כל מה שהתקשורת מסתירה מכם בנוגע למשבר באוקראינה


קלישאה היא שהקורבן הראשון במלחמה הוא האמת. מזה למעלה מחודשיים, מאז החלה ארה"ב לדווח כי היא צופה פלישה רוסית לאוקראינה, התקשורת עוזרת בחיסול קורבן ראשון זה ועוסקת כמעט בבלעדיות בשני דברים שאף אחד מהם איננו בתחום תפקידה:

  • הצגת טענות של ממשלות וגופי ביטחון כעובדות – ההיפוך המוחלט מתפקיד התקשורת, שהוא לחשוף את האמת מאחורי טענות ולפקפק במוקדי הכוח (וראשונים בהם מדינות וגופי הביטחון שלהן).

  • פרשנות ערכית חד-צדדית – מי צודק בעימות מבחינה אידיאולוגית ומוסרית, כאשר על כך יש הסכמה אקסיומטית בתקשורת הישראלית והמערבית, כי רוסיה היא ה"רעים", ארה"ב ה"טובים" ואוקראינה הקורבן, מבלי בכלל לנסות להציג את הפרספקטיבה הרוסית לסיטואציה. כל זאת למרות שהתקשורת לא אמורה לומר לאנשים מה לחשוב (לזה קוראים פרופגנדה), אלא לספק להם את מירב המידע הגולמי כדי שיוכלו לחשוב בעצמם. 

בכל הטכניקות שפיתחו בני האדם להסקת מסקנות איכותית והוגנת (למשל ההליך המשפטי, השיטה המדעית או הסקה בייסיאנית) יש עקרון משותף וברור: כדי לקבוע מה הסבירות של השערה מסוימת (נניח, "מי אחראי למצב הנוכחי באוקראינה?"), אנו נדרשים לקחת בחשבון את כל הקונטקסט, הראיות הזמינות וההסברים של הגורמים המעורבים (כולל אלו של היריב או אפילו האויב) ללא כל סינון.

התקשורת טוענת בפניכם כי היא אכן עושה זאת ומביאה בפניכם גם את הפרספקטיבה הרוסית למצב ואת כל הראיות הרלוונטיות. אך כמעט בוודאות שלא נחשפתם בתקשורת למרבית הראיות המופיעות בטקסט זה, לא משנה באיזו מהדורת חדשות אתם צופים או איזה עיתון אתם קוראים. גם בסיקורים המתיימרים להביא את העמדה הרוסית (ויש מעט מאוד מהם), פעולות רוסיה מוצגות כניסיון להקים מחדש את האימפריה הסובייטית, כנובעות בלעדית מהאגו והאגרסיביות של פוטין וכדומה. דהיינו, הפרספקטיבה המוצגת לכם כמתארת את ההשקפה הרוסית בנוגע למצב באוקראינה, היא בעצם התיאור המערבי של ההשקפה הזו – ולא ההשקפה עצמה ("טענת איש קש"). 

פוטין ומשמאל אנשים הקשורים למיליצית אזוב האוקראינית והנאצית (שלא מייצגת את אוקראינה בשום אופן, כמובן). פרטים על המיליציה והקשרה לנושא בהמשך הטקסט.

הבהרה:

מכיוון שישנה התנגדות רבה להצגת עמדת התוקף (במיוחד בזמן התקיפה), אני מעוניין להסביר בשלוש פסקאות מהיכן אני בא לסוגיה הזו. בדיקת המקורות למשבר הנוכחי באוקראינה וחלוקת האחריות הנכונה בין המעורבים, אין משמעה תמיכה בפוטין. בכל תחום אחר למעט קומץ כמו פוליטיקה, כלכלה וביטחון, איש לא יעז לומר שניתן להגיע למסקנה הסבירה ביותר ללא קריאה של ההשערות האלטרנטיביות או שקריאה והפצה שלהן, היא מעשה אנטי-פטריוטי או ראוי לכינוי "אידיוט שימושי". מפאת שאנו חיים במערב, התקשורת שאנחנו צורכים מוטה באופן פרו-מערבי (כשם שהתקשורת במזרח מוטה נגדו). ולכן, תיקון ההטיה והשלמת המידע המוסתר בחסותה, בהכרח יניבו גרסה פרו-רוסית, לכאורה. 

אני מביא כאן את תפיסת הרוסים לפלישה לאוקראינה (את תפיסת המערב אני מניח שכבר קיבלתם מהתקשורת והטקסט הזה נועד כהשלמה לה ולא כתמונה מלאה בפני עצמו). אני מביא עמדתם לא כהצדקה לפלישה, אלא בכדי להבין מדוע היא, לדעתי, למעשה "לגיטימית" לפי חוקי המשחק של המערב, ומדוע היתה צפויה יחסית וברת-מניעה. יכולתנו להבין שמי שעברו טראומה אלימה בילדות נוטים להיות יותר אלימים בבגרותם, אינה אומרת שאנו מקבלים את האלימות הזאת, אלא רק שאנחנו מנסים להבין את שורשה בכדי להיטיב ולמנועה להבא. אני ניגש אל הטקסט ממקום של תובנות נושנות כמו שמוטב להיות חכם מצודק ושחכם לא מכניס את עצמו לבור שפיקח יוצא ממנו.

אך אינני בוחר צד בין רוסיה והמערב, שכן התנהגות שני הצדדים בזויה בעיני (אך כמובן מגבה את האוקראינים, שלטעמי הינם קורבן של שניהם). אף כעיקרון אני פוסל את עצם החלוקה לצדדים ורואה בה אשליה המשרתת את האליטות לשליטה בהמונים (בכל הצדדים). קל מאוד לפרוט על מיתרי המחנאות שלנו לכדי זניחת הרציונאל, המוסר ואפילו האינטרס האישי שלנו. אך בסוף היום האליטות מרחפות מעל כל זה. הסנקציות וקריסת השוק ברוסיה ואוקראינה יובילו מיליונים אל העוני, אך מקלטי המס והבנקים יעזרו להסתיר את הרווחים שירוויחו מנהלי המלחמה בשני הצדדים. בין שהפצצות, הקליעים והטילים, יהרגו רוסים או אוקראינים, חברות הנשק ירוויחו משניהם. וכשעשן המלחמה יתפזר, בין המתים, הפצועים ואלו שנותרו חסרי כל, המכנה המשותף לא יהיה המחנה המשותף, אלא עצם קנייתם את החלוקה למחנות. 


אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של הקוראים והצופים.
אם מצאתם את התוכן ראוי ותרצו לראות עוד מסוגו, אתם מוזמנים לתמוך לפי יכולתכם ושיקולכם.



הקונטקסט שהתקשורת מסתירה מכם

הערה: הטקסט מתחיל עם קונטקסט העבר ומתקדם כרונולוגית אל ההווה, כך שהראיות שכנראה תמצאו אותן הכי דרמטיות, נמצאות בהמשך. אנו מתחילים עם ביסוס האפשרות שהמידע המודיעיני המגיע מגופי הביון של המערב, יכול להיות שגוי או שקרי ושהתקשורת כולה יכולה להחמיץ זאת או לשתף עם כך פעולה. אציג דוגמאות רבות לכך, כולל דוגמאות בהן הדבר נעשה ספציפית נגד רוסיה. בכך יעסקו שלושת הקונטקסטים הראשונים (אפגניסטן 1979, פרופגנדה אנטי-רוסית, טענות ארה"ב בעבר) והעובדות הספציפיות לגבי אוקראינה מתחילות מפרק הקונטקסט הרביעי (נאט"ו).  

קונטקסט: אפגניסטן, 1979

כאמור, כדי לאמוד את ההשערות שלנו בנוגע למצב נוכחי, יש ראשית לבדוק את ההיסטוריה הרלוונטית למצב. נתחיל דוקא מהמחקר האחרון שפירסמתי. הוא שימושי לנו כי הוא מתאר מצב דומה: הרוסים פולשים למדינה הגובלת בהם, הם טוענים שהם עושים זאת כאקט הגנתי בעקבות אגרסיביות של ארה"ב ואירופה, בעוד המערב טוען שהם משקרים ועושים זאת עקב רצון התרחבות אימפריאליסטי. כעומק הדימיון בין אירועי עבר לאירועי הווה, כך גדלה השימושיות שלהם עבורנו כדי להסיק מהם מסקנות כעת. 

לפי הסיפור שסופר (ולצערי עדיין מסופר) בתקשורת המערבית, ב-1979 ברה"מ פלשה לאפגניסטן ללא הצדקה או התגרות ואז הרגה 1.5 מיליון אפגנים בכיבוש שנמשך עשור. אבל כפי שתוכלו לראות במחקר, כל זה היה תרמית. האמריקאים, הסעודים, הפקיסטנים, הסינים והבריטים, החלו לשלוח נשק וטרוריסטים לתוך אפגניסטן, שנים לפני הפלישה. הפלישה הסובייטית לא היתה תוצאה בלתי-צפויה של המהלך הזה, אלא כפי שהאמריקאים הודו בעצמם מאז וכפי שהמסמכים הסודיים מראים, הפלישה היתה התכנית האמריקאית מלכתחילה: או שהאמריקאים יצליחו להשתלט על המדינה או שברה"מ תצטרך לפלוש ולשקוע בבוץ האפגני. כך או כך, ארה"ב מרוויחה (על חשבון האפגנים, כמובן. לכן האסטרטגיה הוגדרה על ידי האמריקאים: "לדמם את הסובייטים עד האפגני האחרון"). 

שימו לב שזה כבר משהו שהתקשורת אף פעם לא מסבירה לכם: מדינות ושחקנים מתוחכמים לא חותרים לגישה הילדותית המתוארת בעיתונות, של תוצאה אחת חיובית ואחת שלילית. שחקנים מתוחכמים שואפים לייצר מצב שבו כל או לפחות מרבית התוצאות האפשריות, משרתות את האינטרסים שלהם. על כן, סביר מאוד לשקול גם כיום את האפשרות, שמבחינת ארה"ב התקפלות רוסית מאוקראינה היא תוצאה חיובית, אך כך גם פלישה מלאה והסתבכות בבוץ האוקראיני. כשם שהם חתרו לדמם את הסובייטים עד האפגני האחרון (ויש עוד דוגמאות רבות במחקר לשימוש בטקטיקה הזאת ע"י האמריקאים והאירופאים), זה לחלוטין ריאלי שהם יחתרו לדמם את הרוסים עד האוקראיני האחרון (אינני טוען לידיעה שזה המצב, רק שזו השערה ריאלית שיש לשקול ושכשזה קרה בעבר, לקח שנים עד שגילינו זאת). 

בקיצור, הדבר הראשון שהתקשורת צריכה לומר לכם על מלחמות, זה שיש לקחת בחשבון את האפשרות שאנו לא יודעים מה באמת מתרחש באוקראינה ושאפשר ואף סביר שהסיפור מערב גורמי ביון ומבצעים סודיים, שיתכן שמשמעותם היא היפוך מוחלט של הנרטיב העולה מהמידע הגלוי בלבד. ברוב המלחמות, מסמכים סודיים הנחשפים עשורים לאחר מכן משנים דרמטית את התמונה שהוצגה בזמן אמת. היות שכך, זה הזמן לציין שגם למידע המוצג בטקסט זה, יש לגשת עם מידה רבה של צניעות ופתח לאי-וודאות (גם אם לפעמים ברצף הכתיבה שלי אני כושל ומתנסח בצורה יהירה וודאית יותר). נוסף על כך, אני גם כותב לבד ואפשר שיש לי טעויות (השאירו תגובה אם מצאתם ואתקן).

קונטקסט: פרופגנדה אנטי-רוסית

אז מ-79' ועד 89', ארה"ב והאירופאים שיקרו לנו לגבי הרוסים באפגניסטן, בנסיבות להן דימיון אפשרי עם הנסיבות כיום באוקראינה. אך זה לא בהכרח אומר שזהו המצב כיום. על כן, נשאלת שאלת קונטקסט מתבקשת: האם יש לנו ראיות לכך שבארה"ב בשנים האחרונות, הופעלו והופצו טענות פרופגנדה ע"י השלטון, גופי הביון והתקשורת, כנגד הרוסים? האם יש לנו דוגמאות מהעת האחרונה, שיכולות להראות שפרופגנדה שכזאת היא אירוע שגרתי מבחינת האמריקאים ועל כן יש להפחית מהאמינות שאנו מייחסים לטענות שלהם כנגד הרוסים?

  • ב-2016, הדמוקרטים בארה"ב טענו, בסיוע של גופי הביון האמריקאים, שרוסיה מתערבת באופן משמעותי בבחירות האמריקאיות לטובת טראמפ והילרי קלינטון עד היום טוענת שההשפעה הזאת היתה דרמטית והיא שהביאה להפסדה. אלא ששלל מחקרים בנושא לא מצאו שום בסיס לכך, למעט התערבויות שוליות לחלוטין (כמה אלפי בוטים ברשתות החברתיות שלכאורה הפיצו מידע כוזב, כמו בכל מערכת בחירות, בכל מדינה בעולם) וחשיפת שחיתות (אמיתית לחלוטין) במחנה הדמוקרטי (הפריצה לשרתי הדמוקרטים, המיוחסת ע"י האמריקאים לרוסים).

  • הדמוקרטים טענו וחלק ניכר מהם טוענים עד היום שהיתה קנוניה או סחיטה של טראמפ בידי הרוסים, על בסיס המחקר הידוע בתור "סטיל דוסייר". כיום אנו יודעים שהדמוקרטים עצמם שילמו והזמינו את המחקר הזה, שהם וגופי הביון האמריקאים פרצו וריגלו אחרי טראמפ והרפובליקאים וזייפו רבות מהטענות הללו לצרכים פוליטים (אכן, היו כמה פגישות בלתי-ראויות בין קמפיין טראמפ לרוסים, בניסיון להשיג מידע נגד קלינטון. חלקן אף היו פליליות, הגם שהמעשים הם שגרתיים בעולם הפוליטי ונעשים על ידי כל הצדדים. אך מכאן ועד הטענות שטראמפ הוא סוכן רוסי, מרצונו או שלא, המרחק עצום ואכן, החקירה האמריקאית לא מצאה כל בסיס לכך). יתרה מכך, ישנן ראיות ברורות למדי שהדמוקרטים פעלו ביחד עם האוקראינים, בכדי להתערב בבחירות ארה"ב ב-2016, לקדם את הטענה כי טראמפ סוכן רוסי, ולפגוע בסיכוייו להיבחר.

  • ערב הבחירות האחרונות בארה"ב, נתגלה במחשב של הבן של ביידן חומרים המסגירים מעורבות שלו בחברות אוקראיניות שאין לו כל ידע בתחום עיסוקן (אך בכל זאת קיבל שכר של מיליוני דולרים), כאשר בבירור (אך לא הוכח) מדובר בעסקה שלפחות שואפת ("שלח לחמך על פני המים") ליחסי קח-תן בתמורה להשפעה של אביו (שבזמנו היה סגן הנשיא של אובמה). כדי למנוע את הפגיעה בביידן (הפרסום היה ערב הבחירות), הדמוקרטים וגופי הביון האמריקאים טענו שמדובר בפרופגנדה רוסית מזוייפת ושהאימיילים שנחשפו מזויפים (הביידנים עצמם, בידיעה שזו לא האמת, נמנעו מלהגיב לנושא ומעולם לא טענו שהמיילים מזויפים), וגופי התקשורת והרשתות החברתיות צינזרו את התוכן ומנעו כל שיתוף או הפצה של התחקיר. כיום אנו יודעים שההפך היה נכון: המידע היה אמיתי והפרופגנדה האנטי-רוסית נוצרה על ידי האמריקאים עצמם, כדי לחבל בקמפיין של טראמפ (או לפחות למנוע פגיעה בקמפיין של ביידן).

  • ב-2020, במהלך הקמפיין לנשיאות, טענו הדמוקרטים והתקשורת המערבית, על בסיס טענות בלתי-מתומכות מגופי הביון האמריקאים, כי הרוסים משלמים פרס כספי ללוחמי טליבאן, בעבור כל חייל אמריקאי שהם הורגים. כיום אנו יודעים שאם היה מודיעין בנושא, הוא היה חלש ביותר ואף גוף ביון אמריקאי לא העריך כי הוא וודאי או אפילו סביר. פוליטיקאים אמריקאים שקידמו את הטענה, ניסו מאז להצדיק זאת מטעמים טכנים וחלקלקות לשונית. הצגת מודיעין ברמה שכזו כוודאי (כפי שנעשה בפלישה לעיראק וכו') היא אינדיקציה כי מדובר בתרמית ופרופגנדה, שכן גופי ביון נותנים דירוג לאיכות הערכות המודיעין שלהם בזמן אמת ולא נטען כי הערכה זו הוסתרה מהפוליטיקאים שהציגו את המידע כאמין ואיכותי. הערכה סבירה, לטעמי, שנעשתה מאז היא (בהסתמך על התזמון, הבנה של מי הרוויח מהמהלך ומה היו תוצאותיו) שמטרתה היתה לפגוע בטראמפ (בהסתמך על הקונספירציות הקודמות שקשרו בינו ובין הרוסים) ולמנוע ממנו לעשות את שתכנן לעשות ואת שחברות הנשק וגופי הביטחון התנגדו לו – לצאת מאפגניסטן.

בקיצור, אנחנו רואים שארה"ב ביצעה בשנים האחרונות שלל פעולות פרופגנדה כנגד הרוסים. כאמור, זה לא מוכיח שזה המצב גם לגבי אוקראינה אבל כמובן שזה מידע רלוונטי בבואנו לשקול את הטענות האמריקאיות ולהעריך היכן שוכנת האמת. 

הערה: החד-צדדיות של הפרופגנדה האנטי-רוסית בארה"ב בשנים האחרונות (דהיינו, שמקורה כמעט בבלעדיות מהדמוקרטים), נובעת מיחסי הכוחות עם הרפובליקאים והאוקראינים באותו הזמן. אין להסיק מכך איזו תכונה יחודית לדמוקרטים. בתקופות אחרות (שאינן רלוונטיות לטקסט זה) בהן האינטרסים ויחסי הכוח היו הפוכים, היו אלו הרפובליקאים שהפיצו טענות בסגנון שכזה.

קונטקסט: טענות ארה"ב בעבר, על בסיסן פתחה במלחמות

היות ואנו מסתמכים בהחלטותינו על מודיעין המגיע מגופי הביטחון של ארה"ב ואירופה, ראוי לשקול עד כמה אמינות הערכות הביטחון של גופים אלו והאם בעבר זויף מידע באשר לפעולות עוינות של מדינות, רק כדי ליזום פעולה עוינת (שתוצג כמגננתית) על ידי האמריקאים והאירופאים?

  • ב-1964, האמריקאים זייפו תקיפה בידי הויאטנמים כדי לפתוח במלחמה נגדם ואז רצחו מעל לשני מיליון בני אדם, חלק משמעותי מהם בטקטיקות נאציות למדי.

  • ב-1979 ארה"ב טענה, כפי שכבר ראינו קודם, שברה"מ פלשה לאפגניסטן ללא סיבה וכי היא ושותפותיה אינן מחמשות כוחות נגד השלטון האפגני ומפעילות בשטח קבוצות טרור. כאמור, כל זה היה שקר שנועד להביא להשתלטות אמריקאית על אפגניסטן או לפלישה סובייטית אל המדינה והסתבכותה בה.

  • ב-1981 ארה"ב טענה כי הרוסים משתמשים בנשק כימי שכונה "גשם צהוב", באפגניסטן, לאוס וקמבודיה ורצחה כך צפונה מעשרת-אלפים בני אדם, ב-47 תקיפות. אנו יודעים כיום ממסמכים שכבר אינם סודיים (Killing Hope, עמ' 349), כי מדענים אמריקאים דיווחו לממשל בזמן אמת כי מדובר בצואה של נחילים ענקיים של דבורים וכי הממשל האמריקאי בחר לצנזר את המידע (כשהמידע דלף נטען כי הרעל עורבב עם אבקנים כדי להסוותו) ולהפיץ את השקר על כך שמדובר בנשק כימי.
  • עוד באותה שנה ושוב כדי להצדיק את תקיפת העיראקים, ארה"ב טענה כי 250 אלף חיילים עיראקים, בליווי אלפיים רכבים משוריינים, פלשו לכווית. אלא שתמונות לוויין חשפו כשנה לאחר מכן, שהיה מדובר בתרמית או לכל הפחות הגזמה מכוונת (כמובן, פלישה אכן היתה, הגם שניתן להתווכח לגבי ההתנגדות האמריקאית לה, היות וסאדאם חוסיין דיבר עם שגרירת ארה"ב בטרם לפלישה ובירר את עמדת האמריקאים כשכוחותיו על הגבול. השגרירה אמרה לו ש"לארה"ב אין עמדה על סכסוכים פנים-ערביים" ושאין לארה"ב כוונה להטיל סנקציות על עיראק. רק לאחר מכן התבצעה הפלישה ועל כן יש המפרשים זו – ואני ביניהם, הגם שלא בוודאות – כפעם נוספת בה ארה"ב הובילה מדינה לפלישה, רק בכדי לפעול נגדה לאחר מכן. בכל מקרה, הטענה כאן היא רק לגבי הנכונות לזייף או להגזים מודיעין). 

כאמור, גם שעון תקול מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום והעובדה שארה"ב מרבה לזייף מודיעין ותקיפות כדי להצדיק פעולות התקפיות שלה כהתגוננות או כדי לסבך מדינות אחרות במלחמות, לא מוכיחה כי כך המצב גם כעת באוקראינה (ולמען הבהירות: מדינות רבות עושות מעשים שכאלה ואין כוונתי לטעון שהדבר ייחודי לאמריקאים). אך זה בוודאי משפיע על ההסתברות לנכונות הטענות ואמינות המדווח בתקשורת.

קונטקסט: נאט"ו

לפי הסיפור המשווק בתקשורת, פוטין תוקף כרגע מדינה עצמאית, כדי לאסור על ממשלתה שנבחרה באופן דמוקרטי ולגיטימי, לבצע פעולה שמדינה ריבונית זכאית לעשותה (הצטרפות לבריתות עם מדינות אחרות ובהקשר שלנו, ברית נאט"ו). 

ברית נאט"ו הוקמה לאחר מלחמת העולם השניה, במטרה מוצהרת להגן על אירופה המערבית מברית המועצות (ברה"מ) לשעבר. אלא שצורך הגנתי זה נעלם לאחר התפרקות ברה"מ ב-91' (אך ישנם כמובן צרכים ואינטרסים אחרים שנאט"ו מתעסקת בהם). לא ברור אם אף לפני כן הייתה לו הצדקה, היות שברה"מ הציעה ברית זהה בזמנו, רק לכל מדינות אירופה יחדיו, כך שיהיה סיכון אפילו נמוך יותר למלחמה. ארה"ב סירבה.

לפי הרוב המוחלט של הדיווחים בתקשורת שלנו, טענת רוסיה שברית נאט"ו היא שלמעשה מבצעת מעין פלישה לכיוונה ורוסיה רק מתגוננת, נעה בטווח שבין "פרופגנדה שקרית" ל"אולי נכון על הנייר (או על המפה), אך בפועל לא מצדיק את פעולות רוסיה". אז בואו נבדוק זאת.

גם האמריקאים חושבים כך

ראשית, רק כדי שתבינו עד כמה האמריקאים יודעים היטב שההתנגדות לצירוף אוקראינה איננה איזה טירוף של פוטין או שאיפה אימפריאליסטית, כפי שמתואר לנו בתקשורת, אלא צורך בטחוני עליו יש הסכמה רוסית רחבה, אני מעוניין לצטט בפניכם מזכר שכתב ב-2008 ראש ה-CIA הנוכחי, ויליאם ברנס, למזכירת המדינה בזמנו, קונדוליזה רייס:

"כניסה של אוקראינה לנאט"ו היא הקו האדום הבוהק ביותר בעבור האליטות הרוסיות (לא רק פוטין). על פני יותר משנתיים וחצי של שיחות עם שחקני מפתח רוסיים, מהטיפשים ביותר בחללים האפלים של הקרמלין למבקרים הליברלים והחריפים ביותר של פוטין, עוד לא מצאתי ולו אדם אחד שרואה בהצטרפות אוקראינה לנאט"ו דבר מלבד איום ישיר על האינטרסים הרוסים". 

גם מזכיר המדינה תחת ביל קלינטון, ויליאם פרי, מסכים שבראייה היסטורית (שהתקשורת "חוסכת" מכם), האחריות למצב הנוכחי רובצת בעיקר לפתחה של ארה"ב. "אם אתה מסתכל על תקופה של עשרים השנים האחרונות ומחשב בלוח התוצאות, ישנן לפחות אותו מספר של טעויות בצד האמריקאי, לעומת הצד הרוסי". פרי מסביר שהוא זוכר בתקופתו שהוא התנגד להרחבת נאט"ו מזרחה ומודה ששם התחיל "המדרון החלקלק"; שעד אז היחסים עם רוסיה היו במסלול חיובי ושהיתה זו ארה"ב שהחליטה לסגת חזרה אל מדיניות המלחמה הקרה. 

התרחבות נאט"ו לאורך השנים (רוסיה נמצאת בקצה הימני של המפה).

המדובר על ההתחייבות המפורסמת של ארה"ב ואירופה לרוסים ב-1990, שנאט"ו לא תתרחב "אפילו סנטימטר אחד מזרחה" (אל עבר רוסיה). בתמורה הרוסים הסכימו לאיחוד של גרמניה והצטרפות מזרח גרמניה לנאט"ו (וחשוב להבין שזה ויתור ענק: גרמניה ניסתה להשמיד את רוסיה פעמיים באותה מאה והרגה עשרות מיליוני רוסים). התחייבות זו הוכחשה בזמנו ועד היום ניתן למצוא אנשים שמנסים לשווק את הפרופגנדה שכלל לא היתה הבטחה שכזו, אך יש לנו את המסמכים הסודיים המקוריים כיום ואנו יודעים שההבטחה ניתנה גם ניתנה. ולמרות שכך, ארה"ב ונאט"ו המשיכו להתקדם מזרחה, הלאה והלאה, אל עבר רוסיה, מציבים בכל מקום בו הם דורכים טילים וכוחות המאיימים עליה. 

גם שגריר ארה"ב לברה"מ בזמנו, ג'ק מטלוק, מתאר כיצד עוד בתקופתו וכמובן לאחריה, היתה זו ארה"ב שדירדרה את מערכת היחסים במכוון, הפרה את ההסכמים והביאה אותנו אל המצב בו אנו נמצאים היום. תוכלו לקרוא את מאמרו ("אני הייתי שם: נאט"ו והמקורות של המשבר באוקראינה") או לצפות בראיון המלא כאן:

ואפילו ג'ורג' קנאן, אחד המומחים הגדולים ביותר בארה"ב לרוסיה וברה"מ ומי שנחשב לאבי "תורת הבלימה", שמטרתה בדיוק למנוע התרחבות רוסית, התנגד באופן מוחלט להתרחבות נאט"ו מזרחה. כך אמר לאחר שארה"ב החליטה על ההתרחבות ב-1998:

"זוהי תחילתה של מלחמה קרה חדשה. אני חושב שהרוסים בהדרגה יגיבו באופן תוקפני וזה ישפיע על המדיניות שלהם. אני חושב שזו [התרחבות נאט"ו] טעות טראגית. לא היתה כל סיבה לכך. אף אחד לא איים על אף אחד אחר. ההתרחבות הזו היתה גורמת לאבות המייסדים [של ארה"ב] להתגלגל בקברם. התחייבנו להגן על סדרה של מדינות, אפילו שאין לנו את המשאבים או הכוונה לעשות זאת ברצינות. [התרחבות נאט"ו] היתה פשוט החלטה פזיזה של הסנאט [האמריקאי] שאין לו כל עניין ביחסים בינלאומיים.

אני הוטרדתי באופן מיוחד מההתייחסות לרוסיה כמדינה שמתה לתקוף את מערב אירופה. אנשים לא מבינים? המחלוקות שלנו במלחמה הקרה היתה עם השלטון הסובייטי-קומוניסטי. וכעת אנו מפנים את גבנו לאותם אנשים בדיוק, שביצעו את ההפיכה הבלתי-אלימה הגדולה בהיסטוריה להסרת אותו משטר סובייטי". 

לסיכום, ארה"ב סירבה להכניס את רוסיה לתוך נאט"ו וסירבה ומסרבת להפסיק לקרב את נאט"ו אל רוסיה. האם זה "קיצוני" להסיק שמי שלא רוצה אותך איתו בברית צבאית שנועדה למנוע מלחמות ולא רוצה להשאיר אזור חיץ-צבאי בינו ובינך, לא חותר לשלום ולטובת האינטרסים שלך? האם זה קיצוני שלא להאמין למי שאומר שההתרחבות אינה מבוססת כוונות זדון כלפי רוסיה, כאשר היא מבוססת על הפרות הסכמים חוזרות ונשנות? אם זה קיצוני, איך זה שכל כך הרבה דיפלומטים ואנשי ביטחון אמריקאים – אנשים שנלחמו בסובייטים במשך עשורים – מחזיקים בדיוק באותה העמדה? 

האירוניה היא שהתקשורת שהעלימה מכם את כל הקונטקסט על התרחבות נאט"ו כאקט אלים כלפי רוסיה, טוענת פניכם ומשכנעת אתכם כעת, שהדבר לעשות, הדבר שאתם צריכים לתמוך בו עכשיו, הוא עוד ממה שהביא אותנו למצב הזה מלכתחילה: להרחיב, לקרב ולחזק את נאט"ו מול רוסיה. כך אמרה לכם התקשורת בעשור הראשון של המאה והביאה למלחמה בגיאורגיה ב-2008. על בסיס השגיאה הזאת, היא המליצה לכם להמשיך לתמוך בהתרחבות נאט"ו והביאה למלחמה באוקראינה ב-2014. על בסיס השגיאה הזאת, היא המליצה לכם להמשיך לתמוך בהתרחבות נאט"ו והביאה למלחמה של 2022. מעוניינים להמשיך עם העצות שלה אל מלחמת עולם שלישית?

קונטקסט: גאורגיה (2008) ואוקראינה (2014)

לפי התקשורת והשלטונות במערב, ההתנהלות האלימה ונטולת כל הצדקה או התגרות מקדימה של פוטין, היא המשך ישיר וצפוי של התנהלותו התוקפנית כאשר פלש ב-2014 לאוקראינה וסיפח בכוח את חצי-האי קרים וכאשר פלש ב-2008 לגאורגיה והביא לניתוק שני מחוזות משטחה. אלא שגם תיאור זה מציג רק את הפרספקטיבה המערבית לאירועים אלו ובמידה רבה מנותק לחלוטין מהעובדות ההיסטוריות.

לפני שנתקן עם העובדות, שימו לב מה התקשורת מוכיחה בטענות אלו לגבי גאורגיה ואוקראינה: שהיא מבינה את העיקרון לפיו אירועי עבר יכולים לשפר את הסקת המסקנות לגבי אירועי הווה דומים. ולמרות שכך, היא לא עושה זאת בעבור אירועי עבר של האמריקאים (כפי שהראיתי מעלה ואראה עוד בהמשך), אלא רק בעבור אלו של הרוסים (וגם זאת, כפי שמיד נראה, על ידי סילוף העובדות). עצם זה שהתקשורת מנפיקה קונטקסט לצד הרוסי, אך לא מביאה לכם את המקבילה בעבור הצד השני, היא עוד אחת מהאינדיקציות שאתם נחשפים לפרופגנדה ולא לתקשורת הגונה, שכן עיקרון יסוד בהתנהלות הגונה הוא סטנדרטים שווים לכל הצדדים. 

גאורגיה (2008)

לגבי גאורגיה, הסיפור מאוד פשוט. לפי מרבית הדיווחים בתקשורת, גאורגיה מוכיחה שפוטין יוזם מלחמות כדי להשתלט על שטחים. אלא שהמלחמה ב-2008 לא היתה יוזמה של פוטין. שורשיה (בהתעלם מהקשרים פנימיים של גאורגיה עצמה) בהחלטה של ארה"ב והאירופאים לצרף את גאורגיה לנאט"ו ומי שפתח במלחמה ותקף ראשון, היתה גאורגיה. אתם לא צריכים להאמין לי. האירופאים עצמם הקימו ועדת חקירה לאותה המלחמה וועדת החקירה שלהם קבעה שכך הדבר

האם לאחר הפגזה מתמשכת שהרגה מעל מאתיים אזרחים, ההתערבות הרוסית היתה פרופורציונאלית? זו שאלה נפרדת משאלת היוזמה כשלעצמה אבל ראוי לזכור שארה"ב ואירופה מחמשות ואף פולשות וכובשות מדינות שלמות, בעבור אירועים בקנה מידה דומה או אפילו קטן מכך (ישראל לעיתים פולשת או פותחת במלחמות בעבור הריגה או חטיפה של אזרחים או חיילים בודדים בלבד). 

בהחלט ניתן לומר שרוסיה מינפה את התקיפה הגאורגית כדי למקסם את האינטרסים שלה. אך חשוב לזכור שהיא עשתה זאת, כמו במקרה של אוקראינה (שתכף נדבר עליו), רק לאחר שנאט"ו החליטה לצרף את גאורגיה אל הברית, בניגוד להתחייבויות לרוסים ב-90'. באפריל, ארבעה חודשים לפני המלחמה בגאורגיה, נאט"ו פרסמה את החלטתה: "נאט"ו מברכת על השאיפות של אוקראינה וגאורגיה לחברות בנאט"ו. הסכמנו היום כי מדינות אלו אכן יהפכו לחברות נאט"ו". 

כל הדיבור על זה שרוסיה מנסה להתרחב, שפוטין מתנהל באלימות באירופה, שיש איזה ניסיון לחזור ל"רוסיה הגדולה" או לאימפריה הסובייטית – כל זה לא היה קיים בתקשורת המערבית או בניתוחי הביטחון של המערב, לפני החלטת נאט"ו ב-2008 להתרחב אל רוסיה והתגובה הרוסית בגאורגיה שבאה בעקבותה. דהיינו, אתם יכולים לראות שסדר הסקת המסקנות הפוך מכפי שמתואר בתקשורת: רוסיה לא הציגה התנהגות אלימה או פלישות לתוך אירופה, אלא רק לאחר שאירופה וארה"ב הציגו התנהגות אלימה ו"פלישות" אל עבר רוסיה. 

גם חשוב לציין שהגורם המוביל של ההתרחבות אל רוסיה, הוא ארה"ב ולא אירופה. צרפת וגרמניה התנגדו ב-2008 לצירוף של גאורגיה ואוקראינה לנאט"ו וראו בכך מתכון לאסון (שאנו חווים מאז ועד היום). הצהרת נאט"ו על כניסה עתידית כלשהי של השתיים, היתה כל שארה"ב הצליחה להשיג בהינתן ההתנגדות האירופית. 

התובנה הזו גם חשובה כדי להבין את הסקת המסקנות הרוסית: היות שרוסיה לא פעלה באלימות כלפי אירופה מזה עשורים והיות ואף אחד לא טען באירופה שרוסיה מהווה איום עליהם עד 2008, ההחלטה האמריקאית להרחיב את נאט"ו לא יכולה היתה להתקבל בשום צורה הגיונית כהתרחבות הגנתית. הגנה ממה? מרוסיה שלא עשתה כלום, אלא רק לאחר שהתרחבתם? התקשורת מציגה לכם הצדקה, שהיא למעשה הצדקה רטרואקטיבית.

היות שכך, רוסיה ראתה בהתרחבות כמהלך התקפי, בדיוק כפי שארה"ב ואירופה ראו ורואות התרחבות הפוכה כהתקפית כלפיהם (על כך נרחיב בהמשך).

התרחבות רוסית או מניעת התרחבות מערבית?

מה שמביא אותנו לנקודה נוספת שלא מובהרת על ידי התקשורת: הסיבה שפוטין תוקע יתד במחוזות קטנים בגאורגיה ואוקראינה, איננה כדי להתרחב, אלא כדי למנוע התרחבות של נאט"ו. אינדיקציה ראשונה לכך, היא שמדובר בשתי המדינות שנאט"ו פעלה להתרחב אליהן. האין זה מוזר בעיניכם שהתקשורת טוענת שרוסיה פשוט פועלת מרצון אימפריאליסטי להתרחבות כללית, אך זו מתבצעת רק אל מדינות שמנסים לצרפן לנאט"ו ורק באותם רגעים שההחלטה מתקרבת ליישום? איפה ניסיונות ההתרחבות האימפריאליסטים הנוספים של רוסיה?

האינדיקציה השניה, שגם כן מוסתרת בתקשורת, היא העקרונות של נאט"ו. כאמור, התקפה על חברת נאט"ו אחת היא התקפה על כולן (לפחות על הנייר). היות שכך, תמיד היתה התנגדות בנאט"ו לצרף מדינות שבהן מתחוללת מלחמה בהווה, שכן המשמעות היא שכל חברות נאט"ו מיד ימצאו עצמן גם כן באותה המלחמה. ולכן פוטין תקע יתד קטן אך דרמטי בגאורגיה ואוקראינה: כי כל עוד יש שם לחימה בעצימות נמוכה, הכנסתן לנאט"ו משמעה מלחמת עולם מיידית, שכן אז ארה"ב ואירופה אוטומטית נמצאות במלחמה עם רוסיה. כלומר, יש הסברים יותר רציונלים להחלטות של פוטין – לא שאיפה להתרחבות של רוסיה, אלא שאיפה למניעת התרחבותה של נאט"ו. זה לא שרוסיה חיפשה מלחמות בעצימות נמוכה באותן מדינות, אלא שמלחמה שכזו היא הפתרון הסביר ביותר שהם מצאו לעצור את ההתרחבות של נאט"ו.

אוקראינה (2014)

לפי התקשורת בישראל ובעולם המערבי, רוסיה פלשה לאוקראינה ב-2014, ללא כל הצדקה, התגרות או אזהרה מראש. אלא שכמה חודשים לפני הפלישה לאוקראינה ב-2014, הממשלה האוקראינית הופלה בהפיכה אלימה.

אין עוררין כי אותה ממשלה באוקראינה ב-2014, הגיעה לשלטון בבחירות דמוקרטיות וחוקיות (בחירות 2010). אין עוררין גם כי השלטון הזה לא ביצע פשעים נגד האנושות בעמו או הביא אותם אל סף רעב וכדומה (דברים שעלולים להצדיק את הפלתו באמצעים בלתי-דמוקרטיים). אך הנה זה פלא, את הפלת השלטון הלגיטימי הזה בהפיכה אלימה, הציגה ומציגה התקשורת המערבית כ"הפיכה עממית" וכביטוי עילאי של דמוקרטיה כפונקציה של רצון העם (יובהר: מדובר היה שלטון מושחת, כמו מרבית השלטונות של אוקראינה. אך בדמוקרטיה, כפי שראינו בישראל בשנים האחרונות, ייחוס שחיתות למנהיג אינה מצדיקה הפלת שלטון בהפיכה).

מדוע בעצם? האם הפלת שלטון בנסיבות שכאלה במדינות בהן למערב אין אינטרס בהפלת השלטון הקיים, היתה נתפסת כ"דמוקרטית"? האם לא ברור כי הבסיס לחוקי המשחק של הדמוקרטיה, היא שלמעט מקרי קיצון חריגים ביותר (שכאמור, אינם רלוונטים לאוקראינה ב-2014), החלפת שלטון נעשית רק דרך הקלפי או בתי המשפט? אם לאחר ההחלטה על הברקזיט באנגליה, המונים היו מתחילים להרוג ולשרוף אנשים, מפילים את הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, מובילים לבריחתו של ראש הממשלה מהמדינה, וכופים את רצונם להשאר באיחוד האירופי, האם היינו מגדירים זאת כ"מהלך דמוקרטי" או "הפיכה עממית"? 

תת-קונטקסט: ארה"ב היא המדינה המובילה בעולם בהתערבות וחבלה בבחירות דמוקרטיות

הסיבה לכך שהפיכה אלימה זו מוצגת בפניכם כדמוקרטית, היא שהיא אורגנה בידי האמריקאים. בהינתן שהתקשורת לא מדווחת על מעשים שכאלה בידי ארה"ב, לחלקכם הטענה אולי תשמע קיצונית ומתוקף כך, בלתי-סבירה. לא אתחיל להנפיק את אינסוף הדוגמאות לכך שארה"ב מפילה ממשלות דמוקרטיות ומחבלת במערכות בחירות כעניין שבשיגרה, אך מחקר שמרכז את מרביתן זמין לקריאתכם כאן. לפי המחקר אנו יודעים על 81 התערבויות (פליליות מן הסתם) של ארה"ב במערכות בחירות של מדינות אחרות, כש-68% מההתערבויות נעשו במבצעים סודיים. 

הסיבה שארה"ב ארגנה או סייעה להפיכה באוקראינה באותה השנה, הייתה שהנשיא האוקראיני בזמנו, ויקטור ינוקוביץ, עמד בפני החלטה משמעותית: לאיזו ברית כלכלית להצטרף – לזו של אירופה וארה"ב או של רוסיה? 

פוטין הציע לינוקוביץ מוצא מהבעיה (לצד איומים על ניתוק קשרי מסחר ואנרגיה, לו יבחר באירופה): אוקראינה לא תכנס להסכם בלעדי עם אף אחד מהצדדים ותקבל סיוע ושת"פ משניהם (כאשר רוסיה הציעה חבילה כלכלית הרבה יותר נדיבה מהאירופאית). ארה"ב ואירופה דחו את ההצעה ודרשו בלעדיות על אוקראינה, שבהתאם בחרה לבסוף ללכת על השת"פ הרוסי. 

ההתנגדות המערבית לא באמת היתה רק כלכלית. מה שהוסתר מכם בזמנו ומוסתר בתקשורת עד היום, הוא שהסכם השת"פ הכלכלי של אירופה וארה"ב עם אוקראינה, הכיל בתוכו הסכם שת"פ בטחוני, שלמעשה היה דרך להכניס את אוקראינה לנאט"ו בדלת האחורית.

מאז שאמנת ליסבון נכנסה לתוקף ב-2009, כל חברות האיחוד האירופי (החברות באמנה) מחוייבות ליישר את מדיניות ההגנה והביטחון שלהן עם יתר האיחוד במידה מסוימת ובמיוחד באשר לסכנות ביטחוניות החיצוניות או קולקטיביות לאיחוד (כדוגמת טרור). בהינתן ששאר האיחוד מתיישר בחפיפה גדולה מאוד עם המדיניות של נאט"ו, קל להבין שכניסה לאיחוד היא מבחינות מסויימות כניסה חלקית לנאט"ו. 

בנוסף, בסעיפים 4, 7 ו-10 של ההסכם ה"כלכלי" בין האיחוד לאוקראינה, נקבע שאוקראינה בהדרגה תסנכרן את פעילות החוץ, ההגנה והביטחון שלה, עם הפעילות הביטחונית של האיחוד האירופי ותכנס לשת"פ צבאי וטכנולוגי. ואכן, כל מדינה שהצטרפה לברית הכלכלית של האיחוד האירופי מאז 1989, הפכה לאחר מכן לחברת נאט"ו. מהבנה זו נבעה ההתנגדות הרוסית, אך זה, ככל הנראה, לא מידע שהתקשורת חושבת שאתם צריכים לדעת. 

משתלטים על אוקראינה

היות ואירופה וארה"ב סירבו לאפשר לאוקראינה שת"פ כלכלי גם איתם וגם עם רוסיה, ינוקוביץ נטה לכיוון הסכם עם הרוסים והאמריקאים והאירופאים ידעו זאת. במשך חודשים ושנים לפני הרגע הקריטי, הם מימנו פעולות נגד השלטון, הקימו ערוצי תקשורת נגדו (ומאז הם סוגרים באופן דיקטטורי את גופי התקשורת הפרו-רוסיים במדינה) והכינו את הכוחות האופוזציונרים שידרשו להפיכה של 2014, הפיכת יברומאידאן (כמובן, היתה גם התנגדות עממית וטבעית לשלטון והיו לה גם סיבות טובות לכך. אך לא מספיק טובות להצדיק הפיכה בכוח הזרוע וסביר להניח שלא היה להם את כוח הזרוע הנדרש, לולא התמיכה האמריקאית-אירופית). 

במערב (בעיקר ארה"ב) תמכו, מימנו וחימשו יחידות נאציות שהפעילו טרור ברחובות והשתלטו על בניינים של השלטון ואיימו על חייו של הנשיא (עוד על היחידות הנאציות לקראת סוף הטקסט). אינדקציה נוספת לכך שההפיכה אכן היתה לאומנית ואנטי-רוסית (ולא רק כלכלית, דמוקרטית ואנטי-שחיתותית, כפי שהוצג במערב), היא שלאחר שב-22 לפברואר הנשיא ינוקוביץ בורח מהמדינה, מה שתנועת ההפיכה שתפסה את השלטון מצאה דחוף ביותר לבצע יום למחרת, ב-23 לפברואר, זה לבטל את חוק שפות המיעוטים. החוק לא באמת היה משמעותי מבחינות אופרטיביות, אך העניק מעמד רשמי לשפה הרוסית באוקראינה (בדומה לערבית בישראל). 

נדגיש: הנאצים האוקראינים מאמינים בעליונות לבנה, כמו נאצים רבים, אך רואים את הרוסים כסלבים ולא לבנים (כמו הנאצים המקוריים בגרמניה). זו הסיבה שפוטין אמר בהכרזתו על הפלישה שהם יפעלו "לדה-נאציפיקציה של אוקראינה" ולא, כפי שמוסבר לכם בתקשורת, בגלל שהוא משוגע, משקר, טינאייג'ר משיחיסט או – כמה אירוני – הולך בדרכו של היטלר או סטאלין.

כמובן שכוחם של הנאצים באוקראינה מוגזם מאוד על ידי פוטין ורוסיה, הגם שיש מיעוט קטן ביותר מהם שאכן נמצא בעמדות מפתח. מצד שני, במערב מסלפים את האמת לכיוון השני ומסתירים בכלל את קיומם ואת שיתופי הפעולה עמם. אינני מומחה לגזענות באוקראינה, אך מיליציית אזוב וכוחות נאצים נוספים שפעלו ב-2014, מנו בזמנו עד 15 אלף איש. בתוך הפיכה שלא מערבת צבא, זהו כוח דרמטי וכאן צודקת רוסיה. בתוך שלטון כללי של מדינה עם 40 מיליון אזרחים זהו כוח חלש וכאן מסלף פוטין. אך אפשר פשוט להסביר זאת, במקום להסתיר זאת ולהציג עיתונאות מחנאית של הכל או כלום. 

חיילי מליציית 'אזוב' הנאצית, ביחד עם קצינים אמריקאים.

השיחה הסודית שהתקשורת מתעלמת ממנה

לצד עובדות אלו, אמריקאים ואירופאים תועדו פעמים רבות מסייעים לאופזיציה באותן השנים והדבר אף נעשה באופן פומבי לעיתים. אך החשיפה המשמעותית מכולן, הגיעה מהדלפה (ככל הנראה ע"י הרוסים) של שיחה בין המשנה לשר החוץ האמריקאי לנושאי אירופה, ויקטוריה ניולנד, והשגריר האמריקאי בקייב, ג׳פרי פיאט.

בשיחה (מטה) אתם יכולים לשמוע מה שבדרך כלל לא מגיע לאוזני הציבור: שני פקידים בכירים אמריקאים, מדברים על איזה שלטון הם הולכים להרכיב באוקראינה, לאחר שיפילו את ינוקוביץ. הם מחליטים שאחד מגורמי האופוזיציה עוד לא בשל להנהיג את המדינה ולכן בוחרים באחד אחר ומדברים על איך יפעילו את האו"ם כדי שיקדם את המהלכים, כך שיראו כאילו היו מהלכים טבעיים ודמוקרטים, הנמצאים באינטרס הבינלאומי.

"ההתפרצות של ארה"ב אל הפוליטיקה הפנימית [של אוקראינה] היתה עמוקה, עם תמיכה אקטיבית בהפיכה של 2014 והפלת הממשלה האוקראינית הנבחרת".

שגריר ארה"ב לברה"מ בזמנו, ג'ק מטלוק.

 להלן השיחה להאזנתכם (או תמליל שלה עם הסברים, הזמין כאן):

למיטב חיפושי ברשת, השיחה הזאת כמעט ולא דווחה בתקשורת הישראלית. היו קומץ דיווחים ב-2014, אך אלו התמקדו בכך שבשיחה האמריקאים אומרים "fuck the EU", במובן שהם מבצעים או מעורבים בהפיכה וקובעים את השלטון האוקראיני בניגוד לרצון של אירופה (שוב, בדומה להתנגדות הגרמנית-צרפתית לצירוף גאורגיה ואוקראינה לנאט"ו ב-2008, שהוכתב על ידי האמריקאים). בקומץ הדיווחים הללו, התקשורת הישראלית יישרה קו עם הסברי הבית הלבן ומחקה לחלוטין את החלק של השיחה שעסק בשליטה בפוליטיקאים האוקראינים. במקרים אחרים חלקים אלה הושארו, אך התקשורת מיסגרה את השיחה כשיחה שפירה בין דיפלומטים על מהלכים לגיטימים ואף הידהדו את הטענה האמריקאית האורווליאנית, שהעובדה שככל הנראה הרוסים הם שיירטו את השיחה בה דיפלומטים אמריקאים נשמעים מתערבים בשלטון האוקראיני, מוכיחה דוקא שהרוסים הם שמתערבים שם (מה שכמובן נכון. שני הצדדים מתערבים שם, הגם שלא ידוע לנו על התערבות דרמטית שכזו ב-2014 מצד הרוסים. אך ניתן להסביר זאת ולא להתמש בטענה האמריקאית בכדי למחוק את מעשיהם). 

בכל מקרה, ברור למדי מצורת הניסוח שהם לא מדברים על דברים שהם הולכים להציע לאוקראינים לעשות או לנסות לשכנעם לעשות, אלא שזה פשוט מה שהולך לקרות ושהם אלו שקובעים בנוגע לכך (או לכל הפחות, שיש להם כוח משמעותי שמבטיח שסביר מאוד שכך יהיה). ואכן, בשיחה ניולנד פוסלת מספר פוליטיקאים ומובילי מחאה והיא ופיאט מחליטים ש"יאץ" – ארסני יאצניוק – הוא האיש שמתאים וימונה לראשות הממשלה. כחודש לאחר השיחה יאצניוק אכן מונה לראשות הממשלה. 

(לצורכי אובייקטיביות, שנראה לי שנדרשים לאור הצגת הדברים בתקשורת בארה"ב ובישראל: נסו להקשיב לשיחה ולהחליף את שני הדיפלומטים האמריקאים בשני סינים, איראנים או אירופאים ואת הפוליטיקאים והמפגינים שהם מדברים עליהם באוקראינה, בפוליטיקאים ומפגינים מקבילים בישראל, במחנה הפוליטי שאתם לא משתייכים אליו. 

נניח, אם אתם ימנים, דמיינו שאתם שומעים שיחה כזו בין שני דיפלומטים גרמנים, שמדברים על מי ממובילי המחאה נגד ביבי הם הולכים להכניס בתור ראש הממשלה במקומו – למרות שנבחר בבחירות דמוקרטיות – זאת לאחר שהם מימנו את אותה הפגנה וסייעו לה ולאחר שביבי סרב להסכם איחוד כלכלי עם המדינה של אותם דיפלומטים. ואז, קצת לאחר מכן, מובילי המחאה מפרים את ההסכם להפסקת האלימות (כפי שקרה באוקראינה), ביבי בורח מהמדינה ומובילי המחאה אכן ממונים לאותם תפקידים שנקבעו בשיחה וההסכם שנחסם אכן נחתם מחדש. האם הייתם חושבים שזו "שיחה שפירה"? האם הייתם מתארים זאת כ"דיפלומטיה"? או, כפי שנראה לי ברור לחלוטין, כשיחה המתעדת התערבות קשה בעניינים הפנימיים של מדינה אחרת, המתעלה עד כדי הפיכה והשתלטות חלקית עליה?).

אחדד: אינני טוען שכל הראיות הללו מוכיחות ברמת בית משפט שארה"ב שלטה בתוצאה באוקראינה. אבל אני אומר כך:

  1. אם המצב היה הפוך ואותן ראיות היו זמינות למעשים זהים כלפינו בידי מדינה זרה ועויינת, היינו מסיקים אשמה בוודאות גבוהה.
  2. ארה"ב היא המדינה המובילה בעולם בהתערבות בלתי-חוקית במערכות בחירות של מדינות זרות וביצוע הפיכות והפלת משטרים (כולל דמוקרטים). על כן, כאשר יש ראיות בהקף שכזה לפעולות שכאלה, הפרשנות הסבירה ביותר היא שזה אכן מה שקרה ונטל ההפרכה הוא על החולק על כך.
  3. מדינות אינן מתנהלות על פי רף ראיות של בית משפט. ישראל וארה"ב אינן מחסלות אנשים או מבצעות תקיפות וכדומה, רק כאשר יש בידיהן ראיות מעבר לצל של ספק. אם יש מידע מודיעיני סביר (ומה שיש כאן הוא הרבה מעבר למה שארה"ב מציגה כאשר היא מבצעת תקיפות או אפילו פולשת למדינות), הן משקללות סיכון-תועלת ובמקרה של סיכון שמדינה שכנה תיפול לכדי ברית צבאית עם מדינה עוינת, ההחלטה היא כמעט תמיד לפעול (וכך גם פועלת ישראל מול שכנותיה). רוצה לומר, הפרשנות הרוסית למעורבות או שליטה חלקית אמריקאית באוקראינה, היא סבירה ברמת השכל הישר וסטנדרטית לחלוטין ברמת חוקי המשחק הבינלאומיים – כולל אלו של המערב.
  4. נסו לרגע לחשוב על מדינות שהמערב טוען שרוסיה או סין וכדומה, שולטות או יש להן השפעה כבדה על הממשלות שלהן. טענות שכאלה מופיעות בתקשורת תדיר. האם אתם זוכרים מתי לצד טענה שכזו הוצגה שיחה כמו ששמעתם מעלה לצד תיעוד של העברות כספים למתנגדי השלטון, לצד חילוף שלטון תוך חודש בדיוק כפי שנשמע בשיחה? דהיינו, כאשר טענה שכזו מועלית על ידי המערב, התקשורת שלנו מסתפקת ברף ראיות נמוך בהרבה. פעמים רבות, מספיק לה שגופי הביון יטענו שכך הדבר, גם בלי ראיות כלל.

אי-הדיווח על השיחה והמסגור שלה כשיחה תקינה במעט הדיווחים שבכל זאת היו בתקשורת הישראלית, מאוד מקל עליה כעת להעלות טענות על ה"קיצוניות" של רוסיה המבקשת להתערב בהחלטה על שיתוף פעולה בין מדינות ריבוניות, תוך התעלמות מכך שארה"ב לא רק התערבה בהחלטה שכזו באותה המדינה בדיוק, אלא הפילה או סייעה להפלת כל השלטון כדי למנוע אותה. כך הם גם לא מסבירים לכם מדוע פוטין ורוסיה טוענים שהשלטון האוקראיני הוא "שלטון בובות" של האמריקאים ומותירים לכם להסיק שמדובר באיזה שקר למטרות פרופגנדה, או ש"פוטין לא שפוי", ללא כל ראיות והסברים.

כמובן, מאז היו כבר בחירות ב-2019, בהם ניצח מועמד פרו-מערבי. אך הפרספקטיבה הרוסית היא שהדבר איננו רלוונטי וזאת מכמה סיבות:

  1. כאמור, בעקבות ההפיכה האוקראינית-אמריקאית ב-2014, רוסיה לא ראתה ברירה והשתלטה על קרים ושני מחוזות במזרח אוקראינה, בכדי למנוע הצטרפותה לנאט"ו. כתוצאה מכך, 12% מהאוכלוסיה הנמצאים באותם שטחים, לא יכלו להצביע בבחירות 2019. שטחים אלו מהווים את הריכוז הגדול ביותר של פרו-רוסים באוקראינה. כפי שתראו בחלק הבא של הטקסט, האוקראינים חלוקים בנושא רוסיה/נאט"ו. לכן, 12% הם דרמטים ואי-השתתפותם פוסלת בעיניים רוסיות את הלגיטימיות של הבחירות (כמובן, המערב יאשים את רוסיה במצב, עקב תפיסת השטחים הללו. אך רוסיה תטיל את האחריות על תפיסת השטחים על פעולות המערב ב-2014 והפרת ההבטחה שלא להרחיב את נאט"ו מזרחה).
  2. הרוסים לא מאמינים שארה"ב הפסיקה להתערב באוקראינה או איבדה כוחה על השלטון שם. שלא כמו בחירות 2014, אין לנו ראיות ישירות לפעולות פליליות של ארה"ב ב-2019. אך רוסיה צודקת, לדעתי, בכך שזו הנחה סבירה. אם אנו מסתכלים על ההיסטוריה של מעורבות פלילית של ארה"ב במדינות זרות, היא כמעט אף פעם לא נקודתית ורגעית – בוודאי שלא כאשר המטרה (הכנסת אוקראינה לאיחוד האירופי ונאט"ו) טרם הושגה. כאמור, זה לא רף הוכחות של בית משפט, אך בחוקי המשחק הבינלאומיים, זו הסקה סבירה וסטנדרטית ובמערב משתמשים בדיוק באותו הרציונאל. אני בספק שתמצאו איש ביון שיטען שישראל לא היתה מסיקה שמדינה בה איראן או רוסיה העלו משטר התומך בהן בבחירות האחרונות, עדיין נמצאת תחת השפעתן בבחירות שלאחר מכן (אלא אם יש ראיות סותרות לכך).
  3. בעיניים רוסיות, היה להם כבר הסכם על שת"פ כלכלי עם אוקראינה ב-2014. אם השלטון לא היה מופל, ההסכם היה ממומש ורוסיה היתה מקבלת הזדמנות להוכיח לאוקראינים שהוא משתלם להם. בהחלט תוכלו לטעון שבפועל הוא לא היה משתלם להם. אך זו ספקולציה אשר לא לוקחת בחשבון את האינטרס הרוסי העצום (במיוחד לאור ידיעתם שנאט"ו והאמריקאים פועלים באוקראינה נגדם) לשכנע את האוקראינים להשאר לצידם. בעיניים רוסיות זה לא רק שנלקח מהם הסכם השת"פ הכלכלי, אלא גם ההזדמנות להראות לאוקראינים את משמעותו. ולכן, אחרי שכבר מנעת את ההסכם ואתה במשך חמש שנים מזרים כסף והשפעה מהצד שלך (האמריקאי), זה כבר לא מצב שניתן לשפוט לפי חוקי המשחק הדמוקרטים. לפי הרוסים, אתה לא יכול להפיל ממשלה ב-2014 ואז להתנהג כאילו אין לזה השלכות על הבחירות שבאות לאחר מכן. עצם השליטה ב-2014, היא יתרון ברור בהגעה אל 2019 (זו, בין השאר, אחת מהסיבות שמדינות קובעות הגבלות כהונה, כי עצם השררה מגבירה את היכולת להשאר בשררה).

האם הטענות האלה מספיק קבילות מבחינתכם להצדיק את פעולות הרוסים? אינני יודע לומר. אני יודע שארה"ב פועלת באופן דומה במצבים הפוכים ואני יודע שהן אינן "הזויות". חזקות יותר או פחות, זה נתון לפרשנות. אך לא "קיצוניות" ו"הזויות", כמשווק בתקשורת. אך כנראה שכשאתה מציין שרוסיה פלשה לאוקראינה ב-2014, זה לא רלוונטי ליידע את הקורא שהיא עשתה זאת רק לאחר שהתבססו ראיות רבות מאוד (הרבה יותר מאלה שהמערב דורש לפני שהוא מבצע תקיפות ופלישות), כי השלטון הדמוקרטי הופל כדי להכניס את אוקראינה לברית נאט"ו כנגד הרוסים. 

"רצון העם האוקראיני"

לאחר כל זה, התקשורת בישראל ובמערב מיסגרה את ההפלה של השלטון הנבחר והחוקי כלגיטימית ודמוקרטית, כי היא כביכול יצגה את רצון העם האוקראיני. כאמור, גם אם הדבר היה נכון, רצון העם אינו מהווה הצדקה במשטר דמוקרטי להפיל באלימות ממשלה מכהנת (שלא בנסיבות קיצון שאינן רלוונטיות כאן). אך גרוע מכך, זה היה שקר עוד אז ונותר שקר עד היום. 

הסקרים באותה עת, הראו באופן שיטתי כי הציבור האוקראיני מפוצל בסוגיה כמעט באופן שווה. כפי שאתם רואים למטה, עד 2013 (כשהאמריקאים ככל הנראה החלו לקדם את המחאה כדי להביא להכנסת אוקראינה לאיחוד האירופי), היה רוב קטן ויציב באוקראינה שהעדיף הסכם שת"פ כלכלי עם רוסיה על פני אירופה. אפילו בפברואר 2014, חודש ההפיכה, המחנות היו כמעט שווים, עם יתרון קל למחנה הפרו-אירופי. דהיינו, זה לא "רצון העם", אלא לכל היותר רצון חצי-העם. ובדמוקרטיה, רצון שכזה השואף להגיע לשלטון, דרכו לעשות זאת היא דרך הקלפי. 

אתם יכולים לראות בסקר הבא (מטה) שעד להפיכה, כלל לא היה ביקוש בקרב האוקראינים לבחירות וגם הבחירות שארה"ב והאירופאים ארגנו באוקראינה לאחר ההפיכה, לא שיקפו את רצון העם האוקראיני. אפילו בפברואר 2014, בזמן שההפגנות התרחשו ברחובות, 80% מהציבור האוקראיני התנגד להקדמת הבחירות (ויובהר: כל הסקרים האלה הם של ארגון אמריקאי לקידום דמוקרטיה, המנוהל כמעט בבלעדיות על ידי פוליטיקאים אמריקאים ובעיקר מהימין. כך שההטיה של הסוקר כאן, אם ישנה, היא לרעת המחנה הפרו-רוסי).

למעשה וכפי שאתם רואים בסקר הבא, אפילו להפגנות והפיכת יברומאידאן (שהתקשורת טוענת בפניכם שייצגה את "רצון העם") כלל לא היה רוב בקרב האוקראינים, אלא רק לאחר שזו כבר הושלמה (וגם אז, רוב קטן ביותר). 

זו גם נקודה טובה להזכיר שאותם סקרים גם הראו שאין רוב אוקראיני התומך בכניסה לנאט"ו (מטה). אבל כפי שכבר הבנתם, "רצון העם" חשוב רק כאשר הוא מסתנכרן עם רצון האליטות בארה"ב ובתקשורת. כשהוא לא, כלל אין צורך להציג בפניכם נתונים לגביו. 

כל הסקרים הללו, המראים חלוקה די שווה ב-2014 בין המחנה הפרו-רוסי לפרו-מערבי, היא בין השאר הסיבה שהרוסים רואים את הוצאת 12% מהאוכלוסיה הפרו-רוסית באוקראינה (במזרח ובקרים) מחוץ לבחירות, כדרמטית וככזו הפוסלת את לגיטימיות הבחירות.

מסכימים? לא מסכימים? נתון לשיקולכם. "הזוי"? נראה לי שלא. מידע שלגיטימי שהתקשורת לא תציג בפניכם? נראה לי שלא.

קונטקסט: סיפוח חצי האי-קרים

כאמור, לפי התקשורת פוטין פלש לאוקראינה ב-2014 ללא הצדקה, עקב שאיפות אימפריאליסטיות וזו הסיבה שסופח חצי האי-קרים. כבר ראינו שטענה זו מופרכת מיסודה, אך ישנו גם מחקר או ניתוח איכותי של הפרופסור למדעי המדינה, דניאל טרייזמן, מאוניברסיטת קליפורניה שבארה"ב, שניסה לנתח את הרציונאל של פוטין ורוסיה באותו סיפוח. לפי פרופ' טרייזמן, ישנן שלוש תזות בנושא:

  1. פוטין המגן – כנגד התרחבות נאט"ו וסילוק הצי הרוסי מהים השחור באמצעות איבוד בסיס חיל הים הרוסי בסבסטופול. לא אכנס לחשיבות הדרמטית של הבסיס בסבסטופול בעבור רוסיה, אך להלן סרטון קצרצר שנותן לפחות ראשית הבנה בנוגע לכך:
  1. פוטין האימפריאליסט – השואף לחזור לאדמות אמא רוסיה הישנה והטובה. 
  2. פוטין המאלתר – שקיבל החלטה אימפולסיבית לאחר הפלתו של ינוקוביץ בהפיכה. 

טרייזמן מצליח להעלות טיעונים חזקים מאוד, המפריכים או פוגעים באמינות הטענות המושמעות לכם עד היום בתקשורת, לפיה ההשערה הנכונה היא 'פוטין האימפריאליסט' ומסכם על שילוב בין השערה 1 ו-3 (פוטין אילתר מהלך באופן ספונטני, בעקבות ההפיכה של האמריקאים באוקראינה והסכנה לאבד את בסיס חיל הים הרוסי). 

לדוגמה, הוא מציין כי לא סביר שרוסיה תכננה את המהלך מראש, שכן הסכם עם אוקראינה לבניית גשר בין חצי-האי ורוסיה – שהיה מקל מאוד על הפלישה ומשרת את האינטרסים הרוסים לאחר הסיפוח – נחתם עוד ב-2010. למרות שכך, פוטין לא קידם בפועל את בניית הגשר כלל והפלישה התרחשה בלעדיו. 

דוגמה נוספת שמציין טרייזמן: בדצמבר 2013 פוטין אישר הלוואה של שלוש מיליארד דולר לאוקראינה תחת ינוקוביץ. כאמור, כמה חודשים לאחר מכן, ינוקוביץ הופל. בתחילת 2015, השלטון החדש שנבחר על ידי המערב החליט להתעלם מהחוב ורוסיה הפסידה את הכסף. אם פוטין ידע שרק כמה חודשים לאחר מכן הוא הולך למבצע צבאי להשתלטות על חצי-האי ולא נקלע לסיטואציה בעקבות ההפיכה האמריקאית-אוקראינית, הוא מן הסתם לא היה מעביר את הכסף לשלטון שידע מראש שהוא הולך לפלוש לשטחו (ואז, מן הסתם, לא ישלם חוב למדינה שפלשה אליו ונגסה מאדמתו). טרייזמן מצטט במחקר יועץ פוליטי מהקרמלין שאמר לו: "זה לא הסגנון של פוטין להעניק מתנות שכאלה". 

כאמור, מסכימים או לא, אלו לא טענות "הזויות" ואלו לא עובדות חסרות כל משמעות שניתן פשוט למחוק מדיווחי התקשורת בנושא.

קונטקסט: אוקראינה כבר הוכנסה לנאט"ו

לפי התקשורת, גם אם נקבל את עמדת רוסיה המתנגדת להכנסת אוקראינה לברית נאט"ו, הרי שהדבר לא מצדיק פלישה, שכן הדבר טרם קרה. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, כמו רבים אחרים מברית נאט"ו, אמר בתקופה האחרונה שהוא לא מבין מדוע רוסיה החליטה להתייחס להצטרפות הפוטנציאלית של אוקראינה לנאט"ו כ"קאזוס בלי" (עילה למלחמה) מאחר שנושא זה אפילו לא נמצא על השולחן. "זה לא יקרה בפעם הבאה, זה לא יקרה בזמן הקרוב. פוטין יודע את זה", אמר הקנצלר. 

הגם שנכון שאוקראינה אינה חברת נאט"ו מבחינה פורמאלית, בהחלט ניתן להתווכח האם, כפי שטוענים הרוסים, לא הפכה כבר, לפחות חלקית, לחברת נאט"ו בפועל? האם יש משהו שאנחנו, במערב, מחמיצים או לא מובהר לנו בתקשורת?

כאמור, חברות בברית נאט"ו משמעה שכל המדינות החברות שולחות כוחות וסיוע, כאשר הברית מחליטה לצאת להתקפה או הגנה על אזור מסוים. אוקראינה הצטרפה לברית נאט"ו ושלחה כוחות ונשק (בהקף משמעותי ביותר) למלחמות נאט"ו בעיראק ובאפגניסטן.

בהתאם, חברות בברית נאט"ו משמעה שכאשר חברה אחת בברית מותקפת כל יתר החברות שולחות לה סיוע ובמקרי קיצון, אף מצטרפות בעצמן ללחימה. כפי שאתם רואים בעצמכם כעת, אוקראינה, שלכאורה אינה חברת נאט"ו, מקבלת לאור הפלישה לשטחה סיוע מכל חברות נאט"ו.

הקלישאה הישנה אומרת, שאם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה כנראה ברווז. אז אני חושב שאם מדינה פועלת ביחד עם נאט"ו; שולחת כוחות למלחמות של נאט"ו; מקבלת סיוע מנאט"ו כאשר היא חשופה לתקיפה; מצהירה בחוקתה על כך שהיא רוצה להיות חברת נאט"ו (כפי שעשתה אוקראינה, מיד לאחר שהוקמה הממשלה שהינדסו האמריקאים); חותמת על הסכמי שת"פ צבאיים עם נאט"ו; נאט"ו קיבל החלטה רשמית שהיא תצורף בעתיד אליו; השלטון הדמוקרטי שלה (שהתנגד להצטרפות לברית נאט"ו) הופל בהפיכה שאורגנה על ידי נאט"ו והוחלף בשלטון התומך בהצטרפות לנאט"ו  –  אני חושב שהברווז הזה, למרות ההיתממות של התקשורת, הוא חבר נאט"ו. 

האם החברות הזאת מלאה כרגע? לא. אך מעיניים רוסיות ואף סתם בעיניים אוביקטיביות, ניתן לראות שהמערב מיתמם ושרוסיה צודקת: חברות אוקראינה בנאט"ו אינו עניין המונח בצד בצורה קפואה. מתחילת שנות האלפיים, המערב בהדרגה מבצע מהלכי השתלטות על המדינה וצירופה אל הברית, אשר נושאים פירות ברורים לחלוטין. כעת, בעיניי רוסיה, נותרו רק הקווים האדומים האחרונים ביותר של חברות בנאט"ו (חתימה פורמאלית, הצבת טילים והכנסת כוחות זרים). 

האם ישראל או ארה"ב זקוקות להסכמים כתובים בין איראן וחיזבאללה (או דוגמאות דומות אחרות), כדי להכיר בכך שישנו שיתוף פעולה ביניהן? או שכמו הרוסים, אם ישנו שיתוף פעולה בשטח, היא רואה בכך את כל ההוכחות הנדרשות לצורך הפעלת כח צבאי?

האזהרה של פוטין שהתקשורת לא מדווחת עליה

וכאן הנקודה להזכיר קונטקסט נוסף שהתקשורת מעלימה. בפגישת נאט"ו ב-2008, הציעה ארה"ב לראשונה לצרף רשמית את גאורגיה ואוקראינה לנאט"ו. פוטין מיד הזהיר באותה פגישת נאט"ו ולאחר מכן הדליף את האזהרה לתקשורת:

"אם אוקראינה תצורף לנאט"ו, היא עלולה להפסיק להתקיים כמדינה מאוחדת… באופן ספציפי, רוסיה עלולה לספח את חצי האי-קרים ואת מזרח [המדינה]". 

לכן, בניגוד למדווח לכם, פוטין לא פעל באופן מוזר או אימפריאליסטי. לא מדובר בניסיון התרחבות וכיבוש שטחים (או לפחות, יש לדעתי ראיות טובות יותר שתומכות בתזה הנגדית). רוסיה הודיעה מראש שהכנסה של אוקראינה לנאט"ו תוביל לפלישה וסיפוח של קרים והמחוזות המזרחיים. ארה"ב החליטה שהיא לא רק עושה זאת, אלא גם משיגה זאת דרך סיוע בהפלת המשטר האוקראיני ואז – ורק אז! – פוטין מימש את האיום. 

שוב אזכיר, בנפרד מאם אתם מסכימים עם הרציונאל שאני מתאר כאן: האם אתם לא חושבים שהתקשורת אמורה לספר לכם שפוטין הודיע שש שנים מראש כיצד יגיב לצירופה של אוקראינה לנאט"ו ושהתגובה שביצע בפועל, היתה בדיוק מה שהוא אמר שיעשה ולא סנטימטר מעבר? האם זה לא מידע שברור שדרוש לכם כדי להגיע להחלטה עצמאית ומודעת בנושא?

קונטקסט: טילים בליסטיים

דרישתה של רוסיה להסיג לאחור טילים בליסטיים שהציבה נאט"ו במזרח אירופה, גם כן מוצגת בתקשורת כהזויה. גם כאן, הקיצוניות הרוסית מיוצרת על ידי העלמת הקונטקסט לדרישה. 

בין השאר, הרוסים מונים שני אתרי טילים ספציפים בפולין וברומניה, אותם הם דורשים להסיר. ארה"ב טוענת כי האתרים לא נועדו לשימוש כנגד רוסיה, אלא כנגד אפשרות לתקיפה מאיראן – טענה שכל איש ביטחון עם הבנה בסיסית בנושא יצחק ממנה (המרחק שגוי, אין באמת צורך ואין כל היסטוריה שתצדיק מהלך שכזה. בגדול תחשבו על זה שאיראן תמקם טילים בסוריה ותאמר שזה לא נגדנו, אלא למקרה של תקיפה מסודן). טענה נוספת של האמריקאים, היא שהטילים הם טילי יירוט בכלל (חלק ממערכת Aegis Ashore). היות שכך, כפי שמהדהדת התקשורת, מדובר בנשק הגנתי. האין זה קיצוני לדרוש להסיג נשק שכלל לא יכול לשמש לתקיפתך?

נשק הגנתי?

אך כאמור, קונטקסט. ב-1972, ארה"ב וברה"מ חתמו על הסכם לצמצום ארסנל הטילים הבליסטיים הגרעיניים. כדי לעשות זאת, התקבלה הסכמה שאף צד לא יבנה מערכת ליירוט טילים שכאלה. כך נשמרת הרתעה הדדית, שכן כל צד יכול להשמיד את השני באותה המידה ולכן אין צורך להגדיל את הארסנל. 

ובדיוק בגלל זה מערכת ליירוט טילים בליסטיים על גבולה של רוסיה איננה מערכת "הגנתית", כפי שמשווק לנו בתקשורת, אלא התקפית. היא מאפשרת לצד השני לתקוף אותך גרעינית ומפרה את האיזון שהוסכם עליו ב-72' (כמובן, בהינתן הארסנל של רוסיה, מספר המערכות הנוכחי עדיין לא מספיק כדי לאפשר תקיפה שלה בפועל. אך רוסיה, כמו ישראל או ארה"ב בסיטואציות דומות, לא תמתין עד שיהיה זה מאוחר מידי). ב-2001, הייתה זו ארה"ב – ולא רוסיה – שהחליטה לסגת מהאמנה ולחדש את המירוץ הגרעיני שמסכן את המין האנושי (כפי שהמשבר באוקראינה מדגים היטב). 

ועכשיו שוב: האם לאחר שארה"ב היא שנסוגה מההסכם לטילים הבליסטיים ואז ארה"ב היא שהפרה את ההתחייבות שלא להתקדם מזרחה עם נאט"ו, ואז ארה"ב היא שהציבה טילים בסמוך לגבולות רוסיה וארה"ב היא שהפרה את המאזן הבליסטי-גרעיני בינה ובין רוסיה – האם עדיין הדרישה של רוסיה להסיג מגבולותיה את הטילים הללו נשמעת לכם קיצונית? אולי אינכם מעוניינים להיעתר לה, אך האם היא הזויה, כמתואר בתקשורת? האם המידע הזה לא רלוונטי עבורכם כדי לקבל מסקנה נכונה בנושא?

קונטקסט הפוך

כאשר מועלות הצדקות לצורת התנהלות מסויימת, הדרך לבדוק האם הן באמת תקפות, היא לראות האם הן מייצגות עקרונות אוניברסלים המיושמים באופן שווה או שהן רק מועלות נקודתית מסיבות אינטרסנטיות. הדרך הטובה והקלה ביותר לעשות זאת, היא להשוות את ההתנהלות של המשתמשים בצידוק העקרוני-אוניברסלי, כאשר המצב היה הפוך – דבר שהתקשורת לא תבצע עבורכם (כאשר הצד השני נחשב מבחינתה יריב או אויב). 

עיקרון: "הזכות של מדינה ריבונית להצטרף לבריתות צבאיות כרצונה"

הדוגמה ההפוכה המתבקשת, כמובן, היא משבר הטילים בקובה (1962), בו קובה הסכימה להצבת טילים גרעיניים סובייטים בשטחה, ומשבר החטיבה הסובייטית בקובה (1979), בו קובה איפשרה לרוסים להקים בסיס קטן בשטחה ובו חטיבה רוסית אחת. 

החטיבה לא היוותה כל איום על ארה"ב, אך האמריקאים בכל זאת הגיבו כאילו שמדובר בפתחה של מלחמת עולם שלישית. סנאטורים אמריקאים הכריזו פומבית כי "ארה"ב לא יכולה לאפשר לסובייטים להקים בסיס על אדמת קובה" שיוכל לשמש כ"קרש קפיצה להתערבות צבאית אמיתית או איום בהתערבות שכזו בהמיספרה". 

שימו לב שהאמריקאים סירבו לנוכחות רוסית ב"המיספרה" שלמה (דהיינו, בחצי כדור-הארץ המערבי), בעוד הרוסים במקרה אוקראינה ונאט"ו, בסך הכל מסרבים לנוכחות אמריקאית/נאט"ו במדינות הגובלות בהם. דרישה אמריקאית זו אינה מפתיעה, כמובן, שכן זו הדוקטרינה האמריקאית הידועה לשמצה מזה 200 שנים, דוקטרינת מונרו.

ובכל זאת, התקשורת מספרת לנו שיש משהו הזוי וקיצוני בדרישות הרוסים, שהן בסך הכל שבריר מהדרישות המקבילות של האמריקאים בדיוק באותו הקשר. ארה"ב מתערבת תחת דוקטרינת מונרו בכל מדינות דרום אמריקה ומונעת מהן שיתופי פעולה בינלאומיים כרצונן. אך התקשורת לפתע לא זוכרת לציין זאת בפניכם או לעלות טענות בגנות הפגיעה בריבונות של אותן מדינות בידי האמריקאים. עזבו 200 שנים אחורה… רק לפני כשנתיים טראמפ הצהיר מחדש וספציפית כנגד הרוסים (והסינים), וקבע: "זו היתה המדיניות הרשמית של מדינתנו מאז הנשיא מונרו, שאנו דוחים את ההתערבות של מדינות זרות בהמיספרה הזו".

אם כן, אנו רואים שטענות המערב אינן משקפות עקרונות אוניברסליים וחוקי משחק שהוא עצמו באמת מכבד. כשרוסיה אומרת שהם מסרבים לאפשר למדינות הקרובות אליהם להציב טילים בליסטיים של נאט"ו, התקשורת אומרת לנו שזו טענה חצופה והזויה וכי למדינות יש ריבונות לקבוע להכנס לבריתות צבאיות עם מי שבא להן ולהציב בשטחן כל נשק שהן רואות לנכון (לכל היותר, בכפוף לאמנות בינלאומיות למניעת הפצת נשקים להשמדה המונית). אך כשרוסיה עושה אותו הדבר לארה"ב, לפתע זה לגיטימי להתערב בענייניה הפנימיים של קובה ולאסור על מדינה ריבונית להכנס לברית צבאית ולהציב בשטחה חיילים או נשק בהתאם (ונזכיר שלאוקראינה גבול יבשתי ארוך עם רוסיה, בעוד שבין קובה וארה"ב מפרידים כ-400 קילומטרים של ים). 

אפילו לא צריך דוגמאות היסטוריות. הניו-יורק טיימס פרסם רק שלשום כתבה על כך שפוטין בודק אפשרות לבריתות צבאיות עם מדינות באמריקה הלטינית. כך הם כותבים:

"הצעד המשמעותי ביותר שפוטין עשוי לנקוט יהיה אספקת סיוע צבאי למדינות אמריקה הלטינית או פרישת מערכות נשק באזור. באמצע ינואר התבקש סגן שר החוץ הרוסי להתייחס לאפשרות שרוסיה תקים תשתיות צבאיות בוונצואלה או בקובה, וענה שאין לשלול אפשרות זו. ימים ספורים לאחר מכן שוחח פוטין עם מנהיגי ונצואלה, קובה וניקרגואה, שלפי מקורות בקרמלין איששו את השותפות האסטרטגית של המדינות עם רוסיה."

ומה היה לממשל האמריקאי לומר על האפשרות הזאת? בוודאי ובהתאם ל"עקרון האוניברסלי" הם אמרו שלמדינות יש זכות לבחור להכנס לברית צבאית עם מי שבא להן, לא? כמובן שלא:

"משרד החוץ האמריקאי אמר שהאפשרות שרוסיה תשלח כוחות צבאיים לאמריקה הלטינית היא "איום סרק". דובר המשרד, נד פרייס אמר: "אם נראה תזוזה כלשהי בכיוון זה, נגיב במהירות ובנחישות"."

מה שאסור לרוסיה, מותר לישראל

אותו כנ"ל תקף גם לצביעות של התקשורת הישראלית בהעלאת טענה זו, בו-בזמן שישראל תוקפת ומפגיזה כל שני וחמישי בסוריה ולבנון, בכל פעם שאלו מכניסות לשטחן נשק או כוחות איראנים. האם לאותן מדינות אין זכות ריבונית להכנס לברית צבאית עם איראן ולהציב טילים איראנים בשטחן? רק שלשום ישראל נמנעה מלגנות את רוסיה באוקראינה, כדי שזו תאפשר לה להמשיך לתקוף בסוריה. דהיינו, ישראל לא מגנה את רוסיה שתוקפת כדי למנוע ברית צבאית באוקראינה, כדי שהיא תוכל להמשיך לתקוף כדי למנוע ברית צבאית בסוריה. כנראה שמדובר בעיקרון אוניברסלי מיוחד שכזה, שקיים רק בפיותיהם של אנשי תקשורת ופוליטיקאים ורק כאשר הם רוצים לחמש אותו כנגד אחרים. 

כמובן, אינני אומר שאין אנו יכולים לקבוע שזה פשוט אינטרס שלנו לאפשר הצבת טילים כאשר זה משרת אותנו ולמנוע זאת כאשר זה לא. אך לא תפקיד התקשורת לשקר לנו בנוגע לכך. אם אנו רוצים לקבל החלטה אינטרסנטית או שהחלטה שכזו תתקבל בשמנו, נעשה זאת מיודעים ולא בחסות שקרי פרופגנדה על עקרונות אוניברסליים שבדיקה פשוטה מגלה שאנו כלל לא מקבלים אותם כאשר הם מופעלים כלפינו. העובדה שהתקשורת בוחרת לרמות אתכם ולהציג את המצב כאילו היה מדובר בהפרה של רוסיה לעקרונות אוניברסליים, שוב צריכה להדאיג אתכם באשר להיותה תקשורת מגויסת, אשר מטה את סיקורה ומסתירה מכם את המציאות. 

עקרון: שלטון הנשלט בידי מדינה אחרת, אינו יכול להזמין אותה להכניס כוחות למדינתו והדבר מהווה פלישה

שאלה נוספת היא, האם כניסה של נאט"ו לאוקראינה מהווה דוקא היא פלישה? לכאורה, התשובה לכך שלילית. אם מדינה ריבונית מחליטה לאפשר כניסה של כוחות צבאיים של מדינות אחרות לשטחה, הרי שזו איננה פלישה. אלא שב-1979, בפלישה הרוסית לאפגניסטן, הסיטואציה היתה הפוכה: הרוסים טענו שהם אינם פולשים, מכיוון שהם אכן הוזמנו להכנס אל המדינה על ידי השלטון האפגני. אלא שארה"ב והעולם המערבי טענו (במידה רבה של צדק) שאותו שלטון הגיע לשררה ושורד, רק בזכות החסות הסובייטית. הזמנת כניסה צבאית משלטון שאינו באמת עצמאי ממרות המוזמנים, קשה לראותה כהזמנה אמיתית ומכאן שמדובר בפלישה. 

אך בהינתן שב-2014 ארה"ב והאירופאים היו מעורבים בהפלת השלטון באוקראיני והחלפתו בפרו-מערבי, ובהינתן שבעקבות המלחמה מחוזות המזרח (הפרו-רוסים ואנטי-נאט"ו) מתקשים להצביע בבחירות עד היום (כ-12% מהאוכלוסייה), הרי שאותו היגיון עולה גם כיום לגבי אוקראינה (לפחות מפרספקטיבה רוסית): איך ניתן לטעון שכניסה מערבית לאוקראינה (דרך נאט"ו) היא פעולה ריבונית לגיטימית ולא סוג של פלישה (או השתלטות), אם השלטון שמתיר את הכניסה הגיע לשררתו ושורד בה רק בזכות החסות האמריקאית-אירופית?

אכן, היה זה אידיאלי ומוסרי יותר לחיות בעולם המכבד ריבונותן של מדינות ומתנהל לפי כללים הוגנים ואוניברסלים. אלא שזה לא העולם בו אנו חיים ולפחות במאות השנים האחרונות, אירופה וארה"ב, הן המפרות הראשיות והמובילות של ריבונותן של מדינות אחרות. עד שנגיע לאידיליה הזאת, בהחלט לגיטימי וחשוב שהתקשורת תבקר הפרות ריבונות, אך לא באופן חד-צדדי ומוטה. כאנשי תקשורת, אנו לא אמורים לייצג את המערב ואפילו לא את ישראל, אלא להביא בפני הקוראים את מירב הראיות ולאפשר להם להחליט בעצמם האם פעולות המדינה או קולקטיב המדינות שאנו משתייכים אליו, פועל בצורה שהם מסכימים עמה. כשגופי תקשורת מראים הטיה רציפה ומתמשכת כפי שאנו רואים כעת, ומעלימים מידע לטובת אחד הצדדים, קוראים לדבר הזה פרופגנדה.

קונטקסט: אינטרסים

לפי התיאור בתקשורת, ניתן להבין כי מלחמות בין מדינות ויחסים בינלאומיים, נקבעים על ידי מנהיגי המדינות והם בלבד. כדי להבין מה רוסיה עושה, מספיק להבין מה פוטין רוצה. לביידן יש בחירות אמצע בקרוב ולכן ניתן להבין מה ארה"ב עושה. רציונאל ילדותי זה, המתבסס על בורות מוחלטת בהבנת כוחות פוליטים ומדינתיים (או רצון להסתירם מהקוראים), נפוץ בתקשורת ומכונה לרוב "עיתונאות מרוץ סוסים". דהיינו, עיתונות המציגה נושאים סבוכים המורכבים משלל כוחות ואינטרסים, כאילו היו נושא פשוט בו מספיק להביט ב"סוסים" שבחזית ה"מירוץ", כדי להבין את מהותו ולחזות תוצאותיו.


במציאות, כפי שברור לכולנו אם רק טורחים לציין זאת בפנינו, שלל גופים ואינטרסים מפעילים כוח ומשפיעים על התוצאה. על כן, בבואנו לנתח את המצב באוקראינה ולשקול את האחריות להגעה למצב הנוכחי, עלינו לשקלל לא רק את פוטין וביידן או רוסיה וארה"ב, אלא את כלל הכוחות המשפיעים על המתרחש שם. 

לדוגמה, חברות האנרגיה האמריקאיות לוחצות על ביידן (ולפניו על טראמפ) ללחוץ על גרמניה כדי שתקפיא את צינור הגז הרוסי-גרמני (נורד-סטרים 2) וצפויות להרוויח מיליארדים מהמהלך (כשם שחברות לובינג אחרות, פעלו בשליחות הרוסים עד לאחרונה כדי להפשיר את אותו הצינור). בינואר השנה, בעקבות הפעולות האמריקאיות כנגד רוסיה, הפכה ארה"ב לראשונה בהיסטוריה ליצואנית הגז הנוזלי (LNG) הגדולה בעולם. התחזיות צופות שעד סוף השנה הנוכחית, היצוא האמריקאי אף יגדל ב-20% נוספים

הצביעות באשר למהלכים של ארה"ב בנוגע לצינור נורד-סטרים בכלל זועקת לשמים (אך כמובן דוממת בתקשורת). אותה מדינה שאומרת לנו כיום שאין למדינה (רוסיה) זכות להתערב בהחלטות הריבוניות של מדינה אחרת (אוקראינה), הפעילה ב-2017 סנקציות שמנעו ממדינות אירופאיות ריבוניות (גרמניה, צרפת ואוסטריה), מלממש החלטה ריבונית שלהן לרכוש אנרגיה ממדינה אחרת (רוסיה). זו הסיבה שהפרופסור לכלכלה, מייקל האדסון מאוניברסיטת מיזורי-קנזס שבארה"ב, העלה את התזה שהמטרה של המהלכים של ארה"ב מול פוטין איננה לשלוט ברוסיה, אלא לשלוט באירופה. כך הצהירו אז באירופה על מעשי ארה"ב:

"אספקת האנרגיה של אירופה היא עניין אירופאי ולא אמריקאי"
"לאיים על חברות מגרמניה, אוסטריה ומדינות אירופאיות אחרות בעונשים בשוק האמריקאי אם הן ישתתפו בפרויקטים של גז
טבעי כגון נורד-סטרים 2 עם רוסיה […] מכניס תכונה חדשה לחלוטין ושלילית אל היחסים האירופאים-אמריקאים"

הצהרה משותפת של קנצלר אוסטריה, כריסטיאן קרן ושר החוץ הגרמני, זיגמר גבריאל

גם חברות הנשק פועלות לקדם גישה התקפית באוקראינה, שתוביל להגדלת מכירותיהן. כך, בשיחות טלפון עם משקיעים ובעלי מניות, התרברבו מנהלי חברות הנשק האמריקאיות בתקופה האחרונה על הרווחים הגדולים שהתחילו לזרום מהסכסוך ועתידים אף לגדול. לדוגמה, מנכ"ל חברת הנשק ריית'און, אמר בשיחת טלפון עם בעלי המניות בחברה לפני כחודש: "אנו רואים הזדמנויות למכירות בינלאומיות. […] המתחים במזרח אירופה, בים סין הדרומי, […] יוצרים לחץ על הוצאות הביטחון שם. לכן, אני לחלוטין מצפה שאנחנו נהנה מכך". 


כלל האינטרסים בהקשר האוקראיני הם מעבר לידיעתי ומערבים מאות חברות ותאגידים, עשרות מדינות, אלפי פוליטיקאים, בעלי הון ועוד. אינני מתיימר לומר לגבי חלק זה של הטקסט כי המיפוי בוצע כראוי, אלא רק לציין בפניכם שהתקשורת, על בסיס מיפוי אפילו קטן מזה, טוענת שהיא כן מציגה בפניכם תמונה מלאה ושאתם רשאים לקפוץ למסקנות וודאיות, על בסיס מידע חלקי ביותר. 

ורק לצורך הנפקת דוגמה קונקרטית מהעבר הקרוב, נזכיר כי ממשל בוש שפלש לעיראק תחת טענות שקריות ב-2003, הורכב כמעט כולו מאנשים שרגע לפני כן עבדו בחברות נשק ונפט ואז כולן קיבלו חוזי ענק במיליארדים במדינות שכבשו. תמיד טוב לצפות שוב בסצנה המפורסמת מ'פרנהייט 9/11', בה אנשי ממשל אמריקאים יושבים באולם אירועים בעיראק עם ראשי חברות הנשק, הטכנולוגיה והאנרגיה האמריקאיות, ומספרים להם שיש פה הזדמנות ענק לעשות הון מכל הנפט והחוזים:

קונטקסט: ישראל

דבר נוסף שהתקשורת מסתירה מכם, הוא שההפיכה באוקראינה ב-2014 נעשתה בשיתוף פעולה הדוק עם המילצייה הנאצית והאנטישמית "אזוב" (לפרטים קראו כאן וכאן). זה פחות רלוונטי לקבלת החלטת בנוגע למשבר כיום ובכל זאת נדמה לי שתקשורת ישראלית, שנאותה לדווח לכם כל פעם שמישהו מצייר צלב קרס באיזה חור תחת בצד השני של העולם, תשתף אתכם בכך.

אולנה סמנייקה (מימין ומשמאל מחזיקה את הדגל הנאצי בשילוב מועל יד),
מנהיגת המחלקה הבינלאומית של ה-UNC, שהוא הזרוע האזרחית של גדוד אזוב.

לא מדובר על "אנטישמיות חדשה" וכל מיני פלפולים שכאלה. נאצים-נאצים, עם צלבי קרס, שמאמינים בטוהר הגזע הלבן וכל הנלווה לכך. מייסד המיליציה אנדריי בילצקי, כיום חבר הפרלמנט האוקראיני, הצהיר כי: "המשימה ההיסטורית של אומתנו בזמן קריטי זה היא הובלת המסע האחרון של הגזע הלבן להישרדותו. מסע נגד תתי האדם אשר מונהגים בידי הגזע השמי".

למרות שכך, ב-2016 נפגש שר הפנים האוקראיני, ארסן אבקוב, שנחשב לפטרון של "אזוב", עם משלחת הכנסת בראשות ח"כ דוד אמסלם, במהלך ביקור רשמי באוקראינה. אבקוב נפגש גם עם שר הפנים אריה דרעי. ישראל אף חימשה וכנראה שעדיין מחמשת את הנאצים האלה, כפי שדווח בעיתון 'הארץ':

"כך למשל, נצפו חיילים אוקראינים נושאים רובי תבור במצעדים צבאיים בקייב. בחודש פברואר 2016, נחשף כי חברת אלביט מערכות עתידה להשתתף בפורום השקעות ביטחוניות באוקראינה. בחודש אפריל 2016,  נפגש מפקד חיל האוויר האוקראיני עם נציגי חברה ביטחונית ישראלית, כדי לדון בשדרוג מערכות התקשורת של המטוסים והמסוקים. החברה הביטחונית האוקראינית 'Fort' קיבלה אישור ממדינת ישראל לייצר רובים ישראליים מן הדגמים תבור, נגב וגליל.

בעיר דנייפרופטרובסק במזרח אוקראינה, פועל בית ספר לאימונים צבאיים', אשר לפי אתר האינטרנט שלו ניתנים בו אימונים גם בידי קציני צה"ל לשעבר, ומדריכיו קיבלו הכשרות צבאיות על ידי ישראלים. באתר מוצבת תמונה של אימון ירי ברובה תבור, וכן מצוין כי ניתנות בו הכשרות ליחידת המשמר הלאומי בה חברים גם אנשי "אזוב".

בחודש מאי 2017 ביקר בישראל ראש ממשלת אוקראינה, ולדימיר גרוייסמן, ונפגש עם שר הביטחון אביגדור ליברמן ודן עמו בחימוש הצבא האוקראיני. בחודש דצמבר באותה שנה, התראיין קצין צה"ל לשעבר (לטענתו) בתקשורת האוקראינית וסיפר כי השתתף בקרבות במזרח המדינה והדריך שם חיילים. גם לפי אתר האינטרנט של מליציית "אזוב", משתמשים חבריה ברובי תבור".  

ארסן אבוקוב עם חה"כ דוד אמסלם

התנהלות זו של ארה"ב וישראל – חימוש ואימון של קיצוניים רצחניים וגזענים – לא צריכה להפתיע אתכם, במיוחד מול רוסיה. זה בדיוק מה שעשינו בשנות ה-70' וה-80' באפגניסטן. אז אימנו וחימשו את המוג'אהדין (פנאטים איסלמיססטים וסאדיסטים, ביניהם בן-לאדן ומי שבעתיד יהפכו להיות חלק מחברי הטליבאן ואל-קעידה) כנגד הרוסים והיום (או לפחות בשנים האחרונות) אנו מאמנים ומחמשים נגדם נאצים. אך בבסיס מדובר באותה אסטרטגיה של שימוש בפסיכים וטרוריסטים במלחמת פרוקסי כנגד הרוסים (כאמור, תוכלו לקרוא עוד בתחקיר הקודם שלי). כך אנו מגיעים למצב האבסורדי שהתרחש ב-2014, בו הליגה נגד השמצה, הארגון היהודי שאמור להלחם בגזענות ובמיוחד אנטישמיות, סרב לתמוך בחקיקה בקונגרס האמריקאי שאסרה על מכירת נשק לקבוצות הנאציות באוקראינה. 

לטעמי, תקשורת ישראלית שלא מנפיקה את הקונטקסט הזה – במיוחד כאשר היא מנפיקה קונטקסט על אנטישמיות בכל סיטואציה אחרת – חוטאת לתפקידה ומונעת מכם החלטה מודעת ומושכלת.

סוף דבר

עכשיו שנחשפתם לראיות רבות שלא הוצגו בפניכם על ידי התקשורת והשלטונות, האם באמת התמונה נראית לכם כל כך פשוטה ובינארית, רעים מול טובים, כפי שהיא מוצגת בתקשורת? האם אתם עדיין חושבים שיש כאן צד אחד שהצדק והאמת לחלוטין מתיישבים עם מעשיו או שמא מדובר במארג מורכב של אינטרסים, אשר מצריך פתרונות אינטילגנטים נטולי אגו? 

האם באמת לא ניתן להבין מדוע רוסיה דורשת התחייבויות כל כך נוקשות כעת מנאט"ו והאמריקאים, לאחר שראיתם ש:

  • ארה"ב טמנה לה מלכודת ונלחמה בהם במשך עשור מ-79' ועד 89' (המלכודת האפגנית)
  • ארה"ב הפרה את ההסכמות עמם ב-1990 (אי-התרחבות נאט"ו מזרחה)
  • נסוגה מהחוזה עמם ב-2001 (הגבלת טילים בליסטיים)
  • פעלה להכניס מדינות הגובלות ברוסיה לנאט"ו ב-08' (גאורגיה ואוקראינה)
  • הרחיבה את נאט"ו והציבה טילים גרעיניים בסמוך לגבול רוסיה לאורך שני העשורים האחרונים
  • בנתה מתקנים ליירוט טילים בליסטיים בסמוך לרוסיה ובכך הפרה את המאזן הגרעיני שהוסכם עליו ב-72'
  • סייעה להפלת השלטון באוקראינה ב-2014 (כשזה סרב להצטרף לאיחוד האירופי ובחר בשותפות עם רוסיה)
  • ומאז ועד היום, הטילה ומטילה סנקציות משמעותיות על רוסיה (על כך שהיא לבסוף הגיבה לכל המהלכים הללו)
  • כל זאת, תוך כדי שארה"ב והתקשורת המערבית, למעשה מכחישים שכל זה בכלל קרה (מה שמקשה על יצירת לחץ ציבורי עולמי לאכיפת ההסכמים, שכן התקשורת מעלימה בכלל את קיומם).

כשהתקשורת והשלטונות במערב אומרים לכם שרוסיה ופוטין מסרבים לשחק במגרש הדיפלומטי וחוצים אל המגרש הפסול של האלימות, הם מתעלמים מכל הדיפלומטיה הזו מעלה. זו ארה"ב ונאט"ו שמסרבות לשחק במגרש הדיפלומטי, שלא מכבדות הסכמים, שנסוגות מהם ושמפילות באלימות משטרים. זו ארה"ב ונאט"ו שמציבות טילים וכוחות על גבול רוסיה. 

רוסיה ניסתה להשאיר את בעיית נאט"ו והטילים הבליסטים במגרש הדיפלומטי מזה למעלה מ-30 שנים, אך זה המערב שסרב ומסרב לעשות זאת גם כעת. ועכשיו, כמו הילד שמקלל ומתגרה ואז רץ למורה שתגן עליו מה"בריונים", אנו מתנהגים כאילו ההתנהגות של רוסיה אינה צפויה או גרוע מכך, נובעת מרוע ואימפריאליזם בלבד. מפרי הדיפלומטיה הסדרתיים, מלינים על כך שאנשים מסרבים להמשיך להתנהל עמם באופן דיפלומטי. 

כשארה"ב פלשה לעיראק ב-2003, בתמיכתה של ישראל ובסיוע חלקי מנאט"ו, היא איפשרה כמה חודשים של דיפלומטיה בלבד לפני כן ואז הודיעה לסדאם חוסיין שיש לו 48 שעות לעזוב את עיראק (באפגניסטן היה מדובר על ימים בלבד וכך גם בפלישות אמריקאיות אחרות). זאת אומרת, מבחינת ארה"ב, דיפלומטיה של כמה חודשים היא די והותר זמן כדי להצדיק לאחריה פלישה למדינה שלא תקפה אותה ונמצאת בצד השני של העולם. ובכן, האם זה עדיין "הזוי" ו"קיצוני" שלאחר שהמתינו הרוסים 30 שנים שארה"ב ונאט"ו יכבדו את ההסכמים הדיפלומטים שנחתמו עמם ויפסיקו להתרחב לעברם, הם לבסוף החליטו על פלישה למדינה שצמודה אליהם? 

כמובן, אני חושב ששתי הפלישות פסולות מיסודן. אך אם אלו חוקי המשחק, אינני מבין על מה אנו מלינים מול הרוסים ואינני יכול לראות את צורת הצגת הדברים בתקשורת בהקשר זה, כשום דבר מלבד פרופגנדה ונוכלות.

דרישות הרוסים

ולכן, אבקש שנסתכל על ארבע הדרישות הראשיות של רוסיה לסיום המשבר ונשאל מחדש: האם הן באמת כל כך קיצוניות והזויות, כפי שמתארת התקשורת? האם הנוקשות הרוסית בנוגע לתנאיהם, לא מרגישה סבירה יותר לאחר שראיתם כמה הפרות של ההסכמים הקודמים ביצע המערב מולם? להלן הדרישות:

  1. החזרת הכוחות האמריקאים והאירופאים שנשלחו בעקבות המשבר הנוכחי –

    נדמה לי שמובן שהסגת כוחות הדדית בהסכם שלום או הפסקת אש, היא ברורה מאליה ואיננה קיצונית כלל.

  2. התחייבות שלא להכניס את אוקראינה וגאורגיה תחת הסכמי שת"פ ביטחוניים כגון ברית נאט"ו –

    האם לאחר כל הראיות שראיתם למעשים של ארה"ב והאירופאים באוקראינה וכנגד רוסיה, זו עדיין נשמעת לכם כדרישה "קיצונית"? אינני אומר שבהכרח הגעתם למסקנה שצריך לכבד אותה, אך האם לא ברור שהיא כלל איננה הזויה ושיש סיבות טובות להצגת הדרישה הזו? האם לא ראיתם שארה"ב, דרך דוקטרינת מונרו, מעלה דרישה זהה לא בעבור מדינות עם גבול משותף עמה, אלא לגבי חצי מכדור הארץ? האם באמת ניתן לומר שדוקטרינת מונרו איננה קיצונית ואז לטעון ש"דוקטרינת פוטין" היא כן?

    ואם כל התכלית של נאט"ו היא למנוע מלחמה באירופה וצירוף של אוקראינה וגאורגיה לנאט"ו הכניס אותנו ל-14 שנים של מלחמה בעצימות נמוכה וכעת למלחמה בקנה מידה אחר לגמרי, האם הגיוני להתעקש בכלל על צירופן? האם הגיוני שברית למניעת מלחמה באירופה, תתרחב במחיר של יצירת מלחמה באירופה?

    האם באמת ניתן לומר שדרישת רוסיה למנוע כניסת אוקראינה להסכם שת"פ ביטחוני עם המערב היא קיצונית, כאשר הממשלה הריבונית והדמוקרטית של אוקראינה כבר הסכימה לכך ב-2014 והסכמה זו הוכשלה רק על ידי הפיכה אלימה בעידוד והובלה של המערב עצמו?

    ואולי הזוי מהכל: כאמור קנצלר גרמניה, אולף שולץ, כמו רבים אחרים מברית נאט"ו, אמר בתקופה האחרונה שהוא לא מבין מדוע רוסיה החליטה להפוך את ההצטרפות הפוטנציאלית של אוקראינה לנאט"ו להצדקה למלחמה, מאחר שנושא זה אפילו לא על השולחן. ואני שואל אתכם אל מול טענות התקשורת: מה בדיוק קיצוני בלהעתר אקטיבית לדרישה שאתה עצמך טוען שגם ככה היית נעתר לה פאסיבית? כמה רחוק נמשיך במשחק הזה בין מעצמות גרעיניות, רק כדי לא להסכים למשהו שגם ככה אנחנו טוענים שלא התכוונו לעשות?

    "עכשיו שהם פלשו אי-אפשר להסכים לכך, כי זו כניעה לאלימות", זו לא תשובה של ממש. את הדרישה הזאת הרוסים מעלים מאז 1990. זאת אומרת, הדרישה הרוסית היתה איתנו באופן כללי (לגבי כל ההתרחבוית מזרחה) במשך 18 שנים (1990-2008) והפרנו את ההתחייבות; היא היתה איתנו באופן ספציפי לגבי אוקראינה במשך שש שנים בתנאי שלום (2008-2014) וסרבנו; שמונה שנים בתנאי לחימה בעצימות נמוכה (2014-2022) וסרבנו; ולבסוף, שלושה חודשים תחת איום פלישה עם כוחות פלישה על הגבול (נובמבר 2021 – פברואר 2022) וסרבנו. הניסיון להציג זאת עכשיו ככניעה לאלימות, הופך את סדר הדברים לחלוטין על ראשו. לכל הפחות, ניתן לראות שהיה חלון למנוע אלימות ולאפשר לקוראים לשקול אותו כשיקול מול רוסיה כיום.

  3. הסגת חלק מכוחות נאט"ו ומתקני הטילים הבליסטיים-גרעיניים שלהם ממדינות הגובלות ברוסיה:

    שוב, אם דרישה זו היא קיצונית, אין כל דרך להסביר כיצד דוקטרינת מונרו היא סבירה. בנוסף, האם דרישה שכזו יכולה באמת להיות מוגדרת כקיצונית, אם היא מלכתחילה היתה ההסכמה בין נאט"ו ורוסיה וההתקדמות מזרחה שמבקשת רוסיה להסיג כעת לאחור, כלל לא היתה אמורה להתרחש? במילים פשוטות: מה קיצוני בדרישה לתיקון בעקבות הפרת חוזה? אם הדרישה הזו שלא להתקדם מזרחה היא קיצונית, הזמן של המערב לסרב לה היה ב-1990. אתה לא יכול להסכים לתנאים בחוזה, להפר אותם ואז לטעון שדרישת התיקון של הצד השני היא הזויה.

  4. שמירה על האוטונומיה של המחוזות הבדלניים והתחייבות שלא לפעול כנגדם צבאית:

    אירופה ואוקראינה כבר הסכימו לדרישה הזו בהסכמי מינסק, כך שלטעון שהיא קיצונית והזויה כעת, זה שוב לטעון שמי שמבקש לאכוף סעיף שאתה חתמת עליו, הוא הזוי. כמו כן, חשוב לזכור כי הדרישה איננה לנתק את השטחים מאוקראינה, אלא רק לתת להם אוטונומיה מוגבלת בכפוף לשלטון המרכזי. רוסיה ביקשה שאוקראינה תהיה מדינת-חיץ בינה ובין המערב (והמערב, כאמור, הסכים להרבה יותר חיץ ב-1990) ולאחר שהמערב סייע להפיל את השלטון האוקראיני, היא בעצם מנסה לייצר את אזור החיץ הזה דרך האוטונומיות המומצאות הללו. האם זה באמת קיצוני שלאחר שהמערב "פלש" אלפי קילומטרים אל עבר רוסיה ומנע ממנה כל יכולת דיפלומטית להפסיק זאת, שרוסיה לבסוף דורשת בכוח הזרוע לפחות כמה מאות קילומטרים אחרונים של חיץ בינה ובינו?

לסיכום,

בעיניים פקוחות ומיודעות, האם באמת ראוי לקדם מלחמה בין מעצמות גרעיניות, שעלולה (במקרה קיצון, אך כזה שכבר היו לנו שתי מלחמות עולם שהדגימו שהאנושות מסוגלת לו) להביא לחיסול האנושות, במקום למצוא פיתרון סביר למצוקות הרוסיות? האם באמת ניתן לומר שיותר קיצוני לזוז לכיוון דרישות הרוסים, מאשר להסתכן במלחמת עולם? 

גם אם הפלישה הרוסית לאוקראינה מכעיסה אתכם, האם אין לכם ביקורת על 30 שנים של מעשי ארה"ב ונאט"ו? האם לא ניתן לראות כיצד הפלישה הייתה תוצאה צפויה למדי של מעשי המערב? האם אתם לא חושבים שכל זה כלל לא היה צריך להתרחש ולא היינו צריכים להגיע לכאן? האם אתם לא מרגישים שהתקשורת שיקרה לנו במשך עשורים ושאילו ידע הציבור הרחב על הדברים בזמן אמת ואילו הוצגו בצורה הגונה, אולי היינו מבקשים אי-שם ב-1990, שארה"ב דוקא כן תכניס את רוסיה לנאט"ו. אולי ב-97' יכולנו לומר שאנחנו מתנגדים להתרחבות נאט"ו מזרחה. אולי בשנות האלפיים היינו מתנגדים להרחבות הנוספות של נאט"ו. אולי היינו דורשים שיכובד הסכם הטילים הבליסטיים, כך שלא נגיע כיום למרוץ והתנגשות גרעינית. אולי אם היו מסבירים שארה"ב היתה שותפה להפיכה אלימה ב-2014 באוקראינה, היינו דורשים בשמונה שנים האחרונות שלפחות יכבדו את הסכמי מינסק ומונעים את הפלישה הנוכחית. 

ואם כל אלה לא היו צריכים להמנע, מהו השלב שבו רוסיה כן הייתה צריכה להפעיל כוח כדי לעצור את ההידרדרות? מהו השלב שאנחנו במערב עושים זאת? האם באמת מוטב לנו שרוסיה היתה ממשיכה להמתין, עד אשר נאט"ו היתה מגיעה עד גבולה באזור זה וכל סכסוך כמו זה שאנו נמצאים בו כעת, כל טעות של חייל, עלולה להפוך אוטומטית למלחמת עולם גרעינית? האין זה רוברט פרוסט האמריקאי שפירסם את המימרה האל-מותית והברורה-מאליה, כי גדרות טובות יוצרות שכנים טובים? האם לא ברור שהניטרליות של מדינה שמשמשת אזור חיץ בין נאט"ו לרוסיה – דוקא לאור הסכסוך הנוכחי – הוא אינטרס של כולנו? שיהיה איזה מרווח שימנע התנגשויות ושכאשר אלו קורות, יהיה מסוגל "לספוג" טעויות ולחימה בעצימות מוגבלת בעקבות החלטות של מנהיגים מלאי אגו, מבלי להביא לקיצה של האנושות?  המילה "אוקראינה" עצמה משמעה הוא "אדמת גבול", היות שבמשך מאות שנים היא היתה אזור החיץ שבין המזרח והמערב.

בכל תחומי התכנון אשר אינם מערבים פוליטיקה והטיות רגשיות, אנו לא מקווים שקטסטרופה לא תתרחש, אלא מראש מתכננים נקודות שבירה סבירות יותר שימנעו כשל טוטאלי. המוט המחזיק את ההגה ברכב שלכם, בנוי להתרסק אל תוך הרכב בתאונה כדי לא לשפד אתכם. כל חזית הרכב בנויה להתקפל כאקורדיון, כדי לספוג את מירב האנרגיה מהתאונה, לפני שהיא מועברת אל גופכם. בין בני אדם וסכנות גדולות, בין שתי מעצמות הגרעין הגדולות בעולם, אנו לא מניחים מבנים קשיחים כמו נאט"ו, בהם מכה ב"פגוש האוקראיני", מיד מועברת במלוא העוצמה אל "ההגה האירופאי" ומשפדת את "הנהג האמריקאי". זה לא תכנון למניעת קטסטרופה, אלא ליצירתה. 

מלחמת העולם הראשונה פרצה בעקבות רצח של אדם אחד בלבד. אך מה שהפך רצח בודד למלחמה גלובאלית, היה דוקא הבריתות דמויות נאט"ו. לא נכנס לפרטים, אך אוסטריה לא הגיבה מיד לרצח, אלא ראשית קיבלה התחייבות מגרמניה שזו תעמוד לצידה, אם בעקבות התגובה הלוחמנית של אוסטריה, רוסיה תצטרף ללחימה. המנגנון הזה לא מנע את המלחמה, אלא הפך אירוע חסר משמעות (בקנה מידה אנושי או אירופאי) לשרשרת תגובות ובריתות אוטומטיות שהובילה למותם של מיליונים.  

במקום שהתקשורת תוביל אתכם למסקנה שמזל שבמלחמה הנוכחית אוקראינה לא הייתה חברה בנאט"ו, היא משווקת לכם פנטזיות על כך שלו היתה בנאט"ו מלכתחילה, המלחמה לא היתה פורצת. דהיינו, התקשורת משווקת לכם את שבהנדסה ובכל יתר תחומי החיים, אנו מזמן יודעים שאיננו נכון: כשלים קורים, חומרים מתעייפים, תאונות יתרחשו ומלחמות יפרצו. אנחנו זקוקים למבנים עם אלסטיות המאפשרת לספוג את אלו בצורה מבוקרת ולא פלסטיות טוטאלית שממירה כל תאונה למלחמת עולם, תחת איזו פנטזיה אוטופיסטית-ביטחוניסטית, לפיה יש איזה מבנה הרתעה שיביא לכך שלא יהיו שוב מלחמות אף פעם. איפה הוא? איפה המבנה הזה? איפה ההיסטוריה ממנה מוסקת קיומו? האם נאט"ו עצמה לא שרויה כרגע על סף מלחמה ולא בעצמה היתה מעורבת בעשורים האחרונים בלחימה בקוסובו, סרביה, אפגניסטן, לוב, יוגוסלביה, עיראק ועוד? 

כן… הרתעה יכולה לעבוד. טנקים בבסיסים הצבאיים של מדינה, ירתיעו אחרים מלתקוף אותה. אך טנקים על הגבול של מדינה אחרת, כמעט ויחייבו אותה לתקיפה מונעת. כן… נאט"ו עד גבול אוקראינה עלולה להרתיע את רוסיה מהרפתקאות באירופה. אך נאט"ו עד גבול רוסיה כמעט ולא מותירה לה ברירה, מלבד ליזום את שהיא מאמינה שגם ככה צפוי להתרחש. השאלה איננה האם רוסיה צודקת בפרשנות הזו (וכפי שראינו בדוקטרינת מונרו וכדומה, המערב עושה פרשנות זהה ואף נרחבת יותר), אלא האם הפרשנות הזו צפויה מראשיתה והאם האינטרסים שלנו משורתים על ידי הפיכת הפרשנות הזו לנבואה שמגשימה את עצמה. האנשים והתקשורת שאמרו לכם שהרחבת נאט"ו תביא שלום וביטחון (או פשוט הסתירו זאת מכם), המשיכו לשווק זאת אחרי גאורגיה ב-2008, אחרי אוקראינה ב-2014 ולאורך כל שמונה שנות הלחימה מאז. ועכשיו, כשההתרחבות הזו מביאה לעוד אסקלציה ופלישה מלאה לאוקראינה, הם עדיין ממשיכים עם אותה אשליה ואומרים לכם: הלאה! עוד! פנימה! ומתי יגיע השלום המובטח? כשנאט"ו יציבו טילים גרעיניים בקרמלין?!

אבל התקשורת חשבה ועדיין חושבת שאתם לא צריכים להיות מעורבים ומיודעים בפרטים האלה ובראיות הפרוסות לאורך טקסט זה. האליטות הפוליטיות, הבטחוניות, האינטלקטואליות והבינלאומיות, כבר קיבלו החלטה והתפקיד שלכם זה להרכין ראש בפניה. בין שאתם מסכימים עם ההחלטות שהתקבלו עבורכם ובין שלא, עצם זה שהן התקבלו עבורכם ובאי-ידיעתכם, צריכה לעורר בכם זעם רב וספקנות משמעותית מעתה והלאה, כלפי התקשורת, ממשלות וגופי הביון והביטחון. הם רוצים שתחליטו אם אתם עם רוסיה או ארה"ב. אני בסך הכל מבקש שתשימו לב שכשאתם מקבלים את חוקי המשחק הללו ובוחרים מחנה, יש קבוצות שמרוויחות ללא קשר לתוצאה (חברות הנשק, האנרגיה ויתר האליטות) ונהיה קל מאוד לשלוט בכם ובאינפורמציה שאתם נחשפים אליה. הם אמנם משווקים לכם את זה כבחירה חופשית, אך זה בעצם מבחן אמריקאי בו כל התשובות שגויות.

מי שישלם את המחיר על ההחלטות הללו לא יהיה פוטין. יהיו אלו אנשים כמוני וכמוכם, שימותו, שיאבדו את עבודתם, שיהפכו לפליטים ונכים, שיאבדו בתיהם ושיחרב עולמם. בין שאתם חושבים שהאחריות להגעה למצב הנוכחי רובצת יותר לפתחו של צד זה או אחר, אני חושב שתוכלו לכל הפחות להסכים, שמדינות וגופי ביון מרבים לשקר ושהתקשורת לא אמורה להקיא עלינו את דבריהם כעובדות תוך הסתרת הקונטקסט. תקשורת אשר עושה זאת, כמו התקשורת שלנו בישראל, איננה מגנת העם, אלא מערכת פרופגנדה שנועדה להנדס את תודעתכם להאמין שמה שהאליטות כבר החליטו בלעדיכם, הוא בצורה כלשהי החלטה שלכם. תקשורת שכזו איננה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", אלא מסך העשן הנועד להסתיר את אי-קיומה.


אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של הקוראים והצופים.
אם מצאתם את התוכן ראוי ותרצו לראות עוד מסוגו, אתם מוזמנים לתמוך לפי יכולתכם ושיקולכם.


הערה למשאירי תגובות: אני עובד לבד (ויש לי עוד עבודות) והוצפתי בתגובות לפוסט זה. אני מתנצל אם דילגתי על אישור תגובה שלכם ועל העיכוב בפרסומה. אשתדל להגיע להכל בזמן הקרוב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה גזענות, חדשות, חוץ לארץ, עיתונות, פוליטיקה, צבא, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

196 תגובות על כל מה שהתקשורת מסתירה מכם בנוגע למשבר באוקראינה

  1. יפתח ספקטור הגיב:

    ניתוח מעולה. הרחיב את אופקיי!

    Liked by 1 person

  2. עמית לירז הגיב:

    במקום לעסוק בנושאים חשובים ורלוונטיים לישראל אתה עכשיו תספר לנו את כל מעללי ארנב ובריהמ…זה נבלה וזה טרפה…ועכשיו פוטין הוא הנבלה…אז יאללה חזרה לשחיתות הישראלית.

    אהבתי

    • אמיר הגיב:

      זה נשמע כאילו לא נעים לך לעכל את המידע הזה, במיוחד מההערה האחרונה. להרבה אנשים יש את התגובה הזאת שעצם השקילה של דעה אחרת מהקו הרשמי מעוררת בהם אי נוחות.

      אהבתי

      • playmobil הגיב:

        נהנתי לקרוא, החכמתי, ולא על הכל (גם על מידע וגם על טיעונים) אני מסכים. אני גם חושב שלגבי חלק גדול מהטיעונים פה, אפשר גם לענות מהצד השני כרגיל אשאיר תמיכה כספית קטנה. חשבתי שראוי שיתר הקוראים ידעו שאפשר וכדאי לתרום, ויעשו. אין לנו הרבה חומר באיכות הזה בעיתונות הממסדית ואישתון ראוי לכמה שקלים מכל אחד.
        כולנו חכמים כמובן בדיעבד, אבל רציתי לדעת מה אתה חושב עכשיו, אחרי כ 10 ימי לחימה. היית משנה משהו במאמר לאור פלישתה של רוסיה לאזורים שלא סמוכים לדונבס ? יש מידע חדש שהיית מוסיף ?

        אהבתי

  3. ניר הגיב:

    תשמע, מאוד מעניין, אבל יש לי בעיה עם העודף מידע שההרגשה שלי היא שמטרתו לכסות על טיעון רע. בסופו של דבר הכוחות הליברליים שביצעו את ההפיכה הלא אלימה הגדולה בהיסטוריה כדבריך הוחלפו באוטוקרט שביטל כמעט זכר למעט הדמוקרטיה שיש ברוסיה. נוסף על כך באוקראינה יש נשיא יהודי, עובדה שמבטלת את הטיעון לנאציזם. מלבד זאת התקשורת (לפחות בישראל) כן מביאה דוברים שמציגים את העמדה הרוסית בדיוק כפי שהוצגה על ידך. ובסופו של דבר, טענת לגבי ההפיכה באוקראינה שתוכננה על ידי האמריקאים ״תדמיינו שמדובר היה בסינים או ברוסים ולא אמריקאים״. אחלה, אבל על זה בדיוק הוויכוח, צד אחד טוב יותרמהצד האחר ועל כן במידה מסויימת יש לו לגיטימציה לנקוט במשחק מלוכלך. ניתן כמובן להתווכח באופן נפרד עד כמה לגיטימי שהמערב ״ירשה״ לעצמו מהלכים אנטי דמוקרטים לכאןרה כדי לנצח במאבק שהוא רואה בו כמאבק בין האור לחושך בבחינת האמצעים מקדשים את המטרה. בתוך הוויכוח הזה רק לאחרונה פרשן ישראלי הצביע על ההכשר שטראמפ נתן לאחיזה הישראלית ברמת הגולן כאירוע שאותת לפוטין שניתן מבחינתו לספח טריטוריה מבלי לשלם על כך מחיר בינלאומי. אפשר גם להצביע על הכיבוש הישראלי והשתיקה האמריקאית כאירוע שמשפיע גם כן בכיוון הזה, שהרי אם האמריקאים מלבינים את הפשעים של בעלי בריתם שלא יבואו בטענות לרוסים, לסינים או כל אחד אחר. ובכל זאת, לאחר המסגור הזה, עדיין עומדת הטענה שהמאבק בין דמוקרטיות לכוחןת אנטי דמוקרטיים הוא מאבק א-סימטרי שמצריך טת נקיטתם של אותם ״צעדים מלוכלכים״ כדוגמת ההפיכה של 2014 באוקראינה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      "הכוחות הליברליים שביצעו את ההפיכה הלא אלימה הגדולה בהיסטוריה כדבריך" – אלה לא דבריי. זה ציטוט של אחד המומחים הגדולים ביותר בארה"ב לרוסיה וברה"מ ומי שנלחם בברה"מ כל חייו ואחראי במידה משמעותית (ביחס לאדם יחיד) להתפרקותה.

      "הוחלפו באוטוקרט שביטל כמעט זכר למעט הדמוקרטיה שיש ברוסיה. " – צריך לבדוק מדדי דמוקרטיה וכדומה, אבל אני די משוכנע שרוסיה רק הלכה והפכה דמוקרטית ופחות מושחתת מאז שנות ה-90. לא אומר שהיא דמוקרטיה, כמובן. אבל הווקטור הוא לדעתי הפוך מזה שאתה מתאר.

      "נוסף על כך באוקראינה יש נשיא יהודי, עובדה שמבטלת את הטיעון לנאציזם" – לא מסכים עם הטיעון הזה באופן עקרוני אבל באופן ספציפיף כלל לא טענתי שאוקראינה היא נאצית או משהו שכזה. להפך. כתבתי מפורשות שפוטין בפירוש מגזים עם הטענה שלו בהקשר זה. רק ציינתי שהמהפכה ב-2014 בתמיכת האמריקאים, בוצעה ביחד עם מיליציית אזוב הנאצית (ועוד כמה כוחות נאצים אחרים) ושאלו תפסו לאחר מכן עמדות מפתח שונות באוקראינה. לא מעבר לכך.

      "התקשורת (לפחות בישראל) כן מביאה דוברים שמציגים את העמדה הרוסית בדיוק כפי שהוצגה על ידך" – קראתי אלפי כתבות. מצאתי אולי שתיים. מוזמן להציג (לא טענה בודדת או שתיים מתוך מה שציינתי, אלא המכלול או לפחות משהו שמתקרב לכך).

      "יש לו לגיטימציה לנקוט במשחק מלוכלך." – הם הפילו שלטון דמוקרטי. מותר מבחינתך? לא מתווכח. אז מותר גם לאחרים.

      "המאבק בין דמוקרטיות לכוחןת אנטי דמוקרטיים הוא מאבק א-סימטרי שמצריך טת נקיטתם של אותם ״צעדים מלוכלכים״ כדוגמת ההפיכה של 2014 באוקראינה." – אבל הם לא יצרו דמוקרטיה. נניח שאני אהיה מוכן לקבל את הטענות שלך (ואני לא, כי הן בלתי-ליבראליות לחלוטין), הן היו תקפות אם ורק אם, מה שארה"ב היתה מקימה, זו דמוקרטיה המשפקת את רצון העם. אבל הם הפילו דמוקרטיה ואז בחרו אנשים, שישקפו את רצונם שלהם. שזה כמובן לא מפתיע, כי זה מה שהם עשו בעיראק, אפגניסטן וכו'. וזו עוד סיבה לא לתמוך בכך. גם אם אניח שארה"ב היא "כוחות האור" (ואני לא) וגם אם אניח שמותר להפיל שלטונות בכדי להרים דמוקרטיות (ואני לא), זו עדיין לא המדינה לעשות זאת. היא פשוט כל הזמן נכשלת בכך (אם אתה מתעקש להניח שהיא באמת מנסה). איפה המדינה הזאת שארה"ב פלשה אליה או הפילה בה שלטון והיא כעת דמוקרטיה משגשגת? לעומת זאת, כל ילד יודע למנות את המדינות השבורות והמרוסקות שארה"ב טענה שהיא תקים בהן דמוקרטיה וכעת, גם אוקראינה מצטרפת אליהן. זה בני אדם. זה מיליוני בני אדם. כוונה טובה זה פשוט לא מספיק. זה אפילו לא התחלה.

      Liked by 2 אנשים

      • אריק1 הגיב:

        לשאלתך
        "איפה המדינה הזאת שארה"ב פלשה אליה או הפילה בה שלטון והיא כעת דמוקרטיה משגשגת"
        לכאורה יש כמה דוגמאות טובות:
        גרמניה(מערב גרמניה בהתחלה), אוסטריה, יפן, ואולי גם דרום קוריאה.

        Liked by 1 person

        • Eishton הגיב:

          ראשית, אני לא חושב שהן דוגמאות מתאימות באמת אבל זה מורכב. אבל בכל מקרה – וכאן זו כבר אשמתי – התכוונתי בעשורים האחרונים ולא במלחמת העולם השניה או משהו. מזה כ-40 שנה שהאפקט של ארה"ב בפלישות ובפרויקטים של "בניית מדינות" הוא כישלון מוחלט.

          אהבתי

        • הילה הגיב:

          היי. תודה על זה, מעמיק ופוקח עיניים.
          שאלה קטנה- למה בלטביה ובארצות הגובלות ממש ברוסיה שהצטרפו לנאטו פוטין לא ראה איום ולא תקף אותן?
          תודה

          אהבתי

          • Eishton הגיב:

            ניסו. הרוסים מאוד חלשים אל מול האמריקאים ואירופה וככל שאת חוזרת אחורה (עד להתרפקות ברה"מ) כך היו הם חלשים יותר. הם "בלעו" שתי התרחבויות והציבו קו אדום בשלישית ב-2008 ואנו נמצאים במלחמה על אותו קו אדום כרגע. הם לא מעוניינים גם בהתרחבות שם (והעלו זאת גם בדרישות כעת), אך יכולים לספוג זאת. ההבדל המהותי מבחינה ביטחונית, זה שבמדינות הצפוניות, יש מחסום פיסי טבעי שמאפשר לרוסיה, במקרה של ניסיון פלישה, להדוף אותה יחסית בקלות. אוקראינה וגאורגיה, לעומת זאת, יושבות בחלק המישורי אל מול רוסיה. מדובר באלפי קילומטרים ללא מחסום טבעי. אם מישהו יושב שם ורוצה לפלוש, לרוסיה אין למעשה מה לעשות. לא ניתן להקים ביצורים או לרכז כוח מתגונן. ניתן להמשיל זאת למה שישראל אומרת לגבי רמת הגולן (יתרון הגובה) והירדן. בהינתן שפלשו אליהם פעמים משם במאה השנים האחרונות, תוך רצון לחסלם והריגה של עשרות מיליוני רוסים, ניתן להביא את החששות שלהם. בכל מקרה, ביחסים בינאלומיים ובנושאי ביטחון וגאו-אסטרטגיה, זה לא משנה אם הצד השני הוא ידיד. אתה מונע את ההאפשרות לתקיפה, בנפרד מהסבירות לה. זה א. ב. של תורת המשחקים וניהול סיכונים בשיקולי בטחון.

            אהבתי

      • איליה הגיב:

        תודה על המחקר המעמיק והכתיבה.
        רק בנושא המצב הדמוקרטי ברוסיה אגיב. המצב רע. יותר מאי מפעם. היה בזמנו של ילמין שלטון דמוקרטי – חלש שנשען על אוליגרכים וכוחות הביטחון עם שחיתות פושה בציבור. הבעיה שהוא הוחלף בשלטונו של פוטין שהוא שלטון של כוחות הביטחון ואוליגרכים עם שחיתות ממוסדת.
        אין יותר מדי בין "רוסיה" לבין המהלכים של פוטין. בסופו של דבר, המהלכים הם של השלטון הנ"ל והאינטרסים כפי שהצגת חלקית מהצד האמריקאי/ אירופאי, אך לא פירטת בצד הרוסי.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        יש למטבע הזה שני צדדים (הנסיונות האמריקאיים לחולל מהפך דמוקרטי במדינות בעלות שלטון שנקרא לו "אנטי דמוקרטי-ליברלי"). אני בהחלט חושב שההתערבות הזו היא, בדר"כ, מבורכת ומתבקשת. אם נבחן, לצורך הדוגמא בלבד, מדינה כמו ונצואלה, שהשלטון הסוציאליסטי (המדומה למדי) הביא את המדינה אל אסון כלכלי בו האליטות המקורבות הן הנהנות היחידות משפע כלכלי ואילו המדינה עצמה קורסת, בהחלט יש מקום להתערבות ואפילו גסה, גם אם זה אקט "לא אתי", או כביכול "נוגד את רצון העם", היות וזה בדר"כ לא באמת נוגד את רצון (או "טובת") העם עצמו אלא לא באמת מתאפשר במבנה בו מצויים הכוחות הפנימיים האינטרסנטיים במדינה זו או אחרת. זה בהחלט לא תמיד מוביל לתוצאות הרצויות (ע"ע עליית החמאס בבחירות אצל שכנינו, או עיראק המסוכסכת), אבל בבחינה אינטרסנטית מערבית ליברלית, והייתי אומר אפילו מוסרית, זה אקט מתבקש. תוכל לטעון שאף אחד לא מינה את ארה"ב או העולם המערבי להיות אלוהי המוסר, ואפשר לקבל טענה זו, אולם, ניתן לראות בנקל כי בנושאי זכויות אדם, רווחה כלכלית, מדדי פיתוח אנושי, השכלה וחירויות הפרט, העולם המערבי הוא מקום שהיית מעדיף לחיות בו מאשר במדינות חשוכות דוגמת צ.קוריאה, איראן, סוריה, עיראק (של סדאם), וכיו"ב, בהן אנשים נעלמים לבלי שוב על "מילה לא במקום". לכן, בהחלט, יש מקום לאותו משחק מלוכלך, אם האינטרס הגלובלי (בעיני) מצדיק התנהלות כזו.

        אהבתי

        • Eishton הגיב:

          אתה מערבב בין מדיניות פנים וחוץ. העובדה שאני מעדיף לחיות במערב בגלל איך שהוא מתייחס לאזרחיו שלו, אין משמעה שאני תומך במערב באשר לאיך שהוא מתייחס לאזרחים אחרים. כמו כן, ניתן להסכים עם מדינה באשר לפעולותיה בהקשרים ופעולות ספציפיים ולפסול זאת באחרות. זה לא הכל או כלום.

          " צ.קוריאה, איראן, סוריה, עיראק (של סדאם)"
          צ קוריאה – נולדה בעקבות השואה שביצעה שם ארה"ב.
          איראן – כפי שאתה מכיר אותה כיום (דהיינו, לאחר מהפכת 79'), נולדה בעקבות ריסוק הדמוקרטיה האיראנית 3 פעמים בידי הרוסים, הבריטים והאמריקאים והתמיכה שלהם בדיקטטור "השאה".
          סוריה – נתמכה שנים על ידי המעצמות וגם המצב שם מורכב מאז 2014, אך איננו המתואר בתקשורת (לא ביססתי כעת. זה מורכב לתגובה).
          עיראק – נתמכה על ידי המערב תחת סאדאם, שסיפק לו את הנשק הכימי והתמיכה לאורך מרבית שנות שלטונו, עד שהחליט להתהפך עליו.

          דהיינו, בניגוד לטענתך, אלו לא דוגמאות לעליונות ערכי המערב (או לפחות מדיניותיו בפועל), אלא להפך.

          אהבתי

  4. mandygu הגיב:

    מרתק ,מפחיד ופוקח עיניים. תודה רבה על זה 🙏

    Liked by 3 אנשים

    • ולדימיר הגיב:

      החכמתי מאוד, ועכשיו אני מסכל על הדברים בצורה אחרת לחלוטין בהקשר של רוסיה

      Liked by 1 person

    • אחינעם הגיב:

      החכמתי, תודה על עבודת תחקיר מקיפה ומושקעת. שאלה של סטודנטית טרייה להיסטוריה – מה בדיוק ארה"ב תשיג מפלישה צבאית רוסית לאוקראינה? מה למעשה הכוונה ב"להתבוסס בבוץ האוקראיני/אפגני"? ולמה שווה לארהב להנדס (לכאורה) מלחמה כזו אם יש סיכוי (לא כזה זנחח, אגב) שרוסיה אכן תכבוש את אוקראינה?

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        אם אנחנו מסתכלים על הרציונאל (כפי שעולה ממסמכים סודיים וראיונות עם אנשי ממשל וביון אמריקאים. ראי תחקיר קודם) של ארה"ב כעשתה זאת ב-79 באפגניסטן, אז המטרה היתה לפגוע בסובייטים. לדמם אותם במלחמת פרוקסי איטית ומתמשכת. שימותו חיילים, שדעת הקהל העולמית תהיה נגדם, שהכלכלה שלהם תפגע וכדומה. האם זה המצב כרגע? אין לי מושג. זה נדע רק בעוד שנים (ואולי לא נדע לעולם). מה ניתן להרוויח כיום? אז כאמור, קודם לפגוע ברוסים. נכון לעכשיו, ארה"ב נמצאת בשקיעה כאימפריה כלכלית וסין בעליה. האמריקאים רואים בזה אסון שיש לעצור בכל כוח. הציר הסיני-רוסי מתכנס בשנים האחרונות, לאור זה שהם רואים שהציר האמריקאי-אירופאי מתכנס נגדם ומתחיל לראות בהם אויב. אז בהסתכלות בינלאומית, אנחנו מתחילים לראות חזרה למבנה הגושים של המלחמה הקרה ולכן כל ניתוח צריך לקחת בחשבון גם את הפקטורים האלה. אבל באמת שגדול עלי לומר ולנבא חד-משמעית מה כל הצדדים מתכננים. אני רק אומר שצריך לקחת בחשבון שדברים כאלה, שתרגילים שכאלה שהופכים לחלוטין את כל הנרטיב, הם אפשרות. לא וודאות.

        אהבתי

  5. Achiron הגיב:

    אני לא מאמין שהיית שתול של הקרמלין כל הזמן הזה ;)

    אהבתי

  6. inc הגיב:

    וואוו – מההתחלה חשדתי ואמרתי לעצמי שפוטין לא סתם פסיכי ושיש לו סיבות לעשות את זה ואני פשוט לא יודע אותן – ועכשיו הסברת לי אותן – תודה רבה

    Liked by 1 person

  7. עודד הגיב:

    לצערי אין לי זמן או כוחות לקרוא את כל המאמר הארוך. אולי אצליח לאט לאט בהמשך.

    אבל בהתחלה תפס את עיני משפט אחד: "כל תחום אחר למעט פוליטיקה, כלכלה וביטחון (התחומים הראשיים בהם פועלות האליטות), איש לא יעז לומר שניתן להגיע למסקנה הסבירה ביותר ללא קריאה של ההשערות האלטרנטיביות או שקריאה והפצה שלהן, היא מעשה אנטי-פטריוטי או ראוי לכינוי "אידיוט שימושי".

    אז אם לא שמת לב, בשנתיים האחרונות ההשערות האלטרנטיביות (ולא רק השערות אלא גם מידע מבוסס של מדענים) בנוגע למשבר הקורונה נחשבות למעשה אנטי-פטריוטי, אנטי-אנושות, פשע, משהו שראוי לצנזר אותו ולהוקיע אותו, וכמובן שהלגלוג הופך כל אדם שמביע עמדה כזו להיות "אדיוט שימושי".
    וזה גם תחום ראשי שבו פועלות האליטות.

    וכמובן שגם כאן התקשורת משחקת תפקיד נכבד.

    אהבתי

    • אלונה הגיב:

      תודה רבה על ההשקעה!! אתה חייב לחפש את האתר שהקים Jason shukra נקרא unifyd.com
      שם יש חשיפה של רעיון אם מישהו מכוחות הצד הטוב של האנשות, אחד המשפטים שלו היו שהם עם מטרה להוריד את Nato מקיומם. ולדעתי מה שפוטין עושה זה נלחם בזה שאוקראינה לא תיפול לידי נטו…אוקראינה כל כך המצב רע וחמישים אחוז מהמדינה בעד להפוך לרוסיה ולא להיות נטו וחלק מאירופה כי אם זה יקרה המדינה תהפוך למקום אחר שמשרת את נטו. רוסים משחררים חיילים אוקראינים, או מטפלים בהם..בזמן שאוקראינים שמים את האנשים הרגילים שלהם באש להילחם. זה הזיה…אוקראיני או רוסי אף פעם לא היה הבדל בנשמה.. וזה בטור אוקראינית אני אומרת.

      Liked by 1 person

    • משכנע מאוד אבל הגיב:

      מאמר מעניין מאוד ומושקע – מודע שחידשת לי המון. זה מאמר שאני חושב שבעיקר מראה שלא הכל שחור ולבן וכלום לא פשוט כל כך. אבל יש פה אבל גדול מאוד .. בסופו של דבר זה נכון שאף צד לא מוסרי עם האחר וזה בגדול עולם סופר מורכב שמנוהל המון על פי אינטרסים מדיניים כלכליים. אבל הכל חרטה כי שכחת להציג את השורה התחתונה שבעצם הובילה את התקשורת מלכתחילה לצודד באוקראינה והיא שרוסיה מדינה לא דמוקרטית שבה מעלימים ומענים אזרחים שמתנגדים לשלטון (ראה מקרה נבלני) ואילו אוקראינה מדינה דמוקרטית בעלת מוסר גבוה בעשרות מונים שרק רוצה להתנהל כלכלית בחופשיות. אתה באמת מאמין שיש מזימה אמריקאית אירופאית לכבוש את רוסיה?… פוסט מעמיק ונבון אבל עם נירטיב שגוי ב-100%. ולפני שתגיד לי שאין שום נרטיב וסך הכל הצגת את הצד השני אז לא, יש פה נירטיב . כל מי שקורא את זה בנפש חפצה ותמימות. עלול לחשוב שרוסיה הקורבן .

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        "רוסיה מדינה לא דמוקרטית" – לא טיעון רלוונטי ליחסי בין-מדינתיים, אלא רק למדיניות פנים.

        "שבה מעלימים ומענים אזרחים שמתנגדים לשלטון (ראה מקרה נבלני) " – רוסיה היא מדינה ריכוזית עם זכויות אזרח מוגבלות יותר מהסטנדרט המערבי. זה נכון. היא איננה מדינה שבה מעלימים אזרחים שמתנגדים לשלטון. היא כן מדינה שבה פה ושם מפעילים כוח בצורה מושחתת כלפי מתנגדי שלטון בולטים ביותר, אך מדובר על שבריר של שבריר של שבריר האחוז מאזרחי רוסיה. כפי שאתה רואה בעצמך כעת, עשרות אלפים מפגינים ומיליונים ברוסיה מביעים התנגדותם לפלישה ברשתות החברתיות. כמו בישראל ובארה"ב, חלקם נעצרים לערב, לעיתים המשטרה אלימה וסביר להניח שהיד שם קשה יותר מאשר כאן. אך זה לא השטאזי ולא שום דבר שדומה למה שאתה מתאר. אם הייתי רוצה לאסוף דוגמאות בודדות, אז גם בישראל ובארה"ב סוגרים גופי תקשורת שמתנגדים לשלטון, עוצרים עיתונאים וחושפי שחיתות, מחזיקים מיליונים תחת כיבוש, ארה"ב כולאת יותר מאזרחיה מאשר כל מדינה בעולם ועוד ועוד. זה לא רעים וטובים. יש לכל אחד את הפלוסים והמינוסים שלו. ברוסיה יש חופש אזרחי נמוך יותר מבמערב אבל לא עוצרים ומענים שם כל מתנגד. זו סתם הגזמה.

        "אתה באמת מאמין שיש מזימה אמריקאית אירופאית לכבוש את רוסיה?"
        ראשית, האמריקאים אומרים זאת בעצמם. זאת אומרת, יש חלק בקרב האמריקאים (בשלטון) הפועל לפירוק רוסיה. זה לא סוד. האם אני חושב שאלו המהלכים כעת? כנראה שלא אבל אין לי מושג. מה שאני אומר, זה שזה מה שרוסיה חושבת ושזה בדיוק מה שהמערב חושב, כאשר המצב הפוך (ולכן דוקטרינת מונרו). האם האמריקאים חושבים שהרוסים ינסו לכבוש את ארה"ב מקובה? כנראה שלא. אבל הם לא מוכנים שהם יהיו שם. הם לא מוכנים אפילו לסיכון התאורטי. כל מה שאני אומר, זה שעמדת הרוסים היא בהתאם למדיניות במערב ולא חורגת ממנה. אם יש לך ביקורת על המדיניות הזאת, היא צריכה להיות כלפי שני הצדדים ולא להחריג את הרוסים.

        "עלול לחשוב שרוסיה הקורבן"
        לא עלול, אמור בהחלט להגיע למסקנה שרוסיה היא הקורבן. בסיטואציות מורכבות יכולים להיות מספר קורבנות. יתרה מכך, מקרבן יכול להיות בו-זמנית קורבן. הרוסים הם קורבן (קטן מאוד ביחס לאוקראינים) של הפרות התחייבות והתרחבות של נאט"ו וארה"ב והאוקראינים הם קורבן של הפלישה הרוסית. העולם לא בנוי בינארית. ילד חוטף מכות בילדות ואז הופך לאלים בעצמו בבגרות. האם הוא רק מקרבן? רק קורבן? אנו מסוגלים להכיל את שני הדברים יחדיו.

        אהבתי

        • דורון ברודר הגיב:

          הם ליטרלי מעלימים מתנגדי משטר ברמה שדי דומה לשטאזי והקגב מתערב רבות בענייני פנים. אני כמובן לא אלוהי המוסר ואני לא חושב שארצות הברית היא מלאך ורוסיה השטן . אבל מבחינת ערכים אני מאמין שגם אני וגם אתה וככל הנראה מרבית אזרחי ישראל והעולם המערבי חולקים ערכי יסוד שיותר דומים לארהב ואירופה מאדר לרוסיה. לכן אחרי כל ההתפלספות הזו אני בצד שלהם, וזו השורה התחתונה , חד משמעית – זה כל הסיפור. ( באופן דומה מודע לזה שפלסטינים סובלים ואני ממש לא בטוח שמבחינה מוסרית אוניברסלית ישראל צודקת בסכסוך ( אם יש כזה דבר בכלל מוסר) אבל עדיין בצד של ישראל פשוט מאוד כי זה הצד שאני דוגל בערכים שלו וכי זה הצד שלי)

          אהבתי

          • Eishton הגיב:

            "הם ליטרלי מעלימים מתנגדי משטר ברמה שדי דומה לשטאזי" – למיטב ידיעתי, טענתך שגויה. היות וזו פעם שניה שהיא מועלית ובהתאם למדיניות התגובות של הבלוג, להבא אבקש שתמצא לעצמך תימוכין (לינק) המראים מספרים מעצרים ועינויים תחת השטאזי (כאחוז מהאוכלוסייה), לעומת אלה ברוסיה והקף מעקבים וכדומה. אני לא מומחה בתחום, אבל למיטב ידיעתי אין מקבילה בין רוסיה כיום ומזרח גרמניה בזמנו.

            אתה מדבר על ערכים ושוב, בנוחיות המשרתת את טענתך, מתכוון רק לערכי פנים (איך שמדינות מתייחסות לאזרחיהן שלהן). אני לא חי ברוסיה או בארה"ב ואני מניח שגם אתה. לכן, בשם ערכים שלא חלים עליך, אתה מתעלם מערכים שכן חלים על אחרים (באוקראינה במקרה הזה).

            שוב, אתה לא צריך לבחור צד. אתה יכול לומר את מה שאתה אומר, מבלי לקפוץ לטוטאליות: אתה מעדיף את ערכי הפנים של המערב (בסוגויות מסוימות), אך חולק על ערכיו ביחסי חוץ (בסוגיות מסוימות). לא מבין את הצורך לומר שאם הם (נניח) 30% טובים וארה"ב 70%, אז אתה מעגל את זה ל-100-0%. פשוט תדביק להם את האחריות היכן שאתה חושב ובהקף שאתה חושב וזהו. אפילו בבית משפט, נניח בתאונת דרכים, לא קובעים שרק צד אחד אשם, אם יש ראיות שמראות אחרת. למשל, אפשר לפסוק שמי שנכנס בך אחראי על 80% מהנזק, אבל בגלל שלא הסתכלת על הכביש או נסעת במהירות מופרזת יש לך מה שנקרא בבתי המשפט "אחריות תורמת" של 20%. פשוט מחלקים לפי העובדות. לא צריך לקפוץ להכל או כלום, אנחנו לא עושים זאת בשום תחום מדעי או משפטי וזה גם פשוט שגוי.

            אהבתי

  8. זכרון ארוך הגיב:

    לגבי גרמניה וצרפת:
    1. גרמניה שייכת לצבא האמריקאי.
    2. צרפת מנוהלת מרחוק מלונדון.
    3. צרפת וגרמניה הן שהורו לקוסוברים בשנות התשעים לירות פגזי מרגמה על סרייבו כדי להאשים את הסרבים ולהביא את נאטו לכבוש את נתיב צינורות-הנפט הזה. קיים וידוי ביוטיוב של גנרל Gallois הצרפתי בנושא זה:

    4. רוסיה ביצעה מירוץ יבשתי מול ארה"ב לתפיסת עמדות בסרביה בסיום המלחמה בה.
    5. רוסיה הגנה באמצעות מסק"ר מיל-24 משופר על צפון-מקדוניה ממחבלים.
    6. גרמניה וצרפת ביקשו מראש מינוקוביץ' לפרוק מנשקם את מאבטחיו בכיכר מיידן והוא נעתר ולהם.
    7. גרמניה וצרפת חושקות באוקראינה באיחוד-האירופאי, המנוהל ע"י ועדות הממונות ע"י הפיאודלים/גלובליסטים.

    אהבתי

  9. זכרון ארוך הגיב:

    קרוב ל-16,000 נהרגו בקרבות בדונבס ב-8 השנים לאחר הפוטש במיידן ועד למבצע הרוסי הנוכחי,
    במסגרת הרדיפה האתנית המערבית נגד הרוסים בדונבס (מולדתם האתנית של הרוסים):
    https://en.wikipedia.org/wiki/Casualties_of_the_Russo-Ukrainian_War

    שרת-החוץ הבריטית הצהירה שאינה מכירה בריבונות רוסית ברוסטוב ובוורונוז':
    https://tass.com/world/1401173

    אהבתי

  10. עדן הגיב:

    אתה חוטא באותו החטא שבו אתה מאשים את התקשורת.
    בנוגע ל"אוקראינה (2014)" – "הפיכה אלימה", "אין עוררין ש" ואז מקבץ שאלות רטוריות שיגרמו לקוראים לרגש והטייה.
    אני לא מכיר את כל הסיפור. אין לי את הקונטקסט הרחב ואני לא בקיא באזור. אני כן מכיר חלק מהעובדות. ובנוגע ל-2014, אתה מסלף. המהפכה "האלימה" הסתיימה ב-18 שוטרים הרוגים, ובכמה עשרות רבות של מפגינים. עיקר ההתנגשויות היו עם המשטרה, ולא קבוצות שהובילו אלימות. בנוסף, המהפכה האלימה הזו הסתיימה בהצבעת אי אמון בפרלמנט, שכל חבריו היו אותם חברים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות.
    קדמה לכך נסיגה של הנשיא "שהגיע לשלטון בבחירות דמוקרטיות" מהסכם עם האיחוד האירופי, שהיה פותח את אוקראינה לאירופה. הנסיגה התרחשה שבוע לפני חתימת ההסכמים, כמובן בלחץ רוסי (בצד או לא, לא משנה).
    אין לי אג'נדה כאן, חוץ מדיוק המסר. אני כנראה גם טועה ומטעה כאן לא מעט. בצורת ההגשה שלך את הנושא, חטאת באותו החטא שאתה מאשים את התקשורת בהקדמה למאמר. אוקראינה 2014 היא נושא רחב הרבה יותר שבו בכל חודש התרחש אירוע מונומנטלי אחר, מסוף 2013 ועד הסיפוח. התמצית אותה הגשת, הוגשה כעזרה לטיעוניך כפרופגנדה ולא כאיש תקשורת המנגיש מידע.

    אהבתי

  11. אני שוב נדהם מעומק ורוחב התחקיר ומתבייש בחוסר ידיעתי ובורותי הקודמת. תודה על ההשקעה הרבה בחשיפת מידע שהיה אמור להיות ברשות הציבור – ואתה שחררת אותו מכלאו.

    Liked by 3 אנשים

  12. נעמה הגיב:

    תודה רבה על הניתוח החשוב והמעמיק. אני בכל זאת חושבת שיש כמה בעיות בטיעון שלך:
    1. האוקראינים לא נמצאים בו. כן, בקונטקסט, קצת, אבן גם רק מתוך ראיה של ההתערבות האמריקאית בבחירות. אין מספיק ניתוח של יחסי רוסיה אוקראינה, אין בחינה (מעמיקה, לא סקר חד פעמי) של שביעות הרצון של האוקראינים מחייהם. באוקראינה יש חוק גיוס חובה כבר שנים. האם שאלת את עצמך למה? מי הם רואים בתור האיום שעליהם להישמר מפניו?
    2. פוטין הוא דיקטטור. זה לא עולה אפילו פעם אחת. גם לא השליטה של פוטין בבלארוס והדיכוי של מחאות עממיות בבלארוס נגד לוקשנקו בסיוע וגיבוי של פוטין. זה לא סביר להתעלם מזה. (רבים מ)האוקראינים אוהבים את העם הרוסי, אבל הם לא רוצים להישלט על ידי דיקטטור .הם מנסים להתקדם ולהפוך לדמוקרטיה.

    בעיני ראוי להתייחס גם לדברים הללו.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. לא טענתי שהאוקראינים בצד הרוסי בשום שלב. יש רוב קטן שתומך יותר בחיבור למערב כרגע. זה קצת משתנה לאורך השנים. אבל בכל מקרה, אני לא עוסק כאן במה האוקראינים רוצים ואם להיות כן, זה לא באמת משנה. כל הדברים האלה נעשים מעליהם. זה רוסיה-ארה"ב, מזרח-מערב, אליטות-אזרחים. ההשפעה והרצון שלהם מינימאלים. לא אומר שזה טוב אבל אני פשוט לא מבין מה יתן לבדוק את רצונם (מעבר למה שהצגתי כבר)? מה נותן להעמיק בזה מבחינת הדיון על המצב כרגע? מה את מרגישה שזה ישלים לך? (אין פה אינטונציה אז אבהיר: אני באמת שואל).

      מי האיום? אני חושב שהם רואים בבירור ברוסיה בתור הגורם המאיים, בוודאי כעת. זה גם צפוי, כי רוסיה אכן מאיימת עליהם. עדיין לא מבין מה יש להסיק מכך מבחינתך.

      2. אני משלים כאן מידע מול התקשורת ומפאת שאנשים מקבלים את המידע משם ומפאת שהתקשורת כבר חודשיים מסבירה לאנשים שפוטין הוא דיקטטור ורוסיה רעה, אני לא רואה צורך לעשות זאת. גם לא חושב שרוסיה היא דיקטטורה. היא מושחתת ובוודאי לא דמוקרטיה, אך יש ביזור כוחות בתוך האליטות. פוטין לא קובע הכל לבד.

      "הם מנסים להתקדם ולהפוך לדמוקרטיה." –
      לרוסיה אין עמדה לגבי זה (למיטב ידיעתי). הריב הוא לא על סוג השלטון שם, אלא על החיבור לאיחוד האירופי וחשוב מכך, לנאט"ו. הם יכולים להיות דמוקרטיה, בלי להיות בנאט"ו. רוב הדמוקרטיות בעולם אינן בנאט"ו. אני לא אומר שזכותו של פוטין לומר להם להיות או לא להיות בנאט"ו אבל אני מבין (לא מצדיק) מדוע הוא עושה זאת ומבין שארה"ב והמערב עושים בדיוק אותו הדבר כשהמצב הפוך. בכל מקרה, מי שחיבל להם בדמוקרטיה ב-2014, היתה ארה"ב ולא רוסיה. לא אומר שרוסיה לא עושה דברים כאלה, אבל ארה"ב יותר.

      Liked by 1 person

  13. תום הגיב:

    טקסט מאד מעניין וחשוב, תודה רבה וכל הכבוד על התחקיר והניתוח המעמיק. בשל גודל הטקסט והמידע הרב הייתי משקיע עוד קצת בעריכה: חסר מבוא שמציג את הטענות העיקריות בצורה בהורה ותמציתית, כמו במאמרים אקדמיים. אתה פותח בדיון-מטא באשר לתפקוד התקשורת, ולדעתי זה קצת מבלבל. אולי שווה לקצר את החלק הזה או להעבירו לסוף המאמר. הנתונים שאתה מציג אינם מוכרים למרבית הקוראים, ולדעתי מדברים בעד עצמם.

    Liked by 1 person

  14. מאיה הגיב:

    בבקשה אנא ממך גרסת שמע. תודה רבה

    אהבתי

    • מֹ הגיב:

      לכאורה הצטרפות המדינות הבלטיות לנאטו היתה אמורה להיות בעייתית לרוסיה לפחות ברמה של גאורגיה. איך אפשר להסביר את המדיניות מולן לעומת זו מול אוקראינה?

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        יש לנו את השיחות מאז. רוסיה היתה מאוד חלשה. ארה"ב אמרה שתעשה זאת בכל מקרה והם הלכו על מו"מ עם אקדח לראש וניסו לצמצם נזקים. ההבדל מבחינה ביטחונית זה שהן משמעותית קטנות יותר וצפוניות יותר (קל יותר לרוסיה שם). גם הובטח להם בזמנו דברים נוספים כשהם התקפלו בנושא הבלטיות ונחתם הסכם בין רוסיה לנאט"ו שאומר שהן ידידות מעכשיו ובמשתמע או שיוכנסו לתוך נאט"ו (כי מדובר בידידים) או שלפחות לנאט"ו אין צורך להתרחב אליהם. כל זה לא קרה, כי המערב שוב הפר התחייבויות. אז יתכן שזו שאז ספגו כי חשבו שאמנם נאט"ו בא אל גבולם פיזית אבל גם יגיע אליהם ידידותית. כשהובן שזה לא המצב ולא רוצים אותם בפנים ולא רוצים להפסיק להתרחב, אפשר שהם הגיעו למסקנה חדשה (וזה אכן איך שחלק מהרוסים מתארים זאת).

        למה פתאום ב-2008 פוטין החליט שגאורגיה ואוקראינה זה קו אדום? אני לא יודע לומר חד-משמעית. יכול להיות שזה סתם הקש. יכול להיות שזה שילוב של ההתנגדות לנאט"ו באופן כללי בתוספת נסיבות פוליטיות, אישיות, תרבותיות וכדומה. לפי מומחי ביון אמריקאים, כפי שמצוטט בטקסט, יש הסכמה שאוקראינה היא קו אדום מוחלט של כל האליטה הרוסית – גם בלי קשר לפוטין. אז זה כנראה קוקטייל של סיבות ואינטרסים ויתכן שגם סתם רנדומליות (עד פה הבלגנו ועכשיו לא).

        קשה לדעת בדברים האלה. אבל התוצאה היתה צפויה ולכן גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מאיזה קוקטייל נובעת התוצאה, ידענו שהיא תבוא, שהיא שלילית ולכן נראה לי שהיה נכון להמנע ממנה.

        אהבתי

  15. אבי הגיב:

    מרתק וחשוב מאד. תודה.

    אהבתי

  16. יובל הגיב:

    קודם כל מעניין וכהרגלך מחקר סופר מעמיק, אני בטח שלא יכול בזמן הקצר שיש לי לעבור ולבדוק טענה טענה אבל הרושם הכללי הוא המערב רע ופוטין רק מגן על עצמו ומבטיח את עתיד רוסיה – נקודה שבה הרגשתי להבנתי ומיטב קריאתי שאתה מגמד ומציג אותה באופן מאוד פרו רוסי היא הפיכת יברומידיאן, אני חושב שלהציג את ינוקוביץ כאיזה נשיא שעדה החלטה רציונלית לטובת המדינה ובחר ללכת עם הרוסים, בהתעלם מכל הרקע וההיסטוריה הפוליטית באוקראינה בעשור שקדם לכך יכולה לתת תמונה מטעה קצת. ינוקוביץ פושע לשעבר , שמתמודד מולו על הנשיאות סבל מהרעלה לא ברורה בזמן הבחירות כיהן כרהמ עוד בשנת 2006 ועמדותיו והשפעותיו הפרו רוסיות היו ידועות. גם במהלך יבןרמידאן השלטונות האוקראינים החזיקו רה״מ לשעבר בכלא לפני הרשעה, והמהומות גררו הפעלת כוח מאסיבי בידי המשטרה והרג מפגינים. בסופו של דבר הוא הודח בהחלטת הפרלמנט.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      "המערב רע ופוטין רק מגן על עצמו ומבטיח את עתיד רוסיה "
      לא אמרתי זאת. רע וטוב פחות מעניין אותי. אלו הגדרות אמורפיות מידי. אבל המערב עשה הפרות מסוימות וביצע פעולות שהובילו את רוסיה לעשות את הפעולות שעשתה. אני לא מצדיק את הפעולות של המערב או של רוסיה. אני רק טוען שהן צפויות ושאם משהו צפוי והמשהו הצפוי הוא שלילי, אז למעט אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת בכל מקרה, צריך להמנע מכך. ולטעמי, צירוף אוקראינה וגאורגיה לנאט"ו, לא מצדיק את כל הדבר הזה. להפך, בניסיון למנוע מלחמה באירופה, זה מוביל למלחמה באירופה.

      "ינוקוביץ כאיזה נשיא שעדה החלטה רציונלית לטובת המדינה "
      לא אמרתי שהוא היה אדם טוב או משהו. באופן כללי, אוקראינה היא לא מדינה של מנהיגים טובים. השחיתות שם בשמיים. בסך הכל אמרתי שהוא נבחר דמוקרטית ושהמעשים שלו, לדעתי אפילו בקנה מידה ישראלי אבל בוודאי בקנה מידה אוקראיני, לא מצדיקים הפיכה (לפי חוקי המשחק הדמוקרטים).

      טענות לגבי פעולות מושחתות או אנטי-דמוקרטיות באותו הזמן –
      מסכים. פשוט לא חושב שהן עולות כדי הפלת שלטון וגם אם כן, לא עם סיוע ומעורבות של מדינה זרה – וגם אם כן, לא שהמדינה הזרה הזאת לאחר מכן תחליט מי יקבל איזה תפקיד. מוכן לקבל את זה שהתיאור שלי של המחאה הוא מאוד מינימליסטי. אבל לא ניסיתי לספר עליה בשום צורה. זה יותר לגבי מה האמריקאים עשו, מאשר מה האוקראינים עשו.

      "בסופו של דבר הוא הודח בהחלטת הפרלמנט."
      אחרי הסכם הכניעה להחלפת השלטון עם מנהיגי המחאה. ואחרי שהוא ברח מהמדינה. אני לא מתיימר לדעת את כל הפרטים, כמובן. ברור מהשיחה של האמריקאים וסתם מידע כללי על יחסים בינלאומיים, שמה שאנחנו יודעים זה רק מה שצף מעל פני המים. אבל המעורבות האמריקאית ברורה וכך גם המשיכה בחוטים (לפחות בעיניי). אם, למשל, אנו מסתכלים על הראיות שהיו לנו לפעולות דומות שביצעו האמריקאים ברחבי העולם, אז לרוב היו עוד פחות מהן מאשר כאן. אבל בחלוף השנים אנשי ה-CIA מתחילים לדבר ומסמכים סודיים מתחילים להחשף ומגלים שזה אכן המצב. וכל הראיות כאן, נראות כמו כל אותם מקרים אחרים. אבל שוב, אני לא מתיימר לוודאות. הבהרתי את זה עוד בראשית הטקסט. אני חושב שהשיחה והעברות הכספים של האמריקאים לארגוני המחאה והסיוע להם בתקשורת וכדומה, הם מידע רלוונטי. זה נראה לי ברור לחלוטין. האם אתה חושב שהמידע הזה מבסס את מה שאני חושב שהוא מבסס? מבין שלא ומוכן גם לקבל זאת. אבל עדיין חושב שראוי לדעת שזו אפשרות ובוודאי ראוי לדעת שלכל הפחות, זה מה שהרוסים מאמינים שקרה. אחרת אתה לא מבין מה הם עושים ולמה פוטין קורא להם "ממשלת בובות אמריקאית".

      אהבתי

  17. גילי הגיב:

    במשחק הגדול, אתה מעלה נקודות טובות.
    אבל מה על העם האוקראיני,
    מה הוא אמור לעשות במצב כזה?
    כאשר התורפנות היחידה כלפיו היא ממזרח,
    ולאחר שראה מה קרה בגיאורגיה?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני חושב שעכשיו אין להם ברירה יותר מידי. הם חייבים להתחייב שלא להכנס לנאט"ו.
      רוסיה לא הותירה להם ברירה ואני לא רואה מה זה נותן להמשיך להלחם על זה. למעשה, אני לא הבנתי את ההתעקשות שלא להסכים לכך בטרם לפלישה. שוב, לא אומר שהדרישה מוצדקת אבל זה פשוט לא נראה לי משתלם לאוקראינים. לאורך כל המלחמה הקרה, מדינות שנכנסו למשחק הזה בין המזרח והמערב, נכתשו למוות. אוקראינה היא מדינה שצריכה להיות ניטרלית. לא בשביל רוסיה (למרות שזה כמובן גם אינטרס שלה), אלא בשביל האוקראינים. בעיניי אנשים מהמערב שממליצים להם אחרת, עושים להם עוול. לא דרשו מהם לבטל את הדמוקרטיה או משהו שיפגע בחיי האוקראינים באיזה אופן קיצוני (או לפחות לא קיצוני כמו התוצאה שאנחנו רואים כרגע). האם אני חושב שלאוקראינה יש זכות לעשות מה שבא לה? כן. האם אני חושב שזה חכם ומשתלם לה (בהקשר של נאט"ו והאיחוד)? לא.

      Liked by 2 אנשים

      • אהבתי הגיב:

        1) איפה משאירים פה תגובות עצמאיות ולא דרך הגבה לאנשים אחרים?

        2) אם התכוונת לאנשים הפשוטים במערב- אפשר לחשוב שתמיכה שלהם באזור שלנו לא זרקה עצים לאש הסכסוך ושימרה סבל של פלסטינים במשך עשורים.
        זה כיף לתמוך באידאולוגיות אצל אחרים כשלא אתה משלם את המחיר.

        3) למה להתעלם מהמימד הרגשי והפוליטי בסיפור, של האוקראינים עצמם? האם היה נראה לך משתלם בזמנו להקים את ישראל ולא להגר ל… אמריקה?

        אהבתי

  18. גיל הגיב:

    לא ברור לי למה אתה לא מציין את זה שינוקוביץ עלה לראשונה לשלטון דרך זיוף הבחירות, מה דמוקרטי בזה? מי יודע האם הוא היה מצליח להבחר שוב ב 2010 בלי הזיוף הזה.
    כמו כן, למה אתה מתעלם מכך שהוא עוד בחירות ב 2019? כלומר גם אם נקבל את הטענה שב 2014 ארה"ב ביצעה הפיכה אלימה והציבה שם שלטון בובות מטעמה, אז היו עוד בחירות דמוקרטיות ב 2019, אז זה כבר לא קשור לנראטיב שזה בעצם ארה"ב הציבה שלטון מטעמה ואז דוחפת אותו להצטרף לנאט"ו. השלטון כבר התחלף בבחירות דמוקרטיות מאז אותה הפיכה של 2014.
    אז גם אתה קצת מתעלם מעקרון האוניברסליות שהצבת – ינוקוביץ עלה בצורה לא דמוקרטית דרך זיוף הבחירות ואחרי זה נבחר שוב באופן כן דמוקרטי – זה בסדר ונחשב לגיטימי.
    הפיכה לא דמוקרטית ב 2014 ע"י ארה"ב – השלטון הוא שלטון בובות לא דמוקרטי (ולכן הרצון שלו להצטרף לנאט"ו מגיע מתוך מפעילי הבובות), אבל התעלמות מזה שהיו עוד בחירות דמוקרטיות מאז ב 2019, כלומר המשכיות של התייחסות לשלטון כשלטון לא לגיטימי בלי רצונות משלו על אף שהוא עוד בחירות באמצע.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      "לא ברור לי למה אתה לא מציין את זה שינוקוביץ עלה לראשונה לשלטון דרך זיוף הבחירות" – זה שתי מערכות בחירות אחורה. הבחירות ב-2010 הוגדרו כתקינות ולגיטימיות על ידי המערב והמשקיפים.

      "שהוא עוד בחירות ב 2019? " – אני חושב שהוספתי הסבר לגבי הפרספקטיבה הרוסית על כך מאז תגובתך.

      אהבתי

  19. אדם הגיב:

    תודה על רוחב היריעה ועל ההשקעה- מרענן לקרוא משהו שלא רק מציג את פוטין כחסר רציונליות וכצמא דם, אלא לוקח בחשבון את המאקרו ואת כלל התהליכים הגאו אסטרטגיים.
    עם זאת, נראה שאתה מבסס את התזה המרכזית שלך על ההתערבות האמריקאית ב-2014.
    ברור לכל מי שמעורה בהיסטוריה האמריקאית שארה״ב התערבה באופן בוטה ןשיטתי בפוליטיקה פנימית של מדינות זרות לאורך השנים, באמצעים כאלו ואחרים.
    אבל, טענות כמו ״סביר להניח שלא היה להם את כוח הזרוע הנדרש, לולא התמיכה האמריקאית-אירופית״ חייבות להיות מנומקות יותר.
    האם יש בידיך מידע שמוכיח את עומק ההתערבות האמריקאית? את ההשפעה הממשית שלה על ההפיכה והכוחות שפעלו לשם כך?
    האינטרסים האמריקאיים הם גלויים במובן הזה, והסכם הכלכלי האוקריאני- רוסי, וכל ההתכתשות סביבו היו ידועים לאורך השנים.
    אין ויכוח על העובדה שאמריקה בוחשת בפוליטיקה המקומית בכל איזור בו היא מאמינה שיש לה אינטרס (למעשה כמעט בכל מקום), אבל מכאן ועד לזקוף את הצלחת המהפכה להתערבות האמריקאית? יש כאן קפיצה לוגית.
    אשמח אם תוכל להפנות את הקוראים למידע נוסף ולסימוכין שאולי יש לך בנוגע לעניין.
    עד אז, נראה שאתה מחבר אחד ועוד אחד ומגיע לשמונה, על בסיס הסקה לוגית שאולי היא מחוייבת המציאות, אבל לבטח לא ברורה מאליה.
    האם אפשרי למשל, שהחלפת הממשל הייתה אינטרס אמריקאי אירופאי, כזה שאפילו נעשו צעדים אופרטיביים עבורו, אבל למעשה לא הייתה לו משמעות מהותית בהצלחת ההפיכה?

    אהבתי

  20. אמיר הגיב:

    מדהים מדהים מדהים. נפלא לקרוא כזה ניתוח מעמיק ומבריק. תודה רבה!!! באמת!! עבודה מדהימה. דרך אגב, יש את המאמר הזה בתרגום לאנגלית? היחתי מאוד רוצה לחלוק אותו עם מכרים שטופי מוח בארצות הברית שקנו לגמרי את הפרופגנדה של התקשורת, הפכו ללאומנחם חמומי מוח כתוצאה מכך וקוראים לתקיפה על רוסיה. זה מאוד מאוד חזק בארצות הברית כרגע. התקשורת הסיתה שם כולם ויש להט לאומני למלחמה כמו שלא היה מאז 2002 לפני התקיפה על עירק ואפגניסטן. הם בורים לגמרי לגבי כל מה שיש במאמר.פה ומאוד היחתי רוצה לחלוק את זה איתם, לכן שואל אם יש גם גירסא באנגלית. אם לא המאמר עצמו אז אולי מאמר דומה שאתם מכירים באנגלית שאוכל לחלוק? תודה

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תודה. כרגע אין גרסא אנגלית. יש כל מיני טקסטים שעוסקים בנושא מהזווית שאני מביא כאן גם באנגלית. אישית לא ראיתי את הכל מרוכז באופן שאני ריכזתי (לטוב ולרע) אך באופן מחולק ומגוון יותר, יש הרבה טקסטים. אני מתנצל, אין לי את הזמן לחפש כרגע אבל אולי מישהו יגיב עם הפניה טובה.

      אהבתי

    • Yoav הגיב:

      אני שלחתי והצעתי שירגמו עם הדפדפן. זה לא מושלם כמובן, אבל הטקסט מספיק שווה קריאה כדי שיהיה שווה לקרוא אותו גם בתרגום קלוקל.

      אהבתי

    • playmobil הגיב:

      הרבה מן הדברים מפורטים לעומק באתר consortium news תחת התגית Ukraine

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אכן… קראתי כמובן במהלך העבודה על הטקסט פה. ציינתי שהיו רק מעט כתבות שהציגו את הנרטיב ההפוך ושלך כמובן שם. מקווה שלא תיפגע, אך כשאני אומר "תקשורת", אני לא מתכוון ל'זמן ישראל'.

      אהבתי

  21. ששי הגיב:

    עוד 2 נקודות שצריך להדגיש. ימים ספורים לפני ההפיכה של 2014, הארופאיים בהנחיית ארהב תיווכו בין השלטון לאופוזיציה והגיעו להסכם שבאביב הקרוב (2014) יתקיימו בחירות מוקדמות וכך העם יחליט לאיזה כיוון הולכים. לאחר חתימת ההסכם, הנשיא יניקוביץ הורה לכוחות הביטחון לסגת מהבירה ומקומות מפתח נוספים. מייד לאחר הנסיגה, פרצו כוחות האופוזיציה למוסדות השלטון ויניקוביץ ברח לרוסיה באותו לילה. המערב לא מחה על הפרת ההסכם ע״י האופוזיציה… נקודה שניה, זמן קצר לאחר האנשי הקואליציה הוכו ונעצרו, התמנתה ממשלת בובות פרו מערבית אשר העניקה חוזי עתק לחברות אמריקניות ובניהן גם חוזה שמן להנטר ביידן, בנו של סגן הנשיא נאותה עת…

    Liked by 1 person

  22. GeorgVon1 הגיב:

    מעניין מאוד – תודה רבה. אני אוהב לקרוא אותך גם אם בפעמים שאיני מסכים איתך

    אהבתי

  23. Polina הגיב:

    הי, תודה על הניתוח המרתק!
    אני חושבת שחשוב מאוד להפיץ את זה כמה שיותר.
    לצערי הקריאה קצת ארוכה.
    האם אתה יכול אולי להפוך את זה לסרטון ביוטיוב?
    אני חושבת שאז התוכן הזה יגיע להרבה יותר אנשים.

    אהבתי

  24. Yoav הגיב:

    מה עם צ'צ'ניה? איך מה שקרה שם מתחבר לסיפור?

    ושאלה נוספת מתוך סקרנות: כמה זמן לקח לך לכתוב את המאמר הזה?

    אהבתי

    • לי הגיב:

      8בשורה התחתונה אתה מנסה להצדיק פלישה למדינה אחרת בתרוץ ש"גם אמריקה היתה עושה זאת במצב דומה" וזאת תוך התעלמות רצונו של העם האוקראיני "שיש בו רוב קטן" לנפרדות מרוסיה (הלו, חשבתי שרצון הרוב זו דמוקרטיה) וטענה משונה שהעם הזה (הנפגע והסובל מן הפלישה) ורצונו, אינו רלוונטי לניתוח הסכסוך. וכמובן מתיימר לקבוע מה טוב לעם הזה, במקומו.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        "להצדיק פלישה למדינה אחרת בתרוץ ש"גם אמריקה היתה עושה זאת במצב דומה" " – הבהרתי טוב מאוד שאני לא עושה זאת בתחילת הטקסט ולכל אורכו. אני פוסל את הפלישות של שני הצדדים. להבין מדוע הפלישה צפויה, זה לא אומר שהיא מוצדקת, רק שהיא הסטנדרט בחוקים שקבע המערב.

        "חשבתי שרצון הרוב זו דמוקרטיה"
        כפי שהראיתי ב-2014, כשהיו אלו האמריקאים שסייעו להפלת הממשלה האוקראינית הדמוקרטית, הסקרים אז הראו שהרוב לא רצה בהסכם עם האיחוד האירופי ונאט"ו. אך זה לא עניין את האמריקאים. אני לא מצדיק את האמריקאים או הרוסים אבל אם את לא מוחה כאשר האמריקאים מתעלמים מרצון האוקראינים ומקדמים את האינטרסים שלהם, אז הם ימשיכו לעשות זאת ואז הרוסים או מי שזה יהיה בפעם הבאה, ימשיך לשחק באותם המשחקים. אני מסכים איתך שרצון הרוב זה דמוקרטיה אבל את חייבת לכבד את זה תמיד ולא רק כשזה מתאים לך.

        "העם הזה (הנפגע והסובל מן הפלישה) ורצונו, אינו רלוונטי לניתוח הסכסוך"
        אכן. בדיוק בגלל שהוא הקורבן, הוא אינו רלוונטי לניתוח. בגלל שהאמריקאים והרוסים משתמשים באוקראינים כפיונים, אז למרות שהם הנפגעים, הפעולות שלהם פחות משמעותיות להבנת מקור הסכסוך והדרך לפתירתו. אם שני ענקים זורקים אחד על השני מכוניות מלאות בבני אדם, האנשים ברכב הם בבירור הקורבן, אך הרצון שלהם לא משפיע על ניתוח המצב בכל צורה. לא בגלל שאני לא סופר את הרצון שלהם, אלא בגלל שהענקים לא עושים זאת.

        "מתיימר לקבוע מה טוב לעם הזה, במקומו."
        כמו שאמרתי, אני מתנגד הן לפלישה והן למעורבות האמריקאית. זה שני הצדדים האלה שמתיימרים לקבוע במקומם. את, בהנחה שלא יצאת כנגד ההתערבות האמריקאית ב-2014, מתיימרת או מאפשרת לקבוע במקומם על ידי צד אחד (ארה"ב). אני אפילו פוסל זאת ואומר שלאיש אין סמכות להתערבויות הללו. אבל בהינתן שאת מאפשרת את ההתערבויות האמריקאיות ויש מקבילה שלך במזרח שמאפשרת את ההתערבויות הרוסיות, אז אני אומר דעתי לגבי איך אני חושב שהאוקראינים צריכים להתנהל, בהינתן שתפיסת העולם שלך נכפית עליהם.

        אהבתי

        • לי הגיב:

          זה שלא יצאתי נגד ההתערבות האמריקנית (מאין לך?) לא אומר שאני לא יכולה לחלוק על ההתערבות הרוסית. נכון לעכשיו, זה רצון העם ואתה מתעלם ממנו. האוקראינים הם אכן פיונים וזו בדיוק הבעיה. אתה מתיימר להיות אובייקטיבי ולא לבחור צד אבל כל המאמר הזה עוסק בפרשנות של מניעי פוטין והצדקתם בתרוצים כמו זה שמניתי קודם (כאיחו שאפשר להצדיק עוול בעוול) למרות שאתה מתחמק מהמונח "הצדקה" ומתעקש שזו רק הצגה. אבל הצגה חד ממדית. ככה שגם אתה עוסק כמעט רק בצד האמריקני ועוולותיו ומתעלם כמעט לחלוטין מעוולות רוסיה תחת פוטין. אז לא הצליח לך, עמיין העמדה חסרת הפניות כביכול.

          אהבתי

          • Eishton הגיב:

            לא יודע מה את רוצה. ממש בתחילת הטקסט אני מסביר שאני מביא את העמדה הרוסית בלבד. לא הטעיתי אף אחד. או שלא קראת או שאת מתעלמת. התקשורת הביאה תמונה מערבית ואמרתי לקוראים בתחילת הטקסט שאני מביא להם את התמונה הרוסית. זה לא הטעיה ולא כלום.

            "זה שלא יצאתי נגד ההתערבות האמריקנית (מאין לך?) לא אומר שאני לא יכולה לחלוק על ההתערבות הרוסית. "
            ודאי שאת יכולה, זה פשוט מראה שאת לא מפעילה עקרונות באופן שווה. ואם הרוסים רואים שהאמריקאים מתערבים אז הם מחליטים שגם הם יתערבו. זה לא מוצדק אבל זה ברור וצפוי.

            בכל מקרה, מיצינו. נסכים שלא להסכים. תודה על הקריאה.

            Liked by 1 person

    • Eishton הגיב:

      צ'צ'ניה – מעדיף לא להגיב מזיכרון ברשותך ואין לי זמן לרענן כרגע, אל כמובן שגם שם יש נרטיבים שונים ואני רחוק מהגרסה התקשורתית.
      זמן – אמממ משהו כמו שבוע אינטנסיבי או שבועיים של משרה מלאה בערך.

      Liked by 1 person

  25. Jordan Peterson הגיב:

    אם כל מה שאתה כותב נכון, ואין הבדל בין ארה״ב לרוסיה, סה״כ מדובר במלחמת תודעה. אני אשאל אותך שאלה: איפה תרצה לגור? בארה״ב או רוסיה? אם אין הבדל, היית מוכן שאטיל מטבע והוא יחליט איפה תגדל את ילדיך? אם בכנות התשובה היא כן, בכיף – סבבה. אם התשובה הכנה היא בחיים לא, הייתי בוחר בארה״ב, אז תבדוק מה חסר בכל הטיעונים שלך, שלא מסביר את הבחירה שלך.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני מדבר על מדיניות החוץ של המדינות, לא מדיניות הפנים. לחיות תחת השלטון האמריקאי בארה"ב – נהדר. לחיות תחתית בעיראק או ויאטנם – לא משהו. אז כן, מעדיף לחיות בארה"ב מרוסיה. אבל לא, לא מקבל את מדיניות החוץ של שתי המדינות. וזה לא אומר שאין הבדל בין המדיניות של שתיהן. זה רק אומר ששתיהן פסולות בעיניי. יש עוד מדינות בעולם לבחור מהן עם מדיניות פנים וחוץ ראויות וטובות יותר.

      אהבתי

      • Jordan Peterson הגיב:

        אותם אנשים מחליטים על מדיניות חוץ ופנים. אותם ערכים מניעים אותם, אותה מפה סמנטית של פירוש העולם. לכן ההפרדה הזאת, לפחות בקירוב ראשון, היא מלאכותית ולא משכנעת. ולכן אני חושב שבהשוואה שלך חסר משהו מהותי כי הוא לא מצליח לזהות את ההבדל הזה שגורם לך להחליט חד משמעית על ארה״ב לעומת רוסיה.

        אהבתי

        • אמיר הגיב:

          מה המשמעות של השאלה הזאת? ארה"ב היא חברה עשירה, עם כל השחיתות והבעיות שם עדיף לחיות בחברה מאשר, למשל, בחברות העניות שהיא מנצלת. עדיף ארה"ב מוייטנאם או ונצואלה או עשרות מדינות אחרות שמנוצלות ע"י המערב והאזרחים שלהם סובלים. מה זה אומר לך על ארה"ב בדיוק?

          אהבתי

          • Jordan Peterson הגיב:

            ארה״ב התחילה ממקום הרבה יותר נמוך מרוסיה. הם הפכו לחברה עשירה כי הם עשו משהו נכון. לרוסים יש הרבה יותר משאבי טבע מאשר לאמריקאים, והם חברה ענייה ונכשלת. למה? רוסיה לא מנוצלת על ידי ארה״ב. שאלתי רק לגבי רוסיה (הצדיקה לפי הכותב) לבין ארה״ב (השטן הגדול).

            אהבתי

  26. רודי וגנר הגיב:

    אני בדרך כלל מאוד מעריך את התחקירים שלך וגם הפעם הצלחת לגרום לי לראות את מורכבות הדברים, אבל לצערי לא השתכנעתי בתזה המרכזית שלך, וזאת ממספר סיבות. החשובה שבהן היא העובדה שהרבה מהניתוח שלך מתבסס על הטענה שהאמריקנים יזמו הפיכה אלימה להפלת שלטון דמוקרטי נבחר ב-2014. זו טענה מרחיקת לכת: באוקראינה לא היתה הפיכה צבאית, אלא הדחה של הנשיא ע"י הפרלמנט אחרי סדרה ארוכה של הפגנות סוערות. זה מהלך דרמטי, אבל דווקא כן דמוקרטי: אם בעקבות ההפגנות נגד נתניהו הוא היה מודח ע"י הכנסת, זה היה מהלך דמוקרטי פר אקסלנס. יתר על כן, מאז ה"הפיכה" נערכו באוקראינה בחירות נוספות, והממשלה שנמצאת בשלטון כרגע זכתה לרוב משמעותית בבחירות אלה, כך שהיה ללא ספק לגיטימית.
    התימוכין שאתה מביא למעורבות האמריקנית-אירופית בהפיכה, לצערי, אינם משכנעים. קישור אחד שאתה נותן מוביל ל-rsn – אתר חדשות שמאפשר לקוראי לפרסם מאמרים ומסמן אותם בצורה מובהקת כדעות. "האקדח המעשן" – המקור היחיד שאינו אינטרסנטי או קיקיוני – הוא השיחה המוקלטת. זו באמת לא שיחה נעימה להקשבה, אבל אחרי שהקשבתי לכולה לא מצאתי בה יותר מדיונים על מי מנהיג האופוזיציה העדיף לאינטרסים האמריקניים והאם אפשר לארגן דיונים ביניהם כדי לדחוף לכך -וזאת אחרי שהמחאות כבר החלו. אני מעריך שדיונים מעין אלה מתקיימים בכל מדינה שיש לה אינטרסים במדינות אחרות כשמתרחש במדינות אלה מאבק פנימי. אין בכך הוכחה שארה"ב יזמה את ה"הפיכה" (ולבטח לא האירופים, כי השיחה מראה בבירור שהאמריקנים בכלל לא מתייחסים אליהם).יתר על כן, ברור לחלוטין שהבדלנים הפרו-רוסים והכוחות הפרו-רוסים באוקראינה מקבלים סיוע ותמיכה ממוסקבה באותה מידה.
    מעבר לנקודה הזו, הטיעון שלך על נאט"ו ודוקטרינת מונרו מחזיק יותר מים, אבל יש בו כמה כשלים. הראשון הוא שארה"ב הגיבה באזהרות ובאיומים כאשר הוצבו טילים וכוחות צבא רוסיים בקובה, לא כאשר קובה "פזלה לרוסיה". בקובה היה שלטון קומוניסטי ומקורב למוסקבה במשך עשרות שנים, בתקופה של מתח רב יותר מאשר היום, ולמרות זאת ארה"ב מעולם לא פלשה לקובה. אם ארה"ב או אירופה היו מציבות כוחות צבא באוקראינה, ההשוואה היתה רלוונטית – אבל זה לא המצב.
    נקודה אחרונה היא עניין החברות בנאט"ו. אתה טוען שאוקראינה חברה בנאט"ו דה פקטו, על בסיס הסיוע הצבאי שהיא מקבלת היום מהמערב. אבל זו טענה מוזרה, כי אותו מערב גם חוזר ומדגיש שלא ישלח כוחות צבא להילחם באוקראינה, *מכיוון* שאוקראינה אינה חברה בנאט"ו (סעיף 5 המפורסם). כלומר, יש בכל זאת הבדל בין ברית צבאית מהסוג הזה לבין משלוח נשק ומערכות בעת שהמדינה מותקפת.
    והנקודה האחרונה היא הפרספקטיבה ההיסטורית: התרחבות נאט"ו והניסיון של מדינות הגובלות ברוסיה להתקרב למערב אלולה להתפרש כעדות למגמות התקפיות של נאט"ו והמערב כנגד רוסיה רק למי שלא זוכר את השנים 1945-1990, שבהן רוסיה שלטה באופן אימפריאלי בכל המדינות האלה, אם באמצעות כיבוש ישיר (ברית המועצות) ואם באמצעות ממשלות-בובות (פולין, הונגריה, צ'כיה ועוד). קשה להאשים את המדינות האלה בחשש מפני רוסיה וברצון להשתייך לברית הגנה מפניה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      סדר הפעולות בתיאורך הפוך מהמציאות: היה הסכם בין מארגני המחאה לבין השלטון להקדמת בחירות באופן חוקי ומסודר, בתמורה להפסקת האלימות מצד המפגינים. הם הפרו את ההסכם, ינוקוביץ ברח מהמדינה בחסות האלימות והפחד ממה שיקרה לו (לא שאכפת לי במיוחד. עוד מושחת) ורק למחרת הפרלמנט הצביע על הדחתו, כשכבר לא היה במדינה.

      "הממשלה שנמצאת בשלטון כרגע זכתה לרוב משמעותית בבחירות אלה, כך שהיה ללא ספק לגיטימית." – אנחנו אף פעם לא לחלוטין יודעים, אך נראה שכך המצב מבחינת תקינות הבחירות. הוספתי הסבר לגבי מדוע הרוסים לא רואים זאת כך בחלק הרלוונטי בטקסט. כמו כן, הפלישה הרוסית איננה בגלל הממשלה הזאת ולא בגלל שאוקראינה דמוקרטית או אפילו "פתוחה למערב".

      "אתר חדשות שמאפשר לקוראי לפרסם מאמרים ומסמן אותם בצורה מובהקת כדעות" – לא רלוונטי. המידע הוא שחשוב. האכסניה שולית. יתכן שיש אכנסיות טובות יותר. זה הלינק שהגעתי אליו בחיפושי שלי.

      "המקור היחיד שאינו אינטרסנטי או קיקיוני – הוא השיחה המוקלטת" – אין מחלוקת שהאמריקאים היו מעורבים. הם לא מכחישים זאת. סנאטורים אמריקאים טסו לאוקראינה ותמכו במפגינים. הממשל האמריקאי העביר מיליונים. זה מתועד, רשום ואינו במחלוקת. פשוט האמריקאים מגדירים זאת כ"תמיכה בדמוקרטיה".

      לגבי תוכן השיחה – הבהרתי את עצמי בטקסט. נסכים שלא להסכים.

      "ארה"ב יזמה את ה"הפיכה" " – לא אמרתי שיזמה (אם כן, אתקן). כל המצבעים האלה לאורך ההיסטוריה, בארה"ב ובמדינות אחרות, מתבססים על מחאה טבעית ואז תומכים בה. נניח עכשיו, כשיש הפגנות ברוסיה, אתה יכול להיות בטוח שגורמים מערביים מנסים לחזק אותן. העובדה שיש יסוד אמיתי, לא משנה את קיום המעורבות ואת כך שנדיר מאוד שמחאות לא-אלימות מצליחות להפיל שלטון ללא מעורבות של מדינות זרות. בכל מקרה, זו הפרספקטיה הרוסית. לטעמי מוצדקת, אך בנפרד ממוצדקותה, לניתוח המציאות ולהבנת המצב ופתרונות לו, צריך להבין שזו הפרספקטיבה.

      "ולבטח לא האירופים, כי השיחה מראה בבירור שהאמריקנים בכלל לא מתייחסים אליהם" – לא. היא מראה שלאירופאים היו מועדפים אחרים מלאמריקאים. כולם בחשו. גם הרוסים, כמובן.

      "הבדלנים הפרו-רוסים והכוחות הפרו-רוסים באוקראינה מקבלים סיוע ותמיכה ממוסקבה באותה מידה" – הבדלנים – זה התחיל לאחר ההפיכה. לא היתה לחימה לפני כן.

      "לא כאשר קובה "פזלה לרוסיה"" – כאמור, אוקראינה לא "פזלה". אוקראינה נכנסה דה-פקטו לנאט"ו. אני ארחיב על כך עוד בוידאו שאעלה ובו התייחסות לתגובות גם כן.

      " ארה"ב מעולם לא פלשה לקובה" – ודאי שפלשה. מספר פעמים. ארגנה הפיכות אלימות. אינסוף ניסיונות חיסול. עשורים של סנקציות רצחניות ועוד.

      "אם ארה"ב או אירופה היו מציבות כוחות צבא באוקראינה, ההשוואה היתה רלוונטית" – הן הציבו. אסביר בסרטון. מעבר לכך, השלב שהן היו מציבות באופן פורמאלי (דהיינו, לאחר הכניסה הרשמית לנאט"ו) הוא מאוחר מידי. כאמור, מדינות לא ממתינות למימוש איום. אף מדינה. זה כמו לומר שלאיראן אין כרגע טילים גרעיניים ולכן לישראל או לארה"ב אין "הצדקה" (בחוקי המשחק המקובלים) לפעול עד אשר יהיה אחד קיים בפועל.

      "כלומר, יש בכל זאת הבדל בין ברית צבאית מהסוג הזה לבין משלוח נשק ומערכות בעת שהמדינה מותקפת." – זה כתוב כבר בטקסט.

      " רק למי שלא זוכר את השנים 1945-1990, שבהן רוסיה שלטה באופן אימפריאלי בכל המדינות האלה" – ברה"מ הציעה מיד לאחר מלחמת העולם להקים ברית כלל אירופאית. ארה"ב סירבה. רק אז הרוסים החלו להקים את ברית ורשה מול ברית נאט"ו.

      "רוסיה שלטה באופן אימפריאלי בכל המדינות האלה, אם באמצעות כיבוש ישיר (ברית המועצות) ואם באמצעות ממשלות-בובות (פולין, הונגריה, צ'כיה ועוד)" – בטכניקות אלו ארה"ב שלטה בהרבה יותר מדינות וגם באירופה היו משטרי בובות אמריקאים . גם ארה"ב היא אימפריה ואימריאליסטית. כיום, רק היא.

      "קשה להאשים את המדינות האלה בחשש מפני רוסיה וברצון להשתייך לברית הגנה מפניה." – אני עוסק במציאות ולא ברגשות. אני שואל האם רוסיה תתיר הצטרפות של אוקראינה? לא האם לאוקראינה יש זכות להצטרף. יש לך זכות לעמוד ליד מישהו שיתן לך אגרוף אם תעשה זאת. אבל לייעץ לאוקראינים לעשות זאת ולדחוף אותם אקטיבית לכך, זה לא מוסרי ושגוי. כמעט כל המדינות שעמדו בין גושים ומעצמות לאורך ההיסטוריה (דוגמת פולין למשל) נמחקו או עברו רציחות בקנה מידה מסחרר. אני לא שואל מה הזכות התאורטית של האוקראינים, אלא מה ייטיב עמם. מוזמן להמשיך ולנסות להכניס אותם לנאט"ו כי זה "זכותם". אני חושב שזכותם למדינה בלתי-מופגזת/כבושה/מפורקת, חשובה יותר. אני חושב שהרוסים לא עשו כלום (בקנה מידה צבאי) לאוקראינים עד שנאט"ו נכנס לתמונה. הם יכולים להישאר דמוקרטיה, פרו-מערבית, עם שוק חופשי ועם "פנים למערב". אף אחד לא מונע זאת. הריב הוא רק על ההקשר הצבאי וההתעקשות לא משרתת אותם ולטעמי גם לא את המערב.

      אהבתי

  27. stus הגיב:

    תודה רבה על הניתוח המעניין והמפורט.
    יחד עם זאת, אין התייחסות לסדר העולמי החדש הדיקטטורי שהמערב מנסה לבנות. איפה רוסיה ביחס לזה?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תודה על הקריאה. השינויים הבינלואמיים הגדולים שנמצאים בתנועה ומגבירים קצת כעת, אינם חלק מהסיקור הזה. לא אומר שאין רלוונטיות (קשה לחשוב על משהו שלא רלוונטי לכאלה שינויים), אבל הלכתי על משהו ממוקד יותר כאן ואני לא מספיק מומחה לגבי כלל העולם, בכדי להתבטא בזה מבלי שטרחתי לקרוא קודם.

      אהבתי

  28. monidvir הגיב:

    כל מה שכתבת כאיפכא מסתברא לא מצדיק פלישה למדינה ריבונית וזריעת הרס. מה חושבים דיקטטורים כמו פוטין, ומה האינטרס שלהם, לא צריך לעמוד לנגד עינינו כשאנחנו צורכים חדשות אקטואליה, כשם שלא מעניין מאמר שינסה "להבין" את הנאצים ואת היטלר.
    בכלל, הניתוח המושקע שלך יכול להיכתב בפרספקטיבה היסטורית, נניח בעוד 10 שנים. עד אז יהיו לך יותר כלים לבחון את מה שקורה עכשיו, ולתת תמונה מדויקת יותר, כולל התוצאות.

    אתה לא מדייק בעובדות.
    למשל, בפרק על אוקראינה 2014, אתה מתעקש שההפיכה היתה אלימה.
    הפגנות המונים שגורמות להפיכה הן אכן ביטוי רצון העם, ולאו דוקא בקלפי. זהו כלי דמוקרטי מובהק ולכן ממשיך להיות מוגדר הפיכה עממית. ואם כבר, ההפגנות הראשונות בקייב דוכאו באלימות, וגרמו למאות אלפי (אולי אפילו מיליון) אנשים לצאת לרחובות, בדרישה להתפטרות ממשלתו של וינוקוביץ'.

    גם אם נקבל את הטיעון, המפוקפק למדי, שהאמריקאים עודדו את ההפגנות, הם לא נקטו בדרכי אלימות. אתה מתעלם מלפיתת הרוסים את אוקראינה שנלוותה לה אלימות ממש – למשל, הרעלתו של ויקטור יושצ'נקו.

    הצגת נאט"ו במשוואה – מופרכת בעליל.
    ארגון נאט"ו נועד להגן על המדינות החברות בו מפני תוקפנות. אף חברה לא תזכה להגנה אם היא עצמה תהיה תוקפן.
    הצבת כוחות אמריקאיים על אדמת אוקראינה לא מהווה איום על רוסיה. קודם כל, כי יש מאזן איום ברור של נשק גרעיני, וחוץ מזה: שום מנהיג שפוי לא ינסה לעולם לכבוש את המדינה הגדולה ביותר בתבל. היחיד שניסה, היטלר, הפסיד בגדול. רוסיה חזקה מספיק כדי לעמוד מול כל מתקפה, כולל ממדינות נאטו.

    אגב,
    אילו חיית תחת משטרו של פוטין לא יכולת לכתוב איפכא מסתברא.
    זו סיבה מספיק טובה להיצמד לכלי התקשורת של המדינות הדמוקרטיות, ולקבל מהם את תמונת הרעים והטובים. הסיפור שלהם הוא סיפור אמיתי מהשטח. סיפור עצוב על רמיסת ערכים של חיי אדם.
    ברוסיה הוא בכלל לא מסופר.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      " לא מצדיק פלישה למדינה ריבונית וזריעת הרס" – מובהר בטקסט שזה לא מצדיק, שוב ושוב. זו טענת איש קש.

      "כשם שלא מעניין מאמר שינסה "להבין" את הנאצים ואת היטלר" – השוואה דמגוגית. פוטין לא היטלר, רוסיה אינה גרמניה הנאצית. ובכל מקרה, בוודאי שמעניין להבין מה הנאצים חשבו. העובדה שאנחנו יודעים כיום מה נאצים חושבים, מאפשרת לנו למנוע את הגעתם לכוח. בכל פעם שאנחנו שוכחים זאת או חושבים שאסור להעמיק בכך, נאציזם (או תופעות דומות) חוזר.

      "בפרק על אוקראינה 2014, אתה מתעקש שההפיכה היתה אלימה." – כי הן היו. יש לינקים בטקסט ויש מידע ברשת. נהרגו לפחות מאתיים אנשים ויש אומרים עד אלף. ההפגנות, מראשיתן ועד תחילת 2014, לרוב לא היו אלימות. אך היה שינוי לקראת הסוף ובשינוי זה, היו מעורבים גם הנאצים המדוברים. חפש למשל כיצד הם הציתו עשרות אנשים למוות באודסה או צלפו בשוטרים. בכל מקרה, ינוקוביץ לא ברח בגלל הפגנות לא אלימות. הוא ברח כי הם היו אלימים, איימו לרצוח אותו והפרו את ההסכם להקדמת הבחירות (ואני לא מגן עליו. כל המנהיגים בסיפור הזה מושחתים ויצורים דוחים למדי. לא היה אכפת לי אם היו יורים בו אבל זה רלוונטי להבנת המצב).

      "ההפגנות הראשונות בקייב דוכאו באלימות" – גם. אבל זה קורה בהפגנות בהרבה מקומות בעולם, כולל דמוקרטיות מערביות. זה עוד לא בסיס להפלת שלטון (או שכן, אך זה לא הדרך הדמוקרטית. בכל מקרה, לרוסים לא היה אכפת מהחלפת שלטון, אלא המשמעות שלו – הכנסה לנאט"ו).

      "למשל, הרעלתו של ויקטור יושצ'נקו." – כל הצדדים היו אלימים. אבל הערתך מוצדקת. הועלתה קודם והקונטקסט הזה יוכנס (אם לא הוכנס כבר).

      "ארגון נאט"ו נועד להגן על המדינות החברות בו מפני תוקפנות. " – לא הוא לא. זו ברית צבאית. היא כבר יזמה במלחמות בהן לא הותקפה ואף מחוץ ליבשת שלה. מזכ"ל נאט"ו הראשון הגדיר את מטרתו, כפי שהאמריקאים כמובן רצו (שכן כל אירופה הוחרבה והם נותרו המעצמה היחידה): "לשמור את הרוסים בחוץ, את האמריקאים בפנים ואת הגרמנים למטה".

      "הצבת כוחות אמריקאיים על אדמת אוקראינה לא מהווה איום על רוסיה" – ודאי שכן. אין מדינה שתתיר הצבת כוחות של ברית צבאית שאינה חברה בה (ככל שביכולתה למנוע זאת) על גבולותיה. פשוט אין. כפי שמצוין בחלק על דוטרינת מונרו, בעוד ארה"ב אוסרת זאת בחצי מכדור הארץ, רוסיה רק דורשת זאת בגבולותיה. בכל מקרה, רוסיה מבקשת להצטרף לנאט"ו עוד מלפני הקמתו. ארה"ב מסרבת מזה 70 שנים. אתה לא יכול לומר למדינה שאתה ברית צבאית שרואה בה כידידיה ובו-זמנית לסרב לצרפה ובו-זמנית מתקרב אל גבולותיה. ארה"ב תקפה את ברה"מ ואת רוסיה עשרות פעמים באופן ישיר ומאות פעמים במלחמות פרוקסי. לומר שאין לרוסים סיבה לחשוש, זה בלתי-סביר באופן קיצוני. בכל מקרה, ביחסים בינלאומיים וענייני גאו-אסטרטגיה, מדינות לא מתירות דברים על בסיס איום בפועל, אלא איום תאורטי. זה א.ב. של תורת משחקים וביטחון. אתה מתייחס לאיום תאורטי כאיום בפועל. כל המדינות עושות זאת ובמקרה הזה, זה ממש לא תאורטי.

      "אף חברה לא תזכה להגנה אם היא עצמה תהיה תוקפן." – ודאי שכן. ארה"ב היתה התוקפן בשלל מלחמות בעשורים האחרונים ונאט"ו ליוותה זאת בחלק מהמקרים.

      "רוסיה חזקה מספיק כדי לעמוד מול כל מתקפה, כולל ממדינות נאטו." – אתה חושב במשחק של הכל או כלום. ככה לא נלחמות מעצמות וככה ארה"ב לא נלחמה בברה"מ. אתה יושב על הגבול. אתה מתחיל למממן מתנגדי שלטון וטרוריסטים בצד השני שלו. מתחיל לפרק את המדינה מבפנים. כך האמריקאים ממש עשו לברה"מ ואף לרוסיה מספר פעמים. הסבירות לפלישה של ממש אכן נמוכה מאוד. אך גם זאת – שוב בהתאם לתורת המשחקים ותורות ביטחון מקובלות – לא דבר שמאפשרים. זה לא משנה אם יממשו. השמדה או פגיעה קטסטרופלית, איננו דבר שניתן להסכים עימו, גם לא בהסתברות נמוכה. שאל זאת אחרת: למה נאט"ו צריכה לבוא לגבול רוסיה? היא יכולה לספק אותה הגנה גם מגבול אוקראינה לכל חברות נאט"ו. היא יכולה לספק את אותה הגנה, אם תכניס את רוסיה לנאט"ו. מדוע לא להכניס וכן להתרחב עד אליה?

      "אילו חיית תחת משטרו של פוטין לא יכולת לכתוב איפכא מסתברא." – אתה מסתמך יותר מידי על גופי החדשות שלנו. יש ביקורת ברוסיה והמון ממנה, גם על פוטין. מה שהוא עושה למנהיגים בולטים (נבנלי וכו') זה לא משהו שנעשה בהקף סיטונאי לאנשים הרגילים ברוסיה. לכן אתה רואה עשרות אלפי מפגינים כעת וכדומה. נ.ב. לפני כשנתיים, אוקראינה סגרה את גופי התקשורת של האופוזיציה במדינה (הפרו-רוסים) וישראל סוגרת גופי תקשורת פלסטינים כעניין שבשגרה (לא כוואטאבוטאיזם אבל לפרספקטיבה כשאתה מנסה לצייר את רוסיה כדיקטטורה אבסולטית במקום אוליגרכיה סמכותנית).

      "הסיפור שלהם הוא סיפור אמיתי מהשטח." – בכל העולם גופי התקשורת מנותקים במידה רבה מהמציאות בהקשרי ביטחון וביון. אבל זו סוגיה נרחבת בפני עצמה.

      "ברוסיה הוא בכלל לא מסופר." – שוב, אתה לא מדבר על רוסיה. אתה מדבר על התיאור של רוסיה בתקשורת המערבית. רוסיה זה לא צפון קוריאה ולא גרמניה הנאצית.

      אהבתי

  29. alex waxman הגיב:

    יש מצב לסימוכין לגבי הטענה כי תשלום רוסי לטליבאן היה פייק?
    ממש חידשת לי עם זה

    Liked by 1 person

    • alex waxman הגיב:

      אז בניגוד לטענתך שהמידע הומצא לצורך פגיעה בטראמפ, לכל היותר הייתה הערכת יתר של המהימנות של פרט המידע הזה ע"י המודיעין האמריקאי.
      בכל פעם שאני בודק את אחת הטענות שאתה מעלה אני מרגיש שהיא מוצגת בצורה מסולפת. תפסתי ממך עיתונאי רציני אבל היום אני מבין שאתה עוד קונספירטור. חבל.

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        אינני יודע מתי הגבת ביחס לכל מיני עדכונים שנעשו בטקסט. מוזמן לבדוק את הניסוח הנוכחי והלינקים בו. בכל מקרה, לא היתה הערכת יתר של המהימנות. זה לא נאמר בשום מקום. להפך, נאמר שמראש נקבע שהמידע מאוד לא אמין. למרות שכך, הוא הוצג על ידי פוליטיקאים והתקשורת כאמין מאוד אם לא וודאי. באשר להבדל בין זה ל"מידע מומצא" –

        הניסוח הנוכחי הוא " כיום אנו יודעים שאם היה מודיעין בנושא, הוא היה חלש ביותר ואף גוף ביון אמריקאי לא העריך כי הוא וודאי או אפילו סביר.". אם בניסוח הקודם קבעתי חד-משמעית שלא היה, אכן הגזמתי. אבל שיהיה ברור: זה סביר באותה מידה שלא היה כל מודיעין מלכתחילה ובכל מקרה, מודיעין באיכות נמוכה יש על הכל. כך התבצעה הפלישה לעיראק, למשל. לקחו אדם אחד שהיה לו אינטרס לשקר, הסתמכו על עדות בודדת שלו והציגו אותה כוודאית. הערכות מודיעין באיכות נמוכה לא יוצאות באופן טבעי מגופי הביון. פוליטיקאים לא מקבלים דו"חות שכאלה (רק לאחר שזה מגיע לרף גבוה יותר זה מטפס בשרשרת). כשאתה רואה הערכת מודיעין חסרת ביסוס שלפתע מופצת בתקשורת, במיוחד כאשר היא רלוונטית לסיטואציה פוליטית (טראמפ-רוסיה) ובטחונית (טראמפ ביקש לסגת מאפגניסטן), הערכה סבירה היא להסיק זדון. פשוט כי ההערכה הנגדית, היא שבטעות מודיעין שכלל לא אמור לעלות בשרשרת, הגיע לפוליטיקאים ולתקשורת, בעודו במקרה גם משרת אינטרסים מסוימים. אלו טקטיקות שגרתיות של גופי ביון ופוליטיקאים. כמובן, לא וודאי ומתנצל אם היה כתוב אחרת, אך עדיין, לדעתי, זו הערכה הסבירה ביותר.

        בכל מקרה, זה בשולי הדברים ולא קשור לנושא התחקיר עצמו. מה עוד הרגשת שמוצג בצורה מסולפת?

        אהבתי

        • זכרון ארוך הגיב:

          היה בונקר ענק של חל"כ בפאלוג'ה שפוצץ ע"י האמריקאים
          והרג המונים בעיר הזו (שכן ממערב לה ואז באה רוח מהמדבר והעיפה את ענן החל"כ עליהם).
          היה בעירק מפעל חל"כ מתוצרת חברת בכטל האמריקאית שנמכר לסדאם חוסיין ע"י דונלד רמספלד.
          היו לסדאם 4,500 טנקים ו-5,500 תותחי-שדה, שזה המון.

          אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אינני יודע למה אתה מגיב ולדעתי אתה בשרשור הלא נכון.

            אהבתי

          • זכרון ארוך הגיב:

            זה בקשר לטענה שאמריקה כאילו "שיקרה" לגבי מודיעין נשק להשמדה המוני בעיראק.
            היא פשוט מסתירה שהיא איפשרה את הנשק הזה ואת הנזק שנגרם גם בגלל מגושמות תגובתה
            .

            אהבתי

        • alex waxman הגיב:

          קראתי את העריכה והיא אכן זהירה יותר. אני חוזר בי מההאשמות הקצת קשות. אולי פשוט תנסה להיות זהיר ופחות פסקן היכן שאתה לא *יודע* משהו אלא רק מעריך?
          תודה על הכתיבה. זאת אכן נקודת מבט שלצערי לא מציגים בתקשורת.

          אהבתי

          • Eishton הגיב:

            אתה יודע… יש לי עוד עבודה רגילה ועוד משפט פלילי על תחקיר אחר ואני חוקר וכותב את הטקסט הזה בשבוע. יהיו טעויות. אני צריך להחליט אם להיות רלוונטי או כירורגי. זה לא שלא ידעתי שזה לא הסטנדרט שאני מעדיף בשגרה אבל אני מביא הרבה עוגנים לתזה שלי כאן ולכן, אני בנוח עם האפשרות שאחד או שניים יתנתקו, מבלי שהספינה תסחף. אידיאלית, אם היה לי מימון, היה כמובן עורך שבודק את הלינקים והטענות. זה לא שאני מנסה להטעות אבל חלק אני כותב ברצף כתיבה מאוד מהיר ולעיתים אתה עיוור להטיות של עצמך. אז כשאין עורך, אתם העורכים. אני רואה בקוראים כחלק מתהליך הכתיבה. הפרסום זה לא הסוף (לעומת המקובל בתקשורת).

            אהבתי

  30. אני הגיב:

    שלום,
    המאמר פוקח עיניים וכתוב בצורה יפה ומראה עוד כמה כיוונים של העניין, כל הזמן אני מרגיש ולא רק בהקשר הזה שמראים לנו רק אפס קצה של כל עניין, לפי האג'נדה והאינטרסים של מי שמכתיב אותה והתקשורת משתפת פעולה בשטיפת המח של ההמונים, גם בישראל, כל העניין של שמאל וימין זה הרבה מעבר למה שמוצג.

    יש לי בעיה עם הטיעון של "מה שאסור לרוסיה, מותר לישראל", כתבת : "אותו כנ"ל תקף גם לצביעות של התקשורת הישראלית בהעלאת טענה זו, בו-בזמן שישראל תוקפת ומפגיזה כל שני וחמישי בסוריה ולבנון, בכל פעם שאלו מכניסות לשטחן נשק או כוחות איראנים. האם לאותן מדינות אין זכות ריבונית להכנס לברית צבאית עם איראן ולהציב טילים איראנים בשטחן?"
    אירן מודיעה בקולה היא שהיא רוצה להשמיד את ישראל, המדינות לא נכנסות לברית צבאית עם אירן, מטרתה המוצהרת של אירן היא להתקרב ולפגוע בישראל מה שאין כן בכל הנושא של המערב ורוסיה, כך שהטיעון הזה ממש לא נכון וממש אין מה להשוות.

    אהבתי

    • ehhh הגיב:

      אבל… אתה חייב הודעות שמתכוונים להשמיד אותך כדי שתדע לתקוף לפני שתוקפים אותך?
      לא מספיק שהמדינה תהיה נגדך (ואימרות על הרשע הרוסי הן כבר סטנדרט בתקשורת האמריקאית) ויהיה לה, בנוסף, גם אינטרס לשדוד אותך- תחליט להציב סוללות טילים בקרבתך?

      לרוסיה יש את הפריוולגיה של לא להיות כה רופסת כמו ישראל.

      אהבתי

  31. davidohayonnlp הגיב:

    קראתי הכל, אפילו פעמיים.
    היכולת שלך למצוא זמן וליצור כזה מאמר בהחלט מרשימה, שאפו.

    ואני שואל את עצמי, מה המטרה בכל זה?
    מהי מטרתך?
    אין חדש תחת השמש!
    מעבר לקונפליקט הידוע לכל בין המערב לצד האדום, מעבר לכך שהכל מוטה בתקשורת וממשלות מוטות בידיי האליטות השולטות בעולם.
    ומעבר לכך שתרבות המערב שרבים כאן כל כך מתאמצים לאמץ וגם אתה בניהם, היא מקור כל הרע, עוד כשהתרוצצו כאן רומאים ואף טרם.
    זה שתקשורת נשלטת ומוטה וזה שקיימים אינטרסים לכל השחקנים, הנובעים מצורך מובהק בשליטה, בין אם כלכלית או אסטרטגית, סיים שיט.
    כלל הפעולות ללא יוצא מן הכלל הינם ביטוי של פחד. אין פה לאבידאבי..
    אבל כן יש אלהים ובריאה שתמיד הייתה מדוייקת באופן מופתי על כל המתרחש בה, נרצה או לא.
    בין אם רוב דברייך כאן בהחלט יש בהם אמת ואף בין אם מוטים רגשית או שכלית בתוכך.
    עדיין אני מנסה להבין לאן זה אמור להתגלגל, כלומר מעבר לדיונים המוכרים לכולנו בכל רחבי הרשת והמדיות השונות, של טוב או רע, נכון או לא נכון, מי צדק ומי טעה, שאין בהם יותר מרעיונות וסיפורים בהם כולנו אוחזים, מי לצד זה ומי לצד זה, כולם נועדו להזין את האגו ולתפוס צד בנסיון להגדרה עצמית בתוך כל הכאוס הזה לכאורה שנקרא חיינו, איך זה באמת מקדם דבר מה מלבד להביא את פני הדברים לאנשים שפחות רואים את התמונה המלאה.
    כעת זו מלחמה באוקראינה, אך "השיטה" הזו נוגעת בכל רובד גלובלי ובסופו של דבר גם ספציפי יותר, מה שנקרא דרכו של עולם, או נכון יותר לומר, דרכם של בני האדם לצערי.
    סופו של תהליך להגיע למיצוי, של מערכות ותבניות, להתפרק, של גבולות להתמוסס ושל לבבות להתרחב לשנועדו להיות במהותם, מעבר להאדרת האינדיבידואל ותפישת הנפרדות הגורמת לכל זה לבוא לידי ביטוי גשמי בפועל בכל רגע ורגע, בכל מקום בעולם.
    רבות הן דרכי הטבע, פעמים שהוא מתקן סטייה כזו או אחרת, מחריב יסודות ובונה חדשות לבקרים, גם בדרכים כואבות.

    בכל מקרה נהניתי לקרוא, אהבתי את האירגון והסדר שיצרת כאן.
    ממליץ באם המטרה היא באמת להעלאת מודעות ולא דברים אחרים. להקליט אותך או אחר מקריא זאת, עם לינקים להפניית מקורות כפי שעשית כאן. על מנת להגיע לכמה שיותר בני אדם.
    ובהמשך תרגום לאנגלית, על אף שאני סבור שקיימים עוד רבים במדינות אחרות העושים כדוגמתך.
    תודה

    אהבתי

  32. סיד הגיב:

    תודה רבה על מאמר פוקח עיניים. שנים אני טוען ש"האיש הרע" בעולם הוא קודם כל ארה"ב – עוד מאז הנרטיב והסרטים ההוליוודים על אכזריות האינדיאנים – בעוד שהמתיישבים האמריקנים טווחו בהם.
    ולגבי הגהה – יש לך די בהתחלה שתי כותרות דבוקות (גם האמריקאים חושבים כךגם האמריקאים חושבים כך)

    אהבתי

  33. Max הגיב:

    ערוץ היוטיוב- Democracy Now נפל לא מעט פעמים בדיווחי כזב. זה אינו ערוץ אמין והוא ערוץ עם אג׳נדה מאוד ברורה. בהקשר שלנו- אנטי ישראלית מובהקת.
    לא אופתע אם נגלה שהוא מקבל תרומות או ממומן מאי אלו אישים או ארגונים.
    ועכשיו לשאלתי :)
    הניתוח שלך מעולה, באמת, אתה מגיע לפינות שבחיםי לא נקבל מהתקשורת הקונבנציונאלית, ולועס אותם בשבילנו.
    למה היה צורך להסתמך על מקור מידע כל כך רדוד ובלתי אמין?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הערוץ הוא מקור מידע מצוין בעיניי. מסכים שהוא פרו-פלסטיני, אך גם עמדתי שלי היא שישראל היא הצד שמרבית האחריות נופלת עליו בסכסוך. בכל מקרה, אין גוף תקשורת שאין לו דיווחי כזב וגופי התקשורת המינסטרימיים, הרבה יותר מזה של DN. כך או כך, כל זה לא רלוונטי, שכן אף עובדה בטקסט לא מסתמכת על מידע מ-DN. מה שמוצג משם זה ראיון עם שגריר ארה"ב לברה"מ בזמנו, ג'ק מטלוק. הוא זה שמציין עובדות ולא הערוץ. בכל מקרה, משפט לפני הסרטון, יש גם הפניה לטקסט של מטלוק עצמו. הוידאו הוא רק למי שמתעצל לקרוא. כך שגם אם אתה חושב שהערוץ פסול, אין לזה רלוונטיות למחקר כאן.

      Liked by 1 person

      • אמיר הגיב:

        democracy now כבר כמה שנים נפל להשפעה ממסדית אמריקאית קשה. ראה את הדיווחים שלו על קשרי טראמפ רוסיה ולמשל את הסיקור של המלחמה הזאת שהביאו עיתונאית וושינגטון פוסט קלאסית כדי לשקר שם.

        לצערי הוא הפך להיות כמו עוד כלי תקשורת ממסדי שצריך לראות כנקודת קפיצה שממנה מתחילים להבין את השקר.

        Liked by 1 person

  34. ג'רלד הגיב:

    כתיבה מעניינת. אני מודה שחלק ניכר מהפסקאות קראתי בעיניים של נרטיב פרו רוסי, לא יכולתי להימנע מכך.
    כמה הערות:
    1) בפעם הראשונה שאמרת "התקשורת לא מספרת לכם" זה היה נכון, וגם בפעם השניה. גם בפעם ה-500. אבל אחרי הפעם הראשונה זה לא חיזק את הטיעון שלך, זה החליש אותו. אותה תקשורת מתעניינת בסיפור – והסיפור של רע מול טוב הוא סיפור טוב, וגם לעבות אותו קצת בסיפור רקע זה לא מזיק, כמו שעושים בכל סרט הוליוודי אחרי שנות ה-80.

    2) לא חשפת מידע, אלא ביססת תזה. יש לך תזה מסוימת, מנומקת, והבאת תימוכין ומקורות. אולם, ביסוס התזה אינו לוגי . כתבו בתגובות למעלה שלא התייחסת לאוקראינה והלכת למעשה "מעל הראש שלהם". הנחת היסוד שלך היא שהעימות הזה הוא עימות רוסיה-ארה"ב ומשם נגזרות כל שאר ההנחות שלך. על בסיס זה, אני יכול להניח שכל טיל שנשלח מעזה, רמת הגולן או דרום לבנון לישראל הוא עימות ישראל-איראן וכל מחבלת עם סכין במחסום היא איום קיומי על ישראל. למעשה, זו הגישה של הרבה מאוד מהמערכות הבטחוניות בישראל, שלמיטב זכרוני, אתה לא מסכים איתן, וזה בלשון המעטה. למשל:
    *אין שום התייחסות לאינטרסים הישירים של רוסיה באוקראינה שהם מעבר ל"שגעון גדלות של פוטין", שזה אכן טיעון לא רציונלי. סיפוח אפקטיבי. יצירת ממשל אוהד את המדיניות הרוסית ומקיים איתם שת"פ כלכלי בתנאים עדיפים. צירוף כח צבאי. אני יכול לחשוב על עוד מאות נימוקים הגיוניים יותר או פחות.
    *כל נימוקי הדיפלומטיה ומאזני הכוחות למיניהם. ניתחת אותם היטב, אבל הדגשת את הצד המגננתי של רוסיה כאן. מה לגבי הצד ה..התקפי? בדיוק כפי שארה"ב והמערב מקרבות את אוקראינה לחיקן, גם הרוסים מעוניינים לקרב את אוקראינה לחיקה. אלה עושים זאת כך, וזו עושה זאת כך.
    *רוסיה תקפה בחצי האי קרים למנוע התרחבות של נאט"ו – נפלא, אבל מתי תקיפה היא לגיטימית, ומתי היא לא?
    *אם אוקראינה דה-פקטו בנאט"ו, אז מדוע שאר חברות נאט"ו לא מתגייסות להגנתה? ואם היו מתגייסות להגנתה, מבחינתך זה היה מוצדק, לא?
    *לגבי הממשל הפנימי באוקראינה – מה הרלוונטיות לטיב או לכיצד הגיע לשלטון? נניח וההפיכה ב2014 הייתה נוראית ורצחנית ולא דמוקרטית. נניח. האם זה משנה למשטר הנוכחי באוקראינה? זה לגמרי אגו – "ניצחת אותי באופן לא הוגן לפני 8 שנים – אז היום אני אחזיר לך באופן לא הוגן".
    *אם פוטין מזהיר 10 פעמים ותוקף – מבחינתך זה צפוי. אם זה צפוי – זה הופך את זה למוצדק? גם הממשל האיראני וגם נסאראללה וגם העזתים מכריזים שנים על גבי שנים שיתקפו את ישראל וגם מפרטים איך. אם זה יקרה – זה יהיה מוצדק? כיצד הידיעה של המערב על התוכנית של פוטין גורמת לשינוי כלשהו בנרטיב הרע-טוב?

    3) נקודה חדשה – ארה"ב. נצא מנקודת הנחה שהם שקרנים, מרמים, תוקפים, נוכלים, פולשים וכו'. אין לי בעיה להסכים עם זה לצורך הדיון. הם הם עושים זאת כלפי רוסיה ספציפית? האם לארה"ב יש אינטרס להעצים את עצמה, או להחליש את רוסיה? ובמידה ולארה"ב יש אינטרס להעצים את עצמה *על חשבון* החלשת רוסיה, האם זה לא מקובל בדיפלומטיה?
    כי נראה שכשאתה מדבר על זה מהצד הרוסי – זה נראה לך הגיוני. כתבת מספר פעמים שמתישהו יש גבול, ורוסיה צריכה לתקוף צבאית כי זו הברירה האחרונה לאחר כל ניסיונות נאט"ו וארה"ב להיות אגרסורים כלפיה. אז מה שלרוסיה מותר, לארה"ב אסור?
    הרי לפי ההיגיון הזה אני יכול לבנות הרבה טיעונים. אני יכול לומר שארה"ב מודאגת מהציר אוקראינה-בלארוס-רוסיה, ותתחיל להזהיר את הרוסים לגבי כך. בעוד מספר שנים היא תתקיף בבלארוס. זה יהיה מגננתי מצידה, כי כלו כל הקיצים.
    למעשה אפשר לסכם זאת בשאלה: מתי, לפי הלוגיקה שלך, לארצות הברית יהיה מוצדק לתקוף איזושהי מדינה בעולם? כי אם הם משקרים (אפגניסטן, וייטנאם, עיראק) תמיד, ואכן שעון מקולקל מדי פעם מדייק, מתי הוא ידייק?
    אני, אגב, יכול לומר בקצרה, שחלק ניכר מהשקרים, הכיבושים והמתקפות של ארה"ב נועדו לשמר את מעמדן כמעצמה ולהטיב עם חייהם של האזרחים שלהם. ממש כך. יש קשר ישיר בין להטיל אימה ומורא על מדינות עולם שלישי לבין כוח הקניה של האזרח הפשוט בanytown usa. אם זה לגיטימי או לא – תגיד לי אתה, אבל נראה שזה מה שמדינות עושות, לא? דואגות ל*אינטרסים שלהן ושל התושבים שלהן*. לא באמת איכפת לאף אחד ממוסר, את זה כולנו יודעים. יש פשוט מדינות שעושות את זה טוב יותר ומוצלח יותר כמו ארצות הברית, ויש מדינות שנכשלות בכך, כמו רוסיה. אני לא חושב שיש מחלוקת בקרב 90% מאזרחי העולם באיזו מדינה הם היו רוצים לחיות, ולא רק בגלל מזג האוויר.

    4) התזה שלך, כפי שאני רואה אותה בקצרה, היא שה"תקשורת" בנתה סיפור חד-צדדי כי קל לה להציג טוב-רע. זה נכון מאוד. אבל אחרי כל מה שכתבת, אני עדיין רואה כאן טוב-רע. אז אולי יש סיבה לזה לכך שהתקשורת לא מספרת לנו את כל זה…

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. אוקיי
      2. האוקראינים לא מובילים את הקרב הזה. זו התזה. אתה רשאי להציג תזה אחרת, כמובן. אך כאשר אני מציג את התזה הרוסית ואת שלי, אני לא מחויב להציג ראיות לתזה אחרת, כל עוד הבהרתי (כפי שעשיתי בתחילת הטקסט) שאני עושה זאת. אם יש לך סיבות להאמין שהאוקראינים מהותיים למצב הזה, ציין אותן. אם אמצא אותן רלוונטיות אשלב. אבל לומר שסתם כך אני אמור לשלב זאת – לא מקבל.

      לגבי הפלסטינים – לא אותו מצב לטעמי. יותר מקביל זה אולי חיזבאללה-איראן (כי אנחנו כבר לא בלבנון) או סוריה-איראן. וכן… אם תשאל אותי מה הרלוונטיות של האזרחים הסורים למלחמת הפרוקסי סוריה-ישראל, עדיין אטען שהיא שולית.

      "מה לגבי הצד ה..התקפי?" – לא הבנתי את הפואנטה. שוב, זו הצגת המבט הרוסית. ההתקפי, ממבטם, הוא הגנתי (כשם שהוא כלפי האמריקאים). בכל מקרה, לא היתה מתקפה צבאית, עד 2014. התערבויות? בוודאי. לחץ? בהחלט. אך לא "התקפה". ומפאת שמאותה נקודה אנחנו כבר בהסברים אחרים (המתוארים בטקסט), אינני מבין כוונתך. מוזמן להסביר.

      " מתי תקיפה היא לגיטימית, ומתי היא לא?" – לגיטימי זה יחסי. אני עושה ניתוח אובייקטיבי. דהיינו, אני שולט האם פעולות רוסיה חוגות מהסטנדרט המערבי לפלישות והאם הן צפויות וברות-מניעה, בנפרד ממוצדקותן (באופן אישי, כמובן שאני חושב שאין לגיטימיות. אך בהסתכלות מדינית, אני לא רואה מדינה אחרת מאפשרת לברית צבאי עויינת להגיע לגבולה באופן הזה).

      "האם זה משנה למשטר הנוכחי באוקראינה?" – אני חושב שהוכנסה תוספת בהקשר זה לטקסט מאז התגובה.

      "אם זה צפוי – זה הופך את זה למוצדק?" – עניתי כבר בגוף הטקסט וכאן בתגובה.

      "כיצד הידיעה של המערב על התוכנית של פוטין גורמת לשינוי כלשהו בנרטיב הרע-טוב?" – היא מאפשרת לשקול האם באמת היה ניסיון למנוע את המצב או לדרדר אליו (במכוון או ברשלנות). אם מישהו מרביץ לכל מי שפונה אליו, זה לא מוצדק. אם אתה שולח מישהו (אוקראינים) לדבר איתו ואומר לו שלא יקרה לו כלום, ידיעתך שזה לא כך היא רלוונטית. בכל מקרה, אין מקום לתקשורת להסתיר זאת.

      3. "הם עושים זאת כלפי רוסיה ספציפית?" – כל מדינה שהם החליטו שזה משרת את האינטרסים שלהם, נכון לאותה נקודת זמן.
      "האם לארה"ב יש אינטרס להעצים את עצמה, או להחליש את רוסיה? " – גם וגם, מן הסתם.

      "במידה ולארה"ב יש אינטרס להעצים את עצמה *על חשבון* החלשת רוסיה, האם זה לא מקובל בדיפלומטיה?" – הפלת ממשלות איננה דיפלומטיה וכך גם הבאת כוחות אל גבול מדינה אחרת. לא אומר שזה לא נפוץ, אך זה לא דיפלומטיה. בכל מקרה, אני לא עוסק ב"טוב" או "רע". זה יחסי ואמורפי מידי. הניתוח הוא ריאליסטי: מה היה צפוי שיקרה והאם ההתנהלות משרת את האינטרסים של המערב והאוקראינים, בהנתן המידע.

      "מה שלרוסיה מותר, לארה"ב אסור?" – רוסיה ניסתה לצרף את מקסיקו או קנדה לברית צבאית עוינת ולהציב טילים וכוחות על גבול ארה"ב? ההפך הוא הנכון. אם קראת את הטקסט עד לחלק של דוקטרינת מונרו, אתה רואה שמה שרוסיה לא מאפשרת במדינות הגבול שלה (הצטרפות לברית צבאית שאינה חברה בה), ארה"ב לא מאפשרת בחצי כדור הארץ המערבי. אז שאלתך היא הפוכה: מה שלארה"ב מותר, לרוסיה אסור?

      "מתי, לפי הלוגיקה שלך, לארצות הברית יהיה מוצדק לתקוף איזושהי מדינה בעולם?" – יש הצדקות ידועות. הגנה עצמית מיידית היא אחת מהן (דהיינו, בעקבות תקיפה ישירה ומשמעותית, על ידי המדינה התוקפת עצמה). לאחר מכן זה מתחיל להסתבך ולדעתי, ברוב המכריע של המקרים, לא מצדיק תקיפה. אך ביחסים בינלאומיים תוקפים גם מפאת איום פוטנציאלי ולא רק מימוש בפועל". בכל מקרה, לא התיימרתי לקבוע מתי מותר לתקוף מדינות, אלא רק לבדוק האם הסטנדרט שהמערב טוען שרוסיה חורגת ממנו בהקשר זה, הוא אמיתי או שגם המערב עושה זאת.

      "נראה שזה מה שמדינות עושות, לא? דואגות ל*אינטרסים שלהן ושל התושבים שלהן*." – אכן, למיטב ידיעתי, כשמבצעים ניתוחים לפי אינטרסים בסיסיים יחסית (חמדנות, צרכים בסיסיים – מים, אנרגיה וכו') לעומת כל מה שמוצג בתקשורת בדרך כלל (מנהיגים "משוגעים", תרבות וכו'), אז הקורלציה היא דרמטית לטובת אינטרסים וההסברים של התקשורת לא מחזיקים מים (אבל קלים לעיכול וליצירת "סיפור").

      "אני לא חושב שיש מחלוקת בקרב 90% מאזרחי העולם באיזו מדינה הם היו רוצים לחיות" – אתה מערבב בין מדיניות פנים לחוץ. אני בהחלט מעדיף לחיות תחת השלטון האמריקאי בארה"ב. אני אעשה הכל שלא לחיות תחת השלטון (או השפעתו) האמריקאי בעיראק, אוקראינה (כעת) וכו'. אני לא שופט את מדיניות הפנים שלהם (הגם שיש לי ביקורת רבה גם שם) ואני לא מהלל את המקבילה אצל הרוסים (לגביה "ביקורת" איננה מילה מתאימה בכלל. למרות שראוי לזכור איזו דרך רבה הם עשו ב-30 השנים האחרונות ולא רק להסתכל על המצב בהווה). ניתן לאהוב דברים מסוימים במדינות ולבקר ולדחות טוטאלית דברים אחרים. אני מאוד אוהב את ישראל וסך הכל, אוהב לחיות בה (למרות שהרבה מזה, אני מניח, זה הטיות מכך שנולדתי וגדלתי כאן). אני חושב שמדיניות החוץ שלה היא זוועה מוסרית.

      4. חולק על מסקנתך. אבל ללא קשר, אתה צריך לרצות שהתקשורת תציג זאת. אם המקרה ה"רע" זה שתבחר אם לקרוא ואז אולי תגיד "לא הייתי צריך זאת והגעתי לאותה מסקנה", זה לא מצדיק את המקרה הרע באמת: כשהיא תבחר זאת עבורך ותשגה לחלוטין (דוגמת אי-קיום ראיות לנשק להשמדה המונית לפני הפלישה לעיראק, אי-קיום לראיות לתקיפה לפני הפלישה לויאנטם וכו').

      4.

      אהבתי

  35. מישמיש הגיב:

    ניתוח מעניין ללא ספק, למרות שאיני מסכימה עם הרבה מהנאמר יש חשיבות לדעות שונות, משום שלרשתות חברתיות יש נטיה להציג לקורא מידע שנוח לו לקרוא. אבל יש עניין פשוט יחסית: מניחה שאוקראינה מסתכלת על מדינות שסמוכות על רוסיה (כמו בלארוס) ועל מדינות שהתנתקו (כמו פולין). איפה לאזרח טוב יותר? איפה תוחלת החיים עולה ואיפה יורדת?. הגיוני מאוד שירצו להתנתק מחיבוק הדב הרוסי

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לחלוטין הגיוני. אבל אני לא מתיימר לקבוע בשם האוקראינים והסקרים מראים שזו לא היתה עמדתם בטרם להפיכה ב-2014. מעבר לזה, אני חושב שצריך להיות ריאלים. זה שאתה רוצה משהו בחיים, לא אומר שתקבל אותו. הרוסים לא מוכנים לזה. מוצדק? הוגן? אני חושב שלא. אבל אני חושב שמוטב לאוקראינים לרדת מברית נאט"ו, כי הרוסים לא יתנו לזה לקרות והמחיר שהם מוכנים לשלם בכדי למנוע זאת, כפי שאנו רואים כעת, הוא גבוה מאוד. זאת אומרת, אני מסכים שלגיטימי שהאוקראינים יחליטו בעצמם, אבל להחליט לברוח מהדוב הרוסי על ידי פעולות שגורמות לדוב הרוסי לכבוש אותך, נראה לי כמו היגיון שגוי וחישוב עלות-תועלת כושל.

      כמו כן, רק נבהיר, הרוסים לא מונעים מהם לצאת לאירופה, לרכוש מאירופה, להיות ביחסים כלכלים ותרבותיים עם אירופה, לנהל דמוקרטיה בסגנון אירופאי וכו. ההתנגדות היא ספציפית לשת"פ הביטחוני. זה נראה לי שעדיף להתקפל ממנו, פשוט כי לא נראה שיצליחו לממש אותו גם ככה ושהמחיר על הניסיון יכול להיות קטסטרופלי.

      אהבתי

  36. tpaz76 הגיב:

    איזה הבטיחו? קראתי את הלינק שהפנת לגבי המסמכים מהסכמי 1990,91 בין ברית המועצות (! לא רוסיה) לארצות הברית ואיחוד מזרח גרמניה. בזמנו לא דנו כלל במדינות אחרות כי לא תיארו בכלל שעוד מדינות בזו אחר זו יתפרקו מברית המוצעות!
    ולא היה כל מסמך פומבי חתום בין ארה"ב גרמניה וברית המועצות. היו במקרה הטוב הבטחות בעל פה של ג'יימס בייקר ומכתבים שהבטיח לגורבצו'ב שלא יתקדמו אינצ' מזרחה (והכוונה אז למזרח גרמניה, כי הרוסים פחדו לתת כח לגרמנים שוב…), בקיצור ניפחת משהו מעבר לפרופורציה כאילו האמריקאים מפרים הסכמים ולא עומדים בהבטחות. אני לא מכיר פוליטיקאי אחד שלט הבטח משהו לעמיתו ולא קיים שלא לדבר על מדינה שלא התחייבה בחוזה חתום ותקיים במשך דורות הבטחה עמומה לברית מועצות שכבר לא קיימת (אלא לרוסיה)
    אין בזה שום הצדקה לפעילות הרוסית.
    אם כבר מה שלמדים מחלקו הראשון של המאמר הארוך הזה, הוא שפוטין נוקט באותן שיטות של פרופוגנדה שיקרית כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו באוקרינה, רק בצורה פחות מתוחכמת שדי קל היה להבין שהוא משקר ודי מהר…
    טילים מאיימים? טילים הגנתיים נגד מטוסים מאיימים על רוסיה הענקית? חרטא…

    אהבתי

  37. tpaz76 הגיב:

    יש עוד עיוותים רבים פה.
    מאיפה להתחיל…
    הפילה את השלטון באוקראינה ב-2014 (כשזה סרב להצטרף לאיחוד האירופי ובחר בשותפות עם רוסיה)
    ארה"ב הפילה? נו באמת. מה עם מאות אלפי מפגינים בקייב ובחירות חופשיות למשל? לא סופר אותם?

    טילים איראניים זה מגוחך בעיניך. אתה לא יודע שהאיראנים כבר פיתחו טילים שמגיעים לאירופה? לא רחוק היום שגם לאמריקה, אם ישתפו פעולה עם חברות אחרות של רוסיה (צפון קוריאה למשל…).

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      "מה עם מאות אלפי מפגינים בקייב ובחירות חופשיות למשל? לא סופר אותם?" –
      למיטב ידיעתי, ההפגנה הגדולה ביותר היתה של עשרות אלפים אבל אולי אתה מתכוון סך כל האנשים שתמכו במחאה. אכן, יש לנו את הסקרים ואנחנו יודעים שהיתה תמיכה של מיליונים במחאה. בו-זמנית, אנחנו יודעים שהם היו מיעוט. הסקרים בטקסט.

      הבחירות, מן הסתם, היו לאחר ההפיכה, אז אינני רואה איך זה קשור.

      "טילים איראניים זה מגוחך בעיניך" – לא כתבתי זאת. דיברתי בהקשר של להקים מתקן יירוט בסמוך לרוסיה ולטעון שהוא נועד להגנה מאיראן.
      המנע להבא מהסיומת של נבואת זעם. אני משתדל להשאיר את הדיון כאן בעובדות ואי-אפשר לנהל דיון על סמך תרחישים תאורטיים עתידיים שכאלה, שכן אז כולם יכולים להצדיק את ההווה מפאת ספקולציות לעתיד (לכל הפחות הצג מחקרים שיבססו הסתברות משמעותית המצדיקה את הנבואה שלך).

      אהבתי

  38. tpaz76 הגיב:

    רק שאלה אחרונה לסיכום: מי הם האליטות? :)
    האם הסובייטים/רוסים שמנהלים את המלחמה באוקרינה אליטות?
    האם ממשל סליפי ג'ו אליטות?
    טראמפ? יצרני הנשק?
    אולי המפלגה הקומוניסטית של סין או מנהיגה שיי, או ארדואן, או האייטולות?

    כתבתי בציניות בעצם ציינתי את מוקדי הכח העולמיים בימינו, שבינם לבין אליטות אין שום דבר, אבל עושים בית ספר כבר שנים בפרופוגנדה למערב…

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כל אחד והגדרותיו. מבחינתי, הגורמים בכל חברה אשר יחס ההשפעה שלהם על החברה, נמצא בדיספרופורציה קיצונית מיחס השפעת החברה עליהם (יכולים לקבוע את המיסים לכולם, אך נוטים שלא לשלמם בעצמם, בעלי שליטה משמעותית על התקשורת, אך נוטים שלא להופיע בה וכדומה). כמובן, אליטות שונות רלוונטיות להקשרים שונים.

      אהבתי

  39. רז הגיב:

    היי,
    נחשפתי לטקסטים המושקעים רק היום. זה מאוד נחמד מבחינה היסטורית שכן בהחלט מוצגת תמונה רחבה. עם זאת, תרשה לי לומר לך שכל המלל הזה מיותר אם המטרה היא "לחשוף" שיש אינטרסים שונים לשחקנים שונים בשדה הפוליטי-מדיני-תרבותי. בקורס הראשון בחוג לסוציולוגיה או פילוסופיה במכללה הכי פחות מוצלחת אתה לומד שהכל תלוי הקשר, שאין "אמת", שכל מה שיש אלו הצדקות, הסברים, אידיאולוגיות עקלקלות שכל מה שהן עושות זה לכסות את יחסי הכוח. בקיצור, ברור שאין אמת אחת ובטח שהאמת לא תימצא במנגנוני ההפצה של האידיאולוגיה – כלי התקשורת. עם זאת, זה עדיף על שתיקה וההשתקה שקיימת במערכות טוטאליטריות יותר. זהו. אני וכנראה שגם אתה נבחר בצד הזה של האידיאולוגיה ולא בצד השני, למרות שאין צד שמחזיק באמת. אתה גם יכול לבחור שלא לבחור ולהיות ניהיליסט וציניקן מוחלט, אבל אז תצטרך לכתוב בעילום שם כי במציאות אתה נאלץ לבחור צד.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אתה מדבר על מדיניות הפנים של רוסיה. כמובן שאני מתעדף את מדיניות הפנים של המערב. אבל הטקסט עוסק במדיניות החוץ, כך שטענותיך לא רלוונטיות לנושא (בהקצנה: זה שאני מתעדף את ארה"ב בקולנוע, לא מפריע לי לתעדף את רוסיה בשחמט).

      אהבתי

  40. אביב הגיב:

    זה המון מלל כדי להמנע מההסבר הפשוט שפוטין הוא קסנופוב שלא בריא בדעתו. אפילו מירשהיימר שאתה מקשר אליו פה כמקור טיעון נוסף אמר רק לפני שבוע שלא תהיה פלישה ושפוטין כבר ניצח. זה די מדהים לראות כמה נופלים בכשל הלוגי הבסיסי הזה שיוצא מנק' הנחה שכל מנהיג מדינה הוא בהכרח גורם רציונלי בעל דרישה מספקת לראייה קדימה ויכולת לניהול יציב של מדינה.

    אהבתי

  41. Tal Messica הגיב:

    כל הכבוד. המערב לא לוקח שום אחריות על כל ההרס והמלחמה שהוא זרע ב 20 שנה האחרונות. אני שמח שהזכרת גם את האליטות (הבנקאים, ומשפחות אירופאיות שקשורות ל IMF) שמרוויחות ממצב הפילוג בין מדינות ובתוך מדינות. לצערנו הם תמיד מתקיימים בצללים ודואגים לטשטש את העקבות שלהם. ההסברים שהאזרחים המערבים מקבלים למלחמות הם מאוד שיטחיות (להגן על ״הדמוקרטיה״ או להפיץ אותה) בזמן שהעיניים שלנו עיוורות לחלוטין עם מה שקורה באמת. דרך אגב המאבק של כוחות המערב עם רוסיה קיים כבר למעלה מ 200 שנה.

    אהבתי

  42. יובל הגיב:

    מאוד מעניין, ותודה על ההעמקה. ובכל זאת, הבעיה העיקרית פה היא שאתה לא באמת מביא את הצד הרוסי (או הפוטיני), לפחות לא את כולו. פוטין עצמו הצהיר שאוקראינה כיישות עצמאית היא פיקציה ושהיא למעשה חלק מרוסיה ושפירוק בריה״מ היה משגה היסטורי. אז לו או לך מה להתלונן יותר מדי שהמערב מפרש את התוקפנות שלו דרך הפריזמה הזו. כן, יש גם את עניין נאט״ו כעילה למלחמה וגם אותו פוטין פירט, בעיקר מיד לפני הפלישה עצמה, כי מן הסתם מדובר בשני הסברים שפונים לקהלי יעד שונים (פנימה כלפי העם הרוסי והחוצה כלפי העולם, בהתאמה). שאלתי חברים רוסים (שחיים את מה שקורה שם ולא קשורים לישראל). הם אומרים שהרטוריקה הפרו-רוסית על אוקראינה כפיקציה וחידוש ימי בריה״מ כקדם נועדה לשלהב את התומכים הלאומנים שלו מבית, ושההסברים על נאט״ו הם רק תירוץ לצרכים בינלאומיים.

    (בהערת צד, הם לחלוטין לא מסכימים עם הקביעה שלך שהמצב הדמוקרטי ברוסיה השתפר עם השנים, ממש להיפך – מתארים את פוטין כמו ארדואן, רודן שהשמיד את המנגנונים הדמוקרטיים מבפנים באופן שיטתי ודירדר את רוסיה לדמוקרטיה בשם בלבד, אם בכלל. וממילא כשהשלטון שלו מחסל עיתונאים ויריבים פוליטיים כדבר שבשגרה, אין ממש טעם לדבר על ״כיוון הוקטור״).

    כפילות המסרים הזו וטענות של ״זה רק תירוץ״ הן לא חדשות לאף אחד, בטח לא בישראל. ישראל מחזיקה את הגדה תחת משטר צבאי ובונה התנחלויות בגלל הכרח ביטחוני, או מתוך שכנוע אידאולוגי שהשטחים הם נחלת אבותינו והפלסטינים הם ״אין עם כזה״? תלוי את מי בשלטון הישראלי שואלים ובאיזה יום. הפלסטינים באמת יסתפקו בחזרה לקווי 67׳ וזכות שיבה סמלית, או שזה רק תירוץ בדרך לתכנית האמיתית לזרוק את כולנו לים? רצועת הביטחון בלבנון הייתה הסיבה האמיתית לקיום של חזבאללה כארגון צבאי או רק תירוץ? והר דב אחרי הנסיגה? אם ישראל פשוט הייתה נסוגה גם מהגבעה הרנדומית ההיא ומפסיקה עם הגיחות האוויריות בדרום לבנון, אז היינו מונעים את מלחמת לבנון השניה? ממשלות ישראל בין 2000 ל-2006 דרדרו אותנו אליה בגלל תוקפנות חסרת הצדקה מצדן?

    רוצה לומר, המסקנה שיוצאת מהטקסט שלך הוא שאם ארה״ב והמערב רק היו מכבדים את אותם הסכמים ישנים אז רוסיה הייתה שמחה והעולם פשוט היה סוגה בשושנים. אלא שאני בטוח שההסבר הארה״בי/מערבי למה שאתה מתאר כתוקפנות כלפי רוסיה הוא שאלה היו פעולות שקולות ומתונות והכרחיות לשמירה על הביטחון הלאומי והעולמי. המסקנה שלך היא כמו לומר שישראל צריכה פשוט לסגת מכל השטחים הכבושים בגדה, לעזוב את עזה לנפשה, להניח לפלסטינים להקים מדינה, להפסיק עם פעילות צה״ל והגיחות האוויריות בלבנון ובסוריה, ולעזוב גם את איראן בשקט עם תכנית הגרעין שלה שממילא לפי השלטון האיראני נועדה לצרכי שלום בלבד – והכל יהיה בסדר. זה אומר לבחור להאמין לחלק הדיפלומטי ברטוריקה של מנהיגי המדינות/ארגונים האלה ולהתעלם במודע מהחלק הפחות דיפלומטי (אך לא פחות פומבי וקיים), ולתת המון אמון בטיפוסים שדי ברור שהם די מפוקפקים. מה שאתה דורש מארה״ב, דרוש מישראל, לפחות כתרגיל מחשבתי.

    בסיכומו של דבר, כל העובדות שהבאת מתיישבות לא רק עם הפרשנות שלך שארה״ב דירדרה אותנו למלחמה ניתנת למניעה ושהתגובה הרוסית צפויה ובסה״כ לגיטימית, אלא גם עם הפרשנות המערבית שארה״ב פעלה כאן במסגרת ניהול סכסוך ארוך שנים ובלתי נמנע מול גורם עוין (נשמע מוכר?) וניתבה אותו בזהירות לאורך זמן רב כדי למנוע או לפחות לצמצם את היקף ההתפרצות האלימה שממילא הייתה באופק.

    ואני מבין שכתבת את הטקסט בבחינת ״כל מה שהתקשורת לא מספרת לכם״ ולא כמאמר דעה שבא להצדיק את הצד הרוסי, אבל זה קצת יצא לך ככה בכל זאת.

    אהבתי

  43. עומר הגיב:

    מאיפה המידע על הסקרים שמראים שב-2014 היה רוב באוקראינה *נגד* הצטרפות ל EU?
    אני רואה *בעד* באחוזים גבוהים במספר מקומות:
    https://www.statista.com/statistics/296711/ukraine-survey-on-joining-european-union/
    https://www.bbc.com/news/world-europe-29772078
    http://edition.cnn.com/2014/05/12/world/europe/ukraine-cnn-poll/index.html

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לינק ראשון ששמת – זה מידע על בסיס סקר אך הסקר לא זמין בפועל שם. תשיג את המקור ואתייחס.
      לינק שני – אוקטובר 2014 . זה אחרי ההפיכה כבר. כתבתי בטקסט שאחרי ההפיכה רואים שינוי בסקרים.
      לינק שלישי – מאי 2014. אותו כנ"ל.

      אם תסתכל בטקסט על קבוצת הסקרים שהצגתי, הם מראים את המצב מ-2011 ועד מרץ 2014. במרץ, לאחר נפילת השלטון, כבר רואים את ההיפוך.

      אהבתי

  44. אמיר הגיב:

    סיכום מעולה של עובדות מפתח שלא מופיעות בתקשורת הישראלית.

    כל התקשורת הישראלית היא תעמולה של ארה"ב. זוכרים איך במלחמת עיראק כל אתרי החדשות דיווחו על נשק להשמדה המונית? מישהו שאל את עצמו מאז איך זה יכול להיות שטעות לכאורה של הCIA הופכת להיות טעות של כל אתרי התקשורת המערביים גם במדינות חסות כמו ישראל? איך כל זה לא גרר איזשהו תהליך של בירור אצל העיתונאים שהתבלבלו לכאורה, כאן ובכל העולם? איך עיתונאים שלא עשו את הטעות הזאת בארה"ב פוטרו?

    השאלות האלה נכונות עבור כמה מהאירועים ההיסטוריים שציינת. אין טעם לענות לכל שאלה קטנה או בירור כשכל האווירה היא התעלמות מוחלטת מהכך שהתקשורת בכל מדינות החסות של ארה"ב היא מכונת תעמולה, מערוץ שבע עד הארץ, כולל.

    אהבתי

  45. מעיין הגיב:

    המאמר אכן מפורט ומאיר עיניים, אבל רק בכיוון אחד. זה מקרה קיצוני במיוחד what aboutism. ולא, העובדה שהכותב מצהיר בהתחלה שזה מה שהוא הולך לעשות לא פוטרת אותו מביקורת. גם העובדה שהתקשורת אכן מציגה תמונה חד צדדית ו׳לוקחת צד׳ באופן ברור (מה חדש?) לא מצדיקה (רק) הצגה חד צדדית של העובדות. שלא לדבר על זה שגם הפצצת המידע לא תמיד ממוסמכת. ביותר ממקום אחד ישנה הצגה של תזות שנויות במחלוקת בעזרת ביטויים כמו ׳ידוע ש-׳ או ׳היום אנחנו יודעים ש-׳. הכותב מבקש לא רק שנעצום עיניים לחצי מהתמונה, אלא שנניח מראש שכל הצהרותיו, גם אלה שאינן ממוסמכות, נכונות. לפי הבנתי, תפקידה של תקשורת אחראית הוא הבאת תמונה שלמה ואמינה ככל האפשר כדי שלקורא יהיו את מירב הכלים לפרש מציאות מורכבת. ובפרט שכאן אין, כמו שראינו, מגבלות מקום או אורך. כל אלה, כולל המסגור של המאמר כ׳מה התקשורת מסתירה׳ והאמירות החוזרות ונשנות המאתגרות ויוצאות כנגד נרטיבים תקשורתיים מוטים מעלים את הסברה שמטרת המאמר היא פחות להאיר את עיני הקורא ולתת לו ׳קונטקסט׳ ויותר להתנגח ב׳תקשורת הממסדית׳. גם אם אין ספק שכלי תקשורת מרכזיים מציגים תמונה חד ממדית, האינטרס הציבורי הוא לקבל תמונה רב ממדית של המציאות, והמאמר בבירור לא דואג לאינטרס הזה. ודבר אחרון- מלחמה, פלישה לארץ אחרת וכיבוש הם לא רק אקט פוליטי-מדיני. היא גם ואולי בעיקר אירוע אנושי שבו נגרם סבל וכאב רב לאנשים שאין להם כוח פוליטי בכלל. הראשונים שסובלים במלחמה הזאת הם אזרחים אוקראינים. כמאמר שמתיימר לצאת נגד עוולות מתוך עמדה מוסרית לא ראיתי במאמר כל התייחסות לאספקט הזה של המלחמה, כאילו עצם הפלישה הפיזית וההרג הפיזי (להבדיל מהפוליטי) של הרוסים כלפי האוקראינים אינם קיימים במשוואה. זה כבר כשל מוסרי

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      את חולקת על זכותי לטעון בפני הקורא שאני מביא צד אחד ואז לעשות זאת. זכותך. נסכים שלא להסכים. בעיניי זה לגיטימי, בלתי-מטעה ומתבקש לאור הסיקור של התקשורת בחודשים האחורנים.

      את אומרת שיש דברים שלא בוססו כיאות. ראשית, אני מסכים עמך. יש את הנושא הראשי של התחקיר ויש נושאים עקיפים לו, אותו אני מעלה כהסברי רקע וכדומה. אם משהו ספציפי חסר לך, את מוזמנת להשאיר תגובה לגבי מה את חושבת ששגוי או לא הוכח כיאות. לומר ש"יש דברים בטקסט", זה לא מספיק בכדי להגיב לך. כמו כן, לבחור קומץ דברים שלא הוכחו מבחינתך עד סופם ומפאת כך להציק את כל הטקסט ככזה, זה לא פרופורציונאלי.

      התייחסות לאוקראינים – בהקדמה לטקסט אני מבהיר שאני רואה באוקראינים כקורבן של התנהלות שני הצדדים. מה עוד את רוצה שאומר? שאפרט מקרים שבהם הם נהרגו? את זה יש לך בתקשורת. אף אחד לא חי בבועה וכולם מודעים לכך שיש מלחמה ונהרגים אוקראינים. הבעתי עמדה מוסרית לגביהם, הצהרתי שאני רואה בהם קורבן. זה פשוט לא מספיק מבחינתך. זכותך. אבל הוספת מילים מסביב להצהרה המוסרית, לא הופכת אותה לשונה מהותית מההצהרה. אם אני כותב שהם הקורבן (וכתבתי) ואני כותב שאני פוסל את הפלישה (וכתבתי), לכתוב את זה בקצרה או באריכות לא משנה את העמדה המוסרית שהבעתי (וחזרתי על העמדות הללו שוב ושוב, לאורכו של הטקסט). אין כאן כל כשל מוסרי.

      אהבתי

      • מעיין הגיב:

        היי. תודה על ההתייחסות!
        קודם כל, אתה ולא את:)
        אקדים ואומר שאני רואה באישתון אלטרנטיבה אמיתית לגופי תקשורת מסחריים ואחרים, המציגים עצמם כאובייקטיבים בשעה שהם למעשה מקדמים נרטיבים פוליטיים כאלה ואחרים. למרות שאנחנו חיים בעידן שבו כביכול אין תקשורת שאינה מוטה, אין דיווח אובייקטיבי וכן הלאה, יש עדיין צעדים שכל עיתונאי יכול לנקוט כדי לשאוף, אם לא לאובייקטיביות מוחלטת כי אז לאמינות וליושר מקצועי, ובפרט כשאין עליו מגבלות מקום או אורך דרקוניות. אולי על רקע זה אכזבתי מהמאמר.
        בתגובתך אתה מציג את דברי בצורה מוגזמת, המאפשרת לך לחמוק מהטענה העיקרית. הרשה לי להבהיר. הטענה לא הייתה שהמאמר לא ׳לגיטימי׳, ׳מטעה׳ או לא ׳מתבקש׳. אלה ביטויים מכלילים שלא השתמשתי בהם. הטענה הייתה שהוא מועל בתפקידו כמדווח תקשורתי אמין. כלומר, הוא חוטא בדיוק באותו החטא שבו הוא מאשים את ה׳תקשורת׳. האם זכותך לכתוב באופן מוטה? זכותך, וודאי שבתקופה זו. אלא שבכך אתה מוותר על תפקידך (החשוב בעידן זה) כמדווח אמין.
        שנית, הטענה כנגד אמירות אחדות (לא כולן!) שהן לא מבוססות לא באה לפסול את כל המאמר, אלא לחזק את הטענה העיקרית על דיווח מוטה. רוצה לומר, לא רק שהמאמר מוטה, אלא גם חסר. לא אתווכח על מראי מקומות ספציפיים. זו כאמור לא הטענה העיקרית. מכל מקום, האחריות לדיווח שלם רובצת על המדווח, ולא על הקורא. אם אתה מסכים שישנן קביעות שלא בוססו כיאות, דיינו.
        שלישית, אם אתה רואה את האוקראינים כקורבן של התנהלות שני הצדדים, ואתה פוסל את הפלישה גם מהצד הרוסי, איפה הקונטקסט של זה? היינו- השאיפות האימפריאליסטיות הרוסיות, המעורבות והבחישה הרוסית בחילופי משטר ברחבי העולם, הנטייה הרוסית לשלטון אוטוקראטי-טוטליטארי, פשעי המלחמה הרוסיים וכו׳. אתה טוען שזה קיים ממילא בתקשורת, אבל לא מובן מדוע זה פוטר אותך מחובת הדיווח?יותר מכך- עצם הטענה שהתקשורת המוסדית היא עצמה מדווח לא אמין חותרת מתחת לטענתך. רוצה לומר, אם התקשורת לא אמינה, מדוע שאאמין לה בכלל? ובאותה מטבע- אם הדיווח שלך מוטה, כפי שהוא מצהיר בעצמו (וזאת למרות שאינו מוגבל במגבלות אורך) מדוע שאאמין לו??
        שוב, לפי תפיסתי, האינטרס הציבורי הוא לא לשפוט במלחמת נרטיבים בין גופי תקשורת ממסדיים (בהצלחה ב׳הארץ׳:)) ו/או עצמאיים, אלא לקבל דיווח שלם ככל האפשר. זהו האינטרס של ישראלים כצרכני תקשורת, ובמעגל רחב יותר, של אוקראינים, כמושאי הדיווח עצמו. לאחריות הזאת יש מימד מקצועי- אך גם, בעיניי, מוסרי. ה׳גילוי הנאות׳, שהדיווח עומד להיות במעמד צד אחד בלבד, וההצהרות האגביות על ׳אשמה של שני הצדדים׳, כמו גם שליחת הקורא לתקשורת הממסדית (המוצגת לכל אורך המאמר כלא אמינה על סף השקרנית), ריקים מתוכן (עיתונאי, לא הצהרתי) לא מספיקים כדי שאפשר יהיה להסתמך על המאמר כמקור חדשותי אמין לעומת כלי תקשורת אחרים, ומבטאים את אותו כשל מוסרי שבו מאשים המאמר אחרים.

        אהבתי

  46. Zak הגיב:

    הי אישתון, תודה על המאמר. לא מסכים עם הרוב אבל בהחלט גרמת לי לקרוא ולהתעניין עוד, ועל כך יישר כח.

    כמה הערות ברשותך:

    **כתבת "כל הדיבור על זה שרוסיה מנסה להתרחב, שפוטין מתנהל באלימות באירופה, שיש איזה ניסיון לחזור ל"רוסיה הגדולה" או לאימפריה הסובייטית – כל זה לא היה קיים בתקשורת המערבית או בניתוחי הביטחון של המערב, לפני החלטת נאט"ו ב-2008"

    האמת שפוטין דיבר על התפרקות ברה"מ כאסון נוראי לעם הרוסי עוד ב 2005. האם מדובר על רמיסה לשאיפה להתפשטות רוסית?:אני אשאיר לאנשים אחרים לקבוע

    **כתבת "האם הפלת שלטון בנסיבות שכאלה במדינות בהן למערב אין אינטרס בהפלת השלטון הקיים, היתה נתפסת כ"דמוקרטית"? האם לא ברור כי הבסיס לחוקי המשחק של הדמוקרטיה, היא שלמעט מקרי קיצון חריגים ביותר (שכאמור, אינם רלוונטים לאוקראינה ב-2014), החלפת שלטון נעשית רק דרך הקלפי או בתי המשפט?"

    ובכן יש מקרים שבהם הפגנות המוניות על נושא עמו שחיתות הביאו להפלתו (המוצדקת בעיני) של שלטון שעלה באופן דמוקרטי. דוגמא לכך היא רק שנה לפני יורומאידן ב 2013 אז מוחמד מורסי הודח אחרי הפגנות ענק במצרים (למרות שניתן לטעון שבמצרים אין מסורת דמוקרטית, לפני או אחרי ההפיכה). דוגמא אפילו יותר טובה היא הדחתו של הנשיא ג'וזף אסטרדה בפיליפינים בשנת 2001.

    ** כתבת "לפי המחקר אנו יודעים על 81 התערבויות (פליליות מן הסתם) של ארה"ב במערכות בחירות של מדינות אחרות, כש-68% מההתערבויות נעשו במבצעים סודיים"

    ובכן ה"מחקר" (למעשה ערך בויקיפדיה) מתאר רק 6 כאלה נסיונות במאה ה21 (שתיים בישראל דרך אגב. אנחנו על המפה!), שרחוקות מלהיות התערבויות פליליות.למשל ב 2019 ברק אובמה שכבר שלוש שנים לא היה נשיא הביע תמיכה בטרודו בבחירות בקנדה. אולי זה טעם רע, אבל האם מדובר על "התערבות פלילית" של ממשלת ארה"ב? תסכים איתי שממש לא

    **אתה טוען "פוטין הציע לינוקוביץ מוצא מהבעיה (לצד איומים על ניתוק קשרי מסחר ואנרגיה, לו יבחר באירופה) אוקראינה לא תכנס להסכם בלעדי עם אף אחד מהצדדים ותקבל סיוע ושת"פ משניהם"

    אבל לא מספק סימוכין לטענה הזאת של פוטין (אשמח לקבל אם יש לך). ממה שאני מביו בקרמלין איימו ואף פעלו בדיוק להיפך, סרגיי גלזייב למשל איים עוד ב 2013 לכך שרוסיה לא תוכל עוש לערוב לעצמאות אוקראינה במידה של חתימה על הסכם עם אירופה. פוטין גם פתח במלחמת סחר עם אוקראינה, סגר את המעבר לסחורות ואיים בהפסקה של אספקת גז לאוקראינה ב 2014.

    **אתה חוזר ומתאר את מהפכת יורומאידן ב 2014 כהפיכה שאורגנה ע"י נאט"ו, למשל בקביעה "השלטון הדמוקרטי של אוקראינה (שהתנגד להצטרפות לברית נאט"ו) הופל בהפיכה אלימה שאורגנה על ידי נאט"ו והוחלף בשלטון התומך בהצטרפות לנאט"ו".

    אבל למעט שיחת טלפון אקראית בין שני פקידים אמריקאים לא מספק שום הוכחות לטענה הזאת. למעשה ישנן ראיות מסויימות לכך שינוקוביץ' פנה וקיבל סיוע צבאי מרוסיה לדיכוי ההפגנות. אני זוכר עדיין את המהפיכה שלא היתה פופולרית כמו זו של 2004 אבל עדיין הסקרים מדגימים לדעתי את התמיכה בה אחרי שההתנהגות הבריונית של רוסיה התגלתה. בכל מקרה אין שום עדות לכך שמדובר בהפיכה מערבית, אם יש אשמח לקבל אותה

    בגדול אתה חוזר במאמר על כמה תמות:

    1. נאט"ו נתנה הבטחה לרוסיה שלא להתפשט מזרחה
    2. לרוסיה לא היו שאיפות אימפריאליסטיות לפני 2008
    3. הפיכת היורומאידן ב 2014 היתה קונספיקציה מערבית

    לגבי התמה הראשונה, לדעתי היא בכל זרת שנויה במחלוקת (לא התייחסתי אליה בתגובה ברשותך, כי באמת שאין לי זמן ו כ ח להיכנס לזה). לגבי התמה השנייה, אולי רוסיה לא התנהגה עדיין בצורה אימפריאליסטיות לפני 2008 אבל לפי ההתבטאויות של פוטין נראה שלמדינות ברה"מ לשעבר כן היה ממה לחשוש כבר אז. בנוגע לתמה השלישית הרי שהיא איננה מבוססת ואם כבר אז ההפך הוא הנכון בעיני.

    שוב, אפילו שאינני מסכים עם רוב הדברים אני חייב לציין שגרמת.לי לקרוא ולהתעניין בדברים מזוית אחרת. בשורה התחתונה, זה מה שחשוב

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      "האמת שפוטין דיבר על התפרקות ברה"מ כאסון נוראי לעם הרוסי עוד ב 2005" – אתה מערבב בין מה שפוטין אמר למה שהתקשורת המערבית וגופי הביון של המערב טענו. זה שתי טענות שונות.

      "ובכן יש מקרים שבהם הפגנות המוניות על נושא עמו שחיתות הביאו להפלתו (המוצדקת בעיני) " – בעיניך. אבל אני לא אמרתי "בעיני". אמרתי מה הם חוקי המשחק הדמוקרטים. בכל מקרה, ניתן עוד אולי לטעון זאת באשר להפיכה נטולת תמיכה חיצונית. באשר מתערבת מדינה חיצונית, זה בעיה. לא ניתן כבר לקרוא לזה הפיכה פנימית (לפחות לא באופן בלעדי).

      "ה"מחקר" (למעשה ערך בויקיפדיה) מתאר רק 6 כאלה נסיונות במאה ה21 (שתיים בישראל דרך אגב. אנחנו על המפה!), " – הלינק לויקיפדיה הוא בכדי להקהל על הקוראים, שיוכלו לקרוא הסבר על המחקר ולא אותו עצמו. יש לינק למחקר בתוך הלינק המדובר ושם מפורטות הפעולות. מתוקף כך, כל יתר טענתך מוטעית בהקשר זה.

      "לא מספק סימוכין לטענה הזאת של פוטין (אשמח לקבל אם יש לך)" – זה לא במחלוקת ואני עמוס כרגע לחפש.

      "ממה שאני מביו בקרמלין איימו " – אכן. היה לצד הגזר גם מקל. למיטב זכרוני ציינתי בטקסט משהו על כך. תקן אם אני טועה (ואתקן אם כך).

      " למעט שיחת טלפון אקראית בין שני פקידים אמריקאים לא מספק שום הוכחות לטענה הזאת." – זה לא "פקידים". זה בכירים ביותר במשרד החוץ האמריקאי. יש עוד ראיות בלינקים. האמריקאים מימנו שלל גופים, נתנו סיוע למחאה ועוד. למעשה, האמריקאים לא ממש חולקים על כך. סנאטרוים אמריקאים טסו לאוקראינה והצטלמו עם המפגינים וכו'. הם פשוט טוענים שזה "קידום דמוקרטיה" (שזה נכון אבל לצד קידום מנהיגים של אותה דמוקרטיה, התומכים באינטרסים של ארה"ב).

      "אין שום עדות לכך שמדובר בהפיכה מערבית, אם יש אשמח לקבל אותה" – ההפגנות התחילו טבעית כנגד השחיתות. מבצעים כאלה כמעט ולא נעשים מאפס. הם תמיד לוקחים תנועה אותנטית ואז מתלבשים עליה ומסייעים לה. האם במחאת המילואימניקים בישראל לא היו אנשים שבאמת מחו? בוודאי. אבל, ככל הנראה (לפי פרסומים), נתניהו והליכוד עמדו מאחוריה, במובן של ניפוחה. מחאות באות והולכות. להביא אותן לכדי הפלת שלטון קיים, זה דרמטי.

      ובוודאי שיש עדות. יש לך את השיחה, יש לך את המעורבות האמריקאית והתמיכה בארגוני ההפיכה, את הסנכרון בין המנהיג הנבחר בשיחה למנהיג שנבחר בפועל שבועיים לאחריה ועוד. אם כוונתך שאין הוכחות ברף משפטי, אני חושב שהסברתי זאת בטקסט. זה לא עובד ככה במצבעי מודיעין ויחסים בינלאומיים.

      אני חושב שאת הסיומת כבר כתבת בתגובה אחרת שראיתי כאן וכנראה שהתייחסתי שם, אז נסיים כאן.

      אהבתי

  47. רוני בן אפרת הגיב:

    באופן מוזר לא התייחסת להתערבות הרצחנית של פוטין בסוריה כנגד בני עמו שנלחמו בעד דמורקטיה כחלק מגל האביב הערבי. פוטין מחזיק את אסד, רוצח מושחת בשלטון.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כאמור בתחילת הטקסט ולאורכו, הוא עוסק בזוית הרוסית. אני לא מסכים איתך לגבי התיאור של המתחולל בסוריה, אך בלי קשר, זה לא קשור לטקסט הנוכחי. את הצד האנטי-רוסי כולם כבר שמעו בתקשורת. כאן המטרה היא להציג את הצד השני בלבד.

      אהבתי

  48. רודי וגנר הגיב:

    כתבתי תגובה ארוכה ומפורטת, ולאחר כ-24 שעות שבה המתינה לאישור היא נעלמה לגמריי, כך שגם אני לא רואה אותה. הכל בסדר? קרה משהו? התגובה עדיין ממתינה לאישור?

    אהבתי

  49. אסף הגיב:

    קודם כל, תודה על התחקיר. כמו אחרים כאן גרם לי לפרספקטיבה שונה לחלוטין בקשר לסיכסוך.
    אני עדיין עובר על הטענות והלינקים אבל משהו אחד צרם לי במיוחד: ההתייחסות לפרשת המחשב של האנטר ביידן.
    לפי מיטב ידיעתי מעולם לא הוכח שג'ו ביידן אכן היה מעורב בעניין והמשפט "בבירור מדובר בעסקת קח-תן בתמורה להשפעה של אביו" אינו מגובה בשום ראיה.
    אני לא חושב שמישהו משלה את עצמו שלא ייתכן שזה יתרחש, או שדברים כאלה לא קורים, אבל כל עוד אין הוכחות
    הייתי מעדיף להתייחס לג'ו ביידן כאל חף מפשע במקרה הזה.
    שורה תחתונה: אני לא חושב שהטענה הזו עומדת בסטנדרטים שלך.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      לא התכוונתי שההשפעה יושמה בהכרח. כוונתי היתה מה שנקרא במערכת המשפט ובמקרים של שוחד או הפרת אמונים "שלח לחמך על פני המים". לפעמים זה עובד ואתה משיג השפעה בפועל ולפעמים לא. אבל ברור שהם לא בחרו בהאנטר בגלל כישוריו. אבל אני מסכים שהניסוח אינו כירורגי מספיק. אתקן זאת עכשיו.

      אהבתי

  50. רודי וגנר הגיב:

    ועוד שאלה, ברשותך:
    אתה כותב " זה לא שרוסיה חיפשה מלחמות בעצימות נמוכה באותן מדינות, אלא שמלחמה שכזו היא הפתרון הסביר ביותר שהם מצאו לעצור את ההתרחבות של נאט"ו."
    זו מניפולציה קצת צינית, אבל יש בה היגיון לאור החשש של פוטין מהתרחבות נאט"ו, אבל הנה הבעיה: נראה שהאסטרטגיה הזו עובדת: צירוף גיאורגיה ואוקראינה לנאט"ו אינו על הפרק. אם זה כך, למה לפוטין לתקוף? הוא קיבל את מה שרצה בעלות הרבה פחות גבוהה, למה לו לצאת למלחמה?

    אהבתי

  51. yaron הגיב:

    מאמר מרתק ומקיף, למרות שאני לא מסכים עם כל ההנחות, אני בהחלט מסכים עם הניתוח, ההשוואה, ועם האשמות אל מול התקשורת שהיא כלי שרת של התאגידים הענקיים ששוטלים כיום במדינות "דמוקרטיות". אמשיך לעקוב

    Liked by 1 person

  52. עומר הגיב:

    א. הבאת הוכחות עקיפות להתערבות אמריקאית בבחירות 2014. אבל מה האינטרס האמריקאי? "הרחבת נאטו" זה לא אינטרס. בטח לא לארהב של העשור האחרון שפחות ופחות מתעניינת בסכסוכים בינ"ל, שאינם נוגעים לה ישירות. אוקראינה מדינה ענייה וזניחה. אז שתצטרף לרוסיה. למי איכפת?
    ב.השיחה המדוברת שהבאת? מישהו בממשל האמריקאי אישר? איזה כותרות זה תפס בעולם? אולי זה פייק או הוצא מהקשרו?
    ג. עבודתך יסודית אבל נדרשת עריכה משמעותית בכדי שיהיה קריא יותר. בוודאי טקסט כזה ארוך
    ראשית הייתי מדגיש משפטי מפתח. שנית, נותן כותרות שמסכמות את הטענה בתחילת הפסקה. נותן את תמצית הטענה ואז צולל פנימה (למי שמעוניין). אני בטוח שהרבה ויתרו לאור אורך הטקסט.

    תודה על ההשקעה

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      א. מתנצל אך זו אי-הכרה של ההיסטוריה של נאט"ו. ארה"ב היא שדוחפת להרחיב את נאט"ו מאז ומעולם. מה האינטרס? מלא אינטרסים. בעיקר, נאט"ו היא ברית אך בעליונות אמריקאית. כפי שאתה רואה כעת, לאירופה אין צבאות של ממש, בגלל שנאט"ו – דהיינו ארה"ב – לוקחת את התפקיד הזה בפועל. זה עולה לאמריקאים מצד אחד, אך מאוד רווחי מאחד ובנוסף, נותן להם שליטה על אירופה. איך השליטה? מרבית הנשק בנאט"ו הוא שלהם, מה שאומר שכל המדינות צריכות לקנות מהם ושאם הן צריכות חימוש מחדש, עידכונים, תיקונים וכו', הן תלויות בארה"ב (יכולת לראות זאת גם בישראל, כאשר במבצעים בעזה ארה"ב מחליטה אם כן או לא לחמש אותנו מחדש בכל מיני נשקים, מה שנותן לה כוח על ההחלטות והפעולות שלנו). זה נותן לה גישה לשיקולי אנרגיה באירופה (מאות מיליארדי דולרים בשנה) ועוד. יש המון שיקולים, אך אין שאלה שזה אינטרס אמריקאי. מזכ"ל נאט"ו הראשון הגדיר את המטרה שלה: "להשאיר את הרוסים בחוץ, את האמריקאים בפנים ואת הגרמנים למטה". יש פה, כמובן, גם אלמנטים של הגנה על אירופה, אך אמריקה לא עושה זאת מטוב ליבה (כשם שאף מדינה לא תעשה זאת), אלא כי זה משמר את ההגמוניה שלה ביבשת.

      ב. השיחה מאושרת על ידי האמריקאים. אין מחלוקת שהיא אמיתית וגם המתועדים בשיחה מודים בכך. בעולם המערבי הוצג בעיקר ההקשר של הזלזול באיחוד האירופי. ביתר העולם (דהיינו, מרביתו) הוצג ההקשר של שליטה באוקראינה.

      ג. לכן יש גם גרסאות וידאו (שתתפרסם בקרוב לטקסט זה)

      אהבתי

  53. פלג הגיב:

    המידע חשוב ביותר. יותר מכל עם אחר עלינו להיות מפוקחים. אך ההיצג הרחב שאתה פורש לנו אינו מסתיים במסקנה "פוטין צודק בפלישתו" אלא בהיותו חלאה בין חלאות שדינו פח האשפה של ההיסטוריה. הראיות נגד ארה"ב לא רק שאינן מצדיקות פלישה לארץ כלשהי אלא תומכות בהיותה גם פשע וגם איוולת, כפי שהסתיימו רוב הפלישות האמריקאיות והרוסיות ובכלל הנרטיבים של המאה העשרים. זו המסקנה המתבקשת ממאמרך ולא ש"צריך לבדוק את כל הקונטקסט" (מה שנכון).

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      הטקסט נפתח בפסילת מוצדקות הפלישה ולאורכו נאמר שוב ושוב שאין לה הצדקה עקרונית, אלא רק שהיא מקובלת וסטנדרטית בחוקי המשחק המערביים (דהיינו, לא מוצדקת יותר או פחות מהפלישות של ארה"ב לעיראק וכו').

      אהבתי

  54. רודי וגנר הגיב:

    אני רואה שהתגובה שלי לא מופיעה, ואילו תגובות מאוחרות יותר שהגבתי כן, אז אניח שהיא אבד (אולי מסיבה טכנולוגית ואולי פשוט לא לחצתי send).
    הבעיה העיקרית שאני רואה בתזה שלך היא שאבן הבניין העיקרית בה – הטענה מרחיקת-הלכת על "הפיכה אלימה בתמיכת האמריקנים" שכביכול התרחשה ב-2014 – נשענת על מעט מאוד סימוכין. רוב ההפגנות לא היו אלימות, וכשהיתה אלימות, ממש לא ברור מי פתח בה (אפילו הקישור שאתה מביא, מה-bbc, טוען שיש הרבה תיאוריות קונספירציה לגבי ההפגנות אבל לאף צד אין ממש הוכחות). הנשיא ינוקוביץ' – שהיה, אגב, אחד המנהיגים המושחתים ביותר בעולם לפי ארגון Transparency International – נמלט מהמדינה רק לאחר שחתם על הסכם עם מנהיגי האופוזיציה במטרה לעצור את שפיכות הדמים, ורק אז הודח מתפקידו בידי הפרלמנט. אם נתניהו היה מתפטר בלחץ ההפגנות נגדו, זו היתה הפיכה אלימה?
    בנקודה החשובה ביותר, שהיא המעורבות-כביכול של המערב ב"הפיכה", הראיות שלך מינימליות: מאמר מאתר שבמובהק מוגדר כאתר של תוכן קוראים (reader supported news) ונכתב בידי עיתונאי לא מוכר; כתבה מ"הארץ" על סגירת עיתונים פרו-רוסיים ב-2021 (זה הרבה מים מתחת לגשר מאז 2014); כתבה ישנה של ה-bbc על מישהו שמספר על מישהו אחר שנתן לו רובה ביד במהלך המחאה; וכמובן, שיחת הטלפון המפורסמתת.
    אז הקשבתי לשיחה הזו וקראתי את התמלול שלה, וגם אם היא אכן מראה על יהירות אמריקנית וזלזול במדינות אחרות, אין בה שום הוכחה לכך שהאמריקנים תכננו את ה"הפיכה", אלא פשוט דיון לגבי מי המנהיג העדיף עבורם, והחלטה לדחוף את כל השחקנים לקבלת ההחלטה הרצויה. לא מושלם, אבל רחוק מ"תכנון הפיכה", ואני יכול להבטיח לך שבקרמלין יש שיחות כאלה מדי יום.
    מעבר לכל זה: כמה חודשים אחרי אותה "הפיכה אלימה", כביכול, נערכו באוקראינה בחירות דמוקרטיות ונבחר נשיא חדש. אז גם אם למשך כמה חודשים היתה ממשלה בלתי-לגיטימית (נניח), מאותו רגע הממשל באוקראינה והחלטותיו הם הדמוקרטיה, ומי שמנסה לערער עליהן (קרי: הרוסים) הוא התוקפן.
    דרך אגב, אני מסכים אתך לגבי העובדה שפוטין אינו משוגע או מגלומן, ושפעולותיו מבוסס על היגיון אסטרטגי ועל רצונו להגן על האינטרסים של רוסיה – אבל זה לא אומר שהוא צודק.

    אהבתי

    • Zak הגיב:

      מסכים. התמה של אישתון (עד כמה שאני מבין אותה) מושתתת על שלושה רכיבים עיקריים

      1. נאט"ו הפרה התחייבות שנתנה ב 1990 שלא להתרחב מזרחה
      2. לרוסיה של פוטין לא היו שאיפות התפשטות לפני 2008
      3. הפיכת יורומאידן של 2014 היתה קנוניה אמריקאית ("השלטון הדמוקרטי של אוקראינה (שהתנגד להצטרפות לברית נאט"ו) הופל בהפיכה שאורגנה על ידי נאט"ו")

      באם ניתן להתווכח אם סעיפים 1 ו 2 נכונים או שגויים, זוכים לביסוס הולם או לא – ככל שהדברים נוגעים לסעיף השלישי, פרט לשיחה אקראית בין שתי פקידים אמריקאים (שכמוה אפשר לתאר מתרחשות לא מעט מדי יום) אישתון לא הציג שום ראייה שמחזקת את הטענה הזאת. בעיני זה לא רציני

      אהבתי

    • אני נוטה להסכים. יש פה טיעון עיקרי ומשמעותי אחד והשאר קצת לא רלוונטי-אמריקה עודדה ותמכה בהפלת הממשל האוקראיני ב 2014. אני מסכים שאישתון היה צריך לבסס זאת יותר, בטח כשיש גם עדויות לצד השני, ובטח בהתחשב בכך שלרוסיה יש מסורת הרבה יותר רלוונטית וחזקה בדיכוי הפיכות שאינן לרוחה-ראה ערך בלרוס. אבל רודי, לדעתי אתה סותר את עצמך. אם ינקוביץ' חתם על הסכם במטרה "לעצור את שפיכות הדמים", אז כן-היתה פה הפיכה אלימה. בסדר, אולי לא ערפו את ראשו וטנקים עלו על הפרלמנט, אבל אלימות היתה שם.

      אהבתי

    • עומר הגיב:

      אם ינקוביץ' נכנע בשביל לעצור את שפיכות הדמים, אז זו כן הפיכה אלימה…אבל מסכים איתך שהיה כדאי לבסס את הטענה הכל כך מרכזית הזו קצת יותר…
      במיוחד, כאשר יש עדויות חזקות מאוד דווקא להתערבות רוסית בחבל דונבאס אחרי ההפיכה, שם הם ניסו לערער מאוד את העניינים הפנים רוסיים עם תמיכה צבאית וכלכלית במורדים. ככה שזה ממש לא חד צדדי.
      זה בסדר גמור שאישתון מציג את הצד הרוסי, אבל אנחנו לא שידורי תעמולה: היה מקום לשים בקונטקסט גם את הטענות הרוסיות כדי שנחכים. לקבל תעמולה רוסית ותעמולה מערבית, לא עוזר לקורא הפשוט להבין מה קורה פה, אלא סתם להבין שהכל דיסאינפורמציה ונראטיבים מוטים. (מה שאני יודע גם כך)

      אהבתי

      • רודי וגנר הגיב:

        "אם ינקוביץ' נכנע בשביל לעצור את שפיכות הדמים, אז זו כן הפיכה אלימה…" – גבולי. שפיכות הדמים בנקודה הזו היתה בעיקר מותם של מפגינים ולא של שוטרים ונאמני הממשל. לא מצאתי חיזוק לטענה שהוא נכנע כתוצאה מפחד או חשש, אלא בעיקר כדי למנוע מלחמת אזרחים. עובדתית, הממשלות מאז הכריעו את התיקו בדעת הקהל, ונטו למערב.
        לאחר קריאה נוספת, המאמר של אישתון עשה עבודה טובה בהסבר של השיקולים הרוסיים, ועכשיו הם נראים לי הגיוניים – כשיוצאים מנקודת מבט של מעצמה מתגוננת עם שיקולי כבוד ורצון ב"מרחב השפעה". זה קצת מזכיר את העמדה הישראלית, שרואה כל התפתחות במזרח התיכון כעניינה הפרטי.
        עוד מסקנה שהגעתי אליה היא שהאמריקנים מנצלים כאן את הפרנויות של פוטין כדי לשכנע את שותפותיהן באירופה שרוסיה אכן מסוכנת ולהשיג רווחים כלכליים על חשבונה. פוטין במקרה הזה הוא כמו העקרב העוקץ את הצפרדע וגורם לשניהם לטבוע – הוא יודע, כנראה, שהוא פועל נגד האינטרסים של מדינותו, אבל פשוט לא יכול אחרת.

        אהבתי

  55. א הגיב:

    עוד רקע חשוב: התכנית האמריקאית לאוקראינה – מסמך מויקיליקס
    https://wikileaks.org/plusd/cables/08MOSCOW265_a.html
    (C) Summary. Following a muted first reaction to
    Ukraine's intent to seek a NATO Membership Action Plan (MAP)
    at the Bucharest summit (ref A), Foreign Minister Lavrov and
    other senior officials have reiterated strong opposition,
    stressing that Russia would view further eastward expansion
    as a potential military threat. NATO enlargement,
    particularly to Ukraine, remains "an emotional and neuralgic"
    issue for Russia, but strategic policy considerations also
    underlie strong opposition to NATO membership for Ukraine and
    Georgia. In Ukraine, these include fears that the issue
    could potentially split the country in two, leading to
    violence or even, some claim, civil war, which would force
    Russia to decide whether to intervene. Additionally, the GOR
    and experts continue to claim that Ukrainian NATO membership
    would have a major impact on Russia's defense industry,
    Russian-Ukrainian family connections, and bilateral relations
    generally. In Georgia, the GOR fears continued instability
    and "provocative acts" in the separatist regions. End
    summary.

    Liked by 1 person

  56. ליאת הגיב:

    שלום וברכה
    קראתי רק 20 אחוז מהכתבה
    ונפעמתי מאד מהתוכן שגורם בצורה אובייקטיבית להרגיע חשיבה מגמתית.
    התחברתי לצורת הצורה המגמתית בכל העיתונות בעולם
    ואיך שאתה חושף את המקום שלנו כאזרחים לחתור לאמת ולהפסיק להיות שיפוטיים .
    לדעת שאנחנו קטנים ולא יודעים כלום.
    בהשוואה לכל מה שהצגת זה עלול להיחשב "טיפשי לא להבין בכל מה שנעשה בעולם

    אך אני מתחברת לתפיסה התורנית יהודית שמדברת על ענווה וצניעות
    אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
    הכל הכל בעולם הוא נעלם .
    ואין לנו בפרט כיהודים אפשרות ל"שפוט"
    או לקחת חלק בכל סיכסוך שהוא כיוון שגם אותנו שרפו עינו והתאכזרו כתפיסת עולם לגיטימית שיטתית ומגובה בשקרים ומניפולציות .

    אהבתי

  57. Harel Ben-Nun הגיב:

    חכם לא נכנס לבור שפיקח יוצא ממנו

    אהבתי

  58. ד"ר ראובן גרבר - מחשבת ישראל במדינת ישראל הגיב:

    הנה מה שכתבתי לאחר שיחה עם אוקראיניות:
    במלחמה באוקריינה – העיתונות מענתזת
    תיכף תובן כוונתי. מיהו התוקפן? בשורה התחתונה- ארה"ב הגיעה לרוסיה ולא רוסיה לארה"ב. כיצד הפכה אוקריינה לשייכת למערב? כיצד הגיע בדרן להיות ראש ממשלה? באמצעות הפגנות ומהפכה. האם לא ארה"ב משכה בחוטים לארגן הפגנות ותמיכה במועמדותו של הבדרן? הוא למעשה משמש כבובה אמריקאית, לא כן? האם ארצות הברית לא נהגה כך במדינות דרום אמריקה?! נראה לי כי רובה של העיתונות מציירת את פוטין כתוקפן, אך למעשה, התוקפנות היא אמריקאית ומכוונת להחליש את ברית-המועצות.

    אהבתי

  59. יפת הגיב:

    טוב שחזרת, מרענן לראות שיחה אינטלגנטית בתגובות במקום הטחת העלבונות הסטנדרטית. מאמר מרתק ושיחה מרתקת במדור התגובות.
    השורה התחתונה מבחינתי פשוטה- ארה"ב ונאט"ו הם מחרחרי מלחמה ידועים, אבל משיגים את מטרותיהם בכלים דיפלומטיים (לגיטימיים או לא לגיטימיים, חוקיים או לא חוקיים) ותוך שאיפה למזער התערבות ישירה. רוסיה של פוטין לא מצליחה להתמודד בכלים דומים- ודרך הפעולה הנותרת היא התערבות ישירה; כלומר מלחמה. בין אם מתוך חוסר ברירה, שיקול אינטרסנטי קר או סתם אוזלת-יד דיפלומטית, התוצאה הסטפית רעה לכולם, גם לרוסים.
    הפותח במלחמה בהיקף גדול תוך עירוב אוכלוסיה אזרחית (והרי אי אפשר בלי, מי כמונו יודע) הוא קטגורית הרע בסיפור. יכול להיות שמדובר ברע הכרחי, ועדיין- קשה לקבל טיעונים גיאו-פוליטיים כשברקע נערמות הגופות.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      "ארה"ב ונאט"ו הם מחרחרי מלחמה ידועים, אבל משיגים את מטרותיהם בכלים דיפלומטיים" – אבל הם שיאני המלחמות בעולם מזה עשורים וחתומים על הרבה (הרבה) יותר מוות מכל גורם אחר. מיליונים רק בעשרים השנים האחרונות. עיראק זה דיפלומטיה? אפגניסטן? לוב? תימן? ועדו לא נכנסנו לתמיכה דרך פרוקסי (נניח, פה בישראל).

      " הוא קטגורית הרע בסיפור" – פרשתי ממונחי רע וטוב. אמורפי מידי. אבל אסכים שלרוב (אך לא תמיד), מרבית האחריות היא על יוזם המלחמה. כאמור, לא הצדקתי את הפלישה בטקסט. רק הסברתי מדוע היא צפויה, מקבילה למעשי המערב (במצבים הפוכים) וברת-מניעה. נאמר זאת כך, במשך שלושה חודשים צבא פלישה מונח מחוץ לאוקראינה. רוסיה דורשת התחייבות של יוכנסו לנאט"ו. המערב מפרסם הערכות שתהיה פלישה אם לא יסכימו לתנאי הזה, אך בכל זאת מסרב להסכים. זאת בזמן שהוא אומר שבכל מקרה, אוקראינה לא תוכנס לנאט"ו בעתיד הנראה לעין. לא אומר שרוסיה צודקת אבל לאפשר פלישה למדינה, בשביל לא להסכים אקטיבית למה שאתה טוען שאתה מסכים לו פאסיבית, זה מפגר ברמות ובלתי-מוסרי. זה בדיוק מה שאנחנו טוענים כלפי רוסיה: אגו ומאצ'ואיזם ("הם לא יגידו לנו!"). היה צריך להסכים ולסיים את השטות הזאת. מישהו חושב שטוב יותר לאוקראינה כעת? או שיהיה לה טוב יותר תחת כיבוש טוטאלי, סיפוח או ממשלת בובות רוסית? לכן אמרתי שפיקח לא נכנס לבור שחכם יוצא ממנו (ואני עוד לא יודע אם החכם המערבי יצא ממנו, לפחות לא כפי שהוא בהכרח חושב).

      אהבתי

      • יפת הגיב:

        לגבי הפסקה הראשונה- כוונתי הייתה בסכסוך המסויים הזה. לארה"ב תקציב הביטחון הגדול בעולם והם בהחלט עושים שימוש בכסף הזה, לדעתי המדינה שהייתה מעורבת (לא דיפלומטית-אלא בלחימה) בהכי הרבה מלחמות בעשורים האחרונים. באוקראינה הם השיגו את מטרותיהם ללא קרב. ניתן עם זאת לטעון שמטרת העל שלהם הייתה פתיחת מלחמה, כבר שמעתי את הטיעון הזה… לי זה נשמע על גבול הקונספירציה.

        לגבי הפסקה השנייה, מסכים.

        אהבתי

  60. מנחם בוזגלו הגיב:

    קראתי, אתה צודק לגבי התפיסה החד מימדית בתקשורת לגבי רוסיה. אבל אני חושב שרוחב היריעה והמחקר לא מחפים על ההטייה המוגזמת נגד ארה״ב, בעצם כל מה שאתה מאשים שהתקשורת עושה נגד רוסיה, אתה עושה נגד ארה״ב
    החל מדברים קטנים כמו השוואה בין אייג׳נט אוראנג׳ לנאצים, אויש נו באמת ועד פרשנות של כל התנהגות אמריקאית כמעקב אחרי תוכנית על סדורה. אפגניסטן הייתה יותר קפיצה על הזדמנות קיימת להכניס לסובייטים ממלכודת של הcia. האמריקאים עשו טעויות קשות באירופה ובמזרח התיכון בגלל אמונות נאיביות לגבי הפצת דמוקרטיה ולהיות ״עיר יושבת על הר״, פירוש מוגזם של מעקב אחרי אינטרסים גם עושה להם עוול.
    אם אתה רוצה דוגמה מעולה למדינה שלא מצליחה לעקוב אחרי האינטרסים שלה בצורה רציונלית, בוא אספר לך על מדינה עם כלכלה שוקעת, דמוגרפיה מתדלדלת, אוכלוסיה מזדקנת, תלות כללית מוחלטת שפולשת למדינה אחרת כשברור שהעונש הכלכלי כתוצאה מכך יהיה בלתי נסבל

    Liked by 1 person

    • Eishton הגיב:

      "מה שאתה מאשים שהתקשורת עושה נגד רוסיה, אתה עושה נגד ארה״ב" – כתוב בתחילת הטקסט שזו הפרספקטיבה הרוסית בלבד. תלונתך אינה במקום. ולעומת התקשורת, הודעתי לקורא שזה המידע כאן ושהוא חלקי בלבד.

      "השוואה בין אייג׳נט אוראנג׳ לנאצים, אויש נו באמת" – ארה"ב פלשה למדינה שלא תקפה אותה ורצחה שני מיליון בני אדם, רבים מהם בנשקים כימים, בנפלאם, לינצ'ים, הוצאות להורג, הרעבות ועוד. אם אתה ממחנה "חייב להיות בדיוק זהה לנאצים", אז אני חולק עליך על משמעות המונח "השוואה" (שאיננו "שוויון"). וכן… לרסס מדינה שלמה בכימיקלים רעילים ולהרוג כך מאות אלפי בני אדם ולייצר סרטן במיליוני אנשים – הכל היה ידוע בזמנו לממשל – זה נאצי בעיניי.

      "אפגניסטן הייתה יותר קפיצה על הזדמנות קיימת להכניס לסובייטים ממלכודת של הcia." – לא זה לא. זאת אומרת, זה גם אבל זה גם תוכנן מראש ויצא לפועל שנים לפני הפלישה. מוזמן לקרוא בתחקיר הקודם.

      לא הבנתי מה כל החלק האחרון של "מעקב אחרי אינטרסים" קשור. ואני ממליץ להמתין עם מסקנות לגבי מה יקרה לרוסיה, אוקראינה והמערב. כולם חכמים במלחמות ומרבית הנבואות מתאיידות לבסוף. בכל מקרה, לא טענתי שמעשי רוסיה מוצדקים או באינטרס שלה. הטקסט רק מסביר מדוע הם צפויים ו"לגיטימים" לפי הסטנדרטים שהציב המערב, כאשר המצב הפוך.

      אהבתי

  61. אני הגיב:

    תודה! מרתק ומחכים.

    1. ראית ראיות לכך שמישהו רוצה לנסות ולכבוש את רוסיה?

    2. מה עם הפעלת סוכנים ומליציות פרו רוסיות במזרח אוקראינה?

    3. אתה לא חושב שלב העיניין הוא בכלל תרבותי?
    לרוסים מנטליות של המאה הקודמת + פראבדה יעילה.

    להערכתי האיום על פוטין וחבריו הוא תרבות המערב. זו הסיבה שהוא לא מסכים לוותר על גאורגיה ואוקראינה שלאט לאט חומקות לתרבות מערבית, חירות הפרט, חופש דיבור, חופש עיסוק, חופש כלכלי ושיגשוג כלכלי.
    לא תותחים ובטח שלא מיירטים.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. לכבוש לא. אני לא חושב שזה אפשרי בכלל. מדובר במעצמה גרעינית ומדינה ענקית. אבל להביא לקריסתה או להתפרקותה למדינות קטנות יותר – כן. יש מחנה כזה בארה"ב ובאירופה. בכל מקרה, זה לא כוונתי שמנסים לעשות זאת בהכרח כעת. מה שאני אומר, זה שלמדינות יש קווים אדומים. הקווים האלה אינם של מה שניתן להוכיח שרוצים לעשות להם, אלא של איום אפשרי. האם מישהו מתכוון לכבוש את ארה"ב? גם לא. האם ארה"ב מתירה למדינות בחצי כדור הארץ המערבי להצטרף לבריתות צבאיות של מדינות אויב או יריבות או להציב בשטחן טילים שלהם? גם לא.

      2. מה עם זה? אני לא יודע בדיוק מה קורה שם אבל איש לא חולק שרוסיה מעורבת באזור.

      3. לא. ניתוחים תרבותיים הם מאוד חלשים בעיניי לנושאים גיאו-אסטרטגים. מוזמן להציג מחקר הקושר סטטיסטית בין התרבות הרוסית ופעילות החוץ שלה, בהשוואה לתרבות האירופאית-אמריקאית ותרבות החוץ שלה.

      "תרבות המערב" זה לא איום, מלבד בגופי התקשורת של המערב. ככה מסבירים שוב ושוב פעולות של כל המדינות והארגונים בעולם, כי לא נעים לחשוב על הסיבות האמיתיות או לפחות הסיבות שהם מציינים לפעולותיהם. זו השאלה הקלאסית של האמריקאים: "למה הם שונאים אותנו?". למה אל-קעידה תקפה את ארה"ב? תרבות המערב. אבל הם אמרו ספציפית שזה בגלל הצבת כוחות אמריקאים בסעודיה ומדינות מוסלמיות אחרות. לא… הם שונאים את "החופש שלנו". אוקיי. למה רוסיה פועלת? תרבות המערב. למה סין? תרבות המערב. זה לא הסבר. זה תירוץ שהופך את מרבית האנושות (הרוב אינו במערב) לבלתי-שפויה וילדותית ופוסל כל הסבר שהיא מנפיקה למעשיה. ומילא אם היה לזה הוכחות סטטיסטיות אבל מה שאנחנו רואים זה שאפילו אם לשיטתך זה תירוץ, יש קורלציה בין התירוצים למעשי המערב. זאת אומרת, הם תוקפים בעיקר לאחר שהותקפו או המערב התקרב אליהם בצורה מאיימת. אם זה היה סתם תרבות המערב, היינו מצפים לסתם תקיפות מסתם מדינות שהמערב לא פעיל בהן.
      וכמובן, בצד השני אתה לא עושה זאת כלל. הרי גם אצלהם יש אנשים שאומרים אותו הדבר: למה ארה"ב פלשה לעיראק? שונאים את תרבות המזרח/אסלאם וכו'. וגם במערב יש, כמו אצלהם, אנשים שזו באמת הסיבה שלהם. אנשים שמאמינים בעליונות הגזע הלבן או בעליונות הערכים היהודים-נוצרים וכדומה ומאמינים שזו חובתם להפיץ זאת בצורה מיסיונרית לכופרים ולהכריח אותם להצטרף. אבל לא היית מצמצם את כל הרציונאל המערבי, רק לאספקט התרבותי הזה.

      אהבתי

  62. יובל הגיב:

    המאמר הזה הוא קורס יסודי ב what about-ism
    Two wrongs don't make avright

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      וואטאבוטיזם זה מצב בו מישהו אומר שאנשים אחרים הם רעים ולכן פעולה היא מוצדקת. הטקסט הזה לא טוען זאת. ראשית, מפתחיתו ועד סופו אני פוסל את הפלישה. שנית, ההבאה של המידה לגבי האמריקאים, איננה מוצגת בכדי להצדיק את הפלישה או בכדי לפסול אחריות רוסית, אלא בכדי לחלק אותה נכונה בין כל הגורמים שהביאו אותנו למצב הנוכחי. לומר שזה וואטאבוטיזם, זה כמו לטעון שבית משפט לא אמור לעסוק במידע על שותפים לרצח, אלא רק במי שנעץ את הסכין בפועל.

      אהבתי

  63. אמיר הגיב:

    קונטקסט חשוב – מסמך ויקיליקס מהשגריר האמריקאי לרוסיה William J. Burns מראה ב2008 שההערכה של ארה"ב הייתה שהכנסת נאטו לאוקראינה תגרור מאבקים סקטרליים פנימיים ותכריח את רוסיה להחליט אם להתערב.

    Summary. Following a muted first reaction to
    Ukraine's intent to seek a NATO Membership Action Plan (MAP)
    at the Bucharest summit (ref A), Foreign Minister Lavrov and
    other senior officials have reiterated strong opposition,
    stressing that Russia would view further eastward expansion
    as a potential military threat. NATO enlargement,
    particularly to Ukraine, remains "an emotional and neuralgic"
    issue for Russia, but strategic policy considerations also
    underlie strong opposition to NATO membership for Ukraine and
    Georgia. In Ukraine, these include fears that the issue
    could potentially split the country in two, leading to
    violence or even, some claim, civil war, which would force
    Russia to decide whether to intervene. Additionally, the GOR
    and experts continue to claim that Ukrainian NATO membership
    would have a major impact on Russia's defense industry,
    Russian-Ukrainian family connections, and bilateral relations
    generally. In Georgia, the GOR fears continued instability
    and "provocative acts" in the separatist regions. End
    summary.

    אהבתי

  64. אשר ברד הגיב:

    חשוב מאד !!!

    Liked by 1 person

  65. דניאל הגיב:

    תודה על המאמר המחכים

    Liked by 1 person

  66. פק הגיב:

    לא הבנתי את הפוקוס (חצי מהתמונות במאמר) והטיעון שלך (ושל פוטין) לגבי הנאצים בקרב הכוחות האוקראינים והטיעון לגבי התפשטות נאטו באירופה. האם כל טיעון בנפרד מצדיק פלישה וכיבוש של אוקראינה או השילוב הייחודי בין אזוב ונאטו?

    Liked by 1 person

    • Eishton הגיב:

      שום דבר לא מצדיק פלישה למדינה ריבונית שלא תקפה אותך. הטקסט עוסק במדוע זה "מוצדק" לפי חוקי המשחק הבינלאומיים והמערביים, מדוע זה רציונאלי ולא "היטלרי" או "משוגע", כיצד היה ניתן למנוע זאת וכיצד ניתן לעצור זאת כעת.

      Liked by 1 person

  67. Dan Sadeh הגיב:

    אז בוא נסכם – התקשורת פשטה רגל מזמן, ארה"ב משקרת ומרמה לא פחות מרוסיה ואולי יותר מכולם. אחלה. אף אחד לא תמים וחושב שארה"ב (או המערב) היא תלית שכולה תכלת. כולם זוכרים מי המדינת "הדמוקרטית" שזרקה פצצת אטום.

    ואחרי כל זה – להחליף את השלטון הנאצי באוקראינה (הנאצי היהודי או שחקן הטלוויזיה)? לכבוש אותם? להפוך אותם לדיקטטורה כמו רוסיה? אוקראינה שייכת לרוסיה? באמת? אתה לא תומך בזה, אבל אתה מבין למה שרוסיה תגיע לנקודה שהם צריכים לעשות דבר כזה? אתה באמת מאמין בזה?

    על המאמר שלך, שהוא באמת עיתונות יוצאת דופן שכבר לא קיימת, נאמר – הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. מרוב רצון לעשות עיתונות אמיתית, שכחת שבסוף יש פה דיקטטור, שמנהל מדינה מושחתת מאין כמוה ורוצח את כל המתחרים שלו, עם טלוויזיה ועיתונות מושחתים מאין כמוהם. ממול – מדינה שמנסה להיות כאחד העמים. אין שום הסבר שבעולם שיצדיק את ההתנהגות הרוסית, ואין שום טעות מערבית/אמריקאית שיצדיקו את זה.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      אני חולק עליך לגבי היעדים של פוטין אבל כאמור, אני לא מצדיק את הפלישה. רק אומר שהיא צפויה ושניתן היה למנוע אותה ושניתן גם לעצור אותה כעת.

      אתה חוזר על זה שאין מה "שיצדיק". אני לא אמרתי שמשהו ממה שתיארתי "מצדיק" את הפלישה, רק שהופך אותה לצפויה, שכן זה מה שמדינות עושות וזה ספציפית מה שרוסיה עושה. אבל במקום לומר שזה מה שהולך לקרות, התקשורת דיווחה שאין צורך לדבר עם הורסים או שאין טעם והדרישות שלהם "משוגעות". עכשיו אנחנו פה והם ממשיכים לומר זאת. אני לא מצדיק את הפלישה, אך הגישה הנגדית גרמה לה לבוא לידי קיום ומאריכה אותה.

      אהבתי

    • אמיר הגיב:

      זה לא עניין של “טעות מערבית/אמריקאית”. זה מדיניות אמריקאית שנועדה להפעיל לחץ על רוסיה ולחייב אותה לקבל החלטה אם לנטוש את הרוסים במדינה למתקפה מהצד המערבי או להתערב. זאת המדיניות האמריקאית כפי שעולה ממסמכי תכנון שנחשפו על ידי ויקיליקס.

      אהבתי

  68. Udi הגיב:

    מעניין מאוד
    אבל ארוך ארוך ארוך ומתיש
    נאלצתי לקרוא בהמשכים

    אהבתי

  69. Udi הגיב:

    מעניין מאוד
    אבל ארוך ארוך ארוך ומתיש
    נאלצתי לקרוא בהמשכים

    אהבתי

  70. baraklevisegal הגיב:

    היי, תחקיר מעולה. תודה. מנסה לתמוך קבוע בפעילות שלך. ממלא אתה הפרטים האישיים וכרטיס אשראי, ואז מועבר לפייפאל… (לא משתמש בפאייפאל).

    Sent via Samsung

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תודה רבה, ברק. באשר לתמיכה (ושוב תודה) – ניסיתי בעצמי ואתה צודק, הסליקה באשראי שולחת ל-PP (ולא רק כסולקת אלא מכריחים לפתוח חשבון). אני בודק זאת מול אתר הגיוס שם. אעדכן. לחילופין, אתה יכול לחייב ישירות ב-PP בלחיצה כאן (באופן ביזארי, בתוך PP עצמה, היא מאפשרת סליקה ללא חשבון, אך משום באתר גיוס זה לא זמין).

      אהבתי

  71. playmobil הגיב:

    נהנתי לקרוא, החכמתי, ולא על הכל (גם על מידע וגם על טיעונים) אני מסכים. אני גם חושב שלגבי חלק גדול מהטיעונים פה, אפשר גם לענות מהצד השני כרגיל אשאיר תמיכה כספית קטנה. חשבתי שראוי שיתר הקוראים ידעו שאפשר וכדאי לתרום, ויעשו. אין לנו הרבה חומר באיכות הזה בעיתונות הממסדית ואישתון ראוי לכמה שקלים מכל אחד.
    כולנו חכמים כמובן בדיעבד, אבל רציתי לדעת מה אתה חושב עכשיו, אחרי כ 10 ימי לחימה. היית משנה משהו במאמר לאור פלישתה של רוסיה לאזורים שלא סמוכים לדונבס ? יש מידע חדש שהיית מוסיף ?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      תודה על הקריאה והמחמאות. "יש מידע חדש שהיית מוסיף ?" – לא נראה לי. יש מידע שהגיבו לי לגביו ואני עובד על הוידאו שיכיל קצת עדכונים, אך המידע בטקסט הזה הוא לא חדש ואני לא נכנסתי בטקסט לתחזיות באשר למה בדיוק תעשה רוסיה. משהו הרגיש לך שאמור להשתנות בעקבות הימים שחלפו?

      Liked by 1 person

  72. נטלי הגיב:

    מעניין מאוד!
    חשוב להציג את הצד שלא מראים בקופסאת הטלויזיה, ולראות את פני הדברים בצורה רחבה. תודה רבה לך!
    הקלטתי את רוב התוכן של הכתבה, כי חשוב לי להעביר לחברים (לא הספקתי להקליט את הסיכום) ומעבירה ביחד עם הלינק לכתבה המלאה.
    מצטערת שלא יכולתי להספיק להקליט את הכל ולעשות זאת מקצועית…

    חשבת אולי לפנות אנונינית לעיתון "בראשית" שקם עכשיו? אין לי קשר לעיתון אבל תוכל למצוא אותו (הכתק הדבק לא עובד פה משום מה).
    ערב טוב
    נטלי.

    אהבתי

  73. מאיר מיכאל ליבמן הגיב:

    המאמר הכי טוב שקראתי בתקופה האחרונה, מעולה ישר כח.

    Liked by 1 person

  74. גיא הגיב:

    אישתון,
    תודה על העבודה החשובה שאתה עושה, ביחוד היום כשניתוח רציני, מקיף, עמוק ואמין (במגבלות הקיימות) הפך לתופעה שכמעט ולא קיימת, בטח שלא בתקשורת המיינסטרים.
    לצערי, במקרה הזה אני חושש שכילית זמן יקר וכישורים נדירים על עיסוק במסך עשן, בזמן שברקע הגה ספינת האנושות נחטף ע"י קברניטים מטעם עצמם, שמבצעים מהלך גלובלי שלקרוא לו חסר תקדים יהיה האנדרסטייטמנט של ההיסטוריה. המהלך הוא מהיר, עוצמתי, מקיף ואם יצליח (וכרגע נראה שאין משהו ברור שיעצור אותו) עלול להביא אותנו תוך שנים ספורות לדיסטופיה טכנולוגית ואובדן האנושיות כפי שאנחנו מכירים אותה.
    אני מניח שאתה מבין על מה אני מדבר – אג'נדה 2030, האתחול הגדול, המהפכה התעשייתית הרביעית, הפורום הכלכלי העולמי, קלאוס שוואב, ביל גייטס.. כן, אני יודע שמדובר בטריטוריה שנחשבת "קונספירטיבית", הודות לשנים של הינדוס תודעה יעיל, אבל אני מתרשם שאתה לא מפחד לגעת בחומרים שלא אושרו ע"י משטרת המחשבות ולכן אני מבקש ממך, מפציר בך, מתחנן: חקור את הנושא! זה הדבר הכי חשוב שקורה עכשיו, בפער אינסופי מכל השאר. אני יודע שזה נשמע דרמטי ושסביר שגם מוגזם ולא אמין, בעיקר כי אנחנו לא מכירים, אבל אם היית מכיר אותי היית יודע שלא הייתי אומר דבר כזה סתם. אני באמת לא אומר דברים כאלה סתם. אני אחד האנשים הפחות דרמטיים שאני מכיר, אבל באמת שזה הדבר הכי גדול שראיתי. אני חוקר את העניין הזה כבר תקופה, בסגנון קצת דומה לשלך (יסודי, מעמיק, מקיף) ולקח לי קצת זמן להבין את התמונה, אבל עכשיו אני כבר בשלב שאני לא יכול שלא לראות אותה וזה קצת מצער כי התמונה עגומה למדי (אם אתה חובב חירות ואמת).
    בבקשה, חקור והתעמק בנושא כמו שאתה יודע ואל תיתן ל"ממציאי עובדות" לבלבל אותך.
    אשמח לעזור לך באיתור חומרים איכותיים, מקורות למעקב, או בכל דבר אחר שאוכל. בתור התחלה, אני מצרף כאן סרטון של גלן בק בו הוא מסביר את המלחמה באוקראינה בקונטקסט הזה. אני מודה שלא הכרתי אותו עד היום ואין לי התרשמות מהאמינות שלו כמקור, אבל בכל מקרה בסרטון הזה הוא רק מציע הסבר עקרוני למצב ופחות דן בעובדות עצמן. בכל אופן, אני הגעתי למסקנה דומה לשלו מהניתוח העצמאי שלי.
    הסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=HlBXTeeM7l0&ab_channel=GlennBeck
    אני חושב שהסרטון הזה לא יספיק כדי לשכנע אותך בשום דבר, יש עוד הרבה אינפורמציה שצריך לעבד ועוד נקודות לחבר כדי לקבל תמונה ברורה, אבל זה מה זה שווה את זה – אפילו ברמת הסיפור, זה אחד המרתקים – רק צריך לוודא שזה ישאר רק סיפור..

    אה ואם זה לא היה ברור, אז הסיבה שאני פונה אליך בעניין הזה היא שאני מעריך מאוד את החשיבה שלך וחשוב לי שאנשים כמוך יהיו מודעים למה שקורה ויעזרו בהנגשת המידע לציבור השאנן (במידה ותשתכנע שיש כאן משהו, כמובן).

    תודה וסליחה על החפירה :)

    אהבתי

  75. דניאלל הגיב:

    תודה על עבודה חשובה!
    ישנו ראיון עם ג'ון מרשיימר, אחד מהריאליסטים הידועים והמוערכים ביחסים בינלאומיים אם לא ה-, בניו יורק טיימס התומך בנרטיב ששרטטת. וזה בהחלט אילן גבוהה. https://www.newyorker.com/news/q-and-a/why-john-mearsheimer-blames-the-us-for-the-crisis-in-ukraine
    ג'ון מרשיימר בויקיפדיה: https://en.wikipedia.org/wiki/John_Mearsheimer

    עלי לציין שכשאני מדבר עם מכרים שביום יום הינם נון קונפורמיסטים ובעלי דעה עצמאית, עבורם, לשמוע טענות הדומות לאלו העולות כאן גורם לדיסוננס קוגניטיבי הלכה למעשה. לראיה כי כולנו, גם הטובים ביותר, נתונים לשטיפת מוח מתמדת. מה שגורם לי לחשוב אילו עוד שטיפות מוח אנו חווים מבלי משים ומתאימים את עצמו לנרטיב שנכתב ע"י בעלי כוח שנהנים מכך (סתם דוגמאום שחלפו בראשי – לקום כל יום לעבודה ולהקדיש לה את המירב זמן הערות, לשלם מיסים, להתגייס לצבא).

    כמו-כן, ישנה סדרה דוקומנטרית של אוליבר סטון בשם: The Untold History of the United States שזמינה בנטפליקס, בה הוא מראה, מראיין, שולף ארכיונים שסודיותם פגה ופורט לפרטים מהלכים אמריקאים שכאלו מאז מלחמת העולם השניה ועד לאובמה ו"עידן בטרור".
    נראה שכעת נכתב פרק מדמם נוסף בשם "הפלישה לאוקראינה".

    Liked by 1 person

  76. א.א. הגיב:

    קודם כל תודה רבה על הטקסט המרתק!

    יש לי שאלה לגבי אמנת ליסבון שהוזכרה בהקשר ההצטרפות הפוטנציאלית של אוקראינה לאיחוד האירופאי, ששקול לדבריך להצטרפות חלקית לנאטו (בעקבות סעיף הסיוע ההדדי).

    במקור שצרפת מופיע הטקסט הבא:
    Under the Treaty of Lisbon, Member States should assist if a member state is subject to a terrorist attack or the victim of a natural or man-made disaster[52] (but any joint military action is subject to the provisions of Article 31 of the consolidated Treaty of European Union, which recognises various national concerns).

    להבנתי, סיוע הדדי מתייחס לאירועי טרור (האם מלחמה נכנסת תחת הגדרה זו?) ולאסונות טבע. להבנתי, הם מחריגים אירועים המערבים צבא, ובמקרה זה נותנים לכל מדינה זכות בחירה לגבי הסיוע ואינם יעבירו החלטה המחייבת את כל מדינות האיחוד.

    האם אני טועה? אם לא, מדוע עדין משמעות הדבר כניסה חלקית לנאטו? (למשל בהשוואה לסעיף 5 של הארגון).

    תודה מראש

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      צודק. הסרתי מהסוגריים את ההתייחסות לאפשרות של מדינה (לעומת טרור). תודה על התיקון. למרות שאציין שבהינתן הפרשנות המאוד נרחבת שמדינות עושות כשיש להן אינטרסים לעשות זאת, לא הייתי שולל שימוש בסעיף למטרות שכאלה (לצורך הענייו, ארה"ב הכריזה על "מלחמה בטרור" ופלשה כך לשלל מדינות, אז זה לא נשמע לי בלתי-סביר).

      "מדוע עדין משמעות הדבר כניסה חלקית לנאטו? (למשל בהשוואה לסעיף 5 של הארגון)."

      אני לא כתבתי שזה מתיישר עם סעיף 5. זה מה שכתבתי:
      "בהינתן ששאר האיחוד מתיישר בחפיפה גדולה מאוד עם המדיניות של נאט"ו, קל להבין שכניסה לאיחוד היא מבחינות מסויימות כניסה חלקית לנאט"ו. "

      הכוונה היא שאתה נכנס לברית שמיישרת התנהלות ביטחונית, עם מדינות שחברות בנאט"ו. דהיינו, נוצר מערך של סנכרונים וקשרים ביטחוניים בין המדינות הללו. הקונטקסט שאני מדבר עליו בחלק הזה בטקסט, איננה שהפעולות הללו (באשר לאוקראינה) מכניסות אותך לנאט"ו או מזכות אותך בהגנתה, אלא שהן רכיב בהסתנכרנות עם נאט"ו, התקדמות נוספת אל עבר חברות מלאה. ואכן, אם מסתכלים על הפעולות מאז ועד היום, מה שאנחנו רואים זה סינכרון שכזה. היו שלל תרגילים של נאט"ו על אדמת אוקראינה בשנים האחרונות (ראה לינקים למטה). הם מזרימים הרים של נשק פנימה (גם לפני המצב לאחרונה). בקיצור, הפואנטה איננה שזה הכניס אותה לנאט"ו, אלא כפי שאמרתי, שזה סינכרן אותה עם נאטו ובהדרגה מצעיד אותם פנימה בשלל דרכים אחרות ומתחמכות (למשל, התרגילים של נאט"ו בשטח אוקראינה, הוגדרו כחוקיים כי הם טכנית לא בסיס צבאי נייח. תחשוב איך התפלפלויות כאלה נראות מעיניים רוסיות).

      האם הרגשת שהניסוח לא מדויק מספיק ונותן רושם אחר מזה שהתכוונתי לו? אם כן, אשמח להסבר.

      Ukraine holds military drills with U.S. forces, NATO allies
      Ukraine allows foreign forces to join planned 2022 military drills
      US and Nato troops begin Ukraine military exercise

      אהבתי

      • א.א. הגיב:

        תודה על התגובה.
        לגבי סעיף 5 – מתנצל, לא הסברתי את עצמי נכון. זה קישור שאני עשיתי בראש, מבחינת השוואה של המחויבות ליישור מדיניות הגנה וביטחון (אמנת ליסבון) לסעיף 5 (נאט״ו).

        אני מבין לגמרי ומסכים עם מה שאתה אומר לגבי הפוטנציאל הכללי של הצטרפות אוקראינה לאיחוד מבחינת הסנכרון וההתישרות הבטחונית כצעד נוסף בדרך לחברות מלאה בנאט״ו.

        אני עדין לא לגמרי מבין מדוע חשוב להזכיר ספציפית את אמנת ליסבון בהקשר זה – מה היא למעשה חידשה? אכן לפי האמנה (כפי שכתבת) ״כל חברות האיחוד האירופי (החברות באמנה) מחוייבות ליישר את מדיניות ההגנה והביטחון שלהן״, אך בקישור ששמת בפירוש מוחרג העניין הצבאי.
        ״בהינתן ששאר האיחוד מתיישר בחפיפה גדולה מאוד עם המדיניות של נאט"ו, קל להבין שכניסה לאיחוד היא מבחינות מסויימות כניסה חלקית לנאט"ו״ – תקן אותי אם אני טועה – האיחוד מתיישר עם מדיניות נאט״ו ללא קשר לאמנת ליסבון.

        אני מנסה לחשוב איתך – אולי האמנה מצביעה על נטייה ארגונית (חזקה מבעבר) לקבלת החלטות בטחוניות משותפות (שיש לה פוטנציאל השפעה לטובת התערבות צבאית למרות ההחרגה)? אולי דווקא סעיף הטרור רלוונטי במובן שבראי פוטין האיחוד יוכל להגדיר את הבדלנים בדונבאס כטרוריסטים?

        אני לא בהכרח טוען שלא חשוב להזכיר את האמנה, אבל אולי שווה לחדד מדוע היא מוזכרת.
        סליחה אם זה טרחני, חשוב לי להבין את הניואנסים.
        תודה

        אהבתי

  77. גיא ש הגיב:

    כתבתי תגובה שלא פורסמה אז אנסה שוב. אולי יותר בקיצור הפעם.

    יש כאן הרבה נקודות ראויות ובוודאי שההתערבות של ארה"ב בנעשה במדינות אחרות לאורך ההסטוריה הוא בעייתי. אבל אני חושב שיש גם בעיות עם דרך הצגת חלק מהעובדות.

    ראשית, אני הייתי נמנע מכותרת קונספרטיבית כמו מה שהתקשורת מסתירה מכם. זה ישר נשמע כאילו לגופי התקשורת יש מידע שלפיו המערב הוא האשם הבלעדי או העיקרי בפלישה הזאת והם מסתירים את זה מאיתנו כי האמריקאים משלמים להם או משהו כזה. אנחנו יודעים שזה לא המצב.

    מה שקרה באפגניסטאן ב1979 הוא לא קונטקסט הוא הסטוריה. עברו מאז 43 שנה. ארה"ב השתנתנה, רוסיה השתנה העולם השתנה. כמו שאי אפשר לגזור מסקנות מאיך שהמדינות התנהגו ב1939 על איך שהן התנהגו ב1979 ככה אי אפשר להסיק יותר מדי מסקנות מ1979 להיום.

    אני לא חושב שגם אתה טוען שהאמריקאים מתכוונים יום אחד לפלוש לרוסיה או לירות עליה טלים באליסטיים. לא ברור ממה שאתה כותב גם בתגובות כאן מה הם בדיוק כן מתכוונים ולכן לא ממש ברור מה האיום הארוך טווח כאן על רוסיה. יכול להיות שיש כאן מצב שרוסיה לא מבינה את העובדה הזאת אבל זה רחוק ממה שאתה טוען שלכאורה היציאה שלהם למלחמה היא הגיונית או מוצדקת או תמנע איזו התקדמות לעברם.

    לעומת זאת, הרצון של אוקראינה ומדינות אחרות במזרח אירופה להצטרף לנאטו די מובנת לאור ההסטוריה שלהם עם ברית המועצות ולאור ההתבטאויות שגם רבים אחרים הזכירו כאן של פוטין שפירוק ברית המועצות היה אסון וטעות אסטרטגית. יכול להיות שהוא לא מתכוון לממש את הרצון להקים אותה מחדש אבל קשה להאשים אותן שהן חוששות מזה.

    לא ברור מה העמדה של האירופאים כאן. אתה בעצמך אומר שהאינטרסים שלהם שונים משל האמריקאים כאן. הם תלויים לחלוטין בגז הרוסי, הם עומדים לצאת איתו לצינור גז חדש, האיחוד האירופאי שלהם במצב רגיש אחרי ברקזיט, הדבר האחרון שהם צריכים אחרי הפנדמיה זה מלחמה במזרח. אם זה הכל מזימה אמריקאית אז למה האירופאים לא חושפים את זה ואומרים לאמריקאים תפסיקו לבחוש?

    אתה לדעתי מקטין בכוחה של רוסיה לבחוש באוקראינה לעומת הכח של האמריקאים לבחוש שם. אין ספק שאם היה מדובר במרכז אמריקה זה המגרש הביתי של האמריקאים ויש להם שם יכולת בחישה לא מבוטלת. באוקראינה, על הגבול הרוסי במדינה של דוברי רוסית שיש בה, לפי מה שאתה מספר, לא מעט תומכים לפוטין, מה שהמודיעין האמריקאי יכול לעשות, המודיעין הרוסי יכול לעשות פי עשר יותר טוב ולפי התגובות כאן גם עשה במהלך השנים. אתה גם מפחית לדעתי במידת הטוטליטריות של השלטון הרוסי. לדעתי הדברים גרועים מאשר בימי הק.ג.ב ולא טובים יותר. אז לפחות היו עושים משפטים (מבוימים) למתנגדי משטר ושמים אותם בכלא, היום מרעילים וזורקים מהגגות.

    חלק מהטיעונים הם באמת מוזרים. הרוסים פלשו לקרים וכבשו אותה כדי להגן על תומכי רוסיה שם שביקשו מהם לבוא להגן עליהם ועכשיו הם מתלוננים שהאוקראינים שם לא משתתפים בבחירות? זה באמת לא יפה מצד האוקראינים שהם מונעים מהם להשתתף. בטח יש גם כמה חבר'ה במוסקבה שהיו רוצים להצביע בבחירות והאוקראינים לא נותנים להם.

    בקיצור כמו שכתבו כאן אחרים, האמריקאים הם לא טלית שכולה תכלת אבל אני לא רואה כאן אקדח מעשן שמוריד את האחריות מפוטין.

    אהבתי

  78. בצלאל ירקוני הגיב:

    ראשית, תודה על המאמר המושקע.

    גם לו יצויר שהכל נכון, והמערב הפר הסכמים עם רוסיה, ואפילו דרדר אותנו במכוון למשבר בכדי לפגוע בה, זה לא בהכרח מהלך פסול בעיני. מבחינה מוסרית, אני לא רואה חובה קדושה לנהוג בהוגנות מלאה עם מדינות כמו רוסיה, שבעצמן לא נוהגות בהגינות עם מדינות אחרות, ומנצלות את החוק הבינלאומי באופן ציני (כלומר, זה לא רק עניין של מדיניות פנים, כדבריך). "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל". מדינות לא אמורות לפעול לאור מוסר דאונטולוגי עיוור ונוקשה, אלא באופן תועלתני יותר, שאכן מקדש את האמצעים, לפחות עד גבול של פגיעה חמורה מדי בערכי המוסר.
    למזלנו, המערב עוד לא נפל לרלטביזם מוחלט, ועדיין רואה עצמו טוב מוסרית מיריביו. לכן מהלך כזה לפגיעה ברוסיה, על הפרת ההסכמים הכרוכה בו, ואפילו הקרבת האוקראינים, יכול עקרונית להיות טוב ונכון בעיני. וצ"ע.

    אהבתי

  79. פינגבאק: יומן בוקר, 14.3.22 – מחשבות לעצמי

  80. דוד הגיב:

    נהניתי מאוד לקרוא, מעמיק ומחכים. באמת בלתי נסבל לשמוע את הפרשנויות הרדודות בטלוויזיה שרואות הכל כטוב מוחלט אל מול רחי מוחלט.
    יש מצב אולי ליצור איתך קשר בפרטי?

    אהבתי

  81. MouthHole הגיב:

    תודה על הדברים,
    אני לא חושב שיש כאן איזושהי הצדקה או אפילו סיבה טובה לפלוש,
    1. להגיד, תראו, רוסיה היא בריון, זה המצב, תזהרו לא לבקש הסכמים אחרת וואי וואי והנה היא פולשת זה צפוי כי היא בריון.
    זו בעיה, כי אז רוסיה תוכל לקבל כל מה שתרצה, אחרת וואי וואי..

    2. לא התייחסת למה שרוסיה אומרת רישמית- אנחנו רוצים שהם יפסיקו להיות נאצים הם נצים לכן אנחנו תוקפים אותם (אני מניח שלא צריך לינק, אני די בטוח שנתקלת בזה)

    3. ברמה האישית זה קצת כואב לי, כי בתור נער אתה הייתה סוג של גיבור על בשבילי, מגדלאור של מוסריות, אני מבין שאתה לא מצדיק את הרוסים, אבל יש מקרים שכן צריך לבחור צד. וזה שהממשל הרוסי מורה לפלוש, להפגיז ערים, לכתר ערים ולמונע סיוע הומניטרי, בא עם דרישות הזויות למסע ומתן (לדעתי גם הדירשה של נאטו אבל תסכים איתי ששאר הדרישות , הן הזויות [דה-נאציפיקציה??, הענקת סטטוס של שפה רשמית שנייה לרוסית??]) וגם מה שהממשל עושה לרוסים עצמם – כמו ש"היה הגיוני" שרוסיה תתקיף (נגיד ש), היה הרבה יותר הגיוני שיהיו סנקציות מרחיקות לכת מצד המערב על רוסיה ולמעשה, פוטין הרציונליסט עם כל הרציונל וההגיון שלו מוביל את האנשים שלו לעוני ואף לרעב!
    והכי חשוב, כאשר יש צד אשר בוחר לתקוף, לא מתוך הגנה (ושוב בטקסט שלך אין לך ראיות לכך שנשקפה סכנה לרוסיה הגרעינית בטח לא שתקיפת אוקריינה תגן עליה ממשהו) חייבים לבחור בצד הנתקף, המגן. להבין את הצד השני, סבבה, נבין, אבל גם להבין שהסיבות הן ממש לא מספיקות, אף לא במעט ליציאה למלחמה שכזו ודי ברור מי הצד התוקף ומי הצד המתגונן

    4. אתה רושם שההבטחה לא להרחיב את נאט"ו מזרחה היא ברורה כיום כי יש לנו "המסמכים הסודיים המקוריים" ונותן לינק למסמך שבו יש שיחה בהקשר אחר ושם אומרים על איחוד גמרניה וזה היה גם בתקופת ברית המועצות אם אני לא טועה ובכלל אני חושב שקראתי איפשהו שגורבצ'וב עצמו אמר שאיש לא דיבר איתו על אי התרחבותה של נאטו מזרחה.
    זאת אומרת, גם אם אכן הייתה הבטחה שכזו, אין לנו הוכחה שכזו, וגם הראיה שהבאת היא די חלשה ובטח לא מספיקה לטעון שהייתה

    5. אני יודע שאין לך כאן ובפייס מספיק תגובות אז רק שתדע (למרות שאני תופס ממך מגה טכנולוג, אבל לא יודע למקרה שלא ידעת] אתה יכול לחפש את עצמך הפייס וטוויטר ולראות עוד תגובות "נלהבות" מהטסט שלך

    * https://www.facebook.com/search/posts?q=%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%9F&filters=eyJycF9jcmVhdGlvbl90aW1lOjAiOiJ7XCJuYW1lXCI6XCJjcmVhdGlvbl90aW1lXCIsXCJhcmdzXCI6XCJ7XFxcInN0YXJ0X3llYXJcXFwiOlxcXCIyMDIyXFxcIixcXFwic3RhcnRfbW9udGhcXFwiOlxcXCIyMDIyLTFcXFwiLFxcXCJlbmRfeWVhclxcXCI6XFxcIjIwMjJcXFwiLFxcXCJlbmRfbW9udGhcXFwiOlxcXCIyMDIyLTEyXFxcIixcXFwic3RhcnRfZGF5XFxcIjpcXFwiMjAyMi0xLTFcXFwiLFxcXCJlbmRfZGF5XFxcIjpcXFwiMjAyMi0xMi0zMVxcXCJ9XCJ9In0%3D

    * https://twitter.com/search?q=%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%9F&src=recent_search_click&f=live

    7. בכל אופן מקווה שאתה בטוב, הלוואי ותחזור בך בחלק מהטקסט כאן, אבל גם אם לא, נתראה בטקסט הבא

    אהבתי

    • MouthHole הגיב:

      וכן , בזכותך אני אשכרה יודע שיש דבר כזה "כשלים לוגים" בטעונים ובכלל
      ובזכותך אני חושב בצורה שונה. מאוד השפעת עלי. (תרמתי לך כספית רבות (יחסית למה שהיה לי) אמשיך לעשות זאת כמובן אם תמשיך לכתוב (אפילו טקסטים כאלה :/) ) וממש מקווה שתוכל להמשיך להאיר את עיניי גם כיום כאדם בוגר

      אז תודה רבה על עברך בנתיים :)

      אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. אתה לוקח טענת קצה והופך אותה לטענת יסוד או במונחים של כשלים, איזו וריאציה של רדוקציה אד אבסורדום. מדינות עושות פשרות ביניהן, הרבה פעמים תחת איומים באלימות או אלימות בפועל. לקבל את טענתך משמעה לעולם לא לנהל מו"מ תחת איום באלימות או אלימות בפועל. שזו תחושבת בטן מובנת, אך קטסטרופה במציאות. בכל מקרה, נחתמו טריליון הסכמים, עסקאות טיעון ועוד בעולם עם גורמים אלימים ועל פי רוב, זה עובד וטוב מהאלטרנטיבה. אי-אפשר לחזור כל הזמן לדוגמת היטלר ב-38' (שגם לא באמת נכונה), כאילו ההיסטוריה היא רק מקרה אחד שיש להסיק ממנו. בכל מקרה, ההסכמה כאן איננה להתרחבות של רוסיה, אלא לנסיגתה תמורת נטרליזציה של אוקראינה. אם טענתך תתברר כנכונה ורוסיה תמשיך בתנהלות תוקפנית גם לאחר מכן, דבר לא נפגע ביכולות של המערב להגיב גם אז ושום דבר דרמטי לא ישתנה מתמונת המצב בטרם למלחמה.

      2. ודאי שהתייחסתי. יש חלק שלם על נאצים. הסברתי שהרוסים מגזימים בטענותיהם, אך התקשורת המערבית מכחישה לחלוטין את הנושא. כן… יש שם נאצים וכן זה בהקף משמעותי והם מחוברים במידה מסוימת לשלטון. לא לרמת הפרופגנדה הרוסית, אך גם לא לרמה הזניחה המתוארת בפרופגנדה המערבית.

      3. זה מו"מ. תמיד מגיעים עם דרישות מוגזמות, בכדי שיהיה אפשר להתקפל אל הדרישות שאתה באמת שואף אליהן. אם תתחיל רק אם מה שאתה באמת רוצה, לא תקבל זאת.

      למיטב ידיעתי דה-נאציפיקציה זה לא דרישה במו"מ. זה מטרה של המבצע הצבאי (לפחות ברמת ההצהרה).

      "הענקת סטטוס של שפה רשמית שנייה לרוסית??" – זה היה המצב עד להפיכה הפרו-אמריקאית ב-2014. לא רואה מה הבעיה עם זה או קיצוני בזה. רוב האזרחים באוקראינה דוברים רוסית. ההסרה של שפתם כשפה רשמית היתה בלתי-לגיטימית, בדיוק כפי שהיא היתה בלתי-לגיטימית כשעשו וריאציה דומה פה בישראל לערבית עם חוק הלאום. ישראל מפעילה לובינג וכוחות משמעותיים לטובת אינטרסים יהודיים במדינות זרות. לא חושב שמלחמה זו הדרך לעשות זאת אבל שוב, זה סתם סעיף בשולי הדברים ועל הדרך. זה לא הסיבה למלחמה אבל פרס שהם רוצים לקטוף בעקבותה ובכנות, אני חושב שכאשר יש ציבור שדובר שפה באחוז שכזה ואף הרבה פחות ממנו, זה זכות יסוד שהמדינה תכיר בשפה של אותו ציבור ותאפשר לו לתקשר עמה בשפתו.

      "היה הרבה יותר הגיוני שיהיו סנקציות מרחיקות לכת מצד המערב על רוסיה"
      אין הרבה יותר להוסיף על הסנקציות הקיימות כרגע על רוסיה והן כבר עכשיו קיצוניות ביותר בהשוואה למרבית אם לא כל הסנקציות שאי-פעם הוטלו על מדינה, ביחס לנזק שהמדינה גרמה (פלישה ומלחמה של 3 שבועות עם כמה אלפי הרוגים בגדול).

      " עם כל הרציונל וההגיון שלו מוביל את האנשים שלו לעוני ואף לרעב!"
      אנחנו רק 3 שבועות. לא הייתי מתנבא על סמך טענות התקשורת. יש מדינות שכבר עשרות שנים תחת סנקציות של המערב ולא מתים מרעב. אם יש הסכם, כל הסנקציות יבוטלו, כך שטענותיך לא יהיו נכונות והיעד של פוטין שאתה והתקשורת מציגים, יהיה שגוי.

      הצד התוקף
      הטקסט לא עורר על כך שרוסיה היא התוקף ואוקראינה המותקף. אבל במציאות מדינות לרוב לא מאפשרות בריתות צבאיות שכאלה על גבולן, כאשר הן יכולות למנוע זאת. ישראל מפגיזה בסוריה כל הזמן בכדי לעצור ברית צבאית שלה עם איראן ורוסיה. ארה"ב תוקפת ומפילה ממשלות כל הזמן בדיוק מאותן הסיבות. מוסרית אינני מסכים עם זה. ריאלית אני מבין שזה מה שכל המדינות עושות. לכן, אם אני שואף לדאגה לאוקראינים, אני לא אחמש אותם ואכניס את נאט"ו לתוכם (כפי שנעשה) כי זה אולי לגיטימי בעולם אוטופי, אך במציאות זה יוביל לתקיפה של רוסיה. אומרים את זה שלושה עשורים. המערב התעלם והמשיך בכוח. וזה קרה. זה לא מצדיק את הפלישה אבל זה גם לא מצדיק את הפעולות שנעשו על ידי המערב באוקראינה שהביאו לפלישה.

      4. זה יטופל בהרחבה בטקסט/וידאו עתידי.

      5. לא יודע מה היתה כוונתך אבל אני יודע לחפש תגובות ואיזכורים בעצמי.

      6. לא אחזור אבל יהיו בקרוב סרטונים משלימים ואולי תבין את דעתי יותר טוב. ואם לא, נסכים שלא להסכים. בכל מקרה, עמדותי המוסריות לא השתנו. אך קודם צריך להבין מה המציאות ורק אז לפעול לקדם את הערכים שלך לפיה. אחרת אתה מוסרי בתאוריה ואי-מוסרי בפועל.

      אהבתי

  82. MouthHole הגיב:

    1. אם נתקבל את התזה שלך, עדיין לא מובן למה רוסיה הלכה על התקפה מלאה של אוקרינה אם רק רצתה להשיג כמה דברים?
    איך זה עוזר? הרבה יותר הגיוני להראות שהאיומים לא סתם ולתקוף קצת ואז להמשיך במסע ומתן לא? תקיפה מלאה מסמנת בעל הבית השתגע (מלבד ההרג העצום ודפיקת העם הרוסי + האוקראיני)

    2+3, ניסחתי את עצמי גרוע, סליחה, ברור שהתיחסת, הכוונה שלי היא למה זה משנה לרוסיה? למה רוסיה רוצה דה-נאטיפיקציה? מה איכפת לה? גם אם הם רואים ברוסים כנחותים, זו דרישה הזויה מאוד!
    האם יעלה על הדעת שישראל תתקוף את יוון (ששם כנראה האנטישמיות גובהה הברבה מבאוקרינה ויהודי נחשב כקללה גם בידי המנהיגים (אם תרצה אמצא לך לינקים שמוכחים זאת)) בגלל אנטישמיות? ולא סתם תתקוף, תלך על כל הערים המרכזיות?

    ואם כבר בנושא זה, אתה צריך קצת יותר מזה בשביל להראות שמדינה אשר הנשיא שנבחר בצורה דמוקרטית יהודי, אנשים רבי דרג יהודים, שלום בוגלוסקי שמורה דרך שם טוען שהיא אינה אנטישמית יותר מכל מקום אחר בשביל לחזק את הטענה הרוסית אפילו בקצת.
    שוב, אני מבין שאתה לא טוען שאוקרינה היא אנטישמית, אך אצם האיזכור בתחקיר נראה לי לא רלוונטי יותר מידי

    מה איכפת לרוסיה איזו שפה רישמית תהיה באוקרינה? לא מבין למה לך זה לא הזוי?

    "ביחס לנזק שהמדינה גרמה (פלישה ומלחמה של 3 שבועות עם כמה אלפי הרוגים בגדול)." – היא הלכה על פלישה מלאה, על ערים מרכזיות, זה לא איזה גיחון קטן. למרות הטענות ההזויות של הרוסים.

    אתה טוען שאוקראינה מאיימת על רוסיה? שנאטו מאיימת על רוסיה? כיצד? זאת ברית הגנתית בלבד.. האם האירופיים לא צרכים לשמור על כוחות צבאיים כנגד הצבאות הרוסיים בגבולות?

    ועוד כמה מילים על רוסיה- רוסיה לוקחת עבדים מצפון קוראה, ממחנות ההשמדה, סליחה מחנות עבודה שלהם בשביל כוח עבודה זול, קשה לראות בכלליות מדיניות של מדינה זו כלגיטימית ואני מרגיש שצריך הרבה יותר מזה, למרות שהמערב הוא חרא… יש כל מני סוגים של חרא, רוסיה כבר הרבה יותר גרועה משלשול (וגם אם לא, צריך עוד הרבה סיבות בשביל לצאת למתקפת פול סקייל שכזו לדעתי שלא הצלחת (שוב לדעתי) להסביר. לרוב אתה הרבה יותר משכנע).

    5. לא הייתה כוווהספציפית. סתם. סליחה :(

    6. חבל. עוד לא ראיתי את סרטון ההמשך, יש לי בעיות של זמינות, אך אצפה, מקווה שלא תצליח לשכנע אותי, יש גבול כמה אני חושב שאני צודק ואז מגלה שיצאתי מטומטם, אבל אם במקרה תצליח, אודיע לך בתגובות :)

    שוב תודה על זווית אחרת

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. " הרבה יותר הגיוני להראות שהאיומים לא סתם ולתקוף קצת ואז להמשיך במסע ומתן לא?"
      אכן. אבל מבחינתך והתקשורת המערבית, פוטין פתאום עשה משהו. מבחינת רוסיה, משנות ה-90 הם מזהירים, מ-2007 הם מאיימים, מ-2014 הם התחילו במה שאתה מתאר (תקיפה מצומצמת), מאז ועד היום יש 8 שנים של מלחמה שנהרגו בה (לפני הפלישה הנוכחית) כ-14 אלף בני אדם, מרביתם רוסים או פרו-רוסים. לאחר כל זה, בשנים האחרונות רוסיה ביצעה תרגילים גדולים מאוד שמדמים פלישה והזהרה שוב ושוב ושוב. לאחר כל זה, הם הציבו במשך שלושה חודשים כוח פלישה מלא ושוב העלו את הדרישות שלהם. לאחר כל זה, הם החלו לתקוף בגבולות, תוך התקדמות מוגבלת ואיטית. עדיין מסרבים לדרישות.

      טענתי היא שאתה שואל למה הם לא מתקדמים בצורה מדורגת, בזמן שהם אכן עשו זאת. אני חושב שהם פסחו על צעדים שאמנם לא היו עובדים (כמו לפנות לאו"ם), אך לפחות היו מראים עוד איתותים דיפלומטים ושהיה ראוי להשתמש בהם קודם. אבל בהינתן שארה"ב והמערב לחלוטין מתעלמים מהאו"ם בפעילותיהם (שלא לדבר על ישראל, שכל מדיניותה היא התעלמות מוחלטת מהאו"ם), אז בסטנדרט המקובל ביחסים בינלאומיים, זה היה תהליך מאוד-מאוד איטי והדרגתי. המערב פשוט מסרב להסכים לדרישות רוסיה ויותר מכך, מכחיש את קיומן רוב הזמן ואף ממשיך ומתקדם בפעילות שרוסיה מלינה כלפיה (בנפרד מאם אתה מסכים עם הרציונאל הרוסי לדרישות והחששות הביטחוניים שלהם).

      2. "למה רוסיה רוצה דה-נאטיפיקציה?"

      הנאצים הרגו עשרות מיליוני רוסים, פלשו אל רוסיה וחירבו את המדינה. לשאול למה מישהו לא מעוניינים בנאצים זו שאלה מוזרה בעיניי. למה הם מעלים זאת כדרישה ספציפית כאן? כי ארה"ב ואוקראינה בנו כוח נאו-נאצי די-משמעותי ששונא את הרוסים, שהיה רכיב משמעותי בהפלת השלטון הפרו-רוסי באוקראינה ב-2014, שלאחר מכן הביא לביטול ההכרה בשפה הרוסית באוקראינה ופגע בזכויות הציבור הרוסי שם, ומאז ועד היום, נלחם בפרו-רוסים במזרח אוקראינה ועכשיו ברוסים עצמם.

      מעבר לזה, זו כמובן מטרה טובה להצהיר עליה כי היא מהדהדת מוסרית בקרב הציבור (כמו פרופגנדה מקבילה במערב, שמציג את פוטין כהיטלר, כי זה גם כן מהדהד טוב – הגם שמנותק מהמציאות). לגבי ההשוואה שלך ליוון וישראל. אין כאמור כל קשר בגלל הסיבות שמניתי מעלה, בגלל שלא מדובר במדינת עם גבול משותף ובגלל שזה רק רכיב אחד ולא הראשי בהם, באשר לסיבות למלחמה הזאת. אם רק היו ניאו-נאצים באוקראינה, לא היתה מלחמה.

      "הנשיא שנבחר בצורה דמוקרטית יהודי,"
      זה כמו הגזענים או הבורים שאמרו בארה"ב שאובמה מוכיח שאין גזענות כלפי שחורים או עליונות לבנה/נאציזם בארה"ב.

      "היא אינה אנטישמית יותר מכל מקום אחר בשביל לחזק את הטענה הרוסית אפילו בקצת."
      אכן. 5-10% מחזיקים בעמדות הללו. אבל זה לא השאלה. השאלה אם הם אקטיביים. צה"ל מונה כ-200 אלף חיילים. ישראל לא נלחמת בעזרת 9 מיליון אזרחיה. הכוח האקטיבי הרבה יותר משפיע מהכוח הפאסיבי. בחסות התמיכה האמריקאית, הנאצים באוקראינה הגיעו לעמדות שכאלה – ספציפית בהקשר של נושאי ביטחון, שהם אלו שרלוונטים לנושא שלנו.

      "מה איכפת לרוסיה איזו שפה רישמית תהיה באוקרינה?"
      לא. לישראל אכפת כשמדינות מעבירות חוקים נגד יהודים (ברית מילה, איסור כיפה וכו'). יש מיליוני רוסים באוקראינה. נשמע לי הזוי שלא יהיה אכפת לרוסיה מפגיעה בזכויות של רוסים במדינה שכנה לה. זה לא ההצדקה לפלישה, כמובן, אלא רק טענה שנלווית לה, אך זה בוודאי לא הזוי. ואם אתה לא יודע, להכרה בשפה יש השלכות פרקטיות מהותיות, לצד ההשלכות הסימבוליות.

      "זאת ברית הגנתית בלבד"
      נאט"ו תקפה שלל מדינות שלא תקפו אותה. זו לא ברית הגנתית ואני לא מודע בכלל לקיום של דבר כזה בעולם (אבל אני לא בטוח, יתכן שיש במקום כלשהו). זו ברית צבאית והיא תקפה ותוקפת. כמו כן, היא הוקמה במטרה מוצהרת להתמודד עם הרוסים. הרוסים הציעו שוב ושוב להצטרף לנאט"ו או לאיחוד האירופי בכדי למנוע את כל המצב הזה. האמריקאים והאירופאים סירבו. כשברית צבאית מסרבת לקבל אותך לשורותיה ומסרבת להפסיק להתקדם לגבולותיך, אין מדינה בעולם שהיתה רואה בה דבר מלבד איום. ואכן, ארה"ב וכל יתר המערב, פועל בדיוק כמו רוסיה ומסכל בריתות צבאיות בגבולותיו.

      "האם האירופיים לא צרכים לשמור על כוחות צבאיים כנגד הצבאות הרוסיים בגבולות?"
      מישהו מונע מהם מלהגן על עצמם? אוקראינה לא בנאט"ו ולא באיחוד האירופי, כך שזה לא הגנה על אירופה. הגבול שלהם הוא בצד המערבי של אוקראינה, לא בצד של רוסיה. כמובן, עצם זה שאתה אומר שהם צריכים להתגונן מרוסיה, מיד מחייב שרוסיה חייבת להתגונן מהם. זה א.ב. של ביטחון: אם הצד השני רואה בך איום, אוטומטית אתה חייב לראות בו איום.

      "רוסיה לוקחת עבדים מצפון קוראה"
      לא מכיר את הנושא הזה. מוזמן להשאיר לינק. בכל מקרה, זה לא קשור לנושא שלנו. אם רוסיה רעה במדיניות הפנים שלה, זה לא קשור לכאן. בכל מקרה, כל התיאורים שלך לרוסיה מנותקים מהמציאות. להבא, אנא הבא לינקים שמוכיחים טענותיך (ויודגש: הוכחה איננה מילים בעיתון, אלא ראיות אוביקטיביות).

      5. הכל בסדר.

      תודה על הקריאה.

      אהבתי

  83. גילי הגיב:

    וואו, זה שכל תגובה מקבלת תשובה מכובדת זה מאוד מרשים. כמעט כמו היקף התחקיר. אנסה לכבד גם ולקצר ככל הניתן:
    לצורך הדיון, נקבל שכל הטענות לגבי ארה"ב ופעילויותיה נכונות*
    א. המאבק הפוליטי באוקראינה לא היה בין מזרח למערב (הציבור האוקראיני אכן חצוי בנושא זה) אלא מאבק בין דמוקרטיה (פגומה מן הסתם) ודיקטטורה (לא במקרה בלורוסיה נשמטה מפרקי הקונטקסט בספרון שלך). אם אנחנו בעניין של להבין את פוטין, דמוקרטיה יציבה ומשגשגת על גבולו מאיימת עליו לא פחות מטילים נגד טילים.
    ב. באוקראינה קיים בשנים האחרונות שלטון יציב, רמה גבוהה של חופש ביטוי ודמוקרטיה בחציון הגבוה של מדינות העולם. כל פעולה שנשקלת צריכה להיות על דעתם ובהסכמתם של האוקראינים ונציגיהם הנבחרים. כרגע:
    1. הרצון שלהם די ברור – יותר מעורבות של המערב
    2. מי שחיפש לערב את ארה"ב ונאטו וסירב בעקביות למומ ישיר זה הצד הרוסי
    ג. יש הבדל מהותי ותהומי בין אוקראינה, ובין אפגניסטן, תימן וסוריה וזה לא צבע העור של התושבים, אלא ישות מדינית מתפקדת, שיש סבירות גבוהה שאם תחתום על הסכם תדע לקיים אותו, כולל אכיפת משמעת ופירוק המיליציות מנשקן.

    * המקור שמובא לגבי הנטר ביידן לא טוען את מה שאתה טוען. עקבתי אחרי הפרשה בזמן אמת. סיפור המחשב היה חשוד מאוד ואפילו בניו יורק פוסט אף עיתונאי לא חתם על הכתבה בשמו. כמובן ייתכן שהטענה העיקרית נכונה.
    ** להגיד שגיאורגיה פתחה במלחמה זה היתממות קיצונית. אחרי מספיק פרובוקציות נעשתה בדיוק הפעולה שהרוסים ציפו לה. מאלף לראות אילו מאמצים האוקראינים עשו כדי לא ליפול במלכודת דומה של רוסיה

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      א. זו תזה – לא הוכחה לנכונותה. חולק עליה, אך לא רואה צורך להפריך דבר שכלל לא הוכח. בכל מקרה, אין טענתי כי מלחמות או יחסים בינלאומיים נובעים מסיבה אחת. תמיד יש קוקטייל. אינני חושב שדמוקרטיה בגבולות רוסיה מאיימת עליו או עליה ושזה נתפס כך ואין ראיות לכך ואני חושב שיש אף ראיות הפוכות אבל גם אם זה פקטור, זה פקטור שולי והוא אינו מסביר מדוע דווקא לדמוקרטיה הזו, מדוע דוקא לאחר החלטות ופעולות של נאט"ו בתוכה.

      ב.
      1. מעורבות כן. הסקרים תומכים בכך. אך אין הגבלה או דרישה של רוסיה בהקשר הזה. הטענות הן בהקשר הצבאי.
      2. שגוי לחלוטין. מוזמן להציג ראיות לטענתך.

      ג. גם המדינות האלה תפקדו באופן סביר בטרם למלחמות האלה בתוכן. אתה שופט אותן לפי איך שהן נראו בסוף, כאילו זה איך שהן נראו בטרם. זה בדיוק מה שאני אומר: אפגניסטן היתה מדינה מתפקדת בשנות ה-60 וה-70. עניה, מתפתחת, כן. אבל היה שלטון, היה תיעוש משמעותי, השכלה גבוהה ועוד. לא אומר שהיא היתה בלגיה כיום אבל יכלה להיות במעגל האמצעי שבו נמצאו מדינות רבות ויציבות יחסית, עם רווחה לתושביהן.

      הנטר ביידן –
      שוב, אתה לא מציג ראיות ולטעמי אתה לא עוקב מספיק אחר הסוגיה או עוקב אחריה דרך גופי תקשורת ממחנה פוליטי אחד בלבד.

      אין בכלל סיכוי או לא סיכוי. המיילים במחשב נבדקו ואומתו על ידי האנשים האחרים המכותבים בהם. ביידן ובנו מעולם לא הכחישו זאת. כל הטענה שזה פרופגנדה רוסית, הועלתה כ"סיכוי" על ידי אנשי ביון לשעבר בכתבה אחת שנועדה למנוע את ההפצה של התוכן ולפגוע באמינותו, ערב הבחירות בארה"ב (ועשתה זאת בהצלחה). האנשים שאמרו זאת, מעולם לא בדקו את המחשב. הניו-יורק טיימס רק השבוע אישש בעצמו שהמיילים במחשב אמיתיים. לא שבאמת היה צורך ב-NYT (כאמור, מהתחלה הביידנים לא הכחישו, לא הוצגה כל ראיה שמדובר בזיוף רוסי ותוך זמן קצר המיילים אוששו על ידי שלל מקורות), אבל הם אוהבים אחרי שהם מפיצים שקרים במשך שנים, לעשות מעין "חשיפות" שכאלה כדי לשמר את האינטגרטי שלהם, אחרי שכבר אין לחשיפה כל ערך.

      גיאורגיה – שוב אין ראיות. אבל אסכים שהיו כל מיני משחקים שם על ידי שני הצדדים ושבסכסוכים שכאלה, קשה לומר חד-משמעית מי התחיל בסכסוך שבעצימות נמוכה. אבל לא טענתי שאני יודע זאת. כתבתי מי פתח במלחמה עצמה. מי לקח אירועים קטנים ואז יזם מתקפה נרחבת ומלחמה כללית – וזה הגיאורגים.

      האוקראינים (בהקשר זה) – הם סירבו לכבד את הסכמי מינסק בכל השמונה שנים האלה והפעילו גדוד נאצי (אזוב) כנגד הישובים הבדלניים. מרבית ההרוגים (14,000 לפני הפלישה הנוכחית) הם בצד הרוסי והפרו-רוסי. כל שנדרש במינסק, זה להכיר באוטונומיה מוגבלת של המחוזות. הם היו נשארים שטחים אוקראינים, מצביעים בבחירות לאוקראינה, כפופים לחוק האוקראיני וכו'. רק אוטונמיה מונציפאלית וחינוכית וכדומה (שפה רשמית, תוכן בבתי ספר וכו'. דברים שישראל ומדינות רבות מאפשרות למיעוטים בתוכם). בבירור נתקבלה החלטה באוקראינה ובמערב שלא להסכים לכך ואף פיזית להלחם בהם ולהפגיזם במשך 8 שנים.

      אהבתי

    • ? הגיב:

      "ב. באוקראינה קיים בשנים האחרונות שלטון יציב, רמה גבוהה של חופש ביטוי ודמוקרטיה בחציון הגבוה של מדינות העולם."

      זאת הסיבה לכך שהם סגרו גופי תקשורת וחוקקו חוקים נגד "דפוס אסור"? 'חופש הביטוי' המפורסם שלהם?

      אהבתי

  84. האזרח דרור הגיב:

    הערה לגבי סנקציות כלכליות. הן גרועות בהפלת משטרים (במיוחד של מדינות קטנות שתנמכות על ידי מעצמות – כמו קובה או צפון קוריאה) אבל הן מפחיתות את היכולת של מדינה תוקפנית להשתמש בכסף שלה כדי להתחמש עוד. כך הדבר לגבי איראן (שהתמיכה שלה בחיזבאללה נחלשה) וכך כנראה גם לגבי רוסיה. כמו כן הדבר מאותת למדינות שרוצות להכנס להרפתקה דומה – אם תכנסו להרפתקה צבאית אולי תצליחו ואולי לא, אבל תסבלו במישור הכלכלי. וכל זאת בלי שאנחנו אפילו שולחים חיילים.

    אהבתי

  85. האזרח דרור הגיב:

    הכתיבה ארוכה מידי, אין ספק שארה"ב בוחשת כמיטב יכולתה, אין גם ספק שגם מדינות אחרות בוחשות כמיטב יכולתן – לא סתם נשיא אוקראינה ברח דווקא לרוסיה ולא למדינה אחרת. אגב, לא כתבת (אני חושב) על הרג כ-200 מפגינים בהפגנות, על משטרה שהרגה מפגינים ועל תמיכה עממית רחבה ( מן הסתם יותר באזור עירוניים יותר ופחות רוסים) באותה הפיכה. קל לשבת בישראל ולדבר על זה שהיה צריך להחליף את השלטון בבחירות דמוקרטיות – זה מתוך הנחה שהיה לזה סיכוי . אגב מאז 2014 התמיכה בכל המהלך הזה רק התגברה – גם אצל אוקריאנים רוסים במוצאם וכמובן שמאז המלחמה התמיכה בהתנתקות מרוסיה רק התחזקה. כל המהלכים של פוטין לנסות לשכנע את האוקראינים לחבור אליו זה כמו הנסיון של אנס לגרום לבחורה שהוא תקף להתאהב בו.

    את התנהגות פוטין אפשר לשפוט גם כלפי מה שהוא עושה בארצו פנימה – חיסול מתנגדים פוליטיים, כליאה גרוש והרג של עיתונאים, כליאה ועיוניים של מתנגדי משטר . מי שאומר שהמלחמה היא יותר מאשר מבצע צבאי – עלול להאסר ל-15 שנה. שה תמים. בסך הכל רצה להרחיק את נאט"ו מהגבול שלו. אם ככה בשביל מה הכמות העצומה של שקרים , אלימות צנזורה?

    מעבר למאבקים בין רוסיה לבין ארה"ב ונאטו יש גם כמה דברים שאולי לא שמת לב אליהם – בתחום התרבותי. רוסיה מייצגת מדינה כוחנית ולא דמוקרטית, ואילו אוקרינה ומדינות המערב מייצגות דמוקרטיה, חופש ביטוי וסובלנות. למרות העסקים המלוכלכים של מדינות אלה – בכל זאת אליהם אנשים בורחים כשהם רוצים חופש, אין בריחה דומה אל רוסיה. אתה רואה את הכביסה המלוכלכת של ארה"ב – משום שבארה"ב יש עיתונות, חשיפת מסמכים, חוקרים עצמאיים וכו' – ויש גם כוחות במערב שלא ששים לכל דבר שממשלת ארה"ב עושה – כמו ההפגנות נגד מלחמת עיראק . כל זה לא קיים במדינה כמו רוסיה – כוחות הבטחון אולי יודעים מה הם עושים ומה המבצעים הסודיים – אנחנו לא נדע לא היום וגם לא עוד הרבה שנים.

    נניח שפוטין באמת רצה להרחיק את איום נא"טו מארצו – האם לשם כך הוא היה חייב לשקר במצח נחושה? ערב הפלישה? האם הייה חייב לתקוף את קייב? להפציץ ערים עם פצצות מצרר? מה המטרה הצבאית בהפצצת ארטילרית על עיר? זה פשוט מטופש (סתם יוצר שנאה וגם לא עוזר לו צבאית). פוטין היה יכול לנקוט בצעדים הרבה יותר מינוריים – וככה לא לחשוף את הקלפים שלו – שמתברר שהם לא כאלה חזקים כמו שהוא והמערב חשב. הוא ניסה ליזום הפיכה באוקרינה (לשלוח כוחות עם ציוד קל לתפוס את הנגהת אוקרינה לפני כוחות השריון שלו – בימים הראשונים של המלחמה) – ונכשל בכך

    כל המדינות השכנות לרוסיה יראו בה כעת ובשנים הקרובות איום מסוכן ותוקפני ורק יגבירו את ההתרחקות התרבותית והכלכלית ממנה וכמובן יעלו את ההוצאות הצבאיות מולה. עם או בלי נא"טו.

    לדעתי אתה חולה במחלה של הרבה – יש גורמים שמשפיעים על המצב – אתה מכסה אותם – ומתעלם מגורמים אחרים שאינך שם לב אליהם. התמיכה של הדור הצעיר באוקרינה בהתמערבות והתמיכה הדומה שקיימת אצל רוסים צעירים – זה לא בגלל המועידין האמריקאי, תעמולה עובדת – כן – אבל היא לא מהות הכול, יש גם גורמים אחרים ובהם ההתנהגות של פוטין וחבריו – וזה לא ממש עובד במאה ה-21 – לא בקיום ממשלת בובות אוקראינית, לא בהצמחת כלכלת רוסיה , לא בקידום רוסיה כמעצמה תרבותית ולא כמתכון לבנייה של כוח צבאי.

    אהבתי

  86. viogitz הגיב:

    שאלתי היא למה כתןב יברומיידן ולא יורומיידן?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s