עיניים פקוחות 13.9.2013: סליחה לוקאלית – פשיעה גלובלית

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (שבועיים-חודש) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

הנושאים לא מסודרים במכוון, בכדי להמנע מהקטגוריזציה הטבעית שבה אנו פוסלים מידע, רק בגלל שהוא נופל במשבצת כזאת או אחרת (אבל מומלץ לסבול עד הסוף ולחפור גם ב"ממסטרים" בתחתית). אני משתדל להביא את הדברים שעברו דרכי במהלך השבוע, אבל סביר וברור שלא אמצא ואציג את הכל. קראתם משהו מעניין שלדעתכם סובל מתת-דיווח או עיוות? חשבתם שפיספסתי משהו חשוב? שלחו לי לינק בפייסבוק של הבלוג או באימייל (בנושא רישמו "עיניים פקוחות") ל: Eishton@gmail.com.

אל תשכחו לבדוק את יומן הבלוג להופעות, הרצאות, הפגנות, דיונים, ארועים פוליטים ושלל דברים מעניינים – הכל חינם.

13.9.2013:

יום כיפור – אמור להיות יום של חשבון נפש, אך בפועל ולמרות הדרישה לתעדוף של "בין אדם לחברו", הפרקטיקה של מרביתנו היא של פולחן וטקסים (חילוניים או דתיים). גם אלו המקדישים את היום (או חלק ממנו) לעיסוק ב"בין אדם לחברו", עדיין מבצעים חשבון נפש אגוצנטרי: האדם הוא הם והחבר, חברם (עצם הצמצום הזה, למעשה מבטל את הצורך בסליחה, שכן מרבית חטאינו אינם כנגד חברינו או שהם הובילו לביטול החברות). ליום הכיפורים הזה אני מביא פינת 'עיניים פקוחות' עמוסה בדוקומנטרים והרצאות (בנוסף לתכנים הרגילים), שיכולה אולי (מבחינתי לפחות), לשלב בין החילוניות עם מסורת הסרטים לבין המהות המוסרית שמאחורי הפולחן של יום כיפור (העמקה בחטאינו לצורך הפסקתם ותיקונם).

כמובן שאין דוקומנטרים עליכם ועל חבריכם כאן. אך הסליחה הלוקאלית הזאת, היא לא מקרית. בעבר ההשלכות של מעשי אדם היו ברורים ומידיים; האחריות שלו עמדה מול עיניו והאחריות שרחקה מעיניו, לא תועדה והוצגה בפניו (מטעמים טכנולוגים). בעולם המודרני לעומת זאת, מרבית הנזק שהאדם גורם או שותף לו, אינו בסביבתו המידית, אלא בדיוק להפך: בנינו מערכות שלוקחות מאיתנו את האחריות וההשלכות, משאיות שאוספות אותן, צבאות שיורים בהן במדינות רחוקות ומפעלים שבונים והורסים בשבילנו, מבלי שאנו יודעים איך ומה המחיר. אסלותינו הנקיות אינן מגלות דבר וחצי דבר על המקומות בהם כל הצואה האנושית נערמת.

סליחה לוקאלית בעולם גלובלי, היא מס המוסר הזול, המשמש להכשרת "החטאים הכלואים". הקוטל המערבי מופיע בכותל המערבי, כמו הכיפה הצומחת לראשי רוצחים בהגיעם לבתי המשפט. וכבכל עסקת טיעון, נרצה את אדון הסליחות ב"חטאנו לפניך". אך במקום בו פושעים הופכים לזמירים, מאסרים הופכים לעבודות שירות ושירים על אחריות אישית תמיד מסתיימים ב"רחם עלינו".

הערה: לצערי התוכן הזה לא כל כך מגיע לישראל ועל כן לרוב הסרטים אין תרגום (אתם מוזמנים להצטרף  למאמץ שיתוף המידע ולתרגם חלק מהתוכן – לדוגמה דרך Amara).

***

עליית עשירי-העל הגלובליים החדשים – הויכוח בין קפיטליזם לסוציאליזם סובל לדעתי מחיבור בלתי נכון של הגרסאות הכושלות של המערכות הללו, לדרך העקרונית בה הן אמורות לפעול. אני אישית מאמין בקוקטייל בין השתיים עם נטייה לכיוון הסוציאלי. אבל בנפרד מכך, אני מבין שהרבה קפיטליסטים לא רואים במערכת הנוכחית כקפיטליזם בכלל.

ההרצאה הבאה של כריסטיה פרילנד לא מחדשת הרבה, אבל מדברת על ההבדל הזה שבין קפיטליזם לפלוטוקרטיה או "הקפיטליזם של החבר'ה". צריך לזכור שגם בסוציאליזם זה קרה וקורה וגם שם קפיטליסטים מעלים טיעוני קש דומים ומקשרים "סוציאליזם של החבר'ה" – דהיינו סוציאליזם מושחת שמשמש כפלוטוקרטיה – לסוציאליזם העקרוני. אני לא מחפש לפתוח את הויכוח הסוציאליסטי-קפיטליסטי כאן, אלא רק להבהיר שהעיסוק בשאלה התאורטית – איזו כלכלה עדיפה לחברה? – מסתיר את הבעיה האמיתית או לפחות הראשונית: האם "כלכלה של החבר'ה" – לא משנה מאיזה סוג – יכולה בכלל להיות כלכלה של החברה?

תאוריה שונה שטוענת לרכיבים מעל או לפני הרכיבים שאוזכרו בהרצאה, ניתן למצוא ב"דוקטורינת ההלם" (למי מכם שעדיין לא ראה), שמנתחת את הכלכלה לא מהצד של הפעילים בתוכה, אלא אלו שמנסים לנווט אותה מבחוץ (ארגוני ביון, ממשלות וכדומה):

***

אפריקה, הערבים, המוסלמים והמערב

נתחיל דוקא עם עיראק, שכן הדוגמאות כאן יעזרו להבין את ההתנהלות במדינות אחרות. אני יודע שנדמה שהכל כבר נאמר על המלחמה האחרונה שבין ארה"ב לעיראק ובכל זאת, המיני סדרה הזאת של ה-BBC, מרכזת, מחדשת ומסכמת את הפלישה האמריקאית, מלפני תחילתה ועד היום. לדעתי היא תחדש או תבהיר גם למי שחושב שהוא מכיר את הנושא לעומקו וכמו מרבית התכנים שאביא בהמשך, לדעתי מדובר בסיכום הטוב ביותר שנעשה לנושא הזה עד כה (חלק שני; חלק שלישי):

***

(הפסקה) אוסף מוצלח של שחזור תמונות ילדות:

***

הקשר הצרפתי-אפריקאי – היא מיני-סדרה מצוינת, החושפת את ההיסטוריה של צרפת באפריקה – היסטוריה שלמעשה עודנה הווה. הסדרה מלווה בראיונות עם הפוליטיקאים ואנשי הביון והצבא, שתפקידם היה להרוג או לשחד מנהיגים, למוטט משטרים או לייצב אותם והכל בהתאם לצורך של צרפת בנפט זול. לא תאמינו איך חלקם מדברים באופן גלוי על מעשיהם, אשר הובילו לדיכוי של מיליוני אנשים במשך עשרות שנים ולעיתים אף להשמדות עם.

כשאני אומר תמיד למגיבים שיש ללמוד את ההיסטוריה – שכאמור היא למעשה עדיין הווה – של המעורבות המערבית במדינות אפריקה, בכדי לדבר על "האלימות של מדינות ערב" או האחריות שלנו כלפי הפליטים המגיעים לארצנו, אלו בדיוק סוג הדברים שאני מתכוון אליהם. להבין מה צרפת עושה באפריקה, זה להבין מה האפריקאים עושים בישראל, זה להבין את הטרור והמלחמות. עקב בעיות טכניות אני לא יכול להטמיע את הסדרה כאן, אבל אל תתעצלו. תערבבו את "שומרי הסף" עם "בית הקלפים" ולא תגיעו אפילו קרוב לתככים, השחיתות והחשיפה שמוצגת בסדרה הזאת:
פרק 1 – הצמא הצרפתי לאנרגיה
פרק 2 – תרמית חברת "אלף" (חברת אנרגיה צרפתית)
פרק 3 – מהפך

להרחבה על תעשיית הנפט, הספר "The Prize: The Epic Quest for Oil, Money and Power" או הסדרה שמבוססת עליו, נותנים הבנה עמוקה של כל ההתרחשויות מ-1850 ועד 1990.

***

(הפסקה) מועמדים מוניציפליים שכנראה לא הולכים לנצח – היא קבוצת פייסבוק שמתעללת במועמדים לבחירות המוניציפליות (לרוב בצדק), על הקמפיינים החלשים עד מביכים שלהם. לדוגמא: "שרה זכריה. כי רק מי שצובע את השיער ככה מסוגל להבין את גיל הזהב".

***

החיים לאחר גואנטנמו – מביא את סיפורם של שניים מהמשוחררים האחרונים מהכלא האמריקאי בגוואנטנמו (ואחד נוסף שחזר כגופה); כלא שהיותו מחוץ לאדמת ארה"ב, מאפשר לה להתעלל בשבויים ולהחזיק אותם ללא הצדקה (עד כדי כך שארה"ב מעבירה הרצאות לחיילים הסוהרים על המתקפה של 9.11, כי הם עצמם לא מבינים מה הם בכלל עושים שם). חלק ניכר מהאסירים הגיעו לגואנטנמו, לאחר שהוסגרו לידי האמריקאים ע"י הפקיסטנים (שהם בעצם עירוב של כוחות שלטון וטליבן). הפקיסטנים לא עושים זאת מטוב ליבם או אהבתם הגדולה לארה"ב, אלא בגלל שהאמריקאים משלמים להם 3000$ בעבור כל אסיר (סכום מאוד משמעותי באותם האזורים).

שני האסירים שלפניכם הם אסירים שכאלה, ששוחררו לאחר 8 ו-9 שנים בכלא העינויים האמריקאי, למרות שמעולם לא הואשמו בבית משפט בשום עבירה. עד היום, רק 7 מתוך 779 האסירים שעברו במתקן הכליאה, נשפטו ונמצאו אשמים בעבירה כלשהי (וגם זה בבית משפט צבאי). 46 מהאסירים הנמצאים שם כרגע, מוגדרים כמסוכנים מידי לשחרור, אך לא ניתנים לשפיטה. מינוח חביב שאומר "אין לנו הוכחות ולמרות זאת לא נשחרר אותם". 35 מהאסירים כרגע נכנסים לחודש השביעי של שביתת הרעב שלהם (הם נקשרים פעמיים ביום ומואכלים בכוח דרך צינור הזנה):

***

(הפסקה) תוספות חדשות לעמוד "הפוסטים של אישתון כל כך ארוכים ש…", המביא את הביקורות שלכם שגרמו לי לחייך (אך בשום פנים ואופן לא לשקול מחדש את אורך הטקסטים). שני זוכים הפעם:

"אלי, אלי שלא יגמר לעולם החול והים, רשרוש של המים, פוסט של אישתון , תפילת האדם" (shkoomy)

ושחר עם חיבור עקיף לאורך הטקסטים, בהקשר של התוכנית של משרד ראש הממשלה להקים יחידת צללים של סטודנטים שיעשו "הסברה" ברשת תמורת מילגות:

***

סוריה – לפני הכל, בכדי להתמקם, בדקו את המפה האינטרקאטיבית הזאת (שימו לב שמתחת יש גם מפה פוליטית להבנת הגופים). לא בדיוק ה"רעים וטובים", עם הפרדה ברורה שאנחנו אוהבים במערב (וזה כמובן לא כולל את הבוחשים בצלחת, כמו ה-CIA, הרוסים, אל-קעידה ועוד). גם ה"טובים" לא בדיוק "טובים".

כתבתי בעבר שקפיטליזם – זה הקיים בפועל ולא זה התאורטי – הוא "הדיקטטורה המבוזרת הראשונה: מערכת שליטה מבוססת כלכלה, המוותרת על הזכות לשאת כתר, תמורת היכולת להנציח את המלוכה; המערכת הראשונה שהשכילה להבין ששולטיה צריכים להיות הבעלים של הכסף, אך אסור שפניהם יעטרו אותו". מאותה נקודת מבט, הימים של הכיבוש הישן והכוחני כמדד לשליטה במדינה עברו ואינם (זה נותר רק כמפלט אחרון). במאה האחרונה קרו  שני דברים (כפי שניתן ללמוד מהדוקומנטרים שראיתם לפני כן על צרפת):
1. השררה איבדה מערכה הישיר והפכה לכלי בלבד לצורך השגת הון ומשאבים.
2. הטכנולוגיה והניסיון מאפשרים קולניאליזם קפיטליסטי, שלא מצריך כיבוש צבאי (\השררה החדשה).

אנחנו יודעים שהשינוי הזה החל לפחות לפני כמה עשרות שנים ובכל שנה נדרשים פחות ופחות כוחות, בכדי להשיג את אותה השליטה. למעשה, הרבה יותר זול להכניס שני סוכנים שישלמו לאיזה דיקטטור 200 מיליון דולר ויממנו\יקנו את הבחירות בשבילו (והוא בתמורה יעניק להם את משאבי המדינה בעלות אפסית), מאשר להכניס כוח צבאי בניסיון להשתלט על המדינה (בימי המוסר-השטחי שאנו חיים בהם, זה גם מצטלם הרבה יותר טוב).

האם בסוריה יש אינטרסים שכאלה? אפשר להעלות ספקולציות וקשה לחשוב על מדינות, על גודלן והדברים שניתן למצוא בהן או להעביר דרכן, שלא ניתן להרוויח משליטה בהן (יהיה זה נפט עד נשק; אם לצורך יצירת מעבר או מחסום). למעשה, ההתערבות המערבית בסוריה, כמו במרבית המדינות הללו, היא עתיקה.

כל מבנה המדינות באזור, חוזר אחורה ל-1916 להסכם סייקס-פיקו הסודי, שבין הבריטים לצרפתים, לגבי כיצד יחלקו את השטח, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. הבריטים נעזרים בכוחות ערביים ובנסיך פייסל הראשון בכדי לכבוש את דמשק. הם מבטיחים לו שליטה בסוריה, מבלי לספר לו כי כבר התחייבו לאותו הדבר לצרפתים. פייסל מספק את הסחורה, אך חודש לתוך מלכותו מגורש ע"י הצרפתים לגלות בבריטניה. סוריה עוברת לקיום תחת מנדט צרפתי ומחולקת לאזורים לפי אינטרסים צרפתיים, שהעניקו כוח למיעוט העלאווי, תוך ניצול הכעס שלהם על הדיכוי שסבלו מהמשטרים הקודמים – בסגנון "האויב של האויב שלי הוא חבר" (משם למעשה צומח שלטון האסדים).

מלח"ע ה-2 סיימה את המנדט הבריטי. ב-1946 ארה"ב מכירה בעצמאותה של סוריה, אך כבר ב-47, לקראת הבחירות בסוריה, ה-CIA האמריקאי וה-MI6 הבריטי מנסים לדחוף את השלטון ולהשפיע על הבחירות לכיוון התנהלות המתאימה לתפישת העולם שלהם. לאחר שזה כושל, הם מנסים להפיל את המשטר. ב-1949 הם מניעים את אחד הגנרלים הסורים לבצע הפיכה צבאית וההפיכות הללו המשיכו עד ל-1954. המזימות האמריקאיות-בריטיות כמו מבצע WAPPEN, כושלות אך משבשות לחלוטין את המדינה ועל הדרך גם נחשפות (לקריאה נרחבת על מעורבות ארגוני הביון בסוריה).

כל אלו – השתלטות, כיבוש, אימפריאליזם, עשרות שנים של מיסים כבדים, התערבות סודית במשטר, אלפי הרוגים, הפסד של שטחי אדמה עצומים – ולא איזו שנאה מוטמעת או "ברבריות ערבית" בלתי מוסברת, הם שדוחפים את הסורים לשנוא את המערב ולקפוץ הישר לזרועות של הרוסים.

כמובן שכמו עם הישראלים, אחרי כמה עשרות שנים, השנאה נותרת, אך הבורות מוחקת את ההבנה ההיסטורית של מקורותיה ומותירה כעס נטול היגיון מהסוג הגזעני (בדומה לניסוי הקופים והבננות המפורסם, בו לכולם יש תגובה שלילית, אך אף אחד כבר לא יודע למה). זו רק בורות שכזאת שיכולה לצמצם עמים שלמים ועשרות ולעיתים מאות שנים של התערבות ולעיתים התעללות מערבית, לכדי איזה שבט ברברי ואלים שכל פעולותיו נובעות מכך שהוא שונא אותנו ללא הצדקה או סתם מחוסר שליטה בעצמו.

הדוקו הבא, הוא לפחות בסיס של הבנה הנדרשת לדעתי, בכדי להביע דעה כלשהי על סוריה והצורך בהתערבות מערבית:

לעת עתה, לא נראה שלמערב יש עניין רציני מידי בסוריה, אלא רק נשיא אחד שנתן קו אדום על פי אותם חוקי מוסר-שטחי-מערבי, שאיש לא באמת רוצה לאכוף וכולם יודעים שהוא חסר משמעות של ממש. הרוסים לעומת זאת מקבלים גישה ל-2.5 מיליארד חביות הנפט וכמות גבוהה בהרבה בפצלי נפט (הסנקציות על סוריה למעשה הופכות את רוסיה למונופול אנרגטי במדינתם). העולם הקפיטליסטי (ואני בהחלט מכניס בתוך זה את סין ורוסיה) בעצם לא יכול להפסיד בכל מקרה –

תשמידו לאסד את ארסנל הנשק הכימי. אבל ממי הוא קנה אותו מלכתחילה? מצרפת ומרוסיה ועוד מדינות בסגנון. ומה יעשה אם יושמד לו נשק? יקנה נשק חדש (גם אם אחר). וממי יקנה? מאלו שהשמידו או אלו שסידרו את העסקה שהנשק יושמד. אם המאבק הזה היה אמיתי (המאבק למיגור כלי הנשק), הרי שבכל שנה היינו רואים פחות ופחות נשק בעולם (או לפחות בעולם הלא מערבי). לכל הפחות, אם נאמין לרגע שהמאבק אמיתי, הרי שכמו "המלחמה בסמים", הוא יקר, לא אפקטיבי ומועיל רק לסוחרים הגדולים (של הסמים ושל המלחמה בהם).

רק אותם מעטים בפסגה אשר מוכרים את הנשק ואת ההגנה; את התרופה ואת המחלה – רק הם נהנים מהמאבק הכושל הזה (וזה לא אומר שזו קונספירציה, אלא רק אינטרסים הדדיים המניעים זה את זה). כך בזמן שעיניי כל העולם נישאות לסוריה, באנגליה – שהתנגדה לתקיפה והצטיירה לרגע כאיזו פציפיסטית (למרות שבו זמנית מכרה כימיקלים לאסד מ-2004 עד 2010, תוך כדי הבנה שאלו כנראה מנוצלים לפיתוח נשק כימי) – מתנהלת  תערוכת הנשק הגדולה בעולם:

גם אנחנו (הישראלים) שם וגם האמריקאים והרוסים וכל "הטובים" ו"הרעים" באותו החדר, לוחצים ידיים, צוחקים ועושים עסקאות שעומדות בניגוד מוחלט לטענות המדיניות והפוליטיות; מספרים לנו שהנשקים הם "נטרליים" והם לא אחראיים למה שיקרה איתם אחר כך. "אחר כך" זה סוריה של היום. "אחר כך" זה אפריקה של היום. גישתנו לכך סלקטיבית: ישראלי שימכור נשק לפלסטינים, הוא בוגד. ישראלי שימכור נשק לדיקטטור אפריקאי, הוא איש עסקים. זאת אומרת שההבדלה איננה מוסרית, אלא אינטרסנטית. תמכור לפושעים, רק לא לאלו שפושעים כנגדנו. אך הפושעים שלנו הם לא הפושעים של המדינה שאנו מוכרים לה. החמאס הוא להם מה שארגוני טרור אפריקאים הם לנו: קליינטים. ובאשר אנו מתירים את האחד, אנו מתירים גם את השני. בסופו של יום, ישראל היא חלק ממערך החימוש העולמי, של ארגוני הטרור התוקפים את ישראל.

נקודה לסיום: לבנונים המדברים על הפליטים הסורים, נשמעים כמו ישראלים המדברים על פליטים אריתראים\סודנים:

***

סלח לי, אתה יודע איך מגיעים לאישתון? (פינת חיפושי הגוגל המשעשעים איתם אנשים מגיעים לבלוג):
"מה ההבדל הגנטי בין האריתראים לשאר אפריקה" || "כשהיינו אז במיטה נפל לך משהו על התיק" || "למה יש סודנים" || "האינטרנט זבל לא נותן שום פיתרון גוגל חרא" || "היקף הפין 2013" || "הבת בוכה כי כואב לה שהבן מכניס את הבולבול לתוך התחת" || "רצחתי שני אנשים ואת מזה ניראית לי" || "אני מרגיש שלא שכבתי עם מספיק בחורות ומפחד להתחייב" || "אנ'לא בנוי לקשר רציני יאללה סעי מילים" || "אני אוכל תסביכים שאני הומו כי משה אמר לי שאני ניראה כמו הומו" || "יאיר לפיד אידיוט"

***

שחיתות אפריקאית – אז ראינו את ההתערבות העצומה של המערב דרך חברות אנרגיה, ממשלות וגורמים צבאים. אבל עד כה זה הרגיש כמו ערוץ ההיסטוריה ולכן אני רוצה להביא הרצאה קצרה שתבהיר שמדובר בהתנהלות שממשיכה כיום ושהשחיתות באפריקה (ובכלל של מדינות עם אותם מאפיינים) היא לא דבר אוטונומי או תרבותי, אלא תופעה כלל אנושית, אשר המערב מנצל, מטפח ואף מייצר (דוגמה עדכנית משלנו – בני שטיינמיץ):

***

כיצד חושבים מיליארד מוסלמים – הוא דוקומנטרי בעקבות הסקר המקיף ביותר שנעשה אי פעם, שמטרתו לבדוק דעות של מוסלמים ברחבי העולם לעומת הדעות (הקדומות) של מערבים לגבי אותם מוסלמים. אם ראיתם את הסרטים עד פה (או סתם באתם עם ידע מהבית), אז אתם כבר מודעים לעבר האימפריאליסטי של המערב במדינות ערב ואיסלם ואתם כבר יודעים שהכעס שבכל זאת ישנו כלפי המערב, יכול ולדעתי אכן מוסבר באופן טוב יותר, מתוך הפגיעה והניצול שלהם. אבל עם ובלי הידיעה ההיסטורית ישנם עדיין רבים שחושבים שיש משהו שגורם למיליארד אנשים שונים לפעול באופן זהה וחריג מתרבות המערב. יש מחשבה נפוצה שבקרב מוסלמים, רק מעצם היותם מוסלמים, יש תמיכה בטרור, שנאת זרים, ברבריות, פרימטיביות, שנאת נשים ועוד. אני מניח שמי שלא רק בורות מביאה אותו למסקנה זאת, אלא שנאה עמוקה כלשהי, לא ישנה את עמדתו, אבל למען השאר, אלו הם הנתונים הטובים ביותר שיש לנו:

***

מיאנמר, בודהיסטים ומוסלמים – המצב במיאנמר כיום יכול ללמד אותנו על דעות קדומות על בסיס דת (וסתם בכדי לדעת משהו על המקום). בודהיסטים הם נגד אלימות, נכון? מוסלמים בעד, לא? בידקו את עצמכם:

***

ושתי הסליחות הגדולות – שחסרות מן השיח, הן כמובן זאת של השואה האקולוגית ושואת בעלי החיים. בהקשר של בעלי החיים, "ארת'לינגס" נותר הדוקומנטרי הטוב ביותר והמביא את תמונת המצב המלאה ביותר (במסגרת 90 דקות), של יחסי בני-אדם לבעלי החיים. הסרט בנוי מהקל אל הקשה ובכל זאת רוב האנשים מתקשים לשרוד מעבר לדקות הראשונות (זאת למרות שהסרט מציג בעיקר סטנדרטים ולא מקרים חריגים).

שאלת זכויות בעלי החיים היא שאלה מוסרית ועל כן לא ניתן לתת לה תשובה אמפירית ולא ניתן לומר שהגישה המקובלת היא "טעות". אלא שלא כך לגבי הדרך בה מגיעים אנשים לדעה המקובלת. פיתוח דעה לגבי נושא, מחייבת את למידתו (למעט כאשר זה בלתי אפשרי). אם לדוגמא הייתי אומר, שאני לא חושב שהשואה היתה כזאת נוראית כי היהודים לא סבלו במחנות והמוות היה יחסית מהיר, אז כמובן הייתם דורשים ממני לשבת ולראות סרט שואה (לא סרט על השואה, אלא סרט שואה). אם לאחר מכן עדיין הייתי נשאר בדעתי, אזי שדעתי היתה בלתי מוסרית לדעתכם, אך מיודעת ולגיטימית (לא תוכן הדעה, אלא עצם הזכות שלי להחזיק בה).

הבחירה בבורות, מבטלת את הזכות לדעה. ארת'לינגס הוא סרט השואה של בעלי החיים. אתם יכולים לצפות בו ולבחור את דרככם המוסרית ככל שתרצו. אך הבחירה שלא לצפות בו (גם תחת טענות של "אני מכיר את הסגנון" או "ראיתי כבר כמה סרטים בחיי"), מבטלת את זכותכם לדעה בנושא ומתוקף חוסר דעה וחוסר ידע, מתבטלת כמובן גם זכותכם לפעול (או בהקשר שלנו – לאכול):

הדיון על זכויות בעלי חיים, סובב בעיקרו בהפרש שבין יכולת העיכול של הקיבה, לזו של המוסר. אבל נוסף על כך, יש את השאלות המדעיות בנוגע לאכילה מן החי, או במילים אחרות: ההפרש בין מה שיכולה הקיבה שלנו לעכל, למה שהגוף שלנו רוצה או צריך. ההרצאה הבאה היא המומלצת ביותר, במובן של יחס שבין נתונים מדעיים לבין הומור ויכולת העברת המידע של המרצה המשובח:

באשר לנושא הסביבתי, לא מצאתי סרט טוב שנותן תמונת רוחב אקולוגית (כולם מפרקים בעיה אחת לעומק. מוזמנים לתקן אותי אם ידוע לכם על אחד כזה). דברים קרובים: "אין מחר" (אנגלית – עברית) || Home (קריינות נוראית, אבל מעביר את הרעיון).

***

במדינת פלסטין:

הרוגים בחודש האחרון –

אלמוני 10.8.2013 (הרוג מס' 12 מתחילת השנה) – נהרג כשחצה מעזה לישראל, ככל הנראה לצרכי עבודה. לטענת צה"ל הופעל נוהל מעצר, אך ככל הנראה לא נמצא שום נשק על המנוח ולא היה אלמנט של הגנה עצמית || ג'נין 20.8.2013 (לא ניתן לקבוע אשמה) – נהרגו: מג’ד לחלוח (20 – כדור ללב – הרוג מס' 13 מתחילת השנה), כרים אבו סביח (20 – כדור לבטן – מת מפצעיו ב-31.8 – הרוג מס' 14) || קלנדיה 26.8.2013 ( לא ניתן לקבוע אשמה) – נהרגו: רובין זאייד (28 – אזרח עובד אונר"א – כדור לחזה – הרוג מס' 15), יונס ג'חג'וח (19 – ירי – הרוג מס' 16) וג'יהאד אסלאן (19 – ירי – הרוג מס' 17). בנוסף 15-20 נפצעו (6 קשה) || קבר יוסף 12.9.2013: אלמוני נפצע קשה מאש צה"ל (אעדכן בהמשך בנוגע למצבו ואשמה).

לא נהרגו ישראלים בזמן זה (מתחילת השנה נהרג ישראלי אחד ע"י פלסטינים).

ארועים ועדכונים-

לפני כ-10 חודשים, במהלך 'עמוד ענן', חיסל צה"ל שני עיתונאים ללא סיבה ברורה ובניגוד לכל דין ומוסר. עד היום לא ניתן הסבר לחיסול הזה ואולי, כשחושבים על זה, ההסבר ניתן בכך שלא ניתן מעולם || יש רגעים (שהולכים ומתרבים) בהם אתה מתבייש בהיותך ישראלי. לראות את ההתעללות והיחס הגזעני של המתנחלים המטרידים את משפחת ג'אבר מאל-בקעה, זה אחד מאותם רגעים והמילים והתמונות מסבירות את עצמן:

ועוד התעללויות של מתנחלים בפלסטינים בסינג'יל מדגימה שאפילו בג"צ לא יכול לעצור אותם, כשיש להם את צה"ל (במקרה שלנו, אל"מ פינטו). בשורה התחתונה, אין "צבא ומתנחלים" – יש מתנחלים על מדים ומתנחלים על אזרחי || בסאם אבו רחמה, נהרג ב-2009 כשאינו חמוש, אינו מהווה איום וכאשר בינו לבין צה"ל מפרידות שתי גדרות. חייל צה"ל ירה רימון גז ישר לחזה שלו (דבר האסור על פי נהלי צה"ל) וזה תועד ב-3 מצלמות שונות + עדות של חייל + סימון על האקדח היורה. למרות שכך, הפרקליטות שוב ושוב מתעקשת לא לחקור ולסגור את התיק, אפילו שאין עוררין שבסאם נהרג ע"י צה"ל בירי פסול (לכל הפחות). זאת אומרת שיש הסכמה לגבי כך שהרגנו\רצחנו אותו, אך זאת לא סיבה מספקת לחקירה מבחינתם. החיילים גם הותירו את בסאם לדמם ולא נתנו טיפול לאחר הירי. אם הירי היה הריגה ולא רצח, הרי שהסירוב לטיפול החזיר אותו למעמד רצח; אם גם שניהם היו רק הריגה ולא רצח, הרי שהסירוב לחקירה ומשפט צדק, קובע סופית כי ברצח מדובר. אי הטיפול לא מבטלת את הרצח, היא רק מוסיפה לו שותפים שלאחר-מעשה ושותפים שלפני-מעשה, באי-ההרתעה ובאימרה הסמויה כי הדבר מותר ואולי אף רצוי || ארגון "הקואליציה למודעות לגבי פלסטין" הרים קמפיין "פלסטין הנעלמת" בוונקובר, קנדה:

מנגד (ללא קשר) שגרירות ישראל מצטרפת ל-BuzzFeed ומפרסמת "מפת איומים על ישראל" (המשועממים מכם מוזמנים להצליב בין המפות) || "כנגד החומה" – דוקו' (47 דק') המביא עדויות של פלסטינים החיים בצמוד לחומה || משטרת ש"י סגרה תיק של איומים ברובה דמה, ירי באוויר ברובה אמיתי ורגימה באבנים מטעמי "אין אשמה". כמובן שהנאשמים הם מתנחלים והסיבה לסגירה היא היות אחד מהרובים מזויף (טענה נכונה ככל הנראה). אזרחי ישראל, צאו לדרככם לאיים ולשדוד כאוות נפשכם עם אקדחי ורובי דמה – המשטרה אומרת שזה בסדר. אפילו אחד אמיתי ואחד לא, זה גם בסדר || עידן לנדו על "שטחי אש" ככלי לביצוע טרנספר || כ-1700~ לא-מעורבים פלסטינים נהרגו ע"י כוחות הביטחון ב-13 השנים האחרונות. כ-10% מאלה הפכו ל-179 חקירות (חלק מהשנים חסרות). כ-10% מאלו הפכו ל-16 כתבי אישום ומתוכם רק 6 הפכו להרשעות. 5 מתוכם ישבו חצי שנה או פחות ורק אחד – בדואי שהרג בריטי – ישב 6.5 שנים בכלא. זהו "הפחד הגדול" עליו מדברים בצה"ל, כשאומרים שמפקדים מפחדים לפעול בימינו ללא עו"ד לצידם. 1700 הרוגים = 2777 ימים בכלא (38 שעות עונש על כל הרוג) או 405 ימים, אם נסיר את הבריטי (6 שעות להרוג) || שופטת המחוזי בביקורת על חוות דעת של איתמר מרכוס ממכון מבט לתקשורת פלסטינית, שניסה להראות הוכחות לכך שהתקשורת הפלסטינית מסיתה כנגד ישראל ויהודים, אך למעשה גילה (באמצעות השופטת), את ההסתה של ארגונים פוליטיים בניתוחם המעוות והסלקטיבי של ציבורים שלמים, דוקא דרך האנשים ואמצעי התקשורת הקיצוניים ביותר והכי פחות נקראים || ארגון להבה הפועל נגד "התבוללות", פתח מלשינון טלפוני לדיווח על יהודיות שיוצאות עם ערבים || 20 שנה לאוסלו – "המחיר של אוסלו" (פרק 1, פרק 2 עוד לא שודר) || כתבה על הקרב המשפטי של המתנחלים\המדינה להרוס את בית הספר האקולוגי (אקולוגיה של חוסר ברירה במידה רבה) של ילדי שבט הג'אהלין סמוך לכפר אדומים:

***

אישתון בפייסבוק (התוכן שלא מגיע לבלוג, מגיע לבלוג. לא צריך חשבון פייסבוק בכדי לקרוא):

התנגדותי לשחרור של מנהלים עם מחיקת חובות על הידיים הפכה לסטטוס הפופולרי ביותר של הבלוג (בתוספת השיתופים ב'סטטוסים מצייצים' ) || ארה"ב היא ילדה בת 4 עם קוקיות (אובמה והסורים) || הסעיפים בתקנון האתיקה העיתונאית עליהם עברו אנשי התקשורות שביקרתי בפוסט האחרון || גזענות ישראלית וילדים מתים בסוריה || ההיגיון שמאחורי קיצוץ קצבאות הילדים || הבעיתיות ב'שד העדתי'

***

קריאה מוגברת:

רביב דרוקר על פרשת "ביבי טורס" || יריב מוהר מתפלסף: "אף ארץ לא יכולה להיות שייכת לאף עם" || שרון מלכי על איך עיריית ת"א חתמה על חוזה ל-25 שנים, לתחנות אוטובוס שגרועות לנוסעים וטובות למפרסמים || הרצאה מעניינת ומשעשעת, על הדרך בה העיתונות מציגה נתונים סטטיסטיים בצורה שמעוותת את המשמעות האמיתית שלהם לצורך כותרות בומבסטיות || ד"ר אסף אורון עושה ניתוח מעניין של כלכלת ישראל וגוזר את הקפיטליזם הישראלי למוות ואת השישוג הישראלי למקורות עבר – ובעיקר: "הסטארט-אפ המדהים ביותר בתולדות ישראל היה ונשאר הכיבוש. הבעיה ששכחנו לעשות אקזיט." || הרצאה יבשה, טכנית ובריטית, אך מרתקת, הקוראת להסתכל על החלטות פיננסיות כמו מדיניות הצנע (בדומה לזו הישראלית, אך לא באותה הקיצוניות), בצורה רפואית ולהתייחס למהלכים פיננסים המובילים למוות, כמו כל מגפה אחרת || החשיבות של בישול בבית: אנשי ימין-כלכלי נוהגים לדבר על איך מערכת הבריאות הציבורית כושלת ותשתפר ככל שתופרט, אך העומס הגדול ביותר על מערכות הבריאות, הוא בעצם המזון של התאגידים הפרטיים. 75% מעלות הרפואה בארה"ב, נובעת מטיפול במחלות הקשורות לדיאטה המערבית (סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכדומה). סביר שגם ישראל נמצאת באזור הזה ולכן, יש כאן שקר סמוי בו כלכלנים רוצים שנסתכל על המערכות הציבוריות שלנו, כאילו הן פועלות בוואקום והמחיר הגבוה שלהן נובע מחוסר יעילות ותחרותיות, שתיפטר בשוק החופשי. בפועל לכל שקית צ'יפס וכל ארוחה במקדונלדס, יש תג מחיר מיידי המשולם בקופה ותג מחיר בריאותי, המסובסד ע"י המדינה. ההפרש במחיר שבין מערכת רפואה ציבורית כושלת לתקינה, מגולם בעיקר במחיר הזול של מוצרי המזון הבלתי-בריאים. הבעיה היא לא חוסר החשיפה של המערכת לשוק הפרטי, אלא החשיפה העצומה אך החד-צדדית שכבר ישנה:

***

המוזיקה שברקע – צלילים להקליד עימם. (כרגע בעבודה – עוד לא עודכן)

***

הממסטרים (לחצו על אחת התמונות לכניסה ואפשר לגלול מתחת לתמונות לקריאה נוספת):

—————————————————————————————————————————–

אישתון הוא בלוג במשרה מלאה, המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו. בפוסט שקראתם הושקעו כ-70 שעות של מחקר, כתיבה ועריכה (כמחצית מהזמן בצפיה וחיפוש דוקומנטרים לשיתוף). אם מצאתם את התוכן ראוי, אתם מוזמנים לשלם לפי ראות עיניכם.