עיניים פקוחות 10.7.2013: דמוקרטיות נופלות לאט

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

הנושאים לא מסודרים במכוון, בכדי להמנע מהקטגוריזציה הטבעית שבה אנו פוסלים מידע, רק בגלל שהוא נופל במשבצת כזאת או אחרת (אבל מומלץ לסבול עד הסוף ולחפור גם ב"ממסטרים" בתחתית). אני משתדל להביא את הדברים שעברו דרכי במהלך השבוע, אבל סביר וברור שלא אמצא ואציג את הכל. קראתם משהו מעניין שלדעתכם סובל מתת-דיווח או עיוות? חשבתם שפיספסתי משהו חשוב? שלחו לי לינק בפייסבוק של הבלוג או באימייל (בנושא רישמו "עיניים פקוחות") ל: Eishton@gmail.com.

10.7.2013:

120 אסירים שובתים רעב במתקן המעצר האמריקאי בגואנטנמו, אשר היותו מחוץ לארה"ב, מאפשר מאסר ועינויים בניגוד לחוק האמריקאי (והבינלאומי). 44 מהם מואכלים פעמיים ביום בניגוד לרצונם דרך זונדה, בעודם קשורים לכסא. הראפר מוס-דף (עכשיו קרוי יאסין ביי) התנדב לעבור את החוויה אל מול מצלמה, בכדי להמחיש זאת לציבור:

על הדרך נזכיר, ששבוע שעבר טקסס "חגגה" את ההוצאה להורג ה-500 שלה (מבלי להתייחס לכך ששיעור ההתאבדות של אותם נידונים למוות בטרם ההוצאה להורג, הוא פי 10 מהאוכלוסייה האמריקאית ופי 6 מכלל הכלואים האמריקאים; ניצחון עצוב ואחרון של אדם על המערכת). כל נידון למוות זכאי לתת הצהרה אחרונה לפני הוצאתו להורג ותוכלו לקרוא אותן כאן. כמו כן, ארה"ב נמצאת במקום הראשון בעולם בכליאה של אזרחים, לא רק ביחס לגודל האוכלוסייה – 0.7% מהאמריקאים הם אסירים (2-3% מהאוכלוסייה הבוגרת) – אלא גם באופן אבסולוטי – בארה"ב 2.2 מיליון אסירים, כאשר במקום השני נמצאת סין עם 1.6 מיליון אסירים (זאת למרות שבסין פי 4.3 יותר אנשים). ובצורה הברורה ביותר: רבע מהאסירים בעולם, הם מהדמוקרטיה הנאורה המתיימרת להנהיג את  אותו עולם (72% מהאמריקאים לבנים, אך 70% מהאסירים שלהם אינם). בכדי להבהיר שמדובר במדיניות וחלק משינוי אופיה של ארה"ב, אביא את הגרף הבא של מספר האסירים בארה"ב ב-80 שנים האחרונות:

US_incarceration_timeline-clean-fixed-timescale.svgבהקשר הישראלי – גם בסהרונים המחזיק אפריקאים שלא ביצעו עבירה פלילית (הסתננות היא עבירה, רק לאחר שהמדינה בודקת ומראה שהאדם אינו פליט. בג"צ דן כרגע בנושא) וגם בבתי הכלא המחזיקים אסירים פלסטינים, ישנן כרגע שביתות רעב. עתה אנו גם מגלים, שכמו בן זיגייר, היה לפחות עוד אסיר X אחד באותו הכלא, שאנו לא יודעים עליו דבר ובאותה מידה יכול היה להיות מוחזק בגואנטנמו (כתבתי בעבר על מבנה הצנזורה הישראלית וכיצד ניתן להעלים כל אדם בישראל, תוך מעורבות של קומץ אנשים בלבד).

פואנטה? אין לי יותר מידי. סתם תזכורת לנתונים שעומדים מאחורי המונחים שאנחנו משתמשים בהם כמו "מערבי", "דמוקרטי", "נאור" וכדומה.

***

היומן של אישתון – עבר דירה ומעכשיו נמצא בדף נפרד משלו, כדי שתוכלו לקרוא ולשתף בקלות. כל ההפגנות, הכנסים, הרצאות, דיונים ואפילו ארועי תרבות החשובים והמגניבים ביותר (וחינמיים בלבד).

***

איך לזהות רכב משטרתי סמוי (לא נכון לכולם, אבל עדיין):

***

הטייקונים המכובדים – לא יעשו פה עסקים, אם לא נתנהל איתם בצורה הוגנת ונכבד הסכמים או פרקטיקות עסקיות מקובלות – כך אומרים לנו שוב ושוב לפיד, נתניהו וחבריהם. שבוע שעבר, יוסי לנגוצקי, האיש שגילה את הגז מול חופי ישראל, זכה בתביעה כנגד הטייקון בני שטיינמיץ, על סך יותר מ-50 מיליון שקלים. זה אותו השטיינמיץ שהחברה שלו נחקרת כרגע בחשד לשחיתות ושוחד בכריית ברזל באפריקה (ככל הנראה בידיעתו). למעשה לא ברור על איזו "התנהלות תקינה" מדברים באוצר, בממשלה ובציבור התומך, שהרי כל הטייקונים שלנו – כולם – קשורים למחיקת חובות, תספורות ובריחות שונות מחובותיהם, כאשר הכל נופל על הציבור. יוסי לנגוצקי מלמד אותנו דרך המקרה הפרטי שלו, על האנשים שאומרים לנו שהמערכת לא הוגנת כלפיהם ומתנהלים בתרבות כלכלית גבוהה יותר מזו שאנו מספקים להם (מתוך לונדון את קירשנבאום):

ואלו האנשים שאנחנו צריכים לסמוך עליהם שידווחו על נתוני אמת ביצוא ושלא יעבירו את הגז דרך חברות קש. לא מכירים את הנוהל? אזכיר לכם את האחים עופר ואת מכירת הפוספטים של כולנו, שעליהם הם עשו רווח גולמי של 480 מיליון דולר בממוצע בשנים האחרונות ושילמו עליהם תמלוגים של 3 מיליון דולר בלבד. בעזרת תרגיל אחר (שסביר שיעשו לנו עם הגז), הם אנסו את ים המלח והתחמקו מתשלום המיסים שהובטחו – בדומה להבטחות הנוכחיות בנוגע לגז (2 הדקות מהנקודה בה התחלתי את הסרט הן הרלוונטיות לנקודה, אבל כל הסרט מומלץ למי שעדיין לא צפה):

***

משפט אולמרט איננו למעשה משפטו של אולמרט. בישראל אין חוקה ואין גם יותר מידי כבוד לחוק. אפילו שמאלנים שמקדשים את בתי המשפט, לא עוקבים אחרי הפסיקות הגדולות ועל כן משפט אולמרט נותר "משפט אולמרט", כאשר המשמעות התקדימית שלו בציבור ולמעשה בכלל ההבהרה לציבור של מהו "תקדים", אינה קיימת.
מה שעומד כאן על הפרק, זה האם נציג ציבור רשאי לקבל כסף במזומן מבלי לדווח על כך, אם זה לצרכים פוליטיים? בארה"ב דיון שכזה בבית המשפט העליון, היה דומה לפסיקות כמו "כסף הוא דיבור" (citizen united) והיה סביבו דיון ער והפגנות, כאשר ברור לכולם שפסיקה לא נכונה של בית המשפט, פותחת את הדלת לשוחד חוקי ולשליטה גדולה יותר של בעלי ההון במגרש הפוליטי. פה בישראל זה עובר יחסית מתחת לרדאר וכמעט ללא עניין של הציבור (יש עניין באולמרט, אבל שום עניין בתקדים המסוכן עצמו).

המחוזי כבר עשה את הביזיון שלו בפסיקה של אולמרט, כשבין השאר קבע שאיש עסקים אמריקאי יכול לתת חצי מיליון דולר לפוליטיקאי ישראלי מתחת לשולחן וזאת לא עבירה (מתוך הכתבה של ר. דרוקר):

"חודש אחר כך, קובעים השופטים, טלנסקי נותן לאולמרט 15 אלף דולר ברחוב. לכל אחת מהעברות הכספים הללו יש ראיות חיצוניות מסייעות. נתן לו ברחוב. בלי הקשר, בלי כלום. איך זה לא עבירה? אם זו לא עבירה, אז נגמר הסיפור. אפשר לתת לפוליטיקאים הכי בכירים פשוט כסף מזומן ברחוב. זה לא שוחד, לא הפרת אמונים, לא כלום. מותר."

כפי שמציין דרוקר, אין עוררין על כך שאולמרט קיבל כספים רבים במזומן, לא דיווח עליהם, שיקר בדיווח למבקר המדינה לגביהם והחזיק אותם בכספת סודית. כל אלה הן עובדות. הויכוח – בעולם ההזוי שאנו חיים בו – הוא האם הדברים הללו מהווים עבירה פלילית או לא.

בהקשר הזה, אות הקלון האמיתי של אולמרט, הוא הזיכוי שלו. אולמרט ביודעין הציג קו הגנה, אשר ידע שמשמעותו רחב יותר מהקשרו האישי. הוא לא רק חמק מעונש על פשעו – שזה יצר השרדות ברור (גם אם נלוז) – אלא הכשיר את הפשיעה בכלל. אדם השואף להיות מנהיג, צריך להיות מוכן לסבול למען טובת הכלל, מה שאומר שגם אם הוא היה זכאי – והוא לא – אתה לא רודף הליך שסופו הלבנת פעלם של פושעים. דמיינו שהנשיא קצב לא היה כופר בכך שאנס, אלא טוען שהאונס היה חלק מפעילות פוליטית ובכך מכשיר אונס שכזה לכל אשר יבואו אחריו. גם אם קצב היה זכאי – והוא לא – הרי שבעיניי משרת ציבור אמיתי, טובה הרשעתו שלא בצדק, מזיכוי אשר מבטל את הצדק בכלל.

אם העליון לא יהפוך את הזיכוי המגוחך הזה של המחוזי, אני לא רואה איך יצליחו להרשיע את נציג הציבור הבא שיקבל שוחד, למעט אם תהיה הקלטה שבה הוא אומר "תודה על השוחד הזה. אני כל כך שמח שנתת לי שוחד בעבור מעשה פלילי, ועכשיו אני, שתעודת הזהות שלי היא 76423510, אפעל למענך דרך המשרד שלי, כי נתת לי שוחד ולא סתם מעטפות תמימות של כסף ברחוב שהכנסתי לכספת סודית. כמו כן, רצחתי מלא אנשים".

זה בערך הרף שהציב המחוזי ועלינו לקוות שהעליון יהפוך החלטה זאת ויעצור את מגפת השחיתות בישראל. בארה"ב העליון לא עשה זאת ותחקיר חדש חושף את המסלול האמריקאי בו אנו צועדים והיעד אליו נגיע:

***

החדש של לואי סי קיי לאלו מכם שפיספסו כמוני (מפורק לחתיכות ברחבי היוטיוב):

***

בממוצע פחות משני ילדים מתים בשנה לאחר שנשכחו ברכב. סביר שכל שטות שתזרקו לאוויר, גורמת למותם של יותר ילדים מאשר הנושא הזה. לאלה מכם שזקוקים לקלישאות: כן… כל ילד הוא עולם ומלואו. אבל לחייב התקנת מכשיר בעלות של מאות שקלים, למיליוני אנשים, בגלל ששני ילדים בשנה מתים, זה מגוחך וזו הקצאת משאבים הזויה ביחס לבעיה. אתם רוצים לקנות איזה מכשיר לרכב שידאג ל-0.000001% מסיבות המוות האפשריות לילדכם? שיהיה לכם לבריאות. זה הילד שלכם ואני יכול להבין את החרדות של הורה לילדו. אבל אל תחייבו אחרים לעשות זאת ואל תנסו לשכנע את עצמכם שזה בגלל שאתם מודאגים לילדים באשר הם:

***

העיתונאית(?) המצרית היבה חמדה אבו סייף מכיכר תחריר עם קריאה לעם ישראל, שלא גורמת לי לקוות שהיינו מצרים, אבל לקנאה מסויימת ברוח הקרב הדמוקרטית שלהם:

אין ספק שהיבה אינה מה שמצטייר לנו כשאנחנו מדברים על המצרים ועל ההפיכה במצרים. התקשורת נתונה בידי "פרשנים ביטחוניים", שלא מסוגלים לראות  את המציאות מלבד מאשר באספקט של משיכת כוחות בין גורמים עוינים לישראל. הנקודה הבאה שלי היא נקודת "אמרתי לכם", אבל אני לא מעלה אותה ככזאת, אלא כנקודת "אל תאמינו למה שהם אומרים לכם". לפני כשבעה חודשים, כשהחלו מחדש ההפגנות בכיכר תחריר, כתבתי  פיסקה על הנושא ועל הסיקור הישראלי של האירועים שכולו היה ההשלכות והטרור שעתיד להתרחש סביבנו (1.12.2012):
"כ-100 אלף איש הפגינו אתמול בערב בכיכר תחריר, נגד החוקים האנטי-דמוקרטים שנשיא מצרים העביר לאחרונה. אני חושב שהמצב שם הרבה פחות ברור ממה שנדמה לנו מבחוץ ומהידיעה האבסולוטית שמנסים לטעון לה פרשנים פוליטים. המדינה הזאת נקרעת בקרב אמיתי בין האנשים שרוצים להתקדם לדמוקרטיה עם זכויות פרט, לבין האנשים שתומכים בשלטון הדת (והצבא) עם דמוקרטיה מוחלשת סביבו. בתוך המרק הזה, יש הרבה קבוצות שיש להן אינטרסים שררתיים וכלכליים שמושכות לכיוון שלהן. אם מצרים הוכיחה משהו עם אותה מהפכה שהעיפה את מובארכ, זה שעריפת הראש איננה פיתרון ושמחאות הן תהליך ארוך. באותו האופן אני פוסל את ניסיונות ההפחדה של פרשנים ישראלים, לגבי מקרים שקבוצות קיצוניות יותר יעלו לשילטון. האנשים האלה ברחוב לא יעלמו רק כי השלטון יתחלף והניסיון לתאר את מצרים כמדינה אחידה שתיישר קו עם ההנהגה שלה, הוא תיאור מצב פשטני והכללתי שלא מחובר לתמונות היוצאות ממצרים. זו מדינה במלחמה על עצם הגדרתה. הדחיה של מוריסי היא עדות לכך שהמפגינים רוצים שינוי של השיטה ולא החלפה של האיש שעומד בראשה של אותה שיטה שהם דחו. אינני יודע מה יוליד יום, אבל אני בטוח שמשטר קיצוני לא יהווה איום לישראל (כפי שמשדרים לנו), לפני שהוא ינצח את ההתנגדות העזה הפנימית. וכרגע, לא נראה שזה אפשרי בלי לרצוח כמה מאות אלפי מתנגדים מובהקים (אם בכלל)."

ההבדל בין הניתוח שלי לניתוח המצוי שהוצג בתקשורת בזמנו, הוא שסך הכל הסתכלתי על המפגינים בזכות עצמם ולא כזרוע סמויה מטעם ארגון אחר. בעוד שפרשנינו התעקשו לנתח את מצרים כאומה במלחמה להחלפת הראש, מצרים הוכיחה שוב שהיא במאבק להחלפת השיטה.

גם עכשיו עיתוני ישראל נוהגים באותה צורה ואפילו השמחה שלהם על המהפך, היא לא של ניצחון דמוקרטי ומאבק לזכויות ופרנסה (וכן – זה היה תהליך סופר דמוקרטי; זה התהליך שעליו בנויות דמוקרטיות, גם אם לא כולם עשו זאת מהאינטרס הדמוקרטי), אלא שמחה ישראלית על נפילת האחים המוסלמים. הפחד שלנו היה ריק וכך גם השמחה הנוכחית. המצרים עדיין באותו המאבק והוא עדיין לא קשור לישראל בשום מדד ריאלי. גם ככה, במדינה עניה כמו מצרים עם צבא עצום כשלה (מקום 11 בעולם מבחינת משרתים פעילים), כספי הסיוע של ארה"ב (כ-2 מילארד דולר לשנה בממוצע) הם קריטיים לצבא ומהווים בין 22 ל-34 אחוז מהתקציב שלו. כל מי שמנתח את המצב בהתעלם מהאינטרס הכלכלי העצום הזה, שמבטיח שהמצרים יפעלו בכדי למנוע פעילות כנגד ישראל (הסיוע החל עם חתימת הסכם השלום איתנו ב-1979), מתעלם מחלק קריטי ביותר, בהקשר הביטחוני של ישראל. מסמך סודי שחשפה ויקיליקס ב-2011 (סעיף 4), שמקורו בשגרירות ארה"ב  במצרים, מעיד בדיוק על הקשר הזה ומוסבר בו בפירוש, שהסיוע האמריקאי למצרים, הוא המחיר לשמירה על שלום עם ישראל והטבות צבאיות נוספות. השילוב של הגדר בדרום והשליטה האמריקאית בצבא המצרי דרך כלכלתו, פשוט לא מאפשרות שום איום רציני על ישראל. המצב בסיני אולי ידרדר לתקופה, אבל בהתאם לכך תגבר הפעילות של הצבא המצרי באזור ובחוסר רחמים – לא כי אכפת להם מאיתנו, אלא עקב 2 מיליארד סיבות אחרות.

והנה עמיר שיבי מביא את הכותרות של לפני ואחרי המהפך הנוכחי – חפשו את ההבדלים:

חשש בישראל

ולצד כל ה"איומים" ממצרים – מי המדינה שמוכרת הכי הרבה נשק לעולם הערבי? למעשה אפילו יותר מכך – מי המדינה שמייצאת הכי הרבה נשק בעולם ביחס לגודלה? כן… ישראל. (מומלץ לצפות בסרט "המעבדה" בכדי להעמיק יותר בנושא). האבסורד מדבר בעד עצמו. העובדות לא שונות מהתמונה המוצגת בפנינו, הן הפוכות ממנה.

***

"אנשי הערק" – לא יודע אם מישהו מכם עדיין לא ראה, אבל הנה השיר שלהקת שממל הקדישה לבלוג (ואני מקדיש חזרה לתומכי הבלוג באשר הם):

ולאלה מכם שמעדיפים שיר מחאה יותר ג'אזי שכזה:

אבל אין ספק שהזוכה של השבוע הוא גיא בר מואב, עם היצירה הזאת שחוצה את כל הגילאים ותישאר איתנו לעוד שנים ארוכות (בקטגוריה של "דברים שעשיתי בגיל 10 שמנעו ממני להבחר לכנסת בגיל 40"):

עוד בעקבות הרפורמה – התחיל ליין של מסיבות מרד, כאשר מנה ערק עולה 5 שקלים ובירה עשרה שקלים. הם רק צריכים גג או גינה פנויים. יש לכם? אז יאללה.

קשה לעקוב אחרי מספר הפעמים שלפיד החליף את ההסברים שלו, אבל עכשיו הוא תולה את האחריות על הרפורמה באלכוהול על קודמו, שטייניץ (את תגובתי לשקר החדש תוכלו למצוא כאן).אבל הרפורמה באלכוהול היא חלק מהתנהלות רחבה יותר. גזרתי חלק מראיון של לפיד אצל לונדון וקירשנבאום, שבו הוא מספר על יומיים מלאי משמעות בתפקידו; יומיים שמגלים לנו לאן שטה הספינה הכלכלית של ישראל. הסיבה שלפיד מרוצה מאותם יומיים, היא שנציגי חברות הענק הנכנסים למשרדו לאורך כל היום, מאוד מרוצים ממנו. לצידם גם לוביסטים ונציגים של מדינות זרות שלפיד עצמו מסביר כי הוא מסדר להם קשרים ועסקאות בישראל כי "זול פה" (להם לפחות). חבל שלנו אין נציגים שם:

זה מצטרף לאמירה שלו בראיון השבוע אצל קרן נוייבך, בהקשר של מה שהוא מוכן לעשות למען שילוב חרדים בשוק העבודה (שזה למכור את כולנו):

"זה מהלך כלכלי שמייצר עשרות אלפי מקומות עבודה. אני, בכל פעם שאני יושב עם חברה בינלאומית, אני אומר 100%, נעזור, ניתן הקלות מס – מה שאתם רוצים. [רק] תשכרו חרדים לעבודה"

קרן מצטרפת לשורה ארוכה של עיתונאים שמנסים להעמיד את לפיד מול המציאות העובדתית והצהרותיו שלו עצמו, אך מגלה כפי שגילו האחרים, שאין מגפון שמגיע לחלק הזה במוחו של לפיד (או שמא אין לאן להגיע?):


עוד בחודש האחרון לצד הקיצוצים לציבור –

עידן לנדו מסכם היטב כיצד רצחה יש עתיד את חוק הדיור הציבורי ו'הכלכלה האמיתית' מראה איך הם ממשיכים לדחוף את מחירי הדיור לשמיים || הם גם מקדמים את מס "משפרי דיור" שמוסיף לכם קנס של עשרות אלפי שקלים ברכישת דירה || הטבות לחברות הליסינג || חוק הריכוזיות מפר עוד הבטחת בחירות של לפיד ומעביר עוד כוח לבנקים ולחברות הגדולות על חשבוננו || כיבו את המצלמות בדיונים על חוק הריכוזיות בזמן שלוביסטים נכנסו ומסרבים לשחרר את הפרוטוקולים של הדיונים. בסופו של דבר הלחץ עבד והחוק הפך לחסר משמעות || תקציב החינוך החרדי גדל ב-50% (מאות מיליוני שקלים) ||  לא רק שהאוצר דואג להטבות בשווי מיליארדים לחברות הגדולות שלא משלמות מיסים בכלל, אלא שהוא נלחם בכם, הציבור, על זכותכם לדעת על כמה כסף מדובר || ואותם הח"כים שעושים את כל זה, דואגים להפיל הצעת חוק שתכריח אותם לחשוף אם הם מושקעים כספית באותן החברות, שלטובתן פעלו בכנסת (וכמובן שמנגד, כשיעלה איזה חוק שאומר שלמשטרה מותר לפרוץ אליכם הביתה או לצותת לכם, הם יאמרו: "אם לא עשיתם שום דבר רע, אין לכם ממה לפחד").

וברוח זו, בדיחה של תום אהרון:
ביבי ישב במסעדה והמלצרית שאלה אותו: ״תפריט?״ אז הוא ענה לה: ״ברור! וגם תביאי לי את הדף הזה שרשומים בו כל המנות שלכם״

ועמיר שיבי (שוב) מזכיר לנו את שיר אהובת הספן, שאני אישית לא ידעתי שאת המילים שלו, כתב שר האוצר שלנו:

שיר אהובת הספן - גרסאת לפידמה שכן, אל מול כל אלה, השבוע סופסוף עבר חוק השוויון בנטל וכאן חייבים להוריד את הכובע בפני לפיד, שהצליח להעביר חוק שיכנס לתוקף בעוד ארבע שנים. אני שמח גם לספר לכם שאתמול מכרתי פלאפון שעלה לי 500 שקל, ב-100,000 שקל (בצ'ק דחוי לעוד 4 שנים, של בנק שידוע כי הוא קורס בערך כל 3). מה לגבי הסנקציות הפליליות למי שיסרב להתגייס למרות החוק? אל דאגה, יש עתיד מטפלת בזה בשבילכם:

ואם עוד לא ראיתם, אז הנה לפיד מסביר מדוע הוא לא צריך להיות שר האוצר (אבל אפילו לפיד לא יכול לשכנע את לפיד שהוא טועה) –

***

הארץ נגד אישתון – שני טורי דעה יצאו בתקופה האחרונה מבית היוצר של 'הארץ' בהם אני מואשם בדברים מעניינים. בראשון יוסי קליין מאשים את הבלוגים בפרישתו של דורון רוזנבלום. לא מספיקה הטענה המצחיקה הזאת, אלא שלאחר טקסט שלם שבו הוא מסביר שאנחנו עיתונות פייסבוקית – "קצר, נחמד, ידידותי, מהלב!" – את מי הוא בוחר בתור המייצג של התרבות הזאת (שהוא ברא לכדי קיום יש מאין)? נכון… אותי. אין ספק שאני ידוע בטקסטים הקצרים והנחמדים שלי.

הדבר היחיד שהוא צודק בו, זה התיאור שלו את עצמו כדינוזאור מיושן, אשר מייחס לבלוגוספירה קלישאות של תרבות אינסטנט (בעוד שאני דוגל בדיוק בהפך – עיתונות איטית וחופרת – ואלו העיתונים שמביאים בימינו את המקורות הכי פחות בדוקים ועושים הכי הרבה טעויות בניסיון להביא כמה שפחות מידע, כמה שיותר מהר). אני אוהב גם שהוא בחר את הפוסט הכי לא מייצג של הבלוג (אנשי הערק), בכדי לנסות לספר את כל הסיפור של הבלוגוספירה, בעוד שברור שהוא נופל בדיוק במקום בו הוא מאשים את "הנוער": הוא לא באמת קרא את הפוסט וספק אם הוא קרא את הבלוג.

אז קליין, עברתי אחורה בדף שלך בהארץ , עד 2011 ואז התייאשתי – הכל טורי דעה. עוד לפני שהיה פייסבוק, אלו אתם שהבאתם את "עיתונות הפייסבוק". מה שמפריע לכם זה שכל אחד יכול לעשות את מה שהיה שמור רק לכם עד עכשיו: סתם לתת את דעתו הבלתי מתומכת על המציאות. ואתה צודק שזה סטנדרט נמוך לתקשורת, אתה פשוט לא מבין שאתה בסטנדרט הזה. מה שאתה קורא לו עיתונות – טורי הדעה – אני בכלל מתבייש להעלות לבלוג שלי. הפייסבוק הוא הפח בו אני זורק, את מה שאתה מגדיר כעיתונות.

ומאחד שממציא דברים, נעבור לאחר – נחמיה שטרסלר, שטען שאת "אנשי הערק" כתבתי לאחר שמוחי נשטף בעקבות מוביל מחאת הערק, הסופר דודו בוסי ומתוך בורות כלכלית. אלא שנחמיה אפילו לא טרח לבדוק את התאריכים של הדברים שהוא מפרסם ולראות שהראיון עם בוסי, בכלל התפרסם שלושה שבועות אחרי הטקסט שלי (כתבתי לנחמיה כאן). ומה עוד מסתבר? גם בוסי לא יודע מה הוא רוצה ממנו ומסביר בטור דעה משלו בהארץ, כי הוא בכלל לא קשור לשום מאבק, אלא סתם כתב כמה ציוצים בנושא.

עכשיו אם רק יוסי קליין יואיל בטובו להסביר לי כיצד נחמיה שטרסלר מייצג את העיתונות האיטית והאיכותית שלא מונעת ע"י אינטרסים זרים ואשר טורחת לבדוק עובדות, אני אשמח לתקן את עצמי. זה לא שהוא טעה במשהו רציני… סך הכל כתב טקסט שמתיימר להיות כלכלי, אך לא מציג נתון אחד שניתן לבדוק; טקסט שהטענה המרכזית שלו, מבוססת על כך שלא בדק את התאריכים של הכתבות שהוא מדבר עליהן ושהמציא יש מאין "מוביל מחאה", כאשר לא רק שאין מוביל, אלא שלמעט בחלל הרשת, אין גם מחאה (בהקשר של הערק).

קליין, שטרסלר – הבלוגרים לא הרגו את רוזנבלום, הוא ידע לפרוש בזמן. קחו ממנו רמז.

***

הפכתי לסביח של עובד? – הקורא נעם קדם, צילם את הגרפיטי הבא באמסטרדם השבוע. זו התעללות באותה תמונה של אובמה שאני משתמש בה כפרצוף של הבלוג, כאשר הטקסט על המצח שלו אומר: "בואו לכאן עם קצת חדשות" (לפחות על פי התרגום של גוגל).

come here with some news - Noam Kedemכמו כן, נעם מסוגל לאכול מנה סביח עם 63 ביצים ו-160 כפיות חריף ב-17.2 שניות.

***

"Girls", עונה 38 –

***

התפתחויות בפרשת א-דורה – חלק ניכר מהטענה של "ועדת החקירה" הישראלית, בנושא של מוחמד א-דורה, התייחס לתביעת דיבה צרפתית, כנגד הרשת ששידרה את הסרטון המקורי בו תועד הירי. לפני כשבועיים בית משפט צרפתי הפך את הקביעה הקודמת במקרה וזיכה את הרשת הצרפתית. כמובן שבניגוד לכותרות הבומבסטיות שנתנו לועדה המגוחכת ולהחלטה הקודמת – שהיתה "לטובתנו" – על ההחלטה הזאת כמעט ולא דיברו.

כבר כתבתי בעבר, שהחלטות בתביעות דיבה לא קשורות לאשמה. ישראל לא נוקתה מאשמה בפסיקה הקודמת (כפי שטענו רבים) והיא לא נמצאה אשמה בפסיקה הזאת. אבל השימוש הסלקטיבי של אנשים בתביעות הללו כאשר פסק הדין מתאים לסיפור שהם מעוניינים בו, מעיד על כוונתם האמיתית. הדבר היחיד שהזיגזג בבתי המשפט הצרפתיים מוכיח, זה שלא ניתן לקבוע בוודאות מה קרה באותו היום, על סמך הסרטון וניתוחים נסיבתיים אחרים (אם כי שמעתי על קטע כזה שבודקים גופה ויודעים מה קרה לה. אבל זה בטח סתם שמועה).

עוד בנושא, השבוע בערוץ 7 התראיין סנ"צ בדימוס אליוט שפרינגר, שהיה מעורב בשיחזורים (היות וצה"ל השמיד את הזירה כיומיים לאחר הארוע) בועדת החקירה הראשונה. הוא מסביר, כי הטענות לפיהן ניתן לקבוע על פי החורים בקיר שבסרט או לפי השחזור מי אשם בירי מופרכות (מרבית הקייס הישראלי). אבל הוא אומר כי מה ששכנע אותו בחפותה של ישראל, הוא שהווליום של הירי הסופי (זה שהרג את הילד ופצע את האב לכאורה), נשמע חזק יותר וקרוב למצלמה (לעומת עמדת צה"ל). אז הקשבתי שוב ושוב והשוויתי את הווליום לצילומים בתחילת הסרט, שם ברור שהירי מרוחק וגם ליריות שלאחר מות הילד לכאורה והם נשמעים לי באותו הווליום פחות או יותר. בכדי למנוע השפעות של פסיכו-אקוסטיקה (האזנה ממוקדת בחיפוש אחר צליל מסויים משפיעה על האופן בו המוח מפענח את הצליל), הסתכלתי גם עם אקולייזר לראות את הדציבלים בעין ואין הבדל משמעותי בין גלי היריות (הירי שהורג לכאורה את מוחמד, קצת חלש יותר מהירי בתחילת הסרט, אבל לא באופן דרמטי).

אני מניח שכל מי שקרא את מה שכתבתי על ועדות החקירה המגוחכות של ישראל, לא יתפלא לשמוע שהבדלי הווליום שמדבר עליהם שפרינגר, מסתמכים על זכרונו מהקרנה לפני הרבה מאוד שנים, כאשר הוא אומר "אחרי שהסבנו את תשומת הלב לכולם, כולם שמו לב לזה [להבדל בווליום לכאורה]"  – התנהלות מאוד מסוכנת מבחינה פסיכו-אקוסטית, של הולכת העד וסוגסטציה המשפיעה על מסקנותיו ואף שמיעתו.

שפרינגר מסביר ביושר, שהוא אינו מומחה לאקוסטיקה ומספר שיש מכשור שאפשר לנתח איתו את הוידאו בכדי לקבוע בסבירות גבוהה, מהיכן הגיע הירי. א-ממה? שהם לא שלחו את הסרט לניתוח קול שכזה. זו בערך המקבילה לכך שאני אעלה לראיון ברדיו ואתן עדות מז"פ מתחום המומחיות של סנ"צ שפרינגר ואסיים בכך שאומר שעקרונית, לשפרינגר (ודומיו) יש את האמצעים לבדוק את זה, רק שלא שלחתי את זה אליו לבדיקה. וכאן אנחנו חוזרים לבסיס של חקירה פלילית: כמו עם ניתוח קול, כך ויותר ניתן להסיק מסקנות מדעיות על ידי ניתוח הגופה. וכמו עם הגופה, אנחנו מתעקשים לטעון לגבי ניתוח הקול, תוך כדי סירוב לבצע את הניתוח עצמו.

במדינת פלסטין:

מועתז אידריס אל שראוונה (19) מצטרף לרשימת הפלסטינים שנהרגו ע"י צה"ל מירי "לרגליים" שפוגע בחזה או בראש. ממליץ לבדוק את מטרות הירי בצה"ל ולבדוק היכן ממוקמים האיברים שם || נעם ר. מביא נתון קטן אך דרמטי: היצוא מעזה שישראל מציגה כאיזו הוכחה לכך שהיא אינה תחת מצור? ארגזים ריקים || רביב דרוקר מסביר כיצד משרד השיכון מורח אותנו בשקרים על הוזלות מחירי הדיור, בשביל למנוע מערבים-ישראלים לרכוש אדמה בארץ || ישראלים תקפו צוות מתנדבים של ארגון "יש דין" || יוסי גורביץ מסביר על נישול האדמות בכפר סוסיא ולהלן הסרטון הקצרצר של 'רבנים למען זכויות אדם', המסביר את המצב:

מתנחלים תועדו בוידאו מציתים מחסן של פלסטינים בכפר עסירה אל קיבלייה || בצלם מביאים תיעוד לילה ממחסום תרקומיא. לא חושב שיש מישהו שיתנגד לבידוק בטחוני הולם, אבל "הולם" זה לא רק מהאספקט הבטחוני, אלא גם ביחס לאנשים שעוברים את הבידוק. צריך לפתוח יותר עמדות בידוק מקבילות (אין הכוונה להוריד את האבטחה) ולבטל את כל העמידה המשפילה הזאת (שמים כמה עמדות של טביעת אצבע דיגיטליות. בן אדם מעביר את האצבע, רואה אם הוא פסול מראש למעבר ואם לא לוקח מספר וממתין שלא במכלאות ברזל). אחד מהממתינים באותו ערב נמחץ בתור הצפוף, סדק צלע והועבר לבית חולים. להזכירכם, המחסומים הללו הופרטו ואיפה שנדמה לכם שמדובר בבטחון, למעשה מדובר בכסף:

על פי מקורות זרים, המוסד חטף את וואהל (או ואלל) אבו רידה, פלסטיני בן 35 ששהה במצרים לצורך טיפולים רפואיים לבנו (מוקדם מידי לומר אם ולמי הוא מקושר ואם הוא אשם במשהו). לפי אישתו, הוא קיבל שיחת טלפון מחבר שביקש לפגוש אותו בסיני (בזמן שהוא עצמו היה בתוך מצרים) ומאז נעלמו עקבותיו. ככל הנראה כל הנושא נמצא תחת צו איסור פרסום (מהסוג הרגיל בו כל העולם יודע – מלבד הישראלים). אחיו קיבל שיחת טלפון קצת לאחר החטיפה, בה נאמר לו שוואהל נמצא בכלא ישראלי. הסנגוריה הציבורית אישרה שהתיק של אבו רידה הגיע אליה ב-22.6 ועורך הדין שלו מסר, כי מדובר בהאשמות על רקע ביטחוני ולא פלילי ושאינו יכול להוסיף מעבר לכך, עקב צו איסור הפרסום.

אציין שלפי הלו"ז הזה, אבו רידה נחטף בין ה-15 ל-20.6. הפרסומים על הארוע מתחילים להופיע כשבוע לאחר מכן. ריצ'רד סילברטיין והבלוגרית והפרופסורית שריפה זוהור, מרמזים כי פעולות המוסד נעשו בידיעה של השלטונות במצרים. מנגד בכיר בחמאס מעזה, חליל אל-חיה, נתן ראיון לאל-מוניטור, בו הוא טוען שהפעולה נעשתה מתחת לאף של המצרים (תרגום שלי):

"לפי מקורות בטחוניים הנגישים לנו, כל הצדדים המודאגים בנוגע לענינים מצריים, פעילים בסיני ובמיוחד ישראל – שמנגנון המודיעין שלה, המוסד, הצליח לחטוף פלסטיני צעיר בסיני לפני מספר ימים ולהעביר אותו לכלא ישראלי – זאת ללא ידיעתם של כוחות הביטחון המצריים."

אפנה אתכם לידיעה מאוד שולית שקיבלה חשיפה מינימלית בתקשורת והתפרסמה ב-YNET כמבזקון באותו היום שהחלו הפרסומים בנוגע לאבו רידה:

4 קציני מודיעין הואשמו בריגול

צילום מסך ממבזקון ב-YNET

אז באותו היום שמתפרסם כי המוסד חטף אזרח פלסטיני בסיני, מתפרסמת גם ידיעה על כך שמצרים זיהתה ולכדה חלק מחולית ריגול ישראלית. קשר בין השניים? עוד לא ברור, אך באותו החודש היו עוד מספר ארועים דומים.

תוספת לאחר פרסום – טמקא מביאים עכשיו עוד מבזקון קטן על אבו רידה:

"הותר לפרסום כי ואלל אבו רידה, אזרח פלסטיני מעזה, נעצר לפני יותר מחודש בגין עבירות ביטחון המדינה. היום הוארך מעצרו בבית משפט השלום בבאר שבע בשמונה ימים נוספים."

***

התחקיר של ערוץ 1 על התנהלות המשטרה ביהודה ושומרון:

אתם יודעים איך שותים מים בעזה? ולאן הולך הביוב? 2 דקות על הנושא (אנגלית):

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, בויכוח ארוך (47 דקות) ראש בראש עם כתב אלג'זירה באוקספורד. דיין מביא את הגישה החדשה של "רסיס בישבן" ושצריך להשלים עם סכסוך נצחי שלעולם לא יפתר (אנגלית):

קריאה מוגברת:

הצלם ישעיהו בייטל התחבר לקבוצת ניאו-נאצים פריזאית ותיעד אותם במשך ארבע שנים, כאשר הוא מסתיר את היותו יהודי. "ארבע שנים של לילה" של איתי אלקעלי מביא את הסיפור המרתק הזה למסך (לא ראיתי את הסרט עדיין, אז אל תראו זאת כביקורת קולנוע):

בהזדמנות זאת אני מזמין יוצרי קולנוע איכותי, שאין להם במה (ולאחר שקבעתי שהחומר לטעמי או בעל ערך לציבור), להעביר אלי סרטים להפצה דרך "קולנוע אישתון" (דהינו הבלוג). קחו מצלמה ולכו להיות כתבים ודוקומנטריסטים ואני אתן לכם במה ואעביר אליכם תשלומים מבחירה, אם הצופים יחליטו להעביר כאלה בעבור עבודתכם.

מחקר חדש הצליח להוכיח שהסונאר שמשמש ספינות צבא בכדי לחפש צוללות, משבש ופוגע בדולפינים ולויתנים והוא מהגורמים הראשיים לכך שהם נתקעים על חופים ומתים.

המאמר המצחיק של "הבצל" בנוגע לחוסר האמינות של עיתון הדיילי-פלנט בו עובד סופרמן. מומלץ לקרוא את המאמר, עם ליווי של בריטני ספירס:

"הקול החופשי של העובדים" עוצר לרגע את הדלת המסתובבת בין האוצר לחברות האנרגיה וספציפית לתשובה, ומביא לנו תמונת מצב נוכחית של הסוכנים הכפולים בממשל שלנו. הכלכלה האמיתית משלימים את התמונה עם הדלת המסתובבת באגף שוק ההון במשרד האוצר.

תרגום לעברית של קטע מראיון עם אלן דג'נרס, בו היא מדברת על המעבר שלה לטבעונות לאחר צפיה ב"ארת'לינגס", שהוא אחד מהסרטים הטובים והנוראים ביותר שאי פעם נעשו. ואם כבר אנחנו בנושא – תחקיר ערוץ עשר על הרעלים בעופות שאתם אוכלים:

יהונתן קלינגר ממשיך לעדכן לגבי המאגר הביומטרי שלנו, שמסתבר שהוא פרוץ עוד ברמת התיכנון || יריב מוהר שואל מאיפה נובעת התמיכה בטרור באסלאם? || (מוניציפלי – הוד השרון) דויד רוטמן בקצרצר על האנשים שמנהלים את העיר ואיך כולם, בשורה התחתונה, נדלניסטים || הבלוג 'עמדת תצפית' יצר גירסא דיגטלית וחינמית של ספרו (נטול זכויות היוצרים) של הרצל "תל אביב" (תרגום: נחום סוקולוב).

***

המוזיקה שברקע – צלילים להקליד עימם.

***

הממסטרים (לחצו על אחת התמונות לכניסה ואפשר לגלול מתחת לתמונות לקריאה נוספת):

אם תמונה שצילמתם או ערכתם נמצאת בגלריה, לחצו כאן.

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג במשרה מלאה, המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-55 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקולוגיה, בחירות לכנסת, בין אנשים לשאר בעלי החיים, בין חרדים לחילונים, גזענות, הומור, המחאה החברתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, חוץ לארץ, חינוך, עיתונות, פוליטיקה, פלילים, צבא, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

53 תגובות על עיניים פקוחות 10.7.2013: דמוקרטיות נופלות לאט

  1. drevney הגיב:

    "Girls", עונה 38 –
    ??????????

    אהבתי

  2. תמרה הגיב:

    אתה נכס. נכס.

    אהבתי

  3. itamargalit הגיב:

    אפרופו מעבר תרקומיא, הנה כתבה ששודרה במבט על שגרת המחסום לפני שבועיים לערך.

    אהבתי

  4. Ofrah הגיב:

    מוס דף הוא משורר נהדר שמארגן מופעי שירת ראפ הניתנים לצפייה ביוטיוב. ל"מייצג" המזעזע שלו יש תקדים היסטורי: זה של הסופרת ג'ונה בארנס (Djuna Barnes) מ-1914, שתועדה מוזנת בכפייה כדי לשחזר את העינויים של הסופרז'יסטיות בכלא האנגלי באותה התקופה. (לצערי, לא הצלחתי להעלות לכאן את התמונה). יש לציין בהקשר זה, כי השיטות הן זהות ורק הכלים הישנים לא התחזו להיות "רפואיים". וזאת בנוסף לטרמינולוגיה: בימים עברו, היו אלה אנשי הדת שכינו אותנו "אחים" והבטיחו לנו גאולה כדי לשעבד אותנו – היום אלה הם היאיר לפידים.

    וכמובן, תודה (וסליחה על הטרחנות.)

    אהבתי

  5. כ. בראון הגיב:

    אהבתי את המשחק של מוס דף הרבה יותר ב"16 blocks" עם ברוס ויליס. הרבה יותר אמין. נו באמת… אולי גם תשים את הקטע של סליבריטאי ישראל נכנסים ל"צינוק" כדי "להרגיש בעצמם מה הרגיש גלעד שליט". חבל שלא הכניסו גם צלחת חומוס וטלויזיה שמשדרת מונדיאל. סתם כדי שיהיה אותנטי.
    ידוע שמרפאה מאולתרת באולפן מצטלמת הרבה יותר טוב מאשר חיים שלמים של משפחות שנהרסו בגלל פיגועי טרור. כל הכבוד!

    אהבתי

    • כ. בראון הגיב:

      כמובן גם שכל ה"צוות הרפואי" הוא לבן. הרי אין חיילים אמירקאים שחורים. ברור.

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אין ספק שעלית על הנקודה החשובה והעיקרית כאן.

      אהבתי

      • כ. בראון הגיב:

        אני מניח שאתה ציני, אבל קשה לי להאמין שפספסת את הנקודה הזו. בכל מקרה, כתבתי את התגובה עבור החלק הראשון של הפוסט המרתק הזה. המשך יבוא.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          איזו נקודה? שהוא אולי מגזים בחלק השני של הסרטון? אולי. אולי זה התחבר לו לדברים שראה או חווה. מעבר לכך, ראיתי בחדרי מיון אנשים שאינם אסירים צורחים ובוכים כשמכניסים להם זונדה. באשר להאשמה הבלתי מבוססת שלך לגבי אשמתם או קשרם של האסירים לארועי טרור – זו שליפת מותן והם לרוב לא מואשמים בכלום ובטח שלא מורשעים בשום בית משפט. גם אם הורשעו, אין בכלל קשר להזנה בכוח. למדינה אין זכות לחדירה שכזאת לגופו של אדם, גם אם הוא רצח אלף אנשים. זאת כמובן לא רק דעתי, אלא גם החוק בארה"ב, בישראל ובכל העולם המערבי. ההתנהלות של ארה"ב מתאפשרת היות וזה טכנית לא בשטחם.

          אהבתי

  6. דנסקי הגיב:

    הרבה חומר טוב יש פה. תודה!

    אהבתי

  7. עמנואל גרופי הגיב:

    אני מסכים עם כ.בראון בנוגע סרטון של הראפר. אין ספק שזונדה זה לא נעים ולא חוקי. ואני חושב גם שזה עוד כלום לעומת מה שקורה לאסירים בגואנטנמו מבחינת הפרה של זכויות אדם בסיסיות. אבל יש דמגוגיות מסוימת בסרטון, שכן למעשה, אנו למדים ממנה אך ורק על תגובתו (ואולי גם כושר משחקו) של הראפר כאשר הוא מקבל זונדה, ולא על אף אחד אחר בטח שלא על אסיר שובת רעב בגואנטנמו-שייתכן שאצלו זה הרבה יותר נורא- מי יודע ,אולי שם לא מושכים את הצינור בחומר סיכה כמו שעשו בסרטון, כדי להקל על ההחדרה לאף.
    בכל אופן, ישנה מידה מסויימת של הטעייה בהצגת הסרטון הזה לדעתי.
    אני רוצה לסיים בכך שהבלוג שלך נפלא ואני לאחרונה עשיתי לו מנוי(עם אפשר לקרוא לזה כך) ואני קורא בשקיקה
    כל מילה שלך ומאוד מסכים עם הפילוסופיה שלך וצורת הראייה שלך על מה שקורה סביבנו.

    אהבתי

  8. אבי הגיב:

    צריך לבדוק האם המספר האסטרונומי של האסירים בבתי הכלא בארה"ב לא קשור לעובדה שחלק גדול מבתי הכלא הם עסק פרטי שלבעליהם ,עם המון כסף, יש אינטרס שכמה שיותר מואשמים ייכנסו לכלא.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ההפרטה של בתי הכלא היא מבישה, אך עדיין שולית בהיקפה בארה"ב אל מול בתי הכלא הממשלתיים. יש תעשייה שלמה סביב זה שלא קשור להפרטה. לפחות לא במובן הקלאסי. כשכל הממשלה כבר מופרטת, מה המשמעות של כך שיש דבר שהוא ממשלתי?
      יש הרבה עובדים בתעשיית המלחמה בסמים, שהיא החלק הדרמטי בעניין הזה. מרבית האסירים נמצאים שם על עבירות קלות של סמים.

      אהבתי

      • perkepon הגיב:

        מעניין לראות בהקשר הזה שאין קשר בין המלחמה בטרור לבין העליה בכמת האסירים. העליה החלה הרבה לפני שהטרור האיסלאמי בכלל היה אישיו (שנות ה80 במקום העשור הראשון של ה21).

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        עוד נתון מזעזע הוא שכחצי מליון אנשים בשנה "מבלים" בבתי כלא בארה"ב לפני המשפט פשוט מכיוון שאין להם כסף לשלם ערבות. כלומר אנשים שטרם הוכחה אשמתם יכולים לשהות שבועות בבתי כלא לכל דבר ועניין לעיתים עקב אי יכולת לשלם כמה עשרות דולרים בודדים ערבות ראו כאן: http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=122725819
        כמובן שהאנשים הללו עולים המון כסף למשלם המיסים האמריקאי – 9 מילארד דולר בשנה. למעשה כל אסיר עולה כ-30,000 דולר בשנה למשלם המיסים האמריקאי – יותר מהשכר הממוצע במשק בישראל…

        אהבתי

  9. רועי הגיב:

    מעולה כתמיד.
    מה שרשום על הקיר ההולנדי זה יותר דומה ל- "for once come with some news" "לשם שינוי בוא עם קצת חדשות" כביקורת על הציפיות שנכזבו מאובמה. מציע לעיתונאי ברמתך להשתמש בתרגום מכונה ביתר זהירות.

    אהבתי

  10. רון הגיב:

    בקשר ל- "אתם יודעים איך שותים מים בעזה? ולאן הולך הביוב?"
    האם הייתה כוונת מכוון מאחרי הצגת הסרטון של אל-ג'זירה? האם רק רצית להציג את המצב בעזה, או לרמוז שישראל אשמה במצב המים שם?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      החיפוש שלך של כוונה, היכן שהיא לא הוצגה, הוא פסול מראשיתו. הוצג סרטון ללא האשמה של אף אחד ואתה מחפש האשמה שכזאת. אני לא משתתף במשחק הזה.

      אהבתי

  11. KEO הגיב:

    חשוב לציין כי הקפיצה הגדולה בכמות האסירים בארה"ב התרחשה ב – 1984, כאשר מספר האסירים קפץ פי 5 ממה שהיה לפני. מה קרה באותה שנה אתם שואלים? הופרטו בתי הסוהר בארה"ב לגופים פרטיים המנהלים אותם. האסירים בארה"ב הם ביזנס, כמו כל מוצר אחר שקיים בשוק. מי שיש לו יותר אסירים – מתוקצב יותר.

    אהבתי

  12. avshalombz הגיב:

    תודה על אזכור המהדורה הדיגיטלית של "תל-אביב". כדי להצטנע, אגיד שלמעשה מהדורה דיגיטלית כבר היתה קיימת באתר בן-יהודה, ותרומתי לעניין היתה בעיקר להשיג עותק מקורי כדי לתקן את השגיאות, ולעמד את המסמך בצורה שמזכירה יותר ספר.

    אהבתי

  13. עיתונישה הגיב:

    הרבה חומר מעניין ללא ספק. לשמוע את דני דיין נוהג כפטרון מדינת ישראל, היה מעצבן. לשמוע את עמדת הנגד הקיצונית לא פחות של דר ראדה קרמי, היה מדאיג. אבל הכי מדאיג היה לשמוע את שניהם מתנגדים לפתרון שתי מדינות, ולחשוב שוב שאולי כבר עברנו את נקודת האל-חזור בכול הנוגע להקמת מדינה פלסטינית.
    טוב להיזכר בכמות האסירים בארה"ב ובמצבם, ושמחתי לראות ולכעוס שוב את שיטת השקשוקה. אתה יודע אם התביעה נגד ח"כ רוזנטל הוסרה?
    מפתיע אותי מאוד ששיתפת סרטון כמו ה"אלטרואיזם האפקטיבי", שכול כולו עוסק בחשיבותו של צבירת הון אישי רב והפצתו לצורך מירוק המצפון. זהו סרטון הגנה על המצב הכלכלי הנוכחי.
    מה אתה חושב על יוזמות כמו 80,000 שעות או תרומותיהם של ביל גייטס ואשתו, שכול כך הואדרו בסרטון?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לא עקבתי אחרי התביעה נגד רוזנטל.

      לגבי ""אלטרואיזם האפקטיבי" –
      זה מה שאני קורה לו "שינוי בתוך גבולות השינוי האפשריים". המערכת גדולה מידי והאנרציה חזקה מידי מכדי לתת ברקס של ממש טרם קריסה. על כן ועד אז, אני לא רואה בעיה עקרונית עם פעולה שכזאת, למעט אם אתה מסוגל ליותר. עכשיו כמובן שכולם עקרונית מסוגלים ליותר, אלא שבפועל זה לא קורה. לכן אין לי בעיה לנצל את מירוק המצפון של אנשים, בכדי לעזור לאנשים (או הסביבה או בעלי חיים) אחרים. במילים אחרות, אני לא חושב שמה שהוא מתאר בהרצאה זה תיקון של העולם, אלא ניווט של אותו תהליך שהוא בכל מקרה שלילי, כך שאתה מקטין את הנזק שלו. לא מעבר.

      אותו הדבר לגבי גייטס וכדומה – הם נראים מדהימים רק כי הסטנדרט נמוך. אני לא נגד מה שהוא עושה, אני פשוט לא חושב שזה פיתרון של ממש, להפיק קווח מתוך בעיה ואז מתוך הרווח לנסות לטפל בה (חוקי פיזיקה בסיסיים מסבירים שזה לא אפשרי). אבל אני מעדיףף ביל גייטסים על נוחי דנקנרים או דונאלד טרמפים.

      אהבתי

  14. nachum הגיב:

    מהגורמים הרשאים לכך שהם נתקעים typo.

    אהבתי

  15. רון מוושינגטון הגיב:

    כשמדובר באוסף בן מנייה של עצמים המונח הנכון (יותר) הוא מיספר (ולא כמות) העצמים.

    אהבתי

  16. מה עבר לי בראש כשכתבת על הילדים במכוניות:
    http://g.hazfalafel.com/dO1vi

    אהבתי

  17. עכבר הגיב:

    רק דבר אחד מצאתי להגיב לעניין… אם אצל האמריקאים יש פי 2.1-2.3 לא לבנים בכלא, יחסית לאוכלוסיה הכללית שלהם, אצלנו יש פי 27-28 גברים בכלא, מאשר באוכלוסיה הכללית.

    מתי תכתוב משהו גם על דברים במעניינים אותי :-)

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני לא אבדוק את הנתונים, אבל גם אצלנו ולמעשה במרבית העולם יש הרבה יותר גברים מאשר נשים בכלא. אך יש הבדל בפועל בין פשיעה בקרב גברים לפשיעה בקרב נשים ועל כן ניתן (כנראה) ליישב הפרש זה (במיוחד בהקשר של שימוש בסמים, עבירות מין ופשיעה אלימה).

      אהבתי

  18. dan הגיב:

    היי,
    רק רציתי לומר שהגרף הראשון (מס אסירים אמריקאים בשמונים השנים האחרונות) מטעה. צמיחת האוכלוסייה גם היא אקספוננציאלית ולכן היה נכון להראות בציר ה-Y את אחוז האוכלוסייה הכלואה ולא מספרים אבסולוטיים.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כל זה רלוונטי עד ל-1980. אבל הטענה שלי היא בדיוק זאת – שעד 1980 בערך, הגידול היה פחות או יותר תואם את הגידול באוכלוסיה. מ-1920 ל-1975 אוכלוסיית ארה"ב בערך הכפילה את עצמה מ-100 ל-200 מיליון איש בגדול. אתה יכול לראות בגרף שכבר בשנות ה-70 ארה"ב חצתה את ההכפלה של האוכלוסין, אבל עדיין קרובה אליו. מ-1975 ועד היום ארה"C הברית גדלה בקצת יותר מ-50% ל315~ מיליון בני אדם (אני שולף מהזיכרון) בעוד שמספר האסירים כפי שניתן לראות בכלא, גדל ב-400%. בקיצור זה בכלל לא קרוב. אפשר לדבר על גידול שקרוב לטבעי עד לסוף שנות ה-70, אבל לאחריו חל שינוי בהתנהלות של ארה"ב (הפרטת בתי כלא, המלחמה בסמים ושינויים של ענישה וחקיקה), אשר שינו לחלוטין את המצב.

      אהבתי

  19. אמיר הגיב:

    היי אישתון,

    יש לי הצעה בנוגע למדיניות התגובות. אולי בכדי למנוע מראית עין של העלמת ביקורת ראוי יותר שכל התגובות שנפסלות יועתקו לעמוד מיוחד, ללא יוצא מן הכלל. כך, הן לא יפריעו למהלך הדיון, אבל לא יימחק מידע בהחלטת צד אחד, וההחלטה על מחיקת תגובות תוכל להיות נתונה לביקורת. אני לא חושד בך כמובן אבל אולי להעמיד התנהלות שקופה כזאת כדרישה תהיה חיובית מבחינת היחסים בין הקוראים לבלוג. יתכן שתחשוש מבזבוז זמן רב על הסברים וויכוחים על כל מחיקה, אבל עם הזמן אנשים יבינו שהתחום האפור במחיקת תגובות הוא גדול, ושכל עוד נשמרים כללים בסיסיים של שקיפות, יש מקום לשיקול דעת נרחב של אמצעי התקשורת.

    בנוסף, אם אתה חושב שזו הצעה טובה, אולי כדאי שתכתוב את זה בבלוג כדרישה מאמצעי תקשורת באופן כללי. תחשוב על השיפור באיכות השיח אם ynet או דף האינטרנט של לפיד לא יוכלו למחוק תגובות על פי שרירות ליבם. המצב הנוכחי מקבע כעובדה את הרעיון שאתה צריך לסמוך עליהם, כמה שזה נשמע בלתי אפשרי, שהם מוחקים תגובות מסיבות ענייניות בלבד.

    אני מפרסם את התגובה הזאת גם בבלוגים אחרים, בתקווה שקריאה חוזרת ונשנית שלה ברחבי הרשת לא תגרום למישהו מהם למחוק אותי.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אתה סתם מוסיף לי עבודה. מדיניות התגובות אצלי ברורה למדי ואין לי זמן להתחיל בדיון על המדיניות עצמה ולהסביר לכל אדם ואדם מה לא בסדר בשכתב. וטמקא ואחרים בטוח לא יעשו זאת, כיה מודל שלהם מבוסס על כניסות לאתר ופרסום. הגזענות הקללות וכולי שאתה רואה שם זה לא משהו שהם לא שמו לב אליו או שהם לא מכירים דרכי ניהול תגובות אחרות. הם באופן מודע בחרו במודל הזה. דיון אינטילגנטי ומנומס, הוא דיון שמשתתפים בו פחות אנשים וזה לא מה שהם רוצים.

      אהבתי

  20. שפתי כהן-יגאל כהן הגיב:

    בדעה צלולה אתה ממליץ להרשיע חף מפשע למען טובת הציבור, זה נשמע פאשיסטי מאין כמותו.
    חוץ מהאובססיה שלך נגד אולמרט, אתה תותח.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אובססיה? נדמה לי שזו הפעם הראשונה שהוא מוזכר בבלוג. ולא הצעתי להרשיע חף מפשע משתי סיבות: א. הוא לא חף מפשע ו-ב. הצעתי שהוא עצמו לא יבחר בקו ההגנה שבחר, משיקולי טובת הציבור. זה לא אומר שאני חושב שהשופטים צריכים להרשיע אותו מהטעם הזה, אלא שהוא בכלל לא היה צריך לעלות קו הגנה שכזה, בכדי לא ליצור תקדים לפעילות שכזאת, גם אם הוא מאמין שהוא עשה את מעשיו באופן תמים במקרה הספציפי הזה.

      אהבתי

  21. רון הגיב:

    "הגידול היה פחות או יותר טועם את הגידול באוכלוסיה"

    :-)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s