עיניים פקוחות 11.8.2013: לישון עם האויב

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

הנושאים לא מסודרים במכוון, בכדי להמנע מהקטגוריזציה הטבעית שבה אנו פוסלים מידע, רק בגלל שהוא נופל במשבצת כזאת או אחרת (אבל מומלץ לסבול עד הסוף ולחפור גם ב"ממסטרים" בתחתית). אני משתדל להביא את הדברים שעברו דרכי במהלך השבוע, אבל סביר וברור שלא אמצא ואציג את הכל. קראתם משהו מעניין שלדעתכם סובל מתת-דיווח או עיוות? חשבתם שפיספסתי משהו חשוב? שלחו לי לינק בפייסבוק של הבלוג או באימייל (בנושא רישמו "עיניים פקוחות") ל: Eishton@gmail.com.

11.8.2013:

למה אין שום סיכוי שתהיה לכם פנסיה – שאול אמסטרדמסקי בהרצאה תמציתית ומצוינת המסבירה מדוע הפנסיה שלכם היא סך הכל תוכנית לעוני מובטח, בהנחה שהיא בכלל תהיה שם כשתגיעו לגיל המימוש (קצר ולא דורש מחשבון):

***

לסנן את המסתננים – היא עוד אחת מקבוצות פייסבוק רבות המסיתות כנגד אריתראים וסודנים השוהים בישראל. יש כמובן את החלק הלגיטימי של הדיון בנושא – העומס על אזורים מוחלשים, חוסר התגבור של השירותים באזורים הללו וכדומה – ואז יש את עלילות הדם, כמו זאת שנמצאת בראש הקבוצה המדוברת:

התמונה היתה מוכרת לי ולקח לי זמן להזכר בפוסט שכתבתי כ-14 חודשים לפני כן, בו אספתי אמירות, כתובות נאצה וכרזות גזעניות מישראל והשוויתי אותן לתוכן המקביל מגרמניה של שנות ה-20 וה-30:

את הכרזה המקורית אתם יכולים לראות מימין וחתום עליה "משמר השכונות אילת" (משמאל אלו כרזות מקבילות מגרמניה, הטוענות כי היהודים עובדים בשביל האויב הרוסי, האמריקאי והבריטי). זהו חלק מתופעה הולכת וגדלה בישראל של גזענות מאורגנת בהקשרים שונים (כמו תג מחיר בהקשר הערבי). קבוצת הפייסבוק הזאת מקושרת (לא בהכרח ברמת הפעלה, אלא קישוריות של פעילות פייסבוק) לארגונים בלתי ברורים כמו 'יהודים למען יהודים' ותנועות יותר מוכרות כמו 'עוצמה לישראל'.

האחרונה אמנם לא נכנסה לכנסת, אך עכשיו היא פועלת באופן מוניציפלי תחת השם "העיר העברית" בראשות מאי גולן (היתה מקום 10 ברשימת 'עצמה לישראל' לכנסת), שמתמודדת בבחירות הקרובות בת"א. מאי כבר משופשפת מספיק ויודעת לסיים כל משפט גזעני שלה ב"אני לא גזענית", אבל אפשר לראות בסרטון הבא (שהיא משתפת באתר שלה), מה לא נחשב גזעני בעיניה. הסרטון נעשה דרך אתר שמייצר אנימציה ואודיו ובמקרה הזה מציג ראיון פיקטיבי עם הרצים לראשות עיריית ת"א – חולדאי שלא יודע איפה זה בכלל דרום ת"א (טענה לגיטימית), ניצן הורוביץ 'ההומו המסומם' ואריתראי ששמו "קוקו ג'מבו" ויש לו עשרים ילדים, עשר נשים, אלפי עסקים אריתראים כולל חנויות נשק. אבל שוב… היא לא גזענית:

למאי יש גם קטע קלאסי של גזענות-ארון (התנהלות גזענית תוך כדי הכרה במוסכמות המודרניות שבהן הגזענות היא דבר פסול), שהיא שילוב של טענות נאורות ואפילו "שמאלניות" במידה מסוימת, עם טענות גזעניות למדי. אחת מהטענות שחוזרות אצלה, מיועדת לגעת בליבם של אוהבי החיות, כאשר היא טוענת שהאריתראים והסודנים מתעללים בבעלי חיים. העניין הוא שמה שהיא מתכוונת אליו, זה שהם שוחטים אותם בביתם. אני לא יודע אם זה נכון או לא (כרגיל, אין הצגה של הוכחות לטענה הזאת), אבל אין זה נחשב התעללות בישראל לשחוט חיה (ואם כן, הרי שכל אוכל בשר מתעלל בחיות באותו האופן) והמיקום בדרך כלל לא משנה דבר, מלבד ענייני כשרות (שהופכים את השחיטה להרבה יותר גרועה בדרך כלל, מבחינת הסבל; תהיו בטוחים שהאפריקאים לא תולים את החיות מהרגליים ונותנים להן לדמם למוות לצרכי כשרות).

אבל מאי לא ממש פעילה למען בעלי חיים או משהו. אמנם יש לנו כבר מלא פוליטיקאים שעברם בעיתונות, אך עד כה אלו היו עיתונאים בכירים ורציניים. יאיר לפיד אכן הוריד את הסטנדרט, אך להכניס לפוליטיקה את מי שרק לפני שנה עבדה בלראיין סלבריטאים בהשקות מוצרים, מטעם איזו פינת רכילות\שיווק – אני חושב שזה יהיה כבר רף חדש לחלוטין (אבהיר שאני לא מהאנשים שחושבים שאדם חייב ניסיון בכדי לפעול למען קהילתו, אלא שעדיף חוסר ניסיון מאשר ניסיון שכזה):

ומאי… רק שתדעי, 'לוריאל' עושה ניסויים נוראיים בבעלי חיים (ולא בשביל אוכל ועקב עוני, אלא בשביל רווח ועקב חמדנות). וזה רק חלק מהטענות הגזעניות והכללתיות של מאי, שפשוט אין דרך לבדוק אותן, כי היא ממציאה\מקבלת את הדיווחים שלה במייל, ללא הוכחות. לדוגמא היא טוענת שיש "כנופיות אונס" אפריקאיות, שמארגנות אונס קבוצתי בתשלום, שהנער שזרק בקבוקי תבערה על בתי פליטים הוא הקורבן בעצם ושהאפריקאים הם בכלל חלק מארגון טרור מוסלמי.

הטענה שלה על היותם ארגון טרור מוסלמי, מחזירה אותנו לכרזה שהתחלתי עימה, שנולדה באילת והגיעה לת"א ולפייסבוק. הכרזה מכילה שלוש תמונות ממוספרות. תמונה 1 היא בעצם תמונה של אלכס קולומויסקי מכלא קציעות, המציגה אפריקאים שונים (לא רק סודנים) שנכלאו כאשר הגיעו לישראל (ללא קשר לעבירה פלילית, למעט חציית הגבול). תמונה 2, המציגה אפריקאי עם צלב קרס על החזה שלו, מתיימרת לומר כי הסודנים הם נאצים או אנטישמים (בורות מרשימה מאחורי הטענה הזאת, שהרי הנאצים פסלו את אזרחותם של השחורים ב-1941 ואז העיפו אותם מבתי-הספר, עיקרו את הנערים ולבסוף שלחו את מרביתם למחנות ריכוז). בפועל התמונה המוצגת שם צולמה לפני 8 שנים לכתבה ב-Vice. האפריקאי המצולם הוא בחור בשם פיט והוא בכלל אמריקאי. הוא עשה התערבות עם נאצי שהכיר, שהוא יעשה קעקוע של צלב קרס על החזה, אם אותו הנאצי יבוא לסופ"ש בבית של המשפחה שלו (כביכול בכדי להראות לו שהם לא מה שלימדו אותו).  בכל מקרה, פיט אינו סודני או אריתראי, לא אנטישמי ולא קשור לישראל בשום צורה. התמונה השלישית מציגה שני זורקי אבנים פלסטינים מהפגנה כלשהי, שאין דרך לקבוע כי הם חלק מארגון טרור וכמובן שאף אחד מהם לא אפריקאי.

כשאנו לומדים על כרזות וסיפורים שכאלה בשיעורי היסטוריה בישראל, זה תמיד נוגע למקרים בהם הפרסומים היו כלפי יהודים. אותם פרסומים נקראים "עלילות דם" ואותם מעלילים, כמו מאי, נקראים "אנטישמים". וזה מתוקף כך ולא מתוקף הכעס המובן והלגיטימי של תושבי דרום ת"א, שההתבטאויות הללו נחשבות לגזעניות והמתבטאים לגזענים.

***

תחקיר ערוץ 10 על אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחים:

***

אתנחתא מוזיקומית:

***

ברדלי מאנינג כנראה ימות בכלא, לאחר שהפך לאמריקאי הראשון שהורשע בריגול, כאשר בפועל לא הוכח כי נפגע אפילו אדם אחד מפעולותיו ואת המידע שמסר העביר לגוף עיתונאי ולא לגוף עויין (חשוב לציין כי ממלחמת העולם הראשונה ועד ממשל אובמה, רק 3 אנשים הואשמו בריגול בארה"ב – 3 מקרים ב-91 שנים. מאז בחירתו של אובמה, הואשמו 7 אמריקאים בריגול – 7 מקרים ב-6 שנים או פי 35 מהממוצע לפני כן). ברדלי הוא כמובן המדליף הגדול של ויקיליקס ובעוד שהוא ימות בכלא, איש מהאנשים שנחשפו במעשים פליליים בתוכן של ההדלפות, לא הועמדו לשום דין ומהברורים שבהם, הם המעורבים בטבח המפורסם והסרטון מ-12.7.2007 בבגדד, המראה חיילים אמריקאים צמאי דם, הורגים אנשים כאילו היה מדובר במשחק פלייסטיישן:

וזאת הלוחמה המודרנית: 12 אנשים שמקצתם עם נשק קל אך זהותם או השתייכותם הארגונית\צבאית אינה ידועה, במדינה בצד השני של העולם שלא תקפה את מדינת המקור, הם אויבים, ואילו מדינות עם נשק אטומי שלא מפסיקות לתקוף ולפלוש לאותן המדינות, הן המשחררות והנאורות. כמו אצלנו עם דובר צה"ל, כך גם אצל האמריקאים היתה הכחשה מוחלטת לאחר אותו טבח ונטען כי היתה סכנה לחיילים ושהילדים והעיתונאים היו נזק עקיף של איזה קרב של הגנה עצמית. כמו אצלנו, עלו קולות אוטומטיים של הגנה על הזכות להגנה עצמית, אשר בעצם לא הוכחה. כמו אצלנו היתה ועדת חקירה צבאית שקבעה שכל החיילים פעלו על פי התקנות ובאופן מוסרי ומקצועי. זה רק כאשר הסרט נחשף וסרטים שכאלה מתגלים, שאנו יודעים מה ערכן של ועדות וחקירות שכאלה וכמה מנותקות מהמציאות הן ההצהרות של דוברי הצבא.

התנהלות החיילים שלא מוצאת גרם של ערך בחיי אדם ואפילו לא סתם זעזוע ממותו של אחר, היא תוצאה של הריחוק הפיזי והנפשי הנוצר מכך שאתה יורה במשהו על מסך ולא מישהו שעומד מולך. בהקשר הזה אפשר לחזור לניסוי של מילגרם, אשר בדק עד כמה אנשים "רגילים", יהיו מוכנים לגרום סבל לאדם אחר או אפילו להרוג אותו, אם נאמר להם על ידי דמות סמכותית שהמעשים שלהם הם תקינים:

אבל גם המרחק הזה כבר השתנה מאותם ימים ובעוד שאותו טבח בוצע ע"י מסוקים מאוישים, הרי שהיום רוב הפעולות הללו נעשות ע"י מל"טים (מטוסים ללא טייס) והיד שעל ההדק נמצאת קילומטרים רבים מהמל"ט עצמו. פיתחנו טכנולוגיה פסיכופתית, שדרכה אפשר לרצוח אדם ללא שאלות מצפוניות או אמפתיה. הרי כשם שמרבית האנשים אינם פסיכופתיים, הם גם אינם אמפתיים לדרגה קיצונית. היכולת לכאוב בגלל סבלו של האחר, מבלי ממש לראות אותו, מבלי לראות כיצד גופו נקרע לגזרים, מבלי להדרש לשטוף את הדם מהידיים – אותו מונח שהולך ונעשה היסטורי, כמו התנועה של סיבוב ידית כאשר אתה מבקש מנהג לפתוח את חלונו – היכולת הזו לא קיימת אצל מרביתנו. ובאשר אתה מסיר מאדם את האלמנטים הנדרשים ממנו בכדי לייצר אמפתיה, אתה בפועל מייצר פסיכופת (באותו אופן שהכנסת אדם רואה לחדר אטום לאור, מייצרת עיוור למשך שהותו בחדר).

65% מהאנשים בניסוי מילגרם, חישמלו (למיטב ידיעתם) אדם ב-450 וולט והמשיכו גם כאשר שמעו אותו צורח ואפילו לאחר שהפסיקו לשמוע אותו ולמיטב ידיעתם יתכן ונהרג. כל מה שהם היו צריכים זה מישהו שיתן להם את האור הירוק (יסיר מהם את נטל האחריות). אך מילגרם לא יכול היה לחשוב על חייל שיושב בבסיס וטובח באנשים 50 ק"מ ממנו בלחיצת כפתור. המסכים מולו לא משמיעים את הצרחות והמצלמות לא מעבירות את הזוועה. הוא יושב בחדר ומסתכל על דמויות של אנשים שהוא אינו מכיר וגם מיקומם או זהותם, נגזרת מאינפורמציה שהוא אינו חשוף לה. עד כמה שהוא יודע, הוא יכול להפגיז אנשים בנגב באותה מידה שמדובר על אנשים בעיראק. יתרה מכך, אין לו שום מידע לגבי אותם האנשים, גם בהנחה שהם עיראקים. הוא אפילו לא יודע שעיראק ככלל, עשתה לו משהו רע. הוא קיבל אור ירוק – אבל לא הוכחה (והיום אנחנו יודעים שלמעשה לא היתה הוכחה מעולם).

יצרנית הפסיכופתים\המל"טים הגדולה בעולם היא ישראל, כאשר 90% מהמל"טים מיוצאים ומכניסים לתעשייה הזאת כחצי מיליארד דולר בשנה. כתבה חדשה של Vice סקרה את הנושא ו"משעשע" לראות את סוכני המכירות שלנו מדברים על המשקל שהמל"טים יכולים לשאת, תוך כדי המנעות וסירוב לדבר על מה ישאו אותם מל"טים (כנראה מזון לרעבים באפריקה):

אם כן, כסף (כצפוי) הוא גורם ראשי במותם של אלפי אנשים ממתקפות מל"טים בכל שנה. כמובן שכולם יסבירו שמדובר על ביטחון ופטריוטיות והגנה על המולדת וכדומה. אבל קחו לדוגמה את המל"ט האמריקאי גלובל הוק. המפלצת המעופפת הזאת, עלתה הון לפיתוח ומלאה בכשלים טכנים. הצבא האמריקאי החליט לאחסן את אלו שקנה בינתיים מחברת נורת'מן גראמן, לאחר שחישב שזה יחסוך לו 2.5 מיליארד דולר ב-5 השנים הקרובות ושאת כל המשימות שלו, למעשה ניתן לבצא עם מל"ט U-2, שכבר נמצא בשימוש ומייצר תוצאות טובות יותר. אז הפנטגון התנגד לרכישה נוספת של הגלובל הוק, הצבא התנגד וגם הבית הלבן, אבל נורת'מן גראמן הפעילה שורה של לוביסטים בקונגרס והצליחה לגרום לו לחייב את המדינה לבזבז את הכסף הזה, בניגוד לכל הדעות המקצועיות של המעורבים. הם עשו זאת על ידי תרומות מאסיביות (\שוחד) לכמה סנאטורים ובעלות כוללת של כמה מיליוני דולרים, הצליחו לגרום לממשלה לקנות מהם מוצר שהיא לא רוצה, בעלות של כמה מיליארדים (בדיוק כמו הסיפור עם טנקי אברהמס ועוד אינספור סיפורים דומים).

אף אחד לא יודע כמה אנשים נהרגים בעולם כל יום ע"י מל"טים (רק שלשום ישראל הרגה 4 אנשים במצרים עם מל"ט). בחישוב שעשיתי בעבר, הגעתי לכך שלגבי האמריקאים מדובר לפחות על 4 אנשים ביום, אבל סביר שמדובר על הרבה יותר מכך. רק בפקיסטן נהרגים כל יום 2 אנשים ממל"טים; כשליש מההרוגים הם אזרחים (תבדקו את הכלי הויזאולי המדהים הזה, שמראה בדיוק את כל התקיפות והנתונים). אני מוכן להתערב שאם ישחזרו וריאציה של ניסוי מילגרם בימינו בצה"ל ויזינו את מסך הוידאו של אחד מהחיילים שלוחץ על הג'ויסטיק, בתמונה אווירית של מרכז ת"א, הוא יהסס אבל לכשיובהר לו כי זו לא אחריותו ושיש אור ירוק מסיבות כאלה ואחרות, הוא ירה גם על ישראלים (האמריקאים כבר הרגו 4 אזרחים שלהם בתקיפות מל"ט – 2 בכוונה תחילה ו-2 כמחיר סביר מבחינתם בכדי לחסל את המטרה הראשית).

המצב הזה של חוסר אכפתיות לגבי מי הוא האויב, מה ההוכחות לכך שהוא אויב ומה ההצדקה של הריגתו (לעומת הבאתו למשפט), הפך למגוחך לחלוטין השבוע. אובמה ובוש לפניו, אומרים שוב ושוב שאנחנו במלחמה עם אל-קעידה, הטליבאן ושותפיהם. "שותפיהם" היא מילת המפתח, כי איש לא יודע למי הכוונה ודרך המילה הזאת, מתאפשרת לחימה מול כל גורם והצדקה של הריגתו של כל אדם. בשימוע במאי האחרון, סנאטור אמריקאי ביקש ממשרד ההגנה האמריקאי רשימה של אותם "שותפים" שאנו כביכול במלחמה איתם. דובר הפנטגון מסר שבוע שעבר, כי חשיפת שמות השותפים יכולה לגרום לפגיעה רצינית בביטחון המדינה. מדוע? כי הם חושבים שעצם זה שהם יציינו את שמותיהם, יגרום לגידול של הארגונים השותפים הלא ידועים, דרך "הקרדיט" של להיות ברשימת האויבים של ארה"ב (אני נשבע שאני לא ממציא את זה). או בקיצור: אם אי פעם ננצח, נגלה לכם במי נלחמנו ולשם מה נהרגתם (הוספתי כתוביות בעברית למי שמעוניין – הכפתור השמאלי ביותר מימין):

***

הטבח ב-Dasht-i-Leili, אפגניסטן – אם כבר אנחנו בנושא של אמריקאים וקורבנותיהם מסביב לעולם, אז השבוע סיים הבית הלבן את החקירה שלו בנוגע ל'סברה ושתילה' האמריקאי (אחד מהם לפחות), שכנראה לא שמעתם עליו מעולם, והחליט לא לפרסם את המסקנות. הארוע התרחש ב-2001, כאשר 8000 אנשי טליבאן נכנעו והפכו לאסירים של גנרל עבדול ראשיד דוסטום מהברית הצפונית, שהיתה בעלת הברית של ארה"ב במלחמה (בעלת ברית של ממש – האמריקאים חימשו אותם, מימנו אותם, אימנו אותם ושיתפו עימם פעולה). בניגוד למה שהובטח להם בהסכם הכניעה, חלק גדול מאותם אסירים הוכנסו ונדחסו לתוך קונטיינרים (בסגנון רכבות השואה) ובין 250 ל-3000 מהם (תלוי את מי שואלים) נחנקו למוות בקונטיינרים, מתו מתשישות לאחר שנזרקו מהקונטיינרים במדבר או נורו למוות. חלקם נמצאו בקברים גדולים שבעקבות פתיחתם, אנו יודעים שהסיפור אכן אמיתי ואכן סיבת המוות שנמצאה היא חנק (כמו גם סרט דוקומנטרי שאסף עדויות רבות בהן נטען שחיילים אמריקאים נכחו בעת ההעמסה לקונטיינרים).

עד 2009 ארה"ב טענה לחפות מלאה, כביכול מתוך ידיעה. אלא שאז נחשף כי ממשל בוש פעל באופן אקטיבי בכדי למנוע חקירה בנושא ותחת הלחץ הציבורי, הורה אובמה על פתיחת החקירה (היות והוא צריך להראות כאילו הוא שונה מבוש והימין בהקשר הצבאי; והוא אכן שונה – לרעה), ששבוע שעבר קבעה (שוב ללא הסבר), כי האמריקאים לא היו מעורבים והחליטה שכל הראיות לכך והדיונים של הועדה בנושא, ישארו סודיים.

בנפרד מהשאלה האם האמריקאים נכחו ממש במקום, עומדת השאלה לגבי המוסריות של שימוש בבריתות שכאלה מלכתחילה (הגנרל הספציפי הזה ידוע ממקרי טבח קודמים וגם לאחר המקרה הזה, ארה"ב המשיכה לעבוד עימו). באשר לכך, הממשל האמריקאי רואה בשותפים הללו – אשר אינם נבדלים מוסרית מהרוצחים שכביכול אותם הם צדים – כאילו היו המל"טים הקרקעיים שלהם: הם מאפשרים להם לתקוף בשלט רחוק והקורבנות שמסביב, כמו במל"טים, הם מבחינתם נזק היקפי סביר.

קבר ההמונים שנחשף בחקירה של ארגון "רופאים למען זכויות אדם" והגופות של חלק מהאנשים שנחנקו למוות בקונטיינרים

ואסיים בכך שאזכיר שהשבוע הודה והורשע רוברט ביילס, בכך שבשנה שעברה, בעודו משרת באפגניסטן, נכנס בלילה לשני בתים ורצח 16 אפגנים (11 מאותה המשפחה, 9 ילדים). הוא ירה בראשם, דקר אותם, ערם אותם בערימה (בהקשר של ה-11 מאותה המשפחה) ושרף את גופותיהם, במה שקרוי "הטבח בקנדהאר".

***

חלוקת ההון – מבט עולמי:

***

חיסון הפוליו – 'הכלכלה האמיתית' מביאים סיכום קצר וברור לנושא. השורה התחתונה היא שהחיסון שניתן בארץ, פשוט לא נוסה מעולם על בני אדם וישראל היא בעצם הניסוי הקליני הרחב הראשון. סביר שהתחלואה תהיה נמוכה בכל מקרה (כשם שהיא היתה גם עם החיסונים הישנים יותר) ולמיטב הבנתי, החיסון החדש, כביכול אמור להסיר רכיב מהחיסון הישן, האחראי על זן של הפוליו שכבר נכחד (משמע להפחית את הסיכון בהדבקה עם זן שכבר אינו מהווה סיכון). אבל כבר היו דברים מעולם ובמרדף אחר חידוש תרופות לצורך פטנטים מחודשים (ולא שיפור למען החולים), נופלים קורבנות רבים.

ללא קשר לשאלה המדעית (שכנראה תיפתר עוד כמה שנים במה שיהיה ידוע לטוב או לרע כ"ניסוי ישראל"), יש מקום לתביעה כנגד משרד הבריאות, שפשוט מרמה את הציבור מבחינת ההוכחות המדעיות ליעילות או בטיחות החיסון (ואני מדבר על החיסון הספציפי הזה. נא לא לצרף אותי לאנשים שחושבים שכל החיסונים אחד הם ושהממשל מנסה להדביק אותם במשהו). להלן פרופסור מוטי רביד, המנהל הרפואי של המרכז הרפואי מעיני ישועה, שמדבר על החיסון ב-2007 ובהווה (את השאר תוכלו לקרוא בפוסט המקורי):

במדינת פלסטין:

החייל מיכאל גרשקוביץ עצר במהלך חופשה ליד פועלים פלסטינים והכה אותם באופן אכזרי (שברים, שיניים שבורות ועוד). הארוע תועד בוידאו, אך השופטים החליטו לפסוק לו חודשיים מאסר בלבד, כי טען שסבל מבעיות נפשיות מקלות. מיותר לציין שארוע מקביל אך הפוך, היה מוביל לשנים ארוכות בכלא (מערוץ 10):

איבראהים סרחאן, נורה למוות ע"י חייל צה"ל ב-13.7.2011, בעודו בורח מאותו החייל (הוא לא היה מעורב בשום פשע וכנראה נבהל מסיבה שאינה ידועה). סרחאן היה עם גבו לחייל ובריצה הרחק ממנו, כך שלא היה איום או הצדקה לירי. החייל נתן מספר נימוקים עלובים שמסתכמים לכדי "הוא היה נראה לי חשוד", אך מצ"ח בחרו לסגור את התיק ללא אישום (אפילו לא רשלנות כלשהי). בצלם הגישה ערר על ההחלטה. יצוין כי גורמים בכירים במצ"ח ובצבא, מנעו מחוקרי מצ"ח מלחקור את החיילים המעורבים במשך שבוע (גירסת צה"ל לתיאום גרסאות) || עידן לנדו בתימצות מצוין של מדיניות משטר ההיתרים של ישראל (התרי מעבר), שהיא בפועל משטר איסורים, שהוא למעשה היכולת להפוך ביורוקרטיה, לכדי כוח פיזי שיש ביכולתו להדוף אדם (פלסטיני) מאדמתו || חיילי מג"ב ירו כדור גומי בדוברת בצלם, שרית מיכאלי, ללא הצדקה ובניגוד להוראות. שרית אושפזה ועברה ניתוח קל ברגלה. טענות הצבא בנושא שקריות (תחקיר נרחב בנושא יפורסם בהמשך) || כוחות צה"ל פרצו לבתים של פלסטינים בחברון, הפחידו, איימו והרסו רכוש, סתם כ"אימון" (במקרה אחר ירו ככל הנראה מתנחלים על אחד מהבתים הללו, אך המשטרה וצה"ל מיסמסו את החקירה עד שהיא הפכה לבלתי רלוונטית. ככה זה כשעבריינות מתנחלים אמיתית, פחותה בחשיבותה מאימון נגד עבריינות פלסטינית תאורטית) || שוטר בתחנת חברון תועד כאשר הוא סוטר לפלסטיני אזוק (ככל הנראה קטין. רק 45 השניות הראשונות רלוונטיות):

חייל צה"ל מרביץ לילדים פלסטינים בחברון, תוך כדי סוג של תחקור בניסיון להבין "מי זרק אבנים?" (אינני יודע אם נזרקו אבנים בפועל או לא, אבל זאת רק בריונות לא חוקית ולא איזו טקטיקה שיכולה להביא תוצאות כלשהן):

12 אסירים פלסטינים שובתים רעב בבתי כלא ישראלים כרגע. השביתה הקצרה מבינהן מתקיימת מזה חודש והארוכה מזה כשלושה חודשים || בית המשפט קבע (שוב) שמתנחלים זייפו מסמכי רכישה של אדמה פלסטינית והורה לגרש אותם ולאפשר למשפחה הפלסטינית לחזור לביתה. ניצחון? סביר שאף אחד לא ייענש על המעשה הזה והמשפחה הפלסטינית תחזור (לכשמישהו יטפל במתנחלים שם) לביתה, אך מאותו הלילה שהגיעו ומצאו כי פרצו לביתם והחליפו את המנעולים ועד לפסק הדין המכיר בגזל, עברו 10 שנים! || צה"ל משתף פעולה עם מתנחלי איתמר והוציא צו תפיסת מקרקעין על 63.4 דונם של אדמה פלסטינית פרטית, שהמתנחלים השתלטו עליה לפני כן באופן בלתי חוקי (מה שקרוי הכשרת השד) || מתנחל זייף "תג מחיר" פלסטיני על רכבו הפרטי עם הכיתוב: "איטבח אל יהוד" || בית המשפט חייב את המדינה לבצע חקירה במקרה הירי במפגין טריסטן אנדרסון, שהפך לנכה ופגוע מוחין בהפגנה ב-2009 (מבלי שביצע שום עבירה פלילית). ארגון יש דין ימסור את חומר החקירה שלו למדינה בתוך 15 יום והמדינה תהיה מחויבת לקרוא אותו. רואים? אם קושרים את החוקרים לכסא ומחזיקים את עיניהם פקוחות בכוח, בעוד הראיות רצות מולם על המסך בסגנון התפוז המכני, יש סיכוי שהם יעשו את עבודתם (לא באמת).

קריאה מוגברת:

בדיקה של ICIJ מצאה שהבכירים מ'בר סטרנס' – בנק ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב, טרם ההתרסקות של 2008 – מועסקים כיום במשרות בכירות ומקבילות בבנקים של וול-סטריט. בר סטרנס העסיק 15,500  עובדים עם הון של 66.7 מיליארד דולר, נכסים בשווי 350 מיליארד דולר ונגזרות בשווי 13.4 טריליון דולר. המניה של בר סטרנס היתה שווה 172$ בתחילת 2007. ב-29.5.2008, ג'יי.פי מורגן קנו אותם לאחר שהתרסקו (עם הלוואה שקיבלו מהמדינה), ב-10$ למניה.

תומאס מארנו היה ראש חטיבת מימון המשכנתאות של בר סטרנס – הלב של הקריסה הכלכלית של 2008. למרות (ואולי בעקבות) התפקיד הקודם שלו, ב-4 השנים האחרונות הוא הרוויח 29 מיליון דולר בחברת 'רזדנטשייל קפיטל', שהיא בפועל חטיבת המשכנתאות של ג'נרל מוטורס. GM עצמם קיימים רק בגלל שגם הם חולצו ע"י המדינה באותו המשבר. כך שיש לנו מנהל ,שתחתיו החלה קריסת השוק שהובילה לכך ש-GM נזקקה לחילוץ, המועסק ע"י GM המחולצת. או במילים אחרות: המדינה מחלצת את השוק הפרטי, בכדי שיעסיק את האנשים, שגרמו לכך שהמדינה היתה צריכה לחלץ אותם.

רזדנטשייל קפיטל, תחת ניהולו של מארנו, פשטה רגל בשנה שעברה. כמה שבועות לפני כן אושרה חבילת הפיצויים שלו, של 8 מיליון דולר, אותם למעשה משלמים האזרחים האמריקאים. למארנו, לדירת ה-450 מ"ר שלו בניו ג'רזי וגם לשאר המנהלים שאחראים על מחיקה של 19.2 טריליון דולר לציבור האמריקאי ואובדן של 8.8 מיליון משרות – לכולם שלום.

מולי קראבאפל ביקרה במתקן הכליאה האמריקאי בגוואנטנמו, בו מוחזקים אסירים ללא משפט וכמעט ללא זכויות. מולי מביאה תיאור של עולם קוטבי והזוי, בבסיס עם פאב, מקדונלדס, קולנוע וחופים נפלאים, הכל כאשר ממש מטרים ליד, מאחורי חומות (אליהם היא לא קיבלה גישה מלאה), אנשים מוחזקים בבידוד שנים ארוכות ועתה, היות ורבים מסרבים לאכול, הם נקשרים לכיסא פעמיים ביום, זונדה מוכנסת להם דרך האף ועד לקיבה והם מואכלים בכוח.

86% מהאסירים בגיטמו (קיצור מקובל לשם המחנה) לא נתפסו ע"י האמריקאים בכלל, אלא ע"י פקיסטנים ואפגנים והועברו לאמריקאים תמורת פרס של 5000$. כך שלא רק שמדובר על אנשים שלא ניתן להוכיח את אשמתם, אלא שכמעט כולם אפילו לא נתפסו בסביבה עוינת או בקונטקסט שלמרות שאינו מוכיח אשמה, יש בו בכדי להעיד על משויכות מסוימת לארגון כזה או אחר. למעשה, חלק מהאסירים בגיטמו, נמצאים שם רק בעקבות עדות הקושרת אותם לארגוני טרור, אשר ניתנה ע"י אותם האנשים שקיבלו את הפרס הכספי.

הכתבה מלווה בציורים של מולי ומתחילה עם הציור הבא המכיל גם את שם המאמר –  "it don't gitmo better than this" – שזה סלנג אמריקאי ומשחק עם השם של של המחנה (Gitmo = Get mo' = get more). היא לא הגתה את המשפט הזה. הוא מודפס על אחת החולצות שאתם יכולים לקנות (תאמינו או לא) בחנות המזכרות של מחנה הכליאה:

יריב מוהר על דאהר אל עומר – הדמות ההיסטורית החסרה משיעורי ההיסטוריה בישראל ויכולה להוות נקודת גישור בין הישראלים לפלסטינים ||  רביב דרוקר מביא בבלוג שלו את התמלול של חקירותיו של ראש העיר של בת-ים, שלמה לחיאני. אין ספק שבעולם המודרני, משפט המפתח המעיד על היותו של אדם מושחת הוא "אני לא זוכר" || 'מכרות נטושים' בטקסט נפלא על היופי של חפצים אשר אינם מגלים סודותיהם || האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה לבג"ץ שיורה לשב"כ ולמשטרה להפסיק לזמן פעילים פוליטים ל"שיחות אזהרה" || 2012 היתה השנה עם הכי מעט קרח בקוטב הצפוני מתחילת הרישומים. השבוע נמצאה גופתו של דב קוטב, שלפי הבדיקות היה בריא ומעריכים כי סיבת מותו היא רעב ותשישות, היות והוא תלוי בקרח בכדי לצוד כלבי ים || יואב לרמן מראה כי למרות כל מדיניות הממשלות לאורך השנים בנושא, פיזור האוכלוסיה בין המטרופולינים בישראל (כל הקשקושים על מעבר מהפריפריה וכדומה) מעולם לא השתנה ולמעשה הכסף נזרק לפח (אפשר לומר שזה עוד מדד לחוסר-מוביליות חברתית בישראל; מוביליות במובן הכי פשוט שלה) || 125 מיליון נשים שעברו מילת נשים (כריתת דגדגן ולעיתים יותר מכך) חיות כרגע בעולם ועד ל-3 מיליון יצטרפו אליהן בשנה הקרובה (כלי אינטראקטיבי לצפיה בנתונים) || החירות מן האפשר (וביל טרֵיילור) – התפלספות יפה וחסרת ערך, מלבד הערך היחיד שישנו (עוד טקסט של 'מכרות נטושים').

***

המוזיקה שברקע – צלילים להקליד עימם. המלצת השבוע: האלבום "אספר לך" של לונא אבו נאסר (פופ \ אלטרנטיב \ אקוסטי).

***

הממסטרים (לחצו על אחת התמונות לכניסה ואפשר לגלול מתחת לתמונות לקריאה נוספת):

אם תמונה שצילמתם או ערכתם נמצאת בגלריה, לחצו כאן.

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג במשרה מלאה, המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-35 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה. אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.