כך המציאו ארגוני החקלאים, התקשורת והפוליטיקאים את עלילת "הטרור החקלאי"

טרור חקלאי. למעט אם חייתם תחת סלע בשנים האחרונות, ראיתם את המונח הזה שוב ושוב בכותרות התקשורת הישראלית. זה בכלל לא משנה אם זה עיתון שמאל או ימין, המסקנה של קורא החדשות הישראלי מהחדשות המשווקות לו, היא שישנה תופעה עצומה בהקפיה, שאף הולכת ומחריפה משנה לשנה, של ערבים המבצעים פשיעה לאומנית כנגד חקלאים יהודים, על דרך הגניבה, ונדליזם, סחיטה והצתה, המובילה למשבר חמור בחקלאות, נטישה של חקלאים את הענף והשתלטות ערבית על אדמותיהם.

מקבץ כותרות מהתקשורת

מקבץ כותרות רנדומליות מהתקשורת הישראלית

מה אם אגיד לכם שכל זה היה ועודנו שקר? שבישראל בכלל אין דבר כזה "טרור חקלאי ערבי"? מה אם אגיד לכם שכל הסיפור הזה נולד מעלילת דם גזענית של ארגוני החקלאים, המנסים להשיג תקציבים מקופת המדינה? שהפוליטיקאים שדיווחו לכם שזו האמת, בו-זמנית הודו בפה מלא שזה השקר שלדעתם צריך לספר לכם, בכדי להשיג את התקציבים הנדרשים ולרצות את הלובי החקלאי? שמאות העיתונאים שדיווחו לכם בעשרות אלפי כתבות שה"תופעה" הזו היא עובדה, כלל לא טרחו לבדוק את הנתונים ובמקרים הגרועים יותר, בדקו ואז שיקרו לכם?

נשמע הזוי וקונספירטיבי מכדי להיות אמיתי? לחצו כאן לקריאת התחקיר המלא באתר "הארץ" ושיפטו בעצמכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה גזענות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשות, עיתונות, פוליטיקה, פלילים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על כך המציאו ארגוני החקלאים, התקשורת והפוליטיקאים את עלילת "הטרור החקלאי"

  1. odedgilad הגיב:

    עוד מאסטרפיס. תודה אישתוו!

    Liked by 1 person

  2. Ron Barak הגיב:

    נראה שהטיזר הזה נעשה רק כדי לתרום הכנסה ל"הארץ". אני בין שהם במצב כלכלי לא משהו מאז הפכו לשופרו של השמאל ההזוי, אך בכל זאת, האין זה מוגזם מאתר מכובד כמו eishton?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אבקש שתמנע מכינויי גנאי. לשאלתך, בחודשים האחרונים הייתי שכיר בהארץ, כפי שדווח פה בבלוג. היות שכך, התכנים פורסמו שם ופה בבלוג רק שמתי הפניה לשם. לצערי שיתוף הפעולה לא עבודה (מחפש מקורות פרנסה אחרים כעת) ולכן להבא התכנים יפורסמו כאן ובימים הקרובים אעלה את התכנים שפורסמו בהארץ, חזרה לבלוג במלואם. ואם אתה חושב שעיתון ימני יעסיק אותי, אתה מוזמן להציע להם. אני אשמח לדבר דוקא עם האנשים שלא מסכימים איתי, אבל הם לא רוצים לשמוע (לא בהכרח הימנים עצמם, אבל גופי התקשורת שלהם).

      Liked by 1 person

    • צפריר כהן הגיב:

      בלי קשר, מאוד לא נוח לקרוא את התגובות בהארץ וגם אם המאמר לא היה מפורסם במלואו כאן בהמשך הייתי מעדיף להגיב כאן.

      אהבתי

  3. ליאור הגיב:

    ‏‎‎‏‎‎קראתי את התחקיר. רוב הפושעים לפי הסטטיסטיקה, שלא הכחשת, הם ערבים. אפשר להתווכח למה, מאיזה מניע כי בהחלט נכון שרוב השטחים החקלאיים הם יהודיים. אבל עובדה, שרוב התוקפים הם ערבים. מה גזעני כאן? ‏‎‎אתה טוען שזה גזעני להאשים מניע לאומני או שנאת יהודים לערבים? ייתכן מאוד. אבל לא גזעני להגיד שרוב התוקפים ערבים, אלה העובדות. בהתחלה חשבתי גם שאין כאן מניע לאומני, רק פשיעה פלילית גדולה במגזר הערבי, שממש לא חייב להיות לאומני. ‏‎‎אני רק אוסיף: בין 2011 ל2015 היו 93 מקרי פשיעה לאומנית חקלאית ע"י יהודים, בין אותם שנים היו 1659 מקרי פשיעה חקלאית, ככל הנראה פלילי של כנופיות ערביות, ע"י ערבים ישראלים ופלסטינים. הפער הוא ענק, וגם כאן, לא גזענות לומר שיש יותר תיקי פשיעה אצל ערבים. ראיתי שכתבת שזה טיעון איש קש ("היא שיטה רטורית הנוגעת להגחכה של טענה מסוימת, על ידי הצגתה באופן לא מדויק עד כדי שתיראה עבור אחרים כלא אמינה בעליל. והסטה למחוזות לא רלוונטים" ) א. לא הגחכתי את הטענה שלך, רק הוספתי לזה קונטקס בין הנתונים, ואמרתי שבהחלט לפי הנתונים זו לא פשיעה לאומנית. ב. הצגתי את הנתונים כפי שאתה הצגת ג. למה זה לא רלוונטי להגיד שלפי הנתונים יש פשיעה פלילית גבוהה כשרוב מהערבים? אפשר להתווכח על הסיבות, די הזוי, אבל לא עיוותי שום דבר. לגבי השאר, תחקיר נאה סה"כ.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      גם וב הפושעים של צווארון לבן הם יהודים. זה לא גזעני לומר את זה, אבל לחפש את זה כל הזמן, קצת מעיד שיש מאחורי זה איזה מחשבה שיש קשר בין מוצא האנשים לפשיעה. כמו שנניח אנטישמים יגידו על פשיעת צווארון לבן של יהודים שזה בגלל שיהודים הם גנבים תאבי בצע או משהו כזה ואז גזענים כלפי ערבים יגידו שהם גונבים משדות כי הם מתרבות נחותה ואלימה או משהו בסגנון.

      אני לא אומר שזה מה שאתה חושב, אבל לקרוא את כל התחקיר ולהדבק חזרה לנתון הזה שלא מוכחש בשום מקום בתחקיר, זה קצת בעייתי. כפי שכתבת בעצמך, המידע הזה מוצג כבר בתחקיר בצורה ברורה. אז מדוע אתה חוזר עליו, דוקא על הנתון הזה מכולם? מה אתה רוצה להגיד בכך שרלוונטי למשהו שאני טענתי בתחקיר?

      רוב הפושעים בפשיעה חקלאית הם אכן ערבים, כי זו הפשיעה שמאפיינת את המגזר הזה (פשיעת רחוב), כשם שהיא מאפיינת הרבה שכבות של עניים או מופלים אחרים (נניח מזרחים עד לפני קצר גם כן הראו חריגה סטטיסטית גבוהה בשיעורם בפשיעה אלימה וכך גם יוצאי אתיופיה, עולים מברה״מ בשנות ה-90 ועוד). צריך לשאול גם מה מסביר את הסטטיסטיקה ולא רק מה הסטטיסטיקה.

      הסיבה שזו טענת איש קש, היא מפני שאני לא טענתי אחרת. ההגדרה של איש קש זה שאתה מציב טענה שכאילו הצד השני בויכוח טען (שזה הדחליל, איש הקש. במקרה שלנו העובדה שרוב הפושעים החקלאיים הם ערבים) ואז תוקף אותה ומנצח או מוכיח משהו שכלל לא טען הצד השני.

      Liked by 1 person

  4. דרול הגיב:

    "הארץ" טוען שהתקשורת והפוליטיקאים מסלפים את המציאות, אבל האמת היא שהסילוף הגדול שנחשף כאן הוא הסילוף בכתבה עצמה.
    אני אתייחס למשפט השקרי הבא:
    כך ש-94.3% מהיישובים החשופים לפשיעה חקלאית, הם מראש ישובים יהודיים.
    זו נגזרת מהנתון הסטטיסטי מתוך הדו"ח לפיו "
    בשנת 2014 היו בישראל 965 יישובים כפריים – 929 מהם יהודיים )443 מושבים ומושבים שיתופיים, 268
    4
    קיבוצים והשאר יישובים כפריים אחרים( ו-36 לא יהודיים"
    אבל מהו ישוב כפרי? לפי אותו דו"ח (ראה עמוד 5 הערה 4) מדובר בישובים שמספר התושבים בהם הוא עד 2000.

    נניח הנחה מאוד מקלה, שבאמת בכל ישוב ערבי כזה ישנם 2000 תושבים.
    כמה זה יוצא ? 72000 תושבים.
    במדינת ישראל, נכון לשנת 2012 (מקור הויקיפדיה) מתגוררים 1600000 ערבים.
    אז נותרו לנו אם כך 1528000 ערבים שאינם גרים בישובים "הכפריים" האלו.
    היכן הם כן גרים?
    כ100 אלף גרים בערים המעורבות, חיפה, עכו, רמלה. נהיה לארג'ים בפראות ונגיד ששם חיים מאה חמישים אלף.
    עם כמה אנשים נשארנו?
    1378000 ערבים די הרבה.
    היכן הם גרים?
    בישובים שאינם ערים מעורבות, אבל אינם ישובים "כפריים". למה הם לא כפריים? לא בגלל שחלילה אין בהם חקלאות, שדות, מטעים וחממות. רק בגלל שמספר התושבים בישוב הינו מעל 2000 תושבים.
    תסתכלו על הישובים האלו במפות גוגל , בתצלום לוויני. תסתכלו על ירכא, על ג'ת, על מג'דל אל כרום, על סכנין , על דיר חנא , על ג'יש ותראו הרבה הרבה מאוד חקלאות, שדות, מטעים, חממות. מה זה אומר?
    זה אומר שיש הרבה הרבה יותר חקלאות ערבית מאשר באותם 36 ישובים כפריים.
    לא יודע כמה.
    אולי פי חמישה, לדעתי קרוב יותר לפי עשרה.
    לפי דוח שהוציא מכון ון ליר בשנת 2014 מדובר על כ80 ישובים ערביים נוספים.
    עכשיו נתקן את החשבון השיקרי שעשו אישתון ו"הארץ" , ונראה שיש לנו במקום 929 ישובים, 1009 , מתוכם , 893 יהודים.
    זאת אומרת אחוז הישובים הערבים קפץ מ5.7 ל12.1 , יותר מפי 2.
    למעשה נתח החקלאות הערבית יותר מזה, כי מדובר גם הישובים יותר גדולים.
    חוץ מזה, החשבון הזה מלכתחילה הינו מפוקפק, כי ישנם קיבוצים רבים מאוד שאמנם רשומים כישובים כפריים, אבל עיקר עיסוקם בתעשייה. זה אומר שוב, נתח החקלאות הערבית גדול יותר ועדיין הפשעים מבוצעים על ידי הערבים ונגד היהודים.
    אבל עדיין רק שני אחוז מהפשעים בוצע בישובים ערביים למרות שחלקם גדל יותר מפי 2.
    בקיצור, הוכחנו שאשתון משקר, הוכחנו שהארץ משקר.

    שרתנו את הציבור

    אהבתי

    • צפריר כהן הגיב:

      דרול: לפי אישתון בשנים האחרונות עיקר הפשעים הם דווקא נגד ערבים (בעקבות השמירה המוגברת על יהודים).

      מה שכן, מגיבים באתר הארץ העלו את הטענה שהתחקיר מזניח את עלויות השמירה הנוספות. חקלאים נאלצים לשלם עלויות אבטחה גבוהות יותר (שומרים, בניית גדרות, וכדומה). מישהו צריך לשלם על כך.

      לכן נראה לי שהמילה „טרור״ אכן שגויה, אבל המצב אינו ורוד במיוחד ולא ברור עד כמה המשטרה יכולה להתגאות בו.

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      מעבר לזה שחלק גדול מהמספרים שלך שגויים או לא עדכניים, כל הנקודה שלך בכלל לא רלוונטית. המוצג בתחקיר, שזה בעצם נתוני המשטרה, זה החלוקה באחוזים של הפשיעה החקלאית במרחב הכפרי. בניגוד לאמירתך כמעט כל החקלאות נמצאת במרחב הזה, זה לא משנה אם יש עוד ישובים קטנים ערבים (יש גם עוד הרבה יותר ישובים קטנים יהודים). משנה החלוקה. אתה אומר שיש הרבה יותר חקלאות מאותם ישובים של המרחב הכפרי. אבל הנתון של המרחב הכפרי הוא לא הנתון לפי אני מודד את היקפי החקלאות אלא את היקפי הפשיעה כלפיה. דהיינו זה לא בדיקה של כמה שדות יש שם, אלא של היכן התבצעו הפשעים החקלאיים. אחדד: אתה חושב שהנתון הזה עסק בגודל החקלאות (כמה שדות לערבים וכמה ליהודים), אבל הוא רק עסק בהיכל מתבצעת הפשיעה (כמה אצל היהודים וכמה אצל הערבים). אם יש עוד שדות ערבים שלא נכללו כאן, לשיטתך, הרי שאתה מוכיח בדיוק ההפך משרצית: כי אז זה אומר שיש עוד ישובים ערבים שנחשפו לפשיעה חקלאית, אך אינם מופיעים בסטטיסטיקה של הפשיעה (דהיינו הפשיעה היא עוד יותר גבוהה כלפי חקלאים ערבים דוקא). אם אתה רוצה לדעת את חלוקת השטחים החקלאים (שזה מה שניסית לחשב בצורה שגויה), זה כבר מופיע בתחקיר עצמו: 11.5 אחוז משטחי החקלאות המעובדים בפועל בישראל, מעובדים על ידי חקלאים ערבים. 88.5 אחוז על ידי יהודים. סך האזרחים בישובים האלה או במדינה (שחישבת מסיבה לא ברורה), לא רלוונטי. זה לא כל היהודים כל הערבים שמעורבים בנושא. זה רק החקלאים והפושעים החקלאיים.

      להבא, המנע מתארים כמו ״משקר״ המעידים על כוונת זדון. אני לא מתיימר לומר שכשאתה כותב דברים שגויים זה כי אתה נוכל וזה גם לא רלוונטי לדיון. תתעסק בטענות ולא בטוען.

      אהבתי

  5. גון הגיב:

    https://bit.ly/2OsDInD
    הערכים של "השומר החדש" כפי שהם ניסחו על מסמך שאולי נראה כמו מגילת העצמאות אבל ערך השוויון בולט מאוד בהיעדרו. אני חושב שאישתון צודק כשהוא מקטלג אותם כארגון פוליטי ספק מיליציה וצריך להסתכל על כל מה שהם אומרים ועושים דרך הפריזמה הזו.
    שלא ימכרו לכם שהם ארגון חברתי, הם זאב בעור של כבש (של חקלאי יהודי כמובן).

    אהבתי

  6. אריה הגיב:

    הי, הגבת לי בטוויטר ובקשת שאכתוב כאן, אז הנה:

    1) אתה מתבסס על נתוני המשטרה שמראים ירידה עקבים במספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית. אבל המשרד לביטחון פנים בדוח 65ג העיר על הפער בין נתוני המשטרה לנתונים של מג"ב, שמצביעים על מספר הגבוה ה-60% מנתוני המשטרה.
    http://go.ynet.co.il/pic/news/2N402-police-argic.pdf

    2) העדר התייחסות לסדרי הגודל של הפשיעה: נתוני המשטרה סופרים מספר תיקים שנפתחו, אבל הם לא מבחינים בגודל הפשיעה. ישנה טענה שסדרי הגודל של הפשיעה עלו בשנים האחרונות (גונבים יותר ראשי בקר), וזה לא בא לביטוי בנתוני המשטרה.
    מיותר לציין שלמשטרה אינטרס להציג נתוני פשיעה נמוכים.

    3) חיזוק לטענה הקודמת הוא עצם העובדה שחברות הביטוח מסרבות לבטח חקלאים (כך שמעתי, לא בטוח בזה לחלוטין. בתחקיר ציטטת את אלשיך שאמר משהו על זה שלחברות הביטוח לא משתלם לבטח חקלאים). מה גרם להם לסרב בשנים האחרונות לבטח חקלאים, אם לא עלייה בפשיעה?

    חוצמזה, מסיר בפניך את הכובע, כתמיד.

    להתייחסותך אודה

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. זה נכון. בדיקה של המבקר (אם זכרוני אינו מטעני), מצאה כי בין המערכות הממוחשבות לידניות היה הפרש בקיטלוג התיקים (בשנת 2015), כך שהרבה מהתיקים לא עוברים למערכת הראשית (ברמת הספירה בלבד – הם עדיין קיימים ועדיין מטפלים בהם). אני חושב שהנושא טופל החל מהדו"ח המשטרתי של 2017 (שפורסם ב-2018). העניין הוא שכפי שתראה בתחקיר, אני לא אומר שם "יש רק 800 עבירות בשנה" וכדומה. אני מציג את הגרף בכדי להראות את המגמה ואת השינוי באחוזים. המגמה והשינוי (ירידה של כשני שליש בעשור האחרון) אינם מושפעים מהבעיה של מערכות המידע במשטרה. נכון – סך העבירות יהיה גדול יותר לאחר התיקון (כפי שהוא אכן קפץ בדו"ח של 2017), אבל השינוי באחוזים זהה. ביתר המקומות, בהם כן היה חשוב סך העבירות ולא השינוי באחוזים (נניח בחישוב שעשיתי לנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהשפיעה החקלאית), השתמשתי בטענות תת-הדיווח של ארגוני החקלאים (ארגון השומר ספציפית). אמנם למשטרה היה הפרש של 60% במערכות (ולא ידוע אם זה רק ב-2015 או מעבר), אבל חישבתי לפי טענת 80% תת-דיווח של החקלאים. דהיינו 20% יותר (למעשה החישוב אפילו גבוה יותר, כפי שמוסבר בתחקיר, ומגיע לצפונה מ-90% תת-דיווח). כך שההפרש הזה נבלע בפיצוי שעשיתי משלל גורמים אחרים (ייתכן אף שההפרש שמראש מצאו ארגוני החקלאים, מוסבר לא על ידי תת-דיווח, אלא בדיוק עקב הבעיה הטכנית הזאת. דהיינו, הדיווח דוקא טוב, אבל הרישום היה שגוי).

      עכשיו, אילו אינדקציות יש לנו לכך שהאחוזים אכן טובים? אומרים ארגוני החקלאים: "למשטרה יש אינטרס להציג נתוני פשיעה נמוכים". בעוד שאני מסכים עם זה תאורטית, אני מטיל ספק בכך שהם ממש ישקרו (זה דורש מעורבות של לפחות עשרות שוטרים בכירים שיעוותו כך את הנתונים). אבל בסדר, נניח. מצד שני, בדיוק באותו אופן לארגוני החקלאים יש אינטרס להציג נתוני פשיעה מנופחים (בכדי שיסבסדו להם ביטוח, בכדי שיפצו אותם על פשיעה פלילית כאילו היתה טרור לאומני, בכדי שיוסיפו תקנים למשטרה ולמג"ב לאבטח אותם ועוד). וכפי שראית בתחקיר, המספרים שהבאתי מדיווחי ארגוני החקלאים (לא נתוני המשטרה! נתוני החקלאים), מצביעים על בדיוק אותה ירידה (סביב השני שליש). אז איך אפשר לטעון שנתוני המשטרה שגויים, כשנתוני החקלאים עצמם מסונכרנים בדיוק (בטווח סטייה של עשר אחוז) לאותה ירידה שמציגה המשטרה? אחדד: נתוני המשטרה לא מלאים. בשום שלב בתחקיר אני לא מנסה לטעון שפשיעה מדווחת (מה שמוצג בגרף נתוני הפשיעה שבהתחלת התחקיר) זהה לסך הפשיעה. ברור שלא. אבל השינוי באחוזים תקין. וירידה של שני שליש בעשור, זה הישג מדהים (קשה לי לחשוב על דוגמאות מקבילות לירידה שכזו בפשיעה בתחומים אחרים).

      כהערת צד אציין בעבור מי שאינם נוברים בדו"חות על בסיס קבוע: המחשבה שיש דו"חות העוסקים בתופעות ברמה מדינית, בהם כל הנתונים מדוייקים ואין אף בעיה, היא אילוזיה תמימה. בכל הדו"חות יש שגיאות והפרשים מול התופעה במציאות. לכן חשוב להצליב עם עוד גורמים, לבדוק ולהניח טווח סטייה סביר. יש כאלה שמחפשים למצוא את הבעיות הבודדות הללו, בכדי לומר שאי אפשר לדעת כלום ולכן תחושת הבטן של האנשים ש"מחוברים לשטח", טובה יותר ממאגר מידע עצום (אך לא חף מטעויות). אבל זה לא מצב כמובן. מאגר מידע מרכזי עם שגיאות, עדיף תמיד על תחושת הבטן של אנשים המתבססים על כמה עשרות מקרים (במקרה הטוב) שהם זוכרים ושופטים לפיהם.

      נ.ב. בגרסא המלאה ביותר של התחקיר, היתה התייחסות לנקודה זו ועוד שלל דברים שציינו בפני לאחר הפרסום. אלא שהגרסא המלאה ביותר של התחקיר, היתה 30 אלף מילים (ספר קצר). הגרסא שפורסמה היא 6400. אי-אפשר להכניס כל זוית וכל הסבר (אפשר, אבל אף אחד לא יקרא את זה).

      2. לא ראיתי טענה כזאת, אבל היא שגויה. ראית בעצמך בתחקיר: גניבות הבקר הצטמצמו ביותר מ-80% מאז שנת 2000 (לפי ארגון מגדלי הבקר – ולא רק לפי המשטרה). ובשנתיים האחרונות בכלל הייתה התרסקות נוספת בגניבות הבקר ורוב הגניבות שבכל זאת ישנן, נדדו למגזר הערבי (ראה דיווחי מפקד מג"ב והמפכל בכנסת, אותם צירפתי בתחקיר). כמו כן, בחישוב הנזק שביצעתי בתחקיר (יותר הערכה מושכלת), הצגתי חישוב לפי ממוצע של מאה אלף שקל לעבירה! זה סכום אסטרונומי שהוא בבירור שגוי (זאת בנוסף על כך שהכפלתי את מספר העבירות המדווחות פי 6-8) ועדיין לא הגעתי למספרים הדרמטים שהם זורקים לאוויר. אכן היו קומץ מקרים יקרים יותר בשנה האחרונה (הצתת קומביינים ומחסןן קירור לדוגמה), אבל אלו מקרים מאוד מאוד חריגים, שחלקם בסך הפשיעה ובסך הנזק של הפשיעה, הוא שולי ביותר (וכמובן שמקרים אלו תמיד ידועים למשטרה ואינם סובלים מתת-דיווח).

      3. האמירה הגורפת שחברות הביטוח מסרבות לבטח חקלאים היא שקר. חקלאים מבוטחים גם כיום בשלל מקומות ובשלל ביטוחים שונים. בגדול, לחברות ביטוח לא אכפת מה תחום הפעילות שלך ואפילו לא מה רמת הפשיעה בתחום שלך. הן פשוט מחשבות את הסיכון ומשקללות את זה לתוך הפרמיה. לכן, הבעיה האמיתית היא לא שחברות הביטוח מסרבות לבטח את החקלאים, אלא שהפרמיות יקרות (או לחילופין שדרישות האבטחה של חברות הביטוח יקרות). למה? כי כשאתה משאיר טרקטור (או ציוד אחר) באמצע שדה, ללא אמצעי הגנה וללא בני אדם מאות מטרים ולפעמים קילומטרים ממנו, אז אכן הפרמיה תהיה יקרה. אתן לך דוגמה יותר קונקרטית: חברות הביטוח מסרבות או דורשות פרמיה גבוהה מחקלאים שמשאירים את העדר שלהם בחוץ ללא השגחה (נניח כשהם יוצאים למרעה או סתם בשגרה, אצל חקלאים קטנים יותר). אבל זה לא אומר שהן קטגורית מסרבות לבטח. מן הצד השני, חקלאים מחזיקים המון פרות במחלבות. אלא שבמחלבות מדובר במבנה סגור, שקל להתקין בו מצלמות ולכן הפרמיה זולה בהרבה. הרמיזה של החקלאים היא שלפני 5 שנים, נניח, חברות הביטוח ביטחו אותן על פשיעה חקלאית והיום (בעקבות ההתעצמות שכלל לא הייתה) הן אינן. זה לא נכון. סתם שקר. מה שכן נכון, הוא שיש קומץ חקלאים שסובלים מבעיות חוזרות (לרוב פרוטקשיין, סכסוך שכנים או קרבות בין "חברות שמירה") ולהם יש אכן בעיה להשיג ביטוח (כמו שלך תהיה בעיה אם כל שנה ישרפו לך את הדירה). אבל זה נוגע ספציפית לאותם קומץ חקלאים.

      בכל מקרה, לפי חישובי, אם כל החקלאים יסכימו לביטוח חובה כנגד הפשיעה החקלאית, זה יעלה להם 200-300 שקל בחודש לחקלאי. הבעיה היא שרק החקלאים שנפגעים מבקשים להתבטח ואז חלוקת הסיכון היא נוראית ואז הפרמיות בשמיים (בדומה למה שהיה מחיר ביטוח הרכב, לו רק קומץ ישראלים היו מבוטחים). כפי שכתבתי בתחקיר, גם ברשתות המזון ובמכולות, גונבים בערך את אותו אחוז מהסחורה (1-2%), כמו אצל החקלאים. האם יבטחו אותם? כנראה שלא. איזו חברת ביטוח תתחיל להתעסק עם אלפי הגניבות שמתרחשות בכל יום בסופר-מרקטים בישראל, כשכל אחת היא כמה שקלים או עשרות שקלים בלבד (נ.ב. רוב מעשי הפשיעה החקלאית, הם בכלל של ישראלים שעוצרים עם הרכב בשולי הדרך וגונבים להם שקית או שתיים מהשדה של החקלאי). אבל זה שלא יבטחו את רמי לוי, לא אומר שהגניבות אצל רמי לוי במגמת התגברות או שהן מביאות אותו לקריסה. זה סך הכל אומר שהמודל הביטוחי לא מתאים לכאן או שהפרמיות לא משתלמות. אינדקציה נוספת לכך שהמצב איננו שפשוט מסרבים לבטח אותם, אפשר למצוא בפיתרונות שעובדים עליהם בכנסת כרגע. לצד כ-16 מיליון שקל שהוקצו כבר לפיצוי על פשיעה חקלאית (אם זכרוני אינו מטעני), מדברים על סבסודים נוספים. אחת מההצעות הראשיות, שמנסה למנוע הקמת גוף ביטוחי ממשלתי חדש (על כל העלויות והבירוקרטיה הנובעות מכך), היא שהמדינה תשלם את ההפרש שבין הפרמיה שמבקשות חברות הביטוח הפרטיות ובין הפרמיה שארגוני החקלאים מוכנים לשלם. שוב: לא סירוב מוחלט, אלא ויכוח על המחיר. גם הפיתרון שמבקשים ארגונים החקלאים (סיבסוד מלא), הוא למעשה ביטוח. פשוט אנחנו, האזרחים, מבטחים מכיסינו את החקלאים. אבל זה עדיין ביטוח. קח את הסכום הזה, תחלק אותו בין כלל החקלאים ותגלה מהי העלות הביטוחית לצורך הגנה מנזקי הפשיעה החקלאית. הפואנטה שלי היא שיש מספר. יש מחיר. לא מסרבים להם באופן מוחלט (למעט העסק בצפון שכבר הוצת איזה שלוש פעמים ועוד איזה קומץ חקלאים במצב דומה), אלא דורשים פרמיה גבוהה או אמצעי אבטחה יקרים. אם אתה שואל אותי, צריך ביטוח קולקטיבי לכלל החקלאים (לטעמי מכיסם, אבל גם כסובסידיה זה בסך הכל כמה עשרות מיליוני שקלים) לצד פעולות אכיפה אינטנסיביות בנושא של פשיעה חוזרת (פרוטקשיין וכולי). כי פשיעה חוזרת (דהיינו אותו מבוטח שמותקף שוב ושוב), היא כשל ביטוחי ידוע. כמו כן (היה חלק של המלצות שגם כן הוסר מהתחקיר), אני ממליץ על הקשחה דרמטית ברישיונות ל"חברות אבטחה" (שמשמשות כיסוי לסחיטה) ואיסור מוחלט שלהן או של כל אדם להציע "שירותי אבטחה" ישירות. אנחנו יודעים היטב שכך הדברים הללו מתנהלים: מישהו מציע לך שמירה, אתה מסרב ובאורח פלא באותו היום משהו נגנב\נשרף. הבעיה היא שהחוק הפלילי כיום, לא רואה באירוע הראשון (ההצעה ל"שמירה") הוכחה לארוע השני (הפשע החקלאי). אני מציע שעצם הפניה הישירה עם הצעה לשמירה, תחשב לעבירת פרוטקשיין – ללא צורך בהוכחה נוספת או ביצוע פשע נוסף. יהיה מותר להם לפרסם בעיתונים ובתקשורת, יהיה מותר לחקלאי עצמו לפנות אליהם – אבל לא בכיוון השני (ואז מה הטעם לגרום נזק אם אתה לא יכול לוודא שיפנו אליך לצורך השמירה?). כל זה רלוונטי כמובן לשלל תחומים אחרים (נניח אתרי בניה) וממני והלאה מדוע לא מיישמים זאת. ואז רף ההוכחה יהיה נמוך בהרבה (מספיק שתיעדת את עצם הפניה אליך) והתופעה תצטמצם דרמטית. אם אתה עובד בחברת שמירה, אתה תדע כבר שאסור לך להציע. אם אתה לא, למה לעזאזל אתה מציע שירותי שמירה? התשובה ברורה כמובן.

      אהבתי

      • אריה הגיב:

        תודה על ההתייחסות המפורטת.

        נקודה אחרונה, ספציפית לגבי גניבת בקר: הבאת בתחקיר נתונים של החקלאים על ירידה עקבית מאז שנת 2000, אבל בדוח המבקר מצביעים על מגמה הפוכה לחלוטין בשנים האחרונות:

        "גניבות של ראשי בקר וצאן: אחד מסוגי הפשיעה החקלאית הנפוצים, וככל הנראה הרווחי ביותר למבצעים אותו, הוא גניבות של ראשי בקר וצאן. בשנים 2011-2015 נגנבו כ-18,000 ראשי צאן ובקר. בשנת 2015 נרשם גידול של 97% במספר ראשי הבקר והצאן שנגנבו לעומת שנת 2014 ,ובמחצית הראשונה של שנת 2016 נרשם גידול של 66% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015 (עמ' 6-7).
        http://go.ynet.co.il/pic/news/2N402-police-argic.pdf

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אכן. אבל העלייה היתה לאחר התרסקות (לאורך העשור שלפני כן) ולאחריה (בשנתיים האחרונות) הגיעה התרסקות נוספת. לצורך קנה מידה: לפי ארגון מגדלי הבקר, בשנת 2000 היו גונבים מהם כ-14 אלף בעלי חיים בשנה. כפי שראית בדו"ח המבקר, בערך את אותו המספר גנבו ב-5 שנים (2011-5). אם האמירה של החקלאים היתה משהו בסגנון: חל שיפור מדהים במצב אבל היו לנו גם לאחרונה (2015-6) שנתיים של שינוי לרעה — אז לא היתה לי כל ביקורת. אבל לברור את זה ואז להציג את זה בתור התמונה של מצב החקלאות או הפשיעה, זה צ'רי פיקינג ברור. שוב אני אומר: יש לנו ארגון שהאינטרס שלו לדווח על פשיעה נמוכה (המשטרה) ויש לנו מולו גופים שהאינטרס שלהם לדווח על פשיעה גבוהה (ארגוני החקלאים). ולמרות האינטרסים המנוגדים, שניהם מדווחים על בערך אותה ירידה דרמטית (כשני שליש) בפשיעה החקלאית. לחפש שנה אחת שחרגה מכך או איזה תת-נתון אחר, לא משנה את התמונה המלאה.

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s