מוחמד א-דורה: הפלסטיני של שרדינגר

(טור דעה סאטירי)

13 שנים חלפו מאז מותו לכאורה של מוחמד א-דורה ולידתו של הסרטון השנוי במחלוקת:

חוסר היכולת של הצדדים בויכוח – מימין ומשמאל; מפלסטין ומישראל – להודות בכך שעל סמך הסרטון הזה בלבד, לא ניתן לומר חד משמעית מה קרה שם, היא מגוחכת. ובכל זאת, ההתעסקות בסרטון ממשיכה, בהתעלמות מוחלטת מהעובדות. המצלמה החליפה את המציאות; ניתוח הגופה הוחלף בניתוח הוידאו. הסתכלות אוביקטיבית על שני הצדדים, מובילה למסקנה שככל הנראה שניהם לא באמת יודעים מה קרה שם באותו היום ושניהם חוששים לגלות. על כן במשך 13 שנים כבר, כל מה שאנו מקבלים הן ביקורות קולנוע במסווה של ועדות חקירה.

דו"ח ביקורת הקולנוע שהוגש השבוע, מרגיש כאילו נכתב על ידי תלמיד תיכון או חייל צה"ל שמנסה להרשים את קציניו, בשאיפה להתקדם בשרשרת. בעוד שהדו"ח לא מחדש דבר מבחינה עובדתית (כל הבעיות שהועלו לגבי הסרטון כבר צוינו לפני עשור), הוא מעלה טענות מופרכות לחלוטין בנוגע להשלכות של האירוע ומסיק חיבורים מרחיקי לכת בין הארוע לכל דבר רע שאי פעם קרה למדינת ישראל. ואפילו מעבר לישראל:

"הדיווח שימש כהשראה וכהצדקה למעשי טרור, לא רק על ידי קבוצות פלסטיניות, אלא גם על ידי ארגוני טרור עולמיים, וככל הידוע השימוש המשמעותי ביותר בו היה זה של אוסאמה בן לאדן".

כן… גם אוסאמה זה בגלל א-דורה. לולא חוסר הכרונולגיות, ודאי היתה נתלית גם השואה על צווארו של  א-דורה (למרות שכשחושבים על זה, יש בדו"ח רמיזה כבדה שמותו היתה הסיבה הראשית לאינתיפאדה השניה, בעוד שזאת החלה 3 ימים לפני כן, לאחר ביקור שרון בהר הבית, המהומות שהתלוו לכך ושבעת הפלסטינים שנהרגו באותן הפגנות אלימות). ככל שהעמקתי בטקסט, כך החלטתי שהוא הובן לא נכונה על ידי התקשורת בישראל ושמדובר בעצם על הטקסט הסאטירי והמצחיק ביותר שנכתב בארצנו בשנים האחרונות.

AL_DURRAH

האדם הלא נכון לתפקיד הנכון

ברור היה שכותבי דו"ח ישראלים המתעסקים במותו של פלסטיני, מראש ימצאו בניגוד עניינים מסוים ועל כן, בכדי לאזן דו"ח שכזה, יש לבחור אנשים שלפחות לא נמצאים בניגודי עניינים נוספים על עצם ישראליותם. זאת לא בכדי לספק את הפלסטינים או השמאלנים, אלא בכדי לנסוך אמינות על התוצאות – שהרי קשה לטהר את שימך עם דו"ח הנושא את שימך בראשו.

מה קרה בפועל?

ראש ממשלה ימני (נתניהו) ורמטכ"ל ימני (בוגי) מחליטים על ועדת חקירה. בפני עצמו עוד לגיטימי, כי הם אינם החוקרים. במי יבחרו? שופט מחוזי? שופט עליון בדימוס? ועדה משולבת המורכבת מאנשי שמאל וימין? כמובן שלא. לראש הוועדה נבחר יוסי קופרווסר, שזו בערך המקבילה של ועדה פלסטינית לחקירת אותו הארוע, שבראשה יעמוד דובר החמאס.

קופרווסר סיים את שירותו בצה"ל  – הגוף המואשם בארוע – כתת-אלוף ב-2006. מאז, לפי עיתון הארץ, "עסק ב-13 השנים האחרונות בקרבות הסברה בלתי פוסקים מול הפלסטינים". עוד גילה הארץ, כי הועדה בכלל לא היתה ועדת חקירה, אלא "צוות בדיקה בין-משרדי". מי לקח חלק בצוות? עד כה זה "סודי". כן… ועדה שאנחנו שילמנו עליה, מסרבת לפרסם מי חבר בה. ברור לחלוטין שאין פה אלמנט בטחוני וזכות הציבור לדעת צועקת לשמים. כנראה שהסיבה לסודיות היא שבפועל רק קופרווסר היה באמת מעורב בועדה\ונדטה הזאת. נוסף על כך, ועדת היחיד הזאת שכחה לציין בגילוי נאות שהעומד בראשה, המזכיר שלה, החוקר הראשי, הקלדן והאחראי על הכיבוד – יוסי קופרווסר – סיפק חוות דעת בתשלום (16 אלף ש"ח ב-2009), לארגון הימין "שורת הדין", שפעל במשך שנים נגד העיתונאי והרשת הצרפתית, שהביאו את התיעוד המקורי של הירי.

טוב נו.. אבל כל זה בעבר. אולי היום קופרווסר פעיל זכויות אדם המפגין בבילעין נגד חיילי צה"ל? או לפחות אזרח מן השורה? כמובן שלא. קופרווסר משרת כמנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. מה עושה המשרד הזה? כלום. הכלום הספציפי שנעשה במשרד לעניינים אסטרטגים, הוא אחד מהכלומים האיכותיים ביותר במדינה ולכן נדרשים כעשרה מיליון שקל בשנה מכספכם, בכדי לתת תפקידים לעלוקות עלובות שנבחרו לכנסת ולא נמצאו תיקים זמינים לחלק להן, כשוחד על נאמנותן העיוורת בקואליציה.

המשרד הוקם ע"י אולמרט ב-2006, בכדי למצוא דרך לספק את 'ישראל ביתנו' ואת מנהיגה אשר עדים נוטים למות סביבו. הקליינט והזונה סגרו את המחיר, אנחנו כיסינו את העלויות ותוצאת המשגל הלא מוגן הזה, היא לידתו של המשרד לנושאים אסטרטגיים.

בכדי להבהיר עד כמה מדובר במשרד לצרכים פוליטים בלבד,  צריך להסתכל כשנה לאחר הקמתו. 'ישראל ביתנו' פורשת מהקואליציה ועוברים כשלושה חודשים, עד שמישהו נזכר במשרד ההוא שפתחו בשביל שהם יכנסו לקואליציה. "המשרד לאסטרטגיה פוליטית? המשרד לניסויים אסטרטגים? איך קראנו לזה?!", ניסו לפשפש בזכרונם הדהוי. לבסוף מישהו מצא את המשרד וסגר אותו, מה שכמובן גרם לקריסה של "נושאים אסטרטגיים" בישראל ועדות לכך היא שלא מצאתי שום עדות לכך – דבר שבברור אומר שהנושאים שבהם המשרד עסק כנראה סופר-סודיים. סביר שאפילו עובדי המשרד לא ידעו מה לעזאזל הם עושים שם (כמו "צוות החקירה הבין-משרדי" של קופרווסר).

אבל אם המשרד נסגר ב-2008, אז איך קופרווסר משמש כמנכ"ל שלו כיום?

התשובה ברורה: המשרד הוקם לצרכים פוליטים ונסגר לאחר שאלו נעלמו. אז כמובן שכמו עוף החול הקם מחדש לחיים, המשרד נברא מחדש באור זוהר, כאשר הצרכים הפוליטיים עלו בשנית. זה קרה ב-2009, כשנתניהו חיפש איך לרצות את חבר הכנסת החדש במפלגתו, בוגי יעלון, שהפך ל"שר לנושאים אסטרטגיים" (מה שכמובן הוריד עומס רב משר הביטחון, שעתה עסק רק בנושאים ביטחוניים שלא קשורים לאסטרטגיה, כמו למשל רהיטים עם בסיס הרחב מחלקם העליון, שאתה נתקע בהם עם הזרת כשאתה הולך בלי נעליים בבית).

אז מה היה לנו?

נטען שצה"ל הרג ילד פלסטיני ופצע את אביו. ראש ממשלה ימני, מחליט לשלב פעולה עם רמטכ"ל לשעבר בגוף המואשם, שעתה משמש כשר בממשלתו, ולפתוח ועדת חקירה "רצינית". השניים פונים לתת-האלוף קופרווסר מהגוף המואשם (שלאישתו – סתם כי אני לא יכול להתאפק – קוראים 'ציונית') ועתה עובד במשרד פיקטיבי, שהוקם (מחדש) על ידי אותו ראש ממשלה ונמצא תחת מרותו של אותו השר. קופרווסר מקים ועדה, שהחברים בה סודיים או דימיוניים. הועדה עובדת מסביב לשעון  ולבסוף מגישה מסמך שאין בו שום דבר חדש עם אותן טענות ישנות נושנות, שנכתבו והוצגו כבר טוב יותר בעבר ועל ידי גורמים יותר אוביקטיבים.

אז האם היד של בוגי וביבי היתה ממש בעכוזו של קופרווסר כשכתב את הדו"ח?

אין צורך בשליטה שכזאת. קופרווסר הוא פיון במערכה הזאת, שבהתאם למשרד שעליו הוא ממנכ"ל, פשוט מוקם בנקודה אסטרטגית אל מול מותו האפשרי של מוחמד א-דורה. אתה לא בוחר אדם כמו קופרווסר בכדי לחקור מוות, אלא בכדי להכשיר אותו תוך כדי מצגת שווא של איזה קרב אמיתי למען האמת. זה מזכיר לי משחק שח ממוחשב ששיחקתי בו לפני שנים, שכאשר היית תוקף כלי של היריב, היתה אנימציה מצחיקה שממחיזה את הקרב ביניהם. להלן קרב לדוגמה בין שתי מלכות:

אלו היו משחקי שח משעשעים למדי. גם הדו"ח של קופרווסר והזמן שעבד עליו בוודאי היה משעשע באותו האופן. אך למרות כל האנימציה והתאטרליות של הקרב בין כלי המשחק, תוצאת המהלך מחויבת על פי חוקי השחמט. כשם שהמלכה האדומה לא יכולה לנצח בקרב שהתרחש בסרטון, כך גם קופרווסר לא יכול היה להגיע למסקנות שונות ממה שהגיע אליהן, גם אם גופת מוחמד היתה מופיעה לפתע על שולחנו כולל הודאה חתומה של החייל היורה. בכדי להבין עד כמה החקירה הזאת עשתה כמיטב יכולתה בכדי להמנע מלהתעסק בראיות ועובדות, צריך רק להקשיב לקופרווסר עונה על השאלות הפשוטות והמתבקשות הללו – מדוע לא הוצאתם את הגופה מהקבר? מדוע לא ראיינתם את העדים? מדוע המוסד לא בודק באיזה שבועיים של עבודה (בלחץ) אם מוחמד א-דורה עדיין חי? –  (מתוכניתו של ניסים משעל ברדיו 103 FM):

"לא ביקשנו לבדוק את הגופה, כי אנחנו לא באנו לבדוק האם מוחמד א-דורה חי או מת" (עתיד להופיע באוטובירוגרפיה של קופרווסר: רטיניטיס פיגמנטוזה ככלי להתקדמות במקום העבודה)

דמיינו גרסה של 'חוק וסדר' המקביל ל"חקירה" שביצעה ועדת  קופרווסר. מגיעה ידיעה על אירוע בו נהרג ילד פלסטיני. טלפון מיד מורם לגופים הרלוונטים – דובר צה"ל ולשכת ראש הממשלה. בכדי לודא שהחקירה תתנהל כהלכה, ברור לכל המעורבים שיש לצאת מיד עם הצהרות ללא גרם של מידע. לאחר מכן, החקירה נפרסת  על פני 13 עונות שעוסקות באותו מקרה בודד.

בעונה שתיים אנחנו נכנסים לחדר החקירות בו יושב הצוות נטול השמות: מיסטר ווייט, מיסטר רד, מיסטר פינק, מיסטר בלו וקופרווסר. בעונה 5 ככה, לאחר שנתנו לזירת האירוע כמה שנים בכדי להזדהם, אחד החוקרים הצעירים – מיסטר פינק – מציע שאולי יבדקו את כלי הנשק של החיילים שהיו באותה עמדה, את תבנית החורים שבקיר, את סוג הדם שנמצא על הריצפה, את הגופה עצמה, הקליעים, התרמילים וכדומה. כולם מפסיקים את שיחותיהם בבת אחת. מיסטר רד ומיסטר בלו אפילו פוסקים מאכילת הקראסונים עליהם מפוזרת אבקה לבנה ומתוקה, המתקבלת מגריסה וטחינה מתמשכת של כספי מיסים. בורקס נשמט מידו של מיסטר ווייט ונופל בסלו-מושן אל הריצפה. הוא מנתר על הריצפה פעמיים לפני שנכנע סופית לגורלו הטרגי. צליל ההתנגשות בקרקע מוגבר, לכדי שני בומים פריכים. שומשום ובצק עלים ניתזים לכל עבר והמצלמה יוצאת מפוקוס בכדי להקל על הצופים.

עדיין בהילוך איטי, החוקרים מסובבים את ראשם מהבורקס חזרה אל עבר מיסטר פינק. מבעד לערמות של כיבוד קל, נערמים כלפיו מבטים כבדים – ספק מאיימים, ספק מפוחדים. לרגע נדמה כי גם תמונות כל ראשי הממשלה הימניים וכל ראשי גופי המודיעין של ישראל לדורותיהם, התלויים על קירות החדר – גם הם מביטים עתה במיסטר פינק. דקה חולפת בדממה ומתח, כשלפתע חיוך מחל לטפס על פניו; חיוך שלבסוף נפרץ, כסכר הנכנע לצחוק פטריורטי מופרע, תוך כדי שהוא צועק: "סתאאאם!" ומכה בשולחן עם ידיו, מרעיד התקבצות של בקבוקי חצי ליטר, שנמצאו כחסכוניים יותר לגופי ממשלה מאשר בקבוקי ליטר וחצי (זאת לאחר שקלול של הנזק הרפואי הנגרם לנבחרי ציבור, כתוצאה משחיקת העצמות בפרק כף היד).

החוקרים מביטים זה בזה ובבת אחת פורצים גם הם בצחוק מתגלגל, שנמשך עוד 4 עונות. בפרק האחרון הצחוק לאט לאט דועך ואחד החוקרים מצליח לבלוע את הערגליות, עמם השתנק במשך ארבע השנים שחלפו. החוקרים מסירים מעליהם את גרגרי השומשום וקורי העכביש ומחליטים להגיש את מסקנותיהם, מבלי שאיש מהם אי פעם ביקר בזירה או בדק ראיה אחת. מרביתם חיוורים לאחר ששנים כל כך רבות בכלל לא עזבו את החדר וניזונו רק מהדחף להוכיח את האמת שידעו כנכונה, עוד בפרק הראשון של התוכנית ועוד לפני שהפשע בכלל התרחש (הדחף שמניע את כל ועדות החקירה הטובות).

ועכשיו מגיע השלב הקריטי: הם מגישים את הדו"ח לנציגי התקשורת הישראלית, בתקווה שאלו יאמצו אותו ולא ישאלו כמה עלתה החקירה, מדוע החוקרים עומדים בניגוד עניינים ומדוע לא התווסף שום מידע חדש. העיתונאים מקרבים את הדו"ח לאפם. נציגי ידיעות ומעריב ממש דוחקים את הדו"ח לנחיריים. נציג הארץ מסובב את הדו"ח קלות מתחת לאפו ונותן לארומה לעלות בטבעיות. ניכר כי הריח לא מושך אותו, אך לא דוחה אותו מספיק בכדי להמנע מהפצתו. לפתע כולם מסתובבים לצד השני של החדר, כשהם שומעים רעש שאיבה אינטנסיבי. בפינת החדר ניתן לראות את נציג 'ישראל היום' שסידר את דפי הדו"ח על שולחן והחל מריץ את אפו על הדוח, מושך אותו באינטנסיביות ובעונג אל נחיריו, שורה אחר שורה, דרך שטר מגולגל של 200 שקלים.

הרחרוחים ממשיכים במשך דקה ארוכה ומותחת מבחינת קופרווסר והחוקרים הסודיים, עד שלבסוף – הצלחה! כולם מסכימים שיש לזה ריח של כותרת. לאחר שזיהו שמדובר בעבודה משובחת, אנשי התקשורת מקרבים את הדו"ח אל פיותיהם ומחלים ללעוס את הדו"ח דף אחרי דף. החוקרים מפנים אותם בשמחה לשירותים המיועדים לאנשי תקשורת בלבד – המקום בו קורה הקסם שמעט מאוד מחוץ לעולם העיתונות יודעים עליו.

התא נראה כמו תא שירותים רגיל – אסלה, פח אשפה קטן, מבשם, תמונה של בגין… רק מתקן נייר הטואלט שעל הקיר, הוא שמגלה את תכליתו של תא השירותים המיוחד הזה. במקום המוט המוכר, אורכו של המוט המיועד להחזיק את הנייר הוא כ-60 סנטימטרים והנייר עצמו מורכב מריבועים ענקיים, כל אחד מהם 37X56 ס"מ של שכבה אחת בלבד, לבנה-אפורה נטולת סימונים מכל סוג. לאחר שהריחו, אכלו ועיכלו את הדו"ח היטב, מתחילים העיתונאים למשוך במהירות מתגברת את גליל נייר הטואלט העצום תחת ישבנם, תוך כדי שהם מפיקים את התמצית החומה של עבודתם, ככותרת ראשית בכל העיתונים: מוחמד א-דורה לא נפגע מירי צה"ל!

שערי העיתונים

שערי העיתונים לאחר הגשת מסקנות הועדה (התמונות וכנראה שבאופן תת-מודע גם הרעיון לכותרת, נגנבו מהבלוג של דבורית שרגל)

ריבוע אחר ריבוע, בקצב מסחרר, מודפסת הכותרת… מהתא של נציג 'ישראל היום' נשמעות נפיחות איומות  והכותרת מרוססת באגרסיביות. הפוקוס של המצלמה עובר לעיתון עצמו, תוך כדי שמוזיקת הסיום מתחילה להתנגן והקרדיטים מתחילים לרוץ. "הסדרה אינה מבוססת על אירועים אמיתיים וכל דמיון או הקבלה הם תוצר של מקריות בלבד", אומרת הכותרת האחרונה (כי בימינו מישהו עוד עלול לתבוע סדרת טלויזיה אם היא תציג משהו שנראה אמיתי מידי. עיתונים למזלם, רוב הזמן אינם שותפים לבעיה הזאת).

בחזרה למציאות

קופרווסר מגיע לפסגה קומית בחלק ג' של יצירת המופת שלו, שכותרתו "סטנדרטים מקצועיים ואתיים של העיתונות" ואני מצטט:

"פרשת א-דורה מדגישה את החשיבות הגבוהה של פעולה קפדנית לפי הסטנדרטים והקודים האתיים של מקצוע העיתונות בסיקור אזורים מורכבים ואירועים בעלי פוטנציאל להיות נפיצים. עיתונות חופשית ופעילה הינה רכיב חיוני בתפקודן של דמוקרטיות בריאות. בדיוק בגלל תפקידה המרכזי של התקשורת ביצירת שיח ובקבלת החלטות דמוקרטיות, חשוב לשמור על סטנדרטים עיתונאיים, כגון רדיפה בלתי מתפשרת אחר האמת, על ידי בחינה ואימות ביקורתיים, הרצון להימנע מהאשמות חסרות בסיס ומעריכה מטעה ועל ידי הנכונות לתקן או לסייג במהירות טענות שהוכח כי אמינותן מוטלת בספק".

ופה קופרווסר חושף את גאונותו האירונית:
הוא כותב דו"ח נטול עובדות וחידושים, שהוא ודאי צפה מראש שיקבל כותרות בומבסטיות בכל העיתונים, המציגות אותו כקביעה אמפירית וחדשנית. ואז הוא קובר באותו הדו"ח, ביקורת על התקשורת הממהרת לדווח על אירועים בלתי מבוססים, כחדשניים ועובדתיים. הוא וביבי בטח התגלגלו על הריצפה כשהם קיבלו את העיתונים באותו הבוקר. אין מה לומר… הם עשו לתקשורת 'וואביט סיזן -דאק סיזן' קלאסי:

הביקורת המתוחכמת שהטמין קופרווסר בדו"ח, לבסוף נתפרת ונסגרת הרמטית, בנגיעת משורר המוסווית כשגיאת כתיב תמימה, בעמוד 21 של התחקיר:

"הממצאים [של מספר חקירות] מפריחים את הטענות שהועלו בזמנו נגד הצד הישראלי"

סוף דבר

פרשת מוחמד א-דורה היא ויכוח שהאמת והמושאים בו הם רק כלי במסעות תעמולה, שהמעורבים בהם כבר שכחו על מה הקרב המקורי. כפי שכתב קופרווסר בעצמו:

"מאבק על מסך הטלוויזיה או המחשב, שגם משדר את הסכסוך עבור האליטה הפוליטית והציבור הרחב, וגם מפרש אותו עבורם, חשוב לעיתים באותה מידה, ואולי אף יותר, מהסכסוך הצבאי האמיתי. כל צד משקיע מאמצים נכבדים בהשפעה על התקשורת הבינלאומית, אשר בתורה רודפת אחת סיפורים שיזינו את מחזורי החדשות הרבים."

כן… המאבק התקשורתי חשוב יותר מהצבאי. ולכן אף אחד לא הולך לבדוק את הקבר של א-דורה, כי זה לא משנה אם הוא חי או מת, אלא רק כיצד זה מצטלם. לאף אחד לא אכפת אם מוחמד נהרג על ידי צלפי צה"ל, אנשי חמאס או אם הוא בכלל עדיין חי תחת שם אחר (אולי כשחקן בהוליווד). ההסברים כבר מוכנים מראש לכל תסריט, כי זה כל מה שהם בעינינו: תסריטים.

רינג רינג
מוטי: הלו? מה? איזה אירוע?! ילד פלסטיני חף מפשע חשוד כמת מירי צלפי צה"ל? חכה רגע… זה צריך להיות במגירה התחתונה. רותי, איפה שמנו את התסריט לילד פלסטיני מת?
רותי: נו הוצאת את זה לפני שלושה חודשים במהלך המבצע. אתה לא זוכר?!
מוטי: נכון… ואז מה עשינו עם זה?
רותי: מה שהינו צריכים לעשות עם זה, זה להחזיר את זה למגירה, נכון מוטי?
מוטי: טוב יש לי פה בן אדם על הקו, אז אפשר אחר כך עם הניג'וסים?!
רותי: זה היה בדיוק לפני הפצמ"רים שנפלו 50 מטר מגן ילדים בשדרות. תבדוק אולי זה בתסריט של "רק בנס אף ילד לא נפגע"?
מוטי: שניה… לא. לא רואה את זה כאן. מה היה אחרי זה?
רותי:  פיספסנו מטרה והורדנו משפחה שלמה בעזה.
מוטי: או קיי… רק רגע. כן, הנה. השארנו את זה בתוך התסריט של "תפרנו מלא אזרחים, כי החמאס משתמש בהם כמגן אנושי ויורה מתוך בתי ספר, בתי חולים וכדומה".
רותי: כמה פעמים אמרתי לך להחזיר את התיקים למגירות הנכונות כשאתה מסיים איתם, אה?! אתה חושב שאפסנאות תסריטים בדובר צה"ל זאת בדיחה?!
מוטי: טוב רותי, מה עכשיו? שאני אוציא את "נהרגה במקום לאחר שהחייל שכח להוציא את המחסנית כשניקה את הנשק" או שאת יורדת לי מהגב?!
רותי: שאני אוציא את "מדובר במספר תפוחים רקובים וצה"ל לוקח ברצינות כל תלונה על תקיפה מינית"?
מוטי: די נו. צוחקים איתך, רותי. את יודעת שאני חולה ע… אוי כן סליחה. שכחתי שאתה על הקו. כן… אמרנו ילד פלסטיני חף מפשע מת. טענה לירי צלפי צה"ל. אוקיי, שלב ראשון הודאה. אחרי זה אתה מכחיש. עכשיו פה יש לי פיצול בתרשים זרימה. אתה יודע מה באמת קרה לו?
קול בטלפון: בתכלס? לא ממש… יש סרטון, אבל פחות מדקה ולא רואים יותר מידי.
מוטי: או קיי, אז אתה לא רוצה לקחת סיכון ולגלות. מכאן זה רק טענות היסטוריות, תקיפה של הדוברים, הצלם, הוידאו וכדומה. הקורבן האמיתי זה אנחנו, דמוניזציה, אנטישמיות – אתה מכיר את הנוהל. מה שאתה לא עושה, אל תבדוק את הזירה או הגופה, כי אם אני צריך להוציא את התיק של "מדינת ישראל מתנצלת על…" שוב פעם אחרי הקטע עם טורקיה, אין מצב שאני רואה קידום בשנתיים הקרובות.
קול בטלפון: אל תדאג. זה לא ה"ילד פלסטיני מת" הראשון שלי.
מוטי: וגם לא האחרון…
קול בטלפון: חחחח… קרוע אתה מוטי. ואת מי אני לוקח לנהל את החקירה?
מוטי: מי יש לך שאין מצב שהוא מגלה כלום?
קול בטלפון: יש לי את יוסי.
מוטי: קופרווסר?
קול בטלפון: כן… השתחרר לא מזמן. שמנו אותו במשרד לאסטרטגיה מעניינת או המשרד האסטרטגי לעניינים – לא זוכר איזה שם נתנו לזה, אבל אם אתה שם, אתה לא אחד שימצא דברים בועדות חקירה.
מוטי: מצוין. מכיר את קופרווסר. בחור טוב. שים אותו באמצע ערמת גופות בסברה ושתילה והוא ינתח לך את הסיקור העוין כלפי ישראל.
קול בטלפון: טוב נו… זה לא "סברה ושתילה" הראשון שלו.
מוטי: וגם לא האחרון.
קול בטלפון: חחחח… באמא שלי מוטי, אתה חולה שאין דברים כאלה.

סוף דבר (2)

כל כך איבדנו את דרכנו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שאנו מסתכלים על סרט סנאף והביקורת שלנו מתמקדת רק בבימוי והצילום. דמיינו שבמקום נתיחת גופתו של רבין, היו קובעים על פי הסרטון המטושטש והמפורסם, כי יגאל עמיר לא רצח אותו. דמיינו שהוא היה מסתובב חופשי ואיש לא היה מבקש לבדוק את הקבר בהר הרצל  או את האקדח, אלא רק את הסרטון המטושטש.

אז האם מוחמד א-דורה מת? ואם כן מי הרג אותו?

אין לי מושג. שתי הגרסאות, של שני הצדדים, מלאות חורים, סילופים וניגודי עניינים. מתבקש היה שאם בטוחים היו הפלסטינים בצדקתם, היו מזמינים 5 נציגים ארופאים ממדינות שונות, שיבדקו את הגופה ויקבעו לטובתם. מתבקש היה שאם בטוחים הינו אנו, הישראלים, בצדקתנו, הינו מזמינים 5 נציגים ארופאים ממדינות שונות, שיבדקו את הגופה ויקבעו לטובתנו. הרי מדובר כאן בסך הכל בשני דברים, שהמדע נותן להם תשובה אמפירית כמעט ודאית: בדיקת  DNA לקביעה כי אכן מדובר במוחמד א-דורה ובדיקה פתולוגית לקביעת סיבת מוות.

אם ישראל היתה דורשת בדיקה בין-לאומית של הגופה, הרי שסירוב לבדיקה שכזאת היה מסיר ממנה כל אשמה ומהפלסטינים כל אמינות (וכמובן שאותו הדבר רלוונטי בהיפוכו גם לפלסטינים). אם כבר החלטנו שלא אכפת לנו מספיק מילד פלסטיני מת בכדי לחקור את הרצח – ואני מתכוון גם לפלסטינים וגם לישראלים – אז מה אכפת לנו אם אנחנו הרוצחים? אם כבר המחשנו בפעולותינו שלא מעניין אותנו לברר מה עלה בגורלו של הילד, מדוע אנו מתיימרים להיות אנשים שמוסרם לא מאפשר הריגה של ילדים? האם יש הבדל בין אנשים שלא אכפת להם שילדים נרצחים, לאנשים שפיזית עושים את הרצח? האם זו לא בדיוק האשמה שאנו מטילים ביקום עם "והעולם שתק" היהודי שלנו? ואם נתלה את כל צדקתנו בהבדל התאורטי הזה, האם זו הרמה המוסרית שאנו שואפים אליה? להיות מאפשרי רציחת ילדים או חסרי עניין בגורל ילדים שנרצחים? כי הרי זו התחרות בינינו לבין הפלסטינים כאן: מי הרוצח ומי אדיש לרציחות בשמו.

הקרב האבסורדי הזה שנמשך כבר עשרות שנים, הגיע למצב שכנראה איש כבר לא יודע מהי האמת וכולם מפחדים לגלות. הפלסטינים יודעים שהם זייפו דברים שכאלה בעבר וכך גם אנחנו. הפלסטינים יודעים שהרגנו ילדים בעבר וכך גם אנחנו. אז התפשרנו על אי-ידיעה. מוחמד א-דורה התקבל כפלסטיני של שרדינגר – גם חי וגם מת (כל עוד אף אחד לא מסתכל בקופסה). למה? כנראה שאחרי כל כך הרבה שנים של שחיקה מוסרית, תוך כדי ניסיון להציג עליונות מוסרית, מצפוני שני הצדדים איבדו את הצפון ואת הביטחון ברמת הארוע הבודד.

מוחמד א-דורה הוא המימוש הגופני של שאלת ה"מי צודק?" שכולנו אוהבים לחזור אליה. הוא מגלה לנו שאנחנו שואלים "מי צודק?", רק בכדי להמשיך את הויכוח (אחרת הינו חופרים ובודקים). ומדוע אנו לא חופרים לגלות מי צודק באמת? כי אנחנו יודעים במקום כלשהו באחורי מוחינו – גם הישראלים וגם הפלסטינים – שבתחתית של הקבר של מוחמד ולמעשה בתחתית של כל קבר, לא נמצאת התשובה לשאלה "מי צודק?", אלא גופתו של הצדק עצמו.
זה לא משנה אם מוחמד חי או מת או מי מאיתנו רצח אותו. העובדה שהגענו למצב בו אנו לא יודעים לומר אם אנו הרוצחים, מבלי לבדוק את גופת הקורבן, כבר מגלה את הסיפור האמיתי מאחורי א-דורה.

אָז יבואו שני העמים אֶל הַמֶּלֶךְ שלמה, וַיעמדו לְפָנָיו. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד א-דורה לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לפלסטינים וְאֶת הַחֲצִי לישראלים. וַיאמֶרו הפלסטינים והישראלים אֶל הַמֶּלֶךְ: סבבה.  ויקחו נציגי הפלסטינים והישראלים מסור ויחלו לנסר במוחמד ונתזי דם מכסים את פניהם, בעודם צועקים זה על זה כי הם רוצחי ילדים. ויקיא שלמה נמרצות. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: קחו מהם את הילדים כולם, כי התקדשה מעל ילדיהם אמונתם ואדמתם; כי חזקה שנאתם כאויבים, על אהבתם כהורים; כי צדיק לא זקוק לגופת הקורבן, בכדי לדעת כי אין הוא הרוצח וחרדתו של החוטא מן התגלית, היא כל שנדרש בכדי לדעת שהוא כן.

***

בחלק השני של הכתבה: תביעת הדיבה שאיש לא סיפר לכם עליה, בה בית משפט ישראלי מצא שועדת החקירה המקורית של צה"ל למעשה עשתה עבודת בדיקה חובבנית ובנוסף השמידה ראיות. חובה לקרוא בכדי להבין את מקרה א-דורה (לחצו כאן למעבר לחלק השני).

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג במשרה מלאה, המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-20 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה.

אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הומור, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, עיתונות, פוליטיקה, צבא, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

57 תגובות על מוחמד א-דורה: הפלסטיני של שרדינגר

  1. יפת הגיב:

    אני מקווה שגם אם פרויקט המימון לא יצלח תמשיך לכתוב- גם אם לא תחקירים. מאמרי הדעה שלך מצוינים. באותה רוח, אם פרויקט המימון יצליח- אני מקווה שלא תגביל את עצמך לתחקירים, מאותה סיבה.

    אהבתי

  2. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 24.5.13‏

  3. ועוד אחת הגיב:

    ואף מילה על המאבק המשפטי בצרפת? הרי זו ככל הנראה עילת הדוח הממשלתי.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      זה לא רלוונטי. כל המאבקים הללו מתעסקים אך ורק בסרט ובראיות נסיבתיות. הפואנטה של הפוסט הזה, היא שאף אחד לא רוצה לבדוק את הראיות האמיתיות והישירות.

      אהבתי

      • ועוד אחת הגיב:

        זה רלוונטי לשאלה מה פתאום מתעסקים בזה אחרי יותר מעשור, אם כי אתה צודק שזה לא מבטל את הטיעון של הפוסט.
        אבל זה כן מרתיח באספקט של בזבוז כספי מיסים. מדינת ישראל לא רק מממנת מאבק משפטי בין שני אזרחים במדינה אחרת, היא גם מקימה ועדות שעולות עוד כסף למשלם המיסים כדי לתת להם תחמושת. זו שערוריה, אבל בישראל לאף אחד לא אכפת.

        אהבתי

  4. moddyfire הגיב:

    מצוין. בייחוד הכותרת.
    במקרה אני קורא עכשיו ספר על תורת הקוונטים. הוא מדבר בין השאר על תודעה ומודעות – שרק תודעה אנושית יכולה לגרום לפונקצית הגל לקרוס, ולהרוג או להחיות את החתול. לפי זה, הבחירה לא לפתוח את הקופסה\הקבר היא בחירה להיות פחות מודע, פחות אנושי.

    אהבתי

  5. משה נשרי הגיב:

    סוגה עילית, כנהוג לומר כיום. בבקשה אל תחדל, למעננו

    אהבתי

  6. אורי הגיב:

    צריך לקחת את 3 הפסקאות האחרונות , להדפיס על פלייר ולחלק לכל בית אב בין הירדן לים.
    כתיבה מעולה.

    אהבתי

  7. ייייי הגיב:

    כל מה שאמרו לפניי נכון, אני לא יודע להתבטא טוב יותר. אבל החלק ההומריסטי בפוסט הזה, הוא פשוט גדול! אישתון, אתה גדול!

    אהבתי

  8. tal הגיב:

    אכן מאמר מצויין כרגיל וכתוב יפה השאלה העיקרית היא: האם את/ה משוכנע שניתן היה לבדוק בכזאת קלות את הגופה? אני זוכרץ במעומעם שבמשך שנים התבקש ג'מאל האב לאפשר זאת והוא סירב בתוקף, לכן גם אמירתו לאחר הדו"ח שהוא מוכן לאפשר הוצאת הגופה, היתה כ"כ חשובה. אם הוא אכן עומד מאחורי הדברים וניתן יהיה לבדוק זאת ע"י מומחים לרפואה משפטית ביה"ל, אולי זו התרומה של ועדת קופרואסר המשונה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      א. בניגוד אולי לדעות שמאל נפוצות, אני אמנם לא חושב שלישראל יש זכות לעשות כל דבר בעזה ובשטחים, אבל כאשר מועלית האשמה כל כך חריפה, אני חושב שיש לישראל את הזכות להוציא את גופת הנער גם בניגוד לרצון המשפחה. זה לא נוהל חריג כל כך. גם בתי משפט בישראל, במקרים בהם יש חשד לרצח, פוסקים לעיתים בניגוד לרצון המשפחה, להוציא גופה לצורך נתיחה. זה מבחינתי מקרה ברור לכך. כהערה אצליין שישראל צריכה לספק את ההגנה והאבטחה אבל כמובן לא לעשות את ההוצאה או הבדיקות בעצמה, אלא להותיר זאת לצוות ממספר מדינות שונות ובפיקוח שלא ישאיר מקום לספק וחשש סביר (הספקולטנים הקונספירטבים ישארו לנצח).

      ב. גם ישראל מביעה באופן קבוע התנגדויות לועדות שכאלה וגם במקרה הנ"ל ישראל התנגדה אם במוצהר ואם במעשים, להוצאת הגופה. ואם בדרך מוזרה כלשהי הדו"ח העלוב הזה יגרום לכך? מצוין. לא הייתי אומר שזה הופך את הדו"ח לחיובי, יותר מאשר זה שבן אדם שמקיא עליך זה עניין חיובי, גם אם הקאתו בדיוק עצרה אותך והצילה אותך מנפילת פסנתר על ראשך. בכל מקרה בינתיים גם הקיא עלינו וגם הפסנתר.

      אם סירב או יסרב אי אלו מהצדדים, אז זה יהיה תפקידה של ישראל לצאת בהצהרה טלויזיונית שהיא מבקשת ועדת חקירה עם הוצאת גופה והפלסטינים מסרבים. ולזה יהיה משקל של ממש. אבל הדו"ח הזה זו סתם יריה לעצמנו ברגל ורק פרו-ישראלים אוטומטים מצאו בו נחמה כלשהי (וסביר שעשו זאת מבלי לקרוא אותו באמת, אחרת היו יודעים שאין בו ראיות ובכל מקרה, אין בו חידושים על הראיות שהוצגו עוד לפני שנים).

      אהבתי

      • tal הגיב:

        ואולי אם זה היה כ"כ פשוט היו עושים זאת מזמן. אביו של מוחמד ז"ל מדבר על קברו של הבן אי שם במחנה הפליטים אל בורייז', כאשר את מקומו הסמלי של הקבר החליפו האנדרטאות על שם מוחמד . הערפל סביב מיקומו של הקבר חוגג בר מצווה וגם אם בתי המשפט כולם יוציאו הביאס קורפוס ושירותי חרש יתגייסו למשימה- נו, לא כ"כ פשוט לחפש קבר עלום בלב מחנה פליטים. בנוגע להקאות ולמפולות של קלידים- אני איתך.
        באשר לתפקידה של ישראל לצאת בהצהרה וכולי- על ההתנהלות ההסברתית הכושלת כבר נכתב רבות, ראה רק לאחרונה עמודים ראשונים ודי משעממים לדעתי ב"מלחמדיה". ביוש.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          זה פשוט אל מול המשימות שישראל מבצעת באופן שגרתי במקומות הללו. נכנסים לעומק ומוציאים אנשים חיים כל יום על סמך דברים שהרבה יותר קשה לאסוף מידע לגביהם מאשר אלו. עזה מצולמת בהרבה מאוד מצלמות והאב והמשפחה בטוח עולים לקבר וכדומה. לא אכנס לקטע הטכני, אבל לא אקבל את הטענות ל"קושי", כאשר מידי כמה ימים נאמר לי איך תופסים בשמי אנשים במצבעים מסוכנים ביותר בקצוות העולם וכולי.
          גם אם לא נצליח למצוא את הקבר, הרי שבניסיון עצמו יש כוח ועדות לרצון לחקור את האמת. משם אתה יוצא עם הצהרה שהפלסטינים לא מאפשרים בדיקה של הגופה ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי ונטל ההוכחה הוא עליהם (גם מבחינת העולם).
          נוסף על כך, זירת הארוע לחלוטין ידועה. באותו היום, למחרת ולבטח בימים שלאחר מכן, יכולנו לקפוץ לשם (כמה עשרות או מאתיים מטר לכל היותר מעמדת צה"ל) ולקחת דגימות מהדם שעל המדרכה. יכולנו לבדוק את צורת החורים שבקיר ובחבית. יכולנו לבדוק את הקליעים שבטח נקברו בקיר ובחבית (ואולי עדיין שם). אני לא מגלה פה משהו חדש. יש בערך 300 מיליון תוכניות טלויזיה שעוסקות בזיהוי פלילי ולא ברור לי איך עדיין לא ברור כיצד אמורה להתנהל חקירה הנוגעת לחשד לרצח (לפחות מבחינת איסוף הראיות).

          אהבתי

  9. Yoram Gat הגיב:

    נדמה לי שמהפסקאות האחרונות עלול לעלות הרושם שישנה איזושהי סימטריה בין הצד הישראלי והצד הפלסטיני ("שתי הגרסאות, של שני הצדדים" וכדומה). כדאי אולי להדגיש שאין שום סימטריה כזו.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אין צורך. אני לא מדרג את איכות התסריטאים שבצדדים או מדוע צד אחד אולי צריך תסריטאים יותר מהצד השני. זה לא מעניין אותי וזה בדיוק חלק מההתעסקות בתפל שאני מדבר עליה, כאילו אין גופה לבדוק. לאחר שיוציאו את הגופה ונאמר למשל שתתברר כי הילד לא נהרג על ידי ישראל או לא נהרג כלל, אז יהיה מקום לדבר על הדברים האלה. לא לפני (וגם אז רק מפרפסקטיבה לימודית ושל התקדמות ולא של "הם יותר X מאיתנו" שהוא חסר ערך לחלוטין).

      אהבתי

      • Yoram Gat הגיב:

        איכות התסריטים היא חסרת חשיבות אמיתית, עניין הגופה הוא חסר חשיבות אמיתית וכל "המחלוקת" סביב א-דורה חסרת חשיבות אמיתית. מדובר בלא יותר מאשר מכשיר תעמולה עבור ישראל: נוח לישראל להתמקד בתקרית אחת שנוייה במחלוקת ולהעמיד פנים שיש בה חשיבות כלשהי לגבי המצב כולו ושאם תופרך גרסת הפלסטינים בנוגע לתקרית הזו אזי ישתנה משהו משמעותי בהבנתנו את הסכסוך. כך אפשר להתעלם מעוולות הכיבוש היומיומיות הבלתי שנויות במחלוקת, ואפשר אף להציג את הסיטואציה כסימטרית: לאלה יש טענות משלהם ולאלה יש טענות משלהם ואין לדעת מי צודק.

        אהבתי

  10. עדי הגיב:

    תיקון קל לגבי פרוץ האינתיפאדה השנייה: עלייתו של שרון להר הבית הייתה רק התירוץ למהומות, ובאותה מידה אפשר היה להאשים גם את השנה המעוברת או הבצורת של השנה ההיא.
    הייתי בחמ"ל ברצועת עזה באותם ימים, ואני זוכר כי חודש או חודשיים קודם לפרוץ האינתיפאדה "הספונטנית" החלו לתגבר את המוצבים ביחידות שונות מעל לכל פרופורציה. לבסיס נצרים, למשל, שבימים כסדרם הכיל פלוגת מג"ב ופלוגת חי"ר, הובאה פלוגת שריון וגדוד (!!!) חי"ר – גדוד "חרב".
    גם התרעות המודיעין ופעילות כוחות הביטחון גברו במידה ניכרת באותה תקופה.
    כל זה מבלי להתייחס לאבסורד לפיו אסור לחבר כנסת לבקר במקום אשר מבחינה רשמית נמצא תחת ריבונות ישראלית.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      מבלי להכנס לויכוח המיותר הזה, גם הטענה כי האינתיפאדה השנייה היתה מתוכננת לפחות חודש לפני, עומדת בניגוד מוחלט לרמיזה כי מותו האפשרי של מוחמד א-דורה היתה הסיבה לכך. כך שמנקודת המבט של הפוסט, מבלי להכנס לויכוח, הטענה הרלוונטית עדיין נותרת במקומה.

      אהבתי

  11. ועוד אחת הגיב:

    ועוד שאלה – למה אתה חושב שהגופה תספק הוכחה חותכת למשהו?
    הרי בין שלל הטענות הישראליות היתה גם גירסא שהילד נהרג מאש פלסטינית. אם נתיחת הגופה תוכיח שהוא נורה ביום שנטען והפצעים גרמו למותו, מה ימנע ממוטי לשלוף את התסריט הזה? הוא הרי כבר מוכן.
    הדיון הזה חסר ערך לדעתי מסיבה אחרת לגמרי – הדוח ניסה לטעון שישראל לא רוצחת ילדים על סמך הפרכת הסרטון המקרה הספציפי הזה, אבל לצערנו לא חסרים מקרים של ילדים פלסטינים שנהרגו בידי ישראל בעזה ובמקומות אחרים. הטיעון מהפרט אל הכלל פשוט לא יכול לעבוד פה ולכן כל הדוח מיותר (ובזבוז כספי מיסים כבר אמרנו?).

    סליחה על הטרחנות. זה הכל בגללך שגרמת לי לחשוב.

    אהבתי

  12. הדס הגיב:

    ראוי לזכור שגם כאשר מונחת לראווה גופה (הילדה הפלסטינית אימאן אל האמס) וידוע מי ירה את היריות שהביאו למותה (סרן ר׳ שוידא הריגה על פי דבריו ברשת הקשר) עדיין יש מי שמסוגל להתפלפל ולסייג ולמצוא נקודות זכות לטובת היורה מחד ולהטיל ספק באשר למידת תמימותה של הילדה ההרוגה מאידך (השופט המתנחל סולברג שבפסק דינו טען שאילנה דיין העלתה לעולה כקורבן את סרן ר׳,כאילו לא היתה הילדה הפלסטינית אימאן אל האמס הקורבן של הפרשה).
    מי שקרא אתמול את בן דרור ימיני יודע איך פועל הלך המחשבה הישראלי הצדקני.

    אהבתי

  13. Noy Sela הגיב:

    אני באמת רוצה להודות לך בכנות של היכולת להשקיע ולתת מזמנך בשביל לכתוב את התחקירים המעמיקים והמפורטים האלה, בשום מקום אחד אני לא מסיים לקרוא כתבה עם עוד איזה 8-10 טאבים של קישורים פתוחים בדפדפן…
    \

    אהבתי

  14. מעבר לאבסורדיות ולגיחוך שבעצם הערת א-דורה המת (או שלא) מקברו 13 שנה אחרי, הדו"ח המהולל קובע כי "בניגוד לטענת הדיווח כי הילד נהרג, בדיקת סרט הצילום הגולמי על ידי הוועדה מלמדת כי בסוף סרט הצילום, בקטע שלא שודר, הילד נראה חי". ואני שואל- אם זה נכון, מדוע לא מראים לנו את הוידאו הזה? משרד החוץ, משרד הביטחון, המשרד לעניינים אסטרטגים, דובר צה"ל- אף אחד מהגופים האלו לא מעלה בדעתו להראות לנו את הסרטון? אפילו במרמרה בסוו של דבר עלה איזה סרטון, אחרי 12 שעות. גם אם הקטע הזה בסרטון אכן קיים ואינו בלוף גמור של הדו"ח, חוסר ההבנה הטוטאלי של גופי ה"הסברה" בישראל בכל מה שקשור למדיה עכשווית ועולמית פשוט מדהים. האנשים האלו באמת חושבים שמספיק שהם יגידו לנו שהם "בדקו" את הסרטון וזה מספיק. אז לא, רבותיי, זה לא מספיק. הדור הנוכחי כבר יודע איך פוליטיקה מתנהלת. אותנו לא יטייחו במילות סרק, אנחנו רוצים עובדות. הראו לנו את הסרטון- או מלאו פיכם מים, לעד.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הם מראים את הסרט. זה אותו הסרט שראית כבר שנים, הם פשוט טוענים שהתנועות של הגוף של הילד הן רצוניות ולא מתאימות לדעתם לצורה בה יגיב אדם שנורה. הם טוענים שאין מספיק דם וכל מיני טענות שכאלה. אני סך הכל טוען שני דברים: לא קובעים אשמה או אפילו את היותו של רצח על סמך סרט מטושטש של 49 שניות – לא לכאן ולא לכאן. דבר שני – לא ניגשים לראיות הנסיבתיות וכל מיני עדים צד ג', לפני שבודקים את הראיות הבסיסיות כפי שנהוג בכל ארוע פלילי מן הסוג הזה. על פי הדו"ח ישראל ידעה על התקרית רק למחרת. סביר שזה קשקוש, אבל גם אם נניח שזה נכון, הרי שמדובר על זירת ארוע הנמצאת יריקה מעמדה שלנו. יכולנו להגיע אליה עם מומחים אוביקטיבים, מספר מצלמות וידאו שונות לתעד את ההליך ושקיות הרמטיות ממוספרות וחתומות, בהתאם לנהלי שרשרת ראיות המחמירים ביותר. יכולנו לקחת דגימות דם ולבדוק קליעים שלבטח היו עדיין טמונים בקיר או בחבית (ואולי טמונים שם עד היום). בחרנו שלא לעשות זאת ואנחנו בוחרים שלא לעשות זאת עדיין.

      אהבתי

  15. uriklar הגיב:

    אחלה פוסט. תודה

    אהבתי

  16. רעות הגיב:

    אני מניחה שאם יאמרו לך, תכתוב, לא משנה מה פשוט תכתוב. אתה תכעס, כי אתה כלכך מעריך תוכן.
    אבל הצורה כלכך טובה שקשה להתעלם ממנה.

    אהבתי

  17. מילו הגיב:

    עוד כמה נקודות מעניינות:
    1. אחת הנקודות המענייינות היא חוסר המידע המוחלט של השב"כ בנושא – כדי להרים קונספירציה שכזו צריך לא מעט ארגון ואנשים שמכירים את הנושא. השב"כ הוא לא רחוק מלהיות כל-יכול בחברה הפלסטינית, יש לו מקורות לכל דבר, וכמעט כל (מעניין יהיה לברר מה האחוזים בדיוק, לדעתי נושקים ל-100) רצח וזריקת אבנים מפוענחים על ידו עד רמת המי-הרים איזו אבן והיכן הוא עמד. בפרשה זו, לעומת זו, הוא נדם – אחרי 13 שנים אין שום ראיות למישהו מעורב בהונאה המתוחכמת לכאורה הזו.
    2. פיקוד דרום הרס את כל המבנים בצומת תוך שבוע.
    3. תחקיר מטעם פיקוד דרום שנערך תוך מספר חודשים:
    3.1. היה חובבני, רשלני ולא מקצועי, וכמו צוות הבדיקה הממשלתי הזה, ידע היטב מה הוא רוצה למצוא וחיפש רק ראיות שתומכות בעמדתו זו (כך קבעה שופטת שלום בפרשה משפטית נגזרת – ראו כאן: http://www.the7eye.org.il/Verdicts/slander/Pages/mohamed_al_dura_letter.aspx
    3.2. התחקיר הזה, עליו מתבסס ברובו דו"ח צוות הבדיקה הבין-משרדי, לא פורסם עד היום.
    3.3. האיש המקצועי היחיד ככה"נ שהשתתף בתחקיר סירב לחתום על מסקנותיו.
    3.4 יוזם התחקיר ההוא היה נחום שחף – האיש שטוען לקונספירציה מאחורי רצח רבין, ושעדות להיותו בלתי-מקצועי בעליל ומתאים את המציאות לצרכיו ניתן למצוא בידיעה הבאה:http://news.walla.co.il/?w=/1/1776914 (לפי שחף הסרט נערך ביסודיות, איש המז"פ טוען כי "כל הקטעים המתועדים בסרט, מתחילתו ועד סופו, הם אותנטיים"),

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לא הייתי מודע לתביעה הזאת. תודה רבה לך. אני אוסיף את זה לטקסט.

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הוספתי למטה את כל המידע הרלוונטי. שוב תודה.

      אהבתי

      • מילו הגיב:

        1. הרחבות ותיקונים היכן שצריך –
        3.1 כדאי לקרוא את פסק הדין במלואו, יש קישור מהתקציר באתר העין השביעית אליו קישרתי לעיל.
        3.3. "האיש המקצועי היחיד שהשתתף בוועדה" לא היה היחיד – השתתף גם חוקר מז"פ בשם אליוט שפרינגר, ראו כאן – http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/919495.html (וגם להרחבה על זהותו של החוקר השני ובכלל).

        2. ביחס לטענותיך ל"שני הצדדים", לפיהן גם הפלסטינים משקרים ומסתירים בנושא, ומכיוון שאני מכיר את הנושא ואני משוכנע שמוחמד א-דורה נהרג בצומת נצרים ביום ההוא:

        הצגת שני הצדדים כשווים, כפי שנאמר כבר מעלי היא היתממות במקרה הטוב. כמו שאיזה טיל חדש לחמאס, או נשק נ.מ. לחיזבאללה מתואר בעיתונות הישראלית כ"שובר שיוויון" – תוך התעלמות מופגנת מהעובדה שמעולם לא היה שיוויון או משהו קרוב לשיוויון בין מדינת ישראל לארגונים הללו, כך אין שיוויון בין הצדדים ב"מלחמת התעמולה" הזו.

        אני מעריך שהפלסטינים לא זימנו אירופאים להוציא את הגופה מהקבר מכל מיני סיבות שניתן רק לשער אותן, לדוגמא:
        – אין להם מערך הסברה משוכלל כמו לממשלת ישראל, מקסימום שני פקידים.
        – התחום נתון לשליטה ישראלית – למה להם להיכנס לעימות במגרש שהישראלים בעליונות בו, מה גם שמותו של א-דורה זניח ביחס לעוולות רבות אחרות שניתן להוכיח בקלות רבה הרבה יותר.
        – האירופאים עלולים להערים קשיים – ידרשו השתתפות של ממשלת ישראל, זו תעכב\תמנע\ תבוא בטענות כאלו ואחרות.
        – לך תדע, אולי אם הרשות תבקש וועדת חקירה בינלאומית, ישראל תמנע ממנה כספי מיסים שנגבו עבורה ותאשים אותה בהסתה וב"טרור דיפלומטי". כבר אירעו דברים מוזרים מאלה. זו בעצם הנקודה שמבהירה שהרשות היא גוף שולט ונשלט, שלא תמיד מעוניין שהלהבות ייצאו משליטה. ובמקרה זה הנושא מאוד טעון.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          שמתי לינק לפסק הדין המלא.

          לגבי השוויון בין הפלסטינים לישראלים –
          לא הצגתי שום שוויון. הצגתי אחריות משותפת והעיסוק במי אחראי ב-30% ומי ב-70% וכדומה, לא מעניינת אותי לצורך המקרה הזה. לא עסקתי בזה בפוסט הזה (בכימות של ארועי זיוף וכדומה) ולכן זה לא רלוונטי. אני רק ציינתי את האפשרות של הדבר, לא את הסטטיסטיקות לגביו.

          לגבי הספוקלציות שלך לשאלת אי-הזמנת ועדת חקירה והוצאת גופה ע"י הפלסטינים –
          אץתה מדבר על בעיות טכניות. אני לא מסכים איתך באופן בסיסי – יש לפלסטינים יכולת להכניס ארופאים לשטחם ויש שם ארופאים כל הזמן – אבל מעבר לכך, זה לא משנה. הם רק צריכים לשלוח את ההזמנות והארופאים בוודאי יסכימו. מאותה נקודה, אם יעצרו את המומחים בגבול, אז כבר יהיה ברור שישראל מונעת את החקירה והמניעה תשרת כהוכחה המקבילה להוצאת הגופה וגילוי כי אכן נורתה ע"י ישראל.
          ל"לך תדע" אני לא אתייחס.

          אהבתי

      • מילו הגיב:

        ואחרי קריאת התוספות עוד הערה או שתיים –
        – עד כמה שאני מבין צה"ל הרס את הזירה תוך שבוע, *לפני* הקמת ועדת החקירה של דוריאל ושחף. כך גם נדמה לי שעולה גם מפסק הדין שציטטת.
        – חלקו של דוריאל בתחקיר הועלם בשלב כל שהוא – לא ברור מתי בדיוק, אבל הוא הודח מעמידה בראש צוות החקירה, כנראה עקב התביעה ו\או תוצאותיה.

        אהבתי

  18. mafyahu הגיב:

    אתה כותב בפתיחה: "חוסר היכולת של הצדדים בויכוח – מימין ומשמאל; מפלסטין ומישראל – להודות בכך שעל סמך הסרטון הזה בלבד, לא ניתן לומר חד משמעית מה קרה שם, היא מגוחכת." ועל השיוויון הזה שבין עמדות הצדדים – כלומר – חוסר היכולת שלהם להוכיח את עמדתם על סמך הסרטון – אתה מבסס את הפוסט כולו.
    אלא שהניסיון להשוות בין מעלילי העלילה ובין מי שמנסה להתגונן מפניה, הוא תמוה במקרה הטוב. זה כמו להגיד שעל סמך הפרוטוקולים של זקני ציון, אי אפשר לקבוע אם צודקים האנטישמים הטוענים כי הזקנים היהודיים שהתכנסו בבזל במקביל לקונגרס הציוני, מנסים להשתלט על העולם, או שצודקים אלה שטוענים שלא היה ולא נברא.
    העובדה המכרעת היא שבסרטון וגם בכל הגלם המוסרט ששוחרר על פי מצוות בית המשפט הצרפתי, אין אפילו פריים אחד שנראית בו או משתמעת ממנו פגיעה באב ובבן למשפחת א-דורה. לא נחזית פגיעת קליע, לא נראית טיפת דם, כלום. ואיש גם אינו יכול להציג קליעים שנורו על ידי חיילי צה"ל והוצאו מגופו של האב או מגופת הבן. (8-12 קליעים פגעו באב, לפי עדותו, ו-4 בבן). מכאן, וגם מהקבוצות והבודדים המתרוצצים בסרטון מהכא להתם על פי הוראות בימוי, משביתת המצלמה המוזרה כאשר לפי הטענה הוטענו האב והבן על אמבולנס ועוד, די ברור שמדובר במקרה אופייני לגמרי של בימוי סנאף-ילדים מתוצרת הפאליווד הפלשתיני. לא צריך שום מומחה כדי להבחין בכך. די בזוג עיניים שאינן של צופה מוטה או קנוי.
    עצם העלאת האפשרות שעל סמך הסרטון המבויים הזה היתה אפשרות להוכיח שמשהו לא קרה למוחמד א-דורה, היא סוג של ארגומנטום אד איגנורנטום – טיעון בשם הבורות (אם אינך מוכיח את היפוכה של הטענה שהועלתה נגדך, סימן שאותה טענה היא נכונה או לפחות סבירה. שזה טיעון חסר שחר). ומכל מקום, הניסיון שלך להעמיד פני משקיף ופרשן חסר פניות, כמשתמע מן המשפט שציטטתי למעלה, מתפורר כמובן לאורך הפוסט כולו, שהוא חד צדדי ביותר ומהווה בעצם התקפה על מי שמנסה להתגונן מפני עלילת הדם. כולל התביעה המופרכת שישראל תסכן חיי חיילים כדי לאתר קבר שאיש אינו יודע היכן הוא ולהוציא ממנה גופה כלשהי (בתשובה לאחת התגובות, נדמה לי). הרי זה ברור שאילו היה מבצע כזה מתרחש, מיד היו מאשימים את ישראל בהפרת ריבונות וחילול קברים של גיבורי המהפכה וקודשי האיסלם ובעוד כמה האשמות, וכמובן בכך שנבחר הקבר הלא נכון.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      טענותיך לא רלוונטיות ואינן עומדות אל מול טענת "אני אומר שיש חדי קרן, עכשיו תוכיח שאין". המקרה המדובר איננו חורג מתחום ההוכחה ולמעשה הוא קל מאוד לבדיקה. הקלות של הבדיקה, מול מידת הנזק הנגרם, מול הסירוב לבצע את הבדיקה – הן שמעידות על הבעיה.
      כבר הגבתי על זה רבות, אז אני לא אחזור על הנושא שוב ושוב. בכל מקרה, הוספתי חלק חדש בתחתית הפוסט, המתייחס לתביעת דיבה שהגיש החוקר הישראלי בועדת החקירה הראשונה של צה"ל, ששם התחיל כל הסיפור של "הסרטון בוים". תקרא את החלק שהוספתי.

      אהבתי

      • mafyahu הגיב:

        תשובתך אינה רלוונטית, וגם לא התוספת לפוסט, שכן אינן פה שום התייחסות לטענתי שאין צורך בשום מומחים ופרשנויות כדי שכל צופה המצוייד בזוג עיניים יווכח לדעת שאין ולו פריים אחד בסרטון המעיד על פגיעה כלשהי באב ובבן למשפחת א-דורה.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          לא אכנס לויכוח על וידאו (ויש הרבה מאוד אנשים שרואים זאת אחרת). נניח שאתה צודק והסרטון לא מציג את הרגע בו נפגעו השניים. עדיין ישנה טענה כי הילד נהרג. אולי לא באותו הרגע. אולי קצת לאחר מכן. אולי אנשי חמאס הרגו אותו. אולי הוא בכלל חי.

          אני מקבל את זה שהסרטון לא מוכיח כלום. עכשיו אני שואל אותך, מדוע אתה מתנגד לבדיקה של העובדות שכן יכולות להוכיח? מדוע לא לפתוח את הקבר ולראות אם יש שם גופה? אם הגופה היא של מוחמד א-דורה? אם נהרג מירי? מאילו קליעים? וכולי…
          מדוע לא? גם אם הסרט כולו שקר אחד ורמאות גדולה, מדוע לא לבדוק?

          אהבתי

          • mafyahu הגיב:

            על סמך מה כתבת שאני נגד בדיקה? משום שנראה לי תמוה שצה"ל יערוך פעולת קומנדו משונה בתור שודד קברים? אני בעד בדיקה מעמיקה ככל האפשר. כל מה שטענתי, שאילו היה נערך משפט פלילי לצה"ל באשמת הריגה (או רצח, כפי שנטען בעצם בכתבה בפראנס-2) על סמך מה שהוצג שם, היה כל בית משפט סביר דוחה על הסף את התביעה על סמך טענה של NO CASE TO ANSWER. אלמלא היו חלקים נכבדים של התקשורת, בארץ ובעולם, מוטים לגמרי, לא היתה עלילת הדם הזאת ממריאה לרגע.

            אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אבל אמרתי שבשום פנים ואופן לא צה"ל ולא ישראלים צריכים לבצע את הוצאת הגופה. רק לאבטח את הסביבה ולאפשר לנציגים אירופאים לעשות זאת תוך כדי צילום אינטנסיבי של כל הפעולות.

            לגבי כך שאין פה תיק –
            אין בכלל ספק. אני חושב שבערך בשורה השניה בטקסט אני כותב שחוסר היכולת של שני הצדדים להודות שעל סמך הסרטון הזה לא ניתן לקבוע אשמה או ודאות לגבי הארוע, היא מגוחכת. על כןף אני מוצא שגם השימוש שלך במונח "עלילת דם" אינו נכון, היות והוא כבר מניח מסקנה מסוימת. אני אסכים שעיתונים שהציגו את הדבר כעובדה על סמך הסרטון, חטאו לעבודתם ואולי חלקם אכן עשו זאת ממניעים שאינם כשרים (באותו אופן שהעיתונים הישראלים עשו זאת עם ועדות החקירה הישראליות, רק בדיוק להפך). אבל אני לא חושב שהוצגה כאן עלילת דם או יותר נכון – אני חושב שהטענה שמדובר בעלילת דם היתה נזרקת מבית משפט באותו האופן שהטענה שצה"ל הרג את הילד היתה נזרקת, על סמך המידע הקיים כרגע כששני הצדדים בוחרים שלא לחקור מעבר.

            אהבתי

  19. פלונית אלמונית הגיב:

    לפחות בית המשפט מנסה להיות אובייקטיבי.

    אהבתי

  20. hila הגיב:

    בשורה התחתונה – עוד ילד מת בסכסוך ארוך שנים ומיותר.

    אהבתי

  21. יאיר הגיב:

    שירה בתנועה. פשוט מזעזע שלא לומר מטלטל. הצדק הקבור – כ"כ נכון.

    אהבתי

  22. ניב הגיב:

    אכן, הבדיקה היחידה שתוכל להביא ראיות אמיתיות היא הוצאת הגופה מקברה, אולם מעבר לבדיקת DNA כדי לברר שההרוג הוא אכן בנו של ג'מאל א-דורה, לא בטוח בכלל שנתיחה (של מה שנשאר מהגופה אחרי כל כך הרבה זמן) תצביע באופן מדויק על כיווני ירי, או תניב ראיות משמעותיות נוספות.
    עם זאת, במאמר המעניין של רפי ולדן: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1644831 מצוין כי בגופו של ג'מאל א-דורה היו רסיסים רבים. ניתוח של הרסיסים יכול להראות אם אלה קליעים של M16 או קלשניקוב.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני לא מומחה בתחום ולא אתיימר לדעת דברים שכאלה. כמו כן, נראה לי ברור לחלוטין שכל מומחה תחום יסרב להתחייב שניתן או לא ניתן להשיג את המידע, לפני שיבדוק את הגופה עצמה.

      אבל אני מסכים לגבי הרסיסים וכמו כן אוסיף על כך שסביר שגם בילד נותרו רסיסים שכאלה, אם היו רסיסים באב. אבל אלו סודות שאיש בינתיים לא רוצה לגלות.

      אהבתי

  23. mafyahu הגיב:

    אך הרי זו היתה טענתי הראשונה, וגם הבאתי ציטוט מלא מהשורה הראשונה בטקסט שלך בתגובתי הראשונה: שאינך יכול להשוות בין מי שמעליל (או מאשים, או מחשיד, או סתם טוען על פי איזשהו תיעוד מצולם, לפי שיטתך) ובין מי שמתגונן מפני העלילה או הטענה. אם אתה מסכים איתי, כפי שעשית, שאין פה תיק (על סמך הסרט) – אז כיצד ומדוע יכולה הטענה שאין פה תיק להיות שווה לטענה (שאתה מסכים על אי-תקפותה) שיש פה תיק? ברור לגמרי שיש עדיפות לטענה השוללת, אפילו לפי הדין האזרחי האומר שהמוציא מחברו עליו הראיה, שלא לדבר על הדין הפלילי שלפיו יש להוכיח את האשמה מעבר לכל ספק – מה שבטח לא אפשרי על סמך הכתבה בפראנס-2.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני לא טוען שיש או אין תיק. אני טוען שיש לבצע חקירה.
      באשר לאיכות הבדיקות וכשל הבדיקות – אני חושב שיש תיק להעמיד כנגד שני הצדדים וגם על גופי התקשורת של שני הצדדים, באשר לשיבוש הליכי חקירה, התנהגות שאינה הולמת אנשי חוק, פרופגנדה והולכת שולל של מיליוני אנשים.

      אהבתי

  24. mafyahu הגיב:

    צ"ל "השורה השניה בטקסט שלך".

    אהבתי

  25. פינגבאק: מוחמד א-דורה – חלק ב': הפסיקה של בית המשפט הישראלי, שאף אחד לא מספר לכם עליה | אישתון

  26. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » פוסט אורח/ על אישתון, מוחמד א-דורה והארץ‏

  27. Ohad Dafni הגיב:

    בחיים לא ראיתי אדם מת שמזיז את ידו כדי לכסות את פרצופו, אולי הפלשתינים הצליחו לפתח סוג חדש של מוות… עם זאת אני מסכים עם המגיב שכתב כאן שכל הסיפור הזה לא משנה דבר לגבי תנאי היסוד של הסכסוך, שקיים כיבוש וכו'. צודק גם הכותב שלשני הצדדים לא באמת אכפת ממותו של ילד ולשני הצדדים לא אכפת לבדוק מהי האמת כי שניהם כבר חטאו בעבר הן בשקרים והן בהריגת ילדים.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      חשדותי הן שילד כלשהו מת – לא באותו הרגע בסרט שנצעק הילד מת. אולי קצת לאחר מכן ואותו הילד. אולי לפני כן ובכלל ילד אחר. אבל היתה הלויה ואפילו הטוענים לביום מוחלט, עדיין מעלים הרבה תמונות ורמיזות, כי ילד כלשהו נהרג. רק שאף אחד לא מעוניין לבדוק מעבר ל"אנחנו לא אשמים" וכל מי שבודק, משמיד את הראיות מאחוריו או מסרב לשחרר לנו את חומר המקור.

      אהבתי

  28. פינגבאק: עיניים פקוחות 10.7.2013: דמוקרטיות נופלות לאט | אישתון

  29. פינגבאק: שוטר מג"ב בן דרי: לוחם שהתרשל או רוצח סדרתי? הצטרפו למשפט הוירטואלי (עם ראיות חדשות ודרמטיות) ושפטו בעצמכם | אישתון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s