גיבורים נולדים במותם

'גיבורים נולדים במותם' הוא פרויקט שמטרתו לגלות מי הם חללי מערכות ישראל, כיצד מתו ומה הקשר בינם לבין מה שמספרים לנו עליהם. בנוסף למעקב קבוע בכל שנה שעוברת, אני מתקדם ככל שיש לי זמן פנוי גם לעבר, במטרה (בסופו של דבר) לגלות מי הם כל חללי ישראל וכיצד מתו (פרויקט זה לא מתעסק בשלב הזה באזרחים חללי פעולות האיבה).

למרות שהשמאל והימין רוצים לנכס לעצמם את החללים (אם כסמל לגבורה ואם כסמל למחיר ההתנהלות של ישראל), הסתבר לי ב-2012 שלמעשה בשני הצדדים ואף בתקשורת, איש מעולם לא בדק את המספרים שמנפיק משרד הביטחון ביום הזיכרון ואיש לא בדק את השמות שהוא מפרסם באתרו. פרויקט זה נועד לחשוף מידע זה לציבור, בכדי למנוע או לצמצם מקרי מוות מיותרים שאינם מדווחים (התאבדויות, תאונות, רשלנות, אש-כוחותינו ועוד) ובכדי שיהיה לנו ראשית בסיסי של מידע חופשי ואז עדיין נוכל להביע את הדעות שלנו (יהיה זה בקלפי, בדיון באינטרנט או בהפגנה), אבל נעשה זאת עם עיניים פקוחות ועל בסיס הנתונים האמיתיים ולא תחושות בטן שאנו מפתחים לבד או מוחדרות בנו ע"י בעלי עניין כאלה ואחרים.

דף זה עדיין בעבודה.

תוכן עניינים

התחקירים שזמינים עד כה
סיכום עד כה (גיבוש נתונים מכלל התחקירים)
שינויים בעקבות התחקירים
לינקים בתחום
מחקרים בתחום

איור בהשראת הפוסט - גדעון רימר, סטודנט שנה ג' ב"בצלאל" אקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לתקשורת חזותית

איור בהשראת התחקיר הראשון מ-2012: גדעון רימר, סטודנט שנה ג' ב"בצלאל" אקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לתקשורת חזותית



תחקירי גיבורי נולדים במותם הזמינים כרגע:

2013 || 2012 (התחקיר הראשון) || 2011 ||

 

סיכום מצב עד כה (עדיין בעבודה):

הערה – הנתונים לכל שנה נלקחים בעת שאני מבצע תחקיר ומידי פעם אני עובר שוב על המידע ובודק שינויים. המידע המסוכם כאן, יכול להיות ממספר בדיקות מתאריכים שונים והתאמתו להווה יכולה להשתנות במידה מסויימת (אתם מוזמנים לפנות אלי אם מצאתם שינוי או טעות). למרות שכך, הסיכום כאן צריך לתת סדר גודל מדויק למדי ואני אשתדל לעדכן ככל שניתן.

מספר החללים שדיווח עליו משהב"ט בשנים שנחקרו עד כה – 401
מספר החללים שבפועל רשומים באתר ההנצחה של משהב"ט –
מתוכם לכמה יש פרטים חסרים או שגויים (גיל,דרגה, חיל, שמות הורים) –

 

השגים עד כה:

2014 – בעקבות טענתי כי ההכנסה של נכי צה"ל הנפטרים (כאשר פציעתם, אם בכלל קשורה למותם, התרחשה עשרות שנים לפני כן) לרשימת החללים השנתית, מנפחת את הרשימה ויוצרת תחושה שקרית של סכנה ומלחמה, משהב"ט הוסיף קטגוריה חדשה (ותיקן לאחור בהתאם) לתיאור החללים באתר 'יזכור': "נפטר\ה לאחר השירות". עתה ניתן לראות באתר שהרבה מאוד מהחללים בכלל מתים בזיקנה וללא קשר ישיר לשירותם.

ליום הזיכרון 2014, בפעם הראשונה אי פעם, הפריד וחשף משהב"ט את החללים שבאמת מתו בעת שירותם בשנה שחלפה, מנכי צה"ל שנפטרו (חלקם אפילו לא באותה שנה, אלא הוכרו כחללים לאחר מותם). במקום לפרסם "107 חללים נוספו למשפחת השכול", כפי שנעשה עד אז, פרסם משהב"ט (והתקשורת בעקבותו): "57 חללים התווספו למניין הנופלים בשנה האחרונה, ועוד 50 נכי צה"ל שנפטרו".

2012 – עוכבתי למספר חקירות בעקבות פרסום התחקיר הראשון. הדבר דוקא יצר חשיפה גדולה בהרבה לנושא. נציגים ממשרד הביטחון פסלו את הנתונים שהצגתי (ראו פירוט בעמוד 'סיקור התקשורת את הבלוג') ובמיוחד את נתוני ההתאבדויות (הערכתי על סמך הנתונים שהשגתי כי חייל מתאבד כל 14 יום).

בעקבות החקירה הצעתי למשהב"ט בפומבי (בפייסבוק), שאם יפרסמו את רשימת 126 החללים שטענו לקיומם, אני אודה בכל האשמות המיוחסות לי. המשרד לא הגיב. לאחר כמה ימים, תחת הלחץ הציבורי בעקבות החקירה, פרסם צה"ל את נתוני ההתאבדויות שלו (לא את רשימת 126 השמות) והתברר שאכן, סיבת המוות המובילה היא התאבדות ושהממוצע היה התאבדות כל 15.2 יום.

לינקים בתחום:

מאגרי מידע והנצחה  –

אתר 'יזכור' (אתר ההנצחה הרשמי של המדינה) || נפגעי טרור באתר משרד רה"מ || חללי הפלמ"ח || ניצולי שואה שהפכו לחללי ישראל || חברה קדישא ת"א יפו והמחוז || קדישא Net || חללי קהילת המודיעין || חללי השב"כ || אפליקציית 'מנציחים' (סורקים מצבה והמידע נשלף מאתר 'יזכור') ||

אתרי הנצחה בלבד –

נשמה || זיכרונט || ז"ל ||

מודעות אבל –

אבלים || ז"ל || אנדרטה ||

באזור הכללי של התחום –

'ערים בלילה' (עמותת חיילי צה"ל שהיו בשבי האויב) || עמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) || עמותת 'בשביל החיים' (למניעת התאבדויות והתמודדות המשפחה לאחר התרחשותן) || 'בעוז רוחם' (מאגר הצל"שים והעיטורים של צה"ל) || בית התותחן (אתר חיל התותחנים ועמותת יד התותחנים) || חיל הלוגיסטיקה ||

16 תגובות על גיבורים נולדים במותם

  1. אנונימי הגיב:

    שלום אישתון,
    אני חייל בצה"ל ולאחרונה התחלתי לקרוא את הבלוג שלך, ובאופן כללי לקרוא חדשות מעבר למה שמתפרסם באתרים הגדולים.
    רציתי לשאול אותך שתי שאלות, אחת כללית ואחת בנוגע לפרויקט "גיבורים נולדים במותם":

    1. אתה מדבר הרבה בבלוג שלך על נייטרליות חדשותית. אתה נוהג להתבסס על עובדות בלבד ולפרסם את מקורותיך בבלוג. מעבר לכך, אתה מעביר ביקורת על אתרי החדשות הגדולים שלא תמיד מציינים את מקורותיהם, ולרוב נוטים בדיווחיהם לצד מסוים בקשת הפוליטית.

    כחלק מהנסיון שלי להגיע לדעה פוליטית כמה שיותר מבוססת, אני רוצה לוודא שאני יודע את העובדות כפי שהן.
    לכן, השאלה שלי היא כיצד אני יכול לדעת שדיווחיך הם באמת נייטרלים ואמיתיים?
    לדוג', כיצד אני יכול לדעת שדו"ח צה"ל שפרסמת בפוסט האחרון שלך, לגבי רצח ניבין ג'מג'ום, אינו מזויף?
    אני נוטה להאמין לך, כמובן, משום שבכתיבתך אתה מבקר את המוסדות ש"מעקמים" את חדשותיהם. אך אני מרגיש שאני נוהג בצביעות כשאני מפקפק באתרי החדשות הגדולים אך לא בך, כאשר בשני המקרים איני יכול להיות בטוח ב-100% שהמקורות נכונים ונייטרלים.

    אשמח לאיזושהי הבהרה, וטיפים כלליים למציאת מידע עובדתי וחשיבה ביקורתית אמיתית.

    2. המטרה המוצהרת של פרויקט "גיבורים נולדים במותם" היא לגלות מה קרה לחללים שמוזכרים ביום הזכרון אך סיבת מותם אינה מפורסמת. כחלק מהמחקר, חשפת כי רבים מאותם החללים הם חיילים שהתאבדו או נהרגו בתאונות דרכים במהלך שירותם הצבאי, או נכי צה"ל שנפטרו שנים רבות לאחר פציעתם ושחרורם מהצבא, ומותם לאו דווקא קשור לפציעתם.

    חשיפת פרטים אלו היא עבודה חשובה כשלעצמה, אך השאלה שלי היא מה דעתך בנוגע להכללת אותם אנשים בספירת החללים?
    כאשר קראתי את המחקר, הרגשתי מהטקסט תחושה כללית שלדעתך אנשים אלו אינם צריכים להכלל, ושהמס' שמצוין כל שנה ביום הזכרון הוא סוג של רמאות.

    אך כאשר התפניתי לחשוב על זה יותר, החלטתי שגם נכי צה"ל שמותם לא קשור בכלל לפציעתם צריכים להכלל בספירה זו. יש לי חבר שאביו שירת בתור טייס קרב במשך שנים רבות, ונפצע ברגלו במהלך השירות. הפציעה אינה מאוד משמעותית, וכיום הוא אפילו יכול לרוץ, אך הפציעה ללא ספק שינתה את חייו, וכל זה בעקבות שירותו הצבאי.

    יום הזכרון לא פה רק כדי לזכור את הנופלים, אלא כדי לזכור את המחיר שהצבא והקונפליקטים של המדינה גובים מאיתנו. זו גם הסיבה שנפגעי פעולות האיבה נכללים ביום זה, וכן, נכי צה"ל שחייהם ישתנו באיזשהי צורה בעקבות שירותם הצבאי, צריכים לדעתי להכלל גם הם בספירה זו.
    לגבי המתאבדים זו כבר שאלה הרבה יותר קשה, ואין לי תשובה בשבילה עדיין, למרות שהנטייה שלי היא פחות להסכים עם הכללתם, שכן ההתאבדויות מעידות דווקא על בעייתיות בהתנהלות הצבא…

    שוב, אשמח לשמוע את דעתך בנוגע למה שכתבתי.

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      1. "כיצד אני יכול לדעת שדיווחיך הם באמת נייטרלים ואמיתיים?"
      דיווחי אינם ניטרלים. אני מביע את דעתי ללא הפסקה. ההבדל הוא שאני מקפיד להבדיל בין דעתי לעובדות ואני דואג לסמן זאת לקורא. לגבי "אמיתיים" – תבדוק את הלינקים וההסברים.

      "כיצד אני יכול לדעת שדו"ח צה"ל שפרסמת בפוסט האחרון שלך, לגבי רצח ניבין ג'מג'ום, אינו מזויף?"
      כי אני מפרסם זאת בציבור. ביקשתי תגובה מצה"ל. יש 2 אירגונים שעזרו לי (יש אליהם לינקים בתחתית) והם מיודעים על כתבה זאת ובוודאי היו מדברים אם הייתי טוען שנעזרתי בהם ומשקר. דובר צה"ל עצמו כבר היה מגיב אם זה היה מסמך מזויף. אם אתה מעוניין אתה יכול לפנות לצה"ל, לבצלם ולשוברים שתיקה ולבדוק איתם.

      אני לא חושב שיש מקום להשוואה רצינית מול דרך הכתיבה שלי פה ודרך הכתיבה ברוב התקשורת. זה לא עניין של אמונה. פשוט תעבור על הלינקים. אפילו אל תכנס. סתם תסרוק את הטקסט בעין וארי זה לך אפילו להארץ למשל ותסרוק את הטקסטים שלהם. זה כבר יהיר לך את ההפרש.

      "מה דעתך בנוגע להכללת אותם אנשים בספירת החללים?"
      הגבתי על כך כבר בגוף הטקסט ובשלל תגובות. לכל אחד פרשנותו לגבי מי צריך להכלל. אני חושב שצריכים להכלל רק אנשים שמותם נגרם עקב שירותם ובאופן אשר יחודי לשירות (זאת אומרת, תאונת דרכים בדרך לבסיס, היא בהחלט תאונה שקשורה לשירות, אבל אינה מיוחדת לשירות; אנשים עושים תאונות דרכים בדרך לכל העבודות הקימות). כל השאר לא צריכים להיות חללים.

      חללים הם אנשים שמתו בגלל השירות. אנשים שנפצעו ומתו מסיבות אחרות לא צריכים להחשב כחללים. אפשר לעשות רשימת כבוד לפצועי צה"ל באשר הם, בכדי להראות שאנו מעריכים גם את הנכים ואף את הפצועים קל. אבל הם אינם חללים.

      התאבדויות צריכות להכלל, פשוט כי קשה ולרוב בלתי אפשרי לקבוע את מידת האחריות של הצבא על ההתאבדות. באשר יש ספק סביר, הצבא צריך לקחת על עצמו בעיה זאת.

      אהבתי

  2. פינגבאק: "כל העוולות אחת הן והמחשבה שלא כך הדבר, היא מקור כל העוולות"/ אישתון. | dar2014

  3. שלום אישתון. בעקבות המבצע האחרון עניין אותי לראות אם קיימת מגמה מאז הקמת המדינה של ירידת מספר החללים כלומר ירידה במספר היהודים הנהרגים ע"י לא יהודים בשטח ארץ ישראל. (אני יודע שנפלו גם חללים לא יהודים אבל לצורך העניין כלומר בדיקת האפקטיביות של מטרת הציונות הם לא כלכך רלוונטיים). בעקבות התחקירים שלך אני חושד שאין נתונים מהימנים בנושא. האם לדעתך יש מספיק נתונים כיום כדי לבנות גרף סביר של "יהודים הרוגים בשנות קיום המדינה פר שנה"? כך שניתן יהיה לראות מה המגמה?

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ךא יודע לגבי "יהודים". אין ספק אבל שיש פחות חללים היום משהיה בעבר. ללא העמקה ניתן אני מניח למצוא את הנתונים הללו ברשת או לשלוף אותם מאתר משרד הביטחון. עם העמקה אמיתית בכדי לדעת כמה בדיוק נהרגו מפעילות אויב ולא בצורה שאינה קשורה, זה יותר מורכב. אינני מודע למחקר שכזה (זה למעשה מה שאני עושה, אבל יש לי עוד כמה שנים טובות עד שאגיע לקום המדינה).

      אהבתי

    • 50stuck הגיב:

      היי אישתון ודרור.
      הרצתי שליפה כזו על אתר "יזכור", הנה התוצאות: http://goo.gl/yEIOC5

      אהבתי

  4. פינגבאק: כמה נוח להיות עמינ(ו)ח | המשמר החברתי

  5. אבי לוי הגיב:

    אישתון שלום
    בוא נדבר על אותם פצועי מלחמה אשר סוחבים את פציעתם הרבה אחרי שאתה ושכמוך שוכחים שהייתה בכלל מלחמה, לאחר סבל ויסורים נפטרים פצועים אלו מי במוקדם ומי במאוחר והופכים "לחללי צהל שנפטרו לאחר השרות"
    צהל מכבד את זכרם באתר "יזכור" אבל "המועדון" של יד לבנים שמתוקצב ע"י משרד הביטחון והרשויות המקומיות מסרב להכיר בהם כחללי צהל ולא מוכן להנציח את זכרם על קירות גני הגיבורים בישובים ,התגובות שאני קיבלתי מחברי "המועדון" היא שלא מנציחים חללים שחבו את פציעתם, והנצחתם היא באחריות המשפחות
    לדעתי יש מאות או אלפים מהחללים השקופים האלה שחייבים להנציחם בכל דרך אפשרית.
    אבי לוי

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      ישנה בעיה עם השיטה הקיימת. אני לא מכיר את טענתך לגבי הנצחה בקירות וגנים וכדומה ואינני יודע אם היא נכונה. אבל אם זה המצב, אני יכול להבין אותם. חיילים שנפצעים והופכים לחללי צה"ל בחלוף השנים (לאחר מותם), אינם בהכרח כאלה הראויים להנצחה בהקשר של גבורה. אין סיבה להנציח חולה סרטן או מישהו שמת בתאונת דרכים, על קיר המיועד לגיבורים ישראל שנפלו במערכותיה (למעט אם בנוסף למותם ה"רגיל", היו גם לוחמים גדולים לפני כן). אני חושב שזה לגיטימי ואני חושב שכבר כיום מונצחים יותר מידי אנשים ויש להדק את הסטנדרטים לגבי תיוג מותו של חייל כחלל מערכות ישראל.

      נוסף על כך, חשוב לומר שאתה טועה בכך שאין זה קשור רק לפצועים ונכי צה"ל. גם בהקשר של חללים אשר מתו במהלך שירותם ולא לאחר פציעה ממושכת, אין מנציחים את כולם ואפילו לא את רובם. ישראל מנציחה בעיקר את הגיבורים ואת הנופלים בלחימה. אחרים מאוזכרים כשמות בלבד ואולי מקבלים מקום בלוחות חללים מקומיים (בבית ספר וכדומה).

      מה שהצעתי כבר בעבר, הוא הקמת מאגר נפרד מחללי צה"ל המוקיר את אלו שהקריבו מגופם או נפשם ונפצעו, אך לא מתו. מאגר פצועי כוחות הביטחון. מי שנפצע בגיל 20 ומת בגיל 70, לא צריך להכנס לרשימת חללי המדינה, אך ראוי להוקרה אם למשל איבד את רגליו וכדומה. ואז פשוט הופכים את זה ל"יום הזיכרון לחללי ונפגעי מערכות ישראל או משהו בסגנון.

      אהבתי

  6. אבי לוי הגיב:

    כדאי שתעמיק קצת יותר ותבדוק מי אלו החללים "שנפטרו לאחר השרות" וזכאים להיקרא חללי צ.ה.ל.
    גם מי שנפצע במלחמה בגיל 20 ושרד את פציעתו עד גיל 70 והוכח שנפטר עקב פציעתו הוא חלל צהל

    אהבתי

  7. פינגבאק: הלנצח נאכל חרב? (ספוילר: לפי המגמה הנוכחית לפחות נאכל פחות) | בנאליה

  8. פינגבאק: הלנצח נאכל חרב? (ספוילר: לפי המגמה הנוכחית לפחות נאכל פחות) | בנאליה

  9. מירב חיימוביץ הגיב:

    אשמח לדעת מי הכותב- חוקר?בעל הבלוג?

    אהבתי

  10. נמרוד חפץ הגיב:

    שלום וברכה,
    הנושא של נכי צהל מורכב ומסובך- יש לא מעט מקרים שהשפעות הפציעה מופיעות שנים אחרי, כמו כן משרד הביטחון לא הכיר הרבה שנים בנושא של פוסט טראומה- הלם קרב- ירידה בתפקוד היום יומי או בנושאים מסוימים גם היא מביאה לקשיים בריאותיים אחרים. אני מעורב אישית בנושא של תביעה מול משרד הביטחון [לא שלי- אבל מעורב] קצין תגמולים – הנושא עוד מעט יגיע לשנתו ה15 בהליכים משפטיים- אחרי שהאדם נפטר קודם לכן.
    צהל/משרד הביטחון לא לוקח אחריות עד שמכריחים אותו בדרך כלל דרך פרסומים ציבוריים תקשורתיים

    אהבתי

    • Eishton הגיב:

      כאמור, אינני חולק על אחריות פיננסית וטיפולית לנפגעים – גם שנים לאחר הפציעה (אם ניתן להצביע על קשר בין הפציעה והמצב כיום או לפחות סבירות לקשר שכזה). אבל חלל הוא מי שנפל בשירותו – לא מישהו שנפצע בשירותו ומת בגיל 90. כמובן שיש תחום אמצע ובוודאי שאינני מדבר על אנשים שנפצעו ונפטרו מאיזה סיבוך של הפציעה 5 או עשר שנים לאחר מכן. אלא שבדיקתי את מניין נכי צה"ל שנכנסים למאגר החללים, מראה באופן ברור ומובהק שאין כמעט אף פעם קשר חד-משמעי בין הפציעה למותם ושתוכלת החיים שלהם איננה שונה מזו של כלל האוכלוסייה (דהיינו יכול להיות שמבחינה טכנית יש קשר בין פציעה ישנה ואיזה קריש דם כיום או משהו שכזה, אבל כל חיינו באים עלינו לכלותנו בזיקנתינו, כך שזה לא מצדיק כניסה לרשימת החללים. בסופו של דבר, הגוף נשבר היכן שהוא חלש, אבל זה לא אומר שהוא נשבר בגלל המקום שבו הוא חלש. אנו מכניסים לרשימה כיום אנשים שמתו בגיל 80, 90 ואפילו מאה. האם נמשיך ואדם שמת בגיל 110 כתוצאה מסיבוך בפציעה לפני מאה שנה, נראה בו כאילו נפל באותו היום וחייו לא היו חיים?).

      כפי שציינתי כבר, בהחלט צריך לדאוג לצרכים שלהם באשר הם. בהחלט לגיטימי לעשות רשימת נפצעי צה"ל ולתת כבוד לאנשים שאיבדו איברים למען המדינה הזו (כולל מתן הטבות כאלו ואחרות, כמו למשפחות חללים). אבל כל זה לא אומר שהם צריכים להיות חללי מערכות ישראל. זה ניפוח פקטיבי של רשימת החללים שמנותק מהמשמעות של להיות חלל.

      הדוגמא שאני ואתה דיברנו עליה (קסלר), בדיוק מראה זאת: נפצע ב-1955, נפטר 62 שנים לאחר מכן בגיל 88 (8 שנים מעל הממוצע לגבר ישראלי) מסיבה רפואית (שכנראה אינה קשורה בפציעה המקורית) ועכשיו הוא נכנס לרשימת החללים של 2016, כאילו מישהו ירה בו השנה וכאילו לא חי חיים מלאים. ושוב – אדם יקר שהקריב הרבה למען המדינה – עוד לפני שזו קמה בכלל. הוא ראוי להערכה והנצחה (מה שכלל לא קורה במערכת הנוכחית), אבל הוא לא אמור להיות חלל.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s