אישתון עובר ל"הארץ"

לאחר כשש וחצי שנים כבלוג עצמאי, אישתון עובר לעיתון "הארץ". בשלב זה מדובר על תקופת ניסיון של כמה חודשים, בעיקר לצורך פרסום פרוייקט מבקשי המקלט בישראל, עליו אני עובד מעל לחצי שנה, ולאחריה יחליטו ב"הארץ" האם היתה זו טעות נוראית שיש להפסיקה לאלתר או טעות סבירה שאפשר לחיות עמה.

לפני שאכנס לפרטי המעבר, אני רוצה ראשית להזמין את כל מי שמתעניין בסוגיית האריתראים והסודנים בישראל (ברמת הנתונים ולא הדעות), לעקוב אחרי פרסומי בחודשים הקרובים (ניתן להרשם לעדכונים במייל – כאן בבלוג מצד שמאל למעלה – או בפייסבוק, טוויטר, וגם ב"הארץ" כמובן).

אני יודע ש-14 שנים לאחר הגעת ראשוני האריתראים והסודנים לישראל, מרבית הישראלים, מימין ומשמאל, כבר די משוכנעים שהם מיודעים בסוגיה. כולכם קראתם כתבות בנושא או עוקבים אחרי הפעילים הבולטים ברשתות החברתיות, וחלקכם אפילו קרא דו"חות של ארגוני זכויות אדם משמאל או של "המרכז למדיניות הגירה ישראלית" מימין. למרות שכך, לאחר כמה שנים של עיסוק בסוגיה וכעת כמעט שנה של מחקר אינטנסיבי, אני יכול לומר כיום שישנם חורים ענקיים של ידע בנושא הזה, לצד טעויות ואפילו שקרים.

היות ומדובר בגורלם של עשרות אלפי בני אדם (תושבי השכונות הרלוונטיות לצד האריתראים והסודנים), אני מבקש שתעשו עימי עוד סיבוב אחד ותשתפו ותזמינו אחרים לעשות זאת גם כן. חלק ניכר מהמידע שאציג הוא חדש לחלוטין (כן, גם אם אתם מיודעים ומעורבים לרמת יהונתן יעקובוביץ או ענת בן דור, שפי פז או יגאל שתיים) או לכל הפחות מסודר ומרוכז בצורה אחרת משנעשה עד כה.

אם אינכם גזענים שפשוט לא רוצים שכף רגל לא-יהודית תדרוך בישראל או אוטופיסטים מנותקים מהמציאות שחושבים שיש לְאַזְרֵחַ כל כף רגל שדורכת בישראל, המידע שאציג בהכרח ישפיע על עמדותיכם, שכן הוא סותר הרבה מהנתונים בסוגיה – ממש בנושאי הליבה שלה.

דרושים מתנדבים

כחלק מפרוייקט מבקשי המקלט, אני זקוק למספר רב יחסית (כמה עשרות) של מתנדבים, לניתוח כמות גדולה של מידע. אין צורך בהכשרה מיוחדת או ידע מוקדם. פשוט לקרוא ולשלוף מידע, בהתאם להנחיות שתקבלו.

דרישות:

• יכולת בסיסית לעבוד עם מחשב (שום דבר מרגש: גלישה, גוגל דוקס, צילומי מסך וכדומה) וכמובן מחשב (שולחני או לפטופ. לא ניתן לבצע את העבודה על טאבלטים וכדומה) וגישה לאינטרנט.

• יכולת להתמודד עם עבודה סיזיפית יחסית (הרבה קריאה משעממת, בדרך למציאת ה"אוצרות הקבורים" שנדרשים למחקר).

• פנאי לפגישת אורינטציה ראשונית של כמה שעות בת"א (ייתכן שבסוף נסתדר בלעדיה).

• יכולת להתחייב למינימום של 30 שעות התנדבות מהבית, על פני החודש שלאחר הפגישה הראשונית.

• תדרשו לאשר (בכתב או תיעוד אחר) שלא לשתף או לחשוף את המידע שתעסקו בו ואת הפרוייקט, בשום צורה ואופן, עד אשר זה יפורסם.

• תאריך התחלת ההתנדבות עוד לא נעול, אבל מתישהו בחודש הקרוב.

• רוצים לעזור? כיתבו לי (eishton@gmail.com) עם הכותרת "התנדבות לפרוייקט מבקשי המקלט".

אז מדוע אני עוזב את הבלוג?

שתי סיבות הובילו אותי למהלך הזה. ראשית, כידוע לכל קוראי הבלוג, הפרסומים מאז ומעולם לא היו עקביים: לא עמדתי בלוחות זמנים, טרחתי זמן רב על טקסטים "מושלמים" שעד שסיימתי אותם הפכו ללא רלוונטים וכדומה. אני מקווה שכניסה למערכת מסודרת, עם עורכים, דד-ליינים ותמיכה הקפית, יתקנו זאת.

באשר לסיבה השניה: אינני רודף אחרי כסף, אך חוסרו רודף אחרי ואפשר לומר שההחלטה לעבור לעולם השכירים, היתה החלטה קבוצתית, שהתקבלה לאחר התייעצות עם מיטב חבריי בבנקים ובחברות האשראי, שהאמינו בי והיו לצידי עוד מהמינוס הראשון.

נ.ב.

אינני באמת "עוזב את הבלוג". כאמור, מדובר כרגע בתקופת ניסיון, שגם במהלכה פסקה ראשונה ולינק לכתבה המלאה ב"הארץ" ימשיכו להתפרסם פה ואם יהיו תכנים שהם לא ירצו או חלקים מהם שיפלו בעריכה, גם אלו יגיעו לכאן.

כמו כן, אני מנצל את המעבר להאצת קצב הכתיבה. מעתה אני מקווה שלצד התחקירים, אעמיד גם טורי דעה וטורים קצרים נוספים, שבעבר פרסמתי כסטטוסים בפייסבוק בלבד או שלא פרסמתי כלל (כי שמרתי את הבלוג לתכנים "גדולים"). זה עדיין החלק הפחות חשוב של עבודתי, אבל זה יאפשר לי להשאר ברצף כתיבה ורלוונטיות. בינתיים התפרסמו בשבועיים האחרונים שני טורי דעה שלי ב"הארץ" שאתם מוזמנים לקרוא כאן (על המצגת/סטנדאפ של נתניהו על איראן) וכאן (על עיוות המציאות בטיעון של עמית סגל לתמיכה בפסקת ההתגברות).

מדוע "הארץ"?

ראשית שקלתי לעשות קמפיין גיוס המונים. אלא שעשיתי אחד כזה בעבר וכאמור, אינני מרגיש שעמדתי בציפיות. לאחר מכן בדקתי אפשרות של מימון מקרנות ועמותות. כמה קרנות, כמו "הקרן החדשה לישראל", אכן הסכימו לתמוך בבלוג (או לפחות בפרוייקט של מבקשי המקלט) ואפילו בסכומים מצטברים שיקח לי זמן רב להרוויח כשכיר (תודה על כך).

אלא שקרנות ועמותות אלו, שלא בצדק וללא בסיס עובדתי, הפכו בעשור האחרון בישראל למושא של קמפיין דה-לגיטמציה, המציג אותן כמי שמנסות להשמיד את מדינת ישראל (כמדינת היהודים או בכלל) – במיוחד בנושא האריתראים והסודנים. הגם שאין בכך אמת ולמרות שהבלוג הזה מקפיד ללוות טענותיו בלינקים והוכחות אשר מבטלים את הצורך להתבסס על אמינות הדובר וחשיבות מימונו, הדבר היה פוגע ביכולתי לתקשר עם חלק מהאנשים במחנה השני ומעולם לא ראיתי טעם בעיתונות אוננותית המענגת את עצמה ומשכנעת את המשוכנעים מראש (זו אינה ביקורת חד-כיוונית וגם בשמאל רבים פוסלים מידע, רק בגלל שהוא הגיע ממקור ימני).

היות שכך, החלטתי לבדוק אופציות כשכיר בגוף תקשורת קיים. עשיתי סבב, קיבלתי כמה הצעות, ובחרתי במוסד שהוא מבחינתי פסגת העיתונות הממוסדת בישראל. נכון שאינני מסכים עם כל שנכתב בדפיו, עם חומת התשלום שלו, עם הקהל המוגבל (למרות שעדיין משמעותית רחב יותר מזה שיש לי, כאן בבלוג) ושאני דוקא כן חושב שהוא פעמים רבות חוטא בחטא האוננות-המחנאית, אבל כל מי שעיניו בראשו ומזיז לרגע את טורי הדעות ועוסק במהות החשובה ביותר, לדעתי, של עבודה עיתונאית – חשיפת מידע חדש ובעל חשיבות לציבור (במיוחד כזה שהאליטות, לסוגיהן, מעוניינות לקבור) – יהיה חייב להודות במה שגם ניתן לדעתי להוכיח במחקר, והוא ש"הארץ" מפרסם יותר תוכן ייחודי וחדשני, יותר תחקירים וחשיפות, מאשר כל גוף תקשורת אחר במדינת ישראל. "הארץ" גם היה העיתון היחיד שבכל זאת פרסם חלק קטן מהתכנים שלי או לפחות קישר אליהם. ברוח זו, קיבלתי יד חופשית למדי (לפחות לזמן זה), לעסוק במה שאני רוצה ואיך שאני רוצה. אני מקווה שאעמוד בציפיות.

האם אישתון ישאר אנונימי?

כנראה שלא. כפי שכתבתי כבר בעבר, הבחירה באנונימיות נבעה משיקולי ביטול-אגו ולא עקב היותי מקושר לאיזה ארגון או רתיעתי מחשיפה לציבור (כבר רואיינתי בחיי מספר פעמים בפנים גלויות – בטלויזיה ובעיתונים). כעת אני מעוניין לפנות לקהל רחב יותר, במיוחד בסוגיה הרת הגורל של מבקשי המקלט, ובכדי לעשות זאת אנסה לשלב גרסאות וידאו של התכנים (דהיינו אני מול מצלמה) ולאחר מכן גם אתראיין עליהם בגופים אחרים. החשיפה גם תאפשר לי לקחת חלק אקטיביסטי יותר בנושאים הקרובים לליבי ולא רק לסקרם מאחורי המקלדת. נוסף לכך, החברים מהבנקים אינם מסופקים גם מהשכר ב"הארץ", כך שאפשר ובעתיד אשלים הכנסה בדרכים שונות, אשר אינן מתאפשרות כל עוד אני אנונימי.

לבסוף ואם להיות כן, אז לאחר 6 וחצי שנים של ניתוק, קצת מיציתי את הבדידות של האנונימיות ואפילו מיזנתרופ כמוני מוצא עצמו כעת במחסור באינטראקציה (שאני בטוח שיעלם מהר למדי עם הגעתה).

תודה

זו רק תקופת ניסיון בשלב הזה, אז אינני רוצה לומר מילים סופניות יתר על המידה. ובכל זאת: תודה רבה לכל התומכים בבלוג לאורך השנים. גם העבודה שתפורסם כעת על דפי "הארץ" היא תולדה של תמיכתכם ומכל הדרכים בהן הרווחתי כסף בחיי, שום דבר לא משתווה לתחושה המוזרה-נפלאה הזאת, כשאתה מקבל הודעה שמישהו שקרא את התוכן שכתבת ולמעשה כבר קיבל את מלוא המוצר בחינם, משלם מבחירתו החופשית בעבורו.

תודה לכל מי שהתנדב, לכל מי שנידב מידע, למי שהדליף, שיתף, תמך, קרא והגיב.

החודשים הקרובים יהיו עמוסים בתכנים, אז אל תלכו לשום מקום.