עיניים פקוחות 13.9.2013: סליחה לוקאלית – פשיעה גלובלית

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (שבועיים-חודש) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

666% מהפשיעה בישראל: אריתראים וסודנים. המשטרה: "אצבעותיהם הופכות לסכינים והם אוכלים תינוקות"

לפני כשלושה שבועות פורסמה ב'הארץ' כתבה של אורטל בן דיין, עם נתונים לגבי הפליטים בדרום ת"א וסטטיסטיקות לגבי הפשיעה שלהם. אורטל התייעצה עימי במהלך ההכנות לאותן כתבה ואף השתמשה בנתונים מהפוסט שלי בנושא, כפי שמצוין בכתבה עצמה. למרות שכך, החישובים בכתבה אינם מדויקים, חלקם (לדעתי) אינם מייצגים והמשמעותי שבהם הוא פשוט בדיה (לא של אורטל, אלא של מקורותיה).

הערה: כאשר אני כותב "אפריקאים" בטקסט, הכוונה לאריתראים וסודנים הנמצאים בישראל בלבד, למעט אם כתבתי אחרת (אין לי כוח לריבי מסתננים\פליטים\מהגרי עבודה וכולי).

מטרת הטקסט שלפניכם היא לתקן את הנתונים מהכתבה של הארץ, אך דרכה ודרך מעקב אחר מקור הנתונים, אני אראה שמדובר בתופעה נרחבת בתקשורת הישראלית, שאינה קשורה לבן דיין או 'הארץ' בלבד. הדיון עצמו הוא על שלוש טענות מרכזיות המועלות כלפי אפריקאים בישראל: הם רוצחים הרבה יותר מהישראלים; הם תוקפים מינית הרבה יותר מהישראלים; והם מעורבים ב-40% מהפשיעה בת"א.

עיניים פקוחות 11.8.2013: לישון עם האויב

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

גיבורים נולדים במותם 2011: 99% מהחללים נפלו ללא מעורבות אויב, 57% מהנופלים עד גיל 21 הם מתאבדים

פתח דבר:

'גיבורים נולדים במותם' הוא פרויקט שמטרתו לגלות מי הם חללי מערכות ישראל, כיצד מתו ומה הקשר בינם לבין מה שמספרים לנו עליהם. לצד עידכון שנתי ביום הזיכרון, אני הולך מידי כמה חודשים, גם שנה אחת לאחור. תוכלו לגשת לעמוד הפרויקט, בכדי לראות את השנים הזמינות עד כה ובקרוב גם גרפים משולבים של כל המידע שאספתי עד שלב זה. תחקירי ימי הזיכרון, מביאים יותר מדעותי, בעוד שתחקירים הנוגעים לשנים רחוקות יותר, מביאים בעיקר את הנתונים, בצורה יחסית יבשה.

לפני שנתחיל אדגיש בהמלצת מחקרים שנעשו בתחום העיתונות, כי המתאבדים המוזכרים בטקסט הבא גרמו הרבה כאב ליקיריהם ולא זכו לשום הכרה או פרסום לאחר מותם. אם אתם סובלים מדיכאון או תחושה של חוסר עתיד, יש לכם עזרה ראשונה נפשית ואנונימית זמינה 24 שעות ביממה. כמו כן, שרשרת הפיקוד אינה חלה בבעיות שכאלה. אם אתם מתביישים מהמפקדים הישירים שלכם, מוצאים שהם לא עוזרים לכם או שלעיתים הם עצמם הבעיה, תעקפו אותם מיד. לא מסתדרים עם המערכת? שלחו לי הודעה במייל או בפייסבוק ואני אדאג לכם לפתרון מיידי.

חללי מערכות ישראל אשר נפלו בין ימי הזיכרון של 19.4.2010 ל-9.5.2011

הדיווח של משרד הביטחון:

כבכל שנה משהב"ט משחרר לתקשורת את מספר החללים שהתווספו לאותה שנה וכבכל שנה, אף אחד לא טורח לבדוק את הנתונים הללו. ב-2011 דיווח משהב"ט, כי נוספו 183 חללים למניין וסך הכל ישנם 22,867 חללים, מאז 1860.

הנתונים באתר ההנצחה של משהב"ט – אתר יזכור:

הנתונים עדכניים ל-12.7.2013 ואתר יזכור הוא האתר הרשמי והיחיד של מדינת ישראל, האחראי על הנצחת החללים והנגשת המידע בנוגע אליהם לציבור. לכל הנתונים שאני מביא, היו למשהב"ט 2-3 שנים לעדכן, כך שבנוגע להפרשים, יש להניח שמדובר לפחות ברשלנות ולאור החוסרים שהראיתי עד כה גם בשנים אחרות, כי יתכן שמדובר ביותר מכך.

עיניים פקוחות 10.7.2013: דמוקרטיות נופלות לאט

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

אז מה אתם רוצים, שנביא את כל אפריקה לפה?!

בשבוע שעבר פורסם דו"ח האו"ם לפליטים. דרכו ודרך מקורות מידע נוספים, אני מרכז כאן תמונת מצב עדכנית, להבנת נושא האריתראים והסודנים שנמצאים בארצנו. הרעיון הוא להעמיד מדריך פשוט אך לא פשטני, שלא נופל אוטומטית לדעה של אף אחד מהצדדים הישראלים בויכוח. הפוסט כמעט ולא יעסוק בצד המוסרי של הנושא (אשר פתוח לפרשנות), אלא בניסיון ראשית להבין מה המציאות בפועל, לפני שאנחנו מתווכחים על היותה חיובית או שלילית ומה אנחנו יכולים לעשות בנוגע לאותה מציאות. אני אשתדל להעמיד דעות נפוצות מול העובדות, ללא קשר להיותן תומכות בדעות הימין או השמאל (אני מפשל פה ושם אז תסלחו לי). אתם מוזמנים לבדוק את המקורות והחישובים שלי. אם ישנה הטיה של המידע היבש, היא תהיה לטובת הגישה הימנית בנושא, היות והמידע מונפק על ידי המדינה וממשלת הימין הנוכחית והקודמת ולא הסתמכתי על דו"חות של ארגוני זכויות אדם, מלבד במספר מקרים פרטניים, בהם לא היה מידע מהמדינה.

דבר ראשון: כמה פליטים יש בישראל?

בישראל 54,218 פליטים נכון לסוף 2012, מתוכם 37,347 אריתראים ו-10,743 סודנים. זה אומר שעל כל 1,000 תושבים יש בערך 994 ישראלים, 4.66 אריתראים ו-1.34 סודנים. למודאגים מכך שהם "משתלטים לנו על המדינה", הנה המחשה:

ישראלים בצהוב, אריתראים באדום וסודנים בכחול.

היום בערב, ה-22.6.2013, יתקיימו הבחירות הדמוקרטיות האחרונות בישראל

בחודשים האחרונים כולכם נחשפתם לויכוח לגבי ייצוא הגז שהתגלה מול חופי ישראל. למרות שאיש לא אומר זאת, השאלה האם לייצא את הגז כבר איננה רלוונטית מזה חודשים. השאלה עכשיו, היא האם מדינת ישראל היא בכלל דמוקרטיה?

עיניים פקוחות 17.6.2013: הסכנה שבמדרון החלקלק (היא שאנחנו עדיין מדברים עליו בלשון עתיד)

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.

אנו אנשי הערק, יאיר, ואנחנו עוד נדחוף לך את הסיגר עמוק לתחת!

(טור דעה ממורמר ועצבני, של אדם שהרגע סיים לחשב איך הוא מעביר את השנה הקרובה עם הראש בדיוק בגובה פני הים ואז החליטו להעלות לו את גובה פני הים. אם אתם רגישים לקללות אנא הפסיקו לקרוא כעת).

לא תמיד אהבתי ערק. אניס הוא טעם חזק שהלשון לא מקבלת בקלות. אבל עם השנים למדתי אותו, התמודדתי מולו ולבסוף התאהבתי. כמוך לפיד, גם אני מעדיף וויסקי מיושן, סינגל מאלט עם חריפות כזאת שבועטת באחורה של הגרון. העניין הוא שאני לא יכול להרשות לעצמי את העונג הזה ונוסף על כך, עם השנים התחלתי להתחבר יותר ויותר לקניה של מוצר ישראלי, שאני יודע שמספק משרות לישראלים ולא צורך ליטרים רבים של דלק, בדרכו אלי מן הצד השני של העולם. אבל נו… אתה מנסה "לשפר את הכלכלה", לא? ומה משפר יותר את הכלכלה מאשר ירידה דרמטית בצריכה, הגדלת היבוא ופיטורים של פועלים שלא יהיה להם לאן ללכת מלבד לחתום אבטלה, לקבל סעד ואולי להעזר בעמותות?

עיניים פקוחות 2.6.2013: כך מושתקות התאבדויות – כך נראה ניצחון

פתח דבר (מי שמכיר, מוזמן לדלג):

עיניים פקוחות הוא פוסט חוזר (כל שבוע-שבועיים) המנסה לתקן במעט את העיוות הדיווחי של תקשורת המיינסטרים. עיוותים אלו הם תולדה של אינטרסים כלכליים ושררתיים, אך בעיקר של ראיית עולם המדגישה את הקרוב (גאוגרפית, היסטורית ורעיונית) ואת המפחיד. בצורה זאת, אנו ניזונים ממידע שמצמצם את הפרספקטיבה שלנו למצב נטול קונטקסט כרונולוגי, נטול היסטוריה, נטול פרספקטיבה עולמית ונקודות מבט סותרות וביקורתיות. בעיניים פקוחות אנסה לסקור את מרב האירועים החשובים של השבוע, כאשר הרעיון הוא ליצור "אפליה מתקנת" לסקירה המעוותת הרגילה ו"לשריין" מקומות, לנושאים, מדינות וארועים, שאם במכוון או בשוגג, נעלמים מהתקשורת, סובלים מתת-דיווח או סילוף של ממש.

בעולם בו דעת הקהל מכתיבה את המדיניות והתקשורת מכתיבה את דעת הקהל, בורות חדשותית איננה רק מחסור פרסונלי של הבור, אלא מחיקה של הבלתי ידוע מקיום וצ'ק פתוח בידי קומץ המיודעים לפעול כרצונם. אם מספיק אנשים מפתחים אמת סובייקטיבית מעוותת, האמת האובייקטיבית לבסוף נכנעת ומתגשמת בדמות העיוות. רצח שאינו מסוקר, הוא רצח שהותר. זה לא זכותנו להיות מיודעים, זאת חובתנו.