מקרים של 3 מיירטים, כנגד רקטה אחת. מה שמוגדר כיירוט מוצלח, לעיתים מסתיר שני כישלונות בדרך. למתקשים לקבל את הנתונים, הפסקה הבאה מהכתבה של הארץ מסבירה היטב את המצב:

"קשה אמנם לעכל ביקורת כה נחרצת על נתוני הצבא, אך לפני שמבטלים את מסקנותיהם של המדענים כדאי לזכור, שבסיום מלחמת המפרץ הראשונה דווח על 96% הצלחה ביירוטים שביצעו טילי הפטריוט. רק לאחר מחקר מעמיק, שהוביל פרופ’ פוסטול, התברר כי אחוז ההצלחה ביירוטים היה אפס."

***

נאס"א או מומה? – האטלנטיק מזמין אתכם למשחק חנוני ומגניב. המטרה: לזהות אילו תמונות צולמו מהחלל ואילו מהן בכלל עבודות אמנות אבסטרקטיות?

מה אתם אומרים? נאס"א או מומה?

***

הם יורים גם בסוסים – לאחרונה הזדעזע העולם המערבי, כאשר התגלו ברשתות המזון המהיר הגדולות בעולם, כי ההמבורגרים שלהם הכילו גם בשר סוסים. הזעזוע – שקצת קשה להסביר אותו, היות וקשה לאמוד את ההבדלים שבין אכילת סוס לפרה או חזיר – היה שמור לצד האנושי בלבד. אנשים כעסו על כך שגרמו להם לאכול בשר סוס, אבל לא תהו מדוע בשר סוס מגיע לצלחת שלהם בכלל?

על פניו, בשר סוס אמור להיות יקר יותר. וכאן מתגלה הצורה בה העולם המערבי עושה מיקור-חוץ להגדרות הטאבו והמוסר שלו. בארה"ב ובהרבה ממדינות המערב לא שוחטים או מוכרים סוסים למאכל, על פי חוק, דת או הרגל. למרות שכך, הם עדיין מגדלים ומרביעים סוסים. הצלחנו ליצור בעולם שלנו מוסר עם גבולות גאוגרפים. על כן, מרביתנו מסכימים שאסור לשחוט סוסים, אבל אף אחד לא שואל – לאן אותם הסוסים הולכים?

170 אלף סוסים עזבו את ארה"ב בשנה שעברה. CNN מביאים דיווח ממפעל חדש לשחיטת סוסים במקסיקו, שאליו ודומיו מגיעים אותם הסוסים ומהם אל ההמבורגרים של האנשים שדחפו את הסוסים החוצה מלכתחילה (אין תמונות קשות):

הזעזוע של ארגוני זכויות בעלי החיים לא איחר להגיע. אבל מה שהצית את התקשורת בנושא הוא הסרטון הקשה הבא, של עובד מתעשיית שחיטת הסוסים (טים סאפינגטון שמו), שצילם והעלה לאינטרנט סרטון קצר בו הוא מראה לארגוני זכויות מה דעתו עליהם, דרך גופו של סוס מסכן. "אתם, פעילי הזכויות לבעלי חיים – לכו להזדיין", הוא אומר שניות לפני התמונות הקשות. תאמינו או לא, מה שהוא עושה בסרטון הזה, יותר עדין מנוהל השחיטה הרגיל ועל כן ראוי שתצפו בו (אין דם או אלימות מתמשכת, אבל הסרטון לא קל):

אנחנו לא רוצים לדעת למה הסוסים מגיעים להמבורגרים שלנו. זאת האמת. אנחנו רוצים להיות מזועזעים למראית עין, אבל לא מזועזעים לרמת החקירה וההתעניינות. אנחנו לא רוצים אותם שם, בין הלחמניות, אבל יותר מכך, אנו לא רוצים לדעת כיצד הגיעו לשם. הסרטון הבא מראה בדיוק את זה. הוא אמנם קשה, אבל אדם לא יכול להצדיק מוסרית מעשה, שהוא עצמו לא מסוגל אפילו לצפות בו. לא יודע כמה מכם עדיין מחזיקים במיסקונספציה הזאת, אבל אתם מוזמנים לשכוח לחלוטין מכל מה שלימדו אתכם, על כך שחיות מתות מיידית וללא כאב במהלך השחיטה:

ככה מגיעים סוסים להמבורגרים וכמו הנחלים והים, אין להם יותר מידי מקומות אחרים להגיע אליהם לאחר שנשחטו.

***

במדינת פלסטין (רק הארועים המשמעותיים והמוכחים):

שני פלסטינים נהרגו\נרצחו (עדיין בחקירה) מירי חיילי צה"ל || אם פלסטינית ובתה הותקפו על ידי מתנחלים || טומי דונלה, אקטיביסט וצלם אירי, נורה בזרועו עם כדור גומי, במהלך הפגנה בנבי צאלח. התמונה של קשיש אירופאי עם חור בידו, כבר עשתה את שלה ברשת. || ילד פלסטיני בן 12 (Yousef Abu Aisha) במצב קריטי, לאחר שחיילים ירו כדור גומי בראשו || מתנחלים מעינב הכו פלסטיני בן 80 ושלחו אותו לבית החולים || חיילים שלחו את Ameen Bayed לבית החולים עם רימון גז לפנים || מתנחלים מתפוח גנבו חמור מפלסטינים || ארגון בצלם לכד את הסרטון הבא, המתעד מעצר של 27 קטינים פלסטינים בדרכם לבית הספר (לפחות 14 מהם מתחת לגיל האחריות הפלילית – 12), נקרעים מזרועות הוריהם אל מול מצלמות, לצורך מעצר דבילי למדי, שבוצע ללא גרם של מחשבה (ככל הנראה הסיבה למעצר היא זריקת אבנים -כפי שניתן לראות כאן – ועל כך כבר כתבתי בחלק על גברת הס):

|| המשטרה לשירות המתנחלים – טייק שני: שתי פעילות חברתיות גרמניות הולכות בחברון. מתנחלת מחליטה שהן לא ילכו ברחוב, כי היא ספרה והן עברו ברחוב כבר 6 פעמים. אה וכמובן… כי הם נאצים. שוטר מיד מגיע לבקשתה של המתנחלת ומעכב את הגרמניות, ללא סיבה, לחקירה של 90 דקות, שבסופה הן התבקשו "להראות רגישות במהלך החגים היהודיים" – ממני והלאה מה זה אומר:

|| חיילי צה"ל  מפריעים במכוון לפעילים ישראלים לצלם באדמה בהם מותר להם להיות בה ובטח שמותר להם לצלם בה (ועל כן, בלית ברירה, ההתנהגות המפגרת של החיילים). שימו לב לדרגות על הכתפיים – בריונות ילדותית ואנטי-דמוקרטית מהדרגים הנמוכים ועד הגבוהים ביותר.

***

קריאה מוגברת:

הפוסט שלי על יום השואה משנה שעברה: "מכחישי השואה הראשונים, היו אלו שעלו בארובותיה".

ביקור בארכיון המדינה – אורי ברקוביץ' מביא רשמים וצילומים מאוצרות הארכיון. בין השאר: הסכם השלום עם מצרים, הדגלים שהוצעו כדגלי המדינה ולא נבחרו, יומנו של אדולף אייכמן ועוד… הנה אחד מהסרטונים המציג את האקדח והכדורים עימם רצח יגאל עמיר את יצחק רבין:

בריטניה הקימה "ועדת עורכים" – בעקבות הפרשה בה עיתון בריטי פרץ וצותת לטלפונים ומיילים של סלבריטאים ופוליטיקאים, העבירו באישון לילה פוליטיקאים בריטים (מרביתם הם אלו שנפגעו מהפרשה ולמעשה עומדים בסוג של ניגוד עניינים) החלטה להקים "מפקח עיתונות", אשר כל העיתונים יהיו מחוייבים להירשם אצלו או שיחשפו לקנסות עצומים. המפקח החדש יוכל לחייב עיתונים להתנצל בעבור פירסומים או לקנוס אותם.

ברק אובמה אוכל דברים – כי יש דברים שחשוב לצפות בהם בעולם וזה לא אחד מהם.

PETA, ארגון זכויות החיות הבינלאומי, מואשם בהמתה של אלפי חיות בשנה שלא לצורך. המאשים הוא מנהל תנועת "NO KILL", ניית'ן וינוגרד. התנועה פועלת להפסקת ההמתה במכלאות. בינו לבין הארגונים יש יחסי האשמה הדדיים קשים ועוד לא החלטתי סופית לגבי העובדות. בכל מקרה, משהו  ששווה לבדוק לאלו מכם שתורמים וגם מביא את הדיון של "המתת חסד" שהיה די שמור לבני אדם, לעולם בעלי החיים. איך שזה לא יהיה, קצת קשה להבדיל בין שואה לחסד (בהקשר של המתות במכלאות), כאשר ה"חסד" שלנו עם בעלי החיים, הורג מיליארדים מהם כל שנה. יצרנו מצב בו קל מאוד להרביע כלבים, קל מאוד לייבא ולהבריח, קל מאוד לאמץ ולקנות וקל מאוד גם לבוא למכלאה ולהגיד: "לא בא לי יותר". גם בישראל המצב די דומה (אם לא גרוע יותר):

המלצת קריאה בהקשר הזה: 'חרפה' של קוטזי (אחד מאהובים עלי אישית).

נינט טייב האלטרנטיבית (שלדעתי זקוקה כבר לשם משלה, כי אין לה קשר של ממש עם הבחורה השניה שחולקת עימה את אותו הגוף) מתראיינת (וידאו) לבלוג של יובל אראל. הסאונד חרא, אבל המוזיקה לא רעה בכלל.

ה-ICIJ (מאגד העיתונאים הבינלאומי לעיתונאות חוקרת) משתפים את העולם בחשיפה שיקח עוד זמן רב עד שנבין את כל משמעויותיה. כרגע כמה עשרות עיתונאים עוברים על 2.5 מיליון קבצים מודלפים, של יותר מ-120 אלף חברות אוף-שור (חברות הפועלות במדינה אחת – בדרך כלל מערבית – אך מנהלות את עצמן ובעיקר את כספן, דרך מדינה אחרת – בדרך כלל מקלט מס כלשהו אשר אין בו דיווח למדינת המקור). עד כה התגלו: נבחרי ציבור ומשפחותיהם המסתירים כספים בחשבונות זרים – אלפיון עליון המשתמש בחשבונות זרים בכדי להעלים מס – הרבה מהבנקים הגדולים בעולם שפועלים בכדי לספק ללקוחות שלהם חברות קש מסתוריות במדינות זרות – שכבה גדולה של מתווכים\רואי חשבון שעוזרים בהסתרת כספים ואינטרסים למען לקוחותיהם. בהחלט קצה הקרחון של הנושא הזה ואפשר לצפות שבחודש-חודשיים הקרובים, שערוריות בנוגע לאנשים וארגונים ספציפים יצוצו כל כמה ימים מהאוצר המודיעיני הזה.

(מקומי – ת"א) שרון מלכי מקדמת הפיכת אזור "שוק לווינסקי" לשוק של ממש, עם מדרחוב בשישי.

"במשך 25 השנים של עבודתי הקולוניזטורית נישלתי הרבה ערבים מעל אדמתם" – עדות עצמית קצרה שנותנת חלון לתהליך של יישוב הארץ ולא מהפרספקטיבה שמבקשים מאיתנו לטפח.

אברי גלעד מול מועצת החלב – החלב מזיק לגופכם, אבל יצרניות החלב לא מעוניינות שתדעו. אז הן דוחפות לילדים שלכם מוצרים בגיל מוקדם ומספרות להם ולכם שקרים על כך שחלב מחזק את העצמות (המציאות הפוכה) וכדומה. אברי גלעד דיבר על הנושא וקיבל איום לתביעה (תוכלו לקרוא יותר בקבוצת הפייסבוק המוקדשת לנושא):

אנשים מגניבים מבלים ביחד – הוא טאמבלר המרכז תמונות של סלבריטאים מסוגים שונים, כשהם מצטלמים עם עוד אנשים מסוגם. הנה כמה דוגמאות (אני דוקא אוהב את הניגודים המצחיקים בעיקר):

***

היומן של אישתון:

פיספסתי משהו? שלחו לי ארועים בפייסבוק או ישירות ליומן בגוגל.

***

המוזיקה שברקע – צלילים להקליד עימם.

***

הממסטרים (לחצו על אחת התמונות לכניסה ואפשר לגלול מתחת לתמונות לקריאה נוספת):

אם תמונה שצילמתם או ערכתם נמצאת בגלריה, לחצו כאן.

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-25 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, בין אנשים לשאר בעלי החיים, גזענות, הומור, המחאה החברתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, חינוך, עיתונות, פוליטיקה, צבא, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

104 תגובות על עיניים פקוחות 7.4.2013: לסטרלנד הכריזה מלחמה על עיראק

  1. גלעד ב. הגיב:

    בקשר לחלק על כיפת ברזל:

    1. קודם כל אני לא מבין מדוע לא מתפרסם בעיתונות שהמבקר הראשי של כיפת ברזל, פרנק ליוד, עובד בריית'און, שהם המתחרים הראשיים של רפאל בנושא היירוט קצר הטווח, ככה שקודם כל הוא מדבר מפוזיציה.
    (בבדיקה נוספת מתברר שפדהצור לפחות כתב שהוא עובד בריית'און בטור המקורי שלו, אבל שכח לציין שהם התחרות, קישור שהקורא הממוצע בהחלט לא יודע לעשות).

    2. שיגור שני מיירטים לא מעיד על כשלון של המיירט הראשון, אלא נעשה עוד לפני שיודעים אם המיירט השני פגע, וזאת ליתר ביטחון משיקולי חיל האוויר (לדעתי זו מורשת מהפטריטים שהיו יורים שניים בנוהל כי גם ככה זה היה חרא טיל). הסטיסטיקה מראה שהתוספת של המיירט השני נמוכה, ומוסיפה רק אחוזים בודדים לסיכויי ההצלחה (ז"א שאם הראשון מחטיא אז השני יחטיא גם במעל 90% סיכוי).

    3. זה שנהרגים אותו מספר של אנשים פר שנה זה אולי נכון אבל לא משנה. קודם כל צריך להסתכל על כמות הרוגים פר טיל ששוגר, והמספר הזה כן יורד בזכות הכיפה, ושנית, מהבחינה הכלכלית, העובדה היא שכיפת ברזל מאפשרת למשק להמשיך לפעול במקום שכולם יהיו במקלטים, ושם התרומה האמיתית שלה.

    4. החוקרים שמבקרים את כיפת ברזל מגדירים הגדרות ומניחים הנמחות שלא מתיישבות עם המציאות. כשהם מדברים על השמדה כעל פיצוץ הרש"ק – מי אמר שבכלל כל שיגור נושא רש"ק? (משגע אותי שהטענה הזו לא נשמעה בתקשורת). הרי הפלסטינים ידועים בשיגורי הצינורות שלהם, ולא כל קאסם נושא חומר נפץ. בנוסף החוקרים מניחים כל מיני הנחות על איך המיירט אמור להתנהג, וכשהמסלול לא מתנהג לפי ההנחות שלהם הם קוראים לזה כשלון. מה לעשות שההנחות שלהם פשוט לא תקפות ובכיפה יש כמה קונספטים חדשים.

    5. מה בין דיווחי משטרה ומספר נפילות? דיווח יכול להתקבל גם על חלק טיל כך שכל טיל עשוי לייצר מספר דיווחים.

    6. מה בין תביעות רכוש ומספר נפילות? תביעות אפשר להגיש כמה שבא לך. השאלה כמה תביעות *התקבלו* והוכח שהנזק אכן נגרם כתוצאה מפגיעת טיל.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. המבקר וסיבותיו לא מעניינות אותי. הנתונים כן. אם לא היו נתונים, הייתי מעמיד בסיבות לדעות. אבל מה שמוצג זו לא דעה.

      2. שיגור שני מיירטים משמעו – שיגור שני מיירטים. אם מסיבות של פחד שהראשון יפספס או מה שזה לא יהיה, זה לא חשוב. להחשיב ירי של שני טילים, כהצלחה אחת, זה לשקר. סך כל המיירטים שנורו, חלקי סך כל הטילים שייורטו בפועל, הוא הממוצע האמיתי והוא מספר המיירטים האמיתי הנדרש. בצורה הזאת גם מסתירים את העלות האמיתית של היירוטים.
      לגבי האחוזים שאתה טוען להם – תראה לי מידע, שאיננו דובר צה"ל שסתם אומר שאלו הנתונים.

      3. לא. המספר לא ירד. תקרא את הפוסט שאליו הפניתי ובו עשיתי את התחקיר. פר טיל, מספר ההרוגים בישראל רק עלה לאחר כיפת ברזל.
      כיפת ברזל לא מאפשרת שגרת חיים, מפני שא. ההוראה היא עדיין להכנס למקלטים בעת אזעקה ב. המערכת לא מצליחה ליירט מאה אחוז מהטילים. כל עוד אנשים יודעים שמדובר ברולטה על החיים שלהם ויש אזעקות מהדהדות, הרוב הכמעט מוחלט ילך למקלטים, כפי שקרה גם במצבע האחרון שהמציג נזקים למשק גדולים יותר ממלחמת לבנון השניה (מבחינת עסקים שנסגרו, עובדים שלא הגיעו וכדומה).

      4. אני לא התייחסתי לחלק הזה של הדו"ח מאותן הסיבות שאני לא מתייחס לשטויות שמוסרים ממערכת הביטחון – הם לא מבססים את זה במספיק עובדות והוכחות. אז אני מסכים איתך לגבי הנקודה הזאת, אבל נטל ההוכחה חל על טענות שני הצדדים.

      5 ו- 6. הסיבה שאנשים משתמשים בנתונים הקפיים ולא ישירים, היא שהמדינה שלך מסתירה את המידע הישיר ונותנת דיווחים שיקריים. אני מסכים שהמספרים אינם כירורגיים וכמובן שככל שיעברו החודשים, נדע יותר טוב מה המצב האמיתי. אבל אם יש לך בעיות אם כך שמסיקים מנתונים חיצוניים, תפנה למדינה. ואני לא רואה בכל מקרה איך אתה מצמצם מספר כמו 36 בתים ו-18 מכוניות לכל רקטה. אנשים מגישים תביעות אופטימיות לעיתים, אבל מדובר על פגיעה של טיל. זה לא בדיוק משהו שאתה יכול לזייף. מיקום הנפילות ידוע. צורת הפגיעה מטיל ידועה. בקיצור, כשיהיו נתונים יותר טובים, אעדכן. עד אז, הנתונים הללו, טובים ואמינים יותר ממה שהציגו במשרד הביטחון (שלמעשה לא הציג כלום).

      אהבתי

      • גלעד ב. הגיב:

        1. בעולם אידיאלי של בחינת אמיתות זה באמת לא אמור לעניין מי טוען הטענה. בעולם שלנו, ובפרט במקרה הזה בו הנתונים הם לא נתונים קשים אלא ניתוח של מידע עקיף וסרטי וידאו חלקיים, זה דבר שחשוב לדעת, וזה שפדהצור הסתיר את זה מהווה לדעתי חוסר הגינות אינטלקטואלית.

        2. ז"א שאם היו יורים עלינו רק טיל אחד, היינו משגרים נגדו שני מיירטים, הראשון פגע והשני ביצע השמדה עצמית, אז לפי ההגדרה שלך מדובר על 50% יירוט. לדעתי כל אדם סביר יקרא לתרחיש כזה 100% ירוט. שיגורים לשטח בנוי חלקי נפילות לשטח בנוי זה כל מה שמעניין מבחינת הצלחה של המערכת. השאלה כמה דולרים פר ירוט היא שאלה נפרדת וכנראה שחיל האוויר יכל להגיע לתוצאות טובות כמעט באותה מידה בעלות נמוכה יותר.
        דו"צ לא התייחס לשאלת כמות המיירטים ולאחוזי ההצלחה שלהם.

        3. כן, אתה צודק, זכרתי מה שרציתי לזכור ולא את הנתונים.
        בכל מקרה, כשהמדגם קטן קשה לגרור מסקנות תקפות.

        5+6. לא רק שיתכנו רמאויות, גם בלי רמאיות אנחנו לא יודעים מה הקף כל תביעה. אם טיל פוגע בבניין, זה ש18 מכוניות סובלות משמשות שבורות או מנזק מנפילת רסיסי בנין לרחוב לא מפתיע אותי במיוחד.
        זה שהמדינה שלי מסתירה את המידע הישיר זה מה שאתה רוצה להוכיח, אתה לא יכול להשתמש בזה כהנחת היסוד שלך.

        אהבתי

        • גלעד ב. הגיב:

          אה, רק בקשר ל3. לתרומה הכלכלית – באשדוד ואשקלון לדוגמא המשיכו לעבוד כרגיל במהלך עמוד ענן. בלי כיפת ברזל אנשים לא היו הולכים שם לעבודה.

          אהבתי

        • Eishton הגיב:

          1. לא התייחסתי לחלקים שאתה מדבר עליהם אצלי. יש לך בעיה עם אותם נתונים הספציפיים (ואני מסכים שהם חלק מהמחקר ושהם לא מושלמים)? תעלה אותה היכן שהם הוצגו. אני אישית לא חושב שמדובר על 5-10% כשם שאני לא חושב שזה 80-90%. אם אתה חושב שהנתונים שמציגים החוקרים הם לא משהו, אז איך אתה בכלל מסוגל לסבול את הנתונים של צה"ל, שלא נותן שום תימוכין? אני כותב את ה-5-10 אחוז האלה, למרות שאני לא חושב שזה שם, כי בעיתונות כותבים 80-90 ואני גם לא חושב שזה שם. יותר מהכל, אני רוצה שהעיתונים יכתבו – "אנחנו לא יודעים" "לא הציגו בפנינו שום הוכחות".
          לא ראיתי בשום מקום שוהסתרה העובדה שנעשה ניתוח של סרטים.

          2. לא אכפת לי איך תקרא לזה. יירוט מוצלח. 50%. 100%. מה שבא לך. פשוט תראה לי את המספרים המלאים. עד אז, אני לא סומך עליך (והכוונה היא לדובר צה"ל) כשהוא זורק מספרים לאוויר ולא מסביר או מוכיח אותם.
          הסיבה שזה חשוב להקשר של עלויות, היא שגם כמה זה עולה הם לא מגלים לנו – ואנחנו הם אלה שמשלמים על זה (ביחד עם האמריקאים כמובן)!
          אז אם היתה שקיפות וצה"ל היה נותן את הנתונים הגולמיים ולא כותרות, אז לא היה אכפת לי שיורים שני טילים ליתר ביטחון. הייתי עושה את החישובים הכלכליים בעצמי ומוצא את המשמעויות. כל עוד לא עושים את זה, אז העובדה שהם לא ממש מספרים שהם יורים שני מיירטים לפעמים, זו הסתרה של מידע, שנגררת לרוחב כל שאר הנתונים שהציבור מנסה להבין לגבי איכות המערכת, עלות המערכת והאם בשורה התחתונה היא פונקציונלית.

          3. כתבתי באותו הפוסט שייתכן ועוד כמה שנים הנתונים ישתנו. מה שחשוב היה לי להראות זה שהעיתונים וגופי הביטחון משקרים או מתרשלים בדיווחם לציבור נכון לעכשיו. יכלו לרשום: "הסטטיסטיקה עוד לא מציגה את היתרונות של המערכת, אבל…"
          אבל זו לא כותרת טובה לעיתון או משהו שאפשר למכור איתו מערכות ליירוט טילים.

          5+6. אז הנתונים שלך לגבי נזק היקפי מרקטות מעזה לא טובים. בתור מישהו שחפר בנתונים האלה בעבר, אני יכול להבטיח לך שזה לא המצב וממוצע שכזה הוא בלתי אפשרי וחורג מכל סבירות מתמטית. אבל אני לא אכנס לויכוח הזה כרגע.

          וזה שהמדינה מסתירה מידע, זה לא "מה שאני מנסה להוכיח". זה ברור לחלוטין. תבקש לדעת כמה עולה יירוט? כמה עולה המערכת? תשאל את צה"ל כמה מיירטים שוגרו? ועוד ועוד.
          למה אנשים כל הזמן מוציאים נתונים מרשויות אחרות ודרכים הקפיות? סתם בשביל הספורט? למה אני חופר בעיתונים בכדי להשיג את רשימת הנופלים של מערכת הביטחון? כי משעמם לי? כי האתר של משרד הביטחון מציג אותם ואני לא יודע לקרוא?
          המספרים אינם בנמצא. המדינה מסתירה את המידע. האם זה במכוון או ברשלנות וחובבנות? לפעמים ככה ולפעמים ככה. התוצאה זהה – האזרחים נאלצים להסיק את המספרים בדרכים הקפיות.

          אהבתי

          • עוגיפלצת הגיב:

            בהקשר הנזקים יש מספר נקודות שחשוב לעמוד עליהן וגם הן לא משוקפון במלואן –
            תמהיל הרקטות – מצטער, אבל אין דין גראד כדין קסאם מצ׳וקמק ברמת הנזקים האבסולוטיים שהוא מייצר. כמו כן, אין דין קסאם שפוגע בחממה כדין גראד שפוגע ברחוב עירוני מבחינת צפיפות המטרות אשר צפויות להיפגע. חייבים להבין שתמהיל הרקטות שיורים עלינו הופך לקטלני יותר ויותר ומכוון יותר למטרות עירוניות צפופות, כל שממוצע ״פר רקטה״ בהשוואה לעבר הוא לא נכון פשוט כי ה״רקטה״ היא לא אותה רקטה ולא לאותה מטרה גיאוגרפית. חייבים להכניס את הנתון הזה למשוואה, אך לצערנו, אין לנו אותו.

            בנוגע ליירוט עם שני מיירטים – נכון מאוד, מדובר ב״מנהג״ שהתבצע בעיקר בימיה הראשונים של כיפת ברזל. בניגוד לאמירה על כך שמדובר בנתח הארי של האירועים, בעמוד ענן לא התבצעו כל כך הרבה שיגורים כפולים. נכון, כשמדברים על סטטיסטיקה חשוב לספור את אותם מיירטים, אך חשוב גם להבין שלא מדובר בכמויות דרמטיות במיוחד.

            בנוגע להסתרת מידע – נכון, יש הרבה אינטרסים ששורצים להם – קונים מחול, אזרחים שטופי מח מבית… אבל אסור תשכח שבעולם שמתנהל במלחמות אש, כיפת ברזל (אפילו רק הקונספט) הוא קלף מאוד חשוב ואסטרטגי. הממשלה מבינה את זה וגם מי שמשגר עלינו את המטרות ליירוט. זה יפה מאוד שהתקשורת מפרסמת סרטונים על כל מהלך של כל סוללה כדי לאפשר למי שרוצה להתמודד עם המערכת ללמוד עליה, אבל בכל זאת – מדובר ביכולת צבאית טכנולוגית מיוחדת ראבאק. צריכים פה סוג כלשהו של בטחון מידע. ואם זה אומר שלא להגיד בדיוק איזה טיל פספס ואיזה פגע ולמה, אלא רק לשחרר אחוזים ומספרים גלובאליים, אני חושב שזה לגיטימי באופן עקרוני, תחת ההנחה הסמויה שהממשלה לא ממציאה את המספרים. זה קל לחשוד במישהו שמתנהל בחשאיות כי הוא רוצה לשמור על סודות חשובים וזה קל להאשים מישהו במשהו שאסור לו באמת לחשוף. לא אומר שזה המקרה פה, רק אומר שחשוב לזכור שאחרי הכל, ברמת העיקרון, יש הגיון בהסתרה הזאת.

            ובמאמר מוסגר, בניגוד לאורניום מדולל ועל אף ההשפעות הנוראיות של זרחן לבן בפגיעה עצמה, אין כלל עדויות לכך שהחומר רעיל או מייצר מוטציות. מדובר בחומר פירוטכני, לא רדיואקטיבי.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            מאיפה לך לדעת כמה שיגורים כפולים היו?

            חוץ מהמחקר האמריקאים שטוען ל5-10% יש את הבחור הישראלי הזה, שעוד לא החלטתי איפה אני עומד לגבי עדותו, אבל היא בהחלט מעניינת:

            http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=IELI&fb_source=message

            לא טענתי שהזרחן גרם למוטציות. הלינק הוא לאישה שפניה נשרפו קשות ומדבר על איך החומר שורף במשף זמן רב בגוף האדם.

            אהבתי

          • עוגיפלצת הגיב:

            אני יכול להתחיל לספר על הרקע שלי, אבל רק תחשוב שאני משקר.

            אז פשוט תנסה לספור את מספר השיגורים של כיפה בהם שוגרו מספר אי זוגי של מיירטים. בוודאות אני יכול להגיד שפרסום כלשהו על שיגור של 3 טילים על מטרה אחת הוא שקרי. אין כזאת מדיניות, לא משנה מה המטרה.

            לגבי הבחור ההוא שמדבר על כיפת ברזל כמשחק מחשב… לישראל יש עוד מערכות גילוי פרט לכיפת ברזל. חלק הן פשוט וברור – תצפיות לשובלי יציאה. כל המספרים מכל המערכות, שכיפת ברזל היא רק האקטיבית שביניהן, מעובדים יחדיו לכדי תמונה קוהרנטית ומוצלבת.

            מעבר לכך, הטענות שלפי שרידי הטילים הוא יודע מה יש ומה אין בטיל הן מגוחכות (לא יודע אם יצא לך לראות שריד, זה לא ממש לגו).

            אם סופרים את כל האנשים בצהל שמתעסקים עם שיגורים ועיבודם, ורוצים להגיד שכוווווווולם בשק הקטן של איזה מחשב שמייצר מטרות וירטואליות – זאת קונספירציה שלא מביישת בכלל את התאומים.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            לא הצגת שום מידע מבחינתי. דעה מול דעה. לא יותר לא פחות.

            אהבתי

          • עוגיפלצת הגיב:

            כשמדברים על נושאים צבאיים, ולא על נושאים צבאיים-אזרחיים כמו התאבדויות, אלא על נושאים שבאמת ותמים גם אתה יכול להסכים שבטחון מידע יפה להם, אף פעם לא תקבל ״מידע״ אלא אם תהיה רלוונטי אליו. זה עניין הציבור לדעת מה יכולות המערכת שמגנה עליו ושהוא משלם עליה. עם זאת, לאחר שהמדינה אמרה מה שהיא אמרה, יש גבול עד כמה היא יכולה לחשוף או לענות למבקרים בלי לשים את ההישגים שכביכול השיגה בפח לקראת הפעם הבאה. אין פה ניצחון מבחינת המדינה. או שהיא מספרת הכל והיא מפסידה, בין היתר, כי היא מגלה חולשות וסטטיסטיקות מהן ניתן להבין איך המערכת עובדת (באופן ששוחק את יתרונה), או שהיא תיראה כגוף מנותק ואפור שלא מוכן להגיד לאזרחים שלו את האמת.

            דבר אחד אני יכול להגיד לך וכל אדם מתל אביב גם יכול להגיד – עוד לפני שהייתה פרוסה כיפת ברזל בתל אביב, ראיתי בעיני את הנפילות, חלק אפילו ביוטיוב. כמו כן, יש לי חברים שראו בעיניהם את הנפילות בכיוון ירושלים. בנוסף יש את הפגיעה הישירה בראשון לציון, שאני מקווה שאין ספק שהיא אמיתית. לכשכיפה נפרסה, ראיתי בעיני יירוטים עם שני פיצוצים מעל תל אביב, ושברים של רקטה שהיא אינה מיירט שנפלו בחולון. אלא אם המדינה מתחילה לשגר עלינו רקטות בכוונה ולהעלות סרטוני פוטושופ ליוטיוב, אני חושב שאותו פרופסור קצת מבלבל במח כשהוא אומר שמירב הרקטות שנורו על תל אביב הן וירטואליות. מאותו סדק, אני חושב שאפשר לפרק את כל האמירות שלו. העולם מלא בזקנים ממורמרים שחושבים שהם חכמים מכולם והם עוד יוכיחו שהם צודקים. לדעתי, מדובר במקרה קלאסי.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אף אחד לא אמר ששום רקטה לא נורתה על ישראל וששום יירוט לא נעשה, כך שאין לי מושג מה אתה מנסה להוכיח בסיפורים על מה שראית.

            לגבי הצנזורה הצבאית –

            אתה סתם זורק אפשרויות לאוויר. במהלך הלחימה ביקשו (שלא לצורך אבל לא משנה) שלא להסגיר מיקומי נפילות. נגמר המבצע. עברו חודשים. אפשר את המיקומים? לא. אתה חי במדינה שאתה לא יודע מי החללים שלך ומשרד הביטחון מסרב להגיד לך ואתה אומר לי פשוט להאמין להם? איך זה שונה מכשהם אמרו שטילי הפאטריוט מיירטים ב-90% והסתברו שהם לא יירטו בכלל? או שמסכות האב"כ יגנו עליך וחלק ניכר מהן לא עבדו?

            הצבא עושה פאשלות, הצבא עושה גם מחדלים ולעיתים גם פשיעה של ממש. כמו כל ארגון גדול. וכמו כל אירגון, הוא צריך לחשוך את המידע שלו לביקורת. עלות המערכת, איכותה וכדומה, הם לא מידע שפוגע בביטחון שדה. אנחנו מוכרים את המערכות הללו! אנחנו מציגים אותן ללקוחות ומסבירים להם כיצד זה עובד. אין פה עניין של צנזורה לגיטימית ולא שמעתי טענה שמעלה סיבות לגיטימיות לצנזורה.

            אהבתי

          • arnavotmedia הגיב:

            By the way, in "Sof hashavua" (the new weekend newspaper) there was an article (front page) about a dr. that claims that the iron domes are hoax and actually don't work at all- only for the profit of the arms industry. worth checking out.

            אהבתי

  2. MouthHole הגיב:

    בקשר ל "קרעים מזרועות הוריהם אל מול מצלמות" צה"ל שיחרר את התמונות שלו מאותו אירוע- בו רואים את אותם ילדים זורקים אבנים עם מבט של רצח בעניים. אני לא טוען שזה מצדיק את מה שצה"ל עשה א"כ אבל אני טוען שצריך להראות את התמונה המלאה אם כבר מראים דברים ולא רק פרופוגנדה.

    בקשר לחיילים שמצלמים את בצלם- אני לא חושב שהם עברו את הגבול.. לא הייתה שם אלימות נוראה. יש לזכור שארגון בצלם נתפס כמציק במקרה הטוב אצל החיילים- הם בסה"כ החזירו לארגון בצלם מה שהם מרגישים שהארגון עושה להם. לא נפלתי מהחלק הזה בכתבה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אתה מוזמן לצרף לינק לסרטון שאתה מתאר.

      בכל מקרה, זה לא יהיה סרטון מ"אותו הארוע", כי ע"פ צה"ל המעצר התבצע בעקבות ארוע שקרה כמה שעות לפני כן. אני בכל אופן לא טענתי שהילדים כן או לא בסדר, אלא שצורת המעצר היא דבילית – כמו שכתבתי שם בסוגריים – גם אם נניח שיש בו צורך.
      אשמה או חפות זה לבתי המשפט. לא לי ולא לך.

      לא אמרתי שהם היו אלימים. כתבתי בריונות ילדותית ואנטי דמוקרטית.

      צה"ל "מחזיר" להם?! אם לא הבנת, הטענה היתה שהחיילים מתנהגים כמו ילדים קטנים והטענה הזאת שלך עומדת באותו התקן. צה"ל לא "מחזיר" לאף אחד. זה לא עובד ככה. צה"ל ממלא פקודות בהתאם לחוק. ומה שצה"ל עושה בסרטון הזה הוא לא "נוראי" אבל הוא לא חוקי.

      אהבתי

      • MouthHole הגיב:


        כשהמצלמה עושה zoom out איפשר לראות בברור שזה אותו אירוע…

        בקשר לצה"ל מחזיר להם- אני מאוד מסכים שזה ילדותי וגם לא בסדר- אבל צה"ל עושה כלכך הרבה דברים הרבה יותר גרועים- כך שפרסום זה הוא לא נחוץ… הוא לא תורם בכלום.. לפי דעתי לפחות.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          הוספתי לינק לסרטון. כמו שאמרתי, העבירה היא שולית מבחינתי. המפקדים יודעים שהם ילדים ושישחררו אותם. המעצר מיותר. זריקת האבנים לא היתה מסוכנת. לא – אני לא אומר שתמיד זריקת אבנים היא לא מסוכנת. ספציפית הפעם, החיילים לא היו במצב של סכנה. האם באופן עקרוני זה דבר פסול? כן. אבל הם עם כבוש (ולא אכנס לויכוח לגבי האם בצדק או לא) ואלו חלק מהדברים שעושים עמים כבושים. לא מתווכח על השאלה המוסרית – זו פשוט המציאות ואי אפשר לדכא אותה במעצרים, לא משנה כמה מהם יכניסו לכלא ולכמה זמן. ישראל תקרוס לפני שהאבנים יפסיקו לעוף.

          הנושא בסרטון הוא לא המקרה הספציפי, אלא ההתנהלות. הילדותיות הזאת היא מאוד מסוכנת. היא מראה זלזול בחוק וזלזול בתקשורת (וכן… פעיל עם מצלמה בימינו זו תקשורת ולמעשה תקשורת טובה יותר במרבית המקרים מהתקשורת הרגילה). הילדותיות הזאת מפחידה אותי כאשר מדובר על אנשים עם נשק באזורי חיכוך. וזה מה שחשוב היה לי להראות. אבל אתה יודע… זה סרטון. כל אחד יצפה ויחליט מה שבא לו.

          אהבתי

          • MouthHole הגיב:

            תראה איש, הדעות שלי קרובות מאוד לשלך הרבה יותר משנדמה לך.

            אני פשוט מאוד אהבתי את החשיבה שלך כשפתחתה את הבלוג- שלכולם יש אינטרסטים, גם לבצלם- שהם יכלו להראות את התמונה המלאה אבל בחרו איזה קטע לפרסם.
            ואתה כשפתחתה את הבלוג- לפחות כך חשבתי בשביל להציג את האמת הרחבה ביותר שניתן- ולא לפי אינטרסנטים. כי האמת זה מה שחשוב- אחרת נוצרות עוולות.
            אני מרגיש שהמדיניות הזו של יש לחקור הכל ולפקפק בכל קצת נעלמה לה ככל שמתפרסמים כאן יותר כתבות.

            בכל מקרה, בלוג זה, לפי דעתי הוא עדיין מקור החדשות הכי טוב שקיים ברשת.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אני משתדל. תמשיך לריב איתי ויהיה בסדר. אני אזוז קצת, אתה קצת. יש לי ביקורת על כולם. הרבה פעמים אני רואה אנשים שמציקים לחיילים. אני רואה אותם נצמדים אליהם ושואלים שאלות, כאילו שאותו חייל מסכן יש לו תשובות לתת להם (לא במקרים בהם החייל הוא יוזם האירוע כמו בסרטון שהיה בפוסט הזה, אבל במקרים אחרים שהוא רק פקוד).

            יש אידיוטים בשני הצדדים. אבל מטרת הפינה הזאת היא לאזן את הדיווחים בתקשורת. אם היו מדווחים על הדברים האלה, אני לא הייתי מציין אותם בכלל (כפי שבטח שמת לב, מרבית ממה שקורה בתקשורת ונחשב לשיחה הראשית, כמעט ולא מקבל אצלי התייחסות בבלוג – למעט במקרים בהם אני מוצא שהתקשורת מסלפת או משקרת).

            אהבתי

    • Humble Luke הגיב:

      אני דווקא מצאתי את זה משעשע העניין עם המצלמות. זה כאילו הם נלחמים באותה האיש (או במקרה הנ"ל באותו הפלאש)

      אהבתי

  3. עומר הגיב:

    יצרת בלבול קל – הדיון בלונדון את קירשנבאום היה אמנם על המהומות בחברון בעקבות מותו של האסיר אבו-חמדיה מסרטן; אבל שני הצעירים שנהרגו אותם הזכרת, נורו ונהרגו באזור טול כרם יום קודם לכן.

    אהבתי

  4. J-CAT הגיב:

    ראשית, יישר כוח. אמנם אני לא מסכים עם כל דעותייך וטענותייך (בעיקר בנושא ניצול חיות לצרכיהם של בני אדם, אם כי זה לא הנושא שאני מעוניין לפתוח בתגובה זו), אבל הכתיבה שלך יסודית ומצוינת. אני מסכים בלב שלם עם טענותיך לגבי המאבק לנישואים חד-מיניים. אני מתנגד לו באותו אופן שאני מתנגד לרעיון של נישואים הטרוסקסואליים. אין שום סיבה שאנשים שמצאו זוגיות יקבלו הטבות מס שרווקים אינם מקבלים. זה רעיון מגוחך.

    אני אישית חושב שהמקום היחיד שבו המדינה צריכה להתערב ביחסים בין-אישיים (כלומר המקום היחיד בו למדינה יהיה מותר להפעיל את כוחה), הוא במעין מנגנון של אפוטרופוסות ושארות דיפולטיבית שבו כל אדם יוכל לבחור אדם אחד אחר (ואחד בלבד), שיהיו לו זכויות כגון הזכות להחלטות רפואיות קשות כגון ניתוק מציוד החייאה, וזכויות כגון קבלת ירושה במידה והמנוח לא ציין רצונות אחרים בצוואה כחוק (את הפרטים המדויקים נשאיר למחוקקים ועורכי דין). אני מניח שבמקרה כזה רוב האנשים יבחרו בבן/בת הזוג שלהם, אבל אדם יוכל לבחור גם בהורה, ילד, אח, שכן או אפילו סתם זר אם הוא רוצה. הייתי שמח לשמוע את דעתך על הרעיון הזה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      יש מגוון רחב של סוגיות משפטיות אשר דורשות מהמדינה לדעת את הגדרת האנשים המעורבים. הוצאת מוסד הנישואין מהמדינה למשל, אסור שיפסיק את נושא חלוק הרכוב בעת גירושין או מזונות וכדומה. אז מן הסתם שיצטרכו להיות חוזים וחוקים המגדירים את טיב הקשר בין האנשים ואת הזכויות והחובות שלהם אחד כלפי השני. אבל את כל זה אפשר לעשות ללא נישואים מכל סוג שהוא.

      לגבי פרטים טכניים –

      יש מיליון ואחד דברים שצריך ואפשר לטפל בהם. אני לא אביע דעתי על איזה תת תת תת סעיף ספציפי לגבי השלכה אחת מסויימת. צריך לחשוב ולדאוג שהמערכת לא תאפשר ניצול או פגיעה באנשים או במדינה. אבל זה הכל אפשרי.

      אהבתי

  5. אותג הגיב:

    מניפת האירועים ומשמעויותיהם מרשימה מאד, והדבר היחיד שחסר כאן הוא סימון המכנה המשותף לכולם, שהוא טבע האדם. אם כן, כיצד שינוי מראית-העין או פני-הדברים יביא לשינוי מהותי בדברים עצמם או בטבע האדם?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אתה מתכוון כיצד הכתיבה שלי על הדברים הללו תשנה משהו?

      אהבתי

      • אותג הגיב:

        כוונתי היא, שהאפשרות היחידה לשנות את המציאות היא באמצעות שינוי העצמי. זו הסיבה שכל המהפיכות בהיסטוריה נכשלו בהשגת מטרותיהן המוצהרות. כי בסופו של יום הן נועדו לשפר את מצבם האישי של מחולליהן, בני משפחתם, ופילגשתיהם. לכן הלסטרים דואגים לעצמם (ולא לכלל האמריקאים), לכן מצביעי יאיר לפיד דואגים לעצמם (ולא לכלל הישראלים). מה לעשות, ורוב בני האדם המביטים במציאות רואים את בבואת עצמם. זה ניתן לתיקון, אבל דורש עבודה עצמית רבה (לא בנוסח הניו אייג' של שרי אריסון אלא ע"פ הדהאמה של הבודהא). ההיסטוריה מראה, שאני (ואתה) נעדיף תמיד להתנפל על ה"מציאות" ועוולותיה מאשר להבין שאני (ואתה) הרשע האמיתי המפריע לזולת לחיות את חייו באושר ושלווה…
        עם זאת, איני רוצה לרפות את ידיך. הטקסטים שלך מעניינים ויסודיים. אבל יש מקום לשאול מה מבחינתך הוא המניע של הכתיבה…
        -:)

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אני מפריע לזולת לחיות בזה שאני כותב על עוולות הזולת?

          לא יודע מכמה כיוונים שונים זה אבסורדי. אבל זה פשוט לא נכון אמפירית, כי הזולת לא מנוע מלחיות עקב כתיבתי ולכן לא אגלוש לשאר הרמות המוסריות שבהן זה לא נכון.

          הסיבות שאני כותב הן חלק מהסיבות שמגדירות את האדם מאחורי אישתון ואנחנו לא מדברים עליו.
          אישתון כותב כי הוא כותב. האינטרסים שלו לא רלוונטים.

          ולא… המציאות משתנה בדרכים רבות. שינוי נצחי יותר הוא שינוי פנימי, זה נכון. על כן אם תקרא במקומות שונים בבלוג, אני מסביר שאני לא כותב לאנשים שלחלוטין לא מסכימים איתי ולא מאמין בביקורת חיצונית. אני נותן רק ביקורת אשר אני חושב שהקורא יכול למצוא נקודת חיבור כלשהי אליה (ואני מאוד משתדל ליצר נקודות שכאלה), למרות שהביקורת היא כלפיו.

          אהבתי

          • אותג הגיב:

            המציאות בהחלט משתנה "בדרכים רבות"; אדרבא, עולם המופעים הוא אינסופי. ולכן אין שום חשיבות להשתנות של המציאות אלא רק לאופן שבו אנו תופסים אותה. דהיינו, לשינוי של התפיסה הפנימית. כל חכמי האנושות, מבודהא דרך זנון והמשך ברמב"ם ורבי נחמן הבינו את זה וכתבו על כך בפרוטרוט.

            אין בכוונתי לרמוז שהטקסטים שלך מפריעים לזולת (אגב, אם תבחן את התגובות, תוכל לשים לב שהם בהחלט מפריעים לאלה שהגיבו לך, ונוכל להניח שהרוב המכריע של החולקים על השקפותיך בכלל לא קוראים אותך), אלא לעובדה הפשוטה שהאדם האוניברסלי תמיד יראה את המקור לאי-הנוחות שלו כמצוי מחוצה לו. זה מצב היסוד של התודעה האנושית. כאמור, זה ניתן לשינוי, אבל עד שזה לא ישתנה, כל אלה שמגיבים על הטקסט המתייחס לזריקת האבנים נמשכים כבעל כורחם להשקפה המייחסת את הרוע ל"הם", לא ל"אנחנו".

            אגב, לי עצמי לא ממש רלוונטי מה המניעים והאינטרסים שלך. אבל יש להם – מבחינת הבנתם – חשיבות עליונה מבחינתך.

            בכבוד רב –

            אותג

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            כל האנשים שדיברת עליהם הרצו ברבים וכתבו ספרים שאנשים יקראו וילמדו מהם. בהגדרה הם לא נעלו את עולמם לעצמם בלבד.
            אם תשובה פילוסופית רצית –

            אני לא מבדיל את העולם החיצוני והפנימי. כל ישות תבונית רואה את העולם מנקודת מבטה ועל כן העולם החיצוני שלה הוא שלה בלבד. על כן, הוא לא חיצוני. הוא אינו מובדל. אני העולם כשם שהעולם הוא אני. עד כמה שאני יודע, העולם אולי נוצר כשנולדתי ויעלם כשאמות. מכל בחינה אינדיבידואלית, זה למעשה המצב.

            בכל מקרה, חיפוש עצמי מוביל לרצון לשינוי חיצוני ושינוי חיצוני מוביל לרצון לחיפוש פנימי. אלו בכלל לא דברים נוגדים.

            "אם תבחן את התגובות, תוכל לשים לב שהם בהחלט מפריעים לאלה שהגיבו לך"

            הכוונה היתה מפריע להם להתקיים בעולם או משהו (שזו היתה הטענה המקורית שלך). זה שזה מפריע להם מלשון מעצבן אותם או שאינם מסכימים איתי, זה נע בין – לגיטימי ובוא נדבר על זה – ל – לא מעניין אותי. אבל זה לא מפריע להם לנהל את חייהם (מלבד במקומות שאני מנסה שזה יהיה כזה ושם ההפרעה היא הכוונה המקורית שלי).

            אתה חוזר בהמשך על אותה הטענה. כמו שאמרתי, זה נכון שאדם צריך להשתנות בתוך עצמו. ובכל זאת, לא כל האנשים יעשו זאת. העולם לא מושלם ועל כן הפתרונות אינם מושלמים. פיתרון לסכסכוך הישראלי-םלסטיני לא דורש שכל האנשים יסכימו לעשות שלום או יעברו איזה שינוי פנימי מלכתחילה. לרוב, המציאות מראה שמספיק שקבוצה קטנה איכותית ועקשנית תעשה את השינוי הזה ותוביל אותו והאחרים, לכשהשינוי יהפוך לעובדה בשטח, כבר יתרגלו אליו. הם אמנם לא יבצעו את השינוי הפנימי המהותי, אבל מצד שני, אנשים לא ימותו (או פחות).

            כשאגלה את משמעות הקיום ואפתור את חידת החיים, אולי אפעל אחרת. לבינתיים אני לא יודע מה הסיבה לכל מה שקורה פה, אבל אני יודע שיש דברים בתוך הדבר הזה שאני לא יכול להסביר שהם "טובים" ויש דברים שהם "רעים". זו כמובן תחושה ולא משהו אמפירי. אז לבינתיים, אני פועל לכיוון הדברים הטובים, לא כי אני בהכרח רואה בכל זה משמעות וכשם שאני רואה את האפשרות לשלום עם הפלסטינים, אני מודע (בהסתכלות על ההיסטוריה) שמתישהו תשוב המלחמה. והטעם לכל זה? ממני והלאה בינתיים. אבל עד שאמצא, אני עושה מה שעובד לעת עתה.

            אהבתי

          • אותג הגיב:

            הדובר בסרט על הלסטרים מזכיר מספר פעמים את בן פרנקלין. הוא שוכח להזכיר את המשפט המפורסם של הנ"ל: "כל עם מקבל את הממשל שהוא ראוי לו." אמירה נוקבת בהחלט. האם הגרמנים היו ראויים להיטלר, הרוסים לסטלין, קמבודים לפול פוט והאמריקאים לג'ורג' בוש?
            למי שמקבל שהעולם נשלט על ידי חוקי טבע (כוח גדול, קטן, חשמל, כבידה, קוונטום) ומשמעויותיהם (ארעיות), התשובה היא: שום אופציה אחרת לא היתה אפשרית באותה נקודת מרחב/זמן. מסיבה זו, האירועים וההתנהגויות שאתה כותב עליהם הינם תוצאה הכרחית ובלתי נמנעת של הסיבות והתוצאות שקדמו להם.
            אני מסכים בהחלט שניתן לחולל שינוי במציאות הזאת מכאן ואילך, אך לא ניתן לחולל את השינוי הזה, ומכל מקום לא בצורה משמעותית, מקיפה, וארוכת טווח, באמצעות שינוי חברתי-תרבותי.
            כל ההוגים שהזכרתי מקודם אכן החילו את התפיסות שלהם על העולם, אך את פעולת השינוי הם ייחדו, ספציפית ובלעדית, לפעולה פנימית של היחיד.
            תודה
            אותג

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אין קשר בין כוחות הטבע לאיזה חובה של אירועים להתקיים בצורה שהם התקיימו. גם אין קשר בין חוקי הטבע לארעיות. בכל מקרה, כל הדיון הזה עזב מזמן את המרחק הסביר מנושא המקור.

            אם אתה לא מאמין בשינוי דעתו של האחר, אני ממליץ שתפסיק לנסות לשנות את דעתי. אם אתה כן מאמין בשינוי דעתו של האחר, אני ממליץ שנפסיק את הויכוח.

            אהבתי

  6. רום אל הגיב:

    תודה אישטון על מובאות מעניינות …….

    אני מוצא לנכון כרגע ( מחמת קוצר הזמן ) להעיר רק על תובנה אחת מוטעית בעליל .

    ניסיון לזרוק אבן על אדם , מבחינה משפטית הינו ניסיון רצח ( ברמה המושגית בלי קשר לנסיבות אילו או אחרות ספציפיות ) כל זאת הואיל ו –

    כלי נשק על פי הפסיקה , הינו כל חפץ שיכול לגרום לתוצאה קטלנית . אבן יכולה לגרום למוות , ולתוצאה קטלנית מכללא ( אבן בראש כדרך משל ) . הרציה או אי הרציה של הזורק לגרום למוות , לא מעלה ולא מורידה כלום , בלתי כי אם –

    המודעות לתוצאה הטבעית המסתברת האפשרית של המעשה .

    כך התפיסה בפרקטיקה המשפטית , בארץ , ובעולם ( common law ) . לענין זה , אתה יכול לעיין ב –

    1. עפ 1184/00 , ג'מאל מחמיד נגד מדינת ישראל , נד ( 3 ) , ע' 159 .
    2. סעיף 300 , חוק העונשין , תשל"ז 1977 .

    תודה שוב ………

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לא כתבתי שזריקת אבן על אדם היא לא ניסיון של רצח, אלא שידויי אבנים הם לא ניסיון לרצח. אם אני זורק אבנים על בן אדם בג'יפ ממוגן, זה לא ניסיון לרצח. אם אני בצד אחד של רחוב בחברון ואין שום דבר של ממש שאני אגיע לצד השני, זה לא ניסיון לרצח.

      כמו כן, ברור שגם זריקת אבן על אדם בפני עצמה, היא לא ניסיון לרצח. אם אני זוקר עליך אבן קטנה מאוד. משהו ששוקל כמה גרמים בודדים. האם יש אדם שפוי בעולם שיגיד שזה ניסיון לרצח? ברור שלא.

      החוק לא מתייחס לכלי הנשק והוא לא עושה זאת, בדיוק בגלל הפירוטים הטכניים הדבילים האלה. זה נשאר לידי השופטים להעריך האם באותו מקרה ספציפי, האביזר הספציפי, אופן השימוש והאדם שעשה בו שימוש, ציפה או היה צריך לצפות כי מותו של האדם השני היא תוצאה סבירה. שום חוק ושום תקדים לא קובע או מסנדל שופט להחליט כי זריקת אבן על אדם היא בפני עצמה ניסיון לרצח. יש תקדימים המאפשרים זאת כמובן, אבל אין שום דבר שמחייב זאת וכמובן שמרבית התיקים המערבים אדם הזורק על אדם אחר אבן – בארץ ובעולם בכלל – אינם תיקים של ניסיונות רצח.

      אהבתי

      • רום אל הגיב:

        תודה על התגובה ……..

        טוב אשטון ……

        ציינתי במפורש , ברמה המושגית , מבלי קשר לנסיבות אילו ואחרות ספציפיות . אבל אפילו כך , המשפט , כמטרה , מנסה למנוע מאדם להכניס עצמו למצב , שהתוצאות שלו לא צפויות והרות אסון .

        הטיפול הקונקרטי בנסיבות אילו ואחרות באופן פרטני , חוטא לתכלית המשפטית הפילוסופית , והיא שוב –

        אל תיקלע למצב שייצר תוצאות שאתה לא רוצה בהן , ולא רצית בהם מלכתחילה . וכך אכן –

        אבן קטנה , תגרום לסטיה מהכביש של נהג בהיסטריה , ותדרדר אותו לתהום , או תגרום לו להתנגש ברכב אחר ( וכבר קרה כפי שאתה יודע ) .

        אז עכשיו אישטון –

        זה משנה ? אבן קטנה ? בקטנה ? רצה לרצוח ? לא רצה לרצוח ? ברור שלא !!

        זו תכלית המשפט !!

        אם אתה מאיים על אדם באקדח טעון ונצרה פתוחה , ונפלט לך כדור , לא יעלה ולא יוריד כלום , שלא הייתה לך רציה ( נפשית / פסיכולוגית ) לרצוח אותו בלתי כי אם לאיים עליו , אלא רק –

        הרציה המשפטית קובעת לענין , משמע :

        מודעות לתוצאות הטבעיות האפשריות אפילו של מעשה דינן ……..

        לכן , מבחינה מוסרית / משפטית , אתה צריך לדאוג לאותם המקרים הלא צפויים שנגמרים ברצח ומוות , ולא לאותם המקרים , שבמקרה לא נגמרו במוות . אחרת , איך תדאג לתיקון העולם שאתה כה שוקד עליו ?

        תודה …..

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          לא… מודעות לתוצאות האפשריות אינה מגדירה ניסיון לרצח. אני מודע לזה שגם כאשר אני נוסע בכביש, אני עלול לעשות תאונה ולהרוג מישהו. אבל אם אני אעשה תאונה ואהרוג מישהו, זו תהיה הריגה לכל היותר ולעולם לא רצח.

          ההבדל בין השנים הוא כוונת הזדון וכמה סביר היה שהאדם המבצע את הפעולה ידע שפעולתו תגרום למוות. כמו שאמרתי, כדוגמה, אדם שזורק אבן על רכב ממוגן, לא מבצע ניסיון לרצח. אדם שזורק אבן שאין שום סיכוי בעולם שתגיע אל עבר האדם השני, לא מבצע ניסיון לרצח.

          אתה מבלבל חוק ומשפט עם דעות אישיות. אם לדעתך האישית זריקת אבן היא ניסיון לרצח – זו זכותך. אני לא מתווכח עם הדעה שלך ואני גם לא מציג את דעתי. אני מסביר כיצד החוק מגדיר רצח ומה שופט מחפש במעשה כאשר הוא רוצה להבדיל אותו מתקיפה, הריגה, רשלנות ורצח. האם אדם שנותן לאדם אחר אגרוף לא יודע שישנה אפשרות חריגה שהבן אדם השני ימות? כמובן. אבל זה לא הופך את זה לניסיון לרצח. אם האדם השני הוא תינוק, זה עלול. יש שיקולים. בפני עצמה, שום פעולה איננה ניסיון לרצח. רק קוקטייל של רכיבים ונסיבות מגדירים רצח או ניסיון לרצח.

          אהבתי

          • רום אל הגיב:

            תודה על התגובה …….

            בוא אני אצטט לך , מה אתה כותב , ואולי זה יעזור להבהיר לך הדברים :

            לא… מודעות לתוצאות האפשריות אינה מגדירה ניסיון לרצח. אני מודע לזה שגם כאשר אני נוסע בכביש, אני עלול לעשות תאונה ולהרוג מישהו. אבל אם אני אעשה תאונה ואהרוג מישהו, זו תהיה הריגה לכל היותר ולעולם לא רצח.
            ההבדל בין השנים הוא כוונת הזדון וכמה סביר היה שהאדם המבצע את הפעולה ידע שפעולתו תגרום למוות

            אני מסביר לך שוב . תכלית החוק , למנוע מאדם לייצר תוצאות הרסניות שאפילו הוא לא רוצה בהן , אלא שהוא עלול להתדרדר אליהם .

            עכשיו : לך מותר מלכתחילה לנהוג בכביש , ואם הרגת , אזי בטעות בנסיבות הענין , אבל החוליה הראשונה הייתה מותרת .

            ואילו , כאשר אדם מסתבך עם זריקת אבנים , הרי –

            הוא מכניס עצמו מראש לחוליה ראשונה שהיא אסורה בתכלית האיסור אליבא כולה דעלמא .

            זוהי הפילוסופיה הבסיסית של החוק והמשפט והאיסורים שבחוק העונשין . זוהי לא דעתי האישית כלל וכלל . זוהי התפיסה של החוק , המחוקק , ובתי המשפט . סמוך עלי !!!

            הנה , אצטט לך , מחוק העונשין ( סעיף 20 ) :

            20. (א) מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה ………

            הנה כי כן , אפשרות גרימת המעשה , ורק אפילו האפשרות , תפליל אדם כבעל מחשבה פלילית של ממש . בחוק ומשפט , מיטשטש למעשה ההבדל ההדיוטי / עממי , שבין רשלנות וזדון אכן , הנה ציטוט שופט :

            "עמדנו על טיבו של מזיד והגענו לכלל מסקנה שהרף התחתון הדרוש להתקיימותו הוא חזות מראש וראיית הנולד של התוצאה הקטלנית,שיויון נפש או אי איכפתיות לתוצאה החזית מצידו של מבצע העבירה".(ת"פ 1326/92,מ.ישראל נ' אברהם פלנסיה,פ"מ,תשנ"ו (4),397,430 )

            עינך הרואות אישטון , גם המחוקק , וגם שופט , מבהירים לך באופן נחרץ ביותר . כוונת זדון , אינה בהכרח הרציה המקובלת לגרום לתוצאת העבירה , או לתוצאה בפועל , אלא האפשרות האובייקטיבית שכך עשוי לקרות , ואפילו אדישות לתוצאה האפשרית , מספיק שכך עשוי לקרות .

            אין כאן הבעת דיעה אישית , אלא תיאור מצב דברים ( ואני יכול להבין אותך , שכן הרבה הדיוטות , חושבים שהם מבינים מכותרות בעיתונים עיניני חוק ומשפט , בפועל מדובר בעולם של קודים ותפיסות שאין להם שום דבר עם תפיסה אינטואיטיבית כלל וכלל ) .

            עכשיו : בהתאמה , העמדה האישית שלך לדעתי , כמתקן עולם , צריכה להיות כזו , שתדאג למנוע מפורעי חוק באשר הם , להכניס עצמם לחוליה הראשונה האסורה , על מנת לא להגיע לחוליות מאוחרות הרסניות . גם אם התוצאה היא לא ודאית , הרי היא פוטנציאלית , וזה מספיק .

            אז ברור , שאם אדם זרק אבן על אדם , ואבן קטנה , וגרם לו לחתך קל , אזי , לא יועמד הוא על ניסיון לרצח . אבל , באותה המידה , העיקר הינו :

            שבלי שהוא התכוון , יכול היה לרצוח בשינוי נסיבות קל , בלתי נשלט , והרי הוא גרם לכך בעצמו , על ידי כניסה לחוליה ראשונה אסורה , ואין היא דומה כלל וכלל לנסיעה תמימה ברכב בכביש , שהיא חוליה ראשונה מותרת ולא אסורה בעליל .

            מניעת החוליה הראשונה האסורה , זוהי התכלית הפילוסופית הבסיסית של המשפט , וצריכה להיות גם זו שלך ( לעניות דעתי כמובן בכל מה שנוגע אליך אישית ……) .

            תודה שוב ………

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            ראשית זריקת אבנים היא מותרת וחוקית. אני יכול להקפיץ אבנים על המים או לזרוק אותם על הרצפה כמה שבא לי.
            שנית, זריקת אבנים גם על אנשים איננה עברה בפני עצמה. זה גודל האבן, סוג הארוע, כוונת הזורק וכדומה, שמגדירות את המצב.

            נעזוב אבן ונעבור למים. האם מותר ללי ולחבר להתיז מים אחד על השני בים? כמובן. האם מותר לי להתיז מים על אדם שאינני מכיר? כמובן שלא. האם זה ניסיון לרצח? כמובן שלא. אם לקחתי זרנוק שכתוב עליו שאסור לכוון אותו ישירות על אדם אחר וידעתי שבטווח של כמה מטרים אני אפגע באדםובכל זאת עשיתי זאת? אז מן הסתם זאת תקיפה ואולי אפילו יותר מכך.

            כל המקרים הם בסופו של דבר "זריקת מים" על אדם אחר. ובכל זאת, לחץ המים, כמותם, הנזק הסביר שיגרם, כוונתי וכולי, משנות את הגדרת המעשה. באותו האופן, אם אני אזרוק עליך איזו אבן חצץ קטנה, זה לא יכול להיות ניסיון לרצח, כי זה לא סביר לצפות שזריקת איזה אבן קטנה תהרוג אדם.

            "תכלית החוק , למנוע מאדם לייצר תוצאות הרסניות שאפילו הוא לא רוצה בהן , אלא שהוא עלול להתדרדר אליהם . "

            לא אכנס לנושא "תכלית ההחוק", אבל "עלול להדרדר אליהם" זה לא רלוונטי (למעט חריגים מאוד ספציפים בחוק). רצח וניסיון לרצח מחייבים כוונת זדון. על כן, היכולת של המצב להדרדר איננה רלוונטית למעט החרגות שנעשו בחוק (לדוגמה, אם אני זוכר נכון, אדם המבצע שוד עם נשק ובמהלך השוד הרג אדם, למרות שלא התכוון לעשות, יואשם ברצח בכל מקרה, כי הוגדר ששודד הלוקח עימו נשק צריך לראות באופציה שמישהו ימות כתוצאה אפשרית וסבירה של מעשיו).

            כל זה לא חל על זריקת אבן. זריקת האבן והתוצאה של זריקת האבן, הן לא התדרדרות של המצב. זו עבירה אחת בפני עצמה.

            " כוונת זדון , אינה בהכרח הרציה המקובלת לגרום לתוצאת העבירה , או לתוצאה בפועל , אלא האפשרות האובייקטיבית שכך עשוי לקרות , ואפילו אדישות לתוצאה האפשרית , מספיק שכך עשוי לקרות . "

            נכון. כוונת זדון אינה נדרשת בכדי להוכיח רשלנות. אדישות יכולה להיות עבירה בפני עצמה. אבל לצורח עבירה רצח, אתה צריך כוונת זדון. אחרת זו תהיה הריגה. הריגה ברשלנות. או דברים אחרים. אבל לא רצח!

            "גם אם התוצאה היא לא ודאית , הרי היא פוטנציאלית , וזה מספיק . "

            כל מעשה הוא פוטנציאלי לאינסוף תוצאות. השופט מתייחס לסביר ולא לפוטנציאל הבלתי נגמר, אחרת כמעט כל דבר שאנו עושים היה עבירה פלילית. גם כשאני גונב כסף מהמכולת, המוכר עלול להתאבד. אבל משם ועד לומר שאני הרגתי אותו, צריך הרבה מאוד דמיון (מבחינה משפטית בכל מקרה).

            האם לאבן יש פוטנציאל להרוג אדם? כן. ועל כן, בכל סיטואציה צריך השופט לשקול את נסיבות הארוע ולקבוע מה היה אותו פוטנציאל. אבן שנזרקה ללא שום סיכוי לפגוע, איננה אותה עבירה כמו אבן שהאדם ידע שהוא הולך לפגוע ובוודאי שאינה אותה העבירה כמו להפיל סלע על ראשו של אחר.

            בקיצור, בסוף התגובה אני רואה שאתה מקבל את זה שלא כל זריקת אבן על אדם אחר היא ניסיון לרצח, גם כאשר יש בה כוונת זדון. אז אין לי מושג על מה אנחנו מתווכחים, כי כל מה שאמרתי הוא שהחוק לא קובע שזריקת אבן בפני עצמה היא ניסיון לרצח, אלא משאיר את השיקולים הללו לשופט שיעריך את הנסיבות והכוונות של המעורבים.

            אהבתי

          • רום אל הגיב:

            טוב אישטון , אני רואה שיש פה איזה סוג של שיח חירשים , עוד פעם ( ובאמת אחרונה , חבל על הזמן ……) מה אתה כתבת , הנה ציטוט :

            לא כתבתי שזריקת אבן על אדם היא לא ניסיון של רצח, אלא שידויי אבנים הם לא ניסיון לרצח. אם אני זורק אבנים על בן אדם בג'יפ ממוגן, זה לא ניסיון לרצח.

            אחד לאחד , זנגה זנגה , מה אתה כתבת ……

            הבדלת בין ידויי אבנים שהם לא ניסיון לרצח , לבין זריקת אבן שהיא ניסיון לרצח .
            זה אתה !!

            עכשיו , מה שהוכחתי לך , שגם ידוי אבנים יכול להיגמר ברצח , ואף הסכמת עם זה , ואם יגמר ברצח , הרי ברור שהיה ניסיון לרצח , איך אתה כותב דבר אבסורדי כזה ?

            בוא ניקח את הדוגמא שלך שוב , לא שלי ( מזו שלי עם איום באקדח טעון ונצרה פתוחה התעלמת , ברור למה ……. ) .

            חיילים , בג'יפ ממוגן , נוסעים ברחובות שכם . פלסטינאי זורק אבן קטנה על הג'יפ . החייל הנהג נכנס להלם , פניקה , בלבול , נכנס בקיר ומת .

            מה עכשיו ? תאשים אותו בהריגה ? ודאי רצח ? הוא הכין מראש כלי נשק . הייתה לו כוונת זדון ממוקדת . והתוצאה המסתברת של מעשה כזה , עשויה בהחלט להיות− מוות . אדם מן היישוב , חייב כך לחשוב .

            עכשיו , בוא לשיטתך –

            נניח זרק האבן , ולא קרה כלום …..לשיטתך כך – באם קרה רצח , אפשר להעמיד לדין על רצח . באם לא קרה כלום , לא היה ניסיון לרצח .

            ברור לך , שזו לא מחשבה של אדם בר דעת !! ואסביר שוב למה מבחינה משפטית –

            במשפט ישנו סוג עבירות שמתכנה בעגה המשפטית – עבירות התנהגות ….. משמע – לא התוצאה , ולא הכוונה הינם ברי עונש , אלא ההתנהגות . הנה כך ציטוט של סעיף 218 לעונשין :

            218. העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים.

            לשים לב לתיבה – עלול…….משמע , זה העושה , לא נענש על שום תוצאה , וגם על שום כוונה , אלא על ההתנהגות פרופר , מספיק שעלול הדבר להפיץ מחלה , בשביל שיענש , גם אם לא פרצה והופצה המחלה .

            עכשיו , מנקודת הראות של המחוקק –

            למה להעניש אדם , שלא התכוון לגרום נזק , ולא גרם נזק . פשוט – לשם הרתעה !! לא להיכנס מראש למצב הדברים .

            משמע , אם התוצאה יכולה להיות מוות , המחוקק חזקה שמרתיע מראש אדם עבריין לא להיכנס למצב הדברים המסוכן . כפי שהוכח בעליל לעי"ל . בטח כאשר מצב הדברים , אליבא כולה דעלמא יכול לגרום למוות בעליל . מוות כענין של תוצאה , ואחרי מעשה או מחשבה ממוקדים מתוכננים מראש .

            בפועל , אם היה גורם למוות אותו פלסטיני , היה נאשם ברצח . באם לאיו , תובע יכול היה " להתחרע " עליו בהחלט ולהעמידו לדין בניסיון רצח , בפועל כמובן , הדברים משתנים מנסיבה לנסיבה . אבל תלוי בתובע למעשה !!

            ואם אכן זה היה רק הריגה , זה באמת משנה מהותית ? רצח או הריגה ? ברור שזוהי מבחינה מוסרית , מחשבה בלתי סבירה בעליל !!

            למה אני עומד על זה . אומר לך האמת , לא רק שטעית לגופו של ענין . אלא , שאת תחום המשפט אתה מבין מכותרות בעיתונים , לא משום זיקה והיכרות קונקרטית . והרי לזה אתה בדיוק מנסה להטיף או לשכנע :

            בעולם עצמו זה עובד אחרת , כי דרך הכותרות בעיתונים , לא מבינים מה קורה שם באמת .
            זה בדיוק מה שאני מנסה להבהיר לך !!

            ועוד , שוב אחזור , והפעם לדעתי האישית –

            אם אתה כה מעונין לתקן עוולות מן הסתם , הרי שבמערך האיזונים שבין מניעת ידוי אבנים , לבין הפוטנציאל להרג של אזרחים תמימים ( כפי שכבר התגלע ….) מוטב שתחשוב על קורבנות חפים מפשע , יותר מאשר על מידיי אבנים ( אם אכן התכוונת , ואני מאמין שהתכוונת , לסנגר על זורקי אבנים פלסטינאים ) .

            אבל כאן , כבר דעתי האישית !! לא תיאור של מצב משפטי אובייקטיבי .

            תודה שוב ………

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            1. תקרא שוב את המשפט הראשון שאתה מצטט. ההבדל בין שני החלקים הוא שבראשון מדובר על זריקת אבן על אדם. על אדם. בשני מדובר על כך זריקת אבן. הבדלתי ביניהם ואתה החמצת את זה. כתבתי שזריקת אבנים בפני עצמה היא לא ניסיון לרצח. זריקת אבן על אדם, עלולה להיות ניסיון לרצח.

            2. "מה שהוכחתי לך , שגם ידוי אבנים יכול להיגמר ברצח , ואף הסכמת עם זה , ואם יגמר ברצח , הרי ברור שהיה ניסיון לרצח , איך אתה כותב דבר אבסורדי כזה ? "

            לא כתבתי. ולא נכון. ההגדרה של רצח או ניסיון לרצח, אינם תלויות בתוצאה. זה שאדם מת, לא הופכת את הפעולה לרצח. ידויי אבנים יכול להיגמר במותו של אדם, אבל זה בפני עצמו לא הופך את הידויי לניסיון לרצח וגם במקרה שמישהו מת, זה לא הופך בהכרח את האירוע לרצח. רצח אינו מוגדר רק על ידי מוות או רק על ידי פעולה אלימה. ישנם פקטורים נוספים המגדירים רצח.

            3. "חיילים , בג'יפ ממוגן , נוסעים ברחובות שכם . פלסטינאי זורק אבן קטנה על הג'יפ . החייל הנהג נכנס להלם , פניקה , בלבול , נכנס בקיר ומת ."

            מבחינה משפטית זה תלוי – שוב – בנסיבות. אם נניח לרגע שמדובר בג'יפ צבאי ממוגן ואבן נאמר שקוטרה עד 5 סנטימטרים, שופט סביר לא ישפוט את הנאשם לרצח, בהנחה שהנאשם יטען כמובן שלא ניסה לבצע רצח. אם הנאשם יטען (וסביר שכך יעשה ולמעשה שגם כך חשב), שהוא זורק אבנים כחלק מהשגרה שבשטחים, בה זו פעולה אלימה ואכן לא חוקית, אך בשופ אופן לא ניסיון לרצח ועל כן זרק אבן על רכב ממוגן. שופט סביר יהיה חייב להודות, שזה בגדר הסביר וירשיע בהריגה עם עונש מקסימלי. כמובן שיהיו גם שופטים שישפטו סיטואציה כזאת לרצח. אני לא מסכים איתם, אבל זה לא עקרוני. המהות היא שזה נתון לפרשנות השופט של הנסיבות.

            4. לנושא הרשלנות שהעלית –

            אכן, החוק מגדיר סיטואציות בהן ניתן להעניש ללא כוונת זדון. ושוב אני מסביר לך שלכן ההגדרה לכך היא "רשלנות". אבל אין דבר כזה רצח ברשלנות או רצח ללא כוונת זדון. רצח, בהגדרה, מחייב כוונת זדון. אלו ההגדרות החוק לרצח והריגה:

            " סימן א': גרימת מוות
            הריגה [א/212, 213] [תשכ"ו]

            298. הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנים.
            (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

            רצח [א/214, 215]

            300. (א) העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:

            (1) גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
            (2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
            (3) גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
            (4) גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש."

            עכשיו תסתכל על ההגדרות ותראה מה המילה המבדילה ביניהן – "מזיד" "כוונה תחילה". על כן, אין רצח בלי כוונת זדון. אין כזה דבר. רק סעיף 4 מאפשר הרשעה ברצח, מתוקף הגדלת האחריות של עבריין בעת שהוא מנסה להמלט. דהיינו אם אני בורח עם הרכב שלי מהמשטרה ודורס בטעות אדם, זה רצח.

            אבל… אם אני זורק אבן ומאוד לא סביר שהאבן היתה הורגת את האדם באופן ישיר (לדוגמה כי הוא בג'יפ משוריין) ועל לא ציפיתי לעשות דבר שכזה, אז גם אם בהשתלשלות ארועים האדם נהרג, לא יהיה מדובר על רצח או ניסיון לרצח. זו תהיה הריגה. כנראה שההורג יקבל עונש חמור, אבל זו הריגה.

            5. לגבי השאלה המוסרית – האם יש הבדל מהותי במעשה של זריקת אבן בין הריגה לרצח?

            כן. יש הבדל עצום בין הריגה לרצח. וחוץ מזה, מרבית זריקות האבנים אפילו לא עונות להגדרה של תקיפה. כאשר אתה זורק במרחק שלא מאפשר פגיעה, זה חסר משמעות. על כן זריקת האבן בפני עצמה היא לא העבירה.

            6. אל תתיימר לדעת מה אני מבין או לא מבין ובמה אני עוסק או לא עוסק. הדיון אצלי נשמר ברמת הטענות ולא נסוב סביב הדיינים.

            7. אני לא מסנגר על זורקי אבנים –
            אני פשוט אומר שיש הגדרה חוקית לרצח ולניסיון לרצח ולכל העבירות שישנן. טענו בעיתונים לאחרונה שצריכים לשפוט מידיי אבנים על ניסיון לרצח. אז הבאתי סרטון לדוגמה בו מסביר צבי יחזקאלי על סיטואציה חוזרת בחברון בה החיילים נמצאים בצד אחד ומרוחק של הרחוב והפלסטינים בצד השני. הם קובעים עם עיתונאים וזורקים אבנים שלא פוגעות ובקבוקי תבערה שנופלי עשרות מטרים מהחיילים. החיילים יורים קצת לאוויר קצת גז. כמו שהוא אמר – "הצגה".
            נעזוב את הויכוח על כל שאר המקרים של זריקות האבנים, אבל רק רציתי להראות שאפשר לזרוק אבנים מבלי שזה אפילו יהיה ניסיון תקיפה ובטח שלא ניסיון לרצח.

            אהבתי

  7. עיתונישה הגיב:

    האם באמת לא התרחשו שום פעולות התנגדות קיצוניות נגד יהודים במדינת פלסטין שראוי לציין?

    אישתון, זה מובן שאתה מעוניין לאזן את המוצג בתקשורת, אבל שים לב שרק עצם הטיעון הזה אינו מספיק להביא תמונה מקיפה ומהימנה של הדברים ועלול להביא אותך לרדת במדרון חלקלק.

    ניתן לומר אפילו ללא סרקזם כי כול בלוגר פובליציסט ועיתונאי רק מנסים לאזן את הנכתב בתקשורת, ורק לכן הם בוחרים להתרכז בפתיחת סכר תקשורתי מסוים. אפשר וכך יטען עיתון חרדי המתרכז בהצגת "הפן היהודי" הנזנח בתקשרת המיינסטרים, ואפשר ובדיוק כך יטען גם עיתונאי-היפטסר-תל אביבי וישראל היום, כי הוא מביא את עמדתו האותנטית של ראש הממשלה המייצג את מדינת ישראל, והוא הינו היחיד המוסמך לעשות כך ועל כן הוא רק מאזן את תקשורת המיינסטרים.

    בקיצור אישתון, תיזהר מהשחיקה הזו, אם אמנם אתה מסכים שהיא מתרחשת בבלוג, ותחזור להציב לעצמך אמות אתיקה המורכבות יותר ממשפט אחד כזה או אחר. אחרת תיהפך לעוד בלוגר שמאלני רהוט.
    די בטוח שזה הסיוט הכי גדול של עיתונאי אמיתי לא? להיות מסוגר ככה בתוך מיתוג שכזה, שכמוהו כבר כחשיפת שמך הפרטי.

    אהבתי

    • עיתונישה הגיב:

      אה דרך אגב קבל את התנצלותי הכנה על המיקוד בביקורת הבונה. הבלוג מאוד מעניין ונקרא בעיון רב, אך כפי שאתה מנסה לשמור על האיזון בתקשורת, כמו מגן קשוח ושקוף, סמוך עלינו שנעשה אותו הדבר איתך.

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      את מוזמנת לבדוק אם הארועים שסיקרתי (למעט המוות של שני הפלסטינים) סוקרו בתקשורת. פעם בשבוע-שבועיים, אני מבין פוסט של כ-3000 מילה, שמתוכו כ-200-300 מילה מוקדשות לנזקים שנגרמו לפלסטינים ע"י ישראלים ולא סוקרו בתקשורת הישראלית. אם זה יותר מידי בשבילך, אז אני חושש שכל דבר יהיה יותר מידי בשבילך.

      אם הנושא הוא שאני מביא את הדברים הללו ולא מביא דברים אחרים, אז אשמח לראות מקרים בהם פלסטינים תוקפים יהודים והנושא לא מסוקר בתקשורת הישראלית. אם אראה מספיק כאלה, אעמיד פינה מתאימה ממול. אני קורא כמה עשרות עיתונים וכמה מאות בלוגים מכל הקצוות של הדעות. המקרים הללו, אינם בנמצא או מאוד מאוד חריגים.

      אהבתי

  8. sutafti הגיב:

    גם אם מצאתי חלק מהסרטים מזעזעים מזעזעים מדי , נהניתי לקרוא תודה .

    אהבתי

  9. ג'רונימו הגיב:

    אישתון יקר,
    איך אומרים, i dig your work, אבל בבקשה קצת יותר זהירות בליקוט המקורות.
    "אם פלסטינית ובתה הותקפו על ידי מתנחלים (תועד בצילום)" – הצילום היה מוכר לי, ואכן מצאתי אותו בכתבה מספטמבר 2011. http://imemc.org/article/62053
    אני בעד אתרים שמאלניים שמספרים מה באמת קורה בצד השני של הגדר, אבל האתר שהבאת הוא בבירור לא מקור אמין.
    http://occupiedpalestine.wordpress.com/2013/03/17/settlers-attack-a-jerusalemite-woman-and-her-daughter/

    תמשיך לכתוב.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כן כבר שלחו לי תיקון. בדקתי ואלו תמונות דוגמה בלבד שחוזרות לאורך האתר שלהם. טעות בהבנה שלי (אבל האירועים עצמם התרחשו). אני בדיוק מתקן את הטקסט.

      אהבתי

  10. הצוהל מיהל הגיב:

    קודם אני רוצה לשבח אותך על הכתיבה ועל ההשקעה בטור ובבלוג.
    אני רוצה להעיר שתי הערות שמראות דווקא חוסר בקורת על דיווחים בתקשורת:
    1. לגבי אורניום מדולל והשכותיו בעירק. גם בסרטון וגם במחקר שעליו מתבססים בוויקיפדיה נאמר שהסקרים של התופעות (המחרידות) אינם אינדיקציה טובה להיקף התופעה או למקורה. החיבור בין בעיות התברואה בעירק בכלל ובפאלוג'ה בפרט ולבין אורניום מדולל/זרחן לבן אינו נתמך ע"י שום ראיה שמצאתי.
    לא שאני מצדד בשימוש בנשקים הנ"ל (או בכלל) ואין ספק שהתוצאות של המלחמות האמריקיות בעירק הן נוראיות. הבעיה היא שזה נראה כמו הרינג אדום.
    2. לגבי ההפלרה. אמנם הכתבה לא מתלהמת כמו חלק לא קטן ממחנה המתנגדים לה, אבל גם היא נופלת לא פעם ולא פעמיים לקטרוגית ההפחדה. לכן ציפיתי לקבל אולי הערה קצת יותר ביקורתית לידה.
    ישנה פה סקירה יותר רצינית על הנושא: http://aaconspiracies.wordpress.com/category/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%94/

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. המספרים גרועים, אני מסכים. מעט מקורות. אבל נעשו שני מחקרים (גם לא איכותיים אבל בכל זאת) שכן תמכו במספרים. כמו כן, האמריקאים הודו בשימוש בחומרים עצמם. וגם החיילים עצמם נבדקו ונמצאו שנחשפו לאורניום מדולל. גם עניין הלוקימיה נבדק על ידי אירגון הבריאות הבינלאומי. כמובן, כמו כל התחלואות, לא ניתן להוכיח קשר של מאה אחוז. תאורטית כל מקרי הסרטן אחרי הירושימה יכולים להיות בלתי קשורים. אבל הסבירות יורדת ככל שהתחלואה עולה. בהסתכלות על המספרים של ארגון הבריאות העולמי, על עדויות החיילים, העובדה שנעשה שימוש בנשקים המדוברים – אז אני מקבל את זה שאפשר שיש תנודות ואפילו תנודות גדולות במספרים, אבל לא שהם מצוצים מהאצבע או משהו. ובטח לא שהתופעה בכלל לא קיימת או שלא נעשה שימוש בנשק.
      אין מה לעשות. כשבודקים מדינות הרוסות, המספרים תמיד לא ברורים. אבל המגמות כמעט אף פעם לא לחלוטין מנותקות מהמציאות.

      2. זה לא מעניין אותי. כבר דנתי את הנושא הזה למוות. מבחינתי הנושא הוא פשוט ויסודי – המדינה לא מחדירה חומרים בכוח לגופו של האזרח, מלבד כאשר אין ברירה או יש בכך חשיבות ציבורית עצומה. גם אם נניח שהכל תקין בפלואור – ואני לא – אז אני עדיין לא רואה במניעת עששת של ילדים, הנפטרת על ידי שימוש בפלואור באופן עצמאי, כהצדקה להחדרת פלואור לכלל אזרחי ישראל בכוח.

      אהבתי

  11. עידן הגיב:

    לגבי כיפת ברזל – אני חושב שאחוז ההצלחה נמדד בכמה רקטות יורטו. אם יורטה רקטה- זו הצלחה, ואם לא זה כישלון. אם נורו על רקטת קסאם 3 טילי כיפות ברזל והרקטה יורטה – זה 100% הצלחה ולא 33%. אומנם המחיר של זה יקר מירוט על ידי טיל אחד – אבל ככה מגדילים את הסבירות לפגיעה.

    דוגמה אחרת – גם במצנח יש מצנח רזרבי, ועדיין בודקים כמה מצנחים עבדו היו על פי הצנחנים שירדו אל הקרקע בבטחה ולא על פי כמות התקלות באחד מהמצנחים.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      בוודאי שלא. התקינות של מצנח נגזרת מכמות הפעמים שמצנח יעבוד לעומת הפעמים שהוא לא. הרי ברור שאם תרכיב על אדם 20 מצנחים, כנראה שזה יהיה מאה אחוז תמיד. אבל זה לא נתון שאומר כלום. זה רק אומר מה אחוזי ההצלחה של מספר מצנחים יחדיו.

      אם אני יורה שני טילים בכדי ליירט רקטה אחת, אחוזי היירוט יורדים. לכל הפחות אפשר להסכים, כי אם הטיל הראשון פספס ורק השני פגע, אז בוודאי שמדובר ב-50%. אם הטיל הראשון פגע והשני סתם התפוצץ באוויר, אז אפשר לומר שהיירוט הצליח ב-100%, אבל בכדי לבצע אותו בביטחון צריך התנהלות שמקבילה להצלחה על בסיס 50% (כי השתמשנו בשני מיירטים). כך או כך, זה 50%.

      אהבתי

      • עידן הגיב:

        שוב, השאלה היא איך אתה מודד הצלחה ומה אתה רוצה למדוד. האם הצלחה היא אחוז הרקטות המיורטות על ידי X טילים (מערכת הירוט עצמה) או אחוז פגיעת טיל ברקטה. שתי התוצאות מאוד חשובות. להבנתי מדובר במערכת שמטרתה ליירט טילים, על כן יש את אחוזי ההצלחה של המערכת (שזה הנתון שמעניין יותר, כי הוא זה שעונה האם המטרה הושגה או לא) ונתון אחר הוא אחוז פגיעת כל טיל במטרה שזו גם שאלה חשובה כי ממנה נגזרת הצלחת המערכת ועלותה.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אחוז היירוט של מערכת ליירוט טילים, במונחים מקצועים, הוא הסיכוי הממוצע של מיירט לפגוע בטיל. אחוז הטילים שיורטו, זה לא אחוז היירוט של המערכת. מה שמתיימרים בצה"ל להציג, זה אולי אחוז הטילים שיורטו. אולי. אבל זה לא אחוז היירוט של המערכת. לצורך העניין אפשר לשלוח 5 מיירטים על כל טיל וכנראה שזה יהיה תמיד מאה אחוז. אבל המדינה לא יכול להרשות לעצמה לזרוק מאות אלפי דולרים על צינור שעולה כמה מאות.

          בקיצור, הויכוח מיותר. הנתונים חסרים. אם אתה חושב שלא צריך למסור אותם לציבור, אז אנחנו לא מסכימים על תפקיד הצנזורה. אם אתה חושב שכן צריך למסור אותם, אז אין טעם בויכוח – הצבא מסתיר מידע.

          אהבתי

          • עידן הגיב:

            זה לא ויכוח, זה דיון :-)

            אני לא מכיר את "הז'רגון המקצועי", ולכן הצגתי את הדברים בצורה פשוטה.

            כמה כסף שהמדינה מוציאה על הירוטים תלוייה בכמות הנזק של הקסאמים ולא בעלות יצורם…

            אני לא יודע מה השיקול של לא למסור את הנתונים המדוייקים, לדעתי, אם המערכת כה מוצלחת כמו שהצבא גורס, אין מניעה מלפרסם נתונים נרחבים יותר.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אל תתייחס לויכוח\דיון. אני סתם מבלבל ביניהם מחוסר תשומת לב.

            כמה כסף המדינה מוציאה תלוי ביחס שבין הנזק הישיר של הטילים הנזרקים עלינו, הנזק העקיף (אובדן עבודה והשבתה וכדומה) והנזק הכלכלי של פעילות המנע (כיפת כברזל).
            הכניין הוא שהעלות של מה שנורה עלינו הוא רלוונטי. למה? כי כשהאוייב שלך יודע שמיירט עולה לך 50~ אלף דולר למשל, ויש לו רקטה שעולה 100 דולר, אז המטרה לא חייבת להיות פגיעה. למעשה, בממוצע, הנזק מהפגיעות, זול יותר מהמיירטים. כך שיירוט, זו בעצם "פגיעה". זאת כמובן למעט בהקשר של הרוגים ופצועים (לא בהקשר הפיננסי של הפיצויים שלהם – זה כלול – אלא בהקשר של האובדן האנושי).רק שבינתיים יותר אנשים נהרגו פר טיל שנזרק מעזה, מאשר לפני הפעלת המערכת. אפשר לייחס את זה לשאננות. מקרה אחד בו נהרגו שלושה היה עקב תקלה בכיפת ברזל. יכול להיות שזה יסתדר בעתיד. בינתיים זה לא.

            אז לשאלה הפיננסית יש חשיבות גדולה. מבחינה סטטיסטית, אתה תציל בוודאות הרבה יותר חיים אם תשקיע את אותו הכסף ברפואה לצורך העניין. כמובן שתושבי הדרום ראויים לפיתרון, אך המערכת הזאת לא פותרת להם כלום בינתיים. יותר נזק כלכלי מבעבר, יותר הרוגים מבעבר ועכשיו גם העלות של המערכת. נקווה שאני ואחרים טועים או שלפחות בעתיד המערכת תשתפר ותציג נתונים ראויים בעלות רציונלית.

            לגבי הצנזורה – ככל שארגון משקיע יותר אנרגיה ויותר זמן בלא לגלות פרטים שאין סיבה להסתירם, כך עולה הסבירות כי הפרטים המוסתרים אינם עונים בקנה אחד עם טענות המסתיר.

            אהבתי

          • עוגיפלצת הגיב:

            להבנתי, איכות הדיון יורדת ככל שמספר המילים שהמילה "שוב" נאמרת. והינה זה הולך להגיע:
            שוב, כפי שכבר ציינתי – הניתוח של על "הרוגים פר רקטה" או פגיעה פר רקטה הוא משולל קשר למציאות. מתאר האיום השתנה ולכן זה בלתי ניתן להשוואה. לא יורים עלינו את אותן רקטות, לא יורים אותן באותן כמויות ולא יורים אותן באותם מתארים. זאת פשוט עיוולת להשוות את הנתונים לעבר. זאת ועוד שלא לדבר על כך שכל מספר שיהיה נמוך כל כך כמו הרוגים מרקטות הוא "רעש סטטיסטי". אין לו שום משמעות, לא משנה כמה תנסה לכופף אותו. מספיק רקטה אחת שפוגעת בול בממ"ד של משפחה מרובת ילדים, ויש לך עולם אחר של מספרים – זה לא רציני וזה לא מקצועי.

            צר לי, אך לא כל פרט שקשור לחקר ביצועים של מערכת צבאית הוא עניין הציבור. הממשלה פרסמה נתון. על פניו – כל מה שצריך לבקש – נתון אחוזי היירוט. ממש לא 100 אחוז, אבל בהחלט נתון מרשים. האם מישהו היה מפקפק בנתון אילולא היה מחפש זאת בכח? אילולא איזה פרופסור או שניים עם אינטרסים כלכליים נגדיים מובהקים היו מעלים השערה בנוגע לזיוף הנתונים, מישהו היה חושב אחרת?

            כרגע הקרב על הדעה שלך הוא מוזר. מבקשים מהמדינה להוכיח שאין לה אחות. מצד אחד היא סיפקה את מחויבותה לציבור עם פירסום הנתון שלה. מצד שני, זה ברור ומובן שאין זה אחראי לפרסם נתונים מלאים ומפורטים בנוגעת למערכת צבאית שיש לה חולשות וניתן ללמוד להתמודד איתה במידה היו בידי אנשים מירב הנתונים. לא יעזור שום דבר – תחת ההנחה שמערכת עובדת – מדובר מרוץ חימוש שכל סוד וכל פיסת אינפורמציה היא עוד זמן שבו הצד שלנו מחזק ב"סוג של" יתרון.

            ועכשיו באופן רציני – האם בכל פעם שפרופסר בארה"ב יפרסם מאמר, נציגי מערכת הביטחון יצטרכו לענות לו ולשכנע אותו עם ראיות בשטח שזאת אכן המציאות? נכון, יש פה קרב על דעת קהל, אבל באמת שיש לאנשים הטובים (אולי) בכיפת ברזל הרבה מה לעשות חוץ מלענות לכל מבקר שקופץ לו כי הוא חושב שהוא יותר חכם מכולם.

            באופן בסיסי – אני חושב שאתה מרגיש רדיפה על שום מה עם האמירה על כך שה"מערכת מתאמצת להסתיר נתונים". אני לא רואה כאן שום מהלך אקטיבי. המערכת פרסמה נתונים שתואמים את מסגרת ביטחון המידע שלה. זהו, מה עוד אתה רוצה? אף אחד לא מסתיר בכח כלום, פשוט לא מספרים מידע לא רלוונטי. בסוף אמרו כמה כל היירוטים עלו (משהו כמו כמה מאות מליוני שקלים) וזה בדיוק הנתון שאתה צריך לעבוד איתו.

            לגבי "יירוט" כפגיעה כלכלית – חשוב לזכור, וזה לא סוד, שהמערכת מיירטת רק רקטות שאמורות ליפול על איזורי עניין. כך שאם מתבצע יירוט בפועל, כנראה שמשהו חשוב ויקר (גם אספלט זה יקר אגב. עשרות אלפי שקלים רק כדי לסתום חור מטומטם בכביש) לא נפגע.

            אז אני אגיד שוב – חשיבה ביקורתית זה נהדר. נסו להפעיל אותה כאן בצורה אובייקטיבית באמת. לא כזאת ששמה את "זכות הציבור לדעת" מעל לזכות הציבור לחיות.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            1. יורים עלינו כמעט את אותן רקטות. נוספו כמה יעילות יותר ובכל זאת, אל מול פרק הזמן שבדקתי, התמהיל לא השתנה מהותית. טילי הטווח הארוך היו מעטים בתוך הרוב הקצר. אתה מוזמן להביא ראיות אחרות.

            2. אני מסכים שסטטיסטיקה של מספרים כאלה נמוכים יכולה להטעות. אבל היא עדיפה על כלום והנפחת טענות מהאוויר. עד כה המערכת לא הצילה אנשים מבחינה סטטיסטית. האם יכול להיות שבהמשך היא כן? כמובן. אבל אם נגיד עוד 3, 5 או 10 שנים, המערכת עדיין לא תציד שיפור בסטטיסטיקה, אז כבר יורדת הסבירות שזו פשוט מקריות.

            3. פגיעה ישירה של רקטה סטנדרטית בממ"ד, לא תפגע לדעתי ביושבים בממ"ד. משהו כבד יותר? אולי. אבל הרקטות הרגילות – לא. בכל מקרה, זה סתם מקרה פרטני ככה שהוא לא משנה.

            4. האם מישהו היה מפקפק בנתון? כן. הרבה אנשים עשו זאת. אני אחד מהם וכתבתי על כך לפני חודשים ועוד לפני כן. פיקפוק זו דרישה בדמוקרטיה – לא זכות, זו חובה. וכל האינטרסים לשקר שתיארת, קיימים גם בצד של יצרני כיפת ברזל.

            5. למדינה לא היתה חובה לפרסם את אחוז היירוט (יש חובה עקרונית, אבל בישראל זה לא תופס). כשם שהיא לא פירסמה את כל שאר הנתונים, יכלה לשתוק גם לגבי זה. היא מפרסמת את אחוז היירוט, כי אחוז היירוט הוא פרסומת למערכת. אף אחד לא ביקש שיפרסמו כיצד המערכת עובדת או איפה לקנות את החלקים. אלו נתונים על המערכת, לא נתוני המערכת. אין בהם סודיות. המערכת נמכרת למדינות זרות (או לפחות מיועדת להמכר).

            6. בכל מקרה, כל אלו – הטענה שזה סודי והטענה שלך שהמערכת מציגה אחוזים טובים וכדומה – אלו הנחות. אין לך עובדות. מאחורי כל המילים הללו, אתה פשוט מסביר למה צריך להאמין לצבא ולמדינה, לא מדוע מה שהם אומרים זה נכון.

            7. זה לא פרופסור בארה"ב. זה מומחה לתחום. נוסף עליו יש לפחות 5 מומחים ישראלים שטוענים דברים דומים, לפחות שלושה מהם הם יוצאי רפא"ל ומפתחי טילים מטעם המדינה, אחד מהם זוכה פרס ביטחון ישראל.
            ולא… הבעיה היא לא מי טען את הטענה. הבעיה היא שהמדינה לא מספקת לציבור שלה מידע אמפירי, אלא כותרות בלבד. לכל הפחות, היו צריכים לשתוק. אני הרבה פעמים מקבל ידיעות על דברים ואנשים. אמנם אני חושב שהם יקרו או קרו, אין לי הוכחות להם ולכן אינני מפרסםף למרות שזו תהיה אחלה כותרת. לא רוצה המדינה לשתף את אזרחיה בנתונים המוכיחים את ההצהרות שלה? שלא תעשה את אותן הצהרות. עשתה? שתהיה מוכנה לכך שאזרחים יבדקו את ההצהרות הללו.

            8. המערכת מסתירה נתונים – היא לא מציגה אותם. את מוזמן ללכת ולהביא לי את הנתונים שמדינת ישראל סיפקה לך על הביצועים של כיפת ברזל – לא טענות, לא הצהרות, אלא נתונים.

            9. חישוב הנזק שנגרם על ידי רקטות, לא מגיע לעלות של יירוט בממוצע. בדקתי את המספרים בעבר. בעתיד אעשה את החישובים שוב ואפרסם מחדש. בכל מקרה, עד לפני כמה חודשים, הנזק שנגרם מנפילת טילים, קטן יותר מהנזק שנגרם מיירוטם. כן… כולל הקטע של יירוט רק של טילים לאזורים בנויים.

            אהבתי

          • עוגיפלצת הגיב:

            כתבתי תגובה ארוכה ואז קרס לי הדפדפן, אז אני אשקף את הנקודה המרכזית –

            כשכתבתי שאנחנו מבקשים מהמדינה להוכיח שאין לה אחות, הכוונה היא פשוטה – נגיד ועכשיו המדינה תפרסם שאחוזי הרקטות שיועדו להיות ייורטו ויורשו בפועל הוא 84 אחוז,וכדי להשיג נתון זה נדרשו 1.3 מיירטים לרקטה. נמשיך ונגיד שעלות היירוטים נטו ( ללא עלות כל אדם, בלאי, שינוע וכו) הינה x מליוני שקלים וגם נגיד שירו על באר שבע וסביבתה x רקטות מהן y יורטו z לא יורטו בכוונהכי לא היוו איום וw פוספסו. אז מה? הנתונים הם עדיין נתונים ממשלתיים שהורדו לנו מהאולימפוס. אין כאן שום דבר שמקדם אותנו בדיון באופן עקרוני. אפילו אם יחליטו לפרסם תמונת מכמ של כל יירוט ויירוט, יש כבר הטוענים שגם זה מזויף.

            מה נשאר לעשות? להצליב את הנתונים עם עוד משרד ממשלתי! כמו תביעות הנזיקין. הבעיה שאתה בטח מכיר היא שהנתונים אף פעם לא יחפפו. יש עשרות סיבות, חלקן אנחנו יכולים לחשובעליהן כאן (תביעות בגין רסיסי יירוט?) שיכולות לגרום לסיטות משמעותיות מההערכות הבסיסיות שגם המידע עליהן הן מתבססות לא יציב מאוד. מעבר לכך, בוודאי יש אי אילו הגדרו. בירוקרטיות שמסבכות את העניין עוד .מעודי לא נפגשתי בשני משרדי ממשלה שמפרסמים במקביל ובנפרד סטטיסטיקה תואמת לרמת האחוז.

            ורק אגע שניה בתמהיל האמלח – אני מדבר בעיקר על קסאמים אל מול העוטף ורקטות לבאר שבע ואשדוד, שים את הארוכות בצד. יש לי חברים שלומדים בבאר שבע וגרו שם גם בעופרת. אין מה להשוות מבחינת הכמות והספיקה שעפה עליהם, הערכת בטן של אחד מהם- פי 5 יותר רקטות (פי 2 – 3 יותר אזעקות ובאופן בסיסי, יותר רקטות בכל אזעקה). להזכיר, המספרים על עופרת עמדו על איזור ה700 ב22 ימים, בעוד שפה עמדו על איזור ה1500 בשמונה ימים בלבד. במילים אחרות, אחוז הרקטות שנורה על באר שבע ואשדוד אל מול הכמות הכללית שונה מהותית, מהנתונים על עופרת. זה ב3 שנים. ברור שהרשק הוא לא אותו רשק, כנל הדיוק וכנל המשמעות הכלכלית של פגיעה בעיר אל מול משק. אז ככה, אין טעם להשוות ממוצעים מאז שנת 2007 או מעופרת, כי המתאר שונה לחלוטין. אם כבר רוצים לתת הערכה, אפשר לצאת מהממוצעים הרב שנתיים (נזק ממוצע שגורמת רקטה שפוגעת בקרקע) ולדחוף אותם כלפי מעלה, אני חושב שזה הכיוון המובל מאליו.

            ואחתום בסנדוויץ׳ – 1500 רקטות? גם זה נתון של המדינה. אזעקות? מי מפעיל אותן? המדינה! הכל בלוף של המדינה.
            וזאת הבעיה – גם אם יתנו לך עוד נתונים לבדוק נתון זה, הם יהיו נתונים של המדינה….

            אהבתי

  12. רום אל הגיב:

    אגב אורחא אישתון …….

    למה שלא תפנה קצת אשמה , קצת אחריות על מערכת החינוך , אפרופו תקשורת מיינסטרים מעוותת .

    מערכת החינוך , צריכה לחנך לצריכה תקשורתית , בהירה , ביקורתית , אינדיבידואלית . בקיצור , ניתוח מקורות ראשוניים בצורה עצמאית . כל זה במקום להעמיס ולהעמיס ידע משונן ולעוס , אשר רק משרת סרגלי מדידה ברי חלוף מבחינת התלמיד .

    תודה ………

    אהבתי

  13. Shahar Ben Yitzhak הגיב:

    (אני לא יודע אם אני אמור לכתוב את זה בדיוק כאן, אם זה בעייתי פשוט אל תעלה את התגובה שלי)
    הקשר בין התמונה שמופיעה בראש הבלוג לבין השיווק של הצבא האדום, מקרי או מכוון? (הצבע האדום, העיצוב דמות, סיגנון הציור וכו'…)

    אהבתי

  14. susu הגיב:

    תודה על עוד פוסט מצוין.

    בעקרון, כשמביאים לי תמונות מזעזעות במקום מחקרים ומספרים, אני מייד חושד. ואכן (כמו בסיפורי הסרטן מהקישון/קווי חשמל/טלפון נייד), נראה שסיפור האורניום המדולל לא מחזיק מים. אין מחקרים שקושרים בין החומר להשפעות בריאותיות, וזה גם לא סביר פיסיקלית (זמן מחצית חיים של מיליארד שנה).

    אגב, אם אני צריך לנחש את הסיפור האמיתי אז יש עליה בפגמים מולדים, אבל היא מסיבות הרבה יותר פרוזאיות כמו ירידה באיכות שירותי הבריאות, זיהום מקורות המים מהפצצת מפעלי תעשייה, ועלייה בסטרס בזמן הריון.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      בנוגע לאורניום מדולל –

      לא הבנתי את עניין הזמן שתיארת. בכל מקרה האורניום פוגע בגוף דרך אכילה, שתיה, נשימה ומגע על העור. הוא מולבש על תחמושת ובפיצוץ החשיפה גדולה מאשר במצב רגיל, בגלל שהאורניום הופך לאבק אורניום שמתפזר באוויר ונקלט בריאות של אנשים וחיות ועל פי המחקרים מתנקה מהריאות לאט מאוד אם בכלל. כמה ועדות כבר פסקו על השימוש בעיראק. כמה ועדות כבר נתנו פיצויים לחיילים ששירתו שם לאחר שסבלו מהרעלה מהחומר.

      http://en.wikipedia.org/wiki/Depleted_uranium#Health_considerations

      הסיבות שנתת לא יכולות להסביר את היקף התופעה כפי שהיא מדווחת. איכות שירותי הבריאות ולחץ בזמן הריון לא רלוונטים למומים המדוברים. זיהום מקורות מים, כימיקלים אחרים וכדומה הם כן אפשרות, אבל לא נמצאו ראיות לכך. אלו גם אפשריות כמובן בתחלואת הסרטן לאחר הירושימה וכדומה. אבל אל מול המספרים, צריך להיות אופטימי למדי בכדי לטעון זאת. מדובר על מאות טונות אולי אלפי טונות של תחמושת עם אורניום מדולל. רק לחיילים האמריקאים, שלא נורו ונפצעו מהתחמושת אלא רק היו בקירבתה, זה גרם לעיוותי לידה בשיעור של 20% יותר משאר הציבור. תוכל לקרוא עוד כאן

      http://en.wikipedia.org/wiki/Depleted_uranium#Gulf_War_syndrome_and_soldier_complaints

      אהבתי

      • susu הגיב:

        זמן מחצית חיים מתאר את הרדיואקטיביות של החומר, ומיליארד שנה זה אומר מאד נמוך. יש עוד דרכים ליצור פגמים גנטיים, אבל זה א-פריורית מוריד מאד את הסבירות שאורניום הוא הגורם.

        לגבי הלינקים שלך – כל מה שנאמר שם שזה "נבדק", "נחשד" וכו'. כדי לקבל את עצמת הטענה הלינק הנכון לצרף הוא לא "סינדרום מלחמת המפרץ" בתוך "אורניום מדולל" אלא "אורניום מדולל" בתוך "סינדרום מלחמת המפרץ":
        http://en.wikipedia.org/wiki/Gulf_War_syndrome#Proposed_causes
        שם הוא מופיע בתוך רשימה ארוכה של הסברים אפשריים, ונחשב ללא סביר.

        ואגב, לגבי ועדות שפסקו פיצויים – לא יודע אם זה נכון, אבל אין לזה שום תוקף מדעי. זה בעיקר מניעים פוליטיים, כמו שראינו עם סיפור הסרטן מהקישון (לא נמצא קשר סטטיסטי, ובכל זאת נפסקו פיצויים).

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          לא כתוב שזה "נחשד" כתוב שזה קושר לבעיות בריאותיות. להלן הטקסט:

          Normal functioning of the kidney, brain, liver, heart, and numerous other systems can be affected by uranium exposure, because in addition to being weakly radioactive, uranium is a toxic metal.[7] DU is less toxic than other heavy metals such as arsenic and mercury.[66] It is weakly radioactive but remains radioactive because of its long half-life. The Agency for Toxic Substances and Disease Registry states that: "to be exposed to radiation from uranium, you have to eat, drink, or breathe it, or get it on your skin."[67]

          However, the Institute of Nuclear Technology-Radiation Protection of Attiki, Greece, has noted that "the aerosol produced during impact and combustion of depleted uranium munitions can potentially contaminate wide areas around the impact sites or can be inhaled by civilians and military personnel."[9] The U.S. Department of Defense claims that no human cancer of any type has been seen as a result of exposure to either natural or depleted uranium.[68]

          As early as 1997, British Army doctors warned the British MoD (Ministry of Defence) that exposure to depleted uranium increased the risk of developing lung, lymph and brain cancer, and recommended a series of safety precautions.[69] According to a report issued summarizing the advice of the doctors, 'Inhalation of insoluble uranium dioxide dust will lead to accumulation in the lungs with very slow clearance—if any…. Although chemical toxicity is low, there may be localised radiation damage of the lung leading to cancer." The report warns that 'All personnel … should be aware that uranium dust inhalation carries a long-term risk… [the dust] has been shown to increase the risks of developing lung, lymph and brain cancers."[69]

          Studies using cultured cells and laboratory rodents continue to suggest the possibility of leukemogenic, genetic, reproductive, and neurological effects from chronic exposure.[5] In addition, the UK Pensions Appeal Tribunal Service in early 2004 attributed birth defect claims from a February 1991 Gulf War combat veteran to depleted uranium poisoning.[70][71] Also, a 2005 epidemiology review concluded: "In aggregate the human epidemiological evidence is consistent with increased risk of birth defects in offspring of persons exposed to DU."[10]

          Its use in incendiary ammunition is controversial because of potential adverse health effects and its release into the environment.[72][73][74][75][76][77] Besides its residual radioactivity, U-238 is a heavy metal whose compounds are known from laboratory studies to be toxic to mammals.

          Metallic uranium is prone to slow corrosion and small pieces are pyrophoric at room temperature in air.[30] When depleted uranium munitions penetrate armor or burn, they create depleted uranium oxides in the form of dust that can be inhaled or contaminate wounds. Additionally, fragments of munitions or armor can become embedded in the body.

          לכל היותר אסכים שיש מחלוקת. לא ש-DU אינו מסרטן.

          אהבתי

  15. makmako הגיב:

    אישתון היקר,
    תוכל להסביר לי בבקשה מה הקשר בין נישואין אזרחיים לבין מוסד הנישואין הדתי?
    תודה רבה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      שניהם מערבבים את המדינה בעניינים לא לה. אם תבהיר\י את השאלה אוכל לענות יותר ברצינות.

      אהבתי

      • makmako הגיב:

        בעניינים לא לה? מסכים. אני גם מסכים להתנגדות לדת ולהפרדת הדת מהמדינה, בתור הומוסקסואל. אז בוא נתבע מהמדינה להסתלק מכל זוגיות, לא רק מזוגיות הומוסקסואלית. מה הקשר בין זה, לבין עצם העובדה שישנו מצב בו המדינה מפלה זוגות הומוסקסואלים ומעניקה לזוגות הטרוסקסואלים זכויות נוספות? אין כל פסול לדרוש, כל עוד המדינה קיימת ומחטטת בעניינים לא לה, שלפחות תקיים את הבטחתה ותעניק שוויון זכויות (במסגרת נישואים אזרחיים, שגם זה לא קיים וזו אפליה נוספת – של לא יהודים). במקרה הזה אני מרגיש צורך לסנגר על הקהילה, שדווקא הייתי רוצה שתהיה נחרצת יותר בעניין.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          מה שכתבתי הוא שהדרישה לא צריכה להיות להכלל באפליית הנישואין. אם יש הטבות מסוימות שבאות עם נישואין, אז צריך להסתכל עליהן באופן פרטני ולא מתוקף הסכם נישואין.
          האם אימוץ דורש נישואין? לא. אם ישנה אפליה בהליך האימוץ, ראוי שהאפליה תתוקן שם.
          אם המדינה נותנת הטבות לזוגות נשואים, אז צריך להסתכל ראשית אם יש לכך הצדקה (כי ללא טענות הולמות, זוהי אפליה כנגד רווקים) ולאחר מכן, לאלו שיש הצדקה, צריך לדרוש שחוזה זוגיות כלשהו יספיק ולא יהיה צורך בנישואין של ממש. משהו בסגנון נשואים אזרחיים, אבל אפילו פחות פולשני.

          וכך הלאה. הדינה צריכה לעסוק בזכויות הפרט. לא הזוג. מה שאני עושה ומי שאני עושה את זה איתו, זה לא עניינם.

          אהבתי

          • makmako הגיב:

            אני מסכים. נסה להוביל שינוי כמו שאתה מבקש ונראה מה תהיה התוצאה. אני חושב שיהיו הרבה אנשים שיצטרפו, אבל לא מספיק כדי שתהיה לזה השפעה.
            המצב כרגע הוא שמוסד הנישואין ישנו. האם צריך לשתוק כשמבחינים בין זוגות הטרוסקסואלים להומוסקסואלים? לדעתי לא וצריך לפעול.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            בוא נאמר, שאם היתה רוח מהקהילה ההומו-לסבית שאומרת: "זה לא תקני שהמדינה מתערבת בצורה הזאת והשאיפה שלנו היא לנתק את מוסד הנישואים לחלוטין מהמדינה. אבל בינתיים מבחינה פרקטית זה קצת קשה ולכן אנחנו מעדיפים ללכת על כניסה לתוך אותו מוסד מפלה עד אשר נוכל לתקן גם אותו". – אם כך היתה הרוח או התחושה, לא היתה לי בעיה של ממש. זו גישה פרקטית וכולנו צריכים להשלים עם חוסר השלמות של העולם. אני פשוט חושב שזו לא הגישה או לא מספיק הגישה. הרבה מאוד אנשים, גם בקהילה, רוצים להכנס לתוך מוסד הנישואין ואין להם בעיה עם העירבוב הנוכחי של המדינה באזרח בהקשר הזה, מלבד זה שהם ספציפית לא יכולים להכנס למעגל.

            אהבתי

          • makmako הגיב:

            משום מה אין לי אפשרות להגיב לתגובה האחרונה שלך, האם זה מכוון?
            בכל מקרה – אני רוצה לחשוב שאני חלק מהקהילה ההומו-לסבית, והינה לך רוח מהכיוון "שלנו".
            דבר נוסף הוא, שבקהילה ההומו-לסבית אין דעה אחידה בכל נושא. קשה לי להאמין שביצעת מחקר מעמיק, או שדיברת עם כל הלהט"ב בארץ, לפני שהגעת למסקנה או לתחושה הזו. בגלל "הרבה מאוד אנשים" אתה מחליט להתנגד למאבק? (וכמה זה הרבה מאוד?) – מה עם מי שלא חושב ככה? לנו לא מגיעה תמיכתך כאדם וכאזרח?
            אני שואל את עצמי אם אתה מבין שבאדישות למאבק הזה, או להיפך, בהתנגדות למאבק הזה, אתה בעצם תומך בשימור מצב לא מוסרי ולא צודק, שהוא נפרד מהמצב הלא צודק שאתה מתאר. אין מניעה לנסות ולתקן את שניהם במקביל.

            אהבתי

          • רום אל הגיב:

            שים לב מקמקו ,

            זה לא מכוון , פשוט , אחרי 3 תגובות מהתגובה המכוננת ( 3 או בקירוב ) אין אפשרות להגיב מהדף אינטרנט / בלוג עצמו .

            לצורך תגובה , אתה צריך ( כפי שעשית אני משער ) מהמייל ללחוץ על לינק התגובה , ואז מסתדר הענין .

            איזשהוא באג בתוכנה , נתקלתי בזה בעוד בלוג אחר לגמרי ……..

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            זה קטע של האתר ואורך השירשור. סתם יצא ככה.

            אתה פרט בקהילה ולא התכוונתי לומר כי יש דעה אחידה לקהילה או משהו. כמו כן, לא דיברתי על הקהילה הישראלית בלבד. זו בעיה כלל עולמית. אני לא מתנגד למאבק לזכויות שוות, אני מתנגד למאבק לאפליות שוות.

            לא יודע מאיפה החלטת שאני נגד המאבק לשוויון זכויות. לא כתבתי שאני נגד נישואים חד-מיניים, אלא שאני נגד נישואים בכלל. זה לא "נגד המאבק" במובן של "אני נגד נישואים חד-מיניים", זה פשוט אומר שאני חושב שיש מקום נכון יותר לכוון אליו והוא לבטל את מוסד הנישואים כדבר שקשור למדינה לחירויות וזכויות הפרט.

            אהבתי

          • makmako הגיב:

            הינה ציטוט מהכתבה:
            "סתם כהערה – אני נגד נישואים חד-מיניים" (וההמשך הוא: "כשם שאני נגד נישואים "נורמטיביים" "- אני מניח שהמירכאות באות לציין שאין דבר כזה נישואים נורמטיביים…).

            האם אתה מודע לדברים שעולים כאן מבין השורות? או שלי בתור קורא יש בעיה בהבנת הנקרא, או שבאמת יש כאן אמירה בעייתית.

            בהמשך הטקסט אתה גם כותב "מסיבות שאינני מבין, הקהילה ההומו לסבית עוסקת במאבק …"

            כאן בתגובות הסכמת שיש מקום לפשרה – נישואים אזרחיים, או חוזה ברית זוגיות עם כל הזכויות. בתגובות האלה גם ציינתי באיזה מאבק מדובר (נישואים אזרחיים, זה הרי ברור שנישואים דתיים לא עומדים על הפרק, היות והרבנות לא תאפשר אותם מבחינה הלכתית גם אם המדינה תורה לה לעשות כן, לכן גם לא ברור לי מאיפה הקישור שעשית בין מוסד הנישואין הדתי לבין מאבקה של הקהילה – שהוא אזרחי לגמרי). הסיבות למאבק גם הן ברורות – הקהילה רוצה את אותן זכויות שיש היום לזוגות הטרוסקסואלים, למשל ההכרה בקרבה משפחתית (למשל כשמדובר באדם חולה). אם כך, אני לא מבין מה לא ברור לך בסיבות של הקהילה להוביל את המאבק.

            "בעיה כלל עולמית"? אם כך, חקרת את העניין לעומק בכל רחבי העולם?

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            מה שמובן מהשורה הזאת, היא שאני נגד נישואים בחסות המדינה באשר הם.

            גם מאבק לנישואים אזרחיים הוא מאבק לא נכון מבחינתי. יכול להיות שפרקטית, זה מה יש כרגע. אבל הוא לא נכון. כשאני מדבר על חוזה זוגיות כלשהו, זה יותר בהקשר למשל של גירושין וכדומה, כך שיהיו מזונות והתנאים הנדרשים. אבל המדינה לא צריכה להיות מעורבת בזוגיות שלי – גם לא ברמת נישואים אזרחיים.

            " הקהילה רוצה את אותן זכויות שיש היום לזוגות הטרוסקסואלים"

            ואני מבין את זה. אבל זו אפליה. אתם לא מבקשים את הזכויות של הטרוסקסואלים כאן, אלא של זוגות הטרוסקסולים. כבר כאן יש אפליה בין זוגות ליחידים. נוסף על האפליה הזאת, יש גם התערבות של המדינה ביחסים הבין אישיים של הפרט. אני אומר שבמקום לדרוש להיות כמו זוגות הטרוסקסואלים, צריך להסיר את היתרונות של אותם זוגות, כך שכל אדם באופן פרטי יהנה מאותם זכויות ללא קשר למצבו הזוגי או העדפתו המינית.

            "בעיה כלל עולמית"

            לא יודע אם "חקרתי בכל רחבי העולם", אבל אני מיודע למדי. הרבה מאוד מדינות מערביות לא מאשרות נישואים חד-מידניים. מספיק בכדי שזו תהיה בעיה כלל עולמית (ובטח שלא "ישראלית").

            אהבתי

          • makmako הגיב:

            הבנתי. אם כך – אני מסכים איתך.

            בספח תעודת הזהות מצויינים פרטי הילדים והבעל\אישה.

            הסיבה שהמדינה מתערבת בזוגיות ,לפחות במדינת ישראל, היא שיש דרישה מצד האזרחים הדתיים. מספרם הוא לא מבוטל ולכן הלחץ הוא רב(הרבה יותר מאשר הלחץ שאתה או אני יכולים להפעיל).

            אהבתי

      • makmako הגיב:

        אז אם פרקטית זה מה יש כרגע, למה פרקטית כרגע אי אפשר לתמוך בזה ואחר כך להוסיף שבשבילך זה עדיין לא נכון ולטווח הרחוק היית רוצה לראות משהו אחר?

        הבעיה בישראל, שהיא ייחודית לישראל ולמספר מדינות נוספות, היא שישנה חקיקה דתית אגרסיבית. הבעיה בישראל היא ייחודית לישראל, גם אם משיקה לבעיה כלל-עולמית (בכל העולם המערבי שהזכרת, יש נישואים אזרחיים).

        ההבדל בין זוג לבין יחיד הוא ברור – מדובר לא באדם אחד, אלא בשניים, שבחרו לחיות יחד ולהכנס לזוגיות. מטבע הדברים ישנו הבדל בין יחס המדינה למגזר, למשפחה, לזוג ולאדם פרטי. אפשר להתפלסף, אבל זה המצב. המצב כשמדובר בזוג הוא גם הרבה יותר מורכב כי הוא נוגע לא רק לגירושין ולמזונות, אלא לכל תחום בחיי היום יום – מהדבר הכי קטן ועד למגורים וחשבונות בנק.

        האם גם כשהמדינה מספקת לך האזרח שירות מסוים, כמו ביטוח בריאות ממלכתי, או ביטוח לאומי, או כל דבר אחר – האם גם אז אין לה זכות להתערב בעניינך הפרטיים? או שאתה רוצה ממנה שירותים, אבל לא מוכן לספק מידע בתמורה?

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          "אז אם פרקטית זה מה יש כרגע, למה פרקטית כרגע אי אפשר לתמוך בזה ואחר כך להוסיף שבשבילך זה עדיין לא נכון ולטווח הרחוק היית רוצה לראות משהו אחר?"

          אפשר. אמרתי כבר שאני מקבל את זה, רק שזו דעתי שזה לא מה שנעשה בפועל.

          "בכל העולם המערבי שהזכרת, יש נישואים אזרחיים"

          ממש לא נכון. אפשר לראות פה במפה:

          http://en.wikipedia.org/wiki/File:World_homosexuality_laws.svg

          ההבדל בין זוג ליחיד –

          לא אמרתי שאין הבדלים בין זוג ליחיד, אלא שלא תפקיד המדינה להכנס אליהם. תמצא את הדברים הפרקטים שרלוונטים ונדבר עליהם. סתם זה שאתה חי בזוגיות, זה לא עניין של המדינה. עובדה שאתה יכול לחיות בזוגיות ללא המדינה. רק זוגיות ממוסדת – משמע זוגיות שהמדינה נדחפת אליה – דורשת את התערבות המדינה. השאלה היא מדוע?

          "או שאתה רוצה ממנה שירותים, אבל לא מוכן לספק מידע בתמורה?"

          כאשר השירות דורש מידע, זה לגיטימי לספק אותו. תמצא את השירותים שדורשים מידע על הזוגיות שלך, ונדבר עליהם.

          אהבתי

          • makmako הגיב:

            מה זאת אומרת זה לא מה שנעשה בפועל? אתה יכול לעשות את זה בפועל, הרי המאבק *האזרחי* של הקהילה הוא פשרה שאתה מקבל. זה נכון שרוב חברי הקהילה לא עוסקים במה שאתה מתאר, כי את רובם שאר הנושאים הפוליטיים לא כל כך מעניינים וזה נושא שהוא אידאולוגי. הוא לא שייך לזכויות הקהילה. אבל זה לא מה שאמור למנוע ממך לתמוך במאבק הנוכחי ולקדם מאבק משלך (שנוגע לא רק לקהילה – כי אם לזוגיות בכלל).

            לא התכוונתי לנישואים חד-מיניים, אלא לנישואים *אזרחיים*.

            כבר נתתי שירות כדוגמא – בריאות. חשיפת מידע אודות בריאותו של האדם מתאפשרת רק לבעלי קרבה משפחתית או לבן\בת הזוג (וכמובן, צריך להוכיח שאכן מדובר בבן\בת הזוג – איך מוכיחים? מזל שיש מסמכים רשמיים כמו תעודת זהות).

            המדינה נכנסת לנושא כי האזרחים בישראל תובעים ממנה לעשות זאת (בית הדין הרבני, למשל, נולד מתוך לחץ פוליטי). הדוגמא הכי פשוטה שבה האזרחים תובעים מהמדינה להתערב, היא באמצעות הרשות השופטת – משפט בענייני משפחה.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אני לא נגד המאבק! אמרתי את זה כבר כמה פעמים. אני נגד הסיבות למאבק. אני נגד הרעיון שהמאבק הזה הוא מאבק לצדק של ממש ולא שהוא מאבק לאיזה טלאי על פצע שגם הוא לא באמת צודק.

            תעודת זהות לא מוכיחה זוגיות. לכל היותר היא מוכיחה שם משפחה זהה וגם זה לא מוכיח זוגיות. אולי בספח יש משהו (אני לא זוכר).
            בכל מקרה, לצרכים שכאלה אפשר לעשות חוזה שלא מערב את המדינה. אתה יכול לקבוע בעצמך למי אתה מאשר לבקר ולמי לעשות החלטות בשימך, במקרה שלא תוכל לעשות אותך בעצמך. יש לזה פתרונות וזה לא מצריך נישואים אזרחיים או רגילים.

            משפט בענייני משפחה לא קשור לנישואים. זאת אומרת הוא קשור כרגע, אבל זה לא מחויב המציאות. משמורת לא קשורה לנישואים, מזונות לא ועוד הרבה דברים. כשבודקים את הסעיפים הספציפים אפשר למצוא לכולם הסדרים ברורים וחוקים שלא דורשים נישואים במובן הרגיל שלהם. הרי מה עושים בדיונים האלה הרבה פעמים? קובעים מה החובות והזכויות שבין בני הזוג, לאחר שהם נפרדו. משמע, שאפשר לקבוע נהלים להתנהלות – לא רק בלי נישואים, אלא גם בלי שהשניים בכלל זוג.

            נישואים הם חוזה כמו חוזים רבים אחרים. מרבית החוזים לא מערבים את המדינה. המדינה לא יודעת שחתמתי חוזה שכירות ואם לא תהיה בעיה, לא אצטרך לערב אותה. באותו האופן, המדינה לא צריכה להיות מעורבת בחוזה הזוגיות שלי. אם תהיה בעיה, אם אביא ילד לעולם ותהיה פרידה, אם יהיה מריבה על רכוש וכדומה – אז באותה נקודה, אני אביא את החוזה שלי, אציג אותו ואדרוש טיפול. אבל עד אז, החוזה הוא שלי והוא בין שני אנשים ולא כפי שהוא כרגע – בין אדם לאדם למדינה (במקרה שלנו – לרבנות).

            אהבתי

          • רום אל הגיב:

            שים לב אישטון :

            חוק החוזים ( חלק כללי ) מורה מפורשות – חוזה הסותר את תקנות הציבור , בטל הוא !! מה הם תקנות הציבור ? ברי לך , שמכללא רשויות החוק והמימשל , קובעות בדבר . ואם אתה מחשיב את הנישואים כחוזה לכל דבר , הרי לך סתירה מניה וביה ……….

            כך גם היה נהוג לחשוב פעם , שחוסך שבטו שונא בנו ! ומי זה יתערב לאדם באם להכות ילדו אם לאיו …….. היום תקיפה לכל דבר !!

            המימשל חייב להשאיר לעצמו דלת פתוחה על מנת להתערב בכגון דא ……..

            תודה …….

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            מה הקשר? זה לא חוזה בלתי חוקי בעליל. אני מציע לשנות את החוקים הקיימים כך שנישואים לא יהיו בחסות ישירה של המדינה. מאותה נקודה ירצו אנשים לבוא בחוזה זוגיות, יעשו זאת באופן פרטי. ירצו לקבל שירותים כאלה ואחרים, יציגו את החוזה בפני ספק השרות המתאים (תהיה זו המדינה, שופט, או סוכנות אימוץ).

            היה והגיע זוג למעמד גירושין או ויכוח כלשהו על רכוש וכדומה, יעבור שופט על החוזה ויקבע א. האם הוא לא עומד בסתירה לחוקי מדינה ו-ב. מה מגיע לאילו מהצדדים על פי החוזה. זה הכל.

            גם לעסקים בארץ יש חוקים ובכל זאת, כאשר אדם סוכר עם עסקים אחרים הוא לא פונה למדינה בכל פעם. הוא חותם חוזה לשרות או אספקה ורק כאשר ישנה בעיה ואחד הצדדים לא עומד בחוזה, ניגשים לשופט או בורר.

            אהבתי

          • רום אל הגיב:

            אוקיי אישטון , הבנתי מה אתה לא מבין בעצם ………

            כענין עקרוני , יש תחומים , שמדינה ( כל מדינה בעיקרון ) לא מוכנה שיתנהל בהם שוק חופשי . זה במסחר !! לא בדיני אישות ומשפחה !!

            טול דוגמא מתחום אחר . חוקי מגן ( כך נקרא הדבר בעגה המשפטית ) זהו מכלול החוקים אשר נועד להגן על עובדים מפני ניצול של מעבידים . על פי החוק והפסיקה , אין בשום אופן תקפות לויתור של אדם על שכר מינימום . אפילו חתם על חוזה עבודה , מפורשות , ואפילו מדעת ומרצון חופשי . לא ינתן לו הדבר !!

            התפיסה הפילוסופית של המדינה , היא – אדם לא כשיר לויתורים מסויימים , גם אם הוא כשיר מכללא . עינין של שמירה עליו , ועל ערכים מוגנים .

            גם בדיני אישות כך הדבר , הנה סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות :

            2. כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט.

            משמע אישטון , אין אדם יכול לוותר על כשרותו המשפטית . כשרותו שלו עצמו . רק בפס"ד תיגרע או תישלל כשרותו .

            עכשיו , יכול להיות שבעינך הדבר הוא כך –

            אל לה למדינה להתערב בנישואין ועיניני משפחה . אבל שים לב , זה לא רק התיאור של המצב המשפטי . אלא – שבעיניני משפחה , להבדיל מעיניני מסחר , עסקינן בפיקוח נפש של ממש . המדינה לא יכולה לתת לעיניני משפחה להיסחר כך בשוק החופשי . המדינה תעשה גם כל אשר לאל ידה מראש , למנוע קורבנות וטראומות מאנשים או פרטים / אינדיבידואלים , שמקבלים החלטות נמהרות ו –

            משחיתים נפשות של ילדים . מנצלים ועושקים נשים , אולי פוליגמיה שמזעזעת הרי את אמות הסיפים בתפיסה המודרנית , ועוד כאילו מרעין בשין .

            השאלה היא – האם אתה מוכן שתחום האישות , יהא מתנהל או לא מפוקח כמו במסחר של שוק חופשי . ייתכן שדעתך היא ששווה לקחת הסיכון . לא הבנתי אבל בדיוק ממך , מדוע בעצם ?? חוץ מתחושה של איזה התערבות בעינין פרטי , שהיא מינורית ביחס למה שמדינה בדרך כלל עושה ויכולה לעשות לאינדיבידואלים .

            תאמין לי , אני מומחה לשכאילו !! אם אפרט לך , אתה עשוי לחטוף שבץ !! או שאתה מחוסן כבר מרוב חיטוטים דינן , ואז מכיר אתה המצב !!

            יש פה בקיצור היגיון ותפיסה אנושית מוסרית מסויימת .

            תודה ……

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            כל ההקדמה היא מיותרת. אני יודע מה הם דיני חוזים. לא אמרתי שלמדינה לא תהיה סמכות לבטל חוזים בלתי חוקיים של זוגיות פסולה.

            "משחיתים נפשות של ילדים "

            קטינים לא יכול לחתום על חוזה ועל כן חוזה זוגיות יהיה בלתי חוקי בעליל.
            כמו כן, חוקים האוסרים על יחסי מין וכדומה עם קטינים עדיין יהיו בנמצא, כך שאין לזה משמעות.

            "מנצלים ועושקים נשים"

            מה הרלוונטיות לחוזה זוגיות? גברים מתחתנים גם היום עם נשים ומרביצים להן או מתעללים בהן. הנישואים לעומת חוזה זוגיות לא מייצרים הגנה לנשים. החוקים נגד תקיפה או אונס, תקפים גם בנישואים וגם בחוזה זוגיות.

            "אולי פוליגמיה שמזעזעת הרי את אמות הסיפים בתפיסה המודרנית"

            פוליגמיה צריכה להיות חוקית. לא מהבחינה שאני בעדה או שהמדינה צריכה לאפשר אותה, אלא מהבחינה שזה לא עניין של המדינה. אם 3 נשים רוצות להיות בזוגיות עם גבר אחד, כל עוד כולן עושות זאת לאחר שהגיעו לגיל החוקי למתן הסכמה ומרצונן החופשי, אין זה עניין המדינה. איסור הפוליגמיה, כמו איסור נישואים הומו-לסבים, כמו איסור נישואים עם שאינו יהודי וכדומה, הם איסורים דתיים, אשר אין מקומה של המדינה לפקח עליהם.

            אהבתי

  16. NoThankYou הגיב:

    אין לי ספק שהמלחמה בעיראק היתה על נפט. אבל בקשר לנתוני הסרטן בעיראק, הנתונים מוטים לחלוטין, בעיראק היו 40 מקרי סרטן ל 100,000 איש כאשר שאר העולם הוא בממוצע של 1000? נדמה שבשנות ה-90 או שהיתה תמותה גבוהה בגיל צעיר או שלא היה דיווח על מקרי סרטן, מה שנשמע סביר לאזור זה של העולם לתקופה זו.
    היום הם באזור הממוצע בעולם. לא לשם ולא לשם. שיתחדשו על הדמוקרטיה שהם קיבלו ;)

    http://www.cancer.org/acs/groups/content/@epidemiologysurveilance/documents/document/acspc-031941.pdf

    אהבתי

  17. רום אל הגיב:

    אם רק תרשה לי אישטון ……..

    בקשר למלחמת עיראק , שים לב :

    ברור לך , שנפילת סדאם חוסיין בעקבות מלחמת עיראק , היוותה טריגר עיקרי לאביב העמים הערבי ( יש כאלה אף הגורסים רצח רפיק חרירי והפגנות הענק בלבנון דאז , מקבל זאת ………. ) .

    שכן , מחסום הפחד הוסר , אותו פחד עתיק יומין ומיתי מרודן כל יכול , שזרועו הארוכה בדמותה וצלמה של מוחאברת אכזרי , נמצאת בכל , ויד כל בה . אותו פחד ומורא , התנפץ לרסיסים במכה ממש !! והוכח שרודן אכזר , הינו בשר ודם , ותכאיב לו במקומות רגישים , הוא יצעק איי בטירוף !!

    אז עכשיו , ברשותך , בוא ננסה הנדסה חוזרת ( בשביל המתודולוגיה ) :

    אביב העמים הערבי , התקוממות הירואית . יסודה בין היתר בהסרת מחסום הפחד מפני רודן אבסולוטי . הטריגר המכונן נפילת סדאם חוסיין . נפילת סדאם חוסיין בעקבות מלחמת עיראק . בעקבות פלישה אמריקנית לעיראק .

    ודוק – ג'ורג' בוש ( הבן ) התכוון ( יחד עם הניאו שמרנים ) באמת ובתמים לנסות להביא דמוקרטיה למדינות ערב ( לעגו להם בטירוף אם אתה זוכר , גם אני אגב ……) ואכן , הצליח בכך , ההנדסה החוזרת לעי"ל , מוכיחה זאת לכאורה ( אני מניח שאתה לא נזקק למובאות והוכחות שכך הם הצהירו בעליל בתקשורת ,אותם ניאו שמרנים ובוש עצמו , בטח עקבת ……. מן המפורסמות הדבר ) .

    עכשיו –

    אתה יכול לשאול , מאיפה לי לדעת שהוא התכוון לזה באמת ובתמים ? יפה שאלת !! אבל −
    שים לב , אתה לא מתמודד בשמץ עם השאלה הפשוטה והעובדות הפשוטות שלפניך , הוא הצהיר על כך , דבק בזה , וייצר תוצאה בעקיפין אמנם , אבל ייצר אותה . לא חשבת על זה כלל !! לא כתבת על זה כלל !! זה הרי מדהים !

    ועוד , למה אחרי הפיגוע בתאומים ? פשוט , כפי שהזמן הוכיח –

    הפיגוע בתאומים יצר אצל האמריקנים תודעה לסדר עולמי חדש , בראש האג'נדה , מלחמה בטרור האיסלאמי ואל קאעידה . בתוך האג'נדה הזו , סדאם חוסיין מטורגט בראש הרשימה . למה ? הרי לא היה לו קשר לפיגוע כלל ?

    פשוט –

    בעולם החדש שייווצר ( ועד היום אתה רואה המלחמה בטרור העולמי כטופ אפריורי אצל האמריקנים ) אין מקום לרודן מטורף כזה , שמשיק אפילו לטרור איסלאמי , יום אחד , הוא יהא מסוגל לממן ולמנף פיגוע מטורף על אדמת ארה"ב , ואנו ( האמריקנים ) נמנע זאת מראש בכל מחיר ( כפי ששנים מאז האיראנים מבינים ענין זה …….. רק שהם לא מטורפים כמוהו …) .

    המלחמה הזו עלתה לאמריקנים עד היום ( כולל הוצאות עקיפות ) כ− חמש טריליון דולר . איזה נפט ? אתה מתאר לעצמך שזה מה שעבר לג'ורג' בוש בראש כאשר הוא ראה התאומים נופלים במשמרת שלו . מחשבה לא סבירה בעליל !! לא מבין אותך בעליל , איך לא חשבת אפילו על נקודות פשוטות אילו.

    ממילא , מוסרית פילוסופית , אין משמעות למעשה למספר הקורבנות בפלישה זו ובכלל . מדוע ?

    פשוט – אם זה הביא את אביב העמים ( וקשה יהא לחלוק על זה , פשוט מחשבה לא סבירה תהא לא לקשר בין הדברים ) אזי , באביב העמים הם מתים , מתו , ועוד ימותו כמו זבובים , בשביל – חופש , חירות , כבוד , התנערות משעבוד , שהם –

    לא יחוו לעולם …………………..

    ואם כך , בטבע האדם נעוץ הדבר , ממילא עדיף למות , מאשר לחיות תחת שיעבוד רודני כזה . משמע – ספירת הקורבנות , מנקודת הראות של עמי ערב , חסרת משמעות כבסיס צידוק ולגיטימציה לכל עינין שהוא .

    פשוטים הם הדברים , אם כי לא ברורים לכל בר ביי רב …….

    תודה ……..

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הקשר בין הדברים שכתבת למציאות רופף למדי. אבל המרחק גדול מידי מכדי שאני אתחיל לפרסם בו לינקים והסברים. אני ממליץ שתבדוק בעצמך ותראה כמה דוקומנטרים בנושא. אין היום עוררין על כך שהפלישה לעיראק היתה פלישה מתוכננת למטרות אסטרטגיות ופיננסיות. אם רצו האמריקאים להפיל רודן או להביא דמוקרטים למדינה כלשהי, הם לא היו מתחילים עם עיראק, אלא מדינות גרועות בהרבה בהן טובחים באנשים.
      כמו כן, אם רצו האמריקאים להביא דמוקרטיה, הם לא היו מפילים דמוקרטיות על ימין ועל השמאל ומארגנים הפיכות ע"י ה-CIA כמו באיראן, מצרים ועוד. אבל שוב… תצטרך לקרוא יותר על הנושא. הקישורים שעשית פה לדעתי לא תמצא בשום מקום אחר שאדם אחר עשה.

      אהבתי

      • רום אל הגיב:

        תודה על התגובה אישטון ……

        באותו הרגע , שקראתי את התגובה שלך , זו להלן כהאי לישנא :

        אם רצו האמריקאים להפיל רודן או להביא דמוקרטים למדינה כלשהי, הם לא היו מתחילים עם עיראק, אלא מדינות גרועות בהרבה בהן טובחים באנשים.

        נפל לי האסימון , ועלה לי הפופ אפ אכן !!

        שכן , אני לא תיארתי את הפלישה כרצון אלטרואיסטי הומני של האמריקנים להביא דמוקרטיה למדינות ערב . אלא – באמצעות הנחלת הדמוקרטיה להילחם בטרור האיסלאמי . מתוך הנחה ש – חירות , קידמה , חופש , מרחיק מטרור ( אגב ציטוט מילה במילה של ריאיון של בוש לתקשורת דאז ……… ) .

        הואיל והגישה שלך היא אנרכיסטית מוטה , אתה לא מסוגל לשלב ולסנטז בין הומניות , פסדאו הומניות , ואינטרסים . אלא לקרוא תגר באופן אוטומטי על כל וקטור או מעשה ממסדי .

        תודה ………

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          בסדר… ובוש לא רימה בבחירות 2000, ולא אמר שיש נשק להשמדה המונית ובגלל זה הם הולכים לעיראק ושסדאם קשור לאירוע בתאומים…. כן… צודק.

          אהבתי

          • רום אל הגיב:

            תודה על התגובה אישטון …….

            לא אמרתי שהוא לא רימה !! הוא דווקא כן רימה ,!! אבל , רימה בשביל להילחם בטרור דרך הנחלת הדמוקרטיה ( בין השאר , ואגב בקטנה , גם לסגור חשבון עם סדאם חוסיין , חשבון מימי אביו עוד ……. אבל בקטנה !! ) , לא בשביל נפט בשום פנים ואופן !!

            אני לא מסנגר עליו , ולא לא מסנגר עליו !! תבין זאת !!

            אני מנסה להבהיר לך , שהדרך שבה אתה בורר הפרספציה / התפיסה , מתוך קטעי מקורות בבחינת מדיאטורים , משהו שגוי בה ……….

            ומה ששגוי בה , נגזר מהעובדה שאתה מנסה להבין המציאות דרך משקפיים מסויימות . ביננו , רוב צרכני התקשורת והאקטואליה הם כאילו !! אבל אתה מטיף בראש חוצות לתקשורת אחרת , לסיפורים מעבר לגלוי ולמפורסם , לקריאה בני שיטין , לחתירה לאמת אחרת .

            ואם כך , הרי צריך שתהא נאה דורש , נאה מקיים . אתה אכן משתדל , זה בסדר !! אבל להערכתי ( וקטונתי כמובן ……. ) אתה צריך לעשות מאמצים הרבה הרבה יותר גדולים , בשביל להתחבר באמת למה שזה , ולא מה שאתה מבין שזה ………….

            תודה שוב ………

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אז מה שקרה זה שבוש, שהוא בעלים של חברת נפט, קיבל כספים מחברות נפט ואז בחר לסגן נשיא עוד מנהל של חברת נפט ושני מנהלים של חברות נפט, בחרו מכל המדינות שבעולם, לעצור את הטרור ולהביא דמוקרטיה, למדינה שלא היתה מעורבת בשום פעולת טרור כלפי ארה"ב, אבל כן יושבת על מרבץ הנפט השני בגודלו בעולם. ולא רק זאת, אלא שגם לצורך הבאת הדמוקרטיה הוא רימה בבחירות דמוקרטיות.

            מיציתי את הדיון. נסכים שלא להסכים, כי התהום בינינו בהקשר הזה רחבה מידי.

            אהבתי

          • רום אל הגיב:

            אני הרי הסברתי לך , סדאם חוסיין הוא מטורף !! השתמש בגז כימי על הקורדים , במלחמת עיראק איראן קטל מאות אלפים בגז כימי , בידיים שלו הרג חצי מליון מבני העם שלו , הוא נרקסיסט מטורף פסיכופט !!

            אפילו כך , לא שמת לב לטיולים האמריקניים בכל העולם מאז הפיגוע – תימן , סעודיה ( ממילא ) , פקיסטן ( איימו על מושארף , שאם לא יתן מדינתו על מזבח המלחמה , הוא יחזור לתקופת האבן יחזור ) מלטי"ם אמריקנים עושים בכל העולם כבשלהם עד היום . עיראק הייתה רק אבן פינה !!

            בוש הצהיר כלפי כולא דעלמא אם אתה זוכר –

            you are either with us ' or against us

            העולם מתחלק לתומכים במלחמה בטרור , ולמתנגדים , חד משמעית !! אין שום קשר לשום נפט , תוציא לך מהראש נפט ( שמעתי אפילו תיאוריות מגוחכות על סדאם שהמיר הרזרבות מטבע ליורו מדולר , ולכן האמריקנים פלשו לעיראק , מטורף !!! ) .

            האמריקנים אכן , רצו לתרץ , והיו שמחים לתרץ את הפלישה בזיקה לפיגוע בתאומים , ובשפה רפה , הצהירו קבל עם ועדה , ובוש עצמו הצהיר על כך –

            לא נמצאה שום הוכחה שסדאם חוסיין קשור לפיגועים , הם הודו בזה ממש ! !

            אבל שוב , הפלישה לעיראק הייתה בגין המלחמה בטרור , ועל כך , הם אכן הונו את העולם עם תירוצים של נשק להשמדה המונית . אבל , שום קשר הזוי לשום נפט , רק בדיעבד שיקולים מטבע הדברים .

            תודה …….

            אהבתי

  18. יפתח ספקטור הגיב:

    בעקבות מאמרך המצויין על השואה ושאר השואות: האם מוכר לך ספרו של Mike Davis, Late Victorian Holocausts
    אם לאו, כדאי וחשוב לקרוא. מרחיב התמונה ההיסטורית והסוציופסיכולוגית של העניין.

    אהבתי

  19. רום אל הגיב:

    שלום אישטון ……..

    אם רק תרשה לי , תרומת מה לדיון על כיפת ברזל ……….

    התועלת של כיפת ברזל , צריכה להיבחן גם על פי פרמטר עקרוני פילוסופי שלא ממש נלקח בחשבון , ובדרך כלל לא נלקח בחשבון בכגון דא .

    לתופעה בבסיס הניתוח אני קורא " המגרעת האבולוציונית " . במה יסודה ברמה המושגית :

    האינסטינקטים האנושיים , התודעה האנושית , השכל הישר , ניסיון החיים , מנחים את האדם , לחשוב ככלל , כי – כל התפתחות אבולוציונית , משדרגת ומשכללת מערכות , ולא מחזירה אותם אחורה . עכשיו – גם אם ככלל זה נכון , הרי ישנם הרבה מקרים נקודתיים שבהם השדרוג או השכלול יוצרים רגרסיה ביעילות ובתוצאות המערכתיות , ולאיו דווקא פרוגרסיה .

    אם אתה מאמין שמוצא האדם מן הקוף כדרך משל , הרי ברור שהוא התרומם מהליכה על ארבע , להליכה על שניים . השתכלל ? כן , בהמון מובנים !! אבל גם ניזוק !! איך –

    ההליכה על שניים , העמיסה על הרגליים והגב , משקל שלא מטבע הדברים , ויצרה כדרך משל , לאדם הקדמון , המון שברי הליכה ( לפני שבוייתו חיות , והופק חלב מהן , וסידן שממילא צמצם נזקים ) .

    אז הנה , ברמה המושגית , לא כל תהליך אבולוציוני משכלל , לפעמים גם עשוי להזיק .
    כך למשל , העליונות המוחלטת של חיל האויר הישראלי , גרמה לסורים מזה שנים , לצבור נשק כימי בכמויות עצומות , ולאגור טילים עוצמתיים ומדוייקים ביותר , על מנת להביא מכת מנע על שדות תעופה של חיל האויר בפריצה של מלחמה וכו…….

    איפה ההשלכות על כיפת ברזל :

    המפתחים , האסטרטגים הקברניטים , חשבו על אחוזי יירוט והצלחה סטטיסטית של היירוט . אבל , יש לשים לב היטב –

    הצד השני , לא קופא על שמריו , כלל וכלל לא . הוא לוקח בחשבון המצב . בסיעור מוחות , צריך להביא בחשבון האפשרויות הבאות ( כולן נגזרת של שכלול אבולוציוני מכללא ) :

    אם אין מערכת כיפת ברזל , האוייב יורה X טילים . אם יש , בפועל או ברמה של התחושה , הרי האוייב מדמה שהיעילות שלו בירי הטילים יורדת . כי אז , הוא עשוי לירות 3x במקום לירות רק X אחד שהיה יורה בנסיבות הענין בלי כיפת ברזל . אם הוא ירה 3x יש לכך השלכות מערכתיות בלתי צפויות . התמשכות מעשי האיבה . המורל של הציבור .

    ישנה אפשרות אחרת כמובן , הוא בכלל יתחיל לחשוב על אמצעים מפצים וקשים הרבה יותר .

    עוד אפשרות , הוא יתחיל להתמקד בפיגועים איכותיים יותר , אולי רצף של טילים ממוקד יותר ואינטנסיבי יותר למטרות אסטרטגיות ויגרום בכך נזק הרבה יותר גדול בכלל .

    הוא בכלל עשוי לעבור פאזה ולהשתכלל לעין ערוך .

    אני כמובן לא דן בחוסר היעילות או היעילות של המערכת הספציפית הזו , עוד מוקדם לקבוע , רציתי רק להוסיף פרמטר לדיון , שחורג הרבה מעבר לאחוזים הסטטיסטיים של היירוט . אם המערכת שווה הפיתוח וההשקעה , לא הכל טמון בסטטיסטיקה של אחוזי יירוט .

    מכאן לנקודה השניה , בה יש למערכת הצלחה מוכחת עד כה :

    אני עוקב אחרי נסראללה מזה זמן רב . מכיר היטב האדם ושפת הגוף שלו . אחרי עמוד ענן , הוא פחד ( לא פחד אנושי מוכר , אלא פחד אסטרטגי ) ופחד מאוד . למה ?

    הוא צבר טילים , והשליך יהבו על הרתעה ותמונות ניצחון בעימות שיבוא ( בעל כורחו , הוא לא רוצה בו כלל , למי שמבין בדבר …… ) . היום , הוא מבין שהוא לא מבין !! הוא לא יודע כמה סוללות , מה בדיוק היעילות , איפה הן מוצבות ערבים לבקרים , כמה בייצור , כמה יהיו פעילות בבוא יום העימות וכדומה …..

    למעשה , התחושה שלו , שהמערכת עיקרה את הקלף החזק שלו . בעיקרון תמונות הניצחון הוא היה רוצה לגזור מפגיעה במתקנים אסטרטגיים , אבל על פי מה שראו עיניו בעמוד ענן , הוא לא יכול להיות בטוח כלל , שהם לא יוצבו שם , ויעשו העבודה קרוב לוודאי . לפחות ברמה הנקודתית , הוא משוכנע הרי שהמערכת מיירטת , ותיירט את הטילים על – הקריה , מתקני כוח , דימונה הכור , בתי הזיקוק בחיפה , נתב"ג וכו…… .

    מה שישאר לו מבחינתו , זה להחריב בתים של אזרחים , לא מצטלם הכי טוב !!

    לא כל שכן , המורל של הציבור בישראל , הוא בנה על תל אביב , והנה , יצא האויר מהבלון , ירו על תל אביב , אף אחד לא ברח , בתפיסה שלו , כיפת ברזל עשתה העבודה , והמורל פה גבוה יחסית .

    אם אתה שואל אותי , רק מהבחינה הזו , המערכת הוכיחה את יעילותה .

    תודה ……..

    אהבתי

  20. רוני הגיב:

    טיפה לשון: בקטע של כיפת ברזל: אומרים "יתכן ש" ולא "יתכן ו" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F
    "פי שניים" ולא "פי שתיים" https://www.safa-ivrit.org/dikduk/numbers.php (לקראת סוף העמוד, "פי")

    בקטע של ה ICIJ אומרים "כדי" ולא "בכדי" למטרת תיאור תכלית http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3211-18074-30042099,00.html

    אהבתי

  21. גדי הגיב:

    הבלוג שלך חדש עבורי והוא מעניין מאוד.
    רציתי לשאול, בעניין לסטרלנד, אם אתה עיראקי או ישראלי (או בעל זהות לאומית אחרת)?
    כי אם אתה ישראלי, אז דבר ראשון שצריך לומר זה שבוש חיסל אוייב גדול של ישראל, והוציא ממחנה האויבים שלנו מדינה גדולה שהשתתפה בהרבה מלחמות נגדנו. ועבור זה ישראל צריכה להיות לו אסירת תודה.
    אם אתה מוטרד מהאבידות האזרחיות בעיראק, אז מה דעתך לגבי ספטמבר השחור בירדן, שבו חוסיין חיסל חזית שלמה נגדנו, שנגדה נלחמנו ללא הצלחה במשך שנים (תקיפות מחבלים מירדן)? או שהיית מעדיף שלא היה עושה זאת ויישובי עמק הירדן היו עדיין מותקפים? (אני תושב האיזור)?
    האוייב של אייבינו הוא ידידנו.

    אהבתי

  22. יובל הגיב:

    ביומן שלך, כתוב שסילמן הצית את עצמו בכיכר רבין. אבל המקרה קרה ברחוב קפלן.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s