אז מה אתם רוצים, שנביא את כל אפריקה לפה?!

בשבוע שעבר פורסם דו"ח האו"ם לפליטים. דרכו ודרך מקורות מידע נוספים, אני מרכז כאן תמונת מצב עדכנית, להבנת נושא האריתראים והסודנים שנמצאים בארצנו. הרעיון הוא להעמיד מדריך פשוט אך לא פשטני, שלא נופל אוטומטית לדעה של אף אחד מהצדדים הישראלים בויכוח. הפוסט כמעט ולא יעסוק בצד המוסרי של הנושא (אשר פתוח לפרשנות), אלא בניסיון ראשית להבין מה המציאות בפועל, לפני שאנחנו מתווכחים על היותה חיובית או שלילית ומה אנחנו יכולים לעשות בנוגע לאותה מציאות. אני אשתדל להעמיד דעות נפוצות מול העובדות, ללא קשר להיותן תומכות בדעות הימין או השמאל (אני מפשל פה ושם אז תסלחו לי). אתם מוזמנים לבדוק את המקורות והחישובים שלי. אם ישנה הטיה של המידע היבש, היא תהיה לטובת הגישה הימנית בנושא, היות והמידע מונפק על ידי המדינה וממשלת הימין הנוכחית והקודמת ולא הסתמכתי על דו"חות של ארגוני זכויות אדם, מלבד במספר מקרים פרטניים, בהם לא היה מידע מהמדינה.

דבר ראשון: כמה פליטים יש בישראל?

בישראל 54,218 פליטים נכון לסוף 2012, מתוכם 37,347 אריתראים ו-10,743 סודנים. זה אומר שעל כל 1,000 תושבים יש בערך 994 ישראלים, 4.66 אריתראים ו-1.34 סודנים. למודאגים מכך שהם "משתלטים לנו על המדינה", הנה המחשה:

ישראלים בצהוב, אריתראים באדום וסודנים בכחול.

מה שכן נכון הוא שבעקבות גודלה, ישראל היא מקום 5 בעולם ביחס שבין פליטים לשטח, מה שמחזק את טענת "ישראל קטנה מידי". אלא שזה עומס סטטיסטי בלבד, כי בפועל מדובר על 2.3 פליטים בכל קילומטר רבוע. הבעיה כמובן היא שהפיזור איננו על פני כל שטחה של מדינת ישראל, אלא בקומץ מוקדים. כך שלמעשה רוב המדינה נמצאת במצב של 0 פליטים לקמ"ר, בעוד שמספר מקומות מוזנחים נמצאים במצב של אלפי פליטים לקמ"ר.

אם ניקח את ת"א כדוגמה, עם 52 הקמ"ר שלה, הרי שלפי הממוצע, בכל ת"א יהיו סך הכל 120 אריתראים וסודנים. כמובן שכולנו יודעים שזאת בדיחה. המצב בפועל הוא שמרמת אביב ועד דרום ת"א אין למעשה אף פליט. בגלל התנהלות הממשלה והעירייה, נוצר מצב שאזור כמו נווה שאנן (ביחד עם התחנה המרכזית והשכונות שמאחוריה), שסך הכל נע סביב ה-4 ק"מ רבוע,  מרכז בתוכו עשרות אלפי פליטים. הערכות נעות בין 15,000 ל-32,500 – תלוי את מי שואלים. כך או כך, מדובר על בערך 2000-6000 פליטים לק"מ רבוע (לעומת ממוצע ארצי של 2.3), כך שקל לראות את אי-השוויון בצורה בה מנהלת המדינה את הטיפול בפליטים.

לא רק זאת אלא שת"א היא גם ככה מהערים הצפופות יותר בישראל עם כ-7500 איש לקמ"ר. אזור נווה שאנן מתאפיין בבתים נמוכים והרבה שטחים שאינם מאפשרים דיור (חניונים, מבנים נטושים, משרדים, בתי מלאכה ועוד), כך שהצפיפות למטר מגורים, היא בפועל הרבה יותר גבוהה. דמיינו שאם למשל יש לכם כרגע 25 דיירים בבניין, אז מחר מגיעים עוד 500 שאינם דוברים את השפה ובגלל הממשלה, מרביתם גם מובטלים. זה בערך המצב לתושבי השכונות הללו וזה בכלל לא קשור לכך שהפליטים הם סודנים או אריתראים. אם הייתי שואל אתכם ללא ידע מוקדם לגבי סוג האוכלוסיה, האם אתם חושבים שזה רעיון טוב לצופף עשרות אלפי אנשים, באזור מלא בפשיעה, סמים, עוני וזנות ואז להוסיף להם עוד עשרות אלפי מובטלים שלא מדברים את השפה, האם יש מישהו מכם שלא היה חושב שזה יגמר ברע? האם הייתם צריכים לשאול ללאום של המצטרפים, בטרם הייתם מסיקים שזה מתכון לבעיות?

"הם מסתנני עבודה ולא פליטים!"

ההגדרה של פליט היא לא ויכוח בין אנשים באינטרנט, אלא הגדרה של האו"ם. למרות שממשלת נתניהו השתדלה במשך שנים לגרום לאנשים לחשוב שזה השמאל שאחראי למצב, למעשה אין לימין סמכות בנושא ומן הסתם שרבע מהכנסת (השמאל) לא כפה את דעתו על שאר הכנסת (זה רק תרוץ בכדי להמנע מלהפעיל פתרונות אמיתיים). אריתראים וסודנים נחשבים כרגע לפליטים אוטומטית על פי האו"ם, גם כאשר הם עוברים דרך מדינה שלישית וגם אם סיבת הבריחה שלהם קשורה לשירות הצבאי במדינתם (או יותר נכון – הם זכאין להגנות המקבילות לזו של פליט). אפשר להתווכח לגבי צדקתו של האו"ם בנושא, אבל אי אפשר להתווכח לגבי כך שזו ההחלטה שהתקבלה. באותה מידה, אפשר להתווכח אם ישראל צריכה לפרוש מאמנת הפליטים ומההתנהלות המערבית המקובלת, אבל אי אפשר להתווכח שכל עוד אנחנו חתומים על האמנה, החוק מחייב אותנו לפעול בהתאם.

בכל מקרה, נכון לעכשיו, לפי מדינת ישראל אושרו סך הכל 104 בקשות למעמד פליט (קרוב ל-200 אושרו אי פעם וקרוב למאה עזבו מאז). אז מה עם כל ה-54 אלף האחרים? 330 איש הוחזרו לדרום סודן בהסכמתם (הויכוח על האם הסכמה זאת אמיתית אינו חלק מהדיון בפוסט זה). בפועל מספר המוחזרים גבוה יותר, אך לצורך הדיון אשתמש רק בנתונים שדיווחה המדינה לאו"ם. 5699 אנשים ממתינים לתשובה בנוגע לבקשה שלהם והמדינה עושה כמיטב יכולתה שלא לתת תשובה שכזאת. מתוך ה-37 אלף אריתראים שבמדינה ואלפי הבקשות שלהם, נסגרו רק 27 תיקים במהלך 2012 (19 קיבלו מעמד פליט ו-8 סורבו). כנקודה למחשבה אשאל: 27 תיקים טופלו ואתם עדיין חושבים שזה השמאל שמעכב את הטיפול בשכונה שלכם?

48,401 אנשים נוספים מוגדרים במצב "דמוי-פליטות", מה שאומר שהם נהנים מהגנה קבוצתית, מתוקף ארץ מוצאם. זאת אומרת שלמרות שמדינת ישראל עוד לא הכירה בהם כפליטים (כי היא לא מתעסקת בזה בכלל), אריתראים וסודנים מוגנים כפליטים, עד אשר יוכח שהם אינם.

"עם כל הרצון הטוב" – הסברים פונקציונליים לאי-יכולתה של ישראל לקבל פליטים

עם כל הרצון הטוב, ישראל לא יכולה לקבל את כל פליטי העולם –

כ-45 מיליון בני אדם גורשו מבתיהם בכוח ב-2012. 36 מיליון מהם נותרו במצב כלשהו של חוסר בית גם בסוף השנה, כש-18~ מיליון עדיין במדינת המקור שלהם ו-10.5 מיליון הם פליטים במדינות זרות. כך שאין צורך בדמגוגיה – ישראל לא יכולה לטפל בכולם והיא אכן לא מטפלת בשום דבר שמתקרב ל"כולם": חלקנו בכח נע בין 0.5% ל-0.15% מהפליטים בעולם כרגע (תלוי בסוג הפליטים שאנו מתייחסים אליהם). ב-2012 כל יומיים בממוצע נוצרו בעולם אותו מספר הפליטים שישנו בישראל כרגע.

מהנקודה הזאת, ניתן להציג את ישראל בכל צורה שתרצו, בהתאם לבחירת קוקטייל המדינות והמדד להשוואה. אני בחרתי 23 מדינות שאפשר להשוות לישראל ברצינות, מטעמי מערביות או שכנות ושיש להם טווח פליטים סביר לדיון (מדינה שקלטה 500 אנשים היא לא פקטור להשוואה מבחינתי):

הגרף הזה נותן לנו איזו תמונת מצב כללית, אבל הסתכלות כזאת היא חסרת ערך, היות והיא לא לוקחת בחשבון את גודל המדינות, מצבן הפיננסי וכדומה. אבל כמו שאמרתי, מכאן זה הכל תלוי במדד שתבחרו:

• אם סתם תעשו ממוצע בין 23 המדינות, תראו שישראל צריכה לקבל אליה עוד 70~ אלף פליטים
  ממוצע פליטים ביחס לממוצע האוכלוסיות של מדינות המקלט, יקבע כי אנו צריכים לגרש כ-30 אלף פליטים
  ממוצע כלכלי (לפי תמ"ג לנפש), יקבע שאנחנו צריכים להכפיל את מספר הפליטים בארץ
  ממוצע צפיפות אוכלוסין יקבע שאנחנו בערך במספר הנכון

אנסה אם כן גישה הפוכה ואבדוק כמה המדינות הקולטות היו קולטות אם הן היו באותן תנאים כמו בישראל? זה כמובן ספקולטיבי לחלוטין והמציאות לא כפופה בצורה שכזאת לנתונים הללו (לדוגמא – לא בהכרח שאם מדינה היתה קטנה יותר היא היתה מקבלת פחות פליטים). אני לא מתיימר להצביע על קשר ישיר בין משחק בנתונים לחיזוי תוצאה בפועל. אבל הרבה אנשים בכל זאת מעלים טענות שכאלה למגבלה ישראלית עקב נתוניה ועל כן אני מעוניין "להעניק" את אותן מוגבלויות, גם למדינות אחרות ולהשוות.

עם כל הרצון הטוב, ישראל פשוט קטנה מידי –

כפי שאפשר לראות, למעט לבנון והולנד, במשחק הסימולציה הזה כל המדינות המארחות שבחרתי, היו מקבלות פחות פליטים לארצן, לו היו נמצאות באותה צפיפות אוכלוסין כמו זו של ישראל (362 איש לקמ"ר). אלא שכשם שאנחנו רואים שהן הורידו את מספר הפליטים בשטחן, אנו גם רואים שעם אותה צפיפות חלקן עדיין מקבלות יותר פליטים מאיתנו: גרמניה עדיין מקבלת פי 8 יותר פליטים ממה שישראל מקבלת; לבנון פי 4; אנגליה והולנד פי 2. כך שמצד אחד אנחנו רואים כאן שאולי אפשר לומר שיש קשר בין הצפיפות במדינות ליכולת שלהן לקבל פליטים, אך גם כאשר מאזנים את השדה, ישראל עדיין לא נמצאת בראש ויש הרבה מדינות שעושות הרבה יותר ממנה ביחס לשטח והאוכלוסיה שלהן.

טוב… אבל עם כל הרצון הטוב, ישראל לא עשירה כמו אותן מדינות –

כאן אפשר לראות שלפחות מבחינת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש, מדינות רבות עושות הרבה יותר מאיתנו עם הרבה פחות. כאשר לכולן תמ"ג לנפש ישראלי ($30,674.25), מרבית המדינות עדיין מאפשרות את כניסתם של יותר פליטים מאשר ישראל ו-4 מתוך 5 המדינות המובילות, אפילו מגדילות דרמטית את מספר הנקלטים.

לסיכום נסתכל על השילוב של כל הגורמים ביחד: גודל המדינה, גודל האוכלוסיה ותמ"ג לנפש –

גם בשקלול שלוש הטענות – הגודל של ישראל, האוכלוסייה ומצבה הכלכלי – 11 מדינות עדיין קולטות יותר פליטים מאשר ישראל, כאשר יש להן את אותם הנתונים כמו לישראל. בו זמנית, 11 מדינות הן גרועות יותר. ישראל נופלת במרכז ואם היינו מסירים את השכנות שלנו ומסתכלים דרך משקפת OECD או אירופאית כלשהי, אז היינו משתפרים קצת יותר.

אם כן מסתמן כי טענות הקוראים לגירוש, בנוגע ליכולות של ישראל אינן רלוונטיות בפועל. ההשלכות הכלכליות והדמוגרפיות על מדינת ישראל הן שוליות ביותר וגם מדינות אחרות, בהתאמת הנתונים לאלו של ישראל, מצליחות לעשות יותר מאיתנו. מצד שני, גם טענות אלו אשר חושבים שישראל לא עושה כלום הן שגויות. זה נכון שהטיפול בפליטים בתוך המדינה הוא עלוב (מיד נגיע לכך), אבל מבחינת מספר הפליטים, ישראל בסך הכל עושה את חלקה לפי הסטנדרטים המערביים. האם הסטנדרטים האלה לגיטימיים? זו כבר שאלה מוסרית שכל אדם צריך לשאול את עצמו. אבל מבחינה סטטיסטית, ישראל לא מצטיירת כאיזו סרבנית פליטים, בהשוואה אל העומס המוטל על שאר העולם המערבי (כמובן שעשיית הדבר הנכון, לא נותנת לגיטמציה להפסקת עשיית הדבר הנכון ועל כן, מן הסתם, העובדה שישראל קיבלה פליטים לקירבה, אינה משמשת צידוק לגירושם).

אם מספרי הפליטים בישראל הם סבירים, מה בעצם הביקורת של השמאל והעולם?

אני חושב שהצורה הכי ברורה להבהיר זאת יהיה להמשיל זאת להבדל שבין לקבל מאה שקל בשטר ביד, לבין זה שמישהו יזרוק לך 1000 מטבעות של 10 אגורות על הריצפה. הסכום זהה, אבל הדרך עושה את כל ההבדל שבין הכרת תודה, להשפלה.

גם בימין ובמיוחד בשכונות אליהן הפליטים הגיעו, אני חושב שיסכימו שאם נעזוב לרגע את שאלת הגירוש (במיוחד היות והיא לא אופציה כרגע), ברור לחלוטין שבכל מקרה הצורה בה הפליטים פשוט נזרקו ברחובותיהם, היא פסולה.

פליטים אינם אזרחים ואין צורך לדאוג להם לתנאים מושלמים, אלא מספקים ואנושיים (אני יודע שהאמנה קובעת סטנדרטים גבוהים יותר, אבל פה גם השמאל משקר לעצמו – כמעט בשום מקום בעולם הם לא זוכים ליחס שווה של ממש ואפשר גם להסכים שאדם יסתפק במועט, כאשר הוא מתארח במדינה המגנה עליו). כתבתי כבר בעבר, כי הדבר הנכון היה להקים עיר ארעית זולה בדרום הארץ (היא היתה יותר זולה מהכלא המיותר שבחרו לבנות) וממנה לאפשר לפליטים לצאת לעבודה בחקלאות וכדומה, כאשר הם חוזרים לביתם בכל ערב. כ-250 אלף עובדים זרים שיש להם מדינה לחזור אליה חיים בישראל; אפשר היה לוותר על 15-20% מהם לטובת אנשים שאין להם כרגע לאן ללכת.

אבל זאת לא הביקורת שיש למרבית העולם כלפינו. הבעיה שהם מתייחסים אליה – המקום בו ישראל בולטת בהפרש מהעולם המערבי – הוא בהכרה בפליטים:

וכאן ניכר ההבדל הדרמטי בין ישראל לעולם. ישראל מסרבת להכיר בפליטים כפליטים ומשאירה אותם במצב של "דמוי-פליטות". ראוי לציין שהאירופאים והאמריקאים דוחים כשני שליש מהבקשות לפליטים שהם מקבלים בתהליך סינון ראשוני. אבל לא מדובר בפליטים ממדינות מוגנות (שזה המקרה אצלנו) ואמנם גם אצלהם התהליך לא מספיק פרסונלי וגם בתוכו יש החלטות רחבות יחסית, אבל הוא מתקדם בהרבה מהתהליך אצלנו. אולי "מתקדם" זו לא המילה הנכונה – הוא קיים.

אבל מה המצב הזה אומר? בניגוד לאיך שזה נשמע בתרגום לעברית, אין הכוונה לרמז על כך שהאדם אינו פליט. בגלל שיש גבול ליכולת לחזות מצבי פליטות, שיערו באו"ם כי יתכן מצב בו יגיעו למדינה אנשים אשר אינם עונים להגדרות שהם קבעו מראש, אבל ברור שהם אכן פליטים. זהו מצב של "דמוי-פליטות", שאומר שהם זכאים להגנה, למרות שאינם נופלים בהגדרות הטכניות.

הסיבה השניה להגדרות הללו, הן מפני שלעיתים יש עומס פליטים עצום והמדינה המארחת לא יכולה בבת אחת לבדוק את כל הפליטים ולהעניק להם מעמד פליט פרסונלי. במקום זאת ניתנת להם הגנה קבוצתית זמנית, לצורך משך הבדיקה.

ישראל עיוותה את הכוונה של האו"ם ומשתמשת בהגדרה בצורה שקרית. למה ישראל עושה זאת? תכף נגיע לזה. אבל חלקכם אולי ישאל: אולי הפליטים שלנו שונים? אולי ישנה הצדקה לכך שנתנו להם הגדרה שונה?

אתיופיה, נורווגיה, איטליה, שווייץ, שוודיה ואנגליה, קיבלו אליהן 110 אלף פליטים מאריתריאה וכולם מוגדרים כפליטים. שיעורי ההכרה בפליטים מאריתריאה נעים בעולם בין 75 ל-90 אחוזים. בישראל מדובר על 0.2%. המדינה היחידה בעולם (מלבדנו) שקיבלה אריתראים והגדירה אותם כ"אנשים במצב דמוי-פליטות", היא סודאן וזאת מכיוון שאין מי שיבדוק במדינה המתפוררת הזאת זכאות למעמד פליט וגם ככה התנועה בין המדינות לא נפסקת לרגע. אז זה אנחנו וסודאן.

מה לגבי סודנים? 6 מדינות בעולם קיבלו 541 אלף פליטים מסודן (מלבדנו כולן אפריקאיות ובתוכן כמובן גם מצרים). רק אנחנו ודרום סודאן השתמשנו בהגדרת דמוי-פליטות ושוב פעם, רק לדרום סודאן יש הסבר לכך. אז זה אנחנו ודרום סודאן (למרות שכך ראוי לציין שמצרים דוחה מעל לחצי מבקשות הפליטות של הסודנים, אך בו זמנית חשוב לזכור שיש תעשיה שלמה של חטיפות פליטים לצורך כופר, תוך כדי התעללות, כך שאני לא חושב שאנחנו רוצים לקחת דוגמא מההתנהלות המצרית).

למעשה ישראל היא היחידה בעולם המערבי שעושה בכלי ה"דמוי-פליטות" שימוש שלא לצורך שאליו נועד. אתם יכולים לראות בטבלה למעלה, שההכרה של כל המדינות זהה למספר הפליטים שבשטחם, מלבד ישראל שאת ההכרה הזעומה שלה, אי אפשר בכלל לראות בגרף. רק 20 מדינות בעולם בכלל משתמשות בכלי הזה של "דמוי-פליטות". הנה המובילות של המועדון שלנו:

די ברור מהשמות ברשימה שזה לא מועדון מוצלח במיוחד ומתוך 20 המדינות שחברות בו, אנחנו במקום הרביעי. רק שגם זה לא המיקום האמיתי שלנו, היות ומדינות אחרות משתמשות ב"דמוי-פליטות" לצרכים אמיתיים, או בריסון. המיקום האמיתי שלנו מתגלה כאשר מחשבים את היחס בין פליטים לאנשים במצב דמוי-פליטות:

וכאן אתם מתחילים להבין את הביקורת על ישראל. אפשר להתווכח על דירוגה של ישראל בעולם, מבחינת מספר הפליטים הנמצאים בשיטחה, אבל לגבי יחסה לאותם פליטים אין ויכוח. ישראל היא מספר אחת בעולם ביחס שבין פליטים מוכרים לאנשים במצב דמוי-פליטות. על כל פליט שמדינת ישראל הכירה בו, יש 465 אנשים במצב דמוי-פליטות (האו"ם מכיר בהם ואנחנו מסרבים). בשביל להבין עד כמה היחס הזה הזוי, צריך רק לראות שבמקום השני, עם פחות מחצי מאיתנו (215), נמצאת אפגניסטן הכבושה והשרויה במלחמה טוטאלית מזה עשור.

אז מדוע ישראל מתעקשת שלא לבדוק את האריתראים והסודנים פרסונלית ולהשאיר אותם במצב "דמוי-פליטות"?

כאשר אדם מוגדר כפליט מגיעות לו הגנות ותנאים מסוימים. למעשה גם במצב דמוי-פליטות, מרבית ההגנות אמורות עדיין לפעול, אך מפאת גמישות מסוימת בהגדרה הזאת, ממשלת ישראל מצליחה לעקוף את כוונת האו"ם. מדוע היא עושה זאת? בשביל זה צריך להבין את הלך הרוח של הממשלה והכי טוב לפנות לשר הפנים האחרון שלנו, אלי ישי:

"האיום של המסתננים כאן הוא לא פחות חמור מהאיום האיראני", אמר השר ישי ל-ynet, שהוסיף כי מכיוון שהחוק עוד לא מאפשר לגרשם, "עד שתהיה לי אפשרות לגרש אותם אני אכלא אותם ואמאיס עליהם את חייהם"

ואכן זה מה שהממשלה עושה בפועל. שימו לב שעל הדרך ישי מודה גם במה שהם משקרים לגביו בדרך כלל לציבור: אי אפשר כרגע לגרש את האריתראים והסודנים מישראל. ולכן אומר בגלוי ישי, כי הוא יתעלל בהם עד אשר הם ילכו מכאן "מרצונם". אבל החוק הבינלאומי (סעיף 31 לאמנת הפליטים) לא מאפשר לכלוא פליט רק על עצם עבירת ההסתננות, כי הוא מכיר במובן מאליו: אדם שבורח מהמדינה שלו, לא יכול לדאוג לניירת ולבקשות מבעוד מועד ורואים בעבירת ההסתננות שלו כעבירה שנכפה לעשותה, באותה מידה שלא נאשים אדם שגנב רכב, אם עשה זאת כאשר סכין צמודה לצווארו.

תוספת לאחר פרסום (30.6.2013):
באשר לפליטים שאצלנו, הרבה מהם מוגנים מכייוון שערקו מהצבא ויש סכנה לחייהם או לעינויים, אם יוחזרו. הגנה זאת נובעת מהאמנה נגד עינויים ולא מאפשרת החזרה של אדם למצבים שכאלה. לא לכל האריתראים והסודנים בישראל בהכרח מתאימה הגדרת הפליט לפי אמנת הפליטים ולא לכולם תתאים ההגדרה לפי האמנה נגד עינויים ואכן, אין להשלות את עצמנו, כי סביר שיש כאלה שלא תתאים להם ואינם ראויים לשום הגנה. אבל כל זה דורש בדיקה של האנשים עצמם.

הגישה של ישי היא נקמנות זולה ולטעמי האישית לא מוסרית, אך היא בכל מקרה לא יעילה. רק מי שלא מכיר את המצב בסודאן ואריתריאה ואת ההתעללות שעברו רבים מהפליטים במצרים, יחשוב שהם יחזרו בגלל שנכלא אותם קצת. זה כמו לדבר על הקושי שלכם לצום ביום כיפור, ליד אנשים ששרדו את השואה. יתרה מכך, מאז בניית הגדר בדרום, כמעט ולא נכנסים לישראל פליטים נוספים. מתחילת 2013, נכנסו לישראל רק 62 מבקשי מקלט, כאשר אלו חיילי צה"ל שהכניסו אותם, מטעמי הומניטריות. גם אם נגיד שחשבנו שההרתעה אפקטיבית, הרי שמרגע שנבנתה הגדר, אין יותר צורך בהרתעה וכל שנשאר הוא רצון לפגוע באחר וחברות רבות שמרוויחות כסף מכליאה וענישה.

אז איך מתבצעת ההתעללות בפועל? מהם הדברים שהמדינה עושה לאריתראים והסודנים, שהיא לא יכלה לעשות להם לו היתה מכירה בהם כפליטים ולמעשה אפילו לא עושה לעובדים זרים אחרים בישראל?

כליאה – כמו שכבר ציינתי, המדינה לא יכלה לשנות את חוק ההסתננות, כך שיופעל על פליטים ולכן, בכדי לכלוא אותם למרות שלא ביצעו עבירה, הם מוגדרים כמסתננים בארץ (ובמצב "דמוי-פליטות" בחו"ל). אזכיר שוב: על פי החוק הבינלאומי, בכדי להרשיע אדם בהסתננות, ראשית צריך להוכיח שאינו מארץ מוגנת (מדינה שהאו"ם קבע שחל עליה הגנה גורפת כמו סודאן ואריתריאה), או שהוא מוחרג מהגנות הפליט (לדוגמה רוצח סידרתי מאותה המדינה אשר ברח מעונש). ישראל הודתה לאחרונה בבית משפט, שלא בדקה את התיקים האישיים של הפליטים ובכל זאת מבקשת לאסור אותם ולגרשם. למעשה אנו עושים היפוך מוחלט בין האו"ם שנותן להם הגנה קולקטיבית ואנו אשר נותנים להם ענישה קולקטיבית. אם יש לכם ביקורת כלפי ההחלטה של האו"ם לתת לכולם מחסה מבלי לבדוק אותם אחד-אחד, מן הראוי שתהיה לכם אותה ביקורת אם לא יותר, לגבי ענישה קולקטיבית לפני שבודקים אותם אחד-אחד.

ענישה על סיוע – כמו כן בחוק ההסתננות, ניתן להעניש את מי שמסיע או נותן מקום לינה ל"מסתנן". בפועל החוק הזה מופעל בצורה סלקטיבית. הרי אלפי בעלי דירות משכירים את דירתם ל"מסתננים". לא צריך יותר מאשר ללכת ברחוב המתאים בכדי למצוא "מסתננים" או דירות המושכרות להם. אבל המשטרה תוקפת ספציפית פעילים ישראלים למען פליטים ומגיעה אליהם לבתים ב-5 בבוקר ללא צווים, בכדי לעשות חיפושים מיותרים.

תעסוקה – במקום מעמד פליט, מקבלים האריתראים והסודנים אשרת שהייה מסוג 2א5, אשר אוסרת עליהם לעבוד בארץ. בג"צ פסק נגד קביעה זאת, אך עשה זאת רק מהכיוון של המעסיקים, כך שלא ניתן לקנוס אותם. המצב שנוצר: לפליטים אסור לעבוד – למעסיקים מותר להעסיק אותם. הגיוני, אה? לאחר הבג"צ המדינה החלה להטריד מעסיקים ולהזמינם לחקירות וביקורות (בכדי להרתיעם מהעסקת פליטים למרות ההיתר).

כספים – המדינה קבעה כי אסור למסתנן לשלוח כספים מחוץ למדינה (חזרה למשפחתם או לתשלום כופר במקרי חטיפה) וגם כאשר הם עוזבים את המדינה, הם לא יכולים לקחת יותר ממחצית משכר המינימום כפול שנות שהותם בישראל. לא מדובר בכסף גנוב או משהו, אלא שכר ששולם להם ביושר על עבודה חוקית (לאלה שהצליחו למצוא עבודה למרות הקשיים). אם יש כאן גניבה, הרי שעל ראש המדינה בוער הכובע.

בריאות ורווחה – כמעט כל הפליטים חסרי ביטוח או כיסוי רפואי. הם מקבלים טיפולי חרום בלבד בבתי החולים, בעלות אסטרונומית (לדוגמה לידה תעלה להם 9,000 שקלים כאשר אין שום סיבוכים). היות והחוק (והמוסר) מחייב את בתי החולים לטפל במקרי חרום, אך לרוב אין לאנשים הללו יכולת תשלום, המחיר מועבר למשלם המיסים (במקום שהפליטים יקחו חלק גם הם וישלמו ביטוח לאומי דרך המעסיק). הממשלה אומרת לנו שהפליטים עולים כסף למערכת הבריאות הציבורית וזה כמובן נכון, אלא שזו הממשלה שמתעקשת שלא לאפשר להם להפריש כסף לטובת הקופה הציבורית. הפליטים שיכולים להרשות זאת לעצמם, רוכשים ביטוחים פרטיים בערך באותו הסכום שהם לוקחים ממערכת הבריאות. מחקר של הכנסת מצא כבר ב-2009, שאם יאפשרו לזרים לשלם ישירות למדינה במקום לביטוחים הפרטיים (את הטיפול הם בכל מקרה מקבלים באותה המערכת לרוב), המדינה תרוויח עשרות מיליוני שקלים בשנה. גם בארה"ב חקרו את הנושא וגילו שבכל שנה הזרים בארה"ב הכניסו למערכת הבריאות 16.5 מיליארד דולר יותר ממה שהם הוציאו.
נוסף על כך, כל מי שסובל ממחלה כרונית – סרטן, איידס, סוכרת, לחץ דם, הפרעות פסיכיאטריות ועוד – לא מקבל שום ביטוח או טיפול, כי זה לא "מקרה חרום". אני לא צריך להסביר שאדם שצריך תרופה וידו אינו משגת, יעשה כל שבאפשרותו בכדי להשיג אותה ולחיות. גם רפואה בסיסית הם אינם מקבלים (מלבד דרך עמותות ומרפאה אחת שהמדינה פתחה לרשותם בעקבות הסערה על האפרטהייד שנוצר בבתי החולים. אינני יודע לתת נתונים לגבי היקף הטיפולים בה כיום, איכותם או מחירם). מלבד הפגיעה בהם, זה מגדיל את הסיכון להדבקות ממחלות (אשר אינן בוחרות בהן כי הם אריתראים או סודנים, אלא כי הם גרים בצפיפות, באזורים עם מערכת תברואה כושלת ואנו מסרבים לתת להם טיפול לפני שהם קורסים).

מיסוי – במצב "דמוי-פליטות" המדינה לא מעניקה אף נקודת מס, כפי שנהוג עם ישראלים או עובדים זרים אחרים, מה שהופך את האריתראים והסודנים העובדים, למשלמי המיסים הגבוהים בישראל (באותה מדרגת מס כמובן). הכנסות המדינה מהמיסים הללו, מוערכים בכ-100 מיליון שקל בשנה. זאת לעומת תדמית הנצלנים שהמדינה משווקת.

סוף דבר:

אם מזדון ואם מטיפשות, ממשלת ישראל מייצרת ומנציחה מצב הפוגע בפליטים ובתושבי השכונות כאחד.  לאחר מכן היא מסבירה לציבור שהאשמה מוטלת על השמאל (שחסר כל כח בכנסת), אירגוני זכויות האדם (שלכל היותר יכולים להגיש בג"צים שהממשלה יכולה לעקוף בחקיקה – כפי שהיא עושה בפועל), או הפליטים עצמם (שאין להם שום סמכות בנושא).

המדינה מסבירה לנו שהיא מטפלת כראוי בכל הפליטים, אבל שוכחת לציין שיש רק כ-100 פליטים כאלה מבחינתה וה-54 אלף אחרים זו כבר בעיה שלנו.

אומרים לתושבי השכונות שהפיתרון הוא גירוש, כאשר הממשלה יודעת שגירוש בכלל לא אפשרי והפיתרון האמיתי הוא פיזור אוכלוסיית הפליטים או בניית "עיר" פליטים בדרום. נשמע יקר? אבל הפליטים עצמם יכלו לבנות אותה בשכר נמוך, כאשר המדינה היתה צריכה רק לספק את החומרים וההכוונה (פליטים גם עבדו בבניית הגדר על גבול מצרים שנועדה למנוע את כניסתם). כליאה של פליט במתקן סהרונים עולה לנו 100-125 אלף שקל בשנה, לא כולל עלויות הקמה של כחצי מיליארד שקל (עד כה הכליאה עלתה לנו כ-1.25 מיליארד שקל). בתפוסה מלאה (שח"כ מירי רגב פועלת למענה) על פני עשר שנים מהקמתו, המתקן יעלה לנו כ-9 מיליארד שקל ועדיין יוכל לטפל רק ב-13% מהפליטים – מה שלא יעשה שום שינוי אצלכם בשכונה. עיר מקלט עם בניה קלה, היתה זולה יותר ומשם יכלו הפליטים לצאת כל יום לעבוד בחקלאות או מקצועות אחרים שישראלים אינם מאיישים ולחזור לביתם בערב (אזכיר שוב שבישראל ישנם כרבע מיליון עובדים זרים).

פוליטיקה היא הפשרה שבין אידאולוגיה לפרקטיקה ועד אשר נהיה מסוגלים לקבל את הנתונים כפי שהם ולהסכים על הפתרונות שאינם אפשריים – גם אם הם הרצויים ביותר מבחינתנו – לא נוכל לקדם את הפתרונות שבאמת יכולים לעבוד. אנחנו לא חייבים להחליף מפלגות או צדדים פוליטיים, בכדי להסכים שהפוליטיקאים בשני הצדדים לא מייצרים את התוצאות הרצויות לנו. חברות רבות, חלקן בבעלות ח"כים או אנשי ביטחון, מגלגלות מיליארדים מהפתרונות שמוצעים לנו ובעוד שזה לא אומר שהם בהכרח לא נכונים, זה כן אומר שאנחנו צריכים להפסיק להאמין כי רק עקרונות ופטריוטיות משחקים כאן תפקיד.

54 אלף פליטים ומאות אלפי ישראלים מחכים שנתבגר מעבר למחנאות משתקת. אנחנו לא צריכים להתחבק ולפצוח בריקודי עם ברחובות, אלא פשוט להפסיק להרביץ אחד לשני בזמן שהחבר'ה למעלה צוחקים וסופרים את הכסף והשררה שהם מפיקים, על חשבון קרבות האידאולוגיה חסרי המשמעות שלנו. הבעיה שלנו עם הפליטים, היא לא שהם בארץ, אלא שהם במקומות מסויימים ולא נכונים בארץ. זה הדבר שכולנו יכולים להסכים עליו וכולנו יכולים לפתור. פגשתי שמאלנים שגרים בשכונות שקלטו פליטים ופגשתי ימנים שגרים בשכונות שקלטו פליטים – עוד לא פגשתי פוליטיקאי שגר שם.

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג במשרה מלאה, המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-45 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.

—————————————————————————————————————————–

רוצים לבדוק את המידע שהצגתי בפוסט? אין בעיה:

את דו"ח האו"ם המקורי תוכלו למצוא כאן, או לצפות בקבצי המידע שמאחוריו דרך הגוגל דוקס של הבלוג (כל המידע בפוסט הזה מעודכן לסוף 2012). את הניתוח והמידע שאני אספתי וממנו נבנו הטבלאות תוכלו לראות כאן (אזהרה: מבולגן).  נתונים כלליים לגבי מדינות נלקחו מויקפדיה ונתונים לגבי התמ"ג של מדינות נעשה ע"י ממוצע בין ארבע מקורות שונים שתוכלו לראות כאן. כמו כן, בחלק של הבנת ההבדלים שבין "פליט" ל"מצב דמוי-פליטות" בישראל, נעזרתי בנעה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט בקו לעובד, ושתי דו"חות שלה שתוכלו למצוא כאן וכאן.

עוד דברים שכתבתי על הנושא:

666% מהפשיעה בישראל: אריתראים וסודנים. המשטרה: "אצבעותיהם הופכות לסכינים והם אוכלים תינוקות" – חקירה לתוך נתוני הפשיעה המוצגים בעיתונות בנוגע לאריתראים וסודאנים.

שבוע בתחנה המרכזית – העברתי שבוע שלם מהשקיעה ועד הזריחה ברחובות בהם גרים האריתראים והסודנים בכדי להביא תמונת מצב מהשטח, כולל הזונות, סוחרי הסמים, הנרקומנים, הסרסורים ועוד. כמו כן, דיברתי על סוגיית הפשיעה בקרב הפליטים והבאתי את המחקרים הרלוונטים (תגובות בנושא פשיעה נא להשאיר שם).
אסור לא להשוות – השוואה שערכתי בין השיח של נבחרי הציבור בישראל בנוגע לפליטים, לבין השיח של מנהיגים בגרמניה של שנות ה-20 וה-30.